ביטוח לאומי, גוינומטר, ועדה רפואית, ועדה רפואית ביטוח לאומי, חדשות, מכשירי מדידה, נכות מעבודה, עו"ד ברוך בן פזי, פניות הציבור ביטוח לאומי, קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה

ועדות רפואיות ביטוח לאומי – כל רופא אמור להצטייד במכשיר מדידת טווח תנועת מפרק

מ1
מדידת טווח תנועת מרפק בעזרת גוינומטר

אפריל 2017 – טווח תנועת מפרקים כגון טווח תנועת מרפק, מפרק רגל, כתף הינם פרמטרים משמעותיים ומכריעים לקביעת אחוזי נכות רפואית של נפגע עבודה, נכות רפואית ועוד. ע"פ אחוזי הנכות נקבעת הגמלה של הנכה המשמעותית להמשך חייו.

מדוע אם כן רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?

שאלה זאת הופנתה לפניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ולהלן תשובתו של עו"ד ברוך בן פזי (להלן מכתב התשובה):

"באופן עקרוני כל רופא מומחה אמור לשאת עמו מכשיר מדידה מתקפל שניתן לשימוש בכל עת.

למרות זאת, מכיוון שמדובר ברופאים מומחים בתחום בעלי וותק וניסיון, הרי שעניין המדידה לצורך קביעת טווחי תנועה (במסגרת הוועדות), יכולה להתבצע גם במבט בוחן ללא המכשיר. דבר שלא אפשרי בקביעת התנועה לצורך ניתוחי או טיפול בו הקביעה חייבת להיות מדויקת ברמה של מעלה".

נשאלת השאלה מהי רמת הדיוק של מבט בוחן של רופאי ועדות הביטוח הלאומי? שהרי כל מעלה הנה משמעותית לקביעת אחוזי הנכות ולרמת חייו של הנכה. נתון זה לא סיפק עו"ד ברוך בן פזי משום שדיוק מבט בוחן של אדם סביר הנו בין 5 ל- 10 מעלות, ומכאן תוצאות שגויות של רופאי ועדות רפואיות המוסד לביטוח לאומי.

מכתב המוסד
תגובת עו"ד ברוך בן פזי פניות הציבור ביטוח לאומי – מדוע רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?
מודעות פרסומת
ביטוח לאומי, ועדה רפואית, לי נעים, נפגעות תקיפה מינית

פסיכיאטר ביטוח לאומי קבע שהנאנסת לא עברה אונס ולכן לא תקבל קצבה

תיעוד מבפנים: פסיכיאטר מפקפק בעדות נאנסת – הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי אמורות לקבוע בין היתר את גובה הקצבה שמקבלים פגועי גוף ונפש על סמך ריאיונות שעורכים איתם. לאחת הוועדות האלו הגיעה ל', שעברה אונס על ידי רופא צבאי בזמן השירות. הרופא שנחשד באונס הודח מצה"ל בעסקת טיעון, אבל הפסיכיאטר בוועדה לא ממש האמין לנאנסת. כך זה נשמע
לי נעים | חדשות 2 | פורסם 26/10/16

ביטוח לאומי, ועדה רפואית, ועדה רפואית לעררים, ועדת ערר, חיים קליר

הטריק של רופאי הביטוח הלאומי לשופטים

הטריק של רופאי הביטוח הלאומי לשופטים , עו"ד חיים קליר , אוקטובר 2016

אם עשרה קבין של רשעות ירדו אל העולם, ללא ספק הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי נטלו תשעה מהם. מאות אלפי תלונות של נכים מיואשים על יחס מתנשא, מזלזל, לא מקצועי וחסר חמלה של רופאי הוועדות. עשרות וועדות ציבוריות. דיונים בוועדות הכנסת. דוחות מבקר המדינה. כל אלה לא הצליחו לשנות את יחס רופאי המוסד אל חסרי הישע. והנה מסתבר כי רופאי המוסד מגלים יחס מתנשא ומזלזל לא רק כלפי החולים, אלא גם כלפי השופטים. כדי למנוע מהשופטים למלא את תפקידם בערעורי הנכים הם משתמשים בטריק נפסד. מיד נראה.

להורדת פסק הדין – בית הדין האזורי לעבודה ערעור על ועדה רפואית לעררים של ביטוח לאומי  – ב"ל 6541-12-14

ג' בן ה- 39 סובל מאפילפסיה, ממחלת לב, מהגבלות בעמוד השדרה, מאבן בכליות ואלה רק חלק ממחלותיו. למרות כל מגבלותיו, רופאי הוועדה הרפואית לעררים קבעו כי הוא לא זכאי לקבל קצבת נכות כללית משום שלא איבד 50 אחוז מכושרו להשתכר (תנאי סף לקבלת הקצבה). במכתב הדחייה שנשלח אל ג' הרופאים מנו אחד לאחד את הליקויים שלו ולבסוף קבעו: "לדעת חברי הוועדה, על בסיס האבחון הרפואי ובהתחשב בגילו, השכלתו ועברו התעסוקתי הנכה מסוגל לעבודה במשרה מלאה".

ג' ערער לבית הדין לעבודה בנצרת. השופט ד"ר טל גולן הזכיר לנציג הביטוח הלאומי כי הוועדה הרפואית לעררים היא גוף מעין שיפוטי כי היא חורצת גורלות וזכויות. לכן רופאי הוועדה חייבים לנמק את החלטתם. הנימוקים דרושים כדי לאפשר לשופטים בערעור ללמוד על מהלך המחשבה שהביא להחלטת הרופאים. לכן לא די לקבוע שג' מסוגל לעבוד במשרה מלאה. קביעה כזו היא מסקנה כללית שניתן להעבירה ב"העתק הדבק" ממכתב דחייה אחד למשנהו ולא נימוק המאפשר לשופט למלא את תפקידו כשהוא דן בערעור על החלטה מסוימת.

אבל רופאי המוסד העידו על עצמם בפרוטוקול הוועדה כי הם קראו את המסמכים הרפואיים שהוגשו להם. הם פירטו בפרוטוקול את רשימת הליקויים של ג' והקפידו לציין כי הביאו את כל הגורמים הרלוונטיים בחשבון, השיב נציג המוסד לשופט.

הפרוטוקול אינו מלמד על כך שהוועדה קיימה דיון ארוך וממצה אלא נהפוך הוא, קבע השופט גולן. החלטת הוועדה כפי שהיא משתקפת מתוך הפרוטוקול היא מראית עין. היא נחזית כמנומקת אולם בפועל חסרה בה התייחסות אמתית לנסיבותיו האישיות של ג', לליקויים מהם הוא סובל ובמיוחד להשפעה המצטברת שלהם על כושר עבודתו. הוועדה לא קיימה כל דיון נפרד רציני באף אחד מהליקויים. כך למשל אין בפרוטוקול הוועדה כל הסבר כיצד משפיעה מחלת האפילפסיה, תכיפות ההתקפים וחומרתם על יכולתו של ג' לעבוד. באותו אופן אין בה כל עדות על דיון בהשלכות מחלת הלב על כושר העבודה ואף לא בהשפעה המצטברת של שני הליקויים, האפילפסיה והלב.

בקיצור, הפעם לא הצליח לרופאי הוועדה. השופט הבין כי הם ניסו למנוע ממנו אפשרות לבקר אותם. אולם בפועל גם לא נעשה דבר כדי שהשיטה תשתנה. השופט החזיר אל אותם רופאים את תיקו של ג' כדי שינמקו את החלטתם משום שלפי התרשמותו רופאי הוועדה אינם "נעולים בהחלטתם". המוסד חויב בתשלום הוצאות בסך 2,500 שקל בלבד. ג' יחזור לרופאי הוועדה וקשה לחשוד בהם שהם ישנו את החלטתם לאחר שייאלצו לנמק אותה. בקיצור "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". כמה עצוב. 25.10.2016

אחוזי נכות, ועדה רפואית, ועדה רפואית לעררים, חיים קליר, מעקב סמוי, שופט אילן איטח, תאונת עבודה

הוועדות הרפואיות הן אינקוויזיטוריות. עכשיו זה רשמי

הוועדות הרפואיות הן אינקוויזיטוריות. עכשיו זה רשמי , מאמר מאת עו"ד חיים קליר , נובמבר 2014

אליהו אורן נפגע בתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי הכיר בו כנפגע עבודה אולם קיפח אותו בשיעור אחוזי הנכות. כך חשב אורן והגיש ערעור לוועדה הרפואית לערעורים. 

לקריאת פסק הדין הקלק כאן

כל נכה המגיע בפעם הראשונה לוועדה הרפואית לערעורים רוצה להאמין שהוא עומד לפגוש רופאים ניטרליים ועצמאיים כיאה וכיאות לטריבונל המוגדר בפסיקה "גוף מעין שיפוטי". כך חשב גם אורן. הוא הופיע בפני שלושת רופאי הוועדה, שטח בפניהם ביראת כבוד את טענותיו והמתין בסבלנות להחלטתם.

חלפו 4 חודשים. אל ביתו הגיעה מעטפה מהמוסד. בתוכה מצא אורן סרט ווידאו. לפי החלטת הוועדה הרפואית לערעורים שהתקבלה מאחורי גבך, כך התבשר אורן במכתב שנלווה לסרט הווידאו, ביצענו אחריך מעקב סמוי. למען שקיפות התהליך אנו מצרפים את סרט הווידאו שתיעד את המעקב הסמוי. בקרוב תוזמן שוב לוועדת הערעורים על מנת לסכם את התיק.

אורן נדהם. איך אפשר במדינה דמוקרטית שטריבונל עצמאי יקבל מאחורי גבו של בעל דין החלטה לבצע אחריו מעקב סמוי וישתף בסוד ההחלטה רק את בעל הדין היריב?

אורן פנה לבית הדין לעבודה בבאר שבע וביקש את התערבותו.

השופט צבי פרנקל פסק כי אורן צודק. ההחלטה להזמין מעקב סמוי מאחורי גבו של מבוטח מהווה פגם מהותי ופוגעת בעקרונות הצדק הטבעי. השופט פרנקל ביטל את החלטת הוועדה והעביר את תיקו של אורן בפני הרכב וועדה אחר.

המוסד מיהר והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

השופט אילן איטח בדק את התקדימים וגילה כי בתחילת שנות התשעים פסקו שופטי בית הדין הארצי לעבודה כי לוועדה הרפואית לערעורים אין סמכות לבקש מעקב סמוי. אלא שבשנת 1998 שר הרווחה דאז אלי ישי התקין תקנה שהקנתה לוועדה לערעורים סמכות "לדרוש מהמוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות".

אני מחויב להרכין ראש בפני השר, הודיע השופט איטח לאורן. השר ישי שינה את אופייה של הוועדה הרפואית לערעורים. קודם היא הייתה "וועדה אדברסרית". תפקידה היה כמו זה של בית משפט ניטרלי: להסתפק בחקירה שהמוסד עשה בטרם הדיון בפניה. כעת היא "וועדה אינקוויזיטורית", שלוחה של המוסד, "להב 433" של הביטוח הלאומי.

התוצאה הזו מצמררת, השיב אורן. השר פגע בזכויות לפרטיות ולכבוד האדם המעוגנות בחוקי יסוד. אתם השופטים אמורים להגן עלינו מפני שרירות ליבם של השרים.

אתה צודק, השיב השופט איטח, אבל מדובר בהכרח בל יגונה. כדי להבטיח שרק הזכאים באמת לסיוע של המוסד יקבלו אותו ראוי לפגוע בזכויות יסוד.

אורן לא ויתר. הוא הפנה את השופט לסעיף בתקנות המחייב את הוועדה למסור למבוטח פרוטוקול עם כל החלטותיה. מכאן שהוועדה לערעורים לא יכולה לקבל החלטה על מעקב סמוי מאחורי גבו של המבוטח.

אתה צודק, הודה השופט. אבל אפשר לפתור זאת בקלות. מהיום ואילך רופאי הוועדה ירשמו את החלטתם להזמין מעקב סמוי על מזכר פנימי שיוסתר מעיני המבוטח. כך יוכלו רופאי הוועדה גם לקיים את חובתם למסור למבוטח פרוטוקול וגם להסתיר ממנו את מה שהוא לא אמור לראות.

קיימת עוד בעיה מטרידה, הוסיף אורן. כללי הצדק הטבעי קובעים שהוועדה הרפואית לערעורים חייבת לתת יחס שווה למוסד ולמבוטח הניצבים בפניה. הסמכות שאתם מקנים לרופאי וועדת הערעורים להזמין אצל המוסד מעקב סמוי על המבוטח אינו מתיישב עם כללי צדק טבעי אלה. אם תפגעו בכללי הצדק הטבעי קיימת סכנה לפגיעה באמון הציבור בוועדות הרפואיות. מראית פני הצדק חשובה לא פחות מעשיית הצדק עצמו.

גם בזה אתה צודק, השיב השופט איטח. אולם זוהי "המציאות הארגונית שבמסגרתה הוועדות הרפואיות פועלות. יחד עם זאת, ראוי כי המוסד ישקול האם ניתן לבצע את החקירות באמצעות גורם חיצוני נפרד".

ואני סבור כי במשפט האחרון של השופט איטח יצא המרצע מן השק. התגלה בעל הבית האמתי בסיפור. מה זאת אומרת "ראוי כי המוסד ישקול"? הרי זה בדיוק תפקידם של שופטינו לשקול. . מי שחושב שמנהלי המוסד ישקלו לוותר על בחירת החוקרים, על האפשרות לתת הוראות לחוקרים, על היכולת לקרוא את החקירות בטרם המבוטח קרא אותן ולתקנן "במידת הצורך" שיקום. אני לא קם.

23.11.2014 מסמך 1101

PsakDin, אחוזי נכות, בית דין אזורי לעבודה, דורי ספיבק, ועדה רפואית, תאונת עבודה

בית הדין האזורי לעבודה: ביטוח לאומי הקטין אחוזי נכות שלא כדין

שופט: ביטוח לאומי הקטין אחוזי נכות שלא כדין , ynet , אוגוסט 2015 , מערכת PsakDin

נפגע תאונת עבודה נותר ללא אחוזי נכות לאחר שוועדה רפואית קבעה שסבל מכאבים עוד קודם לכן. בית המשפט קבע שהוועדה הייתה מבוצרת בעמדתה

לצפיה בפסק הדין הקלק כאן

ועדה רפואית של הביטוח הלאומי החליטה להפחית אחוזי שנקבעו לנפגע תאונת עבודה בנימוק שסבל מכאבים עוד לפני התרחשותה. בעקבות תביעה שהגיש המבוטח קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שההחלטה התקבלה מבלי לבדוק את הסוגיה כמו שצריך. השופט דורי ספיבק קיבל את התביעה והורה על החלפת הרכב הוועדה.

העובד נפגע ב-2012 כשהרים משא כבד והוכר כנפגע בתאונת עבודה. בוועדה הרפואית של ביטוח לאומי נקבע שמאחר שיש רישומים מתחילת אותה שנה, שלפיהם הוא התאשפז בבית חולים לניאדו בנתניה בשל כאבי גב תחתון, יש צורך לדון בשאלה מה היה מצבו לפני התאונה, ובגובה הנכות שמגיעה לו.

לאחר בחינה של כל אלה ושל חוות דעת של רופא שניתנה, קבעה הוועדה שיש להפחית מהנכות שנקבעה לעובד ב-10% בגלל כאבי גב שמהם סבל לפני התאונה. כך יצא שבוטלו לו כל אחוזי הנכות.

העובד ערער על ההחלטה באמצעות בא כוחו, עו"ד תומר בכר, וטען שהוועדה טעתה מכיוון שאין כל עדות רפואית ממשית לכך שמצב הגב שלו לא היה תקין לפני התאונה.

לדעתו, סביר להניח שמגבלות התנועה שמהן סבל בעבר נבעו ממצב זמני וחולף ולא מנכות קבועה, והוועדה טעתה כשהפחיתה לו אחוזי נכות מבלי להסתמך על ממצאים מוכחים.

עו"ד שרון ירמיהו טענה בשם הביטוח הלאומי שלא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה ואין להתערב בשיקול דעתה הרפואי.

השופט דורי ספיבק קבע שהוועדה לא פעלה כראוי. כאבים כשלעצמם לא מקנים אחוזי נכות ולא מספיק להתבסס על רישום של כאבים כדי להפחית אחוזי נכות. בנסיבות אלה, גם אם המערער היה נבדק על ידי הוועדה לפני התאונה, לא הייתה יכולה להיקבע לו נכות על כאבים וממצאים ניווניים. לפיכך נקבע שהוועדה ניכתה אחוזי נכות בגין מצב קודם שלא כדין.

השופט מצא לנכון לציין שלמעט רישום אחד מ-2005 (שבע שנים לפני התאונה), הוועדה לא הציגה רישומים נוספים על כאבי גב לפני התאונה, וכן לא פירטה בהחלטתה מהו שיעור המגבלה שנמצאה, ולכן לא ניתן להבין מדוע בחרה לנכות מצב קודם בגין מגבלת תנועה דווקא בשיעור של 10% ולא בשיעור נמוך יותר, למשל.

לבסוף קיבל השופט את טענת המערער וקבע שעולה החשש שהוועדה אכן מבוצרת בעמדתה ולכן עניינו יועבר לוועדה רפואית בהרכב אחר שתדון בה מחדש. השופט הבהיר שהוועדה החדשה לא תעיין בפרוטוקולים הקודמים של הוועדות וגם לא בפסק הדין. ביטוח לאומי ישלם למערער הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.

ועדה רפואית, משרד הבריאות, רוני לינדר גנץ, שואת ילדי הגזזת

שואת ילדי הגזזת – לא הגיוני שיוצאים מוועדה אחרי חמש דקות, לאחר בדיקה של שלושה רופאים

"לא הגיוני שיוצאים מוועדה אחרי חמש דקות, לאחר בדיקה של שלושה רופאים" , רוני לינדר-גנץ , הארץ , 23.07.2015

מרכז לפיצוי נפגעי מחלת הגזזת אוסרים להיכנס עם מלווה, אפילו לא בן משפחה, והשופטים בדימוס המנהלים את הוועדות סירבו להכניס את אנשי הביקורת ממשרד הבריאות ■ "כיצד ניתן שלא לכבד רצון להיות מלווה באדם נוסף?", תוהים מחברי הדו"ח על המרכז ■ כתבה שנייה בסדרה

בשבוע שעבר פירסמנו את חלקו הראשון של דו"ח האגף לביקורת פנים במשרד הבריאות על המרכז הארצי לפיצוי נפגעי הגזזת. בין השאר נחשף בדו"ח שחברי הוועדות הרפואיות במרכז, בהם שופטים בדימוס ורופאים, מדווחים על עבודה שאינה תואמת את העבודה שביצעו בפועל, שוועדות מיותרות מתכנסות תוך בזבוז כספי ציבור, ושהמערכת אינה ערוכה להתמודד עם כמות עצומה של תובעים שאינם מגיעים לוועדות – אבל ממשיכה לשלם שוב ושוב לחברי הוועדות בגינם.

כותבי הדו"ח על המרכז הארצי לפיצוי נפגעי גזזת גם תוהים על מספר העררים העצום שמוגשים בגין החלטות הוועדות הרפואיות, ומותחים ביקורת על היחס המזלזל לתובעים בכמה מהוועדות. הפעם, אנחנו מביאים את חלקו השני והאחרון של הדו"ח המטלטל.

אין כניסה למלווה

במהלך הביקורת, בינואר השנה, התקבלה תלונה במשרד הבריאות על כך שהמרכז לגזזת מעכב את הטיפול בתביעות בשל דרישה מתובעים "להשלים פרטי כתב תביעה". לאחר בדיקה התברר שמדובר במאות תובעים שהפרטים החסרים לגביהם היו היעדר חתימה על הסכמה או אי־הסכמה להשתתף במחקר.

במלים אחרות, העובדה שהתובעים לא חתמו על הסכמה או אי־הסכמה להשתתף במחקר רפואי מנעה מהם גישה לוועדה נפרדת לגמרי, שאמורה לקבוע את הפיצויים שיקבלו בגין הפגיעה בהם בהקרנות הגזזת.

שלילת זכותם של תובעים להתקבל בוועדות הרפואיות משום שלא חתמו על הסכמה להשתתפות במחקר מנוגדת לאמנת הלסינקי, שקובעת חובה לקבל הסכמה מדעת להשתתפות בניסוי, מתוך רצון חופשי ובלי הפעלת לחץ או השפעה בלתי הוגנות על המשתתף. במניעת הגישה לוועדה יש משום לחץ גדול על התובעים. הדבר מנוגד גם לנוהל משרד הבריאות בנוגע לניסויים רפואיים בבני אדם – וגם לחוק זכויות החולה ועקרונות היסוד של השתתפות בניסוי רפואי.

לאחר התערבות האגף לביקורת פנים ובהנחיית הלשכה המשפטית נדרש המרכז להוציא הבהרה כי "התובעים שבכתב תביעתם חסר מענה לשאלה בדבר הסכמה־אי הסכמה להשתתפות במחקר בלבד, תביעתם לא תעוכב והם יזומנו לוועדות על פי התור". באחרונה גם שונה הטופס ונוסף לו משפט שמבהיר כי "החתימה על הטופס אינה חובה ואינה חלק מהגשת התביעה".

בחלק גדול מהוועדות הרפואיות וועדות המומחים של המרכז לגזזת חל איסור על התובעים להיכנס עם מלווה, כולל בן משפחה, עורך דין או חבר – אף שבחוק לפיצוי נפגעי הגזזת נוכחות אדם נוסף מותרת, כמו בוועדות הביטוח הלאומי, והיא מותנית ברצונו של התובע. גם לפי חוק לשכת עורכי הדין, חוזר מינהל רפואה הנוגע לביצוע בדיקות גופניות וחוק זכויות החולה – לתובע־נבדק יש זכות לליווי וייצוג בוועדות.

אלא שזכות בסיסית זו נעצרת על סף דלתו של המרכז לגזזת: לפי הנוהג שהשתרש במרכז לגזזת, תובעים מופיעים בפני הוועדה בנפרד מבאי־כוחם ולבדם. אם הם מיוצגים על ידי עורך דין, הוא מורשה לטעון בפני הוועדה לפני כניסת התובע. "לא ברור על סמך מה ולאיזו מטרה נמנעת זכותו של התובע לנוכחות אדם נוסף", נכתב בביקורת.

עו"ד פיני מוסקוביץ', היועץ המשפטי של העמותה לקידום ולמימוש זכויות נפגעי מחלת הגזזת בישראל, אמר ל–TheMarker: "לא נותנים לנו להיכנס לוועדות בתל השומר ובבאר שבע, כשבחיפה ובעפולה נותנים לנו. בביטוח לאומי אין דבר כזה – לכל אדם יש זכות לייצוג. אני יודע גם שניסו להשפיע על יו"ר הוועדה בחיפה שיפסיק לאשר לעורכי הדין להיכנס, אבל הוא סירב".

עוד אמר מוסקוביץ': "אני רוצה להיות עם התובעים בוועדות כדי שאדע שהבדיקה מבוצעת. זה לא הגיוני שאדם נכנס לוועדה ויוצא אחרי חמש דקות, לאחר ששלושה רופאים כביכול בדקו אותו. כשאנחנו שולחים תובע לרופא פרטי – עור או פסיכיאטר – הבדיקות אורכות חצי שעה או 45 דקות. נכון שהם עוברים גם על התיק, אבל עדיין לא הגיוני שבדיקה רפואית גורלית תהיה קצרה כל כך". הוא סבור ש"כניסה שלנו לוועדה תגרום לרופאים לעשות בדיקה יסודית יותר, ויכול מאוד להיות שנחסוך גם את הצורך להגיע לוועדת ערר".

"מה קורה כשכל חברי הוועדה הם גברים?"

גם באגף לביקורת פנים תוהים. "אם ניתן לדרוש מתובע לפשוט את בגדיו, להסיר את כובעו, להציג בפני צוות רפואי אזורים מוצנעים בגופו ולעתים אזורים אינטימיים או אזורים הגורמים לו בושה לאור מחלתו, צלקות, פגעים, כיצד זה ניתן שלא לכבד את צרכיו ואת רצונו להיות מלווה באדם נוסף?", הם שואלים בדו"ח, ומוסיפים: "מה קורה כאשר כל חברי הוועדה הם גברים והנבדקת היא אישה?"

עוד מזכירים באגף הביקורת כי בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, בוועדות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בוועדות שיקום ועוד, "נהוג לאפשר לתובע להיות מלווה במלווה מכל סוג שהוא לבחירתו". גם אנשי אגף הביקורת שביקשו להיכנס לחדרי הוועדות, בהסכמת הנבדק, נתקלו בסירוב. אף שמנכ"ל משרד הבריאות הקודם, פרופ' רוני גמזו, אישר להם להיכנס לוועדות, המרכז לגזזת התנגד לכך נחרצות, וכן סירב לאפשר לאנשי הביקורת לעיין בהחלטות ועדות המומחים.

ההתנגדות הגיעה גם מכיוון השופטים בדימוס, יושבי ראש של ועדות המומחים, בשני מכתבים. השופטים בדימוס הבהירו במכתבים חד־משמעית שהשתתפות המבקרת בישיבות ועדת המומחים אסורה בתכלית. "על פי נוהג שהתגבש במשך שנים, מלבד הנפגע הטוען לעצמו, אפילו עורך דין מטעמו אינו משתתף בפועל בדיוני ועדת המומחים", הם הסבירו.

אגף הביקורת מתייחס בחומרה לדברים: "אמירה זו שנכתבה על ידי שופטים בישראל מעוררת סימני שאלה – עקב ההתנהלות שמנעה כניסת כל גורם מטעם התובע". לסיכום, נכתב בדו"ח שהמרכז לגזזת, כולל יושבי ראש ועדות המומחים, "הערימו קשיים רבים על הביקורת בין השאר על ידי מניעת אפשרות לקבל מידע – אף שהיתה הסכמה של תובעים ובאי־כוחם, וחרף בקשה שהביקורת תצפה בוועדות לאור תלונות על אופן התנהלותן".

"אל תמהרו להטיל דופי בשופטים"

בתגובה לדברים, אמרו במרכז לגזזת כי "התנגדות לנוכחות (מלווה) בוועדות באה בראש ובראשונה מצד רופאי וחברי הוועדה. ידוע לנו שהשופטים והרופאים מוועדות המומחים שלחו מכתב למנכ"ל המשרד שבו נימקו את התנגדותם".

עוד נמסר מהמרכז כי "בדיקה מול הביטוח הלאומי הראתה שגם בביקורות שנערכו שם לא היתה כניסה לחדרי הוועדות…בדיקת יעילות ואיכות מתבצעת גם באמצעות בדיקת תיקים ומדדים. לפיכך, אל תמהרו להטיל דופי בשופטים בישראל לפני שקיבלתם חוות דעת משפטית ראויה".

האיש החזק במרכז לגזזת

מעל לדו"ח כולו מרחפת דמותו של אלי שחר, מנהל המרכז לגזזת. שחר מנהל את המרכז לגזזת מאז הקמתו לפני 20 שנה, והוא האיש החזק במקום. בדו"ח מצוין כי מלבד כל הכשלים שנמצאו בעבודת המרכז שבאחריותו, שחר לעתים גם חרג מסמכויותיו והתערב אישית בהחלטות הוועדות הרפואיות של המרכז.

כך, למשל, מצוין בדו"ח כי לביקורת נמסר שלא פעם התקבלה שיחת טלפון משחר תוך כדי ישיבת ועדה. "שיחה זו מטה את החלטת הוועדה גם לאחר שהתקבלה, ונמסר כי לא פעם שונו החלטות בעקבות התערבות מנהל המרכז", נכתב בביקורת. בנוסף, דיווחו אנשי הביקורת שרופאים אמרו להם דברים בסגנון 'אלי שחר אסר עלינו'.

"אמירות כאלה מצביעות על מעורבות עמוקה של גורם שאין לו הסמכות והרשות לכך, ומרוקנת מתוכן את מעמדם, סמכותם ומומחיותם של המומחים המכהנים כחוק בוועדות", נכתב בדו"ח.

הדו"ח מסייג ואומר כי מקרים שכאלה אירעו בעיקר בוועדות שמתקיימות במבנה המרכז שבתל השומר. שחר הכחיש כי יצר קשר טלפוני עם יושבי הוועדה או התייצב בחדרי הוועדות, מלבד במקרה בודד וחריג.

באחרונה הגיע שחר לגיל פרישה, אבל כהונתו הוארכה על ידי משרד הבריאות בשלושה חודשים ולאחר מכן בחודש נוסף, לבקשת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שביקש "ללמוד את הדו"ח". השבוע הסתיים המכרז להחלפתו, ולתפקיד נבחר יניב תייר.

המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת - ביתן 17 (צילם: עופר וקנין)
המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת – ביתן 17 (צילם: עופר וקנין)

המרכז הארצי לפיצוי נפגעי הגזזת - הבזבוז הגדול
המרכז הארצי לפיצוי נפגעי הגזזת – הבזבוז הגדול
אחוזי נכות, ועדה רפואית, נכות רפואית, פייסבוק

לירן באומה מחרמש הנאבקת נואשות בוועדות הביטוח הלאומי

יוני 2015 – שלש מאות וחמישה אלף (305,000) צפו עד כה בשבוע האחרון בשני הסירטונים המזעזעים של לירן באומה מחרמש הנאבקת נואשות בוועדות הביטוח הלאומי.אותה לירן אשר גידול סרטני בקוטר 3 ס"מ השתלט אצלה על האונה הימנית של המח וגורם לה למספר התקפים קשים בכל יום.
בגלל מיקום הגידול וגודלו אי אפשר לעשות הקרנות או ניתוח להסרתו,נסיונות ניתוחיים קודמים להסרתו כשלו .
באוגוסט 2014 לירן קיבלה ארבע זריקות לראש ומאז עולמה חרב,חלה החמרה קיצונית בבריאותה ומהתקף אחד לחודש היא מקבלת עד עשרה התקפים ביום,כל התקף בין רבע שעה לארבעים וחמש דקות.
לירן אישה מקסימה וחייכנית ,אם לחמישה ילדים קטנים נאבקת בביטוח הלאומי כבר שנתיים והביטוח הלאומי מסרב להעניק לה 100 אחוזי נכות רפואית וכן גמלת שרותים רפואיים מיוחדים לעזרה בבית.
במהלך השבוע האחרון לירן הפכה בעל כורחה לסמל המאבק של כל החולים הנאבקים בקלגסי הביטוח הלאומי על זכאותם .חברים יקרים צפו,שפטו ושתפו כך שהפוסט יגיע לכל בית בישראל וידעו כיצד מתעללים בחולים בוועדות הביטוח הלאומי.נעזור לה לנצח במאבק.היום זו היא ומחר אלו אנו. Gadi Shabtai ,פעיל חברתי,ראש הניקרה.