איזוק קשישים, אלימות נגד קשישים, אריאלה שטרנבך, בית אבות, התעללות בקשישים, חדשות, טיפול בקשישים, מוסד סיעודי, פשעי משרד הרווחה, קשירת קשישים, קשיש, קשיש סיעודי, קשישים, תקיפת קשישים

אוזקים ומכים קשישים: זוועה מצולמת בבתי אבות

אוזקים ומכים קשישים: זוועה מצולמת בבתי אבות , ynet , אריאלה שטרנבך , 05.02.2017

קשירות סאדיסטיות למיטות, קשישים שסופגים אלימות מילולית ופיזית קשה, הזנחה שיטתית: כתבתנו ביקרה והתנדבה ב-14 בתי אבות – המצלמה הנסתרת והשיחות עם הדיירים חשפו את היחס המזעזע שאותו הם סופגים. הבשורה הרעה: זה רק ייעשה גרוע יותר. חלק ראשון בתחקיר

הצילום באדיבות "אינסק ציוד ריגול ואבטחה״, עריכה: תמר אברהם, עדויות הקשישים בבתי האבות. חלק 1

שעות צהריים של אמצע נובמבר בבית אבות בירושלים. פאני (כל השמות בכתבה בדויים כדי לשמור על פרטיותם וכבודם), צינורית האכלה מחוברת לגופה, מתקשה לדבר. אני רואה שהיא עצבנית ומנסה לומר לי משהו. אני מלטפת אותה בניסיון להרגיעה, ואז מגלה שפרקי ידיה נקשרו בחוזקה לגלגלי הכיסא. "תביאי מספריים", היא מתחננת. אני מציעה לשאול את האחיות, אבל היא מהסה אותי: "אל תשאלי". אחות חולפת לידינו, מנידה בראשה ונוזפת בפאני.

כשהאחות נעלמת, אני מנסה להשחיל אצבע בין ידה של פאני לבין הגלגל, ללא הצלחה. הקשר הדוק ולוחץ בחוזקה על עורה. ייתכן מאוד שהיא מסוג הדיירים שצריך לקשור כדי שלא תזיק לעצמה או תיפול, אבל למה חזק כל כך ולמה ישירות לגלגל? אני מביטה ימינה ושמאלה ומתירה את הקשר – לבי נחמץ למראה הקרעים שנוצרו בעור – ואז אני קושרת שוב, הפעם באופן פחות סדיסטי. על פניה של פאני ניכרת הכרת התודה.

שבועיים חולפים, ואני שוב באותו בית אבות. נעמה, אחת הדיירות, מזהה אותי מהביקור הקודם וקוראת לי לשבת לידה. היא קשורה לכיסא הגלגלים בחוזקה באמצעות סדין סגול, בניגוד לנהלים. "אין לי מושג למה קשרו אותי", היא אומרת. "מה, אני תינוקת? איך אני אפול? תראי איך אני יושבת טוב. שימותו פה כולם, גיהינום להיות כאן".

על פניו נראה שהתפקוד הקוגניטיבי של נעמה תקין. היא יודעת בדיוק כמה זמן היא נמצאת כאן, זוכרת אותי מביקורי הקודם, ובמשך כל שהותי היא מסתכלת סביב כדי לראות שאין עובד שמקשיב לנו. כשאחד מהם מתקרב, היא משתתקת וממתינה שיתרחק, ואז ממשיכה. "אני מפחדת שיעשו לי משהו רע", היא אומרת בחשש. "זה מקום נבזי. בלילה, הוא (אחד העובדים) תופס אותנו, טק, זורק אותנו למיטה".

"מקומות כאלה רק מקצרים את החיים"

"הכי טוב לבן אדם לא להזדקק למקומות כאלה, הם רק מקצרים את החיים", אומר לי יצחק, דייר בבית אבות במרכז, ואני חשה את המשפט הזה על בשרי. בחודשים האחרונים התנדבתי וביקרתי ב-14 בתי אבות ברחבי הארץ, בעיקר במחלקות הסיעודיות, ומביקור לביקור התמלאתי כעס ותסכול. כמעט בכל המחלקות נתקלתי בסיפורים זהים, שנלחשו על ידי דיירים מבוהלים שחששו להיתפס.

ראשית, הקשירות; על פי הנהלים יש לקשור את החולים רק בכפוף להחלטת רופא או ועדה מיוחדת, אבל במציאות זו ברירת המחדל. שוב ושוב נתקלתי במבוגרים חולים וחסרי אונים, קשורים באגרסיביות ללא צורך. בחלק מהמקרים זה נראה כמו סדיזם לשמו, קשירות שמהדקות את המטופלים לכיסאות הגלגלים או למיטות ופוצעות אותם.

כמעט בכל בתי האבות נתקלתי גם בסיפורים על אלימות מצד העובדים במקום: דחיפות, מכות, קללות ואף תקיפה מינית. המראות בכל רחבי המדינה דומים, והעדויות זהות. "זה יכול לקרות בכל רגע נתון", מספרת לי נועה, דיירת במחלקה סיעודית באזור השרון. "הם פשוט מטיחים אותם. הגעתי לפעמים למצבים שנקרע לי הלב, אבל היום אני פשוט נושכת את הלשון, אחרת אהיה בסכנה כאן. לא אומרת כלום להנהלה, רק בשקט למשפחות".

למחרת בצהריים אני קופצת לבית אבות ביפו ונכנסת לחדר האוכל. הדיירים יושבים שם בשקט מוחלט. תהליך ההאכלה, כמו בכל המוסדות שבהן ביקרתי, נמשך מעט מדי זמן. פשוט אין מספיק עובדים, אז מאביסים את הקשישים במהירות מבהילה. "כולם כאן עצבניים", מספרת לי יאנה. "צועקים, מדברים לא יפה. יש אחד, אם את לא מדברת איתו טוב אז הוא נותן מכות. אני כבר קיבלתי ממנו".

קשישים קשורים ראיתי גם בשאר בתי האבות שבהם ביקרתי. אחות סיעודית הסבירה לי בפשטות את המצב. "תראי כמה עובדים יש כאן, על כמה קשישים. אין שום דרך בעולם להשתלט עליהם, אז מכופפים קצת את הנהלים".

הסיפורים הקשים ביותר מתרחשים במחלקות הסיעודיות בשעות הערב והלילה, כשאין בסביבה בני משפחה עם עיניים פקוחות. בירושלים, בפתח תקווה, בתל אביב, בטבריה, ובעצם כמעט בכל מקום ראיתי בעיניי יחס נוקשה עד אלים לדיירים, ושמעתי סיפורים על אלימות קשה ביותר שהופעלה כלפיהם.

באחד מבתי האבות במרכז הארץ, מתיישבת לידי רחלי, שמספרת על מכות, משיכה בשיערות ועוד. "הן זורקות אותי על המיטה כמו כדור", היא מספרת. "יש לי רגל ויד משותקות, ואת אלה הם הכי אוהבים לזרוק. אני מעירה להם, זה לא כדורגל, זו יד מסכנה. אתם לא זורקים זבל לפח".

כשהאמון שלה בי גובר, היא מספרת שישנן עובדות צעירות שגם מכות אותה ואת חבריה, "ומקלחת? זה הכי נורא", היא אומרת. "העובדת הקודמת שהייתה אפילו תקעה את האצבע שלה למטה באיבר המין שלי. סתם בא לה לצחוק עליי, ומכות היא נותנת בעורף ובלחי", היא מוציאה את ידה המתפקדת מתחת לשמיכה ומדגימה.

היא עדיין עובדת פה?

"כן, היא בדרגה גבוהה. כשאני רואה אותה באה, אני מזדעזעת. כל הזמן סוגרת רגליים ובורחת מפניה, כי היא עשתה את זה פעמיים. מגעילה, לא איכפת לה שאני אפול ואשבור את הראש. היא אכזרית וצוחקת כאילו היא גיבורה".

"כשמדובר בקשישים, המדינה רק מערימה קשיים"

בכירה באחד מבתי האבות הודתה בפנינו השבוע כי בלית ברירה, גם כשהיא יודעת שיש לה עובד שאינו מבצע את תפקידו כראוי, היא תחשוב פעמיים לפני שתפטר אותו, "כי אין אף בן אדם שפוי שיבוא לעבוד במקומו, וגם כך אנחנו במצוקת כוח אדם קשה".

מנהל מוסד אחר, שבו גילינו הזנחה ובעיות היגיינה, אמר בתגובה לכתבה: "למרות שהמוסד שאותו אנחנו מנהלים מקפיד על תקני כוח האדם כנדרש, אין בכך כדי לענות על הצרכים האמיתיים של הדיירים. הנושא הועלה גם בעתירה נגד המדינה בנושא העסקת עובדים זרים בסיעוד בבתי אבות. כשחסרות מיטות בחדרי מיון, המדינה בונה. כשמדובר בקשישים, המדינה רק מערימה קשיים בזמן שקצב ההזדקנות משיג בהרבה את קצב בניית המיטות. המחסור הזה הוא לב לבה של הבעיה, וזו הסיבה לכך שיש מוסדות שמעגלים פינות".

מנהל מוסד אחר, שבו נתקלנו בגילויי אלימות ובקשירות אגרסיביות, אמר: "אני לא מאמין שהדברים האלה היו אצלנו. יש בעיה אמיתית עם מצוקת כוח האדם, גם כי אין תקציב וגם כי מעט מאוד אנשים מוכנים לעבוד בעבודה כזאת. אלו בעיות ידועות. המוסד שלנו הוא מהרמות הגבוהות, ולא חסר כוח אדם".

מבית האבות במרכז, שבו שמענו תלונות על אלימות מצד העובדים, נמסר בתגובה: "כשנראה את החומרים בעיניים נגיב". משאר בתי האבות לא נמסרה תגובה, ובחלקם אף ענו בתוקפנות לפניותינו.
משרד הבריאות: "תלונות הקשורות לאלימות מטופלות בחומרה"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הטענות שהועלו בפנייתך הן כלליות ואינן נוגעות לאירועים פרטניים, ולכן נענה אופן כללי: אגף גריאטריה ומשרד הבריאות מפרסמים נהלים וסטנדרטים המתעדכנים מעת לעת בנושאי הגבלות מכניות וכימיות, שמירה על האוטונומיה של המטופל ומניעת אלימות, וכן לגבי זכויות המטופל לגבי סביבה בטיחותית ומניעת נפילות לצד מניעת הגבלות".

"הפיקוח על המוסדות הסיעודיים מוסדר בנהלים וכלי בקרה שמפורסמים באתר משרד הבריאות וכולל הגדים המתייחסים לנושאי הגבלות וזכויות המטופל. נעשות בקרות בתדירות של לפחות פעם בשנה עם כלי הבקרה, מעבר לבדיקות מצומצמות אחרות. דו"חות הבקרה מפורסמים באתר המשרד ולכל המוסדות שפורסמו ברשימה נערכה בקרה אחת לפחות במהלך שנת 2016".

"בשנים האחרונות נושא ההגבלות נמצא במרכז העשייה עם בקרות והנחיות למוסדות, ופעילות ניכרת מתוכננת לשנת 2017. מידע ותלונות הקשורות לאלימות מטופלות בחומרה בכל הכלים העומדים לרשותנו, כולל הליכים משמעתיים ומשפטיים. לגבי כוח אדם, לפי הבקרות שנעשו על-ידי המשרד, אין חוסר בכוח אדם משמעותי, אך ללא ספק יש להעלות את הסטנדרטים והתקינה, בעיקר של מטפלים/כוח עזר סיעודי. משרד הבריאות הגיש בקשה לתקצוב נוסף כדי לממן זאת".

שר העבודה והרווחה חיים כץ מסר בתגובה: "אני רואה בחומרה רבה כל התעמרות בקשישים. השירות לאזרחים ותיקים מבצע לאורך השנה ביקורת סדירות ומתואמות בבתי האבות לצד ביקורי פתע, על מנת לוודא שהמחלקות לתשושים ועצמאיים, שנמצאות תחת סמכותנו, עומדות בסטנדרטים שהצבנו ובתנאי הרישיון".

"בכל בית אבות מופיעים פרטי התקשרות של המפקחים המחוזיים, על מנת לאפשר לאזרחים הוותיקים ליצור קשר עם המפקח בעת הצורך, והמדיניות היא לטפל בכל תלונה במלוא תשומת הלב וביסודיות. אני קורא לכל אזרח שנתקל ברשלנות או פגיעה בקשיש במסגרות שבסמכותנו לפנות מיידית למשרד הרווחה".

אלימות נגד קשישים, אריאלה שטרנבך, בית אבות, התעללות בקשישים, חדשות, מוסד סיעודי, פשעי משרד הרווחה, קשיש, קשיש סיעודי, קשישים, תחקיר בתי אבות, תקיפת קשישים

"היא אפילו תקעה אצבע למטה"

פברואר 2017 – מכלאות הקשישים של משרד הרווחה. מהתחקיר עולה תמונה קשה ומצמיתה ובתוכה קשישים סיעודיים וחסרי אונים הסופגים התעללות קשה, אלימות והשפלות בתוך מוסדות שהתנאים שבהם מזכירים יותר מכלאות ולא בתי אבות.
בית אבות, בית אבות משען נאות אביבים תל אביב, בית ראובן, דקלה אהרון שפרן, התעללות בקשישים, קרן נויבך, קשירות, קשירת קשישים

אלימות נגד קשישים בבתי אבות: תופעה נרחבת קשירות בניגוד לחוק

תופעה נרחבת של קשירת קשישים בבתי אבות ברחבי הארץ , דקלה אהרן שפרן , 04.12.16 , רשת ב

דוחות בקרה של משרד הבריאות חושפים תופעה נרחבת של קשירת קשישים בבתי אבות ברחבי הארץ. בשנה החולפת נמצא שלפחות ב-20 מוסדות נקשרו קשישים שלא על פי הנהלים. במקרים אחדים נמצא שמחצית מן הקשישים במוסד היו קשורים, ובמקרים אחרים – נעשו הקשירות בדרך שלא שמרה על כבוד הקשיש או גרמה לפצעים ולשפשופים בעור. הבוקר דווח בתוכנית סדר יום עם קרן נוייבך על בית אבות לחולי אלצהיימר בירושלים, בית ראובן, שבו נקשרו קשישים לכיסאות ולמיטות במשך שעות ארוכות. בעקבות פניית קול ישראל עשה משרד הבריאות ביקורת פתע במקום ומנהלי המוסד זומנו לבירור.

קשישים המטופלים בבית האבות "בית ראובן" לחולי אלצהיימר בירושלים נקשרים לכסאות ולמיטות, לעיתים במשך שעות ארוכות. בני משפחותיהם של הקשישים התלוננו שיקיריהם נקשרים בלי יכולת לזוז, וכי נאמר להם שהדבר נעשה לטובת הקשישים. ביקורת שעשה משרד הבריאות בבית האבות, בעקבות פניית קול ישראל, העלתה שהקשישים נקשרים באביזרים שאינם מתאימים, וכי הגבלתם נעשתה בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם הנהלים. הנהלת המוסד תזומן לדיון במשרד הבריאות, ובית האבות נדרש להחליף את הציוד לאלתר.

ציטוטים מתוך דוחות ביקורת פתע שנערכו השנה במוסדות סיעוד גריאטרי:
בית אבות משען נאות אביבים תל אביב – ביום הבקרה נצפו מספר גבוה של מטופלים המרותקים באמצעות הגבלה פיזית – יש לנהל דיון חוזר עם אנשי צוות רלוונטיים, להציג חלופות לפתרון ולתעד את התהליך. בישיבות צוות רב מקצועי אין דיון מספק בנושא הגבלה פיזית ליקוי חוזר מבקרה הקודמת במהלך הבקרה ראינו שימוש נרחב בהגבלות תנועה. מומלץ לעשות הערכה חוזרת של הנושא לכל אחד מהדיירים על מנת לצמצם ככל האפשר את השימוש בהגבלות תנועה.

לב גנים נתניה: חולים רבים נמצאו רתוקים לכסא עם אביזרי הגבלה המעלים רמת הסיכון לפצעים ושפשופים במוסד קיים ריבוי של הגבלות תנועה. * יש להקים צוות חשיבה מקצועית בנושא ולבדוק אפשרויות נוספות מלבד הגבלת תנועה לדיירים.
בית בפרדס בית אבות סעודי הוד השרון הבקרה תאריך * קיים מחסור בציוד הולם לישיבה בטיחותית ואיכותית. * חולים רבים נמצאו רתוקים לכסא עם אביזרי הגבלה המעלים רמת הסיכון לפצעים ושפשופים. * מספר דיירים יושבים על כסאות גלגלים קרועים ושאינם תקינים. * בזמן הבקרה נמצאו דיירים אשר ישבו על כסאות גלגלים של דיירים אחרים ודיירת אשר ישבה עם הגבלת תנועה ללא שניתנה הוראה רפואית לכך.

מרכז גריאטרי בית שאן: 23 מטופלים מוגבלים באמצעים שונים, מתוכם 7 הגבלות במחלקה לתשושי נפש. יש לציין שחלק מההגבלות בוצעו בצורה לא נכונה שלא שומרת על כבוד המטופל התגלו סתירות בהקשר לתיעוד ההגבלות במוסד.
בית אבות מול כרמל, שער העמקים יש לבחון מחדש את כל ההגבלות, ביום הבקרה נצפו 10 הגבלות,
מוסד המבריא כפר סבא חולים רבים נמצאו רתוקים לכסא עם אביזרי הגבלה המעלים רמת הסיכון לפצעים ושפשופים.
עמותת מרכז פיס סיעודי – נתיבות – – יש לבדוק שוב את כל ההגבלות הפיזיות במוסד עם הצוות הרב מקצועי. לבנות תכנית להפחתת כמות הקשירות במוסד ולפעול ליישומה

גני רום פתח תקווה– ביום הבקרה נצפו מספר גבוה של מטופלים המרותקים באמצעות הגבלה פיזית – יש לנהל דיון חוזר
בית פנחס נס ציונה: חולים רבים נמצאו רתוקים לכסא הגלגלים עם אביזרי הגבלה המעלים רמת הסיכון לפצעים ושפשופים. יש לתעד את כל אביזרי ההגבלה שניתנים כפי הנדרש בנוהל
מקום בלב באר יעקב- יש לבצע הדרכות צוות סיעודי בנושא הגבלות פיזיות. (קושרים דיירת למיטה ללא הוראה רפואית)
מוסד בית אור בית בכפר כפר סבא – כשליש מהדיירים ישבו עם אמצעי הגבלה שונים: חגורות מותן, מפשעה או שולחניות. יש לשפר התייחסות לקשירות והגבלות של הדיירים.

דורות בנגב באר שבע – רופאת הבית הפגינה היכרות חלקית עם הדיירים ולא זכרה למשל למי מהדיירים הגבלה פיזית חידושי הגבלה פיזית בוצעו אוטומטית, ללא שיחה ויידוע בני המשפחה.
בית ברמת השרון – יש לעשות הערכה מחדש של ישיבת המטופלים במחלקה ולפעול לצמצום השימוש בהגבלות פיזיות וצמצום הסכנה להיווצרות פצעי לחץ ושפשופים כתוצאה מהן.

מרכז סיעודי איתנים באר שבע ישנו ריבוי מטופלים בעלי הגבלה פיזית במחלקה א‘. יש לבדוק את הנושא מחדש תוך כדי ריענון נהלים ושיתוף פעולה ע"י הצוות הרב מקצועי במוסד. (ראו זאת כהערה מבקרה קודמת).
בית אבות על שם רוכלין – בבדיקת מספר תיקים של מטופלים עם הגבלה פיזית, לא נמצא דיון בישיבת צוות רב מקצועי על צורך וסוג ההגבלה, יש חשיבות רבה לדיון בישיבה רב מקצועית על הגבלות פיזיות, יש להקפיד עד דיונים אלו.
הוד ירושלים – ביום הבקרה נצפו %30 מהמטופלים המרותקים באמצעות הגבלה פיזית – יש לנהל דיון חוזר עם אנשי הצוות הרב המקצועי, על הצורך בהמשך הגבלה.

שומרי החומות ירושלים– ביום בקרה באחת המחלקות נצפו מספר מטופלים המרותקים באמצעות הגבלה פיזית ללא הוראת רופא

בפתח תקווה נאות גיל עוז- יש לפעול להפחתת השימוש בהגבלות פיזיות. * יש לקיים דיון בצוות רב- מקצועי בנושא של הגבלות פיזיות ולמצוא אפשרויות חלופיות אחרות להגבלה. * במחלקה סיעודית א‘ (ג‘ במוסד) %49 ) 18 (מכלל 37 המטופלים מוגבלים. * במחלקה סיעודית ד‘ 13 מטופלים עם הגבלה פיזית שזה כשליש מהמטופלים במחלקה.

תופעה נרחבת של קשירת קשישים בבתי אבות ברחבי הארץ , דקלה אהרן שפרן , 04.12.16 , רשת ב
בית אבות, התעללות בקשישים, לשכת הרווחה חוף אשקלון, שמוליק חדד

התעללות קשה בקשישים במועצה אזורית חוף אשקלון

נסגר בית אבות בדרום; החשד: התעללות בקשישים , 21.01.04 , שמוליק חדד , ynet

אנשי משרד הבריאות הזדעזעו בעקבות המראה שנגלה לעיניהם בביקורת של בית אבות פיראטי ליד אשקלון: אחד הקשישים היה כפות, חתולים התרוצצו במקום והמטבח היה מזוהם

לשכת הבריאות המחוזית באשקלון הוציאה היום (ד') צו סגירה לבית אבות פיראטי ביישוב בת הדר, הסמוך לאשקלון. זאת, בעקבות התנאים הקשים בהם הוחזקו הקשישים, והעובדה שהמקום פעל ללא רישיון. נגד בעלי המקום הוגשה תלונה בחשד להתעללות בחסרי ישע, והמשטרה פתחה בחקירה.

אנשי לשכת הבריאות ערכו היום במקום ביקורת. הרופא הנפתי, ד"ר מיכאל גדלביץ', סיפר על המראה שנגלה לנגד עיניהם: "הגענו לשם והזדעזענו. המקום היה ברמה תברואתית ירודה. המטבח היה מטונף, חתולים התרוצצו שם, המזון שהיה שם פג תוקפו, כך גם התרופות שתוקפן פג".

לדבריו, "המחזה ששבר אותי באופן אישי היה לראות את אחד הקשישים, כבן שמונים, כפות במיטה בכתונת משוגעים כשהוא מנסה להיחלץ ממנה. כששאלתי את מנהלת המקום מדוע היא קשרה אותו, היא אמרה לי 'כדי שהוא לא יפול מהמיטה".

לחולה אחרת ששהתה במקום, גם היא במצב בריאותי קשה, הוזמן מיד אמבולנס שפינה אותה לבית החולים ברזילי באשקלון.

בבדיקה שערך משרד הבריאות בחודש דצמבר באזור אשקלון נמצאו 22 בתי אבות פיראטיים, המכונים "בית חם", בהם שבהו כ-200 קשישים ללא פיקוח, ובחלק מהמקרים, בתנאים תברואתיים קשים.

השבוע הוחלט במשרד הבריאות להתחיל ולפעול נגד בתי האבות הללו. להערכת משרד הבריאות, כאלף קשישים ברחבי הארץ שוהים בבתי אבות כאלה בגלל קיצוץ בתקציב המשרד בסעיף הנוגע לקשישים בבתי אבות.

ד"ר גדלביץ' הוסיף כי "לשכת הבריאות תמשיך לפעול נגד בתי האבות הפיראטיים הללו. גם אותן משפחות שמנסות למצוא לקשישים בית חם, חייבות לבדוק קודם לכן היטב את המקום".

נסגר בית אבות בדרום; החשד: התעללות בקשישים , 21.01.04 , שמוליק חדד , ynet

אגודת "אשל", בית האלה, ג'וינט, הזנחת קשישים, התעללות בקשישים, מוסד סיעודי

לשכת הרווחה בית שמש – זוהמה, זיהומים והזנחה במוסד הסיעודי בית האלה מאגודת אשל ג'וינט

 מאי 2016 – מתחת לאף של לשכת הרווחה בית שמש שוכבים קשישים מוזנחים ומופקרים בזוהמה במוסד סיעודי בית האלה מקבוצת אשל הג'וינט, ופקידי הרווחה בית שמש אינם פוצים.
זוהמה, זיהומים והזנחה במוסד הסיעודי, איציק וולף , news1, מאי 2016

לקריאת דוח משרד הבריאות על מוסד בית האלה הקלק כאן

 זוהמה, זיהומים והזנחה במוסד הסיעודי בית האלה מאגודת אשל ג'וינט
קרוב ללב? [מתוך אתר המוסד הסיעודי]

הפתרון: הכלמה ממוסדת

במהלך הכנת הכתבה על בית האלה נחשפנו לראשונה לנוהל שהונהג במשרד הבריאות לפרסם באופן קבוע באתר האינטרנט של המשרד את דוחות ביקורות הפתע שנערכות במוסדות סיעודיים. מדובר בנוהל ראוי שמנגיש את המידע לציבור באופן פשוט למדי. כל הדוחות נכתבים גם בתבנית זהה, וכוללים טבלאות המקלות על הקורא להבחין במהירות מה רמת המוסד הגריאטרי שבו הוא מתעניין.

אך פרסום הדוחות והנגשתם באופן פסיבי אינה מספקת במקרים כמו זה של בית האלה. ראוי יהיה אם ישקלו במשרד הבריאות להנהיג שכאשר מתגלים כשלים בהפעלת מוסד כלשהו – מדרגת חומרה מסוימת ומעלה – יפעל המשרד להנגשה אקטיבית של המידע בפני הציבור. האפשרויות לכך הן רבות ויכולות לכלול הודעה לעיתונות, קניית קישור ממומן להעלאת הדוח בתוצאות החיפוש בגוגל ועוד.

הנגשה אקטיבית, שיש בה אלמנט של הכלמה ("שיימינג") ממוסדת, תפעל גם כגורם מרתיע ועשויה למנוע הישנות מקרי הזנחה פושעת כמו זה שהתגלה בבית האלה.

דוח ביקורת רשמי של משרד הבריאות קובע כי החוסים במוסד הסיעודי-גריאטרי בית האלה שבבית שמש שוהים שם בתנאי זוהמה קיצוניים. "עם הכניסה למוסד, ריח חזק של שתן וריחות רעים נוספים עמדו באוויר". מטפלים במוסד אינם מחליפים כפפות בין מטופל למטופל, במחלקה סיעודית נמצאו מטופלים הסובלים מפטרת שנגרמה מהתנהלות לא הגיינית של המטפלים. רישיון המוסד הוגבל לשלושה חודשים ונאסרה קבלת מטופלים חדשים
▪ ▪ ▪
המוסד הסיעודי-גריאטרי 'בית האלה', הנמצא בבעלות חברה אמריקנית שמפעילה בארצות הברית רשת בתי אבות, מתואר באתרי אינטרנט רבים כמקום שבו יש אווירה פסטורלית, אשר מעניק יחס חם לדייריו הקשישים או תשושי הנפש. אולם דוח חמור וחריף ביותר של משרד הבריאות שפורסם לפני שבוע (19.5.16) ושנחשף כאן לראשונה מגלה מציאות שונה לחלוטין – הזנחה, זוהמה, ריח שתן חריף וסיכון לבריאות החוסים במוסד הגריאטרי.

"הבקרה הייתה בקרת פתע ונערכה בשעות הבקר המוקדמות במוסד (07:40). עם הכניסה למוסד, ריח חזק של שתן וריחות רעים נוספים עמדו באוויר שלא השתפרו לאורך כל שעות הבקרה. הזנחה ותחזוקה לקויה היו בכל", ציינו אנשי צוות הביקורת של משרד הבריאות בדוח שפרסמו.

צוות הבדיקה ערך סיור במוסד, שהוקם ב-1987 במבנה שיועד בתחילה לשמש כבית מלון ואשר מפעיל שלוש מחלקות ברישוי משרד הבריאות – שתי מחלקות סיעודיות ומחלקה לתשושי נפש – ומחלקה נוספת של תשושי נפש ברישוי משרד הרווחה, וגילה צפיפות ותחזוקה לקויה. "בחלק מחדרי המטופלים הצפיפות רבה, בשל עומס של ציוד. חלק מהקירות בחדרים עירומים ללא תמונות או איזשהם סממנים אישיים. בחלקם קיים ריח חזק של טחב". צוות הבדיקה ערך תצפית על שער הכניסה למוסד ומצא שהושאר פתוח במשך כעשר דקות באופן המסכן את תשושי הנפש המאושפזים בקומת הכניסה של הבניין בכך שייצאו עצמאית מן השער ללא השגחה.

עוד נמצא כי צוותי מטפלים ב-61 החוסים שמאושפזים במחלקות המוסד אינם מקפידים על טיפול אינטימי נאות במטופלים. בין היתר נמצא כי מטפלים אינם מקפידים על החלפת כפפות בין מטופל למטופל וכי באחת ממחלקות המוסד נמצא מספר גדול של חוסים הסובלים מפטרת הנגרמת מטיפול לא נאות. יתרה מזאת, אין להנהלת המוסד כל מידע על-אודות חיסונים שעברו המטפלים המועסקים במוסד או לא עברו. זאת, למרות דרישת משרד הבריאות ונהליו המחייבים את כל עובדי הסיעוד המטפלים בחוסים להתחסן מפני מחלות זיהומיות שעלולות לעבור למטופלים.

לא פחות חמור מכך הוא האופן המבזה שבו מטפלים בחוסים הסיעודיים ותשושי הנפש הנמצאים בבית האלה. "ביום הבקרה נמצאה מטופלת שהוצאה מהמקלחת כשהיא עירומה ורטובה ועליה מונחת מגבת ומטפלים מפשיטים מטופלת אחרת בחדר מבלי לשמור על פרטיותן במהלך הטיפול", נכתב בדוח.

צוות הבדיקה מצא עוד כי בין ארוחת הבוקר לארוחת הערב במוסד הסיעודי היו לא פחות מ-13 שעות ושהנהלת המוסד לא שמרה על זמני הארוחות המתוכננות. "הפער בין ארוחת ערב לארוחת בוקר שלמחרת גדול מ-13 שעות כך שנוצר צום לילה ארוך ומרווחי הזמן בין הארוחת במהלך היום קטנים. כל זאת, עלול להוביל לפגיעה בצריכת המזון של המטופלים", לשון הדוח. גם כמויות האוכל שניתנו לחוסים בארוחות נמצאו לא מספקות ולולא התערבות הבקרית, אשת משרד הבריאות, לא היה נעשה לכאורה דבר. "בארוחת בוקר כמות הביצה הטחונה, רסק העגבניות והדייסה לא הספיקו לכל המטופלים. רק לאחר הערת הבקרית הביאו מנות נוספות", נכתב בדוח.

מן ההערות שרשם צוות הבדיקה בדוח עולה גם כי המטפלים במוסד נוהגים לתת לכלל המטופלים, באופן גורף, תוספת חלבון – מבלי שנבחן הצורך האישי של כל אחד מן המטופלים בכך. עוד נמצא כי חלק גדול מן הנהלים של תפעול מוסד סיעודי היו חסרים, חלקם היו לא עדכניים וחלקם מנוגדים להנחיות משרד הבריאות. כך, למשל, נמצא נוהל מוסדי להזנה במזרק, המתיר למטפל להאכיל חוסה באמצעות מזרק למרות שפרוצדורה זו נאסרה על-ידי משרד הבריאות ולמרות שכבר בבקרה קודמת שנערכה בבית האלה קיבל המוסד הערה בנושא.

טבלת תוצאות ביקורת  - זוהמה, זיהומים והזנחה במוסד הסיעודי בית האלה מאגודת אשל ג'וינט
טבלת תוצאות ביקורת  – זוהמה, זיהומים והזנחה במוסד הסיעודי בית האלה מאגודת אשל ג'וינט

תרופות שפג תוקפן לא נזרקו

גם בביקורת פתע נוספת שנערכה במוסד, ב-4 במאי 2016, ושבחנה את אגף הרוקחות של בית האלה, נמצאו ליקויים חמורים. בין היתר נמצאו תרופות רבות שפג תוקפן ותרופות אחרות שהועברו מכלי לכלי ללא רישום תאריך, תוך התעלמות מן ההנחיה שלפיה במקרה כזה פג תוקפה של התרופה בתוך שבוע. עוד נמצאה אי-הקפדה על טמפרטורה מתאימה לשמירת תרופות וחוסר ידע של האחות במחלקה ביחס לטמפרטורה הרצויה לשמירת התרופות. תחום זה הוא גם התחום שבו קיבלה הנהלת המוסד את הציון הנמוך ביותר – נכשל – בסיכום הביקורת.

שלושה חודשים לתיקון הליקויים

ממשרד הבריאות נמסר ל-News1 כי משרד הבריאות החל בתהליך הוראה להפסקת האשפוז במוסד וקיצור הרישוי של המוסד לשלושה חודשים. משמעות 'הפסקת אשפוז' היא הוראה להפסקת קבלת חולים חדשים, מכל סוג שהוא, למוסד, למשך תקופה מסוימת. הפסקת אשפוז מבוצעת על-פי ממצאי הבקרה, בהתאם לנוהל האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, כאשר הצוות חושב שניתן לבצע שיפורים משמעותיים בממצאים.

הנוהל קובע במקביל כי הרישוי למוסד יוגבל למשך אותה תקופה לגביה נקבעה הפסקת האשפוז, במקרה הנוכחי – 3 חודשים. מטרת הפסקת האשפוז היא הפניית התשומות הטיפוליות למספר מטופלים קטן יותר והגבלת הרישוי מטרתה לאפשר למוסד לתקן את הליקויים בפרק זמן קצר ואם לא יעשה זאת – ייסגר.

משרד הבריאות ציין כי הוא מפקח באופן הדוק על פעילות תיקון הליקויים ואחרי אופי הטיפול בחוסים במוסד, במשך פרק הזמן שניתן להנהלת המוסד. עוד ציינו במשרד כי העיכוב במשלוח מכתב הפסקת האישפוז – מתאריך בדיקת הפתע (19.4.16) ועד שלשום (יום ג', 24.5.16) – נעשה בשל הצורך לקבל את תגובת הנהלת המוסד, שבראשו עומד המנכ"ל יוסף רימל, ואת הסתייגויותיה מן הממצאים. עם זאת, העירו כי מייד לאחר הבדיקה נאסר בעל פה על הנהלת המוסד לקבל חוסים נוספים וחדשים לטיפול.

אברהם ננצל, השפלת ניצולי שואה, התעללות בניצולי שואה, התעללות בקשישים, ועדות רפואיות, ניצולי שואה

עדות: ביטוח לאומי משפיל ניצולי שואה בוועדות רפואיות

ערוץ 10 – מאי 2016 – ביטוח לאומי משפיל ניצולי שואה בוועדות רפואיות כדי לקצץ ברנטות להם זכאים הניצולים מגרמניה.
מדיניות הפשע של משרד הרווחה לגזול כספי ניצולי שואה, באמצעות ועדות רפואיות משפילות של ביטוח לאומי מפעיל משרד הרווחה לחץ על ניצולי השואה לקצץ ברנטות ששולמו למדינה עבורם מגרמניה.

ניצול השואה אברהם ננצל מתחנן: "תפסיקו עם ההשפלה בוועדות הרפואיות. תנו למות בכבוד"
  05/05/2016

אור הלר, מיה זיו וולף
בדיון על מצבם של ניצולי השואה בארץ, סיפר אברהם ננצל, יוצא טהרן בן 90, על ההשפלות שעבר: "ישר אומרים לי 'אתה על סעיף זה וזה'. לא מקשיבים. זה לא יכול להימשך". ח"כ אלעזר שטרן: "אנחנו חייבים להגיע לניצולי השואה בעצמנו ולעזור להם"

פחות מ-200 אלף ניצולי שואה נותרו בחיים, כמעט רבע מהם חיים מתחת לקו העוני, ואחד מהם, אברהם ננצל שהגיע הבוקר (חמישי) לאולפן "אור ומיה", התחנן בפני חבר כנסת ונציגת משרד האוצר שישבה באולפן – כנציגי הממשלה והמנגנון הביורוקרטי – להפסיק את ההשפלה בוועדות בהן נקבעת זכאותם של הניצולים.

ננצל, בן 90 כיום, אמר: "כולכם מדברים גבוהה-גבוהה, ולא ראיתי שזה מגיע למשהו מעשי. עד היום יש השפלה בייחוד בוועדות. אנא, תורידו את הדבר הזה. אני ויתרתי על הגעה לוועדות. כי הדבר הראשון שם, אנשים לא שמים לב לזה ותכף זורקים לי לפני שאני מתיישב את ה'אתה נמצא על סעיף זה וזה'. לא רוצים לשמוע מה המצב, איך המצב או דומה לזה. רבותיי, אתם חייבים להוריד את זה. תנו לאנשים עכשיו למות בכבוד. זה לא יכול להימשך בצורה הזו".

הניצול הוסיף: "אחרי סרט בו הופיע חבר שלי, ניצול אחר, השפילו אותו בוועדה והוא ברח מהחיים, היום הוא בבית אבות". עופרה רום, העומדת בראש הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, הגיבה: "אחד הדברים שצריך להתמקד כיום זה לתת לניצולים לחיות בכבוד. לעשות את המקסימום כדי לבטל כל ביורוקרטיה אפשרית. אנחנו עושים את זה, אבל צריך לעשות יותר".

התעללות בקשישים, חברות הסיעוד, עובדים סיעודיים, פיקוח, קשיש, רשות ההגירה והאוכלוסין

משרד הרווחה מפקיר קשישים להתעללות בידי מטפלים

מול ההתעללות בקשישים, הרשויות חסרות ישע , לי ירון , 19.01.2016

מקרי ההתעללות בזקנים הולכים ומתרבים, אך 
משרד הרווחה אינו עומד ביעדי הפיקוח על מצבם, רק במקרים מעטים מוגשים כתבי אישום ואין דרך למנוע ממטפל שפגע בקשיש להמשיך ולעבוד בתחום 

פלייליסט – התעמרות והתעללות בקשישים בישראל


באוקטובר האחרון נעצרה בראש העין צעירה מהודו שטיפלה בחולת אלצהיימר בת 87, בחשד שהכתה אותה והתעללה בה מינית. באפריל נעצר עובד זר מסרי לנקה, שנחשד שהתעלל בבן 84 בעת שהיה מרותק למיטתו, לאחר שתועד במצלמת אבטחה מטיח את הזקן בחוזקה מצדה האחד של המיטה אל צדה האחר בלי שזה יכול להתנגד.

לא מדובר במקרים נקודתיים. נתונים חדשים מעידים כי מספר מקרי התעללות הפיזית של עובדי סיעוד בזקנים שבהם הם מטפלים הולך וגדל. ב–2014 נרשמו 299 אירועים מסוג זה, עלייה של כ–20% בתוך שנתיים. למרות זאת, האכיפה והפיקוח הנדרשים על מנת למנוע הישנות של מקרים כאלה לוקים בחסר: אין תקנות המונעות מעובדים שהתעללו בזקן סיעודי לחזור ולעבוד בחברה אחרת אצל מטופל אחר, אף שבביטוח הלאומי מצהירים כי הן נחוצות; רשיונה של אף חברה המעסיקה עובדים סיעודיים לא נשלל, אף שלרשות ההגירה אפשרות לפעול לשלילה מסיבה זו; ורק בכ–60% מהאירועים שדווחו לרשויות הרווחה הועבר דיווח גם למשטרה.
במוסד לביטוח לאומי, המפעיל את חברות הסיעוד ואחראי לפקח עליהן, מודים כי המצב הקיים מקשה על מניעת מקרי התעללות. "אפילו אם העובד המתעלל מסיים את עבודתו ועובר לחברת סיעוד אחרת, אין כלים להתריע בפני החברה החדשה מפניו", הסבירה רוחמה מרזם, ממונה בכירה באגף הסיעוד במוסד. "יש לאסור בחוק על המתעלל להמשיך ולתת שירותי סיעוד". היא מציינת שהביטוח הלאומי אינו יכול לאסור על העסקת עובד מסוים או להזהיר מפניו, אם לא הוגשה נגדו תלונה במשטרה, מחשש לתביעות דיבה.

יתרה מזאת: רשות ההגירה והאוכלוסין, המעניקה את ההיתרים לחברות פרטיות בסיעוד, לא שללה אף רישיון או היתר של חברה שהעסיקה עובד שהתעלל בזקן, אף שזה אחד הקריטריונים המאפשרים שלילת רישיון. אנשי הרשות לא השיבו על השאלה אלו סנקציות אחרות הופעלו, אם הופעלו, על לשכות פרטיות ועובדים זרים בעקבות התעללות בקשישים. מבדיקת מבקר המדינה בנושא הפיקוח והאכיפה של רשות האוכלוסין על המעסיקים והלשכות הפרטיות בסיעוד בשנת 2010 עלה, שגם כאשר נמצאו הפרות לכאורה של הוראות על ידי החברות הפרטיות, הרשות לא מיצתה את הליכי השימוע לחברות ובדרך כלל נמנעה מלהטיל עליהן סנקציות בהתאם לסמכותה.

מהרשות נמסר בתגובה כי "נהלי רשות ההגירה קובעים כי כל לשכה פרטית, בעלת היתר לתיווך וטיפול בעובדים זרים לסיעוד, מחויבת להעסיק עובד סוציאלי מנוסה, האחראי לטפל בכל אירוע חריג המגיע לידיעת הלשכה, תוך תיאום והדרכה על ידי עובדת סוציאלית מפקחת ארצית ברשות ההגירה. כן מחייבים הנהלים הפרדה בין עובדים סוציאלים אחראיים של חברות סיעוד ולשכות פרטיות וכן חובת הדרכה ופיקוח על עובדים סוציאליים זוטרים. בנוסף, הנהלים קובעים מספר ביקורים מקסימאלי של לשכה בהתבסס על נהלים דומים שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי".

בדו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא נכתב כי "עולות שאלות בנוגע לקיום הליכי אכיפה כאשר עולים חשדות להתעללות של עובד סיעוד זר בזקן". הדו"ח חובר לקראת דיון שהתקיים אתמול בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביוזמת ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), יו"ר שדולת הגמלאים בכנסת. עוד נאמר בדו"ח: "במקרים שבהם עלו חשדות להתעללות לא ברור מהן פעולות האכיפה שננקטו בפועל, אם ננקטו. למרות בקשות חוזרות ונשנות, לא הצלחנו לקבל מידע על תהליכי האכיפה ותוצאותיהם בעניין מעשי התעללות בזקנים בידי עובד סיעוד זר".

עוד קובע הדו"ח כי "הסיכון להזנחת זקנים בביתם בידי מטפליהם גובר ככל שהמטפל שחוק, בודד, נתון בדיכאון או במצב כלכלי קשה, וככל שהזקן פגיע יותר התפקוד שלו ירוד יותר ורמתו והקוגניטיבית נמוכה יותר". נוסף על כך, מאחר שהתעללות בזקנים והזנחתם נעשות פעמים רבות מצד בני משפחה או מצד מטפלים בשכר, זקנים רבים חוששים או מתביישים לדווח עליה; לעתים אינם יכולים להגיב או אינם יודעים כיצד לעשות זאת, לעתים הם בוחרים לשתוק כדי לגונן על הפוגע או מחשש שינטוש אותם. בעיית תת־הדיווח במקרים אלה עולה גם מתוצאות סקר שערכו המוסד לביטוח לאומי וחוקרים מאוניברסיטת בר־אילן ב–2011, שבו איש לא דיווח על חשיפה לאלימות פיזית או מינית, וכ–5% מהנשאלים דיווחו על חשיפה לאלימות נפשית או כלכלית. בהקשר זה אמר בדיון בכנסת ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), שר הרווחה בממשלה הקודמת: "לצערי נתקלתי במקרים של משפחות שהתנגדו להוצאת העובד הסיעודי המכה מבית הקשיש חרף התעללות, כי קשה מאוד למצוא מטפל חלופי".

העלייה במספר אירועי ההתעללות אינם מוגבלת למטפלים: בתוך חמש שנים חל זינוק של כ–33% במספר הזקנים שעברו התעללות פיזית בביתם, אם על ידי מטפל ואם על ידי בן משפחה או קרוב. בשנת 2014 הגיע מספר הקשישים שדיווחו למשרד הרווחה כי עברו התעללות פיזית ל–1,015 אנשים — כלומר, כשלושה קשישים עברו התעללות בכל יום, לעומת שנת 2010, אז המספר היה 762 איש. בנוסף, כ–166 קשישים הוצאו מביתם על ידי שירותי הרווחה והועברו למסגרות מוגנות, מפאת חוק ההגנה על חוסים בשל ניצול או התעללות מצד המשפחה. למרות מספר המקרים הגבוה, רק בכ–60% מכלל מקרי התעללות הפיזית שדווחו למשרד הרווחה נפתח תיק במשטרה — כ–1,230 תיקים בשנים 2013–2014. מתוך אלה, הוגש כתב אישום רק בכ–23% מהתיקים, שהם כ–15% ממקרי ההתעללות המדווחים.

המשטרה אינה מבחינה בין תיקי ההתעללות לפי העבריין — מטפל, בן משפחה או אדם אחר. לדברי שמולי, "חוסר המידע הזה גורר חוסר אכיפה. לא ברור מה ידוע ומה נעשה בפועל. כמה כבר יעלה למשטרה לבצע הבחנה של זהות הפוגע בדו"חות הסטטיסטיים שלה? גם משרד הרווחה לא מעביר את מלוא המידע ואנחנו נאלצים להסתפק בנתונים של פחות מ–22% מהרשויות. הנתונים מזעזעים והענישה מגוחכת".

בסך הכל טופלו ב–2014 5,318 מקרים של התעללות בקשישים והזנחתם. מלבד מה שהוגדר כהתעללות פיזית נרשמו 829 אירועים של התעללות נפשית, למשל גרימת סבל נפשי, קללות, השפלת ואיומים; 1,589 מקרי הזנחה — אי־מתן מזון, ביגוד או טיפול רפואי או בידוד של הזקן; 924 אירועי ניצול כלכלי, שבהם נעשה שימוש לרעה וללא רשות ברכושו של הזקן, כולל גנבה והונאה; 326 מקרים של הפרת זכויות הקשיש, כמו נעילתו בבית, ניתוק הטלפון ומניעת ביקורים מצד גורמים מטפלים. כמו כן התרחשו 42 אירועים של ניצול מיני.

העלייה במספר ההתעללויות נובעת בין השאר מהעובדה שקשישים רבים יותר בוחרים להישאר בביתם ולא לעבור לבתי אבות או לדיור מוגן. כך עלה מספר הזכאים לגמלת סיעוד מכ–141 אלף איש ב–2010 לכ–161 אלף ב–2015. "מדובר במגמה כללית בעולם, של אנשים מבוגרים שמעדיפים להישאר בביתם משיקולי נוחות, שמתעצמת בשנים האחרונות גם בישראל", אמרה דליה רזניק, המפקחת הארצית על חוק הסיעוד במשרד הרווחה.

משרד הרווחה, רשות האוכלוסין וההגירה והביטוח הלאומי הם הגופים המפקחים על מצבם של קשישים סיעודיים. כיום רק ב–21% מהרשויות המקומיות בארץ, 55 מתוך 255, פועלות ועדות למניעת התעללות בזקנים, המתכנסות לדון באירועי התעללות מורכבים וקובעות כיצד לטפל ואלו גופים לערב בכל מקרה. במרבית הרשויות בישראל, הטיפול מתבצע רק על ידי העובד הסוציאלי. כעת במשרד הרווחה מתכננים לפתוח ועדות מסוג זה בעשר רשויות נוספות בשנת 2016, לאחר שהועברה תוספת תקציב לנושא. "אנחנו שמים דגש על נושא ההתעללות ונמשיך לפעול כדי לנסות ולשפר את הפיקוח, בהוראת השר חיים כץ שהגדיל את התקציבים לנושא", אמרה רזניק. "פתיחת כל ועדה כזאת מותנית בתוספת תקנים ותקציב לטיפול באזרחים ותיקים הנתונים בסיכון. מלבד זאת אנחנו מגבירים את ההכשרות של כלל העובדים הסוציאליים, כדי שיהיו להם יותר כלים לזהות את האירועים".

כיום נדרשים העובדים הסוציאליים לערוך שני ביקורים בשנה בביתו של כל זקן סיעודי, כדי לוודא שמצבו תקין ולאתר בעיות. אבל בדו"ח מודה משרד הרווחה כי בפועל לא כל הביקורים מתקיימים. זאת, לאחר שמספרם כבר צומצם ב–2010, עד אז היו מחויבים העובדים לארבעה ביקורים בשנה. רזניק הדגישה כי "העובדים מפעילים שיקול דעת, מתי מדובר במקרה חמור שיש להגיע בו חמש או שש פעמים בשנה לביתו של הזקן, ומתי מספיק להגיע פעם אחת".

"העובדים הסוציאליים מתקשים לקיים את ביקורי הבקרה בתדירות הנדרשת עקב עומס העבודה וריבוי התיקים שבהם עליהם לטפל", נכתב בתשובת משרד הרווחה בדו"ח שנערך על ידי החוקר מתן שחק. "בעיה זו עלתה בעבר בדו"חות מבקר המדינה, אך לא באה על פתרונה. נוסף על כך, הזמן המוקצה לביקורי הבקרה מושקע בפיקוח על השירותים הניתנים במסגרת ביטוח סיעוד ואינו מאפשר בחינה מספקת של נושא ההתעללות". מהדו"ח עולה כי נושא ההתעללות כלל אינו מוגדר רשמית כאחד מתחומי הפיקוח של העובדים הסוציאליים, שמשקיעים את רוב זמן ביקורי הבקרה בבחינת חמישה נושאים עיקריים: שירותי טיפול אישי, מוצרי ספיגה, מרכז יום, לחצן מצוקה ושירותי כביסה.

"המסקנה החד־משמעית שעולה מהנתונים היא ברורה: מדינת ישראל פשוט הפקירה את הקשישים הסיעודיים לתופעות של פגיעה והתעללות והותירה אותם מאחור", אומר ח"כ שמולי. "ההפקרות היא מערכתית ואני מתכוון לדרוש תשובות ברורות מהממשלה בנוגע לצעדים נוספים שחייבים להיעשות על מנת להפסיק את התופעה. חברה שמחשיבה עצמה נאורה לא יכולה עוד להתייחס בסלחנות כל כך גדולה כלפי התופעה המזעזעת של פגיעה בחסרי ישע".

דו"ח המבקר מתח ביקורת גם על העדר הסדרה מצד רשות האוכלוסין וההגירה, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה בנוגע להעברת המידע על ביקורי הבית בבית הזקן. למרות זאת, גם כיום לא קיים נוהל המסדיר העברת מידע בין הגופים האחראים למתן טיפול לזקן הסיעודי, וטרם הוקם ממשק עבודה ממוחשב לשיתוף מידע ביניהם בנוגע לממצאים מביקורי בית בכלל או לדיווחים על התעללות בזקנים. נראה כי אין בקרה על הטיפול בתלונות ובממצאים על אירועים אלו. במשרד הרווחה מודים כי המשרד "שבע רצון באופן חלקי ממידת שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים בתחום זה. קיים צורך בהקמה של מערכת מידע משותפת לצורך תכנון ההתערבויות וחלוקת אחריות בטיפול בין הגורמים השונים".

בעיית התיאום אינה מסתכמת רק בהעברת המידע ומתבטאת גם בכך שאין הגדרה אחידה להתעללות. יש פערים בין הגדרת רשות האוכלוסין וההגירה לבין הגדרת משרד הרווחה ולא קיימת אחידות בהנחיות לאיתור סימני התעללות בטופס שיש למלא במסגרת ביקורי הבקרה בבית הזקן ובתנאים שלפיהם יש לקבוע כיצד לטפל בהתעללות. כך, למשל, לפי משרד הרווחה, התעללות פיזית כוללת פגיעה ברכוש, אך לפי הרשות "פגיעה פיזית" אינה כוללת מקרים כאלה. בהגדרת הרשות אין קטגוריה של "הפרת זכויות", בניגוד להגדרת משרד הרווחה.

באחרונה נשקלה במשרד הרווחה האפשרות להפריט את הפיקוח על הזקנים השוכרים מטפל בעצמם, ללא תיווך של חברת סיעוד. לאחר שנה של דיונים התקבלה בחודש שעבר ההחלטה שלא להפריט את השירות. כעת היא ממתינה לאישור הכנסת. "החלטנו בסופו של דבר שהשירותים לא יופרטו משיקולים של ידע מקצועי. הביקורים שנעשים על ידי העובדים הסוציאליים הם המקצועיים ביותר, הם יכולים לסייע לזקן במגוון של תחומים ולזהות בעיות נוספות, מה שגוף פרטי לא יידע לתת", אומרת רזניק.