המרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל, זיוף, זיוף תיקים רפואיים, טירת הכרמל

להעמיד לדין פסיכיאטרים בטירת הכרמל

עתירה לבג"ץ: להעמיד לדין רופאי נפש בטירת הכרמל , מיכל גולדברג , ידיעות אחרונות , 02.11.1994בג"ץ ידון בקרוב בעתירת עמותת "אמיתי" הדורשת לחייב את היועץ המשפטי לממשלה ואת פרקליטת המדינה להגיש כתבי אישום נגד רופאי בית החולים הממשלתי לחולי נפש "טירת הכרמל".

נגד רופאים אלה קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות פליליות חמורות. עקב זיוף שיטתי של רישומי בדיקות רפואיות בתוך תיקי חולים וקבלת כספים במרמה. העותרת דורשת שהרופאים שסרחו יועמדו לדין פלילי ולא לדין משמעתי כפי שהוחלט בפרקליטות המדינה.

להורדת / קריאת הכתבה המלאה הקלק כאן

עתירה לבג

פלייליסט – מוסד פסיכיאטרי טירת הכרמל – קשר השתיקה במלוא כיעורו

מודעות פרסומת
בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, דלתיים סגורות, הנהלת בתי משפט, זיוף, זיוף פרוטוקול, זיוף פרוטוקול בית משפט, טיוח, טיוח פשעי שופטים, נציב תלונות הציבור על שופטים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, פומביות הדיון

החלטת נציב התלונות מעלה חשש – השופטת לימור מרגולין יחידי זייפה פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה

שופטת לימור מרגולין יחידי - האם זייפה פרוטוקול כדי לשבש בדיקת תלונה נגדה?

יולי 2013 – החלטת נציב התלונות מעלה חשש – השופטת לימור מרגולין יחידי זייפה פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה.

ע"פ המתלונן שופטת בית משפט השלום בתל אביב לימור מרגולין יחידי קיבלה תלונה בגלל שזרקה אדם שנוכח בדיון בית משפט על החזרת תפוסים, למרות שהדיון נערך בדלתיים פתוחות. היא פשוט נענתה לבקשת בא כוח המשטרה שחשב שדיונים בבית משפט זה דבר שאסור לאחרים לראות.
בתום הדיון, נמסר לצדדים פרוטוקול הדיון. על פרוטוקול זה לא היה כיתוב כלשהו שהדיון נערך בדלתיים סגורות. קרי, הדיון היה פתוח לציבור – בדלתיים פתוחות.

אבל כשהשופטת לימור מרגולין יחידי קיבלה מכתב מנציב תלונות הציבור על שופטים להגיב לתלונה, היא החלה לעסוק בזיוף מסמכים. את הפרוטוקול שכבר היה במערכת נט המשפט היא "מחקה" והעלימה, ויצרה פרוטוקול חדש שהכיל את הכיתוב "בדלתיים סגורות". את הזיוף הזה מסרה השופטת לנציב אליעזר גולדברג.

בנציבות הבינו שמדובר בזיוף, וכדי לברר, הם ביקשו מהשופטת תשובות לשאלות קשות, כמו למשל – היכן ההחלטה השיפוטית שקובעת שהדיון יהיה בדלתיים סגורות. השופטת כמובן לא הצליחה לשחזר.
הנציב מצא את התלונה מוצדקת. בשפה עדינה, חלבית מאוד, הוא קבע שהשופטת לא נתנה החלטה על סגירת דלתיים, ונתן לקורא להבין שבוצע זיוף של פרוטוקול."

החשדות לפלילים של השופטת לימור מרגולין יחידי טויחו על ידי הנהלת בתי המשפט

גולדברג כותב בהחלטתו, בה נמצאה התלונה מוצדקת, כי במערכת "נט המשפט" לא נמצאה החלטה על קיום הדיון בדלתיים סגורות, וכי מרגולין-יחידי לא ידעה להסביר מדוע אין תיעוד שכזה. בדיקת News1 העלתה, כי בפרוטוקול המקורי אין כל זכר לדלתיים סגורות, אף אחד מהצדדים לא ביקש לתקן את הפרוטוקול, והמשטרה אף השתמשה בו כמות שהוא בהמשך ההליך.

לא מסתדר עם ממצאיו

למרות כל זאת, אומרת הנהלת בתי המשפט: "כידוע לפי חוק מנועה מערכת בתי המשפט מלהתייחס להחלטות נציב תלונות הציבור על שופטים. יחד עם זאת ולשם העמדת הדברים על דיוקם, כלל אין מדובר במקרה של זיוף פרוטוקול. כעולה מן ההחלטה, הנציב אף קיבל את ההסבר של השופטת וכל שנמצא הוא פגם פרוצדוראלי. נוכח הממצאים, לא נדרש המשך טיפול בעניין. השופטת לא הוצאה לחופשה ולא יצאה לחופשה על-רקע הדברים".

תגובת הנהלת בתי המשפט מסתמכת על הפיסקה האחרונה בהחלטתו של גולדברג, בה נאמר: "כבוד השופטת ביקשה מהמתלונן 2 לעזוב את האולם, אחרי ששמעה את דבריו של נציג המשטרה, ונראה שכוונתה למשמע הדברים הייתה, כי המשך הדיון יהיה בדלתיים סגורות. אולם, יישום הכוונה הוא שלקה בחסר, ומכאן מסקנתי, כי התלונה מוצדקת".

ניסוח עמום זה של גולדברג אינו עולה בקנה אחד עם ממצאיו שלו, כפי שהם מובאים בעמודים הקודמים של ההחלטה. אין זו הפעם הראשונה בה גולדברג נמנע מאמירות ברורות לנוכח התנהגות פלילית לכאורה של שופטים. גם כאשר השופטת ורדה אלשיך זייפה פרוטוקול, נמנע גולדברג מלהגדיר במפורש את מעשיה כזיוף, לא העביר את ממצאיו לחקירת המשטרה ונמנע מלקרוא להדחתה. עקב כך, כידוע, ממשיכה אלשיך לכהן בתפקידה.

לא "פגם פרוצדוראלי"

יצוין, כי בניגוד לדברי הנהלת בתי המשפט – אין מדובר בפגם פרוצדוראלי. המילים "בדלתיים סגורות" הופיעו במפתיע על הפרוטוקול, ללא כל החלטה על כך, רק לאחר שהוגשה התלונה נגד מרגולין-יחידי. אם הדיון אכן היה מתנהל בדלתיים סגורות, הרי שהוצאתו של המתלונן הייתה לגיטימית. לעומת זאת, סילוקו מהאולם בלא סיבה מהווה פגיעה חמורה בעיקרון פומביות הדיון, שהוא עיקרון יסוד במערכת המשפט במדינה דמוקרטית. לפיכך, מדובר לכאורה בזיוף שנועד לרפא בדיעבד את טעותה של מרגולין-יחידי.

יתרה מזו: הפיכת הדיון לכזה שהתנהל לכאורה בדלתיים סגורות, אוסרת לפרסם את תוכנו ואוסרת על הנוכחים בו לשוחח עליו. לכן, הרישום ה"פרוצדוראלי" הופך מעשה לגיטימי לעבירה פלילית.

 

להורדת תגובת נציבות תלונות הציבור על שופטים נגד השופטת לימור מרגולין יחידי על זיוף פרוטוקול הקלק כאן

לימור מרגולין
חשיפה ב-News1 / החלטת נציב התלונות מעלה חשש: השופטת לימור מרגולין-יחידי זייפה
פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה – news1 7.7.2013

קישורים:

תלונה נגד השופטת חנה ינון – רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים – פומביות הדיון הינה כי המשפט מתנהל באולם פתוח בו רשאי הקהל הרחב לצפות ולהיות עד לדיון. פומביות הדיון הינה הערובה העיקרית לתקינות ההליך המשפטי דהיינו בתחום עשיית הצדק ובירור האמת הלכה למעשה ובתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה…

שופטת חנה ינון – שקרים ומניפולציות בבית המשפט – המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 – "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי…

חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב – ניהול משפט לקוי ומלוכלך – אפריל 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג…

הנהלת בתי משפט, ורדה אלשיך, זיוף, זיוף פרוטוקול, פרוטוקול דיון, שופטים פושעים

השופטת ורדה אלשיך זייפה פרוטוקול ולא הועמדה לדין על פשעיה

המאמר השופטת ורדה אלשיך שינתה פרוטוקול שלא כדין , תומר זרחין , 04.06.2012 , הארץ

בהחלטה יוצאת דופן, קבע נציב תלונות הציבור על השופטים כי ורדה אלשיך ביצעה תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול, כדי להחמיר בתיאור התנהלות עו"ד שנגדו התלוננה

השופטת ורדה אלשיך לא הועמדה לדין על פשעים שאזרח מן השורה היה מואשם בהם

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, מותח ביקורת חריפה על התנהלותה של סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך, בפרשה שזכתה לכינוי "הפרוטוקול המשופץ". בהחלטה יוצאת דופן, קבע גולדברג כי אלשיך ביצעה תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול הדיון, שלא כדין. הוא מציין כי בין השינויים שנוספו לפרוטוקול המשופץ גם כאלה שנועדו להחמיר עם תיאור התנהלותו של עורך דין שלקח חלק בדיון בפניה, ושנגדו היא הגישה תלונה ללשכת עורכי הדין.

"כשניתנת החלטה שאותה מקריא השופט באולם בנוכחות הצדדים, אין זו החלטה 'סוג ב', אשר בידי השופט לשנותה כרצונו לאחר מכן", הוסיף גולדברג, "בענייננו, לא ניתן לומר כי השופטת היתה מוסמכת לתקן או לשנות את ההחלטות".

על המוקד ארבע תלונות שהוגשו לגולדברג, בנוגע לדיון שהתקיים בפני אלשיך בתיק כינוס נכסים בספטמבר בשנה שעברה. הדיון היה סוער מאוד, כפי שהעידה אלשיך בעצמה, במיוחד לאחר שאלשיך טענה כי עו"ד רפאל ארגז, שייצג את אחד הצדדים בדיון, הסתיר ממנה מידע על עמדתו העדכנית של הבנק שהיה מעורב בתיק. אלשיך הכתיבה בדיון לפרוטוקול דברים נגד עו"ד ארגז והודיעה שהפרוטוקול ישמש להגשת תלונה נגדו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

לאחר שהוגשה נגד עו"ד ארגז תלונה על התנהלותו בדיון, באמצעות עו"ד ברק ליזר, היום היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ביקשה ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין את תגובתו. למרבה ההפתעה, התברר לעו"ד אפי נוה, יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, כי קיימות שתי גרסאות של מסמך לפרוטוקול הדיון: אחת שנמסרה לעו"ד ארגז במזכירות בית המשפט לאחר הדיון, והשנייה – נוסח שצורף לתלונת הנהלת בתי המשפט שהוגשה ללשכת עורכי הדין. בין שתי הגרסאות לא פחות מ-36 שינויים.

ועדת האתיקה החליטה לגנוז את תלונת הנהלת בתי המשפט נגד עו"ד ארגז, וקבעה כי השינויים במסמך הפרוטוקול נעשו בסתר, ללא הסכמתם וללא בקשתם של עורכי הדין שהיו בדיון. הוועדה הוסיפה כי על פניו נראים השינויים לא כתיקונים תמימים אלא כמכוונים לבסס את הגשת התלונה ללשכה ולגרום לוועדת האתיקה להחמיר עם עו"ד ארגז.

עו"ד נוה ביקש שהנושא ייבדק על ידי השופט בדימוס גולדברג, לאור העובדה כי אלשיך משמשת גם יו"ר נציגות השופטים הארצית ואמורה לשמש דוגמה לשופטי ישראל. בין היתר, עו"ד ארגז הגיש תלונה נגד אלשיך בטענה כי הדיון התנהל באווירה קשה ומאיימת ומבלי שניתנה לו האפשרות לטעון את טענותיו ולהסביר את עמדתו. לדבריו, אלשיך קטעה אותו, תוך השמעת איומים בוטים חוזרים ונשנים בפסיקת הוצאות נגדו. לטענת עו"ד ארגז, בפרוטוקול המשופץ הוסיפה אלשיך תיקונים מהותיים שנועדו להחמיר את התלונה שתוגש נגדו בלשכת עורכי הדין.

תחילה טענה אלשיך כי לגולדברג אין סמכות לברר את התלונות, שכן מדובר בהחלטות שיפוטיות, שהדרך להשיג עליהן היא בדרך של ערעור. "עמדת כבוד השופטת אינה נראית", כתב גולדברג בהחלטה. לפי קביעתו, מדובר בעניין הנוגע להתנהלות של שופט, ולדרך שבה הוא מנהל את הדיון – עניין שבסמכותו לברר.

אלשיך טענה בתגובתה כי אין שתי גרסאות של מסמך הפרוטוקול, אלא נוסח אחד שהוא "פרוטוקול טיוטה", שאותו מסרה המזכירה שלה בטעות לעורכי הדין בסוף הדיון, ו"נוסח רשמי"' שנחתם בחתימה אלקטרונית לאחר שעבר הגהה על ידה.

באשר לעצם התיקונים שביצעה בפרוטוקול טענה אלשיך כי משום שהדיון היה סוער והיו הפרעות רבות לא הצליחה הקלדנית להקליד את כל מה שנאמר בדיון. לטענתה, בטעות החתימה מזכירתה את טיוטת הפרוטוקול בחתימת "מתאים למקור" למרות שהמקור לא היה לפניה. עוד טענה כי זמן לא רב לאחר שחתמה על הפרוטוקול בחתימה אלקטרונית, שלחה מזכירתה בדואר את המסמך הנכון לכל המעורבים.

גולדברג הופתע לגלות כי למרות הגרסה של אלשיך, עו"ד ליזר השיב לו לאחר בירור שערך כי נמצא נוסח אחד בלבד של פרוטוקול הדיון, שטרם נחתם בחתימה אלקטרונית, כך שאין גרסה קודמת של הפרוטוקול שעליו חתמה השופטת. אלשיך, שהתבקשה על ידי גולדברג להשיב לסתירה, כתבה לו כי "אם בשל תקלה או בעיה בתוכנה לא נקלטה חתימתי במערכת, והמסמך נותר בלתי חתום, הרי שמדובר בתקלת מחשב… אני יודעת בוודאות כי חתמתי על הפרוטוקול". באשר לתיקונים בפרוטוקול, קבע גולדברג כי לצד תיקונים לא מהותיים של ניסוח ועריכה, נמצאו בפרוטוקול האחרון תיקונים מהותיים. כך, למשל, שרבוב המלים "הכל מתוך אינטרס", באשר למניעיו של ארגז. "לא ניתן שלא להתרשם, כי בתיקונים האמורים הוחמרו הנסיבות להגשת התלונה", כתב גולדברג, "בשלושת התיקונים הראשונים, הוסיפה כבוד השופטת בנוסח ב' יסוד נפשי של כוונה או מניע למחדליו לכאורה של עו"ד ארגז, ובכך הוחמרה התלונה עליו".

אמיר שוורץ, אנשים עם מוגבלויות, התחזות, זיוף, מדיניות משרד הרווחה, שירות למפגר

פקיד הסעד אמיר שוורץ – משתמש בתואר דוקטור בניגוד לחוק ולכללים

אמיר שוורץ - פקיד סעד ראשי במשרד הרווחה  - התעללות והזנחת ילדים נורמלים במוסדות מפגרים
אמיר שוורץ – התעללות והזנחת ילדים

הכתבה תקראו לו דוקטור (למרות שהוא אינו כזה) , רדיו חיפה , טלי ליבמן , יוני 2012

פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה, אמיר שוורץ עושה שימוש בתואר דוקטור בניגוד להנחיות ברורות של משרד הרווחה, כך מגלה כתבתנו טלי ליבמן. שוורץ בתגובה: "יש לי אישור להשתמש בתואר"

לידי רדיו חיפה הגיע מסמך מחודש פברואר האחרון המופנה לבית משפט השלום בחיפה העוסק בפדופיל אורן קורידו. במסמך שהוצג לבית המשפט ממליץ אמיר שוורץ על דרך הטיפול בפדופיל ומסיים אותו בחתימתו – ד"ר אמיר שוורץ.

בדיקה שערכנו מגלה כי על שוורץ נאסר השימוש בתואר דוקטור שכן המוסד בו למד וקיבל את התעודה אינו מוכר בישראל. במשרד הרווחה שם מועסק שוורץ אומרים בתגובה כי אכן אסור לאמיר שוורץ להתהדר בתואר הזה בהקשר לתפקידו מאחר ואין לו אישור של הוועדה להכרה בתארים במשרד החינוך. משרד הרווחה, הם אומרים, יבחן את הנושא ויפעל בהתאם.

שוורץ עצמו אליו פנינו טוען כי אין זה נכון וכי לדבריו יש לו אישור להשתמש בתואר ובג"ץ החליט כי התואר מהמוסד בו למד, מוכר בישראל.

קישורים:

בית משפט שלום, זיוף, ירון דורון, מרמה, שיקולים זרים

רבקה גלט – השופטת שעיגלה פינות

הוועדה לבחירת שופטים החליטה למנות את סנ"צ רבקה לשופטת שלום. זאת למרות שהסתבכה בדווח כוזב על שעות עבודה
הכתבה השופטת שעיגלה פינות , ירון דורון , ידיעות אחרונות , יוני 2012

רבקה גלט מונתה לשופטת

רבקה גלט – השופטת שעיגלה פינות

קישורים: