איילת שקד, ועדת גילת, ועדת החלטה, חדשות, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד – 07.09.2017

07.09.2017 – עצרת מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד על מעצרם של הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר העצורים מעל ששה חודשים וטרם החל משפטם. עיסוקם העיקרי של הבלוגרים היה על המדיניות הדורסנית של משרד הרווחה נגד אוכלוסיות מוחלשות. משרד הרווחה פועל לאורך עשרות שנים שנים בצורה דורסנית נגד אוכלוסיות מוחלשות החל מפרשת העלמותם של ילדי תימן, פרשת ילדי הגזזת, ועד ימינו בהוצאת ילדים מביתם בועדות סטטוטוריות שיצר המשרד המכונות ועדות החלטה. ועדת גילת לבדיקת התנהלותן של ועדות ההחלטה קבעה שורה של המלצות מסקנות חשובות על דרך התנהלותן הלא הוגנת של ועדות אלו אולם משרד הרווחה אינו מיישם המלצות אלו. משרד הרווחה לא מיישם אף המלצות בעיקר זכויות משפחות וילדים מוחלשים, של ועדות בדיקה כגון מבקר המדינה, ועדת סלונים נבו, ועדת רוטלוי ועוד.

 

הוצאת ילדים מהבית, ועדת גילת, סחר בילדים, פשעים נגד האנושות, צו חירום, שחיתות משרד הרווחה

טיוח דוח ועדת ישראל צבי-גילת כאספקלריה לשחיתות, סחר בילדים ופשעים נגד האנושות במשרד הרווחה

אוגוסט 2015 – מאפייני השחיתות, סחר בילדים ופשעים נגד האנושות של צמרת משרד הרווחה, בעלי תפקידים באותו תפקיד עשרות שנים כגון היועצת המשפטית של המשרד בתיה ארטמן, אורנה  הירשפלד פקידת אימוץ ראשית, חנה סלוצקי פקידת סעד ראשית לנוער, ועוד. מאפיין נוסף של פשעי צמרת משרד הרווחה הוא אי קיום מסקנות הוועדות כדי לקבע את פשעיהם נגד החברה בישראל, כלומר הוועדה היא מריחה לזרוא חול בעיני הציבור.
להלן דו"ח ועדת גילת.

דין-וחשבון של וועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם (ועדת גילת) מוגש אל הרב שלמה בניזרי, ח"כ שר העבודה והרווחה
ע"י עו"ס תאג'ורי שמעון, מרכז הוועדה

ירושלים, כסליו תשס"ג, נובמבר 2002

רשימת חברי הוועדה

ד"ר ישראל צבי גילת, יושב-ראש הוועדה
ד"ר ז'ק אייזנברג,
פרופ' רמי בנבנישתי,
ד"ר משה ברבי,
עו"ד שושנה גלס,
מר עמוס דניאל, ד"ר אסתר הרצוג,
עו"ס מרדכי (מוטי) וינטר,
ד"ר אהרן יורק,
עו"ד יעקב (קובי) סגל,
עו"ס צבי סלנט,
עו"ס אסתר (אתי) פרץ*,
פרופ' אבנר חי שאקי,
עו"ס שמעון תאג'ורי, מרכז הוועדה
————————————————————————————————————————
בס"ד
לכבוד הרב שלמה בניזרי, ח"כ
שר העבודה והרווחה
כב' השר,
הריני מתכבד להגיש לך דין-וחשבון הוועדה לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן. הדו"ח מכיל בראש ובראשונה, את מסקנות הוועדה, מהן על דעת כל חברי הוועדה ומהן על דעת הרוב. במקרים של חילוקי דעות הובאו מסקנות המיעוט בנפרד תוך ציון ואזכור של שמות התומכים בדעת הרוב והתומכים בדעות המיעוט.
ביום 27.1.2002 הוצאת, כב' השר, כתב מינוי לחברי הוועדה, ארבע-עשר במספרם והם (לפי סדר א-ב):
  1. ז'אק אייזנברג, ד"ר, מומחה בפסיכיאטריה; פסיכיאטריה של ילדים ונוער. מנהל מרפאת בריאות הנפש צפון ירושלים, בבית החולים הרצוג בירושלים.
  2. רמי בנבנישתי, פרופ', בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים
  3. משה ברבי, ד"ר, סטאטיסטיקן, מרצה בכיר למתימטיקה ולחקר ביצועים בבית הספר לכלכלה ולמינהל עסקים, אוניברסיטת בר-אילן. יועץ סטאטיסטי למספר חברות ציבוריות בארץ. בעבר מרצה בכיר באוניברסיטת Nanterre, פריז, צרפת (1972-1967)
  4. ישראל צבי גילת, ד"ר, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים ולמנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. בית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר-אילן (2000-1994) בית הספר לחינוך אוניברסיטת בר-אילן; בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון;.
  5. שושנה גלס, עורכת-דין, משרד עו"ד גלס תל-אביב, מכהנת מזכ"ל לשכת עורכי-הדין; יו"ר ועדת אתיקה לשכת עורכי הדין. משמשת כסגן יושב-ראש ועד מחוז תל-אביב
  6. עמוס דניאל, יועץ מיוחד לשר בענייני רווחה.
  7. אסתר הרצוג, ד"ר, ראש החוג למדעי החברה, המכללה האקדמית בית ברל. חוקרת עמיתה במרכז Center for Cross-Cultural Research on Women in Queen Elizabeth House, אוקספורד, בריטניה
  8. מרדכי (מוטי) וינטר, ראש האגף לילד ונוער באגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה והרווחה
  9. אהרן יורק, ד"ר, מרצה בכיר, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. כיהן בעבר כמנהל בית הספר שם (1997-1994); כיהן כיו"ר מועצת העובדים הסוציאליים בישראל (1998-1997).
  10. יעקב (קובי) סגל, עורך-דין, משרד עו"ד סגל, רמת-גן ועיתונאי.
  11. צבי סלנט, עובד סוציאלי; פקיד סעד מחוזי לסדרי-דין בשנים 1995-1965 במחוזות ירושלים והדרום; סגן הנאמן הציבורי לענייני צדקה, 1975-1965; מרכז האגודה לשיקום האסיר והעבריין בישראל, 1985-1970.
  12. אסתר (אתי) פרץ, עובדת סוציאלית, יושבת-ראש איגוד העובדים הסוציאליים בישראל .
  13. אבנר חי שאקי, פרופ', הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב; פרופ' אורח School of Law, York University, בטורונטו, קנדה. לשעבר, חבר-כנסת במשך תשע-עשרה שנה; סגן שר החינוך (1973-1969) ושר לענייני דתות (1992-1988).
  14. שמעון תאג'ורי, עובד סוציאלי,
תוכנו של כתב המינוי שהובא לכל חבר בוועדה סוגנן כדלהלן:
"הריני למנותך כחבר בוועדה לבדיקת פעולות וועדות ההחלטה. הובא לידיעתי מאת אנשי מקצוע, משפטנים, וכן ממחקרים שנעשו בנושא זה כי פעולת הוועדות הינה מתוך הוראות המצויות בחוזר מנכ"ל ולא מתוקף חוק או תקנות.
כ"כ נטען כי במקרים מסוימים, ולא מעטים, אין תהליך שימוע להורים החפצים בכך, לא נמסר להם מידע מלא ונשללת מהם האפשרות להגיש ערר. בנוסף, נטען כי פקידי הסעד אמורים להגיש תסקירים המכילים המלצות לבתי המשפט, פקידי הסעד אינם מהווים מקשה אחת וכל אחד פועל במסגרת הרשאתו, הוועדה מסמיכה פקיד סעד אחד בלבד להגיש את תסקירו ולהמליץ המלצותיו, דבר הפוגם בהליכי ההערכה של בתי המשפט.
לפיכך אבקשכם לבדוק את פעולות הוועדות ולהמליץ בפניי תוך 3 חודשים מתוקף המינוי לגבי דרכים מומלצות לעבודת הוועדות תוך מזעור הפגיעה בילדים ובמשפחות.
בראש הוועדה יעמוד ד"ר ישראל צבי גילת, ירכזה עו"ס שמעון תאג'ורי
בברכה,
(-)
הרב שלמה בניזרי
שר העבודה והרווחה"
מאז תחילת פברואר 2002 הוועדה ישבה כמליאה 26 ישיבות שכל אחת נמשכה בממוצע שלוש וחצי שעות. מלבד זאת התקיימו דיונים על בסיס פרטני בין חברי הוועדה עצמם וכן בין חברי הוועדה לגופים אחרים. (אזכיר רק את הישיבה עם ועדת הקליטה של הכנסת בה הוזמנו רבים מחברי הוועדה על-ידי מר צבי הנדל, ח"כ, יושב-ראש הוועדה הנ"ל). ישיבות הוועדה תועדו בפרוטוקולים. מהישיבה השנייה הואיל המשרד שבראשותך להקציב לוועדה הקלטה ותמלול. סך כל עמודי הפרוטוקול של דיוני הוועדה הם 2852 עמודים בערך.
לפני הוועדה הונח כבר בתחילת עבודתה מחקר על ועדות ההחלטה בישראל שבוצע ביוזמת משרד העבודה והרווחה ונערך ע"י גב' טלל דולב, פרופ' רמי בנבנישתי ומר אמנון טימר שהוגש כבר במאי 2001 (בסיוון, תשס"א). המחקר מאיר היבטים חשובים רבים מנקודות זווית שונות שהוועדה, שאנו חברים בה, עסקה בהן רבות.
בנוסף ניהלה הוועדה ישיבות. ברוב הישיבות שהתקיימו במליאת הוועדה הופיעו מומחים מן האקדמיה, ראשי מחלקות מאגף שירותים חברתיים ואישיים שבמשרד העבודה והרווחה וכן ממונים במערך שירותי רווחה בתחום הילדים בסיכון של עיריות תל-אביב וירושלים שהאירו את עניינה של הוועדה מנקודות מבט שונות. הדיונים בישיבות אלו עסקו בתפקידן של וועדות ההחלטה ושל פקידי הסעד מולן. הדיונים נסובו באופן עקרוני לגופם של תפקידים ולגופם של הליכים בהם מעורבים קטינים ומשפחותיהם, אך לא דנו בהם בגופם של אירועים ואנשים שעניינם נידון במסגרת שירותי הרווחה, ובוודאי לא השיגו על ההחלטות השיפוטיות שניתנו בהם. בנוסף לא דנה הוועדה בשאלת תפקודם האישי של בעלי התפקידים המעורבים ב"וועדות ההחלטה" ושל פקידי הסעד הנוגעים לנושא הוועדה .
אביא את רשימת העדים המומחים, לפי סדר הופעתם בוועדה:
  1. עו"ד בתיה ארטמן, סגן בכיר ליועץ המשפטי של שר העבודה והרווחה
  2. ד"ר מאלי מאסס, מרצה בכירה (בדימ.) בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
  3. כב' השופט (בדימ.) אלי שרון, לשעבר סגן נשיא בתי המשפט השלום לנוער
  4. ד"ר שבתאי נוי, פסיכולוג קליני וחינוכי, מומחה בטראומה נפשית
  5. גב' דינה שלום, מפקחת ארצית על תחום הקהילה בשירות הילד והנוער
  6. גב' שלווה לייבוביץ, מפקחת ארצית לאומנה, שירות ילד ונוער ומרכזת השמה ארצית
  7. גב' מרים פבר, פקידת סעד ראשית לחוק הנוער
  8. גב' טלל דולב, מנהלת מחקר בתחום ילדים ונוער, מכון ברוקדייל
  9. גב' אלה בלאס, מנהלת השירות למען הילד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ילדים
  10. גב' אורנה הירשפלד, פקידת סעד ארצית לחוק אימוץ ילדים
  11. כב' השופט אברהם שיינפלד, נשיא בתי המשפט השלום לנוער
  12. גב' חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער
  13. פרופ' עמנואל מארקס, פרופ' (אמר.), המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, חתן פרס ישראל
  14. גב' אורית מוסל, מרכזת נושא חוק הנוער, מינהל השירותים החברתיים עיריית תל-אביב יפו
  15. גב' ברוריה כץ, מנהלת תחום ילד ונוער ומשפחה במינהל השירותים החברתיים עיריית תל-אביב יפו
  16. גב' עדנה שטרית, יו"ר תא פקידי הסעד לחוק הנוער באיגוד העובדים הסוציאליים. מדריכה ומרכזת פקידי סעד לחוק הנוער, עיריית נס-ציונה
  17. גב' צפורה לפלר, מנהלת המחלקה לילד ונוער, עיריית ירושלים
  18. גב' רות מטות, פקידת סעד עירונית לחוק הנוער, מנהלת היחידה לילד בסיכון במחלקת ילד נוער ומשפחה, עיריית ירושלים.
  19. גב' רונית צור, פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי דין
  20. גב' יעל הרמל, מנהלת המחלקה לרווחת הפרט והמשפחה, לשעבר פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי-דין
  21. מר חיים פוזנר, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ואישיים
  22. כב' ח"כ הרב שלמה בניזרי, שר העבודה והרווחה.
אביא ראשית את מסקנות הוועדה:


א. קריאה אל הנהלת משרד הרווחה על בניית "אמנת שירות" עם צוותי הלשכות לשירותים חברתיים וארגוני ציבור חברתיים העוסקים בקטינים ובמשפחותיהם (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

לאחר ששמעה הוועדה את המומחים שהופיעו בפניה ואת אנשי שירותי הרווחה העוסקים בטיפול בקטינים נזקקים או המצויים בסיכון נוכחה הוועדה לדעת כי בין אנשי שירותי הרווחה קיים רצון כן ואמיץ להפוך את ההליכים המורכבים והחשובים כשלעצמם, לבהירים יותר ול"שקופים" יותר ולשם כך מעונינים הם לשתף את המשפחות ואת הקטינים עצמם יותר ויותר בהליכים שבהם נידון עניינו של קטין שכזה. בייחוד במקרים שבהם עולה אפשרות שהקטין, בכורח הנסיבות, יוצא מביתו, לא יבוצעו החלטות שכאלה אלא רק לאחר שהמשפחה – קרי האב והאם ביחד ולחוד, שותפו בלבטים ואף נשאלו לדעתם. מלבד זאת, הוועדה נוכחה לדעת כי אנשי שירותי הרווחה מכירים בזכותה הבסיסית של המשפחה להחזיק את בנה או בתה ברשותה ולעצב בעצמה את אישיותם ואת אופיים, ואף במקרים בהם נאלצו שירותי הרווחה להמליץ בפני הערכאות המוסמכות להרחיק את הקטין ממשפחתו, יש מקום להגיש למשפחה כל סיוע פסיכולוגי או נפשי אחר מתוך הבטחה לדיון חוזר שייערך בהגינות לשם החזרת הקטין לחיקה.
בכפוף להמלצות הוועדה שתובאנה להלן, קוראת הוועדה לבניית "אמנת שירות" שמטרתה ליצור גשר של אימון בין אנשי שירותי הרווחה העוסקים בטיפול בקטינים נזקקים או המצויים בסיכון לבין המשפחות שבנם נמצא בסיכון, וקוראת לה ליישם את ההצעה שהועלתה כבר על-ידם ולהכריז כבר בשנה הקרובה על בנייה של "אמנת שירות" של ההנהלה וכל אנשי שירותי הרווחה כלפי הקטינים הנזקקים ומשפחותיהם. אמנה זו תושתת על עקרונות של "טובת הילד" ו"זכויות הילד" מזה וחיזוק התא המשפחתי ברוח "כבוד האדם וחירותו" כפי שבאים לביטוי באמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הנהלת המשרד תחייב את מחוזות לפעול ברוח "אמנת השירות" תוך שנה מיום פרסומה, וכל לשכה לשירותים חברתיים תפעל לפתיחת ערוצי הידברות בין מנהל המחלקה לשירותים חברתיים, פקידי הסעד המקומיים, מרכזי וועדות החלטה


ב. כינונה של "ועדה לתוכניות טיפול" במקום "וועדת החלטה" ועיגון מעמדה בחקיקה 
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה לנכון להמיר את השם "ועדות החלטה" בשם שמשקף את תוכנה המדויק כמו "ועדות לתוכניות טיפול" (להלן: וות"ט) וכדומה, ולעגן את מעמדן בחקיקה. בראש הות"ט יעמוד מרכז הועדה. אף תפקידו יעוגן בחיקוק. הוועדה תעסוק בהצגת תוכניות טיפול אלטרנטיביות לגבי הקטין הנטען להיות בסיכון ולפני משפחתו – לפי מתודות הטיפול הקיימות כיום ולפי המתודות המתחדשות מפעם לפעם שייקבעו על-ידי וועדה מדעית מפקחת, כאמור להלן בסעיף יט – ותקבע בהחלטה את התוכנית הנראית לפי שיקול דעתם של רוב חבריה, בהתאם.
סמכויותיה של הוות"ט וסמכות מרכז הוות"ט יעוגנו בתחילה, בתקנות בנות פועל תחיקתי ולאחר מכן ישקול השר לערוך מהלך חקיקתי בכנסת. הוות"ט ידונו בכל טיפול של ילדים ונוער בסיכון עד לגיל הבגירות המשפטית, (היינו – 18) ואולי עד לגיל 21. אין במה שייאמר כדי להפחית מסמכותם של בתי המשפט מתוקף הוראות חוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה1965-.


ג. סמכויותיה של "וועדת תוכניות הטיפול" (וות"ט) באשר לקטין ולמשפחתו 
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ייקבע כי לא יתקיים כל דיון בוות"ט ללא נוכחותם של הקטין ומשפחתו, ולא יוצגו תוכניות טיפול אלא רק בנוכחותם של הקטין ומשפחתו. במקרים בהם יראה מרכז הוועדה כי יש לקיים דיון שלא בנוכחותם של הקטין או משפחתו, יודיע בכתב על כך למשפחה, לכל המאוחר 72 שעות לפני מועד כינוס הוות"ט, וינמק את החלטתו. בסוף הודעתו יציין במפורש את זכותה של משפחת הקטין לערור על החלטתו בפני וועדת ערר, במועד ובדרך הקבועה להלן בסעיף יט. עד לסיום הדיון בוועדת הערר אם יוגש, או עד איבוד זכות הערר, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בעניינו של קטין בוות"ט. אין במה שנאמר לפגום בסמכות פקיד הסעד להוציא צו חירום במשך זמן זה, לפי המתווה להלן בסעיף יז.
"המשפחה" "משפחת הקטין" "משפחתו" יוגדרו בראש ובראשונה הורי הקטין, באין הורים, קרובי משפחת האב או האם המחזיקים בו בפועל, באין קרובים כאמור, יהיו אלו לפי סדר שנקבע בסעיף 10(2) לחוק הירושה, תשכ"ה1965- ובלבד שיהיה בעל כשרות מלאה כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב1962-.


ד. הטלתה של חובת תרשומת וגילויה כלפי הקטין ומשפחתו
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

לאור פניות הציבור לוועדה ולאור התלונות שנשמעו בפניה, וכן מעדויותיהם של המומחים, נראה כי רצוי שההליך המתקיים בוות"ט יהיה שקוף יותר וכי לשם כך תוטל כעניין שבחובה תרשומת מדויקת של עיקרי הדברים הנאמרים שם. יש לרשום אפוא את זמני התכנסותן של הות"ט, משכן של ישיבות הוות"ט וכן את רשימת הנוכחים בכל אחת מישיבות הוות"ט. מלבד ההחלטה של הוות"ט שתנומק, יש להביא את עיקר דבריהם של כל אחד מחברי הוות"ט והמומחים המופיעים בפניה בנפרד ובמדויק. יש להביא את ההערכות הנשמעות שם ואת התגובות להערכות אלו מן הקטינים וכן ממשפחותיהם או מנציגיהם במשמעות סעיף ז להלן. מרכז הוות"ט יהיה אחראי לתרשומת ויוכל לבצע בעצמו או להטילה על כוח עזר ככל שימצא לנכון. מומלץ כי השר יורה לממן באופן מיוחד אמצעי ניאות לתרשומת (עד להמצאת סעיף תקציבי מיוחד). לאחר כתיבת הפרוטוקול יש להמציא עותק מיוחד למשפחת הקטין שעניינו נידון לחתימתם. במקרים של אי-הסכמה על תוכנו של הפרוטוקול מצד המשפחה, תהיה המשפחה רשאית בעצמה או באמצעות נציגה להגיש את השגותיה בכתב. השגותיה בכתב יצורפו לפרוטוקול דיוני הוות"ט ויהוו חלק בלתי נפרד ממנו. במקרה שתוכניות הטיפול שיציעו חברי הוות"ט יהיו מגובות בהערכות נלוות או בכל מסמך שהוא יובאו אף הם לידיעת המשפחות לפחות 72 שעות לפני התכנס הוות"ט בעניינה, יצורפו לפרוטוקול דיוני הוות"ט ויהיו אף הם חלק בלתי נפרד מהם.
במקרים בהם קיים חשש שעקב גילוי המידע יבולע לקטין לדעת מרכז הוועדה, יודיע הוא בכתב למשפחה ולקטין על החלטתו, וינמקה בהתאם ויציין בכתב את זכותם לערור על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה או הקטין יהיו רשאים לערור על החלטה זו במועד ובדרך שנקבעו בסעיף יט. עד להחלטתה של וועדת הערר, או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בעניינו של קטין בוות"ט.


ה. הרכבה המוצע של ה"וועדה לתוכניות טיפול"
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ראוי להקים צוות קבוע לוות"ט. ההרכב יהיה קבוע ויכלול מלבד מרכז הוות"ט, מספר פונקציות חיוניות, כמו העובד-הסוציאלי המטפל בילד ובהוריו, ביחד ולחוד; ראש הצוות השכונתי שבו מקום מגוריו הקבוע של הקטין; נציג בריאות הציבור (אחות ציבורית, רופא פנימי); נציג בריאות הנפש (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר ילדים); נציג מערכת החינוך (רצוי מאותו זרם חינוכי שההורים מייעדים את בנם אליו). בכל מקרה שהפנייה בעניינו של הקטין אינה נעשית על-פי פניית המשפחה, ראוי לקבוע שלא יתקיים דיון בעניינם בוות"ט מבלי שיהא נוכח פקיד הסעד לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך1960- העשוי להביא את עניינו של הקטין לבית המשפט. נוכחותם של שאר חברי הוות"ט תידרש רק כאשר יראה מרכז הוות"ט לנכון מטעמים שיירשמו או שמי ממשפחת הקטין שעניינו נידון יבקש זאת בכתב. משפחת הקטין תהא רשאית לפי בקשה מיוחדת ממרכז הוות"ט כי בעניינה ישותפו גם העובדים הסוציאליים במחלקה לשירותים חברתיים שהקטין ומשפחתו היו מטופלים אצלם בעבר. מרכז הוועדה ימסור תשובתו בכתב.
במקרים בהם ההורים מבקשים לפסול או להחליף את חברי הוות"ט, כולם או מקצתם, בשל מוטות או בשל מתן הזדמנות שניה, יפנו הם אל מרכז הוות"ט, והלה ייתן את החלטתו בתחילת ישיבת הוות"ט. ההחלטה תירשם בפרוטוקול בתחילת הישיבה. הפרוטוקול יימסר לידיה של המשפחה או הנציג מטעמה על-ידי מרכז הוועדה תוך ציון זכותה של המשפחה להגיש ערר על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה תוכל לערור על החלטה זו לוועדת הערר במועד ובדרך שנקבעו בסעיף ט. עד לסיום הערר או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בווות"ט בעניינו של הקטין.


ו. קביעתו של פרוטוקול ה"וועדה לתוכניות טיפול" כראיה משפטית 
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ייקבע בחיקוק כי במקרה שפקיד הסעד יידרש לבית המשפט השלום לנוער בעניינו של הקטין יצרף לתסקירו את פרוטוקול הוות"ט על כל נספחיו. בפני השופט יעמוד פרוטוקול הדיונים. ייקבע בהוראה מיוחדת כי עמידתו של פקיד הסעד בפני בית המשפט תפטור מן הצורך להביא לדיון את חברי הוות"ט או מחברי נספחיו של פרוטוקול הוות"ט. יובהר, כי אין בצירוף התסקיר משום הודייה, מצידו של פקיד הסעד, בנכונות העובדות שעליהן מושתתות מסקנות הוות"ט וכי פקיד הסעד רשאי לפי שיקול דעתו להציג בתסקירו עמדה מתנגדת למסקנות הוות"ט.

ז. קביעת זכותו של הקטין ושל משפחתו ליציגות מטעמם  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

חברי הוועדה מרגישים כי רבות מן התלונות שהגיעו לוועדה ממשפחות קטינים באו מהרגשה של עליבותם של המתלוננים בפני וועדות ההחלטה. בנוסף, כי המעמד בעיניהם היה לא ידידותי ובשעת מצוקה גדולה. חלק מהם טענו ש"אולצו", בלשונם, על-ידי המטפלים בהם וכן על-ידי חברי וועדות ההחלטה להסכים לדרך הטיפול וכי במצבים כתיקונם לא היו ניאותים לכך. מבלי לפסוק בשאלת נכונותן של העובדות הנילונות ממליצה הוועדה לחייב בתקנות את נוכחותם של הקטין ומשפחתו במשך כל ישיבות הוות"ט בעניינם. כמו כן לאפשר ליווי נציג מטעם המשפחה בדיוני הוות"ט וכן אם יידרש הדבר לדעת מרכז הוועדה, לאפשר נוכחות נציגו של הקטין בנפרד. הוועדה ממליצה שהיציגות לא תהיה משפטית של עורכי-דין אלא של כל אדם שהמשפחה או הקטין יחפצו בהם. רצוי כי תיערך רשימה על-ידי לשכות הרווחה של עובדים סוציאליים מחוץ למערכת שירותי הרווחה המקומית, אשר יהיו נכונים, בהתנדבות או בשכר, ללוות את המשפחות או את הקטינים, בנפרד, במסגרת הדיונים בוות"ט.
במקרים מיוחדים רשאי מרכז הוועדה, אם יראה לנכון, להודיע בכתב על סירובו לאפשר למשפחת הקטין להיות מיוצגת על-ידי נציג מטעמם, ולנמק את החלטתו בכתב. מרכז הוועדה יציין בהודעתו על זכותה של המשפחה לערור על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה תוכל לערור לוועדת הערר במועד ובדרך שנקבעו להלן בסעיף ט. עד לקבלת ההחלטה בוועדת הערר או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, לא יתקיים כל דיון בעניינו של הקטין.
יש לפתח תהליכי עבודה לשם הכנה טובה של המשפחה והילד לקראת הדיון בעניינם בבית המשפט לנוער, ולשם הליווי שלהם בדיון, כך שיוכלו להשתתף בו בדרך הראויה.
הוועדה ממליצה לשר להקים מטה פעולה שמטרתו תהא להבטיח התארגנות מקצועית ומנהלית ומתן המשאבים הנדרשים כדי שמשפחות וילדים יקבלו סיוע, ליווי וייצוג בעת הופעתם בפני בית המשפט השלום לנוער.

ח. הצגתה של תוכנית טיפול אלטרנטיבית על-ידי המשפחה – זכות מהותית  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי במסגרת תוכניות הטיפול תהא משפחת הקטין רשאית להגיש הצעה לתוכנית אלטרנטיבית מטעמה, בעצמה או באמצעות נציגה, ובתנאי שתהא נוכחת בישיבות הוות"ט בעניינו של הקטין. המשפחה תהא רשאית להיעזר במומחים בתחום בריאות הנפש והחינוך רק בתנאי שיופיעו המומחים עצמם לישיבות הוות"ט לאחר שיוזמנו אליה זמן סביר מראש. חברי הוות"ט ידונו במסגרת דיוניהם בהצעה ובנימוקיה ובמקרה של אי-הסכמה ינמקו זאת בכתב.

ט. כינונה של "וועדת ערר" על "וועדת תוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי תכונן וועדת ערר על הוות"ט, כפי שקיימת וועדת ערר בחוקים אחרים, דוגמת חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט1969- או חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח1988-. בוועדת הערר יהיו חברים: משפטן הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, שיעמוד בראש וועדת הערר; נציג ציבור שאינו עובד בשירות הציבורי. המינויים יהיו על-ידי השר בהיוועצות עם יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים; פקיד סעד לפי חוק הנוער במעמד של פקיד סעד מחוזי. וועדת הערר תשב תוך 14 יום מיום הגשת הערר ותהיה רשאית, במקרה הצורך, להורות על החזרתו של העניין הנידון לוות"ט לדיון נוסף בליווי הוראות לשמיעה נוספת או להבאת ראיה נוספת.
וועדת הערר תהא מוסמכת להורות על עיכוב כל טיפול שהומלץ על-ידי הוות"ט לשם הוצאת הקטין מביתו על-פי צו בית המשפט עד לקבלת החלטה בוועדת הערר. גם בוועדת ערר זו תהיה חובת תרשומת וייצוג כפי שמומלצים בוות"ט.
ליושב ראש וועדת הערר תהא סמכות עודפת לתת סעדים זמניים לפי שיקול דעתו וכן לנהל דיונים מקדמיים במותב יחידי בין המשפחה למרכזי הוועדה.
יודגש כי וועדת הערר לא תוכל לדון לגופו של עניין. תפקידה יהיה אך ורק להחליט אם יש מקום לדיון חוזר בוועדת ההחלטה, ומה יהיו השינויים בתהליך הנדרשים לאור הערר.
אין בסעיף זה כדי לגרוע מכוחו של פקיד הסעד לפעול לפי צו-חירום, כפי שיפורט להלן בסעיף יח.
הוועדה ממליצה כי במסגרת הנהלים ייקבע כי הערר לוועדות הערר יוגש דרך מנהל לשכת הרווחה של אזור מגוריו של הקטין תוך חמישה ימים מיום שקיבלו הודעה בכתב מטעם מרכז הוועדה בעניינם. הערר יוגש בכתב בחתימת המשפחה או בחתימת נציגיהם.

י. עילות הערר המיוחדות על "וועדת תוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

מנגנון זה של "וועדת ערר" מיועד לאפשר למשפחות ולילדים החשים שתהליכי העבודה בוועדה (למשל הרכבה, או מניעת השתתפות המשפחה והילד בדיון), או החלטותיה לא היו ראויים. הוועדה ממליצה להורות בתקנות כי בין עילות הערר תהיה בקשה לפסילה או להחלפה של חברי הות"ט, כולם או מקצתם, בשל טענה של מוטות ההרכב וכן בשל טענה למתן הזדמנות שניה עקב שינוי במידע או בנסיבות. בשם אותה עילה יוכלו חברי וועדת הערר, אם ימצאו לנכון, להורות על החלפתו של חבר ות"ט, באדם בעל סמכות או בעל מעמד מקביל. עילת ערר זו תוכל להיות מוגשת מיידית, על-ידי המשפחה או הקטין או על-ידי נציגם, עוד לפני החלטתם של חברי הוות"ט. הערר יוגש במועד ובדרך שנקבעו בסעיף ז לעיל.

יא. כינונה של "וועדת תוכניות טיפול עליונה" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה על כינונה "וועדת תוכניות טיפול עליונה" במקום "וועדת החלטה ארצית", בהרכב של מנהל שירות ילד ונוער, המפקח הארצי בקהילה ובמקרה שמדובר בהתנגדות הורים להוצאת קטין מרשותם תשב פקידת הסעד הראשית לחוק הנוער. וכן אדם התופס עמדה מקצועית נכבדה או אקדמית בתחום העבודה הסוציאלית שאינו מעובדי המשרד, לפי מינוי תקופתי על-ידי השר בהיוועצות עם יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים. ועדת הערר העליונה תשב בעילות מסוימות על וועדות הערר. העילות ייקבעו בהמשך לפי ניסיון החיים אך בכל מקרה שאחד מחברי וועדת הערר יראה לנכון כי הדבר ראוי להתברר בוועדת הערר העליונה תדון וועדת הערר העליונה בנידון. הוועדה תסתייע במרכז וועדה שירכז את דיוני הוועדה ויקבע את סדר ישיבותיה. מרכז הוועדה יהיה אחראי על תרשומת הדיונים והפצתם לגורמים הנוגעים לעניין. כאמור, חובת תרשומת תחול גם על ועדת הערר העליונה.
"וועדת תוכניות טיפול עליונה" תתכנס גם באותם המקרים החריגים ויוצאי הדופן, שבהן "וועדות תוכניות טיפול" המקומיות מתקשות, לדעת מרכז הוועדה, לקבל החלטה, ומבקשות דיון ברמה הגבוהה ביותר. במקרים חריגים אלו תקבל "וועדת תוכניות הטיפול העליונה" את זכות הטיפול וההחלטה רק בכפוף לשמירת זכויותיהם וטענותיהם של הקטינים והמשפחות שעניינם נידון ב"וועדת תוכניות טיפול" המפנית.

יב. הטמעתם של ההליכים החדשים בין אנשי שירותי הרווחה והנזקקים  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי הוראות אלה יתפרסמו כחוק, אך גם ינוסחו בנוסח שווה לכל נפש, בשפות שונות ויודפסו. המידע הכתוב יישלח בדואר או יימסר במפגש הראשון של המשפחה עם שירותי הרווחה. הוועדה ממליצה כי הנהלת המשרד תיזום מפגשים בין אנשי שירותי הרווחה הנוגעים לטיפול בקטין ובמשפחתו בהם יבוארו השינויים המחויבים.
מומלץ כי המשרד ייזום הכנת תשדירי שירות וחומר הסברה להורים וילדים אודות עבודתן של ועדות החלטה וכן המסגרות הקהילתיות וחוץ-ביתיות הקימות במערכת. דגש מיוחד יינתן בחומר ההסברה לגבי זכויות הורים וילדים לקבלת טיפול .

יג. כינונה של "נציבות קבילות" בראשה יעמוד "נציב קבילות". (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי בנוסף להליכים הרגילים שתוארו יוקם מוסד של "נציבות קבילות". בראשה יעמוד שופט בית משפט השלום לנוער בדימוס או אדם בעל עמדה ציבורית בכירה (שלא היה במערכת שירותי הרווחה). המינוי יהיה על-ידי שר העבודה והרווחה בהיוועצות עם יושב/ת ראש מועצת העובדים הסוציאליים. ולצידו יכהנו כיועצים עובד סוציאלי נציג השר ועובד מתחום שירות הילד והנוער. במקרה של תלונה שתוגש ישירות ל"נציבות הקבילות" או בהפניה מלשכת השר, המנכ"ל, היועץ המשפטי של משרד, או מכל גורם שלטוני שהוא, יעביר נציב הקבילות את התלונה עם החומר המצטבר לתגובתם של הנילונים וכן לתגובתה של פקידת הסעד הראשית בעניינם. תגובתם של הנילונים תבוא לעיונו של נציב הקבילות טרם משלוחם למתלוננים. רק בחתימת קיום של נציב הקבילות תישלח התשובה למתלוננים. נציב הקבילות יהיה רשאי להמליץ לשר, בחוות דעתו לפתוח בהליכי בירור משמעתיים כנגד נילונים העובדים במערכת שירותי הרווחה.
הוועדה ממליצה לקבוע מנגנוני תלונה ברורים, ונגישים על פקידי סעד, חברי וות"ט, וחברי וועדת תוכניות טיפול עליונה שיהיו נגישים לא רק באשר לקבילותיהם של קטינים שעניינם נידון, למשפחותיהם ולנציגיהם, אלא גם לקבילותיהם של ארגונים וולונטריים שיוכלו לקבול על תופעה כללית ולא רק על מקרים פרטיים. מומלץ לקבוע מנגנון ברור וידוע של התייחסות להערות בית משפט באשר להתנהלותם של פקידי סעד מסוימים.
הוועדה ממליצה שהסדר זה של נציב קבילות יהיה כללי לכל עובדי שירותי הרווחה בכל אגפי משרד הרווחה וכי כל תלונה על עבודתם של פקידי סעד ואנשי המקצוע המעורבים בנושא של הוצאת ילדים מהבית (כגון על תהליכים לא סבירים, פגיעה באתיקה, התרשלות וכד'), תתברר באותם הליכים ומגנונים שינהגו לגבי כלל העובדים המקצועיים במשרד הרווחה.
נציב קבילות זה יוסמך לבקש בעצמו, או באמצעות הנציבות, לעיין בכל חומר הנדרש לחקירותיו ולא תעלה כנגד דרישתו כל טענה שהיא לחוסר סמכות בשל טענה: של "סודיות", "חיסיון", "דלתיים סגורות".

יד. כינונה של מחלקת רישום ותיעוד בראשה יעמוד ארכיבר (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

בהמשך ממליצה הוועדה לכונן מחלקת רישום ותיעוד שתרכז את כל הנתונים של דיוני וות"ט בהן הוחלט על הוצאתו של ילד מן הבית על-ידי צו שיפוטי, החלטות של סידור חוץ ביתי וכן רשימה מלאה של צווי החירום על נסיבותיהם. החומר יסווג ויהיה חסוי רק לשר, לנציבות הקבילות, למנהל שירות הילד והנוער, לפקידי הסעד הראשיים ולמפקחים הארציים. גם העתקן של תלונות שהגיעו לנציב הקבילות ותגובת הנילונים תרוכז במשמורת מחלקת הרישום והתיעוד. הוועדה ממליצה להטיל את חובת האיסוף והתיעוד בחוק על בעל תפקיד מקרב עובדי המחלקה לשירותים חברתיים ואישיים, שימונה מינוי מיוחד על-ידי השר להיות הארכיבר ויהיה אחראי על-פי דין לרישום ולתיעוד לפי שיטה וסדר שייקבעו.

טו. הטלת חובת מעקב תכופה על ה"וועדה לתוכניות טיפול" ומדיניות ה"חוזה הטיפולי" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה רשמה לפניה את רצונם של העוסקים בשירותי הרווחה, לשפר ולתאם את תפקידם עם העמדות הרווחות בין אנשי המקצוע והציבור הרחב באשר לדרך הטיפול בילדים ובנוער הנמצא בסיכון. לפי מה ששמעה הוועדה בדיוניה מן המומחים שהופיעו בפניה מתוך מערך שירותי הרווחה, מדיניות הרווחה המוצהרת היא לצמצם את הוצאתם של קטינים מחוץ למשפחתם עד כמה שאפשר וכן – במקרים שהייתה הוצאת הקטין – את משך זמנה, תוך תמיכה וליווי של המשפחה והקטין בתוכה. הוועדה ממליצה כי המעקב השוטף אחר המשפחות שבנם הקטין נמצא בסיכון, או למצער הוצא מביתו יהא כל ששה חודשים ולא אחת לשנה, כפי שנהוג היום. בנוסף, יהא פקיד הסעד, המטפל בעניינו של הקטין, מחויב להוציא דוחו"ת תקופתיים כל שלושה חודשים.
עד לקבלת החלטה מעשית בעניין הוועדה ממליצה לתרגם באופן מיידי וללא כל עכבה מדיניות זו בהצעה ל"חוזה טיפולי" במשפחה. באמצעות "חוזה טיפולי" זה גם משפחה שאינה משלימה עם הוצאת ילדה מן הבית תזכה היא והקטין לתמיכה טיפולית, על-ידי עובד סוציאלי או איש מקצועי טיפולי אחר, בתנאי שתתמיד בו. המשפחה שתבחר בתמיכה הטיפולית, תופנה על-ידי מרכז הוות"ט לגורם המתאים בלשכות הרווחה, ובאם אין הדבר אפשרי מחוצה לה. בכל מקרה תוכל המשפחה, בהודעה מראש למרכז הוות"ט, לפנות בכוחות עצמה לתמיכה טיפולית על חשבונה מחוץ לשירותי הרווחה. תוכנית הטיפול תבוא לידיעת מרכז הוות"ט ותוך 6 חודשים תתכנס הוות"ט שנית לדון בעניינה של הקטין ומשפחתו. הדיונים יתקיימו במתכונת המוצעת הרגילה של הוות"ט. באם תראה הוות"ט כי אין המשפחה מסוגלת עדיין להשיב את הילד אל קרבה מבלי לסכנו תנמק זאת כנדרש ותביא את דיוניה והכרעתה בכתב לידיעתה של המשפחה, וכן לידיעת פקידת הסעד הראשית. אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע בהליכי הוצאת צו חירום על-ידי פקידי הסעד כאמור להלן בסעיף יז.

טז. התנאים בהם יפתחו שירותי הרווחה בהליכים לשם "הכרזת ילד כבר-אימוץ" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה מודעת להליכים המיוחדים של הכרזת ילד כבר-אימוץ במקרה של התנגדות ההורים ועל-כן ממליצה כי לא יתקיים דיון באפשרות של הכרזת ילד כבר-אימוץ אלא רק בדיון בוות"ט ולא ייפתח כל הליך אלא רק אחר שהוות"ט תנמק בכתב מדוע יש להוציא את הקטין לאימוץ ולא להסתפק בפתרונות של הליכי הוצאה חוץ-ביתיים רגילים. בישיבות וות"ט אלו תהיה חובת נוכחות לפקיד הסעד חוק הנוער ובנוסף, גם לפקיד סעד לפי חוק האימוץ, תשמ"א1981- ודבריהם יובאו בפרוטוקול.

יז. עיגון מעמדה של "וועדה לתוכניות טיפול" בהליכי האימוץ  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ברוח העדויות ששמעה הוועדה מפקידי הסעד הראשיים והארציים, ממליצה הוועדה כי ייערך תיקון בחיקוק, בו יינתן מעמד רשמי לוות"ט באשר להחלטה להוציא קטינים מן הבית על-מנת להכריזם כבני-אימוץ וייקבע באופן מוחלט בתקנה כי בכל מקרה שאין ההורים מסכימים למסור את ילדם מאימוץ, לא ייזום פקיד הסעד הראשי לעניין חוק האימוץ, תשמ"א1981- כל צעד לקראת הכרזת ילד כבר-אימוץ, עד להכרעה בנידון של הות"ט.

יח. התנאים להפעלת צווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך – 1960 (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה מודעת למצבים אפשריים בהם יהיה צורך דחוף להפעיל צווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער. עם זאת הוועדה רשמה לעצמה את הודעתה של פקידת הסעד הראשית לפי חוק הנוער, כי גם כאשר הוצא ילד בחירום יוכל להיפגש עם הוריו תוך 48 שעות. לפי הצעתו של נשיא בית המשפט השלום לנוער, יש להטיל מגבלה על משכם של צווי החירום. צו החירום שיוצא יימשך עד 7 ימים, אך משפחת הקטין שבנה הוצא בצו חירום לא תהיה מנועה מלהיפגש עם הקטין מעבר ל48- שעות מיום הוצאתו בצו. באם תהיה מניעה, לפי דעתו של פקיד הסעד נוער, בשל נסיבות מיוחדות מעבר ל48- השעות, יהיה מחויב הוא לפנות לבית המשפט השלום לנוער ולבקש צו במעמד צד אחד. הבקשה למתן צו שכזה תלווה בתצהיר (ולא רק תסקיר) מטעמו של פקיד הסעד עצמו, או העובד הסוציאלי שטיפל בקטין הנידון על העובדות שיש בהן כדי להצדיק בקשה זו. עותק מכל צו חירום מטעמו של פקיד הסעד, וכן עותק מכל כתבי בי-דין בעניין צווי החירום יישלח אל האחראי על הרישום.

יט. התנאים להפעלת צו חירום לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ, תשמ"א -1981 (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

כמו כן ממליצה הוועדה, לאחר ששמעה את פקידי הסעד הראשיים הנוגעים בדבר, כי הוצאת צו חירום לפי ס' 12(ג) לחוק האימוץ, תשמ"א1981- תתבצע רק לאחר חתימת הסכמתה של פקידת סעד ארצית לפי חוק הנוער אשר תנמק בתצהיר מדוע אין לנקוט בצווי חירום מכוח ס' 11 לחוק הנוער.

כ. כינונה של מועצה מדעית והעמדתו של "ראש מועצה מדעית" בראשה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה להקים מועצה מדעית למכלול שירותי הרווחה בו יהיו שותפים מלאים נציגי הגופים המקצועיים המרכזיים של הרשויות השונות כמו ראשי המחלקות של אגף השירותים החברתיים והאישיים (פקידי סעד ראשיים, מנהלי מדורים: השירות לילד ונוער והשירות למען הילד). בראשות הוועדה המדעית יעמוד איש מדע מובהק מתחום העבודה הסוציאלית שיהיה יועץ מדעי לשר בתחום פיתוח שירותי הרווחה. ראש המועצה המדעית ימונה על-ידי השר בהמלצת יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים. המועצה המדעית תהיה כפופה ישירות לשר ותהיה אחראית, באופן שיטתי ומתמיד, לליבונן של סוגיות מקצועיות שונות שייעלו על הפרק וכן על מדיניות מרכזית בנושאי הרווחה כמו סוגיות זכויות ההורים מול ילדיהם המצויים בסיכון. תיזום לפתח ידע מקצועי תקף, ולתרגם אותו ל'תורת טיפול' וכללי עבודה מחייבים. המועצה המדעית תיזום עריכת מחקרים שונים בתחומי עבודת המשרד בייחוד באלה שחשיבותם הציבורית עולה על הפרק בסדר היום הציבורי.
החלטותיה של המועצה המדעית תהיינה המלצות בלבד לשר ולמנהלי האגפים והמדורים בפועל.
המועצה המדעית תיזום בעקבות הדיונים והמחקרים "תורות" מדעיות לנושאים השונים בתחומי טיפולו של משרד הרווחה. ה"תורות" המדעיות תהווינה תשתית להוצאת הנחיות מקצועיות על ידי ראשי האגפים ומנהלי המדורים לכלל העובדים הסוציאליים שבתחום אחריותם.
המועצה המדעית תהא רשאית לערוך מחקרי שטח ולשם כך תוקנה לה סמכות לקבל כל נתון מרישומיהן של וועדות תוכניות הטיפול, וועדות הערר, וועדת הערר העליונה. תסקירים של פקידי הסעד ופרוטוקול הדיונים של בתי המשפט השלום לנוער. המועצה המדעית תהא מוסמכת לתשאל את פקידי הסעד, מרכזי הוות"ט וכל עובד בלשכות הרווחה הנראה בעיניה כיכול לתרום למטרתה. המועצה המדעית אף תוסמך ליזום מחקרי שדה בנפרד או עם גופים אחרים בתחום לשכות הבריאות, החינוך ואף עם מערכת בתי המשפט השלום לנוער ובתי המשפט לענייני משפחה. ואף תקבל את תקציב מחקרה ישירות מאגפי המחקר. המועצה המדעית תוציא לשר דוחו"ת שנתיים על היקף פעילותה וכן דוחו"ת עונתיים לפי הזמנה מפורשת מן השר או המנכ"ל. המועצה המדעית תפקח ותדאג למחשובם של שירותי הרווחה ולשדרוגם מעת לעת.
המלצותיה של המועצה המדעית ייקבעו כמחייבות רק בהסכמת כל חברי המועצה המדעית או בהסכמת השר הממונה. ההחלטה שתתקבל כאמור תחייב גם את הרשויות המקומיות עצמן. לשם כך ממליצה הוועדה לעגן את מעמדן של המועצה המדעית בתקנות ואת הרכבה ב"ילקוט פרסומים".

כא. כינונה של "לשכת המדען הראשי"  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי המועצה המדעית תיעזר ב"מדען ראשי" שימונה על-ידי השר בהמלצת ראש המועצה המדעית. מומלץ להקים לשכת מדען ראשי, במתכונת דומה למשרדי ממשלה אחרים. לשכה זו, והמדען הראשי שיעמוד בראשה, יקדמו את המחקר ופיתוח הידע בתחומי העבודה של משרד העבודה והרווחה.
המדען הראשי יהיה אחראי בפועל על עריכתם של המחקרים וקיבוץ הנתונים המתנהלים ועריכתם לשם הוצאת דוחו"ת שנתיים ועונתיים. המדען הראשי יהיה עובד המשרד, חבר מן המניין במועצה המדעית ויהיה כפוף לראש המועצה המדעית.

כב. ההיבטים המהותיים של הטיפול בקטינים המצויים בסיכון שלא נידונו בוועדה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה רוצה להבליט את המלצתם של החוקרים: דולב, בנבנישתי וטימר (2001, עמ' 97) שיש לכלול בהגדרת תפקידם של הוות"ט ושל מרכזיהן היבט של מעקב. בהנחיית המועצה המדעית יש לדון בקביעת נהלים למעקב שיטתי ומתועד על ביצוע החלטות וות"ט, וכן בהתווית השתלמויות והכשרה לפי תוכנית לימודים מפורטת שתתווה הוועדה רואה חשיבות רבה במעקב, שאינה נופלת מחשיבותן של אבחנה והתערבות, ואינה משלימה עם המציאות בה אין כל מעקב נעשה עקב חוסר משאבים ומודעות שאינה מספקת. המועצה המדעית לכשתיכונן תעסוק בכל ההמלצות המהותיות שיובאו להלן.
הוועדה ממליצה שעם הקמתה של המועצה המדעית, תדון מיידית בקביעת תקינה של רכזי הוועדות, דהיינו נוסחה לקביעת תקנים של מרכזי וות"ט בהתאם לגודלה של האוכלוסייה הנזקקת. הוועדה ממליצה שהמועצה המדעית תיתן דעתה, בנוסף, לקביעת אחוזי המשרה של מרכזי הוועדות לפי נתוני היישוב.
הוועדה לא דנה בהיבטים המהותיים של הטיפול בקטינים המצויים בסיכון כשלעצמם, מתוך אמונה כי המועצה המדעית היא לכשתכונן היא המנגנון הראוי ביותר לקבוע את דרכי הטיפול הניאותים בשל קביעותו ובשל הרכבו הבכיר. הוועדה ממליצה אפוא למועצה המדעית לכשתיכונן לדון בכל אחת מן הנקודות הבאות:
  1. מומלץ לאתר ולקבוע 'קווים אדומים' וסייגים שימנעו מצב של פגיעה קשה בילדים עקב הרצון להימנע מלהוציאם מביתם.
  2. מומלץ על בחינה מושכלת, מדי שנה, של חלוקת משאבים שתאזן יותר ויותר בין האופציות בקהילה לעומת האופציות של הוצאה למסגרות חוץ ביתיות. המועצה המדעית תיזום מחקרי שטח בנידון כדי לתאום את האידיאולוגיה המדגישה את חשיבות שמירת הילד במשפחה למציאות המתחדשת.
  3. מומלץ להגביר במידה משמעותית את הפעילות המחקרית שמטרתה להעריך את דרכי קבלת ההחלטות של פקידי סעד, ולבנות תשתית אמפירית להחלטות בעתיד.
  4. מומלץ כי תיערך עבודה מקצועית-מדעית שתכליתה לבחון את האפשרות ליצור 'הנחיות מחייבות לפרקטיקה' ((practice guidelines בתחום זה.
  5. מומלץ לאמץ את ההמלצות באשר לשיפור תהליך הדיון בוועדות כפי שמופיעות בדו"ח המחקר של טלל, בנבנישתי וטימר (עמוד 96).
  6. מומלץ לתת הדעת לקביעת פרמטרים ראויים לשם תיעוד הליכים בתיקם של משפחות וילדים.
  7. מומלץ לחזק את אמצעי התקשורת בין המטה לשדה ואת ההדרכה והלמידה המשותפת.
  8. מומלץ לפתח תהליכי בקרת איכות שיופעלו באופן שיטתי ובלתי תלוי בתלונות ספציפיות.
  9. מומלץ לפתח כלי מבחן של 'ועדת בדיקה מקצועית'.
  10. מומלץ לקבוע עיצוב מודל לניהול המידע בכל הקשור לילדים בסיכון ומשפחותיהם, ועל פיתוח תוכנה וכלים לגישה ולניהול מידע זה בכל הרמות.
  11. מומלץ לערוך מחקר מדעי בלתי תלוי שיתאר ויעריך היבטים מרכזיים בתהליכי העבודה והתוצאות של עבודת פקידי הסעד.
  12. מומלץ לבחון את האפשרות לשינויים בתקנים כדי להקל על העומס.
  13. מומלץ לבדוק את הגדרות התפקיד (וביצוע התפקידים בפועל) של פקידי הסעד, במטרה למקד אותם בתחומי פעילות הייחודיים להם.
  14. מומלץ להכין נהלים מחייבים באשר לדרכי היידוע, שיתוף הפעולה וחלוקת סמכויות בין פקידי הסעד לחוק הנוער ובין פקידי הסעד לסדרי דין.
  15. מומלץ לחזק את תהליכי העבודה המקצועיים, ההתארגנות המינהלית והקצאת המשאבים לשם הגברת ההשתתפות של הורים ושל ילדים בוועדות החלטה.
  16. מומלץ לקבוע כי הכלל הוא שהורים משתתפים בועדות החלטה וכן, שכל הילדים שעניינם נדון בפני הועדה ישתתפו לפי מידת יכולתם.
  17. מומלץ לבחון את האפשרות ליצור מוסד של 'ידיד המשפחה' ו'ידיד הילד'.
  18. מומלץ לבחון מעת לעת את כל ההיבטים המקצועיים הנוגעים למתח שבין שמירה על פרטיות המשפחה והילד לבין הצורך בדיון רב-מקצועי הנשען על כל המידע הרלבנטי.
  19. מומלץ לקבוע את תפקודם של פקידי הסעד לחוק הנוער מול העובדים הסוציאליים הכוללניים.

כג. נקיטת צעדים בעניינם של פקידי הסעד (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי ישונה שמם של פקידי הסעד לחוק הנוער לעובדים-סוציאליים להגנת ילדים או לחילופין עובד להגנת הילד. מומלץ כי השר יטיל באופן מיידי על צוות מקצועי מצומצם בשיתוף עם מועצת העובדים הסוציאלית לקבוע היקפי מעמסה לפקידי הסעד בלשכות.
הוועדה ממליצה כי המשרד יטיל על צוות מקצועי מצומצם בשיתוף עם מועצת העובדים הסוציאליים לקבוע תיאורי תפקיד מפורטים והיקפי מעמסה לפקידי סעד.
הוועדה ממליצה כי פקידת סעד ראשית לחוק הנוער תפרסם בהקדם קודקס כללי עבודה לעבודתו של פקיד הסעד לחוק נוער. הקודקס יהיה כפוף לדיוניה ולהמלצותיה של המועצה המדעית. המועצה המדעית תיעזר גם באנשי מקצוע בכירים מתחומים שונים שייבחנו את מערך כללי ההתנהגות הניאותים.
הוועדה ממליצה להכין ולפרסם נהלים מחייבים באשר לדרכי היידוע, שיתוף הפעולה וחלוקת סמכויות בין פקידי הסעד לחוק הנוער ובין פקידי הסעד לסדרי דין.
הוועדה ממליצה לשמר ולהגביר את יחסי שיתוף הפעולה בין הועדה לתוכניות טיפול לבין פקידי הסעד. יצוין, כאמור לעיל, כי אין בהמלצה זו כדי לגרוע משיקול הדעת העצמאי והאוטונומיה המוקנים לפקיד הסעד מתוקף החוק.
הוועדה ממליצה להקים "חדר מצב" ארצי בניהולה של פקידת סעד ראשית לחוק הנוער. לחדר מצב זה יגיעו כל דיווחי החירום וצווי החירום בזמן אמת. ויפותחו בו טכניקות חדשניות להתערבויות בשעת חירום. מעקב מיוחד ייערך על צווים אלו. כמו כן, תפותחנה טכניקות התערבות מיוחדות לטיפול בשעת חירום במקרים קשים במיוחד. "חדר המצב הארצי" יכלול אמצעים מחשוביים ומנהליים שיאפשרו למטה לקבל ולעבד מידע ומתן מענים בזמן אמת מחד ויכולת מעקב אחר כלל הדיווחים לצורכי גיבוש מדיניות ותכנון לפיתוח מענים חדשים.

כד. פעולת מטה מיידית של שירותי הרווחה בתחום הטיפול בנושאי הוועדה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה שמעה במסגרת ישיבותיה כי במצב הנוכחי, ייתכנו מקרים שילדים בסיכון יוצאו מן הבית בלית ברירה, היינו, בהעדר פתרונות קהילתיים מיידיים, וכן בשל הפניית מרבית המשאבים לפתרונות חוץ-ביתיים. הוועדה שמעה מפי המומחים השונים שהופיעו בפניה וכן מחבר הוועדה מר מוטי וינטר על רצונו של האגף לקבוע חלוקת משאבים מאוזנת יותר בין האופציות בקהילה לעומת האופציות של הוצאה למסגרות חוץ ביתיות. או כאלטרנטיבה אפשרית, פתיחת אופציות גמישות לניוד משאבים בתוך הרשות המקומית, כדי לאפשר ביטוי בשטח של האידיאולוגיה המדגישה את חשיבות שמירת הילד במשפחה.
הוועדה ממליצה לשר להקים מיידית וועדה מיוחדת של ריאורגניזציה בהרכבה של מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער, נציג השר, רואה-חשבון חיצוני שתמסור דין-וחשבון לשר על העלויות האמיתיות של מוסדות חוץ ביתיים במצבן כיום, ועל ההערכה המסתברת באם יוגדל נתח הפתרונות של ילדים בסיכון בתוך הקהילה.
כמעט כל ההצעות הנ"ל מחייבות העמדת משאבים נוספים לצורך יישומם. על מכאן שעל הנהלת המשרד לחשוף את כל הנתונים לביקורת מקיפה וגם ציבורית, שהרי ללא העמדת משאבים אלו לא ייכון דבר וכל המלצותינו ייעלמו כלא היו.
מומלץ, שתעשה פעולת מטה, שמטרתה תהייה להגדיר כללים מחייבים להערכה ולפעולה (clinical guidelines and assessment checklists). כללים אלו ישקפו את מיטב הידע המקצועי ויסייעו לעובדים לפעול בדרכים היעילות ביותר. מומלץ לפתח תהליכים של בקרת איכות, שיופעלו באופן שיטתי ובלתי תלוי בתלונות ספציפיות.
מומלץ לקבוע מנגנון ברור וידוע של התייחסות להערות בית משפט באשר להתנהלותם של פקידי סעד מסוימים.
מומלץ לחזק ולקדם את הכלי הקיים של 'ועדת בדיקה מקצועית'. ועדה זו תופעל כעניין מתמיד בהם, נראה לכאורה, לא רק כאשר נתגלה כשל משמעותי בפעולת המערכת בעניינם של ילד ומשפחתו. חשוב שועדה זו תכלול גם אנשי מקצוע מחוץ למערכת ותסייע בלמידה ובהפקת לקחים מקצועיים.
מומלץ לקדם את נושא המחשוב כדרך לשפר את העבודה המקצועית של העוסקים ברווחת הילד. מומלץ לפעול לשם עיצוב דגם לניהול המידע בכל הקשור לילדים בסיכון ומשפחותיהם, ועל פיתוח תוכנה וכלים לגישה ולניהול מידע זה בכל הרמות.
מומלץ לפתח שירותים והתערבויות, שמטרתם לסייע בהחזרת ילדים הנמצאים במסגרת חוץ-ביתית לחיק משפחתם.
מומלץ לקדם את הפיתוח של מסגרות חוץ ביתיות ואת הפיקוח עליהם, כדי להבטיח, שילדים שהוצאו מחוץ לביתם יקבלו את המירב כדי להבטיח את שלומם וטובתם.

כה. קריאה לארגון מחדש של החינוך וההכשרה בתחום הטיפול בקטין בסיכון ובמשפחתו (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה לקדם תהליכי הכשרה של העובדים הסוציאליים המטפלים בילדים ובמשפחותיהם. הכשרה זו צריכה להגביר את יכולתם לשתף הורים וילדים בתהליכי קבלת החלטות, תוך מתן דגש לגישה רב תרבותית מכבדת, ולזכויות הילד והמשפחה.

הוועדה ממליצה להכשיר את מרכזי הועדות לתוכניות טיפול ואת חבריהם הקבועים לפעולתם המקצועית בועדות.

הוועדה ממליצה לקיים תהליכי למידה משותפת של חברי ועדות ההחלטה על ידי ניתוח הניסיון המצטבר שלהם.

הוועדה ממליצה לערב מוסדות אקדמיים בתחום העבודה הסוציאלית בתהליכי ההכשרה ופיתוח הידע.

אין הוועדה רואה עצמה מוסמכת, מתוקף המנדט שניתן לה, להמליץ על תכנים ספציפיים, ובוודאי שאין היא יכולה להמליץ מבלי לערוך מחקר משווה מקיף עם הנעשה בארצות רווחה אחרות. ההערה היחידה היא כי רצוי שקורסי ההכשרה וההשתלמות יהיו מבוארים יותר עם מערכי השתלמות (סילבי) מפורטים יותר.

אולי רצוי שתרגום המאמרים מחו"ל ייעשו לא כבדרך אגב על-ידי פקידי סעד עצמם, מחוזיים או ארציים, אלא על-ידי מתרגמים מומחים שמלאכתם בכך ותלווה בפיקוח מדעי אוניברסיטאי. הוועדה ממליצה כי במסגרת לימודי החקיקה הנדרשת לפקידי הסעד תיערך רוויזיה ללימוד מובנה של האוריינטציה המשפטית (דיני ראיות, סדרי דין, עקרונות חוקתיים, דיני משפחה דתיים ואזרחיים) ולא לימוד מכני של חיקוקים בלבד.

פלייליסט – ועדות החלטה

אימוץ, הוצאת ילדים מהבית, ועדת גילת, ועדת החלטה, יואב יצחק, סחר בילדים, פשעי משרד הרווחה

פרשת הילדים האבודים מאמר מאת יואב יצחק על דו"ח ועדת גילת

פרשת הילדים האבודים , יואב יצחק , news1 , נובמבר 2002

כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" – הפועלות באופן בלתי חוקי, וגורמות נזק בלתי הפיך לילדים ולמשפחות; היכן השופטים והיכן הרשויות; מה יעלה עתה בגורלם של אלפי ילדים, שהוצאו מהוריהם שלא כדין לכאורה

סיכון כפול

גילויים חמורים

פרשת חטיפת ילדי תימן טרם ירדה מהפרק, וכבר אנו עדים לפרשה אחרת המאיימת להתפוצץ ברעש גדול. מתברר, כי גם בשנים אלה, מוצאים ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין על-ידי פקידי סעד, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל.

הדברים הקשים הנ"ל אינם פרי תחקיר עיתונאי, שיכול להיות שנוי במחלוקת. גם לא חוות דעת של מומחה יחיד, אותה אפשר אולי לטשטש או להקהות עם חוות דעת נגדית. אלה הן קביעות העולות מטיוטת דוח הוועדה הציבורית שהוקמה (ועדת גילת), בעקבות זעקתן של עשרות ואף מאות משפחות בישראל, מבתיהן הוצאו ילדים, "ילדים בסיכון", כביכול – לאימוץ, למשפחות אומנה או לפנימיות.

טיוטה זו, שכינויה: "דין-וחשבון של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות 'ועדות החלטה' ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן", נשענת על עדויות של עשרות מהמומחים בישראל בתחום זה, לרבות שופטים שהופיעו בפני הוועדה. הדעה שהועלתה שוב ושוב: ילדים מוצאים מהוריהם בקלות רבה ומקוממת.

יודגש כבר כאן: עובדים סוציאלים ופקידי סעד, ככלל, עושים עבודת קודש. הם נותנים את נשמתם ומקריבים גם מזמנם הפרטי לעבודה קשה ששכר עלוב בצידה. ואולם, מטיוטת דוח הוועדה ניתן ללמוד, כי הם רבים מהם פועלים לעיתים קרובות מדי, באופן לקוי. כך קורה שילדים בסיכון נקלעים לסיכון כפול, שבו מלבד היותם נתונים במצב של סיכון אישי – בגלל בני המשפחה, עתידם עלול להיפגע בגלל החלטות בלתי תקינות מצד פקידי סעד ועובדים סוציאליים.

מערכת דורסנית

המסמך שהוצא על-ידי הוועדה חושף מערכת דורסנית, המשחקת בגורלם של ילדים ובני משפחותיהם. אין מדובר במקרים בודדים, לגביהם ניתן להגיד כי המקרה אינו מעיד על הכלל. כאן מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם. רבים-רבים מהם הוצאו מהבתים באופן לקוי. כדי להבין את מימדי התופעה המדאיגה יש לבחון היטב את הנתונים: בישראל חיים כ-140 אלף ילדים, המוגדרים – ברמה זו או אחרת, כילדים בסיכון ישיר. הטיפול בהם מופקד בידי פקידי סעד.

הוועדה הציבורית מונתה ביום 27.1.02. בימים אלה היא סיימה את עבודתה, וכל שנותר הוא לערוך שיפוצים אחרונים במסקנותיה – לפי הערות החברים. טיוטת הדוח כבר הוגשה לשר העבודה שלמה בניזרי (ביום ה', 21.11.02), על-אף שחלק ניכר מחברי הוועדה טרם חתמו על הדוח. בראש הוועדה עומד ד"ר ישראל צבי-גילת. מרצה בכיר ומומחה במשפט ובתחום הסוציאלי (הרשימה המלאה של חברי הוועדה, ראו בהמשך). שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, הוא שמינה את הוועדה, לאחר ששמע על עשרות מקרים מזעזעים, בהם הוצאו ילדים, בכוח, מבית הוריהם בליווי שוטרים.

השר בניזרי אמר, כי הוא קיבל מידע רב בנושא מעמותה הנקראת "עוללים בשבי", ובבדיקות שנערכו במשרדו מצא שיש ממש בתלונות הקשות. השר השתמש בסמכותו לפי סעיף 15 לחוק הנוער, לראשונה מזה עשרות שנים, והחליט להתערב בתחום רגיש זה.

לבקשת השר קיימה הוועדה דיונים מרתוניים. השר ראה בתופעה זו – ובצדק, כמובן – עניין מהותי שיש לטפל בו בדחיפות. על חשיבות הוועדה, ניתן ללמוד גם מזהות האישים שהופיעו בפניה, בהם: נשיא בתי המשפט השלום לנוער, השופט אברהם שיינפלד; פרופ' עמנואל מארקס, השופט (בדימ.) אלי שרון, ומרים פבר, פקידת סעד ארצית.

פלייליסט – ועדות החלטה

שופטים העידו על הליקויים

טיוטת דוח הוועדה, שהועברה בין חבריה להערות סופיות (14 חברים), הובאה לידיעתי. מדובר במסמך מקיף, המחזיק יותר מ-60 עמודים ובנוסף נספחים רבים. אביא בהמשך את עיקרי הממצאים, המדברים בעד עצמם.

בטרם נצלול לפרטים, נציין, כי הוועדה עשתה עבודה מקיפה. היא פנתה, בין היתר, אל הנהלת בתי המשפט, וביקשה וקיבלה היתר לעיין בתיקים מסוימים, וזאת כדי לבדוק תלונות שהגיעו לידיעת הוועדה – וכדי שניתן יהיה ללמוד מהם על דרך הטיפול מצד פקידי סעד. ההיתר ניתן על-ידי מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט דן ארבל, ועל-ידי שופטים נוספים, וזאת למורת רוחם של פקידי הסעד.

פקידי הסעד מבקשים חסינות

למרבה הפרדוכס, נתקלה הוועדה בחומה בצורה של שתיקה וחשדנות דווקא אצל פקידי הסעד, אותם עובדי ציבור האחראים יותר מכולם על הוצאת ילדים מבתיהם. לבד מהופעת כמה פקידי סעד בפני הוועדה, כדי לברר עימם טענות שהועלו נגדם בכמה מקרים ספציפיים, הם סירבו להופיע. אלא חוששים – והם יודעים אולי מדוע, ממסקנות הוועדה. לכן סירבו לשתף פעולה.

הסירוב הועלה רשמית, בשמו של איגוד העובדים הסוציאליים והעומדת בראשו אסתר (אתי) פרץ. בדוח הוועדה צויין כי "לטענתה אין די בהרשאת בתי המשפט, אלא יש להבטיח את חסינותם של פקידי הסעד ושל שאר אנשי שירות הרווחה מפני תביעות אזרחיות, פליליות ומשמעתיות שעלולות להתעורר עקב מתן העדות". הם נימקו זאת, בין היתר, בחובת הסודיות הקבועה בחוק לגבי דיונים שהתנהלו ב"דלתיים סגורות" בבית המשפט לענייני משפחה.

גם לאחר שהוועדה קיבלה את ההיתרים החוקיים לדון בכך בפורום הוועדה, סירבו פקידי הסעד – כאיש אחד, למסור דין וחשבון בפני הוועדה. ומדובר, כאמור, בוועדה ציבורית. אפילו פגישות שזומנו עם נציגי פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים, ותואמו עימם מראש, לא התקיימו. "בחרו הם", נכתב בטיוטת דוח הוועדה, "מטעמים עקרוניים, שלא להיחשף בפני הוועדה שלנו. אי-רצונם של פקידי הסעד ואנשי שירות הרווחה שלא לבוא לוועדה, צריך אולי לעורר אצלך, אדוני השר, מחשבה נוגה מהן הסיבות הטובות שמהן חששו פקידי הסעד ואנשי שירותי הרווחה לחשוף את שיקוליהם המקצועיים, באופן כללי, בבואם לעשות את מלאכתם".

אתי פרץ, יש לומר, היתה חברת הוועדה. לפני כחודש היא התפטרה במחאה, ודרשה משר העבודה והרווחה, לפזר את הוועדה. לא פחות. היא אינה אוהבת, מן הסתם, את המסקנות, העלולות להעמיד באור שלילי את העובדים הסוציאליים בראשם היא עומדת, ולעודד הגשת תביעות אזרחיות מצד משפחות שנפגעו מהחלטות שרירותיות ובלתי חוקיות לכאורה של פקידי סעד.

ועדות החלטה – מחוץ לחוק

כיצד קורה, שמערכת שלימה עובדת באופן בלתי תקין ו/או באופן שאינו מוסדר בחוק? מתברר, כי העיוות באופן הטיפול בילדים בסיכון – עיוות ש"הוליד" את השערוריה הציבורית הזו, נובע מהמבנה הלקוי שנוצר במערכת, במהלך השנים. בישראל כ-10,000 עובדים סוציאליים, כ-500 פקידי סעד לטיפול בילדים ובנוער בסיכון, ועוד כ-400-300 פקידי סעד לסדרי דין. גורמים מקצועיים אלה פועלים בנושא זה מחוץ לחוק, לכאורה. ובמילים פשוטות: ללא הסמכה מפורשת בחוק.

האבסורד הוא, כי על-אף זאת, בתי המשפט רואים בעובדים הסוציאליים בכלל ובפקידי הסעד בפרט – "זרועם הארוכה". הם מקבלים את דבריהם כזה ראה וקדש, משל מדובר בגוף מקצועי, העושה את עבודתו בדקדקנות ומכוח הרשאה בחוק. אין מדובר בגחמה של שופט זה או אחר, אלא בהתנהלות שכיחה ושוטפת של מערכת המשפט כולה. אחרי הכל, אין לשופט כלים משלו, כדי "לרדת" לשטח ולאסוף ראיות בעצמו. לכן עושים השופטים חיים קלים לעצמם: בדרך כלל, מקבלים את המלצת פקידי הסעד, ללא עוררין.

המצב הזה מנוצל לרעה. מתברר, כי פקידי הסעד שמעדיפים להימנע מ"לשים את ראשם" על החלטות מסויימות, ולהחקר אודותן בחקירה נגדית בבית המשפט, מציגים בבתי המשפט החלטות שהתקבלו ב"ועדות החלטה". מהן אותן ועדות החלטה? מדובר בוועדות המכונסות בלשכות לשירותים חברתיים אחת לפרק זמן מסויים. הן כוללות פורום של עובדים סוציאליים ופקידי סעד המועסקים בלשכה ודנות בדרכי טיפול ומעקב אחר ילדים בסיכון – כפי שמובאים על-ידי העובד הסוציאלי המטפל בילד ובמשפחתו.

הרעיון של קבלת החלטה בפורום רחב נשמע הגיוני. אלא מה? מבדיקת הוועדה הציבורית נמצא, כי לוועדות ההחלטה אין תוקף חוקי, הן אינן פועלות באופן תקין, ובכלל – מדובר בפורום אותו "המציאו" פקידי הסעד, במטרה ברורה: לחלק את האחריות המשפטית, שלא לומר להרחיקה מהם והלאה.

בלי תרשומות, בלי עקבות

גודל השערוריה מתחוור, כאשר בודקים כיצד פועלות ועדות אלה: אין תרשומת של דברי חברי הוועדה המשתתפים, אין עקבות, נציג הילד ו/או ההורים אינם תמיד מוזמנים ואינם תמיד מופיעים בפני הוועדה, ואפילו שמות חברי הוועדה חסויים, במקרים רבים, בפני ההורים. בקיצור: ההפקרות שולטת, גם במקרה רגיש זה, שבו מורחקים ילדים מהוריהם. אחד מחברי הוועדה מסר לי, כי ישנם שופטים טובים "שלא אוכלים" את זה. אך מרביתם אינם מודעים לכך שלוועדות החלטה אין תוקף חוקי. יש בזה גניבת דעת של השופט, אמר.

נושא זה, שהועלה במלוא חריפותו בפני חברי הוועדה, עורר זעם רב, וגם לא מעט תיסכול. שהרי אנו מצויים במדינה המתיימרת לשמור על כבוד האדם וחירותו, וכאן מוציאים ילדים ממשפחותיהם, בתהליך עקום, במקרה הטוב, ומופקר – במקרים רבים. אחד מחברי הוועדה אמר בכעס, כי אפילו לחשוד ברצח נותנים את כל האינפורמציה, מעניקים לו ייצוג (על-ידי הסנגוריה הציבורית), מקריאים לו את זכויותיו (במשטרה ובבית המשפט), ופותחים בפניו את כל חומר החקירה. ואילו כאן, לא מוסרים להורים דוחות (טוענים שהם סודיים), לא מזמינים אותם לדיונים (טוענים שמדובר בדיונים סגורים), ובכלל – מקיימים דיונים ומקבלים החלטות גורליות, בלא הרשאה חוקית.

המוטיבציה

מה מניע את עובד סוציאלי ו/או פקיד סעד לסטות מההרשאה בחוק? כיצד קורה שאדם שתכלית תפקידו היא מתן עזרה וסעד לחלש, הופך למעשה לחוקר-תובע-שופט? ההסבר שהובא בפני הוועדה: ההפקרות שולטת בגלל נורמות עבודה שגויות שנבנו במהלך השנים.

עובדים סוציאליים רבים אינם יודעים כי הם חורגים מהרשאתם החוקית; הם אינם יודעים, כי הם עלולים להסתבך בתביעות כספיות ענקיות. עוד מסתבר, כי פקידי הסעד המחוזיים, ופקידת הסעד הארצית-ראשית (מרים פבר), אינם טורחים להבהיר להם כי ועדת החלטה אינן פורום חוקי ומורשה על-פי חוק. "דנים בדיני נפשות. איך אישה אחת יכולה להיות אחראית על דבר כזה? הרי זו שערוריה. צריך להיות חמ"ל גדול, או חדר מערכת, שיבדקו כל דבר לגופו. הם לא בודקים עם המשפחות. הם שומעים רק את פקידי הסעד" – טוען אחד הגורמים המעורבים מאוד בבדיקת נושא זה.

ויש לו גם הסבר עמוק יותר להיווצרות תופעה זו: "הבעיה, קודם כל, אין מי שיתן את הדין. אין ביקורת. הכל במסווה של חיסיון. הכל במסווה של צינעת הפרט. אפילו אם אביו של ילד מגייס עורך דין, טוענים בפניו שזה חסוי. אין אפשרות אמיתית לערער על החלטה שלהם. ידך על התחתונה, כי פקיד סעד הוא זרועו הארוכה של בית המשפט". גם אם תתלונן, אומר אותו גורם, התלונה לא מטופלת כדבעי. "יש הרבה תלונות. שמעת שהעמידו לדין עובד סוציאלי לדין משמעתי? יש פניות הציבור, מעבירים את התלונה לארצית. מוסרים לך, בדקתי את תלונתך. מטייחים. אין דין משמעתי".

בעצם, אומר אותו גורם, עובד סוציאלי שממונה לפקיד סעד, הופך "מאוהב לאויב. על זה הוא מקבל 20% תוספת משכורת. במקום להתעסק בטיפול – לשמוע את האדם, ללוות אותו בצערו, לנסות לעזור לו, הוא שופט אותו. זו עבודה יותר קלה. אתה לא צריך להשקיע אנרגיה בטיפול. פקידי סעד מגישים חוות דעת בלא הרשאה חוקית. למשל: הם נותנים חוות דעת קליניות, למרות שאסור להם על-פי חוק הפסיכולוגים. רק פסיכולוג קליני יכול לתת. לא עובד סוציאלי, ולא פקיד סעד. הם מגישים דוחות, ובית המשפט מקבל אותם אוטומטית".

מיהו ילד בסיכון

משרד העבודה והרווחה, באמצעות עובדים סוציאליים ופקידי סעד, הוא הגורם המרכז את הטיפול בילדים בסיכון. ביטוי זה – "ילדים בסיכון", מתייחס לא רק לתינוקות ולילדים צעירים מעל גיל 7, אלא גם לנערים עד גיל 18 לפחות. המדובר, כאמור, ביותר מ-10,000 ילדים – נכון לעכשיו, העקורים מבתיהם.

במחקר שנערך (מאי 2001) על-ידי החוקרים טלל דולב, רמי בנבנישתי ואמנון טימר, נמצא כי 'ועדות ההחלטה' דנו בגורלם של ילדים מעל גיל 7. "רק אחוז קטן היו בגיל הרך – דבר המצביע על הנטייה להימנע מהבאת ילדים בגין זה לוועדות".

חלק מילדים אלה מובאים לדיון, קובעים החוקרים, בוועדות אחרות, כגון ועדת מעונות. במחקר נמצא, כי "ועדות מסוימות נוטות להתמקד בנושא ההוצאה מהבית, במקום בתכנון טיפול במקרים בהם לא נדרשת בהכרח הוצאה מהבית. ואכן, ממצאי המחקר מעידים על כך שיותר ממחצית הילדים מובאים לוועדת החלטה לצורך דיון בהוצאתם מהבית, ורק אחוז קטן יחסית מובאים לצורך התייעצות או דיון חוזר".

ועדות ההחלטה מטפלות בילדים בסיכון ובמשפחות בעלי צרכים בתחומים רבים. במסגרת זו, מטופלים ילדים החיים בסביבות משפחתיות העלולות להיות מסוכנות: ילדים במצוקה במשפחות חד-הוריות, ילדים הסובלים מהזנחה בגלל קשיים של המשפחות המונות ארבעה ילדים ויותר; אלימות פיזית כלפי הילד; אי-מסוגלות הורית – במקום שראש משק הבית אינו עובד; תפקוד לקוי של אחד ההורים בגלל בעיה חמורה בתפקודו המשפחתי – מחלת נפש, התמכרות לסמים ו/או משקאות חריפים, עבריינות.

ועדות החלטה הן שמחליטות למעשה על הוצאת ילד מהבית. בדרך כלל למשפחות אומנה, פנימיות, ובמקרים חריגים – לאימוץ. מכאן ניתן להבין מה רב כוחן, ומה רב ניזקן כאשר הן פועלות ללא מסגרת חוקית.

ההתנהלות של ועדות ההחלטה, בלא חוק, הינה דבר חמור ביותר. שכן עתה עלולה להיפתח תיבת פנדורה. שאלת השאלות: מה תוקפן של החלטות שהתקבלו על-ידי ועדות החלטה; האם לאור מסקנות הוועדה הציבורית, ניתן עתה לדרוש פתיחת תיקים שכבר נחתמו בבתי המשפט? האם יבוטלו כל אותן החלטות נגועות?

איגוד העובדים סוציאליים: פעלנו באישור

איגוד העובדים הסוציאליים אינו מקבל, מטבע הדברים, את מסקנות הוועדה. לכן התפטרה אתי פרץ, יו"ר האיגוד, מחברות הוועדה. עתה היא דורשת לגנוז את ממצאי הוועדה הציבורית.

לאיגוד העובדים הסוציאליים עמדה ברורה בנושא זה, וכך היא הוצגה גם בפני חברי הוועדה. לגישת האיגוד, העובדים הסוציאליים מטפלים מדי שנה ביותר מ-100 אלף ילדים ובני משפחותיהם. הם כורעים תחת נטל העומס, וכל זאת תמורת שכר זעום.

לגישתם, הם פועלים במסגרת ועדות החלטה מימים ימימה – באישור בתי המשפט, ולכן אין לבוא אליהם בטרוניה בנושא זה. ובכלל, הם רוטנים על התגייסות משרד העבודה והרווחה, בראשות השר שלמה בניזרי, שהורה לבדוק את תפקודן של ועדות החלטה, המופעלות על-ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד.

המסקנות

הוועדה הוציאה תחת ידיה 24 מסקנות. נביא כאן כמה מהעיקריון שבהן:

– הוועדה ממליצה כי במסגרת לימודי החקיקה הנדרשת לפקידי סעד, תיערך רוויזיה ללימוד מובנה של האוריינטציה המשפטית (כולל דיני ראיות, סדרי דין, דיני משפחה וכו');

– מומלץ להפסיק פעילותן של ועדות החלטה, הפועלות כאמור ללא הרשאה חוקית. במקום זאת, להקים "ועדות לתוכניות טיפול" (להלן: ות"ט), ולעגן זאת בחקיקה מתאימה. הדיונים בוועדה החדשה יתקיימו בנוכחות הקטין ובני משפחתו;

– הדיונים בוועדות יתקיימו תוך שקיפות. תתנהל תרשומת מדויקת של הדברים הנאמרים, זמן התכנסות, רשימת הנוכחים וכו';

– צוות קבוע הוא שיאייש את הוועדות. יהיו בו פונקציות חיוניות, כמו איש בריאות הנפש (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר ילדים), נציג מערכת החינוך, עובד סוציאלי;

– פקיד סעד שיופיע בבית המשפט, יצרף לתסקירו את פרוטוקול ישיבות הוות"ט, על נספחיו;

– כל משפחה תוכל להגיש הצעה לתוכנית אלטרנטיבית, בגובה על-ידי עובד סוציאלי מטעמה, ובלבד שיהיה נוכח בישיבותיה;

– תוקם ועדת ערר על החלטת הוות"ט, כפי שמקובל בוועדות ערר בחוקים אחרים (כמו חוק הסעד, וחוק חינוך מיוחד. בוועדה יהיו חברים, בין היתר: משפטן בכיר מתחום זה, הכשיר לכהונת שופט בית משפט שלום, או נציג ציבור במעמד מקביל; פקיד סעד לפי חוק הנוער במעמד של פקיד סעד מחוזי ומנהל מחוז. לבני המשפחה ולחברי הוועדה, תינתן הזכות לבקש לפסול מי מחברי הוועדה בטענה ל"מוטות".

– תוקם ועדת ערר עליונה, בהרכב של מנהל שירות ילד ונוער, פקידת סעד ראשית או ארצית, וכן אדם בעל מעמד מקצועי או אקדמיה בתחום הנדון;

– יוקם בנוסף מוסד של "ועדה מתמדת", שתהיה מורכבת מנציג השר ושני ממלאי תפקידים מהתחום הנדון. בראשה יעמוד שופט (בדימ.) של בית משפט השלום לנוער;

– עם הוצאת ילד מהבית, תוצע למשפחה "חוזה טיפולי". וכך, גם משפחה שאינה משלימה עם הוצאת ילדה מהבית, תזכה היא והקטין לתמיכה טיפולית ולהזדמנות נוספת;

– דיונים לגבי הכרזת ילד כבר-אימוץ, לא יתקיימו עוד בחדרי-חדרים, אלא בדיון בוות"ט, ולא ייפתח תיק אימוץ, אלא לאחר שהוות"ט תנמק, ובכתב, את החלטתה מדוע יש להוציא את הקטין לאימוץ. המלצה זו טעונה אף היא חקיקה;

– תוטל מגבלה על משכם של צווי החירום מכוחם מוצאים ילדים מהבית. צו חירום יימשך עד 7 ימים, אך משפחת הקטין תוכל לראות את הקטין לאחר 48 השעות הראשונות. בנסיבות מיוחדות, יוכל פקיד סעד לפנות לבית המשפט ולמנוע ביקורים גם בטווח של 48 השעות הראשונות;

– תוקם ועדת היגוי, שתמליץ על תקינה של מערך פקידי הסעד למיניהם, מרכזי וות"ט ובעלי תפקידים אחרים בה. ועדת ההיגוי תרכז את הדיונים בתחום המתודות הטיפוליות – כך שלא כל פקיד סעד יאמץ לעצמו מתודות משלו. הוועדה תנסה לפתח "תורה" מוסכמת ומושכלת, בעיקר בתחום הטיפולי של ילדים בסיכון.

עד כאן עיקרי ההמלצות. עכשיו מונח הכדור במגרשו של שר העבודה והרווחה. סביר להניח, כי יישום מסקנות הוועדה יתעכב בגלל קריסת הממשלה. מי שימשיך לסבול, בינתיים, הם אותם ילדים בסיכון. כרגיל.

חברי הוועדה הציבורית [לפי א'-ב']

1. ז'אק אייזנברג, ד"ר, מומחה בפסיכיאטריה; פסיכיאטריה של ילדים ונוער. מנהל מרפאת בריאות הנפש צפון ירושלים, בבית החולים הרצוג בירושלים.

2. רמי בנבנישתי, פרופ', בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים;

3. משה ברבי, ד"ר, סטאטיסטיקן, מרצה בכיר למתמטיקה ולחקר ביצועים בבית הספר לכלכלה ולמנהל עסקים, אוניברסיטת בר-אילן. יועץ סטאטיסטי למספר חברות ציבוריות בארץ. בעבר מרצה בכיר באוניברסיטת Nanterre, פריז, צרפת (1967-1972);

4. ישראל צבי גילת, ד"ר, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים ולמנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן (1994-2000), בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן; בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון;

5. שושנה גלס, עורכת דין, משרד עו"ד גלס תל אביב, מכהנת בתפקיד מזכ"ל לשכת עורכי הדין; יו"ר ועדת אתיקה לשכת עורכי הדין. משמשת סגן יושב-ראש ועד מחוז תל אביב;

6. עמוס דניאל, יועץ מיוחד לשר בענייני רווחה;

7. אסתר הרצוג, ד"ר, ראש החוג למדעי החברה, המכללה האקדמית בית ברל. חוקרת עמיתה במרכז Center For Cross-Cultural Research on Wemen in Queen Elizabeth House, אוקספורד, בריטניה;

8. מרדכי (מוטי) וינטר, ראש האגף לילד ונוער באגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה והרווחה;

9. אהרן יורק, ד"ר, מרצה בכיר, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. כיהן בעבר כמנהל בית הספר שם (1994-1997); כיהן כיו"ר מועצת העובדים הסוציאליים בישראל (1997-1998);

10. יעקב (קובי) סגל, עורך-דין, משרד עו"ד סגל, רמת גן, ועיתונאי;

11. צבי סלנט, עובד סוציאלי; פקיד סעד מחוזי לסדרי-דין בשנים 1965-1995 במחוזות ירושלים והדרום; סגן הנאמן הציבורי לענייני צדקה, 1975-1965; מרכז האגודה לשיקום האסיר והעבריין בישראל, 1985-1970;

12. אסתר (אתי) פרץ, עובדת סוציאלית, יושבת ראש איגוד העובדים הסוציאליים בישראל [פרשה מהוועדה לפני כחודש];

13. אבנר חי-שאקי, פרופ', הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; פרופ' אורח School of Law, York, University בטורונטו, קנדה. לשעבר, חבר כנסת במשך 19 שנים; סגן שר החינוך (1973-1969), ושר לענייני דתות (1992-1988);

14. שמעון תאג'ורי, עובד סוציאלי.

קישורים:

דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה – הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער – דוח מבקר המדינה 2013 – מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. – הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg – זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת – פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. – צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. – בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית – בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת….

איגוד העובדים הסוציאליים, הוצאת ילדים מהבית, ועדת גילת, חוק הנוער, פקידת סעד לחוק הנוער

פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם – מאמר מאת יואב יצחק

פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם , יואב יצחק , 24/11/02

מדובר אמנם בילדים בעלי סיכון, אבל עתה מתבררת הקלות הבלתי נסבלת של התהליך שהשתרש משך שנים * מדובר בכ- 2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם.

פקידי הסעד בישראל מוציאים מדי שנה אלפי ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל.

הדברים הקשים הנ"ל אינם פרי תחקיר עיתונאי, שיכול להיות שנוי במחלוקת. גם לא חוות דעת של מומחה יחיד, אותה אפשר אולי לטשטש או להקהות עם חוות דעת נגדית. אלה הן קביעות העולות מטיוטת דוח הוועדה הציבורית שהוקמה, בעקבות זעקתן של עשרות ואף מאות משפחות בישראל, מבתיהן הוצאו ילדים, "ילדים בסיכון", כביכול – לאימוץ, למשפחות אומנה או לפנימיות.

הוצאת ילדים מהבית – פרופ. ישראל צבי גילת

טיוטה זו, שכינויה: "דין-וחשבון של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות 'ועדות החלטה' ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן", נשענת על עדויות של עשרות מהמומחים בישראל בתחום זה, לרבות שופטים שהופיעו בפני הוועדה. הדעה שהועלתה שוב ושוב: ילדים מוצאים מהוריהם בקלות רבה ומקוממת.

יודגש כבר כאן: עובדים סוציאלים ופקידי סעד, ככלל, עושים עבודת קודש. הם נותנים את נשמתם ומקריבים גם מזמנם הפרטי לעבודה קשה ששכר עלוב בצידה. ואולם, מטיוטת דוח הוועדה ניתן ללמוד, כי הם רבים מהם פועלים לעיתים קרובות מדי, באופן לקוי. כך קורה שילדים בסיכון נקלעים לסיכון כפול, שבו מלבד היותם נתונים במצב של סיכון אישי – בגלל בני המשפחה, עתידם עלול להיפגע בגלל החלטות בלתי תקינות מצד פקידי סעד ועובדים סוציאליים.

המסמך שהוצא על-ידי הוועדה חושף מערכת דורסנית, המשחקת בגורלם של ילדים ובני משפחותיהם. אין מדובר במקרים בודדים, לגביהם ניתן להגיד כי המקרה אינו מעיד על הכלל. כאן מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם. רבים-רבים מהם הוצאו מהבתים באופן לקוי. כדי להבין את מימדי התופעה המדאיגה יש לבחון היטב את הנתונים: בישראל חיים כ-140 אלף ילדים, המוגדרים – ברמה זו או אחרת, כילדים בסיכון ישיר. הטיפול בהם מופקד בידי פקידי סעד.

עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על ועדות החלטה וועדת סילמן

אין תוקף חוקי

הוועדה הציבורית מונתה ביום 27.1.02. בימים אלה היא סיימה את עבודתה, וכל שנותר הוא לערוך שיפוצים אחרונים במסקנותיה – לפי הערות החברים. טיוטת הדוח כבר הוגשה לשר העבודה שלמה בניזרי (ביום ה', 21.11.02), על-אף שחלק ניכר מחברי הוועדה טרם חתמו על הדוח. בראש הוועדה עומד ד"ר ישראל צבי-גילת. מרצה בכיר ומומחה במשפט ובתחום הסוציאלי (הרשימה המלאה של חברי הוועדה, ראו בהמשך). שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, הוא שמינה את הוועדה, לאחר ששמע על עשרות מקרים מזעזעים, בהם הוצאו ילדים, בכוח, מבית הוריהם בליווי שוטרים.

השר בניזרי אמר, כי הוא קיבל מידע רב בנושא מעמותה הנקראת "עוללים בשבי", ובבדיקות שנערכו במשרדו מצא שיש ממש בתלונות הקשות. השר השתמש בסמכותו לפי סעיף 15 לחוק הנוער, לראשונה מזה עשרות שנים, והחליט להתערב בתחום רגיש זה.

לבקשת השר קיימה הוועדה דיונים מרתוניים. השר ראה בתופעה זו – ובצדק, כמובן – עניין מהותי שיש לטפל בו בדחיפות. על חשיבות הוועדה, ניתן ללמוד גם מזהות האישים שהופיעו בפניה, בהם: נשיא בתי המשפט השלום לנוער, השופט אברהם שיינפלד; פרופ' עמנואל מארקס, השופט (בדימ.) אלי שרון, ומרים פבר, פקידת סעד ארצית.

טיוטת דו"ח הוועדה, שהועברה בין חבריה להערות סופיות (14 חברים), הובאה לידיעתי. מדובר במסמך מקיף, המחזיק יותר מ-60 עמודים ובנוסף נספחים רבים. אביא בהמשך את עיקרי הממצאים, המדברים בעד עצמם.

בטרם נצלול לפרטים, נציין, כי הוועדה עשתה עבודה מקיפה. היא פנתה, בין היתר, אל הנהלת בתי המשפט, וביקשה וקיבלה היתר לעיין בתיקים מסוימים, וזאת כדי לבדוק תלונות שהגיעו לידיעת הוועדה – וכדי שניתן יהיה ללמוד מהם על דרך הטיפול מצד פקידי סעד. ההיתר ניתן על-ידי מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט דן ארבל, ועל-ידי שופטים נוספים, וזאת למורת רוחם של פקידי הסעד.

איגוד העובדים סוציאליים: פעלנו באישור

איגוד העובדים הסוציאליים אינו מקבל, מטבע הדברים, את מסקנות הוועדה. לכן התפטרה אתי פרץ, יו"ר האיגוד, מחברות הוועדה. עתה היא דורשת לגנוז את ממצאי הוועדה הציבורית.

לאיגוד העובדים הסוציאליים עמדה ברורה בנושא זה, וכך היא הוצגה גם בפני חברי הוועדה. לגישת האיגוד, העובדים הסוציאליים מטפלים מדי שנה ביותר מ-100 אלף ילדים ובני משפחותיהם. הם כורעים תחת נטל העומס, וכל זאת תמורת שכר זעום.

לגישתם, הם פועלים במסגרת ועדות החלטה מימים ימימה – באישור בתי המשפט, ולכן אין לבוא אליהם בטרוניה בנושא זה. ובכלל, הם רוטנים על התגייסות משרד העבודה והרווחה, בראשות השר שלמה בניזרי, שהורה לבדוק את תפקודן של ועדות החלטה, המופעלות על-ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד.

קישורים:

דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה – הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער – דוח מבקר המדינה 2013 – מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. – הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg – זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת – פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. – צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. – בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית – בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת….

הוצאת ילדים מהבית, ועדת גילת, ועדת דב גולדברגר, ועדת החלטה, ועדת ישום, מבקר המדינה, פקידת סעד לחוק הנוער

דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים

שר הרווחה מאיר כהן - תלישת ילדים בכפייה מבתיהם בניגוד לחוק ולכללים

מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה.

ממצאי המבקר העלו כי משרד הרווחה האמון לסייע לילדים בסיכון מוציא בכפייה ילדים באמצעות ועדות ההחלטה הפועלות בניגוד לחוק ולנהלים. משרד הרווחה לאורך עשרות שנים אינו מיישם רפורמות שקבעו ועדות מומחים (ועדת גילת וועדת דב גולדברגר- ועדת היישום) תוך שהוא משתמש בכוח השררה וחולשתן של המשפחות.

עיקר ממצאי מבקר המדינה על עבודתן של ועדות ההחלטה:

1. משרד הרווחה לא עיגן בחקיקה את סדרי עבודתן של ועדות ההחלטה –  כפועל יוצא קיים קושי לגייס לדיונים בוועדות החלטה אנשי המקצוע שמחוץ למשרד הרווחה (אנשי בריאות הנפש, פסיכולוגים, נציגי חינוך וכדומה). יתרה מכך, בהיעדר הסדרה של פעילות הוועדות בחוק עלולה להיווצר התנגשות בחקיקה הקיימת (למשל התנגשות בין מחויבותו של עובד סוציאלי לחוק הנוער – כחבר בוועדה – לפעול לקידום תכנית הטיפול שנקבעה בה, גם אם אינו מסכים לתכנית, לבין חובתו לשמור על שיקול דעתו העצמאי והאיסור המוטל עליו בדין, כנאמן של בית המשפט, לקבל תכתיב כלשהו מהוועדה לתכנון טיפול או מכל גוף אחר, מלבד בית המשפט). – במצב הקיים למשרד הרווחה שליטה מלאה על ועדות ההחלטה, מה שאינו מאפשר להורים הנקרים לוועדה להתגונן מול "מומחי הוועדה" הכפופים למשרד הרווחה.

2. ועדות ההחלטה פועלות ע"פ נהלים שונים לא ברורים – במסגרת הרפורמה שונו באופן מהותי הנחיות משרד הרווחה למחלקות לשירותים חברתיים בכל הקשור לסדרי עבודתן של הוועדות לתכנון טיפול. למרות זאת לא עודכנה הוראת התע"ס, וקיים פער בינה לבין סדרי עבודתן של הוועדות בפועל. לפיכך לא ניתן לדעת ע"פ אילו הוראות פועלות ועדות ההחלטה מה שמאפשר ל"מומחי" הוועדה ליצור בלבול נגד הורים בוועדה.

3. מריחה טיוח של הרפורמה לקידום זכויות הציבור המוחלש – משרד הרווחה לא הכין תכנית רב-שנתית לביצוע הרפורמה ודחה בכל שנה את לוח הזמנים ליישומה. גם הערכתה של הרפורמה באמצעות מחקר מלווה, שהייתה אמורה להתחיל ב-2008, נדחתה בשלוש שנים. נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט 2012 – כעשר שנים לאחר שהמשרד החל בניסוי חלוץ (פיילוט) ליישום הרפורמה וכחמש שנים לאחר שהוחלט על יישומה ברמה הארצית – עדיין לא יושמו רכיבים מרכזיים בה, וצפוי שייושמו לא לפני סוף שנת 2015.

4. כלים פרימיטיבים, העדר תיעוד וגניזת פשעי ועדות ההחלטה – פיתוח כלים להבניית הדיון בוועדה לתכנון טיפול:
(א) לצורך הבניית תהליכי העבודה פיתח משרד הרווחה כבר בשנת 2003 ערכת טפסים (למילוי ידני) הכוללת הנחיות וכלים להכנה לדיון, לתיעוד שלבי הדיון ולמעקב על תכנית הטיפול (להלן – ערכת הכלים). השימוש בערכת הכלים במחלקות לשירותים חברתיים שנבדקו היה חלקי או שלא נעשה בה כל שימוש, בעיקר משום שהיא נתפסת מכבידה ומסורבלת בעיני חלק מהמשתמשים: ארבע מהמחלקות – בקריית גת, באופקים, ברהט ובמודיעין עילית – אינן משתמשות כל עיקר בערכת הכלים; שתיים מהן – בראש העין וברחובות – עושות בה שימוש חלקי בלבד.
משרד הרווחה מורח תיעוד פשעי ועדות ההחלטה במערכת ממוחשבת
כבר ב-2004 עמדה ועדת היישום על הצורך להקים מערכת ממוחשבת של דיוני הוועדות לתכנון טיפול והחלטותיהן. ואולם, רק ב-2009 החל משרד הרווחה לפתח את המערכת (להלן – מערכת מתו"ה) שנועדה להחליף את ערכת הכלים הידנית. מערכת זו נועדה גם לייצר מאגר מידע מלא הכולל נתונים ברמה המקומית והארצית בנוגע לעבודתן של הוועדות, כדי לספק בסיס לתכנון הטיפולים הנדרשים לילדים בסיכון ולבקרה על עבודתן. בספטמבר 2011 החל המשרד להטמיע את המערכת ב-14 מחלקות לשירותים חברתיים במסגרת ניסוי חלוץ (פיילוט), אולם נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט 2012 כמחציתן עושות בה שימוש חלקי בלבד, בין היתר בשל המבנה המסורבל והארוך של הדוחות שהמערכת מפיקה ומספרם הרב של הנתונים שמשתמשי הקצה נדרשים למלא לצורך הפקת דוחות אלה. הניסוי צפוי להסתיים במאי 2013, ורק בסוף 2015 צפויה המערכת הממוחשבת להיות בשימוש בכל המחלקות לשירותים חברתיים בארץ, בכפוף לאישור התקציב לכך.

5. מניעה מהורים מנגנוני ערר – ועדת היישום קבעה שאם הוועדה לתכנון טיפול ממליצה להוציא ילד לסידור חוץ-ביתי בניגוד לדעת הוריו, יתאפשר להורים לבקש דיון חוזר בוועדה מחוזית לתכנון טיפול. משרד הרווחה לא ביצע את החלטת ועדת היישום לכונן ועדות מחוזיות כאמור.

סוף דבר

משרד הרווחה במכוון בדרך של רמיה ומריחה ישום המלצות ועדת גילת וועדת היישום (דב גולדברגר) להגנה על זכויות המשפחה שילדיה נתלשים ממנה. המצב כיום מאפשר למשרד הרווחה בחיסיון ללא ראיות וללא תיעוד לתלוש ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטת תאוות בצע, שם נמצאים הילדים ללא פיקוח וללא זכויות. מדיניות משרד הרווחה לאורך השנים מדיפה ריח של שיקולים זרים, תאוות בצע ושחיתות.

פלייליסט – ועדת החלטה

קישורים:

פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם –  יואב יצחק , מעריב , 24/11/02. – מדובר אמנם בילדים בעלי סיכון, אבל עתה מתבררת הקלות הבלתי נסבלת של התהליך שהשתרש משך שנים מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם – פקידי הסעד בישראל מוציאים מדי שנה אלפי ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל…
 הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת – פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. – צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. –בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי…

ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם – עושים סדר חדש – הטלביזיה החינוכית – ערוץ 23 – יוני 2011 – ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם ומשפחתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה – ביוני 2011 פרסם מכון חרוב ממצאי דו"ח לפיו ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי למעלה מ-3 מכלל ילדי השנתון, ושיעור הזכאים לבגרות נמוך משמעותית משל האוכלוסיה הכללית – הילדים מתויגים ע"י רשויות הרווחה והופכים להיות משאב כלכלי למשך שנים רבות בידי גורמי טיפול, פנימיות ומעונות, אומנה, אימוץ, ועוד עמותות ומלכ"רים. רשויות הרווחה מתנכלות ("מטפלות" לדבריהם של רשויות הרווחה) בעיקר במשפחות מוחלשות כגון חד הוריות, וכאלו שמצבם הכלכלי קשה…

שקרים ודמגוגיה נגד ילדים ומשפחות – פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערדערוץ 1- פוליטיקה – יוני 2011, פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד מאוניברסיטת תל אביב זורה חול בעיני הציבור בראיון בתכנית פוליטיקה בערוץ 1 – דוידזון מציגה כאילו תהליך הוצאת הילדים מהבית הנו שקול ע"י ועדת החלטה וערכאה שיפוטית בעוד שבפועל ועדות ההחלטה מחליטות תמיד פה אחד ואינן מציגות בפני בתי המשפט לנוער את הדילמות והלבטים, בעד ונגד בהחלטותיהן. בנוסף ידוע כי בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים חותמת גומי לוועדות ההחלטה ולפקידי הסעד לחוק הנוער

יעקב אליה מדבר על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה

פקידי סעד לחוק הנוער – מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

הוצאת ילדים מהבית, ועדת גילת, ועדת החלטה, חנה סלוצקי, מדיניות משרד הרווחה, פקידת סעד לחוק הנוער

עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי מהבלת בפיה וממצמצת בעיניים

ערוץ 1 – יוני 2011 – פוליטיקה – דע כי רשויות הרווחה מופקרות, אל תבטח בהם והיזהר מהם. עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת ומהבלת בפיה. סלוצקי אינה משיבה לשאלות המראיין עודד שחר וזורה חול בעיני הציבור בענייני רווחה, דרכי פעולה של פקידי סעד, ועדות החלטה ועוד..
.

.
בסרטון קטעי כתבות ששודרו בערוץ 1 על אמהות טובות ללא רבב: האמא ל' מתחקיר מבט שני "מדינה כאבא ואמא" וסיפורנ של בנצ'י טקלה, שרשויות הרווחה לקחו מהם את ילדיהן ללא התראה מוקדמת, ומבלי שנשקפה לילדים סכנת חיים מיידית.
קישורים:

ועדת גילת, ועדת סלונים נבו, חוק הנוער, חוק זכויות הילד, יחצנות הרווחה, מדיניות משרד הרווחה, עבודת קודש

כיצד הפך האזרח כלי משחק לידיהם של פקידי הרווחה

חותמות גומי פקידת סעד

מערך הרווחה בישראל מופקר מושחת ומשחית מזה עשרות שנים, בעל מאפיינים פאשיסטיים מובהקים. רשויות הרווחה פועלות בחיסיון ללא פקוח אפקטיבי ומשרתות אינטרסים של מלכ"רים פנימיות, משפחות אומנה, תעשיית אימוץ, תוך פגיעה בזכויותיהם, גופם ונפשם של פרטים ומשפחות. בסיפורה של דלית ראינו את רשויות הרווחה מנתקות את דלית ממשפחתה ושולחות אותה לאימוץ סגור, שם עוברת דלית התעללות, ננטשת ממשפחתה המאמצת ומוצאת דרכה למעונות סגורים של משרד הרווחה, שם מתדרדרת. כאשר היא כורעת ללדת מודיעות לה פקידות הסעד כי עוברה ילקח ממנה. סופה של דלית הוא הפקרתה והרצחה. הכישלון של שירותי הרווחה מלווה באכזריות כלפי "מטופליהן".
פקידי הרווחה רואים לעיניהם את טובת מערך הרווחה העצמתו והמשך קיומו, פנימיות, משפחות אומנה, מוסד האימוץ ועוד, ולא את טובת האזרח.

נשאלת השאלה כיצד מתמודדים פקידי הרווחה עם כשלונות אלו המסבים נזק פיזי ונפשי לאזרחים הנקרים בדרכם?

שיבוש וטיוח עבודת ועדות לתיקון – פקידי הרווחה מטרפדים כל ניסיון לתיקון מערך הרווחה במידה וזה עלול לפגוע בסמכויותיהם ויכולותיהם לפלוש לחיי הפרט והמשפחה ולפרקם. דוגמא לכך היא עבודה שנעשתה ע"י ועדת רוטלוי למימוש אמנת זכויות הילד בחוק. הוועדה מונתה ביוני 1997 במטרה לערוך בחינה מקפת של הדין הישראלי בשאלות הנוגעות לזכויות הילד, מעמדו המשפטי ורווחתו, לאור האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד אשר ישראל הצטרפה אליה בשנת 1991. בפברואר 2003 הגישה הוועדה את דוחותיה ומסקנותיה. עד היום (ינואר 2011) טרם חוקק חוק כלשהו בנושא זכויות הילד.
דוגמא נוספת היא ועדת סלונים נבו לבדיקת עבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין. הוועדה קבעה כי מערך בתי משפט לענייני משפחה פועל בצורה מופקרת. פקידי הסעד אינם מבחינים בין עובדות לדעות, אינם מאמתים את מה שכותבים בתסקיריהן, ושופטי בתי משפט לענייני משפחה מקבלים את המלצות התסקיר כסוף פסוק. וועדת סלונים מצאה עוד מחדלים רבים נוספים. הוועדה המליצה על מינוי אומבודסמן חיצוני על פקידי הסעד, אך שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ומנכ"ל משרדו דחו את ההמלצה בתואנה כי האזרח יכול להתלונן נגד פקידי הסעד בבתי המשפט לענייני משפחה.
ועדה נוספת גילת לבדיקת דרכי עבודתן של ועדות החלטה הפכה למשחק לידיהם של הרווחה. משרד הרווחה לא יישם את המלצות ועדת גילת (דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם), את זה ניתן לראות באופן מיידי ע"י השוואת המלצות ועדת גילת לתע"ס (תקנון עובדים סוציאליים) מספר 8.9 בעניין ועדות החלטה. ועדת גילת המליצה כי לא יתנהל כל דיון בוועדות ההחלטה בלי נוכחות הקטין ומשפחתו; חובת תרשומת וגילויה לקטין ולמשפחתו, הקטין ומשפחתו זכאים לנציגות מטעמם. כינון "נציבות קבילות", ועוד. משרד הרווחה לא יישם אף אחד מאלו.

יחצנות – מערכת הרווחה זוכה לרוח גבית מהתקשורת. לתקשורת אינטרס לשמור על קשר טוב עם רשויות אלו בשל ידיעות וסקופים שמערכת הרווחה יכולה לספק. וכן בשל מודעות פרסום של קמפיינים והתרמות של גופי הרווחה מעת לעת המספקים פרסומות לעיתונות הכתובה והמשודרת.
יחצנות "טובה" מסייעת לאדריכלי מדיניות הרווחה הדורסנית להמשיך במעלליהן נגד האזרחים באין מפריע מבלי שזעקתם של המוחלשים תגיע לעיני הציבור הרחב. היחצנות גם מסייעת להציג את העובדים הסוציאליים ופקידי הסעד כעוזרים לחלשים בעוד הם פוגעים הורסים ומרוששים משפחות.

חקיקה – החקיקה מעניקה לרשויות הרווחה את כוחן ליישום מדיניותן, כגון חוק הנוער להוצאת ילדים מביתם בכפייה ללא עדויות או ראיות כלשהם, קביעת הסדרי ראייה נוקשים, כליאת ילדים וקשישים במוסדות, אימוצים סגורים, מינוי פתאומי אפוטרופוס בגוף וברכוש לקשישים, תיוגים שונים ומשונים ועוד.
פקידי הרווחה שוקדים על הרחבה מתמשכת של סמכויות פקידי הסעד בחוק, ומנצלים כל אירוע התעללות או הזנחה במשפחה הזוכה לסיקור תקשורתי נרחב על מנת להרחיב את סמכויותיהם. כיום לפקידות סעד ברשויות המקומיות יש כוח רב והם יכולות לשבש חייהם של כל פרט ומשפחה באין מפריע.

חיסיון – פקידי הרווחה מטילים חיסיון על כל דבר ועניין בעבודתן בתואנה כי הם שומרים על פרטיות וצנעת הפרט ומשפחה, הדיונים בבתי משפט אלו מתנהלים בדלתיים סגורות. בפועל משרד הרווחה לא מספק נתונים כמותיים על עבודתו, ואינו מפרסם פסקי דין בבתי משפט לנוער, ומשפחה תוך שמירת פרטיות בעלי הדין. אילו הציבור היה יודע על מעלליהם של פקידים אלו סביר שהיה "בועט" אותם וסוגר את מערך הרווחה.

הפעלת שיטות בזויות ומניפולטיביות נגד האזרח – אזרח התמים המקבל "שרות" כלשהו מלשכת הרווחה נמצא בסיכונים רבים של הוצאות כבדות: משפטיות, טיפולים, זמן, דאגה ועוד, הוצאת ילדו/יקירו מהבית למשפחת אומנה, פנימיה, אימוץ סגור, מוסדות סיעודיים, טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגים. האזרח צריך הרבה סבלנות וסובלנות שהרי כל האירועים הקשים לעיל באים בפתאומיות. בנוסף פקידי הרווחה פוגעים בשמו הטוב של האזרח, ופוגעים באמון האזרח ברשויות המדינה. המלכודות של פקיד הסעד ו/או עובד סוציאלי בלשכת הרווחה הן רבות ומגוונות: הטעייה, התגרות, הונאה, לחץ וסחיטה, סחבת, מניפולציות, ניצול סמכות, רכילות ועלילות, בזבוז זמן וכסף של האזרח, מרמה והפרת אמונים, מוסר כפול, העדר פיקוח, התנכלות ועוד.

מונח "עבודת קודש" ואחרים – פקידי הרווחה משתמשים במונח "עבודת קודש" כתשובה על דברי ביקורת המופנים כלפיהם, ומציג אותם כאילו היו דברי כפירה. פקידי הרווחה משתמשים במונחים אלו ואחרים על מנת להתחמק מלהשיב עניינית לביקורת כלפיהם. ביטויים נוספים: "פעלנו לטובת הילד" , "זה לא אנחנו החלטנו זה השופט" למרות שברור ששופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם ברוב המוחלט של המקרים חותמת גומי של הרווחה.

טבלת השוואה בין שיטת הרודן הפאשיסטי פרנקו למדיניות משרד הרווחה


 מדיניות חברתית ע"פ הרודן הפאשיסטי פרנסיסקו פרנקו    
 מדיניות משרד הרווחה
 סמכויות סטטוטוריות
 ע"פ הפאשיזם הסמכויות לשלטון הן טוטליטריות
בפועל הסמכויות לפקידי הסעד הן טוטליטריות, אינם נדרשים להציג ראיות, השופטים משמשים להם חותמת גומי, ורואים המלצותיהם כסוף פסוק.
 חיסיון  כדי להסתיר את מעלליהם בחטיפת התינוקות רשמו הרופאים בתעודות הלידה את התואר "אם אלמונית" – הליך חוקי בספרד שנועד, לכאורה, להגן על אימהות לא נשואות  רשויות הרווחה פועלות בחיסיון, הדיונים בבתי משפט מתקיימים בדלתיים סגורות – להגן לכאורה על פרטיות ההורים והילדים
 הגנה על הפקידות ה"סוציאלית"
 חוטפי הילדים לא הועמדו לדין במהלך השנים הרבות שעשו את פשעיהם. בתחילה קיבלו הגנה מלאה מהשלטון הפאשיסטי, ובמעבר לדמוקרטיה הסכימו ביניהן המפלגות על מתן חנינה לאנשי המשטר הפאשיסטי  פקידי הסעד ומערכת הרווחה פועלים ללא פיקוח ומקבלים גיבוי מלא ממערכת המשפט והמדינה. אף פקיד סעד לא הועמד מעולם לדין על מעשיו.
תרוץ חיובי לחטיפת ילדים ותינוקות
 חוטפי התינוקות של פרנקו גנבו תינוקות מאימהות שנחשבו בעיניהם כבלתי מוסריות
 פקידי הסעד משתמשים בתירוצים כי הם פועלים ל"טובת הילד", "לתת לילד סיכוי"
 שימשו בבעלי מקצוע "מכובדים" לביצוע הפשע
 הפושעים הפאשיסטים החוטפים השתמשו בנזירות קאתוליות ורופאים שהעם הספרדי מתייחס אליהם בכבוד
 פקידות הסעד מנסות לייחס לעצמן מעמד של נזירות קדושות והם משמשות במונחים "עבודת קודש", "עבודה ימים ולילות" למען החברה. פקידות הסעד משתמשות בפסיכיאטרים לקבלת חוות דעת כרצונן הנחשבים כרופאים שהציבור מכבד.
 שקרים, זיופים, רמאויות
 הפושעים הפאשיסטים שיקרו למשפחות ואמרו שהתינוק מת בלידה, הם גם זייפו מסמכים
 בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער אינם כפופים לדיני ראיות, פקידי סעד כותבים בתסקירים "עובדות" מבלי ניסיון לאמת או להפריך, השופטים משמשים להם חותמת גומי.
 תעשיה שלמה לסחר בילדים ותינוקות
 תעשייה שלמה של חטיפת תינוקות ומסחר בהם, תעשייה שהתנהלה בימי הרודנות הצבאית ושהקיפה רבבות תינוקות תעשיה שלמה של יחצ"נות, לוביסטים בכנסת, כנסי התרמות של עשרות מיליוני שקלים, עמלות תיווך שמנות, ארגונים פילנתרופיים עם משכורות עתק, מאות פנימיות ומלכ"רים, פסיכיאטרים הגורפים הון על דקות אבחון, ועוד… בעוד שהכל מודים שברוב המקרים אפשר להשאיר רוב הילדים בקהילה בפחות מחצי עלות

קישורים: