ADHD, הפרעת קשב, הפרעת קשב ריכוז, חדשות, חינוך, טיפול פסיכיאטרי לילדים, קן רובינסון, ריטלין

"במקום להרדים ילדים עם ריטלין, כדאי שבית הספר יעיר אותם"

 קן רובינסון: "ילדים בדרך כלל לא סובלים באחוז כל כך גבוה מהפרעה פסיכולוגית. הם סובלים מ'ילדוּת'" (צילום: Sebastiaan ter Burg, cc)
קן רובינסון – צילום: Sebastiaan ter Burg, cc

שלמה המלך ע"ה השלום היה אומר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (משלי ט"ז 32) , והמסר הוא כי טוב לאדם ללמוד לשלוט על רוחו ויצריו, ורבים הם הפתגמים האמרות והסיפורים בספר התנ"ך. ובימינו ישנם שרלטנים ובאות כוחם פקידות סעד ועובדות סוציאליות המכוונים לכיוון ההפוך בדרך של נטילת סמים פסיכיאטריים המנוונים את רוח האדם כדי לדכא יצריו. וכך אדם ללא רוח הופך להיות כבהמה ללא יכולת חשיבה או מנגנון עצמי לשלוט ברוח וביצר.

"במקום להרדים ילדים עם ריטלין, כדאי שבית הספר יעיר אותם" -חוקר החינוך הנודע קן רובינסון חושב שבתי ספר הורסים יצירתיות וטוען כי ADHD היא בעצם מגפה פיקטיבית. "לא ייתכן שכל כך הרבה ילדים סובלים מהפרעה נפשית"

מרץ 2016 – xnet – הילה יגאל-איזון, ושי הרלב

דרק פראסוויני, נולד באנגליה בשבוע ה-25 להריונה של אמו. בגלל סיבוכים של אספקת חמצן בלידה הוא נולד עם עיוורון חלקי ואוטיזם עמוק. בתחילה לא נתנו לו סיכוי להגיע לגיל הנעורים. כשהגיע, חשבו שיחיה במוסדות כל חייו. באופן מקרי שם לב אחד ממטפליו שהוא מרוכז מאוד כשהוא שומע מוסיקת ג'אז. כשהושיבו אותו ליד פסנתר הוא התגלה כבעל שמיעה אבסולוטית ולאחר אימונים רבים, ניגן את אוסקר פיטרסון בצורה שהקשתה על אנשים להבדיל בינו לבין המקור. כיום הוא מופיע בהצלחה עצומה בקונצרטים ורסיטלים באולמות ברחבי אירופה. המגבלות הפיזיות והחברתיות של פראוויסני לא פגעו ביצירתיות המוסיקלית שלו, שהביאה אותו להצטיין בתחומו.

מה היה קורה ליצירתיות ולכישרון יוצאי הדופן של פראסוויני אילו היה נקלע למערכת החינוך המסורתית? לפי חוקר החינוך קן רובינסון כנראה שהוא היו נכשל ונפלט מהמערכת, יחד עם ילדי ה-ADHD וכל ילדי לקויות הלמידה למיניהם, שהיצירתיות שלהם והכישורים שלהם לא יבואו לידי ביטוי בבית הספר בשום שלב.

הרס היצירתיות

רבות נכתב על משנתו של חוקר החינוך הנודע קן רובינסון. למעשה, כשמדברים היום על חינוך, יש כמה מילות מפתח שחוזרות שוב ושוב: מערכת החינוך החדשנית של פינלנד, בעיית לימוד המתמטיקה, כיתות הפוכות, mooc (קורס פתוח, מקוון ורב משתתפים) וגם מרצה וחוקר בריטי מלא הומור, אהוב על רבים ומבוקר על ידי לא מעט – סר קן רובינסון.

רובינסון נולד בליברפול למשפחה מרובת ילדים וחלה כנער בפוליו. עם זאת, כמרצה הוא הפרפורמר הנצפה ביותר ברשת בכל הזמנים. שלוש הרצאותיו ב-TED היוקרתי זכו ליותר מרבע מיליארד צפיות – מספר דמיוני ששמור רק לכוכבי רוק. מעבר לכך שרובינסון מאוד משעשע ובעל הומור בריטי דק ומשובח, הוא יודע לספר אנקדוטות בפשטות וחן ולדון בנושא החינוך באופן עמוק וקליל כאחד. הרצאתו המפורסמת ביותר על הרס היצירתיות על ידי בתי הספר כה פופולארית, עד כדי כך שיאיר לפיד נחשד כי העתיק קטעים ממנה כשנשא נאום על החינוך בארץ.

רובינסון מתלוצץ בהרצאתו על הפער העמוק בין התדמית הגרועה שיש למורים ובין היחס שיש לרוב האנשים לחינוך, שמלווה ביראת כבוד. באחת מהאנקדוטות הוא מספר על מסיבה בה נשאל איש חינוך לעיסוקו (למרות שאנשי חינוך לא מוזמנים למסיבות, מהתל רובינסון). עם התשובה משתררת שתיקה. זאת בגלל שהחינוך, בהיותנו הורים, נוגע בנו באופן רציני ועמוק. חינוך ילדנו הוא בנפשנו.

ADHD אינה מגיפה

בנושא הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ולקויות למידה – יש לרובינסון משנה מאוד ברורה, המאשימה לא מעט את מוסדות הלימוד המסורתיים וגם מקוממת לא מעט אנשים ומומחים מהתחום.

"אני לא אומר שהפרעת קשב וריכוז אינה קיימת", מדגיש רובינסון. "אבל היא צמחה לממדים מפלצתיים. כיום מדברים על 15% מן התלמידים. הטכנולוגיות הדיגיטליות שמתפתחות בקצב מסחרר משפיעות, אבל פסיכולוגים ופסיכיאטרים מדברים ממש על מגיפה", אומר רובינסון ומוסיף בציניות שהתופעה בהחלט עוזרת לפרנסתם. "ילדים בדרך כלל לא סובלים באחוז כל כך גבוה מהפרעה פסיכולוגית. הם סובלים מ'ילדוּת' ואני יודע את זה כי ביליתי חלק מאוד גדול מראשית חיי כילד. עברתי בעצמי את כל הדבר הזה", מתבדח רובינסון ברצינות רבה.

"ADHD אינה מגיפה", טוען רובינסון ומתאר בספרו יום לימודים שגרתי בכיתה, שכולל פתיח של מורה עייף שמדקלם מספר הלימוד, עבודת כיתה רצופת הפרעות ודיון שבקושי מעניין את המורה, המחכה לצלצול הגואל. "אם תושיבו ילדים לעשות שעה אחר שעה, עבודה פקידותית ברמה הכי נחותה, אל תהיו מופתעים אם הם יתחילו להתנועע בעצבנות", הוא מצחיק שוב את הקהל.

מערכת שמדכאת כישורים

"בעבר הלא רחוק, למערכת החינוך לא היתה שום דרך להתמודד עם תלמידים כאלו", אומר רובינסון בהרצאתו הנודעת 'האם בתי ספר הורסים את היצירתיות'. הוא מזכיר שם את הכוריאוגרפית הנודעת ג'יליאן לין, שאחראית על מיוסיקל'ס מצליחים ונודעים כמו cats ופנטום האופרה. לין, שגדלה בשנות ה-30 של המאה ה-20, לא הצליחה להתמקד ולתפקד בבית הספר הבריטי בו למדה. הלימודים העיוניים כלל לא עניינו אותה והדבר היחיד שגרם לה עונג היה להתנועע ולרקוד.

"לין לא אובחנה כבעלת ADHD כי אז ההפרעה הזאת פשוט עדיין לא נולדה", עוקץ רובינסון. בגיל 7, לאחר שחוותה תסכול עמוק מבית הספר, פגש אותה מטפל רגיש. הוא הפעיל רדיו, ראה אותה מתנועעת לצלילי המוסיקה ואמר להוריה: 'ללין אין שום בעיה. היא פשוט רקדנית'. רובינסון טוען כי בכל השנים הללו, על אף גילוי בעיות הקשב והריכוז וטכניקות רבות וענפות לטיפול בהן, עדיין מערכת החינוך כושלת בהתמודדות עם בעיות ההתנהגות, הנובעות מהתסכול וחוסר המובנות שחווים תלמידים אלו. המערכת מצדה פותרת את הבעיה על ידי הפנייתם לכיתות טיפוליות.

סוגים רבים של אינטלגנציה

טענתו המרכזית של רובינסון היא שמערכת החינוך העיונית בכל העולם המערבי הישגית מאוד ומתואמת עם מערכת ההשכלה הגבוהה. היא מכשירה ילדים ונערים מגיל צעיר להתכוונן אל האקדמיה ואל הלימודים האקדמיים, אל הקולג'ים והאוניברסיטאות היוקרתיות. בית ספר כיום הוא יותר מתמיד סוכן תיווך היררכי של משאלת הלב הבורגנית: השכלה גבוהה, עבודה מצליחה, תגמול כספי – שמנוידים למעמד חברתי והצלחה. ומה בדבר התלמידים שלא מתאימים למסלול הזה, דוגמת פראוויסני ולין? הם ייפלטו ממנו, כי הם פשוט לא מתאימים לו.

"מערכת החינוך האנגלית השמרנית מצאה בעבר הרחוק פיתרון ל'בעיה' ותייגה אותה תחת לקויות שונות באינטליגנציה, דרך מבחנים ומבדקים", טוען רובינסון. לקויי הלמידה, הקשב והריכוז, נוידו יחד עם בני המעמד הנמוך אל המסלול המקצועי, שדיכא כל זיק יצירתי שהיה בהם.

"האינטליגנציה נתפשת כיום כשונה בתכלית ממה שידענו עליה בשנות ה-60 וה-70", אומר רובינסון. "יש כל כך הרבה סוגי אינטליגנציה שבעבר לא התייחסו אליהן: אינטליגנציה מרחבית, קינטית, מוסיקלית, תנועתית ובמקרים רבים, הן יכולות להיות קרש הצלה – הסיכוי והעתיד עבור תלמידים רבים שמתקשים עם תכנית הלימודים הסטנדרטית, שמדכאת באופן מתמשך את כישוריהם הייחודיים, עד כדי הריסה מוחלטת שלהם".

בתוך המבדקים המיושנים ברובם, האבחונים ובעיקר המערכת הבית ספרית, ברור שילדים ונערים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז לא מוצאים את מקומם ומרגישים חלשים, דחויים ומתוסכלים לקום בכל יום לבית הספר ו"לבלות" בו רבע או שליש מחייהם.

חינוך, לשכת הרווחה רהט, משרד החינוך, עבדות, עיריית רהט, קשר שתיקה

עבדים ברהט: 'טרנזיטים מלאי ילדים בגובה מטר' – מערכות החינוך והרווחה ידעו אך לא נעשה דבר

ילדים בעבדות- למצולמים אין קשר לכתבההכתבה עבדים ברהט: 'טרנזיטים מלאי ילדים בגובה מטר' , אילנה קוריאל ויעל ברנובסקי , 03.06.10 , ynet

ברהט לא הופתעו לשמוע על הילדים הקטנים שהועסקו במושבי האזור – מערכות הרווחה והחינוך היו מודעות, ומועצת העיר דנה בתופעה. גם במושבים התופעה היומיומית מוכרת: "כואב הלב לראות אותם בחממות". אחד החקלאים סיפר על אב מרהט שניסה "לשווק" לו את ילדיו: "הם לא רוצים ללמוד אז הם עובדים"

כולם ידעו על הילדים העבדים, אבל זמן רב חלף בטרם מישהו פעל. בדרום סוערות הרוחות בעקבות חשיפת ynet אתמול (יום ד'), לפיה ההמשטרה בודקת חשד כי ילדים קטנים תושבי העיר רהט, הנמצאים במסגרת חינוך חובה, מועסקים בתנאי עבדות במקום ללמוד, ואף סופגים מכות, צעקות ויחס פוגעני ממעסיקיהם היהודים ביישובים באזור.

יחד עם זאת, למרות הזעזוע, קשה לומר שמישהו הופתע. דן (שם בדוי) אחד מחקלאי האזור, סיפר בשיחה עם ynet כי הוא מכיר את התופעה של ילדים קטנים העובדים בחקלאות שנים רבות, ולדבריו אף פנה לרשויות ונענה שהעניין יטופל, אך הדבר לא קרה.

"ראיתי את התופעה הזו יום יום במושבים לידי", סיפר. "הם באים עם טרנזיטים מלאים בילדים בגובה של מטר, וממש כואב לראות אותם עובדים בחממות, מרימים ארגזים, גם אליי הם הגיעו והציעו שאעסיק אותם, אך סירבתי. לפעמים זה אפילו אבות של כמה מהילדים. כמה פעמים ניסיתי לפנות אליהם ולומר שעדיף שישלחו אותם לבית הספר, אך הם ענו שהילדים לא רוצים ללמוד, ולכן הם עובדים".

"זו תופעה שנמשכת שנים", הוסיף. "זו פשוט זוועה שיש חקלאים שמוכנים להעסיק אותם. מדובר בילדים קטנים, זו ממש זוועה. פניתי לרשויות והבטיחו לי לטפל בתופעה, אבל דבר לא קרה. שמחתי היום לראות את הפרסום, ואני מקווה שאולי עכשיו זה יעזור והתופעה הנוראית הזו תיפסק". אותו חקלאי יצר אתמול קשר עם המועצה לשלום הילד, ומסר דיווח על כל הידוע לו בפרשה.

"מדובר ב-30 ילדים. נשלבם חזרה במערכת החינוך"

גם ברהט עצמה לא נדהמו מהפרסום. "התופעה ידועה", אמר בשיחה עם ynet ראש העיר, פאיז אבו סהיבן. לדבריו, מדובר בסדר גודל של כ-30 ילדים, בני שמונה עד 15. "כששמעתי על המקרה התקוממתי כאיש חינוך (אבו סהיבן היה היה מנהל בית ספר – א.ק). מדובר בכמה משפחות בודדות שעושות זאת בגלל מצוקה כלכלית. יחד עם זאת, המצוקה שלהן לא פוטרת אותן ממתן חינוך לילדים שלהם". עוד סיפר כי העירייה הצליחה להחזיר כמה ילדים לבתי הספר, ופועלים כדי להשיב את כולם. "חובתנו לתת לילדים האלה חינוך".

ראש אגף הרווחה ברהט, סעיד אל עוברה, סיפר כי הפרשה התגלתה בעקבות תלונה אנונימית שהופנתה למועצה לשלום הילד. הוא לשמור על עמימות בנושא, והסכים רק לומר כי "המשטרה כעת עושה את עבודתה וחוקרת את המקרה. אנחנו מתייחסים לסיפור בחומרה. כשיהיו לנו פרטים אודות הילדים שנשרו ממסגרת הלימודים אנחנו נבנה תוכנית התערבות מקיפה כדי לשלבם חזרה במערכת החינוך". רצונו של ראש אגף הרווחה לשמור על הפרשה בשקט מתיישבת עם החקירה הסמויה שעדיין מנהלת המשטרה, מתוך חשש שהעיסוק התקשורתי בנושא יפגע בחקירה.

"זה יכול לפגוע בעתיד הילדים", התריע יו"ר ועד הורים של אחד מבתי הספר היסודיים ברהט. "הזמן רץ, ואם הילדים לא ילמדו – מה יהיה? אני תומך ורוצה שכל הילדים שלנו ילמדו ויהיו להם ציונים טובים ויהיו להם חיים טובים יותר, שיהיו עורכי דין ורופאים. חבל על הילדים. אנחנו צריכים שהם ילמדו ותהיה להם מסגרת".

חבר מועצת רהט, אחמד אבו מדיעם, המתגורר באחת השכונות שמהן נשלחו ילדים לעבודה, סיפר כי לפני כחודשיים נערך דיון במועצת העיר דיון בנושא נשירת צעירים ממערכת החינוך, בו השתתפו גם גורם ממשרד החינוך ונציגי בית הספר והשכונות. אז התגלתה התופעה. "גינינו את התופעה", אמר אתמול. "מדובר בתופעה שלילית וצריך להיאבק ולטפל בה. זו עבודה קשה ויש לערב גם את המשפחות".

"קשר שתיקה": טענות נגד שירותי הרווחה ומשרד החינוך

במועצה לשלום הילד התקבלו אתמול עוד שיחות טלפון רבות מהחקלאים באזור. "כל הטלפונם שקיבלנו הבהירו, כי מימדי התופעה גדולים מהמשוער", אמר מנכ"ל המועצה, יצחק קדמן. "מצערת העובדה שקיים קשר שתיקה. יותר מדי אנשים, גם אזרחים וגם בעלי תפקידים ברשויות – ידעו וראו וכולם העדיפו להתעלם. זה לא פחות חמור מעצם קיום התופעה המחרידה".

ל-ynet נודע, כי כבר לפני שלושה חודשים פנתה יועצת חינוכית של בית הספר לעובדת סוציאלית במועצה, וסיפרה לה על היעדרות הילדים מבית הספר. העובדת הסוציאלית הבהירה כי העניין אמור להיות מטופל על ידי קצין ביקור סדיר של משרד החינוך, ולא על ידי שירותי הרווחה. כלומר, במידה ושירותי הרווחה של המועצה היו מטפלים כראוי, כבר לפני יותר משלושה חודשים היה ניתן למנוע את התופעה.

מנהל אגף הרווחה מסר בתגובה לטענות כי "זה אינו תפקיד שירותי הרווחה. היועצת החינוכית הייתה צריכה לפנות למחלקת החינוך של העירייה. אנחנו לא הכתובת הנכונה".

ממשרד החינוך מחוז דרום נמסר בתגובה, כי מיד עם קבלת הדיווח על היעדרות של קבוצת תלמידים מבית הספר, החל קצין ביקור סדיר לטפל בעניין, בהתאם לנהלים: "קצין ביקור סדיר, מחנכי התלמידים ומנהל בית הספר קיימו שיחות עם הורי התלמידים וביקורים בביתם, אך לא זכו לכל שיתוף פעולה מצד ההורים. יצוין, כי הקצין פנה ליועץ המשפטי ולמנהל מחלקת החינוך של הרשות המקומית, התריע בפניהם על סירובם של ההורים וביקש התערבותם בנושא".

עוד מוסיפים במשרד החינוך, כי "גורמי מקצוע מטעם משרד החינוך והרשות המקומית פעלו במטרה להשיב את התלמידים לבית הספר. בין השאר, קיימו דיון בהשתתפות הגורמים המעורבים ונציגי המשפחות. משלא צלחו גם ניסיונות אלה, ביקש משרד החינוך מהרשות המקומית, האמונה על אכיפת חוק חינוך חובה, לפעול באופן מיידי, במסגרת הכלים המשפטיים העומדים לרשותה, על מנת להבטיח את ביקורם הסדיר של התלמידים בבית הספר. במקביל הוגשה תלונה במשטרה".

קישורים: