הוצאת ילדים מהבית, השמה חוץ ביתית, מכון חרוב, פלילים

דו"ח מכון חרוב: משרד הרווחה – קרקע פוריה לילד להיות בעל תיק במשטרה

העובדת הסוציאלית פתחה לך תיק בלשכת הרווחה?, הסיכוי של ילדך להסתבך בפלילים קפץ במאות אחוזים.

אפריל 2011 – דו"ח מכון חרוב על ילדים ילידי 1989 שטופלו במהלך ילדותם ע"י רשויות הרווחה.
מהדו"ח עולה כי הסיכוי להיות בעל תיק פלילי בקרב ילדים המטופלים ע"י משרד הרווחה הוא 23% גבוה פי 3.3 מן הסיכוי של כלל ילדי השנתון – 7%.

הסיכוי גבוה עוד יותר בקרב הבנות מן האוכלוסייה הנחקרת בהשוואה לכלל הבנות בשנתון – פי 5.1 , לעומת פי 2.7 בקרב הבנים בהשוואה לכלל הבנים בשנתון. לכ- 12% מכלל הבנים בשנתון יש תיק פלילי. בקרב הילדים בפנימיות המינהל לחינוך התיישבותי השיעור גבוה יותר – 19.8% , ובקרב הילדים בהשמה חוץ ביתית של הרווחה גבוה במידה ניכרת- 37.9% באומנה, 40.7% בפנימיות רווחה ו- 67.7% בהשמה חוץ ביתית אחרת.

כשבוחנים את ההתפלגויות בקרב הבנות, נראה שהפערים בין הבנות שהוצאו מהבית לבנות שלא הוצאו הם אף בולטים יותר מאשר הפערים בקרב הבנים. למשל, בעוד שבקרב כלל בנות ה- 19 בשנתון יש פחות משני אחוז של בנות עם תיקים, הרי השיעור בקרב הבנות באומנה הוא פי יותר מששה ויותר מפי שבעה בקרב הבנות בפנימיות הרווחה.

תיקים פליליים בקרב ילדים בהשגחת משרד הרווחה בהשוואה לכלל אוכלוסיית הילדים
תיקים פליליים בקרב ילדים בהשגחת משרד הרווחה בהשוואה לכלל אוכלוסיית הילדים – מתוך דו"ח מכון חרוב

הוצאת ילדים מהבית, השמה חוץ ביתית, מדיניות משרד הרווחה, עמותות הרווחה, פלייליסט, פנימיות ומעונות

פלייליסט – מדיניות משרד הרווחה לטיפול והשגחה על ילדים בצו בית משפט לנוער, בפנימיות הרווחה ועמותות

פלייליסט – מדיניות משרד הרווחה לטיפול והשגחה על ילדים בצו בית משפט לנוער, בפנימיות הרווחה ועמותות

קישורים:

  • מעון מסילה – מדיניות טיפול משרד הרווחה בנערות חוסות – יוני 2010 – פרשת ההתעללות בנערות חוסות במעון מסילה של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה שפורסמה בתחקיר מעריב ביוני 2010, חושפת עדויות של נערות החוסת במעון על מדיניות משרד הרווחה לטיפול בנערות במקום…. "לפעמים, כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפני", מספרת מיכל, נערה בת 19 ששהתה במוסד קרוב לשנתיים. "לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים"…
  • ילדות של אף אחד – מעון "צופיה" של משרד הרווחה – מתוך המאמר: "ילדות של אף אחד" מאת: בילי מוסקונה-לרמן 5.12.03, מעריב – "… הפגישה הראשונה היתה עם הנערות. הסתכלתי עליהן כשסיפרו על הדברים הכי נוראיים בעולם בטון כאילו רגיל. השפילו אותן, הרביצו להן, פלשו לגוף שלהן, נעלו אותן. למתבונן מבחוץ נדמה שלמרות הכל שמחת החיים שלהן לא התפוגגה. חולצות בטן עליזות, סיגריות, מסטיקים, עגילים, עקבים גבוהים, מיניות מלאת חיים, שהמכות שחטפו, אחת אחרי השנייה, לא הצליחו למחוק. ואולי כן. ואולי מה שבחוץ בחוץ, ומה שבפנים בפנים. החיים שלהן עברו בתחנות דומות: הבית, הרחוב, הפנימייה. שלושתן שהו ב"צופיה", אבל זו היתה יכולה להיות גם פנימייה אחרת. הדבר הבסיסי שעולה מסיפוריהן הוא שדרוש פה תיקון.
השמה חוץ ביתית, חוות נוער, יוסי שדה, עמותת בית עציון, פיקוח, קשר שתיקה, שדה בר, שוברים שתיקה

תחקיר מעריב: משרד הרווחה – הסודות האפלים של חוות הנוער "שדה בר" של יוסי שדה – שוברים שתיקה

המאמר הסודות האפלים של חוות הנוער של יוסי שדה , מעריב – סופשבוע , קלמן ליבסקינד , 15.10.2009.

עשרות מחניכי מדריך הנערים יוסי שדה חושפים סודות נוספים על כל שהתרחש: בילוי אצל נערות ליווי יחד עם המדריך וגניבות נשק ואמצעי לחימה מבסיסי צה"ל. בוגרי חוות "שדה בר" שוברים את קשר השתיקה. שדה בתגובה לעדויות: "מדובר במסע נקמה נגדי".
.
בשבועות האחרונים הם נפגשים כמעט מדי ערב. בבתי קפה, בבתים שלהם. בוגרי חוות הנוער "שדה בר" שלמרגלות ההרודיון, מורים ומדריכים, חברים לשעבר בהנהלת העמותה שמפעילה את החווה, ידידיו לשעבר של המייסד יוסי שדה – החליטו לשבור את קשר השתיקה, ולא לאפשר לשדה להמשיך לחנך ילדים.

יוסי שדה

יוסי שדה צילום ארכיון nrg

השבוע הם ישלחו להנהלת העמותה מכתב חריף שעליו חתמו עשרות. "בחווה פועל מנגנון אנושי בעייתי מאוד הכולל עיוותים מוסריים, רמיסת חוקי מדינת ישראל והולכת שולל", כתבו. "קווים אדומים נחצים בחווה מדי יום. איש מכם לא יוכל לטעון שידיו לא שפכו את הדם הזה".

החווה הוקמה בסוף שנות ה-90 על ידי יוסי שדה כדי לקלוט ולשקם נערים ממשפחות הרוסות אשר נפלטו ממסגרות. במשך השנים התקבצו אליה גם בני נוער רבים מרקע טוב יותר, והוקם בה קרוואן המשמש כבית ספר שבו לומדים חלק מהנערים. התפיסה היא שצעירים המתגייסים לצה"ל ישובו אחר כך לחווה כ"בוגרים".

לפני כשנה וחצי נבחר שדה להדליק משואה בערב יום העצמאות כהוקרה על המפעל החינוכי שהקים, אולם מעריב חשף אז את אורח החיים הפרובוקטיבי שקיים עם הילדים: הנערים ישנו איתו במיטה כשהם עירומים, צפו עמו בסרטים פורנוגרפיים ולמדו ממנו לאונן.

"הזונות היו חלק מההוויה"

בעלי חיים נשחטו בחווה או נורו למוות. שדה חינך את הילדים חסרי הבית לשנאת ערבים קיצונית. הוא שלהב אותם והם השיבו לו בהערצה. ראו בו דמות של אב. בעקבות הפרסום נמנע משדה להדליק את המשואה. עתה מתברר כי אותם מעשים היו רק קצהו של הקרחון.

תחקיר מעריב חושף עתה כיצד במשך שנים נהג שדה לשלוח את בני הנוער ששהו תחת חסותו לבתי בושת. "זה קרה בדרך כלל בימי שישי", משחזר אחד מבוגרי החווה. "היינו קוראים לזה, 'ללכת לבית כנסת'".

"אותי הוא לקח בפעם הראשונה בגיל 14 למקום קרוב לתחנה המרכזית בתל אביב, יחד עם עוד ילד מהחווה", סיפר. "כשגדלתי הייתי לוקח כבוגר חבר'ה צעירים. אני חושב שכולם עברו את זה. הקטע של הזונות הוא חלק מההוויה במקום".
לטענת אותו בוגר, בעבר גם שדה עצמו השתתף באירוע כזה. "לפני שנים היינו בדרום אמריקה בטיול על חשבון העמותה", סיפר. "זה מוגדר כנסיעה חינוכית. היינו בריו דה ז'נרו ובלילה יוסי הביא למלון שתי נערות ליווי וחגגנו. עשיתי את זה יחד איתו". בוגר נוסף סיפר כיצד בגיל 17 לקח אותו שדה לראשונה לבלות עם זונה, וכיצד בהמשך היה הוא כחייל לוקח את צעירי החווה בשליחות המנהל.

תלות מוחלטת

ע', ששימש מורה בחווה, שמע מהחניכים על החוויות. "לא היה ילד שלימדתי שלא היה אצל זונה", הוא מספר. "מה שמדהים הוא שמי שמימן את כל בתי הזונות האלה זו המדינה, שהכל נעשה בחסותה, ולמפקחים שלה לא היה מושג מה קורה שם".

התחקיר חושף גם כיצד גנבו חניכיו של שדה עבורו מבסיסי צה"ל כלי נשק. "יש אווירה שצריך להתגונן", סיפרו . "ממה? לא ברור. אבל זה באוויר. כל הזמן אתה מתכונן למשהו. הוא היה תמיד חוזר על מנטרות, על הצורך 'להגן על הבית'".

ב', שהיה אחד הנערים הנאמנים לשדה, מספר לראשונה כיצד גנב עבורו רימוני רסס מהיחידה הקרבית שבה שירת. "יוסי מפתח אצלך תלות מוחלטת", מספר ב'. " אתה רעב לחיבוק שלו. לליטוף שלו. הדיבור עם יוסי כל הזמן הוא שצריך להרוג את הערבים. צריך להיות חזקים ולאסוף אנשים וכוח ונשק".

"לפני אחת היציאות הביתה הרמתי שמונה רימונים, שפכתי אותם לתיק הגב שלי ויצאתי לשבת", סיפר. "הגעתי לחווה, פתחתי את התיק והוצאתי את הרימונים. בחיים שלי לא קיבלתי חיבוק כזה חם ואוהב". בוגרים נוספים סיפרו על אמצעי לחימה שהביאו. "היינו בתוך כת", הם אומרים. "הלכנו אחריו בעיניים עצומות".

"המדינה נכשלה"

בתחקיר נחשף עוד לראשונה כיצד לפני כשנה וחצי שכרו אנשי החווה משרד חקירות וניהלו מעקבים בעלות של עשרות אלפי שקלים אחרי מי שפנו למעריב וגרמו להוצאת שמו של שדה מרשימת מדליקי המשואות.

באחד המקרים "סומן" אחד מבוגרי החווה כמי שעלול לסכן את שדה בעדויות שימסור נגדו. שני נציגים מהחווה תפסו אותו בירושלים, כשהם רעולי פנים, והכו אותו בכל גופו. "אם הייתי מקבל הוראה להרוג אותך כדי שלא תהיה כתבה, הייתי עושה את זה בלי מחשבה", סיפר אחד מהם. "אתה לא נמצא בכלל במקום שאתה מפעיל שיקול דעת".

הבוגרים מספרים עוד כיצד יצאו מהחווה למסעות נקמה בערביי האזור, כיצד הוציא שדה להורג כלבים במכות אבן בראשיהם, כיצד חיסל תיש חולה במכות מכוש, כיצד יצאו למסעות ציד לא חוקיים של שפנים וצבאים במדבר יהודה, וכיצד כנערים בני 15 הם נשאו נשק וירו. "החלפנו אלוהים אחד באלוהים אחר", מסביר צעיר שעזב את משפחתו החרדית ונשלח לחווה.

"המדינה נכשלה ולא עמדה בחובותיה כלפי נערים חסרי בית", כתב השבוע אחד מבוגרי החווה ליועץ המשפטי לממשלה, ודרש ממנו לפתוח בחקירה פלילית על הנעשה במקום. "ייתכן שמדובר אף בפשיעה רשלנית, בכך שנתנה לאדם-ללא ניסיון חינוכי, ללא תואר אקדמי ואף ללא תעודת בגרות – לחנך נערים שנפלטו ממסגרות".

שדה בתגובה: "הדברים אינם ראויים לתגובה. מדובר במסע נקמה נגדי. 'שדה בר', בגישתו הייחודית, מעניק לנערים בית חם ותומך, ובסוף התהליך הטיפולי שמשקם אותם, הם מתגייסים ליחידות קרביות. אחוזי ההצלחה בשיקום הנערים ושילובם בחברה הנם גבוהים ביותר".

ממשרד הרווחה נמסר: "הפיקוח על חוות 'שדה בר' מתבצע בהתאם לסטנדרטים הנדרשים מפיקוח על כל מסגרת, תוך רגישות רבה לאפיונים המיוחדים של המסגרת".
.
התחקיר המלא, הקלק על התמונות – להורדת התחקיר בקובץ PDF הקלק כאן
תחקיר מעריב: משרד הרווחה - הסודות האפלים של חוות הנוער 'שדה בר' של יוסי שדה - שוברים שתיקה תחקיר מעריב: משרד הרווחה - הסודות האפלים של חוות הנוער 'שדה בר' של יוסי שדה - שוברים שתיקה תחקיר מעריב: משרד הרווחה - הסודות האפלים של חוות הנוער 'שדה בר' של יוסי שדה - שוברים שתיקה תחקיר מעריב: משרד הרווחה - הסודות האפלים של חוות הנוער 'שדה בר' של יוסי שדה - שוברים שתיקה  
 

יוסי שדה - מדליק משואה של משרד הרווחה עם קופת שרצים
יוסי שדה – מדליק משואה של משרד הרווחה עם קופת שרצים


קישורים:

אחיזת הולדינג, השמה חוץ ביתית, מסילה, מעון מסילה, רשות חסות הנוער

מוסד לנערות "מסילה" – משרד הרווחה לא הפיק לקחי דוח מבקר המדינה, ומסכן את החוסות בצו בית משפט, במעון מסילה

מדיניות משרד הרווחה ממשיכה להסב נזקים לנוער ולחוסים, המוצבים במסגרות ההשמה החוץ ביתית בצו בית משפט, והחוסים תמיד אשמים.

להלן הכתבה: "הבנות במסילה תכננו מבצע הרס" , אוגוסט 2009 , יפעת ראובן
.
שש נערות ממעון לחוסות מסילה זעמו על כך שהצוות פסל להן ביקורים, ולא איפשר להן לשוחח בטלפון. תגובתן לא אחרה: ברגע שכבו האורות במוסד, הן פתחו במרד שכלל תקיפת מדריכים ושוטרים, ניפוץ חלונות והבערת פחים.
.
ביום רביעי שעבר נראה מעון מסילה לנערות חוסות כמו זירת קרב. שש בנות במעון, חמש מהן בנות 17, והשישית בת 15, תכננו בקפידה מבצע מלחמתי לשעות הקטנות של הלילה. בזמן שהנערות האחרות והמדריכים ישנו, קמו הבנות וע"פ החשד החלו לזרוע הרס במעון. הן התיזו מים על המדריכים בזרנוק, השליכו עליהם תמונות, כוסות, ספרים ומכל הבא ליד.
תקפו מדריך באמצעות מגב, שברו חלונות ואיימו שיתקפו כל מי שינסה לעצור אותן. כמו כן הציתו פחי אשפה, וגרמו לשרפה במעון.
.
המדריכים לא הצליחו להשתלט על הבנות, והזעיקו את כוחות המשטרה. שוטרי תחנת מוריה הגיעו למעון אך הם מצאו את עצמם מותקפים. לבסוף הצליחו לעצור את הבנות ולביאן לתחנת מוריה.
.
מסילה הוא מעון לנערות שמצבן הנפשי וההתנהגותי מחייב טיפול אינטנסיבי כפוי במסגרת מגבילה. במעון צוות מדריכים שכולל צוות חינוכי טיפולי, אם בית, מחנכת, עובדת סוציאלית, וסטודנטים המתמחים במקצועות הטיפול השונים.

בדיון להארכת מעצרן, טען נציג המשטרה, רס"מ יעקב בן יקר, כי זאת אינה הפעם הראשונה שהנערות הללו מתפרעות. לדבריו, גם יומיים קודם לכן הוזעקה המשטרה למקום, לאחר שהנערות ניסו לזרוע הרס במקום. הן נעצרו ושוחררו בחזרה.
.
הבנות טוענות שהחליטו למרוד מכיוון שפוגעים בזכויותיהן בניגוד לחוק. לדבריהן, הצוות אינו מאפשר להן לדבר בטלפון, ופסל להן ביקורים. נציג המשטרה סיפר בדיון כי בחקירתן טענו הבנות שהמדריכים מכאיבים להן. הן סיפרו על פעולה שנקראת 'הולדינג' – אחיזה מרסנת שמופעלת נגד בנות שמסכנות את עצמן או גורמות נזק לסביבתן.לפי אחת הבנות, במהלך ה'הולדינג' המדריכים תופסים את הבנות בשתי ידיהן ומרימים אותן למעלה, מאחורי הגב. בעקבות טענות אלו נחקרו גם המדריכים.
במקביל הסביר נציג המשטרה כי ידוע שהבנות מבצעות את העברות הללו מכיוון שהן רוצות לצאת מהמוסד, ושלא פעם הן גם מנסות לברוח.
.
מנהל המוסד, שלמה שוהם, טען כי כל הבנות במסילה שם לצורך טיפול והשגחה. עוד טען כי תפקידו של המעון לעזור לבנות שלא הצליחו להיקלט במסגרות אחרות. לזבריו, הבנות עברוהרבה מסגרות מכיוון שהן פחות מתאימות למסגרות אחרות.
"מסילה היא פחות או יותר הזדמנות אחרונה שלהן, והמטרה היא להרחיק אותן מחיי הפשע. השיקום אינו משימה קלה משום שבדרך כלל הבנות לא רוצות להיעזר. אתמול יכולנו לגמור עם גופות", טען. "הבנות הציתו פחים, ניסו להצית ספרייה אבל ניסו גם להציף אותה במים ולכן לא הצליחו בניסיון ההצתה, הן זרקו שברי זכוכית ובקלות רבה זה היה יכול להיגמר בפציעות".
.
להמשך הכתבה הקלק/י על התמונה …
קישורים – מאתרי הרהורים על משפחה וילדים:

אחיזת הולדינג

מסילה

קישורים נוספים:

הוצאת ילדים מהבית, השמה חוץ ביתית, חוק הנוער, לשכת רווחה, עובדת סוציאלית, פקידת סעד

בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה

בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה

בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה

לפי חוק הנוער, ו/או חוק הגנה על חוסים יכול פקיד סעד לחוק הנוער להוציא ילד מביתו ומשפחתו לשבוע ללא צו בית משפט.
לאחר מכן יכול הפקיד סעד (שהוא עובד עירייה) להאריך את ההוצאה לעוד חודש ללא נוכחותו או מי מבני משפחתו, בעזרת צו בית משפט.
ניתן בדיון משפטי להמשיך את תהליך אך בנוכחות ההורים עד הגיע הילד לגיל 18 , או עד מות החוסה שאינו ילד.

פקידי הסעד מקושרים לפסיכיאטרים, מאבחנים שונים, ומסגרות השמה חוץ ביתית, הפועלים ע"פ מדיניות, של ניתוק מהמשפחה, והשמה חוץ ביתית.
פקיד הסעד אינו כפוף לסדרי דין, הוכחות או ראיות, והוא מתנהל בחיסיון, ובדלתיים סגורות, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט לענייני משפחה ונוער רואים את המלצות פקידי הסעד כסוף פסוק (חותמת גומי), או במילים אחרות – קרקע פוריה לשחיתות.
.
מדובר בסכומי עתק הזורמים לכיסיהם של פסיכיאטרים, מאבחנים ומטפלים שונים, תאגידי אפוטרופסות, ועוד מסגרות השמה חוץ ביתית.
מידי פעם נחשפות פרשיות שחיתות, ומחדלים, כגון: פרשת השחיתות בתאגיד דורי דורות, משפחת אומנה שהתבררה כמרתף עינויים ועוד.
.
פקידי הסעד מתוכנתים להוציא את הילדים מבתיהם בשל אינטרסים של מעסיקיהן הרשויות המקומיות המתנערות מאחריות, ובשל כסף קל לכיסם של פסיכיאטרים, מאבחנים ומטפלים שונים, ומסגרות השמה חוץ ביתית.
.
המפסידים הגדולים הן אותן המשפחות שפקידי הרווחה נקרו בדרכם, ונפגעו קשות עקב כך, עד מוות פיסי או נפשי.

קישורים:

הונאות משרד הרווחה, השמה חוץ ביתית, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי, פקידת סעד ראשית לסדרי דין

לשכת הרווחה ברשות המקומית – מה שהציבור רואה, ומה שמתרחש במציאות

לשכת הרווחה ברשות המקומית - מה שהציבור רואה
לשכת הרווחה ברשות המקומית - מה שמתרחש במציאות
פרשיות האשפוזים הפסיכיאטרים של עשרות בני נוער ללא צורך, ואונס ילד כבן 5 במשך 4 שנים במשפחת אומנה, בלי שפקידי הסעד והרווחה למיניהם טרחו לבדוק מה קורה עם הפעוט ששלחו למשפחת האומנה, ועוד אינספור פרשיות אחרות, מצביעות על כך שכל התעסקות עם לשכת הרווחה הנה ענייני נפשות ומסתיימת אם לא במוות אז בטראומות קשות לכל החיים.
.
פקידי הרווחה מציגים את שירותי הרווחה כמסייעים לחסויים, וילדים בסיכון. הם משתמשים בביטויים נחמדים כגון: השמה חוץ ביתית, טובת הילד, טיפול תרופתי, חיבוק דוב, ועוד.., אולם בפועל מדובר טיפולים כפייתיים וכואבים לקטין, לחסוי, ולבני משפחתם.
בכוחם של פקידי הסעד, שהם עובדי עירייה ברשויות המקומיות, לשלוף ילד מביתו ומשפחתו ללא התראה, בתואנות והערכות שונות. משם הוא נלקח למרכז חירום או מוסד אחר על מנת ל"הגן" עליו או מפניו. בפועל מעט מאוד ידוע אודות תוצאות ה"טיפול" ב"מטופלים" אלו.
.
משרד הרווחה אינו מספק מידע אודות אפקטיביות הטיפול, ומסרב לביקורת חיצונית אפקטיבית על פעולותיו. במדינת ישראל לא קיים חוק המגדיר את זכויות הילדים המוצאים מבתיהם ע"י פקידי הסעד באמצעות בתי המשפט לנוער.

מרכזי השמה חוץ ביתית, פסיכיאטרים, חברות התרופות, ומטפלים למיניהם הם המרוויחים הגדולים מהוצאת החוסים והקטינים ממסגרת הקהילה. גורמים אלו יוזמים אבחונים וטיפולים שונים מיותרים, תרופתיים, אשפוזים פסיכיאטריים שלא לצורך, אשר תוצאותיהם הרות אסון ל"מטופלים", ומשפחותיהם.
.

פלייליסט – הצביעות של אגפי הרווחה בעיריית תל אביב – גורמים סבל ונזקים לתושבים ומשפחות מוחלשים וחסרי ישע

.
קישורים:

אשפוז כפוי, השמה חוץ ביתית, התעללות בילדים, מוסד פסיכיאטרי, משרד הבריאות, פנימייה טיפולית

מדיניות משרד הרווחה – עשרות ילדים מאושפזים בישראל במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך

ספטמבר 2009 – רשת ב – משרד הרווחה משתמש בילדים לקבל תוספת תקציב.
.
משרד הרווחה מנהל מאבק פוליטי ותקציבי על גבם של ילדים

לא יאמן: עשרות ילדים מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך בגלל סכסוך בין משרד הרווחה למשרד הבריאות, שאינם מצליחים להסכים איזה משרד יממן את הטיפול בפנימיות טיפוליות בגמר האשפוז, ולכן נשארים הילדים בבתי חולים פסיכיאטריים שלא לצורך, ונגרמים להם נזקים של ממש.
.

.
משרד הרווחה משתמש בתחבולות ומסכן ילדים כדי להגדיל את תקציב המשרד
מדובר בילדים המגיעים למוסדות הפסיכיאטריים, במוסדות אלו מאבחנים איזה טיפול צריך לתת לאותם ילדים. הילדים נשארים "תקועים" במוסדות הפסיכיאטריים בגלל שמשרד הרווחה טוען שאין לו כסף לממן שהותם במסגרות אחרות. בכך נגרם לאותם ילדים נזק נפשי, וגם זה עולה למדינה יותר כסף. משרד הרווחה ומשרד הבריאות לא מסכימים ביניהם כבר שנים מי צריך לממן את שהות הילדים במסגרות לאחר האבחון הפסיכיאטרי.
.
נזק אדיר לילדים, ולפעמים בלתי הפיך
ד"ר יצחק קדמן: השהייה במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך גורם לילדים נזק אדיר ולעתים בלתי הפיך. הילד מסגל לעצמו את ההתנהגויות שהוא רואה מסביבו, לפעמים הילד הופך להיות בעל מאפיינים כאלו שיהיה קשה להוציא אותו למקום אחר, ובכך נקבע גורלו לשנים רבות. אם מזניחים את הבעיה הזאת, עלול להיות שלא יהיה את מי להוציא.

מדיניות משרד הרווחה שהוכחה ככושלת ומסבה נזקים קשים לילדים
"שהותו המיותרת של ילד באישפוז פסיכיאטרי לא רק שמזיקה לילד ופוגעת בו, אלא שהיא עולה בכסף רב ועלותה אף יקרה בהרבה מהעלות של השמה בפנימיה הולמת, כך שלא רק שיש פה עוול אלא גם 'חלם' של חסכון מדומה", אומר קדמן.
.
משרד הרווחה מתחמק מאחריותו ואחריות פקידי הסעד על המחדל החמור
"לטענת משרד הרווחה כל נסיונותיו לגייס שיתוף פעולה עם משרד הבריאות תוך נשיאה משותפת בעול עלו בתוהו, וראוי היה להניח למלחמות העבר ולפתוח דף חדש תוך הסכמה על חלוקת הנטל התקציבי בדרך שתביא הן לחסכון תקציבי ומניעת בזבוז משאבים, והן בעיקר וחשוב מכל, הפסקת הפגיעה של אשפוז מיותר ומזיק של ילדים רבים שנגרם להם עוול ונזק כבד, שלעיתים עלול להפוך לנזק בלתי הפיך".
משרד הבריאות מודה – האישפוזים מיותרים, הילד "נתקע" בבית החולים שלא לצורך
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ברצוננו לציין כי אשפוזם של קטינים במוסדות פסיכיאטריים נעשה על פי קריטריונים רפואיים ובהתאם להוראות החוק. לצערנו, לעתים, בשל היעדר מקום מיידי לשחרורו של הקטין, מתעכב שחרורו עד למציאת מסגרת מתאימה. בנוסף, החזרתו לבית הוריו עלולה, לעתים, להוות סיכון לשלומו ולדרדר חזרה את מצבו הנפשי". עוד נמסר כי השמתו של קטין במסגרת של פנימיה הינה באחריותו של משרד הרווחה.
.
הביצה הביורוקרטית של משרד הרווחה – הילד נתקע כי הרשות המקומית לא מעבירה כסף
מנהל במוסד פסיכיאטרי במרכז הארץ שביקש להישאר בעילום שם מתריע אף הוא כי במוסד "נתקעים" בני נוער וילדים רבים שמקומם אינו באשפוז. "זה בלתי נסבל לחשוב שילד נמצא במסגרת שלא מתאימה לו" אמר וציין מקרים שבהם נשלחים ילדים למקום בשל רקע משפחתי בעייתי. "היו מקרים של ילדים שהגיעו במצב סוער על בסיס של משפחה לא תפקודית למשל אחרי התפרצות זעם ואחרי בדיקה מגלים שמדובר במשבר משפחתי כמו ילד מוכה ואנו ממליצים על פנימייה אבל הילד נשאר כי לא מוצאים לו מקום." לדבריו הנושא "נעצר" בשלב שבו נאלצות הרשויות המקומיות להעביר התחייבות כספית למען הילד.
.

כלואים באשפוז: עשרות ילדים "נתקעים" בבתי חולים פסיכיאטריים בשל בעיות תקציב בפנימיות יו"ר המועצה לשלום הילד: "מקומם לא שם"

כלואים באשפוז - עשרות ילדים 'נתקעים' במוסדות פסיכיאטריים כבני ערובה לתקציבי משרד הרווחהקישורים: