התאבדות, טיפול סוציאלי, טיפול פסיכיאטרי, לשכת הרווחה ירושלים, מדיניות משרד הרווחה

היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות

לא לפנות לרשויות הרווחה
לא לפנות לרשויות הרווחה

ינואר 2017 – מדובר באם מטופלת בשירותי בריאות הנפש עקב בעיות דיכאון, אשר שרפה למוות עצמה וארבעת ילדיה.
התממות הרשויות נוכח האירוע מעוררות חלחלה. שירותי בריאות הנפש נוצרים פיהם נוכח העובדה הידועה כי לסמים פסיכיאטריים נגד דיכאון תופעות לוואי של נטיה להתאבדות.

המשפחה לא מוכרת ומעולם לא טופלה ע"י רשויות הרווחה? האמנם?

תמוהה תגובת עיריית ירושלים שפורסמה בעיתוני הרשת:
 "בעיריית ירושלים הבהירו כי לפני כשלושה חודשים פנתה האם בשיחה טלפונית ללשכת הרווחה באזור מגוריה לבירור פרטים בנוגע לאיתור שירותי בייביסיטר. בשיחת הטלפון הוסבר לאם כי שירותי הרווחה לא מעניקים שירותי בייביסיטר, אבל הוצע לאם, אם היא מעוניינת להגיע ללשכה ולברר על שירותים אחרים שלהם היא נזקקת. האם לא היתה מעוניינת ולא פנתה שוב ללשכה".

האומנם הוצע לאם שאם היא מעוניינת לבוא ללשכת הרווחה בעיר לברר על שירותים אחרים? הלא ברור כי  ע"פ מדיניות משרד הרווחה האגרסיבית, העובדות הסוציאליות בלשכת הרווחה בעיר רואות במשפחה הפונה אליהן לסיוע כדווח על ילדים בסיכון שיש להוציאם מהבית, במיוחד כאשר אחד ההורים מטופל בבריאות הנפש. שירותי הרווחה במצב זה לא מרפות מהמשפחה באמצעות ועדות החלטה מתישות ומשפילות, ביקורי בית פתאומיים ומזלזלים עד שמוציאים את הילדים למוסדות הרווחה ובכך מביאות להרס המשפחה כלכלית, נפשית ופיסית. האם הבינה הטעות שעשתה שפנתה ללשכת הרווחה ירושלים לבקש סיוע, ובשיקול דעת לקוי עקב הסמים הפסיכיאטרים ביצעה המעשה הנורא.

סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר – האומנם רשויות הרווחה ירושלים לא הכרו את המשפחה?
היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות
היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות – הקטע מתוך NRG 2.1.2017

ח"כ ניסים זאב לתושבי ישראל: "לברוח מן הרווחה" 

פלייליסט – הוצאת ילדים מהבית

התאבדות, יהודה קורן, נוגדי דיכאון, תופעות לוואי נוגדי דיכאון

מחקר: תרופות נגד דיכאון מכפילות אירועים המקדימים לאלימות והתאבדות

פורסם בעברית לראשונה: 29 באוקטובר 2016

תרופות נגד דיכאון מכפילות את מספר האירועים המקדימים לאלימות והתאבדות בקרב מבוגרים בריאים, כך מגלה מחקר שפורסם בגיליון אוקטובר 2016 של "כתב העת של האגודה המלכותית לרפואה" (JRSM) בבריטניה

המחקר מתבסס על סקירת 159 מחקרים שנתקבלו מרשויות באירופה ובריטניה, ואשר בדקו את השפעתן של עשר תרופות נגד דיכאון שונות על מתנדבים בריאים.
.
בהגדרה של 'אירוע מקדים' הכוונה לדיווחים על תופעות בלתי רצויות כדוגמת: פגיעה עצמית, ניסיונות אובדנות, מחשבות אובדניות, התנהגות אנטי סוציאלית, תקיפה, התעללות, עצבנות, אי שקט, התקף פאניקה, התנהגות פסיכוטית, תנודות קיצוניות במצב הרוח, אפתיה ורבות נוספות.
המחקר ניסה למדוד את תדירות התופעות הללו אצל אנשים בריאים שלא סבלו לפני נטילת התרופות הללו מבעיות נפשיות, כדי לבודד את היקף התופעות שרק התרופות עצמן גרמו.
במשך שנים טענו רופאים וחוקרים כי תופעות כאלה, שמטופלים דיווחו עליהם בעת נטילת התרופות, נבעו מהבעיות הנפשיות של המטופלים עצמם ולא מהתרופות. לקח שנים רבות עד שרשויות הבריאות הסכימו לבסוף לפרסם בעלוני התרופות אזהרות על סיכון לאלימות ואובדנות כתוצאה מהשימוש בנוגדי הדיכאון עצמם.
בסיכום המחקר כותב פרופ' פיטר גוטש השוודי: "זה מתועד היטב, שחברות תרופות לא מדווחות מספיק על השפעות שליליות של נוגדי דיכאון הקשורות להתאבדות או אלימות, באמצעות השמטתן מהדו"חות, ע"י כינוין בשמות אחרים או באמצעות חריגות מהתנהלות מדעית תקינה".

"נוגדי דיכאון מכפילים את מספר האירועים המקדימים לאלימות והתאבדות במתנדבים מבוגרים בריאים. אנחנו מעריכים שנוגדי דיכאון מגבירים התאבדויות בכל הגילאים".
"בעוד שכיום ישנה הסכמה כללית על כך שנוגדי דיכאון מעלים את הסיכון להתאבדות ולאלימות בילדים ומבוגרים, מרבית האנשים מאמינים שהתרופות הללו אינן מסוכנות למבוגרים. זוהי טעות שעשויה להיות קטלנית.
יהודה קורן, דובר עמותת מגן לזכויות אנוש מוסיף ואומר: "תרופות נגד דיכאון ניתנות היום ע"י רופאי משפחה כדבר של מה בכך, והתוצאה – מקרי אי השקט האלימות בחברה ובתוך המשפחה גואים. הציבור חייב להיות מודע לתופעות הלוואי ההרסניות של תרופות אלה".

קישור לתוצאות המחקר

יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
http://www.cchr.org.il

אתר בינלאומי
http://www.cchr.org

נייד:3350928 052

התאבדויות בצבא, התאבדות, טיפול פסיכיאטרי לחיילים, סיכוני התאבדות

התאבדויות בצבא – תרופות פסיכיאטריות הן הפתרון, או חלק מהבעיה?

אוגוסט 2016 – בצבא ארה"ב, כמות ההתאבדויות מרקיעה שחקים, וגם בישראל מתמודדים עם תופעה עגומה זו. אך האם טיפול בתרופות פסיכיאטריות הוא הפתרון – או אולי למעשה חלק מהבעיה? צפה בפרק 7 מתוך הסרט התיעודי "האויב הסמוי – חשיפת האינטרס הכמוס של הפסיכיאטריה"

אשפוז פסיכיאטרי, התאבדות, תביעה נגד בית חולים

תביעה נגד בית חולים הלל יפה בחדרה – מטופל התאבד במהלך אשפוז פסיכיאטרי

בעקבות "צוק איתן": התאבד באשפוז פסיכיאטרי , פאוזי אבו טועמה , mynet , אוגוסט 2015

תושב חדרה שסבל מבעיות נפשיות מאז מלחמת יום כיפור, התקשה להתמודד עם המראות במהלך מבצע "צוק איתן". הוא אושפז לבקשתו במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "הלל יפה", אך שם קץ לחייו בתלייה. כעת תובעת אישתו פיצוי מהמדינה וטוענת: בית החולים לא שמר עליו. "הלל יפה": "בית החולים טרם קיבל את כתב התביעה"

אשתו של תושב חדרה ששם קץ לחייו בעת שהיה מאושפז בבית החולים "הלל יפה", הגישה בשבוע שעבר תביעה נגד המדינה, בה טענה כי ביה"ח התרשל בטיפול בבעלה ובהשגחה עליו.

המנוח – נ', בשנות השישים לחייו, ניהל אורח חיים רגיל למדי, על אף בעיות נפשיות מהן סבל. מצבו הנפשי הידרדר לראשונה בעקבות מלחמת יום כיפור, עת שירת ברמת הגולן. במהלך אחת התקריות, נהרג מפקדו של נ' והוא עצמו נזקק לטיפול רפואי. לאורך השנים לא היה נ' תחת מעקב פסיכיאטרי, למעט פניות נקודתיות למערך בריאות הנפש בקהילה. הוא ניהל חיים נורמטיביים; עבד כאיש אחזקה, התחתן וגידל ארבעה ילדים.

ההחמרה במצבו הבריאותי, ביולי 2014, הגיעה על רקע אירועי "צוק איתן", אז ביקש להתאשפז עקב חוסר יכולתו לעמוד במתחים. נ' התקבל בחדר המיון בבית החולים "הלל יפה" במהלך חודש יולי 2014 עם תלונות על חרדה, הפרעות שינה וזיכרונות ממלחמת יום כיפור. הוא טופל בכדורי הרגעה ושוחרר להמשך טיפול בקופת חולים, שם הוא קיבל תרופות.

כעבור כחודש וחצי, אושפז נ' שוב בבית החולים, הפעם לתקופה ארוכה יותר. במהלך האשפוז שיתף את מטפליו ורופאיו מספר פעמים במחשבות אובדניות. בין היתר סיפר אודות "מחשבות על מוות", "מחשבות שאינו יכול לגרשן כליל", "מחשבות על לחטוף סכין" ותיאר, כי "ראה איש ביטחון עם אקדח ועברה מחשבה להשתמש בו…". שבועיים לאחשר שאושפז, נמצא נ' תלוי על חבל במחלקה אחרת שנמצאת בשיפוצים, ובה, בין כל הפסולת הפזורה, מצא חבל לתלייה.


בית החולים "הלל יפה" (צילום: עידו ארז)

אשתו של נ' הגישה נגד המדינה, באמצעות עו"ד אורן בושרי, תביעה על רשלנות רפואית, ודרשה פיצוי כספי של מעל למיליון שקלים. בכתב התביעה נטען, כי על בית החולים "הלל יפה" היה לצפות את מעשה האובדנות מאחר שלכל אורך אשפוזו, דיבר נ' בכנות על כוונות אובדניות. וכן כי אמירותיו אלה שזורות בתיק האשפוז הדיגיטלי, לכל אורכו. "להפרעות נפש סיבות טבעיות, הדורשות טיפול, כמו במחלות אחרות", נכתב בכתב התביעה. טיפול כזה נמנע כאן. הנתבעת התרשלה רשלנות שבמחדל, באין מעשה: באי אשפוזו של המנוח במוסד סגור, משעה שהביע כוונות אובדניות".

עוד נטען בכתב התביעה, כי בית החולים התרשל לכאורה אף בטיפול התרופתי ב-נ' ובכך הציפו אצלו כוונות אובדניות, וכן מנעו ממנו מידע רפואי חשוב הקשור בהן, ובכך הביאו אותו, פשוטו כמשמעו, לכדי מעשה ההתאבדות עצמו. "החבל נמצא במחלקה בשיפוצים – מחלקה פתוחה ונגישה לקהל הרחב ולחולים, מלאת פסולת בניין, במרחק צעדים ספורים ממאושפזי המחלקה הפסיכיאטרית", הדגיש עו"ד בושרי בכתב התביעה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של ד"ר רוני ומוש, מומחה לפסיכיאטריה, אשר חווה דעתו ביחס לרשלנות לכאורה, והטענות העולות בכתב התביעה. ד"ר ומוש קובע בחוות הדעת כי בית החולים התרשל בטיפול ב-נ', ופעל מתחת לסטנדרט הטיפול המצופה ממנו, וכי לו היה פועל כראוי, מותו היה נמנע.

אולם הטענות של אשתו של נ' נוגעות לא רק למותו של בעלה, אלא אף להתנהלות בית החולים לאחר התאבדותו. בכתב התביעה נטען כי בית החולים לא הודיע למשטרה כי מת אדם בהיותו מאושפז, ולא העביר את דבר האירוע למשרד הבריאות.

מבית החולים "הלל יפה" נמסר: "בית החולים טרם קיבל את כתב התביעה, לכשיקבל יגיב בערכאות המתאימות".

אדרול, אינטוניב, דקסדרין, התאבדות, יהודה קורן, סטרטרה, קונצרטה, ריטלין, תופעות לוואי ריטלין

ניסיונות התאבדות בעקבות נטילת ריטלין

הודעה 19 אפריל 2015

ניסיונות התאבדות בעקבות נטילת ריטלין

"ייתכן שהתרופות להפרעת קשב מגבירות את הסיכון למחשבות והתנהגויות אבדניות",

כך הודיעה השבוע רשות הבריאות הקנדית, בעקבות דיווחים על ניסיונות התאבדות בקרב אנשים שנטלו תרופות להפרעת קשב. הרשות פרסמה כעת אזהרות ברורות וחד משמעיות יותר מבעבר לגבי השימוש בתרופות הללו.

התרופות הן: ריטלין, קונצרטה, אדרול, סטרטרה, אינטוניב, דקסדרין וויואנס.

ההודעה התפרסמה לאחר שהרשות סקרה דיווחים שמגיעים אליה באופן שוטף בנוגע לתופעות הלוואי. הדיווחים נעשים לרוב על ידי רופאים, אחיות, מטופלים וחברות תרופות.

על פי ההודעה, "הדו"חות כללו הופעת מחשבות אבדניות, ביצוע ניסיונות התאבדות ובמקרים מסוימים גם התאבדויות ממש". "אירועים אלה דווחו מספר פעמים במהלך הטיפול, במיוחד בתחילת הטיפול או כאשר המינון השתנה, וגם זמן לא רב לאחר הפסקת השימוש בתרופות" 
נתונים אלה תואמים לחקירה שערך עיתון 'הטורנטו סטאר' הקנדי בשנת 2012 על בסיס דיווחי תופעות הלוואי הללו, כפי שהופיעו במאגרי המידע של המדינה. בחקירה זו נמצא כי ל- 76 ילדים שנטלו תרופות להפרעת קשב היו מחשבות להרוג את עצמם. שליש מהם היו בני פחות מעשר שנים, כמה מהם היו בני שש. בנוסף מצא ה"סטאר" ש-22 ילדים קנדיים בגילאי 8-18 שנטלו תרופות כאלה ניסו להרוג את עצמם. חמישה מהם הצליחו בכך, כולם היו בנים בגילאי 13-15.
רופאים, העוסקים בטיפול ב 'הפרעת קשב', ומומחים אחרים אמרו ל'סטאר' ב-2012, שבעוד שחששו שהתחקיר של העיתון ירתיע את ההורים מלתת לילדיהם תרופות, הם עדיין חושבים שרשות הבריאות הקנדית צריכה לראות בדיווחים הללו 'דגל אזהרה אדום', ולפעול מהר כדי לבדוק אם רופאים ומטופלים יודעים מספיק על סיכוני השימוש בתרופות הללו.
ב-2005 יוחס הסיכון לאובדנות לתרופה סטרטרה בלבד, אולם, על פי ההודעה של רשות הבריאות הקנדית, "מאז נתגלתה אינפורמציה חדשה, המעידה כי הסיכונים הללו….עשויים להיות תקפים לכל שאר התרופות להפרעת קשב".
לקישור למאמר באנגלית:
 
יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03
דורית גבאי, התאבדות, טיפול והשגחת גורמי רווחה, מוסדות משרד הרווחה, פנימיות ומעונות

שני נערים ניסו להתאבד בפנימיה של משרד הרווחה – דורית גבאי – מעריב -30.12.1993

שני נערים ניסו להתאבד בפנימיה של משרד הרווחה – דורית גבאי – מעריב -30.12.1993

אחד מהם ממשיך לאיים שיתאבד: "חברי התעללו בי ובסוף אני נענשתי. זה שבר אותי"

נער בן 15 וחצי השוהה בפנימיה של משרד הרווחה ניסה לשים קץ לחייו שלוש פעמים ביום אחד. חניך אחר בפנימיה, בן 15, ניסה להתאבד פעמיים ביום אחד.

שני הנערים השוהים בפנימיה בהוראת שופט, חתכו את ורידי ידיהם וניסו לתלות את עצמם….

לקריאת המאמר המלא הקלק כאן

שני נערים ניסו להתאבד בפנימיה של משרד הרווחה - דורית גבאי - מעריב -30.12.1993
שני נערים ניסו להתאבד בפנימיה של משרד הרווחה – דורית גבאי – מעריב -30.12.1993
 
אחד מהם ממשיך לאיים שיתאבד: "חברי התעללו בי ובסוף אני נענשתי. זה שבר אותי".
נער בן 15 וחצי השוהה בפנימיה של משרד הרווחה ניסה לשים קץ לחייו שלוש פעמים ביום אחד. חניך אחר בפנימיה, בן 15, ניסה להתאבד פעמיים ביום אחד.
שני הנערים השוהים בפנימיה, חתכו את ורידי ידיהם וניסו לתלות את עצמם.
המקרה הראשון אירע לפני כשלושה חודשים, והמקרה השני, לפני כשבועיים. הנערים ניצלו כשעובדי הפנימייה הבחינו בהם במקרה. הם אושפזו בבית חולים לחולי נפש, לצורך בדיקות, אך לאחר ששוחררו, שבו לפנימיה. שם לא הוצמדה להם שמירה, למרות שאחד מהם ממשיך לאיים בהתאבדות.
יחס גרוע
אחד משני הנערים השוה בפנימיה זה שנה וחצי, סיפר כי הנערים במקום מתנכלים לו.

"הם מרביצים ל כל הזמן. פעם אחת הם דקרו אות באולר בפנים, וכיבו עלי סיגריות. למרות שהתלוננתי עליהם, לא עשו להם שום דבר. בפעם האחרונה שהם הציקו לי, ניסיתי להחזיר להם, אבל אז נתנו לי עונש וקיצרו לי את ימי החופשה בבית. זה שבר אותי ולכן ניסיתי להתאבד".

הנער השני, טען כי הסיבה לנסיונות ההתאבדות שלו היא היחס הגרוע שהוא מקבל בפנימיה.

"נותנים לנו עונשים דווקא בנקודות רגישות שלנו, ומבטלים לנו חופשות בבית".

הנער סובל מליקוי ראיה, אך אינו מרכיב משקפיים.

"כבר חצי שנה אומרים לי שלפנימיה אין תקציב לקנות לי משקפיים, למרות שאני לא רואה בכלל בלילה, ופעם אחת אפילו נפלתי ונחבלתי".

סבתו של אחד הנערים, משמשת כאפוטרופוסית שלו.
"ניסיתי לדבר עם מנהל הפנימיה, אבל תמיד אומרים לי שהוא לא פנוי ונמצא בישיבה", סיפרה הסבתא.

"פעם הנכד שלי ברח מהפנימיה אלי, והסכים לחזור רק אחרי ששכנעתי אותו. הוא נסע לשם, ובתור עונש, הם נתנו לו לחכות שלוש שעות בצומת חשוך, עד שהגיע הרכב שהסיע אותו לפנימיה. הוא התקשר אלי מטלפון ציבורי, בוכה ומפוחד.
רק אחרי שטילפנתי למשטרה, שלחו מהפנימיה רכב לאסוף אותו".

תנאי המגורים בפנימיה לקויים. יש מחסור בשמיכות, הכסאות בחדרים שבורים, אין כוסות והנערים נאלצים לשתות ישירות מהברז.
הקיר באחד מחדרי המגורים מתפורר ועומד להתמוטט. בקיר בחדר האוכל נפער חור גדול, שנסתם רק לאחר שהנערים בפנימיה התארגנו וסתמו אותו בלבנים.
מנהל הפנימיה אמר כי שני הנערים שניסו להתאבד הם ממושמעים, אינטליגנטים, אינם בעייתיים ואינם אלימים.
מצעד התירוצים והשקרים של משרד הרווחה

ניסינו לטפל בנערים שהתנכלו לאחד מהם, ואף הוגשה תלונה למשטרה נגד נער אלים במיוחד. צריך לזכור שהנערים המתחנכים בפנימיה באים מבתים הרוסים ונמצאים כאן לאחר שפקידת הסעד הורתה על כך. יש להם התנגדות קשה לשהות בפנימיה, ויכול להיות שהסיבות לייאושם נעוצות במשקעים שנגרמו כשהגיעו לכאן.

הסיבה שלא סידרנו משקפיים לאחד הנערים, נעוצה בכך שברגעי משבר הוא נוהג לשבור אותם. משקפיים חדשים הם יקרים מאוד, ויש לנו מחסור בתקציב הרפואי, שאנחנו מקבלים ממשרד הרווחה. אבל עכשיו העניין בטיפול ובקרוב הוא יקבל משקפיים.

לא היתה לנו אפשרות להצמיד לנערים שמירה, למרות שקיים חשש שינסו להתאבד שוב. לא בטוח שאם הם ינסו להתאבד שוב, נוכל למנוע זאת.

ממשרד הרווחה נמסר כי הם מודעים לתנאים הגרועים בפנימיה.

התאבדות, נוגדי דיכאון, ציפרלקס, תופעות לוואי ציפרלקס

הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד

הפסיכיאטר התרשל והחולה התאבד , mako | 29/12/14

מטופל שאובחן כסובל מדיכאון חורף, קיבל טיפול תרופתי שתופעות הלוואי שלו הביאו בסופו של דבר לכך שאותו חולה נטל את חייו. לאחר בחינת הנושא, החליטה אמו השבורה לתבוע את הפסיכיאטר על רשלנות רפואית

מיד עם תחילת החורף, ש', שהתעורר לבוקר אפרורי במיוחד, החל לבכות ולא הצליח להפסיק. כך החלה תקופה קשה בחייו שהשפיעה על עבודתו ועל חיי החברה שלו. אמו של ש' הגיעה לביתו לאחר מספר ימים בהם ניסתה להשיג אותו בטלפון ללא הצלחה. היא מצאה את בנה, שרוב הזמן היה בחור מלא חיים וחיוניות, כמו צל של עצמו: לא מגולח, חיוור מאוד עם עיניים נפוחות מבכי ועיגולים שחורים מחוסר שינה. לאחר שיחה ארוכה עם בנה, המליצה לו אמו לפנות לפסיכולוגית, עמה היא עצמה נפגשת באופן קבוע.

ש' לא הצליח להביא את עצמו לצאת ממיטתו ועל כן הפסיכולוגית הגיעה עד לביתו כדי לשוחח איתו. לאחר הפגישה המליצה הפסיכולוגית לש' להיפגש עם עמיתה, פסיכיאטר מומחה. ש' נפגש עם הפסיכיאטר שקבע כי זה סובל מדיכאון עמוק הנקרא Seasonal Affective Disorde שנגרם בעקבות עונת החורף. כדי לעזור לו לצאת מהדיכאון, רשם הפסיכיאטר לש' מרשם לכדורים נוגדי דיכאון בשם ציפרלקס.

האם, שהגיעה לבקר את בנה מדי יום והייתה בקשר רציף עם הפסיכיאטר המטפל, ראתה כי מצבו של בנה הולך ומתדרדר. כאשר הביאה זאת לידיעת הפסיכאטר, הוא טען כי צריך לתת זמן לתרופה להשפיע והעריך שבתוך שבוע תראה שיפור במצבו של בנה. כעבור שבועיים וחצי בהם נטל ש' את התרופה, הגיעה אמו לבקרו בדירתו ומצאה אותו שכוב במיטה לאחר שנטל כדורי שינה רבים בשילוב אלכוהול. לצוות מד"א שהוזעק למקום לא נותר אלא לקבוע את מותו. מה אחריותו של הפסיכיאטר המטפל במקרים כאלה והאם מדובר במקרה של רשלנות רפואית? עורך דין כרמי בוסתנאי, המתמחה בדיני נזיקין ומנהל את פורום תאונות ילדים, מסביר.

רכש אמון - ותקף. אילוסטרציה

חלה בדיכאון חורף
צילום׃  shutterstock

הפסיכיאטר לא יידע על תופעות הלוואי

לאחר השבעה וההלם הראשוני בו הייתה מצויה האם, התקשרה זו לפסיכיאטר המטפל לבדוק מדוע תרופה שהייתה אמורה להוציא את בנה מהדיכאון, עשתה את הפעולה ההפוכה והביאה למותו. תשובת הפסיכיאטר הייתה כי לעיתים ישנן תופעות לוואי ללקיחת התרופה ובאחוזים מסוימים באוכלוסיה, התרופה משפיעה בצורה ההפוכה. כך, במקום לגרום לשיפור במצב רוחו של ש', התרופה הביאה לתוצאה ההפוכה והחריפה את מצב הדיכאון עד כדי כך שש' החליט לשים קץ לחייו.
אמו של ש' שאלה את הפסיכיאטר מדוע לא הסביר לה ולבנה על תופעות הלוואי העלולות להיגרם כתוצאה מלקיחת התרופה. תשובתו הייתה כי הסיכונים בלקיחת התרופה רשומים בדפי ההוראות שבקופסת הכדורים.
אמו של ש' הייתה המומה מהתשובה שקיבלה ווהרגישה כי נעשתה רשלנות, אותה הפסיכיאטר מנסה לטייח.
האם פנתה למשרד עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית כדי להבין האם על הפסיכיאטר לשלם על כך שרשלנותו הביאה להתאבדות בנה. לאחר עיון בחומרים הובהר כי ידו של הפסיכיאטר הייתה קלה על פנקס המרשמים לתרופת הציפרלקס, וכתיבת המרשם והמשך הטיפול מהווות רשלנות חמורה בהתנהלותו של הפסיכיאטר ובמעקב אחר המטופל שלו.

ציפרלקס

תופעות הלוואי: נטיות אובדניות

ישנה חובה משפטית לעקוב אחרי המטופל

על הרופא המטפל קיימת חובת מעקב בזמן ולאחר הטיפול אצל החולה. עליו לפרוס בפני המטופל את כל הסיכונים הכרוכים בטיפול כמו כן עליו לבחון אם הטיפול מתנהל כפי שצריך, האם ישנם סיבוכים או שאולי ישנו צורך לשנות את מהלך הטיפול. אחריותו של הרופא אינה מסתיימת עם אבחון המחלה או שליחת החולה לבדיקות. הרופא אחראי לשלומו של החולה גם במהלך הטיפול עצמו.
על הפסיכיאטר של ש' חלה חובה רפואית ומפסיקות בתי המשפט עולה כי ישנה גם חובה משפטית לעקוב אחר דרך הטיפול בש', במיוחד לאור העובדה כי מדובר בתופעת לוואי מוכרת. הפסיכיאטר כשל בתפקידו מרגע כתיבת המרשם שכן לא הסביר בפירוט מהם הסיכונים בנטילת הכדורים וכן לא עקב אחרי מצבו של ש' מרגע לקיחת התרופה.

על הרופא המטפל קיימת חובת מעקב בזמן ולאחר הטיפול אצל החולה. עו"ד כרמי בוסתנאי

חובת ההוכחה לרשלנות רפואית – על התובע

חשוב לדעת, כי במקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית, על התובע חלה חובת ההוכחה כי אכן הייתה רשלנות בהתנהלות הצד המטפל וכי הנזק שנגרם לו אכן נבע מרשלנות זו ולא בשל סיבה אחרת.
מה עושים במקרה של חשש לרשלנות רפואית?
• מרכזים את כל התיעוד הרפואי והמסמכים הרלוונטיים החל משלב האבחון, דרך הטיפול עצמו ועד שלב המעקב.
• פונים לעורך דין המתמחה בתחום על מנת להגיש תביעה לפיצויים.
כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מומחה. לאחר שאירע מקרה הרשלנות, פנו לייעוץ עם עורך דין מומחה העוסק בתחום שיוכל לסייע לכם למצות את זכויותיכם ולהתאים את הטיפול בתיק, כל מקרה לגופו.

הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד
הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד