אונס קטינים, אורית ניר קסטרו, אלימות עובדים סוציאליים, זיוה כהן פורת, טובה פרי, טיפול סוציאלי, לשכת הרווחה חולון

לשכת הרווחה חולון רודפת אחר קטינה שנאנסה על ידי מטפל בכפייה מטעמם

טובה פרי - תלישת קטינות מביתן ומשפחתן בדרכי רמיה ובניגוד לחוק ולכלליםהקלות הבלתי נסבלת של העלמת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה משיקולים שונים ומשונים.
15.10.2016 – "העובד הסוציאלי אמר לי שהוא בשבילי ואז אנס אותי" עדותה של קטינה בת 13 שנים

ילדה בת 13 שנים (ילידת ינואר 2002), נאנסה במשך שנה על ידי עו"ס איתן בידגליק, שהיה גורם טיפולי בחייה בכפייה מטעם לשכת הרווחה חולון ע"פ צו בית משפט לנוער שופטת טובה פרי: "הוא היה אומר לי שהוא בשבילי". סמכתי עליו כי הוא איש מערכת ועובד מדינה.

לשכת רווחה חולון הרווחה (עובדות סוציאליות אורית ניר קסטרו וזיוה כהן פורת)  טייחה את האונס, ולא דיווחה למשטרה ולבית המשפט כי האנס הינו עובד סוציאלי מלשכת רווחה תל-אביב (כתב אישום הוגש נגדו ב- 29/9/16 והוא עצור עד תום ההליכים), והציגה מצג שקרי, כביכול שהאנס אינו ידוע.

"בשנה שחלפה הרווחה לא רצתה לתת לי עזרה. בכלל לא. ביקשתי לפני חצי שנה טיפול באל"י, ולא אישרו לי. הם סירבו לתת לי טיפול. הייתי אמורה לעלות לכתה ח', אבל מתחילת השנה לא הלכתי ללמוד. בכלל לא. העובדת הסוציאלית לא נתנה לי אישור להירשם לבית הספר. היא אמרה לי תלכי לפנימייה או שתישארי בבית. אני רוצה להגיד לציבור שלא יתקרבו למשרד הרווחה. הם לא עוזרים. כמה שבבית קשה, תנסו להסתדר עם ההורים".

אורית ניר קסטרו - לשכת הרווחה חולון
אורית ניר קסטרו – לשכת הרווחה חולון

 

זיוה כהן פורת - לשכת הרווחה חולון
זיוה כהן פורת – לשכת הרווחה חולון

לשכת רווחה חולון, סירבה לשקם את הקטינה בתוך הקהילה ולתת לילדה תמיכה במרכז אל"י לנפגעות תקיפה מינית.
במקום טיפול, החליטה הרווחה, ללא שיתוף הורי הקטינה או הקשבה לרצון הילדה, כי מקום הילדה שנפגעה מינית צריך להיות במוסד לנערות עברייניות "צופיה".

כלומר, להעניש את הילדה שנפגעה פעמיים: פעם אחת להעניש אותה על האונס שעברה ופעם שנייה לגרום לה טראומה בניתוקה ממשפחתה האוהבת והתומכת ומחבריה המסייעים לה להתגבר על המשבר.

למה הרווחה פועלת בצורה פוגענית? התשובה היא, כי הילדה נפגעה על ידי עובד סוציאלי פדופיל, משלהם, והרווחה עשתה ותעשה הכל להמשיך לטייח את העבירות הפליליות של הפדופיל הסוציאלי.

עובדה היא, כי התקשורת לא טרחה לציין שהפדופיל שנתפס הוא עובד סוציאלי שהיה הגורם הטיפולי בקטינה.

הקטינה, שלא רוצה להיקרע מהוריה, מסתתרת, ומסרבת בתוקף להיכלא במוסד "צופיה" לנערות עברייניות, כשידוע לה שהיא לא תקבל שם שום טיפול, ורק תולעט בכדורים פסיכיאטריים ותקבל עונשים על כל צעד ושעל.

אביה של הקטינה נעצר בטענה שהוא מסייע להסתיר את הקטינה.

האזינו לעדות הילדה.

צילום: לורי שם טוב, מראיין: מוטי לייבל.

אלימות מילולית, אלימות שופטים, בית משפט לנוער, דלתיים סגורות, טובה פרי

טובה פרי מציגה בריונות שופטים בדלתיים סגורות

אוקטובר 2015 – שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת על באי כוחם של הורים ומסלקת את באי הכוח מהאולם, ומשאירה את ההורים להתמודד לבדם על החלטות שיפוטיות הרות גורל על משפחתם בבית משפט בדלתיים סגורות
בית משפט לנוער, הוצאת ילד מהבית, חטיפת ילדים, טובה פרי, סחר בילדים, סמים פסיכיאטריים לילדים, פייסבוק

טובה פרי שופטת נוער – בין פסיכופטיות לפרנואידליות

בתי משפט לנוער - חותמות גומי של פקידות סעד

ספטמבר 2014 – טובה פרי שופטת בית משפט לנוער תלשה ילדיה של האמא ד' מביתם ומשפחתם ע"פ דיון בבית משפט לנוער בדלתיים סגורות ללא ראיות והשליכה אותם להתעללות והזנחה במכלאות משרד הרווחה. העילה של טובה פרי למעשיה המעוותים היא "טובת הילדים" בשם "עבודת הקודש" – עד כאן ההתנהלות הפסיכופטית של שופטת הנוער טובה פרי.

ההתנהלות הפרנואידלית – משחשפה האמא ד' את התנהגותה של טובה פרי, החליטה השופטת להתפטר מהתיק. נשאלת השאלה מה עם "טובת הילד" ו"עבודת הקודש". אלא ששיקולים אפלים עומדים מאחורי התנהגותה של טובה פרי מאחורי הדלתיים הסגורות והרחק מעיני הציבור.

להלן סטטוס בפייסבוק שפורסם על התנהגותה הלקויה של טובה פרי:

"מי שמאמין ונדבק לאמת שלו מעבר לכל הסיכויים של רמאים ופושעים…בסופו יצליח….במשימתו…למרות הרדיפות של המשטרה כדי להשתיק אותי מלשים פוסטרים נגד השופטת הרומסת חוקים….היום נודע לי שהורידה את עצמה מהתיק שלי ושל בני!!!! ברוך ה' כשמשהו דובר אמת בלי פחד , הכל מסתדר, צריך לדעת מה אתם רוצים את ה" איך "תשאירו לאלוהים….תודה לעולמות עליונים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
השיבו את הילדים הביתה!!
האם של התאומות נלקחה שוב לחקירה בגלל הפוסט הזה.
את אמו של ד' (
הבן) המשטרה מנסה למצוא על מנת לחקור אותה על הפוסט הזה.
מה שמעניין את המשטרה זה הפוסט הזה?
ואני רק שאלה…
את הילדים חטפו
את ד' מלעיטים בתרופות פסיכיאטריות במוסד ויצו הדסים ללא הסכמת האם
התאומות עברו פגיעה מינית חמורה במוסד ויצו הדסים
המשטרה לא אמורה לבדוק פגיעות בחסרי ישע הנתונים לציפורני הרווחה ומופקרים להתעללות?"

שלט – השופטת טובה פרי (מבית משפט לנוער ת"א) מנתקת ילדים מהוריהם נגד החוק

סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי
סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי

בית משפט לנוער, הסדרי ראיה, טובה פרי, יהושוע גייפמן, פקידת סעד לחוק הנוער, צו הגנה

שופטת נוער טובה פרי – הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

שופטת נוער טובה פרי - הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

מאי 2013 –ענ"א 42911-05-13 – ערעור על החלטת צו הגנה של השופטת טובה פרי – מדובר בצו הגנה שהוציאה שופטת בית משפט לנוער, טובה פרי נגד אמא ובו נכתב: " אני מורה על הוצאת צו הגנה לפיו האם … לא תוכל להתקרב ברדיוס של 5 ק"מ לביתו של המשיב [ האב – י.ג.] … לא תוכל להתקשר לבית … לא תוכל להתקרב לצהרון , גנים ובתי ספר בהם נמצאים הקטינים … ".
הצו ניתן במעמד צד אחד ללא נוכחות האמא, ולמשך 30 יום, ללא מסירת הזמנה לדיון לאמא או לבא כוחה, וללא קביעת דיון תוך 7 ימים כמתחייב בחוק למניעת אלימות במשפחה סעיף 4א. באותו מעמד טובה פרי הוסיפה חטא על פשע וקבעה גם כי שהאם תעבור הערכת מסוכנות באמצעות עריכת בדיקה פסיכיאטרית, לצורך מתן הוראות בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים.

מהחלטת שופט מחוזי יהושוע גייפמן בערעור בנושא עולה התנהגות השופטת טובה פרי לוקה לא רק בפזיזות ואגרסיביות נגד המשפחה אלא גם ברמיסת החוק והכללים המקובלים בנושא:

1. מדובר בזוג הורים בהליכי גירושים שעניינם נידון בבית משפט לענייני משפחה, בעל סמכויות להוצאת צווים כבית משפט לנוער ובעל ראיה כוללת על המצב המשפחתי. מעורבותה של טובה פרי מיותרת מלכתחילה, בעלת ראיה צרה, ומעמיסה איבה והוצאות כספיות על המשפחה ובעלי הדין. טובה כהן כשלה בתפיסת מעורבותה בתיק.

2.  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – טובה פרי קבעה צו הגנה מבלי שהורתה בהחלטה על דיון במעמד הצדדים ביחס לבקשת צו ההגנה שהוגשה ע"י פקידת הסעד לחוק הנוער ב- 9.5.13, וממילא גם לא בוצעה מסירה של הזמנה לדיון למערערת או לבא כוחה מדובר ברשלנות פושעת של טובה פרי משום שענייני נפשות תלויים ועומדים בענייני צו מעין זה ומן הראוי היה לזמן כהלכה את בעלי הדין ובאי כוחם טרם מתן הצו.

3. קביעות בהחלטת טובה פרי תלושות מהמציאות –  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – ב- 9.5.13 התקיים דיון בבית המשפט קמא בנוכחות: פקידת הסעד, האב ובא כוחו, ובהעדר האם ובאי כוחה. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו: " הדיון קבוע בפני … המשיבה [ המערערת – י.ג.] ובאי כוחה ידעו על הדיון היום, ובחרו שלא להתייצב … " . – טובה פרי הוסיפה חטא על פשע – לא רק שלא הורתה על דיון במעמד הצדדים אלא קבעה כי האמא ובא כוחה ידעו על הדיון שלא נקבע ובחרו שלא להתייצב.

4. טובה פרי הוציאה צו הגנה בניגוד לחוק  – סעיף 5 בהחלטת גייפמן: "בית המשפט קמא נתן ב- 9.5.13 צו הגנה שתוקפו למשך 30 יום, וקבע מועד להמשך דיון בחלוף 30 יום – ל- 9.6.13, ובכך נתפס לכלל טעות".
משמפעיל בית המשפט לנוער את סמכותו ליתן צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה כפוף הוא להוראת סעיף 4(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה המורה : " ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים מיום מתן הצו ". לא כן פעלה השופטת טובה פרי., אלא בחוסר מקצועיות בניגוד לחוק.

5. זלזול במשפחה, ובבדיקה הפסיכיאטרית שכפתה טובה פרי על האמא – השופט גייפמן מעיר על התנהגותה המזלזלת של טובה פרי (סעיף 7): "בעוד צו הגנה המרחיק אם מילדיה ניתן ליתן במעמד צד אחד, ראוי ורצוי שהפנייה של האם להערכת מסוכנות, כדי לשקול את ההוראות שיש ליתן בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים, תעשה בדיון במעמד שני הצדדים. המדובר בבדיקה פסיכיאטרית, ויש חשיבות לשמיעת עמדת האם קודם מתן ההחלטה. יש גם לאפשר לאם, כפי שנטען מטעמה בערעור, להציג מסמכים רפואיים בדבר הטיפול הפסיכיאטרי שקיבלה עד כה, והאבחונים שנעשו".

סוף דבר
השופטת טובה פרי מהרה לקבל החלטות משמעותיות בחיי הפרט והמשפחה בחוסר מקצועיות רשלנות ובחוסר סמכות. ניתן לאפיין התנהגותה של טובה פרי בעניין זה בחוסר דעת, רשעות וגסות. טובה פרי פגעה בהתנהגותה באמון הציבור במערכת המשפט.

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד - דרכי רמיה לסחר בילדים ומשפחות
השופטת טובה פרי מבית משפט לנוער תל אביב מנתקת ילדים מהוריהם בניגוד לחוק
השופטת טובה פרי מבית משפט לנוער תל אביב מנתקת ילדים מהוריהם בניגוד לחוק

קישורים:

 שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות  – נובמבר 2013 – רע"א 6487/13 – מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער – השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום

 גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

בית משפט לנוער, הסדרי ראיה, טובה פרי, יהושוע גייפמן, צו הגנה

שופטת נוער טובה פרי – הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

שופטת נוער טובה פרי - הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

מאי 2013 –ענ"א 42911-05-13 – ערעור על החלטת צו הגנה של השופטת טובה פרי – מדובר בצו הגנה שהוציאה שופטת בית משפט לנוער, טובה פרי נגד אמא ובו נכתב: " אני מורה על הוצאת צו הגנה לפיו האם … לא תוכל להתקרב ברדיוס של 5 ק"מ לביתו של המשיב [ האב – י.ג.] … לא תוכל להתקשר לבית … לא תוכל להתקרב לצהרון , גנים ובתי ספר בהם נמצאים הקטינים … ".
הצו ניתן במעמד צד אחד ללא נוכחות האמא, ולמשך 30 יום, ללא מסירת הזמנה לדיון לאמא או לבא כוחה, וללא קביעת דיון תוך 7 ימים כמתחייב בחוק למניעת אלימות במשפחה סעיף 4א. באותו מעמד טובה פרי הוסיפה חטא על פשע וקבעה גם כי שהאם תעבור הערכת מסוכנות באמצעות עריכת בדיקה פסיכיאטרית, לצורך מתן הוראות בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים.

מהחלטת שופט מחוזי יהושוע גייפמן בערעור בנושא עולה התנהגות השופטת טובה פרי לוקה לא רק בפזיזות ואגרסיביות נגד המשפחה אלא גם ברמיסת החוק והכללים המקובלים בנושא:

1. מדובר בזוג הורים בהליכי גירושים שעניינם נידון בבית משפט לענייני משפחה, בעל סמכויות להוצאת צווים כבית משפט לנוער ובעל ראיה כוללת על המצב המשפחתי. מעורבותה של טובה פרי מיותרת מלכתחילה, בעלת ראיה צרה, ומעמיסה איבה והוצאות כספיות על המשפחה ובעלי הדין. טובה כהן כשלה בתפיסת מעורבותה בתיק.

2.  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – טובה פרי קבעה צו הגנה מבלי שהורתה בהחלטה על דיון במעמד הצדדים ביחס לבקשת צו ההגנה שהוגשה ע"י פקידת הסעד לחוק הנוער ב- 9.5.13, וממילא גם לא בוצעה מסירה של הזמנה לדיון למערערת או לבא כוחה מדובר ברשלנות פושעת של טובה פרי משום שענייני נפשות תלויים ועומדים בענייני צו מעין זה ומן הראוי היה לזמן כהלכה את בעלי הדין ובאי כוחם טרם מתן הצו.

3. קביעות בהחלטת טובה פרי תלושות מהמציאות –  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – ב- 9.5.13 התקיים דיון בבית המשפט קמא בנוכחות: פקידת הסעד, האב ובא כוחו, ובהעדר האם ובאי כוחה. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו: " הדיון קבוע בפני … המשיבה [ המערערת – י.ג.] ובאי כוחה ידעו על הדיון היום, ובחרו שלא להתייצב … " . – טובה פרי הוסיפה חטא על פשע – לא רק שלא הורתה על דיון במעמד הצדדים אלא קבעה כי האמא ובא כוחה ידעו על הדיון שלא נקבע ובחרו שלא להתייצב.

4. טובה פרי הוציאה צו הגנה בניגוד לחוק  – סעיף 5 בהחלטת גייפמן: "בית המשפט קמא נתן ב- 9.5.13 צו הגנה שתוקפו למשך 30 יום, וקבע מועד להמשך דיון בחלוף 30 יום – ל- 9.6.13, ובכך נתפס לכלל טעות".
משמפעיל בית המשפט לנוער את סמכותו ליתן צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה כפוף הוא להוראת סעיף 4(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה המורה : " ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים מיום מתן הצו ". לא כן פעלה השופטת טובה פרי., אלא בחוסר מקצועיות בניגוד לחוק.

5. זלזול במשפחה, ובבדיקה הפסיכיאטרית שכפתה טובה פרי על האמא – השופט גייפמן מעיר על התנהגותה המזלזלת של טובה פרי (סעיף 7): "בעוד צו הגנה המרחיק אם מילדיה ניתן ליתן במעמד צד אחד, ראוי ורצוי שהפנייה של האם להערכת מסוכנות, כדי לשקול את ההוראות שיש ליתן בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים, תעשה בדיון במעמד שני הצדדים. המדובר בבדיקה פסיכיאטרית, ויש חשיבות לשמיעת עמדת האם קודם מתן ההחלטה. יש גם לאפשר לאם, כפי שנטען מטעמה בערעור, להציג מסמכים רפואיים בדבר הטיפול הפסיכיאטרי שקיבלה עד כה, והאבחונים שנעשו".

סוף דבר
השופטת טובה פרי מהרה לקבל החלטות משמעותיות בחיי הפרט והמשפחה בחוסר מקצועיות רשלנות ובחוסר סמכות. ניתן לאפיין התנהגותה של טובה פרי בעניין זה בחוסר דעת, רשעות וגסות. טובה פרי פגעה בהתנהגותה באמון הציבור במערכת המשפט.

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד - דרכי רמיה לסחר בילדים ומשפחות

קישורים:

 שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות  – נובמבר 2013 – רע"א 6487/13 – מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער – השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום

 גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, טובה פרי, יהושוע גייפמן, סחר בילדים, שיקולים זרים

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון

יהושוע גייפמן – שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה"

תיק ענ"א 19883-06-13 – החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול.

מהחלטת יהושוע גייפמן שדחה את הערעור ניתן ללמוד את דרכי הרמיה והטיוח בהן משתמשים רשויות הרווחה (לשכת הרווחה תל אביב למקרה זה) ובית משפט לנוער שופטת טובה פרי ויהושוע גייפמן עצמו לתלישת ילדות על לא עוול בכפן או המשפחה, למוסדות הכליאה של הרווחה לסחר בהן ע"י מסגרות מופרטות ומומחים מטעם הרווחה או המתפרנסים מהם.

דרכי הרמיה של לשכת הרווחה תל אביב שופטת נוער טובה פרי ויהושע גייפמן מאופינות בטיוח עובדות תוך הסתמכות על חוות דעת סובייקטיביות, קביעת נורמות פסולות בניגוד לחוק ולכללים שימוש בתעלולי סמנטיקה ליפות את פשעי משרד הרווחה נגד משפחות מוחלשות:

1. כישלון מערכתי של מערכת הרווחה ובתי המשפט – כבר בסעיף 1 ניתן ללמוד על חוסר התושיה, הדורסנות, והעדר יכולת לתת סיוע אפקטיבי למשפחה. גייפמן מצטט את פקידת הסעד: "אבקש להוציא אותן למרכז חירום למטרת הערכה ובניית דרכי טיפול עתידיות" – האומנם מערכת הרווחה על כל משאביה הכבירים אינה מסוגלת לסייע לילדות אלא בכפייה וכליאה במרכז חירום לצורך אבחון?. האם לא ניתן לאבחן בקהילה בהסכמה? מדוע מערכת הרווחה אינה פועלת מול המשפחה תוך הסכמה בסיוע בקהילה בעלות נמוכה בעשרות מונים. התנהגותם התוקפנית של מערכת הרווחה הסוחפת אחריה את בתי המשפט המצייתים מדיפה ריח שיקולים זרים של סחר בילדים לשלם אלפי שקלים מידי יום כליאה במרכז היחרום ועוד הוצאות ומשאבים.


2. שימוש ציני והדגשת הנזקקות בהסכמה בניגוד לחוק ולכללים – קרקע פוריה לשחיתות – יהושוע גייפמן מציין ומדגיש פעמיים כי הנזקקות על הילדות הנה בהסכמת הוריהן (סעיף 3): "ב- 8.11.11 הוכרזו הקטינות בהסכמהכקטינות נזקקות, וניתן צו השגחה לשירותי הרווחה. ב- 10.7.12 הוארכו בהסכמה צווי הנזקקות וההשגחה עד ל-10.7.13" – אין לקבל המינוח הכרזה על נזקקות ב"הסכמה", ראשית חוק הנוער סעיף 2 מגדיר באיזה מצב מוכרזת נזקקות ולא מוזכר כלל "הסכמת ההורים", שנית "הסכמת" ההורה היא רק נייר שלא ברור באילו נסיבות נחתם, שכן ידוע כי לרשויות הרווחה כוח והם מפעילות לחצים קשים על הורים לסחור בהם. השימוש שעושה יהושוע גייפמן במונח "נזקקות בהסכמה" מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים שיקולים זרים, ואובדן אמון האזרח במערכת הרווחה והמשפט.

3. טיוח מידע מהותי על פרקליט המשפחה – יהושוע גייפן רושם בסעיף 4 כי האמא הייתה מיוצגת ע"י פרקליט כדי לתרץ את ה"נזקקות בהסכמה" המוזרה שכופה על המשפחה ואלם אינו מציין באיזה פרקליט מדובר, מה שמו ואם הוא מהייצוג המשפטי, הידועים בעבודתם השטחית בד"כ מול אמהות בשל המשאבים הדלים שהם מקבלים מהמדינה, או בפרקליט פרטי ששכרה האמא ממיטב כספה מה שלא היה כפי הנראה מאחר ומדובר במשפחה קשת יום. מן הראוי כי שופט יפעל במקצועיות ויציין פרטים מהותים מעין אלו.

4. יהושוע גייפמן מטייח את פרטי פקידת הסעד – גייפמן מקבל את חוות הדעת של פקידת הסעד כחותמת גומי, "תורה מסיני", אך נמנע מלציין את שמה ופרטיה כך שלא ניתן לברר לעומק את דרכי עבודתה ומהימנותה של פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מעוררת השתהות לאמינות ההליך השיפוטי בניהולו.

5. שימוש בבעלי עניין שלא לצורך כדוגמת האפוטרופוסית לדין (עו"ד סיגלית אשואל) – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 2: "האפוטרופוס לדין לקטינות טענה שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטינות, מתבססת על דו"חות טיפוליים…" – גייפמן מצטט את האפוטרופסית לדין סיגלית אשואל שהיא בעלת עניין להמשך הליך הנזקקות וסרבולו מאחר והיא מקבלת כסף עבור האפוטרופסות ומצטט "עדותה" על דברים שאינה מקור ראשון כגון: מה טובת הקטין, מה אמרה האם וכדו'. הצנהגותו של גייפמן להכנסת "עדויות" של בעלי עניין שאינן עדויות ממקור ראשון מצביעה על חוסר מקצועיות והטיית המשפט נגד המשפחה והקטינות המוחלשות.

6. הצגת עניינים סותרים כדי להשמיץ את אם הילדות – מצד אחד יהושוע גייפמן מציין ומדגיש כי האם הסכימה לנזקקות (סעיף 3) כשהיא מיוצגת ומדגיש זאת פעמיים, כלומר האמא העבירה במודע לרשויות הרווחה את בנותיה. מצד שני גייפמן טוען כי האם אינה משתפת פעולה עם פקידת הסעד, סעיף 8: "מחומר הראיות עולה שהאם התנגדה באופן מתמשך לאבחון מעמיק של הקטינות ולדרכי הטיפול שנקבעו. כאמור אי שיתוף הפעולה התייחס הן להתנגדות האם לביצוע אבחונים מעמיקים לקטינות…"- התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמינות פסק הדין, חוסר מקצועיות והטלת כל האחריות על משפחה קשת יום מצד רשויות משועממות ופרזיטיות.

סוף דבר
יהושוע גייפמן משית תרבות טיוח הליך שיפוטי נגד משפחות קשות יום תוך שימוש ציני במונחים מיותרים כגון "הסכמת הורים לנזקקות" בעוד שאין לזה תוקף חוקי, מוסרי, ובעיקר במשפט דנן. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של הטיית הדין תוך דרישה ממשפחה קשת יום לצייתנות מוחלטת לרשויות הרווחה לסחר בילדיהם ובזבוז כספי ציבור למוסדות רווחה מופרטים.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"

קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, ויקי היינה, טובה פרי, יהושוע גייפמן, מרכז חירום, סחר בילדים, שיקולים זרים

שופט יהושוע גייפמן ופקידת סעד ויקי היינה – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון

יהושוע גייפמן – שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה"

תיק ענ"א 19883-06-13 – החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול.

מהחלטת יהושוע גייפמן שדחה את הערעור ניתן ללמוד את דרכי הרמיה והטיוח בהן משתמשים רשויות הרווחה (לשכת הרווחה תל אביב למקרה זה) ובית משפט לנוער שופטת טובה פרי ויהושוע גייפמן עצמו לתלישת ילדות על לא עוול בכפן או המשפחה, למוסדות הכליאה של הרווחה לסחר בהן ע"י מסגרות מופרטות ומומחים מטעם הרווחה או המתפרנסים מהם.

דרכי הרמיה של לשכת הרווחה תל אביב שופטת נוער טובה פרי ויהושע גייפמן מאופינות בטיוח עובדות תוך הסתמכות על חוות דעת סובייקטיביות, קביעת נורמות פסולות בניגוד לחוק ולכללים שימוש בתעלולי סמנטיקה ליפות את פשעי משרד הרווחה נגד משפחות מוחלשות:

1. כישלון מערכתי של מערכת הרווחה ובתי המשפט – כבר בסעיף 1 ניתן ללמוד על חוסר התושיה, הדורסנות, והעדר יכולת לתת סיוע אפקטיבי למשפחה. גייפמן מצטט את פקידת הסעד: "אבקש להוציא אותן למרכז חירום למטרת הערכה ובניית דרכי טיפול עתידיות" – האומנם מערכת הרווחה על כל משאביה הכבירים אינה מסוגלת לסייע לילדות אלא בכפייה וכליאה במרכז חירום לצורך אבחון?. האם לא ניתן לאבחן בקהילה בהסכמה? מדוע מערכת הרווחה אינה פועלת מול המשפחה תוך הסכמה בסיוע בקהילה בעלות נמוכה בעשרות מונים. התנהגותם התוקפנית של מערכת הרווחה הסוחפת אחריה את בתי המשפט המצייתים מדיפה ריח שיקולים זרים של סחר בילדים לשלם אלפי שקלים מידי יום כליאה במרכז היחרום ועוד הוצאות ומשאבים.


2. שימוש ציני והדגשת הנזקקות בהסכמה בניגוד לחוק ולכללים – קרקע פוריה לשחיתות – יהושוע גייפמן מציין ומדגיש פעמיים כי הנזקקות על הילדות הנה בהסכמת הוריהן (סעיף 3): "ב- 8.11.11 הוכרזו הקטינות בהסכמהכקטינות נזקקות, וניתן צו השגחה לשירותי הרווחה. ב- 10.7.12 הוארכו בהסכמה צווי הנזקקות וההשגחה עד ל-10.7.13" – אין לקבל המינוח הכרזה על נזקקות ב"הסכמה", ראשית חוק הנוער סעיף 2 מגדיר באיזה מצב מוכרזת נזקקות ולא מוזכר כלל "הסכמת ההורים", שנית "הסכמת" ההורה היא רק נייר שלא ברור באילו נסיבות נחתם, שכן ידוע כי לרשויות הרווחה כוח והם מפעילות לחצים קשים על הורים לסחור בהם. השימוש שעושה יהושוע גייפמן במונח "נזקקות בהסכמה" מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים שיקולים זרים, ואובדן אמון האזרח במערכת הרווחה והמשפט.

3. טיוח מידע מהותי על פרקליט המשפחה – יהושוע גייפן רושם בסעיף 4 כי האמא הייתה מיוצגת ע"י פרקליט כדי לתרץ את ה"נזקקות בהסכמה" המוזרה שכופה על המשפחה ואלם אינו מציין באיזה פרקליט מדובר, מה שמו ואם הוא מהייצוג המשפטי, הידועים בעבודתם השטחית בד"כ מול אמהות בשל המשאבים הדלים שהם מקבלים מהמדינה, או בפרקליט פרטי ששכרה האמא ממיטב כספה מה שלא היה כפי הנראה מאחר ומדובר במשפחה קשת יום. מן הראוי כי שופט יפעל במקצועיות ויציין פרטים מהותים מעין אלו.

4. יהושוע גייפמן מטייח את פרטי פקידת הסעד (ויקי היינה) – גייפמן מקבל את חוות הדעת של פקידת הסעד ויקי היינה כחותמת גומי, "תורה מסיני", אך נמנע מלציין את שמה ופרטיה כך שלא ניתן לברר לעומק את דרכי עבודתה ומהימנותה של פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מעוררת השתהות לאמינות ההליך השיפוטי בניהולו.

5. שימוש בבעלי עניין שלא לצורך כדוגמת האפוטרופוסית לדין (עו"ד סיגלית אשואל) – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 2: "האפוטרופוס לדין לקטינות טענה שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטינות, מתבססת על דו"חות טיפוליים…" – גייפמן מצטט את האפוטרופסית לדין סיגלית אשואל שהיא בעלת עניין להמשך הליך הנזקקות וסרבולו מאחר והיא מקבלת כסף עבור האפוטרופסות ומצטט "עדותה" על דברים שאינה מקור ראשון כגון: מה טובת הקטין, מה אמרה האם וכדו'. הצנהגותו של גייפמן להכנסת "עדויות" של בעלי עניין שאינן עדויות ממקור ראשון מצביעה על חוסר מקצועיות והטיית המשפט נגד המשפחה והקטינות המוחלשות.

6. הצגת עניינים סותרים כדי להשמיץ את אם הילדות – מצד אחד יהושוע גייפמן מציין ומדגיש כי האם הסכימה לנזקקות (סעיף 3) כשהיא מיוצגת ומדגיש זאת פעמיים, כלומר האמא העבירה במודע לרשויות הרווחה את בנותיה. מצד שני גייפמן טוען כי האם אינה משתפת פעולה עם פקידת הסעד, סעיף 8: "מחומר הראיות עולה שהאם התנגדה באופן מתמשך לאבחון מעמיק של הקטינות ולדרכי הטיפול שנקבעו. כאמור אי שיתוף הפעולה התייחס הן להתנגדות האם לביצוע אבחונים מעמיקים לקטינות…"- התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמינות פסק הדין, חוסר מקצועיות והטלת כל האחריות על משפחה קשת יום מצד רשויות משועממות ופרזיטיות.

סוף דבר
יהושוע גייפמן משית תרבות טיוח הליך שיפוטי נגד משפחות קשות יום תוך שימוש ציני במונחים מיותרים כגון "הסכמת הורים לנזקקות" בעוד שאין לזה תוקף חוקי, מוסרי, ובעיקר במשפט דנן. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של הטיית הדין תוך דרישה ממשפחה קשת יום לצייתנות מוחלטת לרשויות הרווחה לסחר בילדיהם ובזבוז כספי ציבור למוסדות רווחה מופרטים.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"

קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…