בית משפט לענייני משפחה, טיוח פשעי שופטים, נפתלי שילה, רונית זמיר

רונית זמיר מטייחת התנהלות עבריינית נפתלי שילה והמאבטחים מול בעלת דין

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטמרץ 2015 – מדובר בתשובת נציבות תלונות הציבור על שופטים לתלונה נגד השופט נפתלי שילה מבעלת דין אשר מעל 6 שנים אינה רואה את ילדיה על לא עוול בכפה מאחר והשופט נפתלי שילה מתלבט. נפתלי נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה. נפתלי שילה מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים. נפתלי מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'.

מחוסר מעש ואולי מחשש כי החרפה תחשף החל נפתלי שילה להעליל ולהתנכל לאמא ל' ובאחד הדיונים העליל כנגדה כי היא מקליטה את הדיון ובכוונתה לפרסם את תוכנו. מה עשה? הרעיל בלחש המזימה באוזני העוזרת המשפטית שלו וזו פנתה לעמדת המאבטחים והרעילה על דיון בעייתי של מישהי שמצלמת ומעלה לאינטרנט דברים וחומרים מתוך בית המשפט.

 לאחר הדיון נעצרה בברוטליות האמא ל' על ידי מאבטחי בית המשפט בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב והוחזקה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. בסיום פרק זמן זה הגיעו אנשי משטרת ישראל (מרחב דן) לבית המשפט ולקחו את האמא ל' לחקירה בתחנה. בחקירה לא נמצאו ראיות לביסוס החשדות שהוזכרו לעיל.

התלונה נגד נפתלי שילה

 בתלונה נטען כי נפתלי שילה לא רק שהעליל על האמא כי היא מקליטה את הדיון ושיסה בה את המאבטחים, אלא הוסיף חטא על פשע ונתן למאבטחים את פרוטוקול הדיון שהתנהל בתיק חסוי שעשו בו שימוש פסול נגד האמא.

נפתלי מטייח מסירת הפרוטוקול למאבטחים

בתגובה לתלונה השיב נפתלי (ראה סעיף 5 בתשובת הנציבות) כי לא זכוור לו כי מסר הפרוטוקול למאבטחים ולכן לא תועד הדבר בפרוטוקול. מדובר במעשה רמיה של נפתלי שילה. הכיצד פרוטוקול דיון חסוי דולף לידי המאבטחים ולשופט המנהל הדיון נפתלי שילה אין מושג בדבר. יתרה מכך אם נפתלי שילה כה קנאי לחיסיון הדיון לטובת בעלי הדין וילדיהם עד כדי ששיסה את המאבטחים באמא לבדוק את הדיון הוקלט, מדוע  מסתפק נפתלי בתשובתו הלקונית כי לא זכור לו שמסר הפרוטוקול ואינו מבצע בדיקה כיצד דלף הפרוטוקול.

הערה מטופשת של עו"ד ד"ר רונית זמיר מהנתל"ש

לאחר שטייחה את התלונה עם תשובתו הלקונית של נפתלי שילה מוסיפה ד"ר רונית זמיר (סעיף 6 בתשובת הנציבות): "נעיר כי מאבטחי בית המשפט נוכחים בדיונים מתוקף תפקידם, לרבות דיונים הנעשים בדלתיים סגורות, כפי שנעשה במקרה דנן".
קשה להבין מדוע כתבה רונית שמיר הערה מטופשת זו. האם ניסתה להצדיק את מעשה הפשע של המאבטחים בהחזקת פרוטוקול חסוי. או ניסתה לומר שבמקום להשים ליבם לנושא האבטחה בדיונים הם מאזינים לתכנים וממילא זה לא משנה אם הפרוטוקול הגיע לידיהם או לא.

אשר גרוניס, הנהלת בתי משפט, ורדה אלשיך, זיוף פרוטוקול, טיוח פשעי שופטים, רפאל ארגז

אנרכיה בבתי משפט – השופטת ורדה אלשייך: "לא החוק ולא העיתונות יקבעו מתי אפרוש"

נובמבר 2013 – ערוץ 1 שישי בחמש – פרשת הזיופים החמורים של שופטת המחוזי ורדה אלשייך טויחו כאמור ע"י נשיא העליון אשר גרוניס והנהלת בתי המשפט. זוהי תרבות טבועה בבתי משפט לטייח פשעי שופטיה.
בעקבות לחץ התקשורת נאלצה ורדה אלשייך לפרוש מתפקידה אולם התבטאויותיה הקשות, ואי העמדתה לדין על פשעיה מצביעות על מערכת משפט צבועה, המטייחת פשעי שופטיה וזורה חול בעיני הציבור.
צפו בתוכנית שישי בחמש עם המרואיין עו"ד רפאל ארגז הסוקר פשעי מערכת המשפט בפרשת זיופי הפרוטוקול החמורה של השופטת ורדה אלשיך.

אשר גרוניס, בית משפט לענייני משפחה, הנהלת בתי משפט, חופש הביטוי, טיוח פשעי שופטים, מיכאל שפיצר, רויטל חובל

מערכת המשפט פועלת נגד בלוגרים ועיתונאים לטיוח פשעיה

בתי משפט לענייני משפחה ונוער - חותמות גומי לפקידות סעד
בתי משפט לענייני משפחה ונוער – חותמות גומי לפקידות סעד

הכתבה הנהלת בתי המשפט מבקשת לפעול 
נגד אתרי אינטרנט שתוקפים שופטים , רויטל חובל , אוגוסט 2013 , הארץ
לאחר שניסו לבחון אפשרות לאסור על הפגנות מול בתיהם, ביקשו השופטים לבחון חסימת או הסרת אתרים שבהם נמתחת עליהם ביקורת אישית

הנהלת בתי המשפט פנתה באחרונה לפרקליטות המדינה וביקשה לבדוק אילו כלים וצעדים משפטיים עומדים לרשותה נגד אתרי אינטרנט המבקרים בחריפות שופטים. בין השאר ביקשה לדעת אם ניתן לערוך תיקוני חקיקה בנושא ואם ניתן לחסום או להסיר את האתרים.

זהו צעד שני בשנה האחרונה שנוקטת הנהלת בתי המשפט כדי להגן על שופטים מותקפים. באוקטובר בשנה שעברה פורסם ב"הארץ" כי נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר פנו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ולפרקליט המדינה משה לדור בבקשה לבחון אפשרות לאסור הפגנות ליד בתיהם. ככל הנראה, מאז לא ננקטו צעדים מעשיים ביחס לפנייה. הבקשה הנוכחית, כמו גם הקודמת, נתפסת בפרקליטות כחריגה. בפרקליטות הביעו תמיהה על כך שבפסקי הדין נוהגים השופטים להגן על חופש הביטוי גם כשמדובר בהתבטאויות קיצוניות כלפי אחרים, בעוד שכשמדובר בשופטים עצמם, משתנה הגישה.

לרוב, השופטים המותקפים הם אלו הדנים בתיקי משפחה, שהינם חסויים. הורים רבים המאוכזבים מהתוצאה המשפטית, למשל במאבקי משמורת, מותחים ביקורת חריפה על החלטות השופטים בבלוגים, באתרים שהקימו לצורך העניין ובסרטונים ביוטיוב. רבים מהם הם אבות החשים מופלים לעומת האמהות בהחלטות השופטים בשאלת המשמורת. הכותבים תוקפים את השופטים באופן אישי ולעתים משתמשים בשפה מתלהמת. בין השופטים המבוקרים בולטים טובה סיון, אספרנצה אלון, נפתלי שילה, אסתר שטיין ואחרים.

הנהלת בתי המשפט מסרה כי "לאחרונה התרבו מאוד פרסומים פוגעניים כלפי שופטים באתרי אינטרנט שונים, שאינם אתרי חדשות מובהקים. חלקם של הפרסומים משתלחים בשופטים ואף מהווים לכאורה לשון הרע, חלקם מגיעים עד כדי הסתה ואיומים. מערכת בתי המשפט אינה יכולה לעבור על כך לסדר היום. המערכת פעלה ופועלת נגד תופעות אלו, אך היא מחויבת לפעול במסגרת האפשרויות העומדות לרשותה בחוק. המערכת פנתה בעבר אגב מקרים קונקרטיים לגורמים רלוונטים ברשויות שונות על מנת לפעול להסרת פרסומים ולנקוט הליכים נגד המפרסם. כך אף בעת האחרונה עלה הנושא שוב לסדר היום אגב פרסומים שונים, במטרה לבחון את אפשרויות ההתמודדות העומדות לרשותה. עדיין לא התקבלה כל החלטה אופרטיבית".

במשרד המשפטים אישרו כי "נערכו התייעצויות עם גורמים שונים בפרקליטות בנוגע לעבירות ביטוי באמצעות האינטרנט הפוגעות בשופטים. יצוין כי שום הכרעה לא נתקבלה וכי עניין זה הוא רק המחשה אחת לעבירות המבוצעות באמצעות האינטרנט. דרכים לאכיפה וטיפול בתחום זה נבחנות על ידי מערכת האכיפה בכללותה".

אמיר שיפרמן, מארגון "א' זה אבא", ביקש למסור בתגובה כי "לצערנו שוב מערכת בתי המשפט בוחרת לנסות ולבצע דמוניזציה. בתקופה האחרונה אנחנו נחשפים פעם אחר פעם לבקשות וטענות הזויות של מערכת המשפט אשר מבקשת לעצמה תנאים מועדפים והטבות בלתי חוקיות הנוגדות כל היגיון בריא וחוקים של שוויון, של זכויות אזרח, של כבוד האדם וחירותו, של זכויות טבעיות להורות, וזכויות בסיסיות של חופש הביטוי.

"השופטים מנסים בכל דרך להעלים מעיניי הציבור ומאור השמש המטהרת את הפשעים ממש כך המבוצעים יום יום כנגד ילדים, כנגד אבות וכנגד מתדיינים אחרים. הם מסרבים להתקין באולמות מערכות שיצלמו ויקליטו את הדיונים, מנסים לחסום מחאות חוקיות וכעת הם גם מנסים לחסום פרסום כתבות ביקורתיות, זאת עוד לפני שהזכרנו את החסינות הקולקטיבית והרחבה שהעניקו השופטים לעצמם מפני תביעות מצד הציבור. במקום להתבכיין ולהתלונן על פעולות חוקיות ולגיטימיות המבוצעות על ידי קבוצות ובודדים, טוב היה אילו מערכת המשפט הייתה עורכת בדק בית כנה ורציני במסגרתו היו עוקרים את כל העשבים השוטים".‬

הכתבה הנהלת בתי המשפט מבקשת לפעול 
נגד אתרי אינטרנט שתוקפים שופטים , רויטל חובל , אוגוסט 2013 , הארץ

קישורים:

 שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי – אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי… – ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: – הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם…

מכבסת הרווחה – בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור – השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר – הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה…

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו – השופט שמואל בוקובסקי – כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול – חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה…

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – קונספציית האימוץ של השופט שמואל בוקובסקי קרסה – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות – דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי – תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה …
שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות – ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 – שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות…

הנהלת בתי משפט, ורדה אלשיך, זיוף פרוטוקול, טיוח פשעי שופטים

פרשת ורדה אלשייך – מערכת המשפט מטייחת פשעי שופטיה

ערוץ 1 שישי בחמש 20.6.13 – מערכת המשפט מטייחת את פשעיה – עו"ד רפאל ארגז.

מה בדיוק מרגיז בהתנהגות השופטת ורדה אלשיך, שהיא זייפה פרוטוקול במטרה לגמור לי את הקריירה והיא לא אמרה אמת בהליך הבירור של הנציב, ויש קווי דמיון בהליך הבירור של רחל סופר, וזה מה שמדאיג יותר מכל דבר אחר.
נשיא ביהמ"ש העליון (אשר גרוניס) השאיר אותה בתפקידה והעלים מהציבור את חומרת מעשיה, כשהוא רצה לתקוף את התקשורת בענין הנאנסת, אז הוא בחר לתת תוקף מלא בענין הנציב, ובענין דנן הוא המעיט לחלוטין בעמדת הנציב.

 הנציב גולדברג קבע בענין סופר "שיפצה פרוטוקולים משפטיים בניגוד לחוק, פגעה בזכויות הייצוג של אחד הצדדים, שיקרה אותו".
השופטת לא הפנימה את חומרת מעשיה, ואני פניתי לשרת המשפטים ציפי לבני שתשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה להשעייתה המיידית.
השופט שלי טימן אמר שאם אזרח רגיל היה מתנהל כמו אלשייך היו פותחים נגדו לפחות 4 חקירות שונות, אלא כשמדובר בשופטת מערכת המשפט מגוננת על יקיריה.
ההתנהלות החמורה של השופטת היא אותה התנהגות חמורה שאמורה להפסיק את כהונתה. נכון להיום טרם קיבלתי תשובה משרת המשפטים.
תגובת הנהלת בתי המשפט מדוע לא תודח ורדה אלשייך: "עניינה של השופטת נבחן על ידי הנשיא גרוניס ונרשמה אזהרה חמורה. נקבע כי היא תפרוש ב- 15.11.13".
השופטת לא ישרה ונשארה על כס השיפוט. צריך לבחון את המניעים של ורדה אלשייך למה היא עשתה זאת, מה עמד מאחורי פעולותיה. נפגעתי מקצועית מהתנהלותה של אלשייך. ברגע שהנציב פסק שיש בעיה עם האמינות של השופטת, הציבור צריך לחשוב פעמיים אם הוא רוצה להפקיד את גורלו בידיה. אי אפשר לקחת את הסיכון הזה עם השופטת הזו.

קישורים:

השופטת ורדה אלשיך – דרכי רמיה בהליכים שיפוטיים: ביקור בית אחד וארבע הפרות חמורות של הדין  – המאמר השופטת אלשיך לא למדה לקח: ביקור בית אחד וארבע הפרות חמורות של הדין , ענת רואה , 08.09.13 , כלכליסט – נציב התלונות על שופטים בדק תלונה שהגישה החייבת רחל סופר נגד השופטת ורדה אלשיך, שערכה דיון בביתה של החייבת, ומצא אותה מוצדקת. בהחלטתו קבע כי סופר נחקרה בהיעדר עורך דינה, כי השופטת שוחחה הן עם סגנית הכנ"ר והן עם הנאמן בתיק בנוכחות צד אחד, וכי השופטת, שוב, תיקנה פרוטוקול שלא כדין…

השופטת ורדה אלשיך לא הועמדה לדין על פשעיה  -המאמר השופטת ורדה אלשיך שינתה פרוטוקול שלא כדין , תומר זרחין , 04.06.2012 , הארץ – בהחלטה יוצאת דופן, קבע נציב תלונות הציבור על השופטים כי אלשיך ביצעה תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול, כדי להחמיר בתיאור התנהלות עו"ד שנגדו התלוננה…

 שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי – אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי… – ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: – הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם…

איסור פרסום, בית משפט לענייני משפחה, טיוח פשעי שופטים, רשלנות, שחיתות שופטים, שיקולים זרים

הקומבינה של שופט לענייני משפחה גרשון גרמן והגרושה: "כמבוקש" במעמד צד אחד

הכתבה כך מתחתי בקורת על שופט וחטפתי כתב אישום , מעריב nrg , קלמן ליבסקינד , ספטמבר 2013

לכבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס. לפני עשרה ימים שמעתי אותך תוקף בחריפות את המערכה התקשורתית "משולחת הרסן" שמתנהלת מול בית המשפט וכמה משופטיו. במידה רבה אני מסכים איתך. בפרסומים על שופטים, ממש כמו באלה העוסקים באחרון ההומלסים, נדרשת זהירות מרובה. ובכל זאת, מכיוון שאפשר היה להתרשם מדבריך שהמערכת שלך פתוחה לביקורת ואף יודעת לטפל לבדה בשופטיה הסוררים, מבלי להיזקק לביקורת "משולחת רסן" מצידנו, חשבתי שאני חייב לספר לך את הסיפור הבא.

זה קרה ב- 1 במאי 2002. ישבנו אז בחדרו של אמנון דנקנר ז"ל, העורך הראשי של "מעריב", והתלבטנו מה לעשות. ברקע עמד סיפורה של הילדה לילך רותם, בת הארבע, שמאז אין כלי תקשורת שלא עסק בו. הוריה של לילך, ירון ומרינה, התגרשו והסכימו על הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הילדה, באופן שימנע מכל אחד מהם את האפשרות לחטוף אותה ולהעלם. יום בהיר אחד פנתה האם לבית המשפט וביקשה להסיר את הצו, כדי שתוכל לנסוע מכאן עם לילך. דיון כזה לא מתנהל אף פעם במעמד צד אחד, מבלי לשמוע את עמדת ההורה השני, אבל זה מה שקרה באותו יום. השופט ד"ר גרשון גרמן, לא ברור למה – אולי מתוך בלבול, אולי מתוך חוסר שימת לב – כתב על הבקשה "כמבוקש" וחתם את שמו. ירון רותם האומלל גילה שילדתו האהובה נחטפה לו לעולמים, רק כעבור כמה ימים, כשלא הגיעה למפגש השבועי איתו. כשרותם ביקש להוציא צו מיידי המחייב את האם לשוב ארצה, מחשש שתעלם, קבע גרמן ש"חשש זה אינו 'קיים בשלב זה". כשרותם ביקש ממנו להתיר את פרסום הפרשה, כדי לעורר דעת קהל שתסייע לו באיתור הילדה ואף גייס לעמדתו זו את פרקליטות המדינה, נבהל השופט מהאפשרות שקלונו ייוודע ברבים והתיר לפרסם רק את מה שהתרחש מהרגע שאחרי החלטתו, לא כולל ההחלטה עצמה. כשהמקומון "צומת השרון" פנה לנשיא אהרון ברק בבקשה לפסול את השופט, בטענה שאחרי הטעות שלו הוא לא יכול לשקול שיקולים נקיים בשאלת הפרסום, קבע ברק ביהירות כי "חזקה על שופט היושב בדין כי …אין לביקורת זו או אחרת המושמעת כלפיו השפעה כלשהי על החלטותיו לגופן". חודשים ארוכים עברו והשופט המשיך לאסור בדבקות את פרסום המחדל שלו עצמו. על הרקע הזה החלטנו בעיתון שזה בדיוק המקום שבו אנחנו צריכים להפסיק לשחק את המשחק. שאם יש איזושהי משמעות לתפישה של התקשורת ככלב שמירה של הדמוקרטיה, זה הרגע. החלטנו לפרסם את סיפורו של השופט גרמן, על מחדליו ועל השימוש שהוא עושה בכלים השיפוטיים כדי להגן על שמו, בידיעה שבכך אנחנו מפרים את צו איסור הפרסום ושלא מן הנמנע שיהיה לזה מחיר.

למחרת פורסמה הידיעה, כשאנחנו מקפידים שלא לציין בה שום פרט שעלול להסגיר את המעורבים. לא שמות בני המשפחה, לא ציון המדינה שאליה ברחה האם, אפילו לא את גילה של הקטינה.

ידיעות מהסוג הזה, חשוב לציין, מתפרסמות תדיר מבתי הדין הרבניים או בתי המשפט לענייני משפחה. אם העיתון לא מגזים במסירת מידע מזהה, המערכת מקפידה לעצום את עיניה.

שלושה ימים אחרי הפרסום הוזמנתי להתראיין בתכנית ביקורת התקשורת של רשת ב'. אני הייתי על קו אחד, האב על קו אחר. קודם לכן רשמתי לעצמי במסודר מה אני יכול להגיד, כדי שלא לחשוף פרטים שיזהו את בני המשפחה. התכנית החלה בשיחה עם רותם. המראיין, שאני מסופק אם הבין מה הוא עושה, שבר כבר בשאלה הראשונה את צו איסור הפרסום לרסיסים. "שלום ירון רותם", פתח, "בתך הקטנה, לילך, נחטפה על ידי גרושתך מרינה לרוסיה, ספר לנו את הרקע לדברים". לרגע לא הבנתי מה קורה פה. היה נשמע לי הזוי שהמראיין מזמין אותי לדבר על צו איסור פרסום שאני הפרתי, בעקבות שניים ורבע פרטים שגיליתי, ועוד בטרם שאני מוציא מילה מהפה הוא בעצמו פורט את הסיפור עם כל השמות וכל הפרטים כאילו תיקי גירושין בבית משפט לענייני משפחה הם הדבר הכי פומבי שיש. המראיין הזה, אגב, לא היה היחיד. בימים הקרובים עסקו בפרשה הזו גם הפרשן המשפטי של גלובס ומגיש פופוליטיקה בערוץ 1 ואחרים. כל אחד עבר על הצו לפי מידתו.

כעבור כמה ימים, הייתה זו שעת צהריים, אני זוכר את השעה והמקום המדויק, צלצל הנייד. על הקו היה קצין ממרחב ירקון. "אתה דרוש לחקירה". "באיזה עניין?". "הפרה של צו איסור פרסום". ארבע שעות נמשכה החקירה. הקצין, איש חקירות חביב ולבבי, ישב מולי עם קלסר עב כרס. אוסף של כל מה שנכתב בעיתונים על הפרשה. היו שם הכתבות של כל הקולגות שלי שעסקו בנושא. רובם הגדול הפרו את אותו צו שאני הפרתי, מי מעט ומי הרבה. היה שם, בפתח הקלסר, גם תמליל אותו ראיון שנערך איתי ברשת ב'. החוקר ציטט לי ממנו כדי להסביר לי את חטאיי. "תגיד לי", שאלתי אותו. "מי נראה לך מפר יותר את הצו בשיחה הזו, אני או המראיין?". התשובה הייתה ברורה. "גם אותו זימנתם לחקירה?", שאלתי. "ואת כל החבורה שמופיעה אצלך בקלסר? איפה כולם? איך אני לבד בסיפור הזה?". "מצטער", אמר, "אתה היחיד שנגדו הוגשה התלונה". הרעיון היה ברור. הצו הזה הופר, כאמור, על ידי שורה של עיתונאים. אני הייתי היחיד שלא הסתפקתי בעיסוק אינפורמטיבי, אלא מתחתי ביקורת על השופט. פניה רשמית שיזמנו אל מערכת אכיפת החוק העלתה שהנהלת בתי המשפט לא אהבה את הפרסום שלי, פנתה לפרקליטת המדינה עדנה ארבל וזו הורתה לראש אגף החקירות, משה מזרחי, לפתוח נגדי בחקירה.

כעבור זמן מצאתי את עצמי יושב על ספסל הנאשמים באולמו של השופט דן מור, משיב לכתב האישום. "מדינת ישראל נגד קלמן ליבסקינד". בעקבות סדרת דוגמאות של "עבריינים" נוספים ששיגרו עורכי הדין של העיתון אל היועץ המשפטי לממשלה, החליט האחרון לסגור את התיק תוך כדי המשפט.

האמת היא שכתב האישום הזה לא מאד הטריד אותי. במובן מסוים הייתי אפילו גאה בו. מה שהוציא אותי מדעתי הייתה האכיפה הבררנית שבחרה לדון רק אותי, משום שמישהו במערכת לא אהב את הביקורת.

ומה עשתה מערכת המשפט לשופט גרמן, זה שבגלל פאשלה שלו איבד ירון רותם את בתו, זה שהוציא צו איסור פרסום על המחדלים של עצמו? כלום. עד כדי כך כלום שכעבור זמן מה ידו של האיש לא רעדה, כשהגיש את מועמדותו לבית המשפט המחוזי. לילך, אגב, חוגגת בימים אלה 16 שנים. ברוסיה. רחוק רחוק מאבא. מאז הסיפור הזה, כבוד השופט גרוניס, אני לא קונה את האגדות על מערכת שיודעת לבקר את עצמה. אם אנחנו לא נעשה את זה, אף אחד לא יעשה את זה.

קישורים:

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

המוסר הכפול המלוכלכך של ציפי לבני, מאיר כהן ואשר גרוניס – מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו – המוסר הכפול המלוכלך של שרת המשפטים, ציפי לבני, שר הרווחה מאיר כהן, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. אם היה מדובר בחשד באזרח רגיל המכה את ילדיו היה נפתח נגדו תיק ברשות הרווחה, ילדים היו נתלשים מביתם למוסדות הכליאה של משרד הרווחה ופקידות הסעד היו כופות עליו ועל ילדיו טיפולים, משרד הרווחה היה פותח למשפחה תיק בבית משפט לנוער. חיי המשפחה היו נהפכים לגיהנום. במקביל היה נפתח נגדו תיק במשטרה, הוא היה נעצר במקום. המשפחה היתה מתרסקת פיסית, נפשית וכלכלית…

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדיםספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…

 הנהלת בתי משפט – בכיר ועובדת מבלים בצימר בשעות העבודה – הכתבה בכיר בהנהלת בתי המשפט בילה עם עובדת בצימרים בזמן העבודה , ערוץ 10 | אלי לוי וניק קוליוחין , אפריל 2013 – עובדי הנהלת בתי המשפט בצפון הארץ חשדו זה זמן בעובד הבכיר ושכרו חוקרים פרטיים. אלו עקבו אחריו ואחר עובדת וצילמו אותם יוצאים מחדרי אירוח, בהם משלמים לפי שעה, במהלך שעות העבודה. "לכאורה, מדובר בסוג של גניבה", טוען מומחה בדיני עבודה. השבוע יועברו החומרים לידי מנהל בתי המשפט…

אמנת זכויות הילד, הסדרי ראיה, טיוח פשעי שופטים, משרד המשפטים, פשעי משרד הרווחה, ציפי לבני

מחאת ההורים מול בית שרת המשפטים ציפי לבני ספטמבר 2013

מחאה מול בית שרת המשפטים ציפי לבני – 10 בספטמבר 2013 – ניסן כהן 8 תל אביב – ניתוק ילדים מהוריהם האוהבים ללא קביעת הסדרי ראיה למשך שנים ארוכות, בשל פשעי משרד הרווחה בו פקידי סעד בעלי סמכויות סטטוטוריות הפכו להיות השופטים בפועל.

כל ההורים שהשתתפו בהפגנה הם אנשים כשירים ללא רבב שאוהבים את ילדיהם יותר מכל, ולמרות זאת בשל העוצמה הדורסנית שניתנה לפקידת סעד, נמנעת מהילדים הזכות הבסיסית לגדול לצד הוריהם.

פקידות סעד הן החורצות גורלו של כל תיק והן המכריעות בפועל בכל תיק שנדון בבית המשפט.

כך למשל, האמא ל' מנותקת מילדיה 5 שנים, בשל פרסומיה נגד פקידת הסעד, הפועלת משיקולים הזרים לטובתם של הילדים.

פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיינמץ מונעת מילדים בני 8 ו- 10 שנים את אמא שלהם במשך 5 שנים, ללא סיבה, כשהשופט נפתלי שילה משמש חותמת גומי להמלצות פקידת הסעד, ללא שהוא מסתמך על ראיות או מסמכים כלשהם.

שרת המשפטים ציפי לבני ממלאת פיה במים בכל הנוגע לפשעי מערכת המשפט.

קישורים:

המוסר הכפול המלוכלכך של ציפי לבני, מאיר כהן ואשר גרוניס – מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו – המוסר הכפול המלוכלך של שרת המשפטים, ציפי לבני, שר הרווחה מאיר כהן, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. אם היה מדובר בחשד באזרח רגיל המכה את ילדיו היה נפתח נגדו תיק ברשות הרווחה, ילדים היו נתלשים מביתם למוסדות הכליאה של משרד הרווחה ופקידות הסעד היו כופות עליו ועל ילדיו טיפולים, משרד הרווחה היה פותח למשפחה תיק בבית משפט לנוער. חיי המשפחה היו נהפכים לגיהנום. במקביל היה נפתח נגדו תיק במשטרה, הוא היה נעצר במקום. המשפחה היתה מתרסקת פיסית, נפשית וכלכלית…

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדיםספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…

יהודה וינשטיין חייב להתפטר מיד

יהודה וינשטיין מעל באמון הציבורהמאמר יהודה וינשטיין חייב להתפטר מיד , יובל גנור , מרץ 2013 , nrg – בניגוד לטענות משרדו, לא מדובר היה ב"תקלה מזכירותית". היועץ המשפטי לממשלה חיפה על השופט שנחשד בהכאת ילדיו והפר אמונים. היועץ המשפטי חייב להתפטר

אמנת זכויות הילד, הסדרי ראיה, טיוח פשעי שופטים, משרד המשפטים, פשעי משרד הרווחה, ציפי לבני

מחאת ההורים מול בית שרת המשפטים ציפי לבני ספטמבר 2013

מחאה מול בית שרת המשפטים ציפי לבני – 10 בספטמבר 2013 – ניסן כהן 8 תל אביב – ניתוק ילדים מהוריהם האוהבים ללא קביעת הסדרי ראיה למשך שנים ארוכות, בשל פשעי משרד הרווחה בו פקידי סעד בעלי סמכויות סטטוטוריות הפכו להיות השופטים בפועל.

כל ההורים שהשתתפו בהפגנה הם אנשים כשירים ללא רבב שאוהבים את ילדיהם יותר מכל, ולמרות זאת בשל העוצמה הדורסנית שניתנה לפקידת סעד, נמנעת מהילדים הזכות הבסיסית לגדול לצד הוריהם.

פקידות סעד הן החורצות גורלו של כל תיק והן המכריעות בפועל בכל תיק שנדון בבית המשפט.

כך למשל, האמא ל' מנותקת מילדיה 5 שנים, בשל פרסומיה נגד פקידת הסעד, הפועלת משיקולים הזרים לטובתם של הילדים.

פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיינמץ מונעת מילדים בני 8 ו- 10 שנים את אמא שלהם במשך 5 שנים, ללא סיבה, כשהשופט נפתלי שילה משמש חותמת גומי להמלצות פקידת הסעד, ללא שהוא מסתמך על ראיות או מסמכים כלשהם.

שרת המשפטים ציפי לבני ממלאת פיה במים בכל הנוגע לפשעי מערכת המשפט.

קישורים:

המוסר הכפול המלוכלכך של ציפי לבני, מאיר כהן ואשר גרוניס – מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו – המוסר הכפול המלוכלך של שרת המשפטים, ציפי לבני, שר הרווחה מאיר כהן, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. אם היה מדובר בחשד באזרח רגיל המכה את ילדיו היה נפתח נגדו תיק ברשות הרווחה, ילדים היו נתלשים מביתם למוסדות הכליאה של משרד הרווחה ופקידות הסעד היו כופות עליו ועל ילדיו טיפולים, משרד הרווחה היה פותח למשפחה תיק בבית משפט לנוער. חיי המשפחה היו נהפכים לגיהנום. במקביל היה נפתח נגדו תיק במשטרה, הוא היה נעצר במקום. המשפחה היתה מתרסקת פיסית, נפשית וכלכלית…

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדיםספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…