איגוד העובדים הסוציאליים, הוצאת ילדים מהבית, ועדה לזכויות הילד, זהירות פקידי סעד, פשעי משרד הרווחה, צפרא דוויק

עובדת סוציאלית צפרא דוויק בהתקף אמוק

בעקבות תחקיר "שישבת" ("זהירות פקידי סעד"): יגובשו נהלים חדשים להוצאת ילד מהוריו , גדעון אלון , 31.12.2013 , ישראל היום

מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן אמר בדיון בוועדה בכנסת: "אבסורד שהעובדת הסוציאלית תהיה גם הממליצה וגם המכריעה"

צפו בצפרא דוויק (איגוד העובדים הסוציאליים) צורחת בהתקף אמוק על הפרסומים העובדתיים כי עובדים סוציאליים תולשים ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות ומשליכים אותם למוסדות ומשפחות אומנה להתעללות והזנחה ואין מושיע.

 משרד הרווחה מגבש נהלים חדשים להוצאת ילד מרשות הוריו, כך התברר היום בישיבת הוועדה לזכויות הילד של הכנסת, שהתכנסה לדון בנושא בעקבות תחקיר "שישבת" של "ישראל היום" – "זהירות פקידי סעד".

מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן אמר, כי קיים מתח מובנה בין הרצון למנוע אסונות לבין נקיטת צעד קריטי כהוצאת ילד מביתו. "איננו חפים מטעויות ואנו פתוחים לביקורת. מתוך 10,000 ילדים מחוץ לבית, 2,500 נמצאים במשפחות אומנה והשאר (כ-7,500) במוסדות. בקרוב יהיו שינויים בהליכים, ההורים והילד יוזמנו לשימוע והם יוכלו להביא עורך דין מטעמם, שימומן על ידי המדינה. יהיה ליווי משפטי להורים לאורך כל התהליך".

סילמן הודה, כי "זה אבסורד שהעובדת הסוציאלית תהיה גם הממליצה וגם המכריעה. אנחנו רוצים לנתק קשר זה ועל השופט למנות מגשר אחר". לדבריו, ילדים שמוצאים מהבית נמצאים בהזנחה קשה והמשרד יטפל מעתה גם בשיקום המשפחה ולא רק הילד, ויגבה עובדים סוציאליים שיטעו בשיקול הדעת – אך לא מי שיפעלו במזיד.

"מצפים מהם לחרוץ גורלות"

יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו) אמרה, כי "מצד אחד נרשמת קלות בלתי נסבלת של הוצאת ילדים מבתיהם, ומצד שני יש סרבול בהוצאת ילדים אחרים כשהמצב דורש זאת. לפעמים מרוב עבודה, לעובדים סוציאליים אין זמן לעשות בדיקות אמיתיות, למרות שמצפים מהם לחרוץ גורלות". לדבריה, הגיעה העת לפתח שרותי שיקום, הדרכה וליווי של המשפחה, ולא לפעול במנותק רק מול הילד.

ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי) הדגיש, כי טובת הילד היא המדד היחיד, וכי 10,000 ילדים מחוץ לביתם "אינו מספר הגיוני". ח"כ ניסים זאב (ש"ס) הוסיף, כי "כל משפחה במצוקה צריכה לברוח ממחלקת הרווחה. ליוויתי עשרות משפחות, וכל פעם נדהמתי איך יכול להיות שעובדים סוציאליים הם יוזמי הדיון, הם יודעים לאיזה שופט לגשת ובמקביל, חוות דעתם היא המכריעה?!".

 ח"כ עפו אגבריה (חד"ש) אמר ש"הוצאת ילד מהבית היא האיום הראשון בו משתמשים העובדים  הסוציאליים", ואילו ח"כ יפעת קריב (יש עתיד) ציינה, כי "איש מאתנו לא רוצה להוציא ילדים מביתם, אך כעובדת סוציאלית לשעבר, אני יודעת שילדים שהיו מוצאים מביתם בזמן –  חייהם לא היו נהרסים".

השופטת (בדימוס) לענייני משפחה, חנה בן עמי, העידה על מקרה שהובא בפניה, בו ביקשו פקידי הסעד לקיים דיון משפטי בלי נוכחות האם, ובלא למסור לה את הפרוטוקול. זאת, למרות שהאם לא הואשמה בדבר אלא רק הייתה קשת יום ולא ניתנה לה כל עזרה. היא סיפרה כי פנתה לנשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק וליועמ"ש, אך אפילו לא הוזמנה להעיד על התופעה.

 ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הזהיר, כי יש כרסום מתמיד בדימוי הציבורי של העובדים הסוציאליים ועובדה זו צריכה לעורר אותם. "יתכן כי במשך הזמן נוצרה קהות חושים, ועדות השופטת בדימוס — החריגה כשלעצמה — מלמדת על כך. הורים נמנעים יותר ויותר מלהגיע ללשכות הרווחה, עקב החשש כיצד התהליך יסתיים".

קישורים:

 פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער – כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות – יולי 2006 – ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר…

כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם – השירות למען הילד– משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה…

פשעי משרד הרווחה – סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת – סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה – המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011…

הוצאת ילדים מהבית, ועדה לזכויות הילד, זאב ניסים, יוני שטבון, פנינה תמנו שטה, פשעי משרד הרווחה

דיון בועדה לזכויות הילד בכנסת על פשעים נגד האנושיות שמבצע משרד הרווחה

זהירות פקידי סעד - תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים - דצמבר 2013דצמבר 2013 – משרד הרווחה תולש ילדים וקשישים מביתם ובכך מחריב אלפי משפחות בשנה. בעקבות תחקיר ישראל היום על פשעי משרד הרווחה הוחלט לקיים דיון בועדה לזכויות הילד בכנסת. על סדר היום:

1. הקלות בה מוצאים ילדים מבתיהם ומופרדים מהוריהם על ידי פקידי הסעד הצעה לדיון מהיר של ח"כ פנינה תמנו-שטה.
2. תחקיר: הוצאת ילדים בשרירות מחיק הוריהם על-ידי פקידי ופקידות סעד הצעה לדיון מהיר של ח"כ נסים זאב.
3. הקלות בה מוצאים ילדים מבתיהם ומופרדים מהוריהם על ידי פקידי הסעד הצעה לדיון מהיר של ח"כ יוני שטבון. 

חבר הכנסת זאב ניסים כתב במכתבו לועדה: "השופטים מודים כי בהעדר אמצעים לבדוק את המקרים הם נוטים לקבל כמעט אוטומטית את עמדת עובדות הסעד, על אף שאכן גם לדעת השופטים מדובר בהליך מסופק ואולי מפוקפק. הוצאת ילדים שלא לצורך הינו הטחת אסון לא מוצדק. אבקש לדון בנושא בדחיפות".

חברי הכנסת תמנו-שטה פנינה ושטבון יוני כתבו לוועדה: "אבקש לדון בסוגיה בדחיפות בוועדה לשלום הילד. באחריותו של בית המחוקקים לדון בשאלה הקריטית כל כך, מדובר בדיני נפשות של ממש ונראה שמשהו בנוהל התקין יצא מכלל שליטה".

תחקיר ישראל היום על פשעי משרד הרווחה – ראיון עם נעמה לנסקי ומיכל יעקב יצחקי

קישורים:

"יתומי הרווחה" – מרב בטיטו – ידיעות אחרונות, פברואר 2008 – אף לא סימן אחד היה שם כדי להזהיר מפני ידו הארוכה של המנגנון היעיל מדי של אנשי הרווחה. יום אחד היא הייתה אימא לחמישה ילדים כזו שמשלחת בבוקר ארבעה ילדים עם הסנדביצ'ים ונשארת עם תינוק. כזו המתנדבת לעזור למחנכת לפני מסיבת כיתה שמפרידה בין ניצים, שמחבקת אחד בכל יד, ויום למחרת כבר הייתה אימא שנחרדת לגלות כי שלושת ילדיה עברו בבית ספרם חקירה על ידי "אישה מבוגרת ששאלה אותנו כל מיני דברים", כפי שסיפרה לה בתה תלמידת כיתה א'….

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת – פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. – צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. – בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית – בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת….
דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…
יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה – דצמבר 2013 – מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור…
אמנת זכויות הילד, אשפוז פסיכיאטרי, ועדה לזכויות הילד, זבולון אורלב, פקידת סעד לחוק הנוער

מחסני הבשר של זבולון אורלב – ועדה לזכויות הילד על כרעי תרנגולת

מחסני הבשר של זבולון אורלב - ועדה לזכויות הילד על כרעי תרנגולת"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו ז, ל"א)

מרץ 2011 – אשפוז שלא לצורך עשרות ילדים מידי שנה במוסדות פסיכיאטריים הוא דבר שכיח מזה שנים. מדובר בילדים שמטופלים ע"י עובדים סוציאליים לחוק הנוער ברשות המקומית. עובדים סוציאליים אלו שולחים את הילדים לאבחונים פסיכיאטריים ומשם למוסדות הפסיכיאטריים בצו בית משפט לנוער. זוהי עבודה טכנית של עובד סוציאלי לחוק הנוער, אשר ינטוש את הילד לאחר שהשליכו מהקהילה. המשפחה ברוב המקרים נאבקת לחלץ את הילד לשווא מול מערך הרווחה ובתי משפט לנוער, מה גם שלא כל משפחה יכולה לעמוד בהוצאות משפט של מאות אלפי שקלים.

ואכן בדיון הוועדה לזכויות הילד בכנסת בעניין האשפוזים (8.03.2011) אמר היו"ר זבולון אורלב: "חוסר התיאום הממשלתי שבא לידי ביטוי בכך שמוסד מסרב לקלוט ילד … מוכיח שנדרשת הקמת נציבות זכויות הילד. אין היום רגולטור שרואה עצמו אחראי לילדים שנופלים בין הכיסאות" – רוצה לומר יתומי הרווחה שהוגלו מהקהילה על ידי העובדים הסוציאליים לחוק הנוער ובתי משפט לנוער מופקרים במסגרות הרווחה השונות.

הפרט והמשפחה צריכים להתמודד לבדם מול הבירוקרטיה הדורסנית של העובדים הסוציאליים ברשויות הרווחה, ובתי המשפט לנוער המצייתים להם.

נשאלת השאלה האם יש חוק או גוף המסייע לילדים שהוגלו מביתם ומשפחתם ע"י רשויות הרווחה?

לחה"כ זבולון אורלב אין תשובה לכך, ואינו עושה מאומה בנדון. חה"כ זבולון אורלב משמש כיו"ר ועדה הנקראת "הוועדה לזכויות הילד" אולם עיסוקה הוא ההיפוך הגמור: פגיעה בזכויות הילדים ע"י הוצאתם מביתם ומשפחתם והפקרתם במוסדות מסוכנים להם כגון מוסדות פסיכיאטריים. אולי הדבר נעוץ בכך שלילדים אין ייצוג בוועדה. הוועדה לזכויות הילד לא קידמה מעולם מימוש אמנת זכויות הילד בחוק שהומלץ ע"י ועדת רוטלוי בפברואר 2003, אלא מטרפדת כל חקיקה בנושא זכויות לילדים.
ואכן קריאות חברי הוועדה במהלך הישיבה כיוונו להקמת עוד מוסדות חוץ קהילתיים להמשך ההפקרות הקיימת.
מתוך 133 בני נוער מאושפזים בשנה החולפת, שחרורם של 33 התעכב בשל חוסר מקום במוסדות פוסט אישפוזיים”, אמר ד”ר מיכה רגולסקי , מנהל מחלקת נוער במרכז לבריאות הנפש באר שבע,
"כל שנה בין 30 ל-100 ילדים נוספים מתדפקים על דלתותינו" אמר מוטי וינטר מנהל אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה.
כשמנהלת חסות הנוער צריכה להחליט לאיזו נערה לתת עדיפות בכניסה למעון, לילדה שמנוצלת מינית וחיה ברחוב בעיר בדרום, או לנערה שמאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, למרות שהרופאים אומרים שהיא לא צריכה להיות שם, היא תעדיף לתת את קורת הגג לילדה שחיה ברחוב, ולכן נותרים עשרות ילדים באשפוז פסיכיאטרי ללא צורך”, אומר ד”ר יצחק קדמן, מנכ”ל המועצה לשלום הילד.

אם ישנם אלפי מסגרות חוץ ביתיות פנימיות, אומנה, הוסטלים ועוד, מדוע נכלאים ילדים באשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך?
המסגרות החוץ ביתיות מקבלות ילדים טובים ואינם מעוניינים לקבל ילדים שעובדים סוציאליים תייגו אותם כ"חולי נפש". בנוסף רשויות הרווחה כשיטה לאורך שנים משאירים ילדים אומללים שמתגלגלים בין מוסדות, או שנכלאים במוסדות בתנאים לא ראויים על מנת לשמש כבני ערובה להקמת מוסדות חוץ ביתיים נוספים. זוהי גם הסיבה שרשויות הרווחה והוועדה לזכויות הילד נוקטים סחבת בכל הקשור למימוש אמנת זכויות הילד.

קישורים:

אשפוז כפוי, אשפוז פסיכיאטרי, ועדה לזכויות הילד, מדיניות משרד הרווחה, פשעי הרווחה

עבודת הקודש של העובדים הסוציאליים: עשרות קטינים באשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך

עבודת הקודש של העובדים הסוציאליים: עשרות קטינים באשפוז פסיכיאטרי שלא לצורךהכתבה "עשרות קטינים נותרים באשפוז פסיכיאטרי לשווא" , אריאל נוי , מערכת וואלה! חדשות , מרץ 2011

ממסמך שפרסמה הוועדה לזכויות הילד בכנסת עולה כי בכל שנה מתעכב שחרורם של כ-30 ילדים ובני נוער מאשפוז פסיכיאטרי בשל מחסור במסגרות שיקומיות שייקלטו אותם

לקראת דיון הוועדה לזכויות הילד של הכנסת בנושא "אשפוז ילדים במחלקות פסיכיאטריות כתוצאה ממחסור במקומות השמה חוץ ביתיות", הכינה הוועדה מסמך מחקרי ממנו עולה כי קיימים מקרים רבים של קטינים ששחרורם מאשפוז פסיכיאטרי מתעכב.

מהממצאים עולה כי, בשנת 2010 התקבלו לאשפוז פסיכיאטרי 832 ילדים ובני נוער בכל מחלקות האשפוז. בכל שנה מתעכב שחרורם של כ-30 ילדים ובני נוער מאשפוז פסיכיאטרי בשל מחסור במסגרות שיסייעו בקליטתם. מנהלי מחלקות אשפוז פסיכיאטרי העידו כי בכל אחת מן המחלקות התעכב שחרורם מאשפוז של חמישה עד שבעה קטינים בשנה האחרונה, ובמקרים אחדים שוחררו קטינים לקהילה במקום למסגרת חוץ-ביתית.

יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) אמר כי "עיכוב בשחרורם של ילדים ובני נוער מאשפוז פסיכיאטרי הוא תופעה בלתי מתקבלת על הדעת. הדבר מחייב פתרון מידי על מנת שילדים בריאים יוכלו לחיות במסגרות בריאות ולהתפתח כראוי".

"אשפוז שלא לצורך מחמיר את המצב"

בנוסף עולה כי כ-46% מן הילדים ובני נוער המתקבלים לאשפוז מאושפזים בין חודש לחצי שנה, 25% מהם מאשפזים בין שבוע לחודש, ו-16% מאושפזים פחות משבוע. פנימיות פוסט-אשפוזיות של השירות לילד ונוער במשרד הרווחה מיועדות לחניכים לאחר אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה לאשפוז ומניעתו. פנימיות אלו קולטות גם אוכלוסיות קצה עם בעיות מורכבות והפרעות התנהגות קשות.

"אשפוז קטינים, שלא לצורך, עשוי לגרום נזקים רבים ובהם אימוץ דפוסי התנהגות פתולוגיים, החמרה במצבו הנפשי של המטופל, יצירת תלות באשפוז והקטנת הסיכויים להסתגלות ולשיקום באמצעות מסגרות אחרות", הסביר מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש בבאר שבע, פרופ' זאב קפלן.

בשנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק שמטרתן לחייב את משרד הרווחה לספק מסגרת חוץ-ביתית לקטין שנקבע כי הוא נזקק למסגרת מסוג זה. משרדי הממשלה, ובהם משרדי האוצר והרווחה, התנגדו להצעות החוק ולאחר כמה דיונים בוועדה הוא לא הובא בסופו של דבר להצבעה. נציגי משרד הרווחה מסרו כי המשרד פותח בהליכים לפרסום מכרז חדש למסגרת פוסט-אשפוזית, הצפוי להיפתח בעוד חודשים אחדים, זאת לאחר שמכרז קודם שפרסם המשרד נכשל.

עבודת הקודש של העובדים הסוציאליים: עשרות קטינים באשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך

קישורים:

דני דנון, הוצאת ילדים מהבית, ועדה לזכויות הילד, לשכת הרווחה ירושלים, שכונת סילוואן

האם שירותי הרווחה בעיריית ירושלים יטפלו בילדי שכונת סילוואן המיידים אבנים – הוועדה לזכויות הילד

המדיניות המעוותת של רשויות הרווחה בטיפול בילדים ופירוק משפחות

האם לשכת הרווחה בעיריית ירושלים תטפל במשפחות משכונת סילוואן בירושלים, או שמא יעדיפו פקידי הסעד להמשיך לטפל בכפייה ולהוציא ילדים מבתים טובים שומרי חוק וסדר?

האם העו"סים משירותי הרווחה בירושלים יממשו את תיאוריות "טובת הילד" על ילדים משכונת סילוואן או שאולי תיאוריית "טובת הילד" היא אחיזת עיניים שנועדה לשרת אוכלוסיות חזקות ועמותות "חברתיות"?

האם הוועדה לזכויות הילד פועלת למען זכויות ילדים או שמא למען אינטרסים פוליטיים, ומונעת ע"י שיקולים זרים, כגון סחר בילדים לעמותות וארגונים חברתיים?

הכתבה מיידי האבנים מסילואן יוצאו מחזקת הוריהם? חדשות ערוץ 2 , אוקטובר 2010

הוועדה לזכויות הילד של הכנסת התכנסה כדי לדון במקרי האלימות האחרונים בשכונת סילוואן במזרח י-ם. יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון כבר בחן דרכים להוציא את הנערים מיידי האבנים מחזקת הוריהם. "קיבלתי דיווחים שמשלמים לילדים האלה כדי לזרוק אבנים", אמר. טיבי ובן ארי התעמתו: "מי שמסכן חיים יש לירות בו", אמר בן ארי
.

.

פתרונות חינוכיים יפתרו את בעיית יידוי האבנים בשכונת סילוואן? ועדת הכנסת לזכויות הילד התכנסה הבוקר לדון ב"מעורבות קטינים ביידוי אבנים בכפר השילוח".

הוועדה בחנה מספר אפשרויות יצירתיות משהו להתמודד עם התופעה האלימה, לאחר שבימים האחרונים הותקפו במקום מספר אזרחים ישראלים. יידוי האבנים בשכונה עלה לכותרות ביום שישי האחרון, כשדוד בארי, יו"ר עמותת "אלעד", תועד מותקף באבנים במכוניתו – ודורס שני נערים.

"אני מתכוון לפנות לפרקליטות על מנת לבחון את הדרך להוציא את הילדים מחזקת הוריהם", אמר לגלי צה"ל יו"ר הוועדה, דני דנון (ליכוד) לפני ישיבת הוועדה. "כבר ביום שישי קיבלתי דיווחים כי משלמים לילדים האלה כדי לזרוק אבנים ואני חושב שצריך להגן עליהם וגם על הרכבים היהודים".

לדיון הוזמנו נציגי המשרד לביטחון פנים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבינוי והשיכון, "עטרת כהנים", עיריית ירושלים, המועצה הלאומית לשלום הילד וגם האגודה לזכויות האזרח בישראל. גם בארי עצמו הוזמן. לגלי צה"ל אמרה נציגת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד טלי ניר, כי "בוועדה יושבים חברים שבוחרים להתעלם ממה שקורה במציאות ולכן אנחנו מעדיפים שלא להגיע לדיון".

במהלך הדיון התפתח ויכוח חריף בין ח"כ מיכאל בן ארי לח"כ אחמד טיבי. בן ארי אמר כי "מי שמסכן חיים יש לירות בו" ובתגובה אמר טיבי כי, "יש לשלוח את כל הוועדה לפסיכיאטר, הדיון הוא על כך שילד הועף באוויר ופגעו בו ולא על זה שהוא זרק אבנים, אתם מטורפים".

יו"ר הוועדה דנון אמר במהלך הדיון כי "יש לזמן את הורי הילדים שהשתתפו בתקרית ביום שישי לחקירה מיידית. עלינו לפעול בכל הדרכים להפסקת נוהג השלכת האבנים על ידי ילדים בשכונה".

אתמול: צוות חדשות 2 ומרואיינת הותקפו באבנים

אבן ענקית במושב הקדמי שליד הנהג, ונהגת יושבת ברכב וממררת בבכי – כך נראתה הפעם השנייה בתוך פחות מחצי שעה, בה פגשנו אמש את קרן לוי.

זמן קצר לפני כן ביקשנו ממנה להגיע לסילוואן, למקום בו דרס דוד בארי ביום שישי את שני הנערים הפלסטיניים. מתברר שכמה דקות לאחר הדריסה, הגיעה לשם גם קרן לוי, נרגמה באבנים והגיבה כמו בארי. "נתתי פול גז, הבת שלי ככה סתמה את האוזניים. קפצו עלינו שני מבוגרים על האוטו", סיפרה.

כאשר הסתיים הראיון אתמול, הותקפו לוי וצוות חדשות 2 במטח אבנים וסלעים. הצוות הצליח, חלקית, לצלם את האבנים הנזרקות על לוי בטלפון הנייד. בתוך שניות, הפכה גם מכוניתם של אנשי הצוות למטרה של מיידי האבנים בסילוואן.

לוי הצליחה להיחלץ בעור שיניה. פגשנו אותה לאחר מכן בשער יפו, "השליכו 50 אבנים", סיפרה לנו בקושי רב. לוי נפגעה בידה, בגבה וברגליה, וכאשר רואים את הסלע בתוך מכוניתה, אפשר לומר שיצאה מהתקיפה בנס.

אתמול בארי עצמו נפגש איתנו וסיפר לנו על השתלשלות האירוע, כפי שהעיד במשטרה. לדבריו, שניות לפני האירוע המכונית שנסעה לפניו עצרה בצד, איפשרה לו לעקוף ומיד נסעה אחריו. "ניסיתי לעשות רוורס אבל המכונית בלמה אותי. פחדתי שיוציאו את בני מהמכונית. הייתי חייב לנסוע משם, אמרתי לעצמי, אחרת אשתמש באקדח – וזה יהיה הרבה יותר גרוע", סיפר.

למרות שהצלמים שהיו במקום הם אלה שהפכו את הסיפור לכותרת עולמית, בארי וחבריו מברכים על הצילום. אודי רגונס, דובר עמותת "אלעד" שבארי עומד בראשה, אמר כי "זה הוכיח לעולם שהוא היה בסכנת חיים".

קישורים:

הסנגוריה הציבורית, ועדה לזכויות הילד, מעון מסילה, משרד הרווחה, רשות חסות הנוער

"מעון מסילה עובד בהיפוך ומהווה שקר גדול ותעודת עוני לשירותי הרווחה ולעתיד החברה בישראל"

הכתבה "הבנות צריכות לצאת מהמעון במצב טוב יותר" , ליאת שלזינגר , מעריב סופשבוע , 30.07.2010

חה"כ דני דנון והוועדה לזכויות הילד התכנסו בשבוע שעבר, בעקבות התחקיר ב"סופשבוע" על מעון מסילה ודרשו ממנהליו: הגישו בתוך חודש דוח המפרט את הצרכים של המעון ואת הפערים הקיימים בו

לפני כחודש פורסם כאן תחקיר על הנעשה מאחורי כותלי המעון הנעול מסילה, מעון לנערות במצוקה והממוקם במושב אורה שליד ירושלים. מהממצאים עולה שכללים נוקשים, אלימות, סמים, נעילות ממושכות בבידוד בתנאים מצחינים, מעצרים "חינוכיים", ושלילת הזכויות הבסיסיות של הנערות הפכו לחלק משגרת המקום. מסמכים פנימיים של המעון, שהגיעו לידי "סופשבוע", חשפו את הקלות שבה מחליטים לנעול נערות בבידוד, את העונשים המוטלים על החוסות, את החוקים שאוסרים בין היתר, קיום שיחת טלפון פרטית עם בני משפחה, או שמיעת מוסיקה בשפה זרה. בתחקיר הובאו עדויות קשות של נערות וגם נחשף דוח מיוחד של הסנגוריה הציבורית שקבע כי המקום נכשל בשיקום הנערות, מדרדר את מצבן ומסב להן נזק בלתי הפיך.

הכנסת לא נותרה אדישה. יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ דני דנון, כינס ביום רביעי שעבר, היום האחרון לפני יציאת הכנסת לפגרה, דיון מיוחד שדן בממצאי הכתבה ובתנאים במעון מסילה. "מעון מסילה עובד בהיפוך ומהווה שקר גדול ותעודת עוני לשירותי הרווחה ולעתיד החברה בישראל. נדמה כי המעון הפך ממעון שיקומי ובית חם למפעל המייצר נערות אשר משתמשות בסמים בזנות ופשע", אמר אז דנון בעקבות הממצאים והבטיח לפעול בנושא.

הישיבה שהתקיימה בנוכחות חברי הוועדה דנון, ח"כ אבי דיכטר וח"כ אורלי לוי, עם הנהלת המעון, בכירים במשרד הרווחה, הסנגוריה הציבורית ומומחים שונים, הייתה מתוחה למדי. בסופו של הדיון דרש דנון מהרשויות לבצע חשבון נפש ולבדוק אם ניתן להחזיר את המעון לייעודו המקורי של שיקום ושילוב נערות בחברה. כמו כן, נקבע כי המעון יעביר לעיונה של הוועדה מסמך עם צורכי המעון והפערים החסרים תוך שלושים יום.

לכתבה המלאה הקלק כאן

מעקב סופשבוע מעון מסילהקישורים:

דני דנון, ועדה לזכויות הילד, ועדת סלונים נבו, לשכת הרווחה כפר יונה, מדיניות משרד הרווחה

ועדה לזכויות הילד בכנסת – קבלת החלטות תחת לחץ

יולי 2010 – פרשת רצח שלשת הילדים בידי אביהם בנתניה זעזעה השבוע את המדינה. משפחת אם הילדים האשימה את רשויות הרווחה ברצח הילדים משום שאלו לחצו על האם לאפשר מפגשים ללא פיקוח עם האב, ולא יילקחו ממנה הילדים. רשויות הרווחה טענו כי הם פעלו ע"פ חוות דעת פסיכיאטריות של משרד הבריאות וע"פ הנהלים המקובלים. במשרד הבריאות השיבו כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון", או במילים אחרות חלפו מספר שבועות מאבחון האב ועד פגישתו עם ילדיו ולכן חוות הדעת הפסיכיאטרית אינה תקפה.
כמו בכל אירועי רצח ילדים משרד הרווחה הביע זעזוע עמוק והכריז כי בבדיקה ראשונית שביצע עובדי הרווחה פעלו כשורה. במקביל ביקשו נציגיו השונים תוספת סמכויות ומשאבים על מנת שיוכלו למנוע הישנות מקרים אלו בעתיד ככל שניתן.

חה"כ דני דנון יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת פנה למבקר המדינה בבקשה לבדוק אם היה אפשר למנוע את רצח ילדי משפחת בן דרור אילו יושמו המלצות ועדה בראשות סמנכ"ל משרד הרווחה מוטי וינטר שהוקמה לאחר רצח הילדה רוז פיזם. מדובר בוועדה בין משרדית שנועדה להמליץ על תפיסות חדשות לאיתור קטינים הנמצאים בסיכון ודרכים להצלתם מאסון אפשרי, תוך מתן סמכויות ומשאבים נוספים לרשויות הרווחה.
ח"כ דנון ביקש מהמבקר גם לבדוק מדוע המלצות הוועדה הבין משרדית לא יושמו עד כה ומה ניתן לעשות בכדי לשנות מצב זה.

נשאלת השאלה האם יישום המלצות הוועדה הבין משרדית אפקטיבי?

המלצות חשובות ומשמעותיות הומלצו ע"י ועדות מזה כעשר שנים ויותר: חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד שמדינת ישראל חתומה משנת 1991 – ועדת רוטלוי, ומינוי נציב תלונות ציבור חיצוני בלתי תלוי על מערכות הרווחה: פקידי סעד, עובדים סוציאליים, פנימיות ומעונות ועוד – ועדת גילת (2002), ועדת רוטלוי (2003), ועדת סלונים נבו (2009).

ליקויים חמורים על עבודת פקידי סעד לסדרי דין צוינו בדו"ח ועדת סלונים נבו. בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן. העדר פיקוח וביקורת על עבודת פקידי הסעד תוך מתן גיבוי מוחלט במקרה של תלונה או ערעור, ועוד.
כיצד פקידי הסעד ובתי המשפט יכולים להגיע למסקנה או החלטה אפקטיבית וטובה אם אינם מבחינים בין עובדות לדעות, ואינן טורחים כלל לבדוק את עצמם. שאלה נוספת האם תוספת משאבים וסמכויות לפקידי הסעד יסייעו בקבלת החלטות טובות אם ממצאי ועדת סלונים לא מיושמים.
ועדת סלונים נבו המליצה על מינוי אומבודסמן חיצוני בלתי תלוי על פקידי הסעד, משרד הרווחה לא יישם את ההמלצה.

חוק זכויות הילד, ומינוי אומבודסמן על רשויות הרווחה הם יישומים ראשונים במעלה ומובנים מאליהם ברוב מדינות העולם המתקדמות. ואולם במדינת ישראל מסיבות לא ברורות לא יושמו המלצות אלו. אי מימוש המלצות אלו גורם מידי יום תסכול וחוסר אמון במערכת הרווחה, הרס הפרט והמשפחה. דוגמאות הן כליאת ילדות בצינוק במוסד מסילה עם קיא ושתן, אונס ילדים במעון מקי"ם, אונס ילדה והדבקתה באיידס במוסד של אקי"ם בשרון, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, פרשת חוות שדה בר ועוד

מן הראוי כי מקבלי ההחלטות יפשפשו באוסף המידע והניסיון הרב שהצטבר במהלך עשרות שנים ויקבלו החלטות באופן מובנה ומסודר ע"פ סדר עדיפויות, ולא יפעלו באופן אמוציונלי רגעי, או ע"פ שיקולים זרים כאלו ואחרים.

קישורים: