חדשות, חטיפת ילדים, סחר בילדים, צופית גרנט

אבודים מרוקו פרק 3

המסע לצרפת בעקבותיה של זרי, שחיה כל שנותיה תחת הידיעה שהוריה הביולוגיים הותירו בה צלקות פיזיות ונפשיות לכל החיים. דעתה משתנה בעקבות מפגש עם אמה ואחיה, ומבת יחידה ודחויה, כדבריה "הכבשה השחורה במשפחה", היא הפכה לעטופה ומחובקת, לצלע מהותית במשפחת פרץ המתחדשת. החלק השלישי והאחרון של המסע למרוקו.

 

 

חדשות, חטיפת ילדים, סחר בילדים, צופית גרנט

אבודים במרוקו חלק ב – חטיפת ילדים בקהילה היהודית במרוקו בשנות ה- 60

נובמבר 2017 – ניסיונות איתור ילדיה החטופים של האמא מהקהילה היהודית במרוקו.
סחר בילדים בין קהילות שונות של יהודים בעולם. אמה מוחלשת מהקהילה היהודית במרוקו הופכת להיות קורבן של סוחרי ילדים החטפים את ילדיה ומעלילים נגד עלילות שווא.

חדשות, חטיפת ילדים, חטיפת ילדים בקהילות יהודים בעולם, סחר בילדים, צופית גרנט

אבודים במרוקו חלק א – חטיפת ילדים בקהילה היהודית במרוקו בשנות ה- 60

נובמבר 2017 – סחר בילדים בין קהילות שונות של יהודים בעולם. אמה מוחלשת מהקהילה היהודית במרוקו הופכת להיות קורבן של סוחרי ילדים החטפים את ילדיה ומעלילים נגד עלילות שווא.

בית תינוקות, בית תינוקות במעברת קדימה, חדשות, חטיפת ילדי תימן, חטיפת ילדים, חטיפת ילדים לאימוץ, חטיפת תינוק, חטיפת תינוקות, ילדי תימן, פרשת ילדי תימן, פשעים נגד האנושות, שולמית מליק, תמר קפלינסקי

עדות שולמית מליק בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו"

עדות דרמטית של שולמית מליק בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו" , 11.08.2017 , ידיעות אחרונות , תמר קפלנסקי

להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן

היא הייתה מטפלת בת 18 במעברת קדימה. כעת, 66 שנים אחרי, שולמית מליק שוברת שתיקה ובעדות שמתפרסמת היום ב"ידיעות אחרונות" מתארת את שאירע בבית התינוקות: "ידעתי שכל פעם אחרי שמגיעה קבוצת נשים מחו"ל, היו נעלמים לי תינוקות. זה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים"

"היו מגיעות לבית התינוקות קבוצות של נשים מחוץ לארץ. ידעתי שכל פעם שמגיעה משלחת, אחרי יום-יומיים היו נעלמים לי תינוקות: כל פעם ילד, עוד ילדה, עוד מישהי. באתי בבוקר והם לא היו. בהתחלה חשבתי שלא הביאו אותם. לא עלה בדעתי שמישהו יכול לתת ילד או לקנות ילד. אחר כך התחלתי לחשוד".

בגיל 83, שולמית מליק כבר לא יכולה לשתוק עוד. בעדות דרמטית וראשונה מסוגה, שמתפרסמת היום (ו') במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", היא מספרת, בפנים גלויות ובשם מלא, את מה שקרה לפני 66 שנה, כשעבדה בבית התינוקות במעברת קדימה: מליק ראתה איך פעוטות נמסרים לזרים בזמן שהוריהם בעבודה, ושמעה את זעקת האמהות שחזרו וגילו שילדיהן אינם. עדותה שופכת אור חדש על פרשת ילדי תימן.

בדצמבר 1951 החלה שולמית, אז בת 18, לעבוד בבית התינוקות שהיה שייך למפלגת הפועל המזרחי ופעל ליד מעברת קדימה. מהר מאוד הבחינה במשלחות הנשים שהגיעו למעברה מחו"ל. "אמרו לנו: היום תבוא משלחת, תלבישו יפה את הילדים. הן היו עוברות בין החדרים ומסתכלות. זאת הייתה אומרת: יש לו עיניים יפות. או: מממ… זה יהיה גבוה. הן באו לאמץ ילדים פה. אלה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים. אני רק הייתי מקשיבה. אסור היה לי לדבר".

מליק מספרת כי להורים היו אומרים שהילד בבית חולים: "זה מה שאמרו לי להגיד. שהילד חולה". לדבריה, היא ראתה את תהליך ה"אימוץ": "כן, כן. הלבשתי את הילד, ואז באו האחראית והגברת (ה"מאמצת" – ת"ק) ונתתי דף, אילו חיסונים הוא קיבל והכול. אף אחד לא אמר לי שלוקחים אותו לאימוץ. זאת הייתה ההרגשה שלי, כי הילד לא היה חוזר. הבנתי שלוקחים את הילד, כמו מתנה כזאת".

וילד אחד נשאר בראשה כל אותם שנים. "ציון הוא בלב שלי. הייתי באה בבוקר לעבודה. בזמן שהייתי מנגבת רגליים מהבוץ – הוא רק היה שומע את הקול שלי ומתחיל לרקוד עם המיטה עד שהגיע עם המיטה לדלת", מספרת מליק שעבדה אז כמטפלת. "מי שלקח אותו לקח ילד מקסים. מלא חיים הילד הזה היה".

מליק סיפרה כי אמרו לה שהיה לו חום גבוה, "אבל הוא היה בריא. אני השארתי אותו בריא. הוא אף פעם לא היה חולה". לדבריה, "את ציון אני לא שוכחת. חשבתי שתמיד נהיה בקשר, כזאת אהבה הייתה לי אליו. אבל לקחת אותו? איך אפשר לחשוב על דברים כאלה".

לדבריה, זה לא המקרה היחיד של ילד בריא שנאמר לה שהוא חולה. "היו אולי חמישה-שישה בתקופה שעבדתי שם", היא אומרת ושוללת את הטענות לפיהם מדובר במקרים ספורים. "אלו לא היו מקרים בודדים, זאת הייתה שיטה". מליק מספרת כי רק אחרי שנים רבות, עקב הפרסומים על הפרשה, הבינה לאן נעלמו התינוקות. "יש הרבה שיודעים מזה", היא אומרת. "מה, אני הייתי יחידה שם?".

היא משחזרת את ביקורי הנשים ואומרת: "אישה מבוגרת באה עם אישה צעירה והן התייעצו על הילדים. זה יפה, זה לא יפה. זה היה חשוד. כל הזמן הייתי שומעת – לקחו לבית חולים. ראיתי שזה מסריח, כל העניין הזה. אפילו שהייתי רק בת 18. אבל זו הייתה העבודה שלי, ושתקתי".

מליק מפרטת בעדותה מקרים נוספים שבהם נכחה כשפעוטות מבית התינוקות נמסרו לזרים – ולא שבו. "זו פעם ראשונה שקמה מישהי וביוזמתה מעידה שנכחה במסירות של ילדים כשידוע שלילדים יש הורים, ולהורים נאמר שהילד חולה", אומרת נעמה קטיעי מעמותת עמר"ם, החוקרת את פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן. "בניגוד לעדויות קודמות, שולמית מעידה ישירות בפני הציבור, בפירוט חסר תקדים למיטב ידיעתנו, ועומדת באומץ רב חשופה בכיכר העיר".

להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן

ת1ת2ת3ת4ת5ת6

ועדת החלטה, חדשות, חטיפת ילדים, לשכת הרווחה אילת, פייסבוק

משרד הרווחה – הסיוט של כל משפחה

11.07.2017 – משרד הרווחה הסיוט של כל משפחה. שלי לאחר ועדת החלטה בלשכת הרווחה אילת, הולכת עם תינוקה ברחובות מבוהלת לאחר שלשכת הרווחה החליטה לחטוף ממנה את ילדיה ועובדות סוציאליות בליווי שוטרים מחכים מתחת לביתה.

אהובה עוזרי, חטיפת ילדי תימן, חטיפת ילדים

אהובה עוזרי ז"ל: "אני מכירה אישה תימנייה מאחד הכפרים שחטפו לה 6 ילדים"

מתוך התוכנית כך היה – אהובה עוזרי שודרה ב- 2016.

הזמרת הידועה אהובה עוזרי מספרת כי הכירה אמא ממוצא תימני שחטפו לה את ששת ילדיה.

בת אל דהאן, הונאות השירות למען הילד, הזנחת ילדים, השירות למען הילד, חדשות, חטיפת ילדים, חטיפת ילדים לאימוץ, מרמה, משפחת אומנה, עוני, פשעי השירות למען הילד, רפי רשף

אחרי 16 שנה: בת אל דהאן מצאה את ילדיה שנחטפו במרמה לאימוץ על ידי רשויות הרווחה

יוני 2017 – ערוץ 10, רפי רשף – רשויות הרווחה חטפו את לאימוץ את ילדיה של בת אל דהאן מקרית גת בשל מצבה הכלכלי הקשה.

בת אל איתרה את ילדיה כעבור 16 שנים ברשת הפייסבוק.

בת אל: "ביקשתי עזרה כלכלית מרווחה, הם הציעו להוציא את הילדים למשפחה אומנה, וזה מה שעשיתי והאמנתי בהם, וכשהילדים היו מגיעים לחופשות אצלי ואצל הגרוש שלי, הם היו מגיעים עם דלקות בעיניים, עם כינים וכל מיני תפרחות חיתולים וכאלו, וביקשתי להעביר אותם למשפחה אחרת או שיחזירו לי אותם הבית, אז הם אמרו לי לבוא לחתום, הם קראו לי ולגרוש שלי, ופשוט חתמנו על אימוץ לצערנו".