איור פקידת סעד, חד הוריות, חדשות, רעות איש שלום

רדיפתן האכזרית של רשויות הרווחה והפרקליטות אחר אימהות שמתנגדות למסור ילדיהן למוסדות משרד הרווחה

ינואר 2018 – מועתק מתוך ספרה של ד"ר מילי מאסס, בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ עמ' 126

בת "דור המדבר" – לזכרה של "דלית" (רעות איש שלום), שנאבקה על ילדיה ולא זכתה לגדלם, בתקווה שבבוא היום הם יקראו את סיפורה וידעו, שלא כמוה, מי היתה אמם ועד כמה הם היו חשובים לה.

פקידת סעד - רדיפת רעות איש שלום
"טקס החניכה" של דלית ל"דור המדבר" היה דרמטי. בהמשך למסקנת "ועדת ההחלטה", לפיה יש להוציא מידי דלית את התינוקת מיד לאחר הלידה, נשלחה הודעה לכל בתי החולים בעיר ובה הוראה ליידע את רשויות הרווחה כשתגיע שעתה של דלית ללדת.

ואמנם, בעוד דלית אחוזה צירי לידה, ולצדה רק חבר העמותה – שמטרתה, כזכור, להרחיק אותה מאבי התינוקת – נכנסה לחדר הלידה פקידת סעד לחוק הנוער והודיעה לה על החלטת הוועדה לקחת ממנה את ילדתה. העובדה שדלית נאנקה באותה עת מכאבים לא היוותה כל שיקול בקביעת עיתוי ההודעה. בבית המשפט נומק עיתוי זה בכך שההחלטה התקבלה ימים ספורים קודם לכן ולא היה סיפק בידי הוועדה להודיע על כך לדלית לפני הלידה.

שנתיים לאחר מכן סיפרה דלית בבית המשפט מה היתה תגובתה כשקיבלה את ההודעה: "לא רציתי להוציא את הילדה!".

לימים יאמר על כך בית המשפט המחוזי את הדברים האלה:
"כאשר שכבה המשיבה על מיטתה עובר ללידה, נמסר לה על ידי פקידות הסעד כי הילדה תילקח ממנה והיא לא תהיה רשאית לגדלה. בא כוח המשיבה כינה מצב זה במילים הקיצוניות "אכזריותם של נציגי המערער (רשויות הרווחה) אינה יודעת גבול". ניסוח זה חריף הוא, אך עדיין מתעוררת תמיהה רבתי כיצד רשויות הרווחה, המצוות לדאוג לטובת מטופליהן, בחרו ליתן את ההודעה לאם על כך שלא תוכל לגדלה, בדרך זו ובמועד זה עת היא כורעת ללדת."

חד הוריות, חדשות, טיפול פסיכיאטרי לילדים, יוצאי חבר העמים, לשכת הרווחה ראשון לציון, נזקקות, פייסבוק

לשכת הרווחה ראשון לציון: מחתימים חד הוריות שבקושי יודעות עברית על מסמכים משפטיים לגורל ילדיהן

יוני 2017 – התעלולים של עובדות סוציאליות לשכת הרווחה ראשון לציון מחתימים חד הוריות שבקושי יודעות עברית על מסמכים משפטיים כגון נזקקות לילדים, טיפול פסיכיאטרי ועוד…

מתוך סטטוס פייסבוק "אבא מאוכזב מהמערכת"

הנה מסמך עליו החתימו אמא שאינה דוברת עברית.
קשה היה לי לקיים שיחה רציפה כיוון שאיני דובר רוסית והיא אינה דוברת עברית.
על כל פנים ברור כי הסכמה זו לטיפול תרופתי בבנה בן ה-8 הושגה במרמה.
לא הפריע לעו"ס להציג בפניה את המסמך ולשדלה לחתום.
אחרי שחתמה הדרך לשליטה מוחלטת בילד והלעטתו בכדורים פסיכיאטרים היתה קצרה.
אני עד ראיה לכך שבמדינת ישראל מבוצעים פשעים נגד ילדים.

כתב התחייבות והסכמה לדרכי טיפול - לשכת הרווחה ראשון לציון
לשכת הרווחה ראשון לציון – טיפול סוציאלי בכפייה
פייסבוק אבא מאוכזב
אלימות עובדים סוציאליים, הוצאת ילדים מהבית, ועדת החלטה, חד הוריות, חד הורית, חדשות, ייצוג משפטי, נפגעי משרד הרווחה, סדר יום עם קרן נויבך, עינבר קלדרון, קרן נויבך

עינבר קלדרון מעידה על פשעי משרד הרווחה בועדות החלטה

סדר יום עם קרן נויבך , רשת ב – 12.02.2017 – ענבר קלדרון, אם חד הורית נכה, מעידה על האופן בו משרד הרווחה ביקש לקחת ממנה את ילדתה, מרגע הלידה. על הזלזול שחוותה מצד עובדת סוציאלית שהבהירה לה שהיא תדאג לכך שהילדה תצא מרשותה, איך החתימו אותה מבלי שתבין את המשמעות על צו נזקקות ובכך סללו את הדרך בכוונת מכוון להוצאת הילדה מהבית, איך אושפזה בכפייה בשער מנשה ע"י הרווחה בטענה שהיא רוצה להתאבד ואיך שיגר משרד הרווחה ילדה בת שש לחיפה במונית לבדה למעון באחת בלילה. איך נפתחו לה שמונה תיקים פלילים שנסגרו בלא כלום ואיך כל הזמן היא מצאה עצמה יושבת באותן וועדות של משרד הרווחה מול סוללת אנשי מקצוע שלא היו לה כלים להבין חלק גדול ממה שהם אומרים. ועל המאבק הממושך שניהלה, בעזרת עורך דין, עד שהילדה הוחזרה אליה.
הוצאת ילדים מהבית, חד הוריות

עדות בת 12: "הרווחה היא אסון"

משרד הרווחה
משרד הרווחה

תגובית לסרטון יוטיוב של בת 12 על רשויות הרווחה שנחטפה מאמא ע"י רשויות הרווחה, דצמבר 2016:

"הסיפור השני נגע לליבי באיזה שהוא מקום. אני, ילדה בת 12, נחטפתי כשהייתי בת 8 על ידי הרווחה. אמי מגדלת אותי לבד, אבי עזב אותי כשהייתי רק בת שנה וחצי. אבא שלי התנהג באלימות כלפי אמא שלי, האשים אותה שזה אשמתה שעברה אונס, דחף אותה וקילל כשהייתה בהריון, והיא לא עזבה אותו כי היא פחדה שלא יהיה לה אף אחד. סבא שלי היכה אותה כשהייתה ילדה וסבתא שלי לא עשתה עם זה כלום. מאותו זמן שאבי עזב את אמי ואותי לבד, הרווחה נכנסה לחיינו. לאמי היה קשה, אז היא רצתה לקבל עזרה , אבל היא לא חשבה שימררו את חייה בצורה כזאת. הם דחקו אותה לפינה, והם המשיכו להגיד לה כמה היא לא טובה בלהיות אמא. כשהייתי בת 7 באחד הדיונים היא אמרה "אני יכולה להבין את האימהות החד-הוריות שרוצחות את הילדים שלהם ומתאבדות." – הם תבעו אותה על כך שאמרה שתרצח אותי ותתאבד. הם עיוותו הכל, הם הביאו שוטרים אליי הביתה וחטפו אותי. הרווחה הם פשוט אסון. הם מקבלים כסף על כל ילד שהם מוציאים מהבית שלו!!! כשחטפו אותי לקחו אותי לנתניה. למין בית-פנימיה כזה. הם לא נתנו לי להתקשר אליה ולדבר איתה. אמרו שהיא.. לא מוכנה. כמובן שזה היה שקר מוחלט. תבעו אותה על שהיכתה אותי כשהייתי בת 10, כשנתנה לי סטירת לחי כשהייתי אולי בת 6. זה רע, וזה מרושע מצד הרווחה. תחשבו על זה, ותחשבו על הרווחה. במקרים כאלו, הורים שיכולים לרצוח את הילדים שלהם הם לא מטפלים אבל הם עדיין רודפים אותנוווו!!!!!!! הרווחה מעולם לא נתנה לי ולאמי תחושת רווחה, הם דחקו אותנו לפינה ולא נתנו לנו לנשום. תעשו על זה כתבה."

רשויות רווחה – ועדת החלטה – שיטות חטיפת ילדים

דנה ירקצי, חד הוריות, יוצאי אתיופיה, לשכת הרווחה יבנה

לשכת הרווחה יבנה מפקירה אם חד הורית כדי לחטוף ילדיה

"תתמודדי": שבה לביתה אחרי לידה וגילתה שפונתה על ידי בעל הדירה
הלן אנגידה, בת 30 מיבנה, רצתה לחזור לדירתה אך חפציה הוצאו לרחוב בשל חוב של בעלה, שעמו היא מצויה בהליכי גירושין. לדבריה, "פקידות הסעד אמרו לי 'תפסיקי לבכות, אם לא – ניקח לך את התינוק', אמרתי להן שאין לי כלום". משרד הרווחה: מחפשים פתרון.
דנה ירקצי , יום ראשון, 04 בדצמבר 2016,   וואלה 

לצפיה בכתבה בקובץ pdf הקלק כאן

"חזרתי מבית החולים וראיתי את הדברים שלי בחוץ". אנגידה (צילום: ראובן קסטרו)

"חזרתי מבית החולים וראיתי את הדברים שלי בחוץ". אנגידה (צילום: ראובן קסטרו)

הלן אנגידה, בת 30 מיבנה, חזרה היום (ראשון) לביתה אחרי שילדה את בנה השלישי, אולם גילתה כי בעל הדירה שבה היא מתגוררת נעל אותה מחוץ לדירה והוציא את כל חפציה אל הרחוב. זאת, בשל איחור בתשלום שכר הדירה על ידי בעלה, שעמו היא נמצאת בהליכי גירושין.

"אני מתגרשת מבעלי, אך הוא שוכר לנו את הדירה כי אני לא עובדת ומטפלת בילדים", סיפרה לוואלה! NEWS. "השארתי את שני הילדים אצל בעלי, שישמור עליהם, והלכתי ללדת. כשחזרתי, ראיתי איך כל הדברים שלי בחוץ. רציתי כל כך לחזור הביתה ולהאכיל את התינוק שלי", הוסיפה בדמעות.

בלי בית לחזור אליו, הלכה אנגידה אל שכנתה ושם היא נמצאת בינתיים. "בעלי הסכים לשלם את שכר הדירה עד שאלד את התינוק שלנו. ברגע שהפסיק לשלם, בעל הבית רצה לפנות אותנו. המשטרה אמרה לו שהוא לא יכול לעשות זאת ושעליו לפנות לבית המשפט כדי לפנות אותי", סיפרה.

"אומרים לי 'תתמודדי'". הלן אנגידה עם תינוקה, הערב (צילום: ראובן קסטרו)

לדבריה, היא פנתה למשרד הרווחה כמה פעמים בעבר בטענה שבעלה לא משלם מזונות. "הם אומרים לי 'אין מה לעשות, תתמודדי'. קיבלתי עורך דין ויש לי דיון רק במרץ, מה אעשה עד מרץ?", שאלה. לטענתה, השוטרים שהזעיקה טענו כי עובדת סוציאלית צריכה לטפל בבעיה. "התקשרתי לעובדת הסוציאלית וסיפרתי לה את פרטי המקרה. אמרתי לה שאין לי לאן ללכת, אבל במקום שהיא תבוא לעזור לי הגיעו שתי פקידות סעד", אמרה. הפקידות, שהגיעו למקום בשעה 13:00, אמרו לה שאין פיתרון כרגע, ושתבוא מחר. "ישבתי מולן ובכיתי, אמרתי להן שאין לי כלום, ואחת מהן אמרה לי 'אל תבכי, אחרת ניקח ממך את התינוק". עוד סיפרה אנגידה כי כשביקשה לראות את שני ילדיה האחרים, היא נענתה כי עדיף שיישארו עם אביהם.

הערב התקיימה שיחה בין הלן ובין פקידת רווחה מטעם עיריית יבנה. בהקלטה שהגיעה לידי וואלה! NEWS, נשמעת הפקידה, ילנה, אומרת להלן: "הצענו לך לחזור לבעל שלך ולילדים שלך ואת לא רצית. העדפת להישאר ברחוב, אז מה את רוצה?". הלן ענתה: "את רוצה שאני אחזור לבעל שלי שבגללו גירשו אותי מהבית?"

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "המשרד פועל באופן אינטנסיבי על מנת למצוא פתרונות לאישה ולילדים וביניהם פתרון של לינה בבית מלון. המשרד ילווה את האישה גם מול משרד השיכון למציאת פתרון דיור קבוע".

חד הוריות, ילדי עולים, לשכת הרווחה רמלה, נציבות תלונות הציבור, סחר בילדי עולים

לשכת הרווחה רמלה חטפה ילד מעולה חדשה, מבקר המדינה סייע לאם להשיב בנה

יולי 2016 – האגף ל"שילוב חברתי" רמלה התהפכו על השכל. במקום לסייע לאם חד הורית ובנה בן העשר להשתלב בחברה הישראלית, החליטו העובדות הסוציאליות לקרוע הילד מאימו ולסחור בו במרכז חירום. מבקר המדינה סייע לאם להשבת בנה.

מתוך דוח שנתי 42 נציבות תלונות הציבור לשנת 2015.

עולה חדשה, אם חד-הורית לילד בן 10.5 , פנתה ללשכת לוד (של נציבות תלונות הציבור) לאחר שבנה הועבר ל”מקלט חירום” על פי צו של בית משפט השלום ברמלה. לאם היו טענות רבות נגד האגף לשילוב חברתי בעיריית רמלה, שיזם את ההליך.
מאחר שהילד הוצא ממשמורת האם על פי החלטת בית המשפט, הייתה הנציבות מנועה מלהתערב בהחלטה לגופה. עם זאת, מאחר שלאם לא הייתה אפשרות לממן עורך דין שיסייע לה, קישרה הלשכה בינה ובין האגף לסיוע משפטי במחוז תל אביב והמרכז של משרד המשפטים, סייעה לה למלא טופס בקשה לסיוע משפטי ומסרה את טופס הבקשה לטיפול הממונה על תחום ייצוג קטינים באגף לסיוע משפטי. בסופו של דבר הוחזר הילד לביתו. ( 1011824)

עוד על לשכת הרווחה רמלה…

לשכת הרווחה רמלה הפקירה אמא ושמונת ילדיה לרחוב בגשם

עובדת סוציאלית ורדה סימון מלשכת הרווחה ברמלה הורשעה במרמה והפרת אמונים – סעיף 284 חוק העונשין – מדובר בגזר דין בתיק פ-003353/02 בית משפט השלום רמלה מה- 11/05/2003. הנאשמת ורדה סימון עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה של עירית רמלה…

האגודה לזכויות האזרח, הוצאת ילדים מהבית, ועדת החלטה, חד הוריות, משכית בנדל, עתירה לבג"צ

להסדיר את פעילותן של "ועדות ההחלטה" העוסקות בהוצאת ילדים מהבית

להסדיר את פעילותן של "ועדות ההחלטה" העוסקות בהוצאת ילדים מהבית , 21 במאי 2016, האגודה לזכויות האזרח

בג"ץ 4044/16 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד משכית בנדל

ביום 19.5.2016 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בדרישה לעגן בחקיקה ראשית את פעולתן של ועדות ההחלטה הפועלות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות (ועדות לתכנון טיפול והערכה). כן דרשה האגודה לקבוע, כי פעולתן תהלום אמות מידה של הליך מנהלי תקין, ובמסגרתו תינתנה הגנות על זכויות האדם של הבאים בשעריהן.
בעתירה נטען כי למרות חשיבותן של ועדות ההחלטה והתפקיד המכריע שהן ממלאות בהחלטה על הוצאת ילד מבית הוריו וממשמורתם, באופן זמני או לצמיתות, פעולתן אינה מוסדרת כלל בחקיקה. בחוקים המרכזיים בתחום אין זכר לוועדות החלטה ולפעולתן, והן אף פועלות בסתירה לחוקים אלה. מרבית פעולת הוועדות נעשית בהיעדר הסמכה בחוק ועל בסיס נהלים בני עשרים שנה, שגם הם אינם מקוימים כראוי.

המשפחות שעניינן נדון בוועדות הן העניות, המודרות חברתית והפגיעות ביותר במדינת ישראל – הורים קשי יום, לעיתים קרובות נשים חד הוריות, שבשל נסיבות חייהם ובהיעדר מערכות תמיכה מתקשים לספק לילדיהם מסגרת מגוננת ומיטיבה. דווקא הורים אלו הם הזקוקים להגנה המרבית האפשרית על זכויותיהם בהליך, אלא שבפועל המצב הוא הפוך – נשללות מהם הגנוֹת בסיסיות העומדות לכל אדם בבואו בפני רשות שדנה בעניינו.

העתירה פורשת בהרחבה את הליקויים בהליך המתקיים בוועדות, ואת הפגיעות בזכויות האדם של הורים וילדיהם. ההורים אינם מקבלים הכנה הולמת לדיון ואת החומרים שעליהם מתבסס הדיון; דיונים מתקיימים לעתים בהיעדר ההורים, וככלל בהיעדר הילדים; מערכת הרווחה אוסרת על ייצוג משפטי להורים בוועדות; הדיונים מתועדים באופן חלקי ולקוי; הפרוטוקול וההחלטה לא נמסרים להורים ואין להם אפשרות לערער על ההחלטות. גם במקרים שההורים מסכימים לטיפול המוצע בוועדה, יש והסכמתם ניתנת מבלי שהם מבינים את השלכותיה, ותוך ניצול כוחה של המערכת לפקח על תפקוד המשפחה ולהעניק להורים הטבות או לשללן.

נוסף על כך, החלטות הוועדות מתקבלות בהיעדר מנגנון כלשהו לקבלתן, ולרוב על פי מידת הדומיננטיות של אנשי הצוות ובאופן שמעלה חשש לשרירות ולהפליה. כמו כן, יש כשלים בהכנת הצוות המקצועי לדיוני הוועדה ונערכים דיונים בהרכב חסר, וקיימים כשלים בביצוע ההחלטות ובמעקב אחר יישומן.

פלייליסט – ועדות החלטה