אסירים פוליטים, חדשות, חושפי שחיתויות, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים, שחיתות, שחיתות שופטים

דוקטור יוסף צ'רניק: הבלוגרים הם אסירים פוליטים

11.11.2017 – כיכר הבימה תל אביב – ד"ר יוסף צ'רניק: הבלוגרים הם אסירים פוליטים, ד"ר צ'רניק טוען כי הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר הם אסירים פוליטים משום שנאסרו על שביקרו את מערכת המשפט. הם עצורים כ- 9 חודשים, משפטם טרם החל ומונעים מהם לראות את חומר הראיות.

 

חושפי שחיתויות, יהודה וינשטיין, פרקליטות, רונאל פישר, רות דוד, שוקי משעול, שחיתות

דיני נפשות – כנופיית שלטון החוק ובתי המשפט נגד חושף השחיתויות שוקי משעול

מרץ 2016 – הזדהמות מערכת אכיפת החוק ברדיפתה אחר חושפי שחיתויות. רות דוד, איתן רוב, יהודה וינשטיין ועוד כאלו וכאלו "אח"מים" מדיפים צחנה של שררה, שחיתות ושימוש במערכות שלטון ומשפט לקידום האינטרסים האישיים שלהם.

בית דין אזורי לעבודה, ורדה סאמט, חושפי שחיתויות, רפי רתם, רשות המיסים

שופטת ורדה סאמט – קבלת החלטה שיפוטית ללא עדים בעניינו של חושף השחיתוות ברשות המיסים – רפי רתם

מאי 2013  – תחקיר מבט שני על חושפי שחיתויות ברשות המיסים – שופטת בית דין אזורי ורדה סאמט לעבודה מקבלת החלטה בענינו של חושף שחיתויות רפי רתם מבלי שניתנה לו אפשרות לחקור עדים ע"פ בקשתו.

אישפוז פסיכיאטרי, התעללות, חושפי שחיתויות, טיפול פסיכיאטרי, טירת הכרמל, מוסד פסיכיאטרי

מרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל – פיטורי עובדת שדיווחה על פגיעה במטופל

מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור לשנת 2008, משרד הבריאות – פיטורי עובדת שדיווחה על פגיעה במטופל.

העובדת מדווחת על התעללות, וסובלת ממסכת התנכלויות מהממונים
המתלוננת עבדה ככוח עזר במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל מדצמבר 2003. באוקטובר 2006 דיווחה לממונים עליה כי אח שעובד בבית החולים התעלל באחד המטופלים (להלן – האירוע). לטענת המתלוננת, לאחר שדיווחה על האירוע היא החלה לסבול ממסכת התנכלויות, וזו הסתיימה בפיטוריה באפריל 2008.
המתלוננת טענה כי לפני הדיווח על האירוע היא קיבלה מהממונים עליה הערכות וחוות דעת חיוביות, ואילו לאחר האירוע החלה לקבל חוות דעת שליליות, ובתיקה האישי החלו להצטבר מכתבים המעידים לכאורה על ליקויים בעבודתה.
.
תגובת בית החולים – בתחילה היתה עובדת טובה, אחר כך לא טובה
בית החולים טען כי אמנם המתלוננת קיבלה בשנים הראשונות לעבודתה הערכות עובד טובות, אך כבר באותה עת האחות הראשית וסגניתה העירו על שבמהלך העבודה היא עוסקת בעניינים שאינם נוגעים לעבודה. לדברי בית החולים, מינואר 2007 התקבלו במשרד האחות הראשית תלונות על ליקויים בתפקודה של המתלוננת, ובהן טענות ולפיהן היא חורגת מתחומי סמכותה ומקבלת החלטות הנוגעות למטופלים בלי לשתף בעניין את הממונים עליה, שלא כנדרש. כמו כן עמיתה לעבודה טענה כי המתלוננת פגעה בשמה הטוב. בעקבות כך קיבלה המתלוננת הערכות עובד "בינוניות מאוד", וביולי 2007 אף נכתבה עליה הערכת ממונה "לא טובה" במסגרת הליך לקידום בדרגה.
.
בירור הנציבות – חוות הדעת החיוביות בעיקרן שקיבלה המתלוננת לפני האירוע ובין חוות הדעת הבינוניות ואף הגרועות שקיבלה לאחר האירוע
הבירור שעשתה הנציבות העלה כי עד האירוע היו הממונים על המתלוננת מרוצים מתפקודה; עובדים שונים בבית החולים תיארו את המתלוננת כאישה חמה המכבדת את המטופלים ומבצעת את המוטל עליה ואף יותר מכך, לעתים על חשבון זמנה הפנוי. כמו כן היא נתפסה כעובדת האומרת את כל אשר על לבה ומתריעה על ליקויים שהבחינה בהם.
בית החולים התבקש להסביר את פשר ההבדל שבין חוות הדעת החיוביות בעיקרן שקיבלה המתלוננת לפני האירוע (ובכלל זה ההמלצה לקידום בדרגה) ובין חוות הדעת הבינוניות ואף הגרועות שקיבלה לאחר האירוע (ובכלל זה אי-מתן המלצה לקידום בדרגה), אך לא התקבל הסבר מניח את הדעת לכך: אמנם בתיקה אישי של המתלוננת תועדו מאז האירוע שלושה אירועים שהצדיקו לדעתה של אחראית המחלקה הוספת הערה לתיקה האישי, אך הנציבות לא השתכנעה שאירועים אלה הצדיקו את פיטוריה.
בירור הנציבות העלה כי הכוונה לפטר את המתלוננת התגבשה כחודשיים-שלושה לאחר האירוע, ואולם מאחר שבאותה העת הודיעה המתלוננת לבית החולים שהיא הרה, והיא שבה לעבודה מחופשת הלידה רק בפברואר 2008, התעכבה הודעת הפיטורים ונמסרה למתלוננת רק באפריל 2008.
.
בדיקת האירוע היתה לקויה
אשר לאירוע, לדברי בית החולים לאחר בדיקה ראשונית בעניינו נמסר למתלוננת כי לא נמצאו הוכחות חד-משמעיות להתעללות הנטענת, וכי היא רשאית להגיש תלונה במשטרה אם היא מוצאת לנכון לעשות זאת. ואולם בירור הנציבות העלה כי בדיקת האירוע הייתה לקויה אף שהאח שעליו הלינה המתלוננת נחשד בעבר בביצוע מעשים פליליים במטופלים.
.
המתלוננת פעלה בתום לב ודווחה על המעשים הפסולים והלא מוסריים
בירור התלונה העלה שהמתלוננת הודיעה בתום לב, ועל פי נהלים תקינים על מעשים שהם לכאורה בגדר פגיעה חמורה בכבודו של אדם וביחסים שבין חולה למטפל. מעשים אלה, שהם לכאורה עברות פליליות (התעללות בקטין או בחסר ישע) הם כה פסולים ובלתי מוסריים שיש לראות בהם מעשי שחיתות.
.
לא היתה הצדקה לפיטורי העובדת
נציב תלונות הציבור לא שוכנע כי כל השיקולים שעליהם התבססו חוות הדעת השליליות שנכתבו על המתלוננת לאחר האירוע היו ענייניים, וכי חוות הדעת האמורות לא הושפעו, בין היתר, מהרצון "להיפטר" מעובדת שאומרת את כל אשר על לבה ומתריעה בריש גלי על ליקויים שהבחינה בהם ובכך גורמת אי-נוחות לבית החולים. לא נמצא אפוא כי בעת שהוחלט לפטר את המתלוננת הייתה לבית החולים הצדקה סבירה ומספקת לעשות כן.
.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הוציא צו להגנת המתלוננת ובו ציווה כי פיטוריה יבוטלו
נוכח מסקנות הבירור, כאמור לעיל, הוציא מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור צו להגנת המתלוננת ובו ציווה כי פיטוריה יבוטלו, וכי היא תועבר לתפקיד אחר במשרד הבריאות, באופן שלא ייפגעו שכרה ותנאי עבודתה ותוך שמירה על זכויותיה כעובדת המשרד ממועד פיטוריה ועד מועד החזרתה לעבודה.
.
בית החולים בדק את האירוע באופן לא ראוי
נוסף על כך העיר הנציב לבית החולים על שהבדיקה הלא ראויה של האירוע מעידה על היעדר עידוד של עובדים לחשוף מעשים בלתי תקינים ובלתי מוסריים במקום עבודתם, ועל היעדר תמיכה בעובדים המבקשים לעשות כן, וכן על נטייה של בית החולים שלא לטפל באופן ממצה במידע על מעשים כאלה הנעשים לכאורה בבית החולים.
משרד הבריאות קיים במלואו את הצו שהוציא הנציב.

קישורים: