ג'נוסייד, ועדת חקירה ממלכתית, טיוח, יוצאי תימן, עוזי משולם, פרופ. אסתר הרצוג, פרשת ילדי תימן

"עוד ועדת דמה" – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג על טיוח פרשת ילדי תימן

עוד ועדת דמה / פרופ. אסתר הרצוג , מעריב , 07.11.2001
 המסקנות השקריות של ועדת החקירה לילדי תימן הן המשך ישיר לפשעי המדינה נגד ההורים

השקריות של מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לפרשת ילדי תימן משתקפת היטב בניסוחן המעוות. "רוב הילדים שנעלמו להוריהם בין השנים 1948 ל- ­1954 נפטרו", קובעת הוועדה במסקנותיה. איך יכולים ילדים "להיעלם"? כאשר נעלם ילד אחד, המדינה כולה עומדת על רגליה, המשטרה וכוחות הביטחון ורבים אחרים נזעקים להפוך אבן על אבן כדי למצוא אותו. איך יכולים היו להיעלם מאות או אלפי ילדים (1500 תלונות נאספו על ידי פעילי עמותת משכן אוהלים) כל­כך בשקט? האם לא היתה משטרה? ואיפה היו הרשויות המקומיות? כולם לא ידעו ורק באקראי ולאחר שנים רבות שמעו על "מקרים" שבהם "נעלמו" ילדים? השקר ממש צורח.
לשש שנים וחצי נצרך השלטון כדי לטייח הפעם את פרשת ילדי תימן. הוא כלא את הרב עוזי משולם ותומכיו לשנים ארוכות, ללא השוואה ויחס למה שעשו ­ אפילו בייחוס המעשים להם היה רב המעוות על האמיתי ­ והצליח לסרס את מנהיגו הכריזמטי והמסור של מאבק זה והפך אותו לצל אדם. משולם ותומכיו חויבו "לשבת בשקט", שאם לא כן יילקח הרב שוב לכלא, ואז, קרוב לוודאי, הוא ייצא רק לבית הקברות.אבל גם כעת, כאשר קולו של משולם אינו נשמע, צדקתו זועקת לשמים . ממש כפי שטען כך אירע: הוועדה היתה מכורה מראש. דיוניה לא הוצגו בטלוויזיה, כדרישתו, ומספר רב של עדויות נסגרו בפני הציבור הרחב ללא סיבות מספקות. תיקי מסמכים חיוניים לא נחשפו לציבור, לא השתתפו בוועדה נציגי משפחות הנחטפים, ומונו לחברים בה נאמני השלטון. כך הובטח מראש שגם הוועדה הנוכחית, כמו קודמותיה, לא תנתק את פתיל ההשתקה של השלטון וחלילה תחשוף את הקונספירציה מאחורי היעלמות הילדים. יחגגו להם שונאי הקונספירציה כרצונם, אך טרם מצאתי מלה טובה יותר היכולה להגדיר התרחשות מקיפה וזדונית כל­כך, המחייבת תיאום מקיף ושיטתי כל­כך בין זרועות השלטון השונות. ממש השתקה מאורגנת.

לא רק ההיעלמות מעידה כאלף עדים על הקשר שמאחורי השוד המאורגן של תינוקות עולי תימן וקבוצות נוספות שהיו במרכזי קליטה, מעברות ומחנות מעבר. גם האשמת הש.ג. היא מאלפת. הסוכנות, מה איכפת לה ומה איכפת ממנה? היא לא הממשלה. אנשיה יכולים בקלות להתנער מכל אחריות למה שהיה לפני 50 שנה, העיקר שהממשלה אינה מקושרת לפשע קולקטיבי נגד עולי תימן ובלקן ואחרים.אנשים שונים בממשלה עדיין קשורים לפרשה אפילו באופן ישיר. לא זו בלבד שחלק מהאנשים או ילדיהם תופשים עדיין עמדות כוח בשלטון, וחלילה להם להיות מקושרים אפילו דרך אבותיהם לפרשה המזעזעת, אלא שעד היום השלטון גוזל תינוקות של קבוצות חלשות לצורך אימוץ בקבוצות המקורבות אליו, ובוודאי שמבחינתו חיונית השתיקה באשר לשיטות בהן ניתן להשתלט על צאצאיהם של אזרחי המדינה.

מי שיקרא את ספרה החשוב של שוש זייד, "הילד איננו", על פרשת ילדי תימן, יוכל לשפוט טוב יותר מכל מסקנות ועדות הדמה לדורותיהן, של משרתי בעלי השררה בישראל, על הקונספירציה שהיתה ועוד איך היתה.

מעיון בספר הפורש את דיוני הכנסת בנושא בשנות ה- ­50 וה- ­60 ואת המסמכים והעדויות הרבות של ההורים, עולה אותו סיפור, עולים אותם שקרים וטיוח של אחיות, עובדות סוציאליות, פקידים ואירגוני נשים. בהכרח ימצא עצמו הקורא מאמין להורים ולא למנגנוני המדינה, ועדותיה ופקידיה. ישראל היא מדינת זדון ורשע כל עוד לא תודה בפשעיה נגד ההורים של אז ותחדל מפשעי גזילת ילדים היום. שום ועדה לא תמחק עובדה זו. הוועדות לדורותיהן הופכות את חבריהן לשותפים מרצון לפשעי המדינה נגד אזרחיה בפרט והאנושות בכלל.

חטיפת ילדי תימן – סיפורו של אורי וכטל

עוד ועדת דמה מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג על טיוח פרשת ילדי תימן
מודעות פרסומת
בועז סנג'רו, ועדת חקירה ממלכתית, חטיפת ילדי תימן, טיוח

פרופ' בועז סנג'רו – ועדת החקירה הממלכתית על פרשת חטיפת ילדי תימן – באין חשד אין חקירה אמיתית

מאי 2013 – באין חשד אין חקירה אמיתית טוען פרופ. בועז סנג'רו על חקירת הועדה הממלכתית פרשת חטיפת ילדי תימן. הוועדה לא העמיקה כמצופה מוועדה כמותה על פרשת ילדי תימן ולמעשה טייחה את הפרשה.

פרופ. בועז סנג'רו ביקר את עבודת הוועדה במאמרו "באין חשד אין חקירה אמיתית: דוח ועדת החקירה בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן" שפורסם ב"תיאוריה וביקורת" מס' 21 2002. מסקנתו המרכזית, המבוססת על כלי הניתוח המקובלים של טקסט משפטי היא ש"עבודת הוועדה לוקה בליקוי היסודי ביותר שוועדת חקירה עלולה ללקות בו: העדר אפיסטמולוגיה של חשד". לטענתו לא היה חשד באף אחד משלבי עבודת הוועדה וכל צורת עבודתה, החקירה, ההיקף, אופני הדיבור והדו"ח הם רק "מראית עין" של טיפול.

 

ג'נוסייד, ועדת חקירה ממלכתית, חטיפת ילדי תימן, חטיפת תינוקות, שושי זייד

גב' שושי זייד על השתקת פרשת ילדי תימן ע"י הממסד, התקשורת והאקדמיה – עדויות חסויות עד שנת 2066

מאי 2013 – יום עיון שהתקיים במסגרת מרכז דהאן שבאוניברסיטת בר-אילן ביום שלישי, כ"ו בטבת תשע"ג, 8 בינואר 2013- על פרשת ילדי תימן.
הגברת שושנה זייד אשת חינוך ותיקה מזה עשרות שנים (M.A. בלימודי א"י) טוענת כי בדקה את הנושא והפרשה אכן התרחשה. שושי זייד סוקרת את השיטות בהן נקטו הממסד, התקשורת והאקדמיה להשתקת פרשת ילדי תימן.

שוש אומרת:"הממסד אני בהחלט מבינה למה הוא רוצה להשתיק, בהחלט היה משהו נוראי. והצרה היא שיש בידו את הכוח להשתיק, הכל נמצא בידיו…. השיטה של הממסד מהתחלה החלב על זלזול מוחלט בהורים.. כ- 100 הורים פנו למשטרה והמשטרה לא התייחסה כלל"

עדויות חסויות עד שנת 2066
"העדות של יהודית איבנר (אחראית מרשם התושבים)…  אני בתום לב רציתי לקרוא את העדות של עוד פעם (עדות בועדת חקירה על ילדי תימן)… תקופת החיסיון של העדות הזאת היא לעוד 70 שנה… אפשר יהיה לפתוח את העדות הזאת בשנת 2066… גם הרב אבידור הכהן שהעיד על 250 ילדים, גם העדות שלו חסויה לעוד 70 שנה"

קישורים

חוטפי תינוקות יועמדו לדין – ספרד מנקה הפירות הבאושים הפאשיסטיים של הרודן פרנסיסקו פרנקו – אפריל 2012 – חטיפת תינוקות מביתם ומשפחתם בספרד ע"פ ערכי הפאשיסטים נעשתה "לטובתם", "לחנכם לעשותם אנשים מוסריים". החוטפות הפאשיסטיות כונו "אחיות הצדקה". למשפחות נמסר כי התינוקות מתו בלידה. רשת הפושעים כללה רופאים ואחיות אשר הציבור נתן בהם אמון, הרשת המשיכה בסחר התינוקות גם לאחר שספרד חזרה לדמוקרטיה מפאשיזם…

פרשת ילדי תימן – הקשר הישראלי – פברואר 2012 – פרשת ילדי תימן, הקשר הישראלי, טלביזיה חינוכית, בן כספית

.כלביית ויצו: חטיפת ילדי תימן – סיפורו של אורי וכטל – מבט שני פברואר 2012 – סיפורו של אורי וכטל מחטופי ילדי תימן, נחטף בילדותו ממעון ויצו ונלקח לאימוץ. עובדות ויצו מסרו לאימו כי היה שיטפון במעון וכל הילדים מתו. אחותו שהיתה בת 12 עלתה על עקבותיו וגילתה כי נשלח לאימוץ למשפחת ניצולי שואה. אורי גילה בגיל 6 כי הוא מאומץ וכששאל את המאמצת בדבר, מסרה לו כי הלכה לויצו להביא ילד והיו שם ילדים כמו בכלבייה…
המדור לחיפוש קרובים – רינה מחפשת את חנניה אחיה שנחטף ב- 1949 – פרשת ילדי תימן הוא כינוי לפרשת היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, בעיקר מתימן, בין השנים 1954-1948. ביסודה של הפרשה עומדת טענתם של הורים רבים כי ילדיהם נעלמו בלי שקיבלו כל מידע מוסמך מה עלה בגורלם…

המדור לחיפוש קרובים – חיפוש ילדים שנחטפו מבתי חולים – דצמבר 2010 – ירון אנוש מהמדור לחיפוש קרובים קורא מכתביהן של שתי משפחות המחפשות את ילדיהן שנחטפו מהן ע"י רשויות המדינה לפני כ- 50 שנה – מדובר בילדים שנחטפו מתוך בתי חולים ולמשפחותיהן נמסר כי הילדים נפטרו עקר מחלה…

אונס, אלימות, ועדת חקירה ממלכתית, מדיניות משרד הרווחה, מעון מקי"ם

משרד הרווחה – מעון מקי"ם – עובדים סוציאליים חטפו ילדים למעונות ה"רווחה" שם חוו במשך שנים התעללויות אלימות ואונס קשים

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג שותק

אפריל 2010 – משרד הרווחה – מעון מקי"ם – עובדים סוציאליים חטפו ילדים למעונות ה"רווחה" שם חוו במשך שנים התעללויות אלימות ואונס קשים. משרד הרווחה התעלם שתק וטייח. גם בימים אלו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג שותק. נדרשת הקמת ועדת חקירה ממלכתית, לבדיקת אלימות משרד הרווחה נגד ילדים ומשפחותיהם במהלך השנים ופיצויים.

כרמלה מנשה: "אי אפשר היום לשבת ולרחוץ בניקיון כפיים ולהגיד חלפו שנים. עשרות ילדים היו במוסד (מקי"ם), עשרות ילדים נורמטיביים במוסד למפגרים, חוו התעללויות קשות, חוו אונס, והדברים בדוקים ברורים, חד משמעיים במשך שנים, ילדים נאנסו במוסד הזה ואף אחד לא עשה דבר.
הייתה חקירת משטרה, גם זה נבחן ועלה מן העדויות, הייתה חקירת משטרה, המשטרה טייחה, לא חקרו עד תום, וכך כותבת השופטת, הניירות האלה הגיעו לידנו. הסיפור הזה ראוי שייחקר מחדש למרות שחלפו הרבה שנים.
מדובר בסיפור הזה על עוד ילדה שסיפרה לנו על אונס במשך שנים ע"י חוסים, ע"י מדריכים, גם היום כשהיא מדברת על זה .. היא מדברת כאשמה, כמי שאינה רוצה לדבר על זה. אחיה נאנס במשך שנים, הוא הוכה במשך שנים ע"י המדריך.
העדויות מצמררות, אנחנו מדברים על אלימות, אלימות פיסית, אלימות מילולית, כאילו ישבו שם ילדים והיו קורבן, במשך שנים למדריכים אטומים, למדריכים שהתעללו בהם, ילדה מספרת שבמשך שנים היא שכבה במיטה ורעדה, עם הסמיכה על הראש, ולא ידעה מי ייכנס: חוסה מפגר, או מדריך שאמור לשמור עליה".

האזינו לכתבה המלאה …
.
http://www.viddler.com/player/26f4d4f/
.
קישורים:

ועדת חקירה ממלכתית, טיפול סוציאלי בקשישים, עצומה, פיצוי נפגעי הרווחה

עצומה – הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפיצוי נפגעי משרד הרווחה

בדו"ח שפרסם בית המשפט העליון באירלנד במאי 2009 עולה כי במוסדות הכנסייה התבצעו הכאות מתמשכות, אונס והשפלות של התלמידים. ההטרדה מינית והאונס התרחשו בייחוד במוסדות שיועדו לבנים בלבד. בקרב הבנות, במוסדות שיועדו לבנות, ובהן הפיקוח נעשה בידי נזירות, התרחשו פחות מעשי הטרדה מינית, ואולם, הבנות סבלו מהשפלות ומתקיפות לעתים קרובות.
ממצאי החקירה הובילו לדרישה ציבורית להעניק פיצויים נרחבים לכ- 30,000 קורבנות. מעריכים במדינה שהכנסייה תעניק מעל מיליארד אירו פיצויים, שיועברו לקרן שייזום ראש הממשלה.
.
בישראל המצב קשה יותר. העוול שנגרם לאלפי משפחות המטופלות ע"י משרד הרווחה. מתחיל מהפגישה הראשונה עם פקיד הסעד בלשכת הרווחה, דרך ועדות רווחה שונות, בתי משפט לענייני משפחה ונוער, פנימיות מעונות, ועוד מסגרות השמה חוץ ביתית, והפליטה מהטיפול וההשגחה של משרד הרווחה.
בנוסף שיעור הילדים שמשרד הרווחה בישראל מוציא מביתם להשמה חוץ ביתית, גבוה בהרבה מאשר המקובל במדינות העולם המערבי.
.
ממצאי ועדת סלונים נבו שפורסמו במאי 2009, הצביעו על ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד העוסקים בענייני נפשות וחריצת גורלות של משפחות.בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידי הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעובדת סוציאלית; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר.
דו"ח סלונים ציין, ומשרד הרווחה אישר בהודעתו, כי בתי המשפט מייחסים לתסקירים חשיבות גבוהה, ורואים בהם "סוף פסוק".
גורלם של ילדים ומשפחות נקבע על סמך התסקיר אשר נעשה באופן לקוי, ומאושר כמעט תמיד ע"י בתי המשפט באמצעות צווים. התמונה המצטיירת היא עוול לאזרח לאורך שנים, וחוסר צדק..
דו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער של משרד הרווחה מצא ליקויים מהותיים בהתנהלות הרשות.
מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם.
הרשות היא מסגרת ההשמה החוץ ביתית המושקעת ביותר, הקרובה והכפופה למשרד הרווחה, ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר.
.
בנוסף מתפרסמים מעת לעת כתבות על אזרחים בודדים או קבוצות שנפגעו ע"י מוסדות הרווחה. ידועה כתבת התחקיר "תינוק בגולאג ישראלי" שבו מסופר על תינוק נורמלי שנחטף מיד עם היוולדו, ונשלח כעבור מספר שנים, לעשרות שנים למוסד מפגרים.
.
מן הראוי כי בישראל נאמץ את מה שעשו אזרחי אירלנד לטובת ילדיהם, ולמען עתידם. יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על נפגעי משרד הרווחה ופיצויים. התועלת מוועדת חקירה ממלכתית כזאת תהיה בעיקרה לכלל אזרחי ישראל, איכות החיים, והכלכלה.

.
חתמו על העצומה – הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפיצוי נפגעי משרד הרווחה

קישורים:

השמה חוץ ביתית, ועדת חקירה ממלכתית, פיצוי נפגעי משרד הרווחה, פקידת סעד

ועדת חקירה ממלכתית לפיצוי נפגעי משרד הרווחה

במאי 2009 פורסם בהארץ על כמרים ונזירות קתולים שהתעללו באלפי ילדים במוסדות חינוכיים של הכנסייה באירלנד.

התעללות במוסדות של ילדים בסיכון באירלנד
בדו"ח שפרסם בית המשפט העליון באירלנד עולה כי במוסדות הכנסייה התבצעו הכאות מתמשכות, אונס והשפלות של התלמידים. ההטרדה מינית והאונס התרחשו בייחוד במוסדות שיועדו לבנים בלבד. בקרב הבנות, במוסדות שיועדו לבנות, ובהן הפיקוח נעשה בידי נזירות, התרחשו פחות מעשי הטרדה מינית, ואולם, הבנות סבלו מהשפלות ומתקיפות לעתים קרובות.
מדובר ביותר מ-30 אלף ילדים בסיכון שהוערכו כמועדים להידרדר לפשיעה או כאלה ממשפחות שאינם מתפקדות – הגדרה אשר כללה לעתים קרובות גם אמהות חד-הוריות – נשלחו לרשת של מוסדות חינוכיים שנוהלו בידי הכנסייה מתחילת שנות ה-30 ועד לשנות ה-90, אז נסגרו המוסדות האחרונים.
ממצאי החקירה הובילו לדרישה ציבורית להעניק פיצויים נרחבים לקרבנות. מעריכים במדינה שהכנסייה תעניק מעל מיליארד אירו פיצויים, שיועברו לקרן שייזום ראש הממשלה, בראיין קאוון.
אזרחי אירלנד הקימו ועדת חקירה ממלכתית על מנת לחקור ההתעללות בילדים בסיכון במוסדות המדינה, על מנת להפיק לקחים, ולפצות את הילדים בסיכון שנפגעו.
.
מה קורה בישראל
דו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער מצא ליקויים מהותיים בתפקוד הרשות.
.
מן הראוי כי בישראל נאמץ את מה שעשו האירים לטובת ילדיהם, ולמען עתידם. יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על נפגעי משרד הרווחה ופיצויים.

קישורים: