הפרעות קשב ריכוז, פעילות גופנית, ריטלין

ניסוי בכיתה: אופניים במקום ריטלין

ניסוי בכיתה: אופניים במקום ריטלין , נטעלי גבירץ | mako | פורסם 28/03/13

ילדים רבים הסובלים מקשיי קשב וריכוז, מתקשים לשבת במקום אחד הרבה זמן, בטח ובטח בשיעור בכיתה. בבית ספר בדאלאס מצאו פתרון: שיעור על אופני כושר. בינתיים משתתפים במחקר שבוחן את יעילות הרעיון כמאה תלמידים, אך הם מדווחים כי יכולותיהם השתפרו פלאים. "תנועה חזרתית עוזרת להתרכז", אומרת מטפלת מוסמכת

הפידול הבלתי פוסק מחליש מיידית את הסימפטומים של קשיי קשב וריכוז. תלמידים בכיתה המיוחדת
צילום : צילום מסך

בעוד האבחונים להפרעות קשב וריכוז מתרבים בכל שנה שעוברת, הפתרונות שמציעה לעניין מערכת החינוך הם מועטים ביותר, ומסתכמים רובם בהפניה לרופא שירשום לילד תרופה שתעזור לו להתרכז. במסגרת מחקר חדשני ומעניין שמתרחש בבית ספר תיכון שלטון בדאלאס, ארה"ב, מציעים לילדים חלופה לתרופה: זוג אופני ספינינג. במסגרת התכנית הניסיונית מתבקשים התלמידים המתקשים לשבת על הטוסיק וללמוד, לבלות שעת לימודים אחת ביום על אופני כושר בכיתה מיוחדת, שם הם לומדים ועובדים על מחשבים ניידים בעודם מסובבים את הפדלים ללא הפסקה.
"הפעילות הגופנית מחדירה חמצן למח" "אני לא מסוגלת לשבת בלי לזוז", מסבירה סופיה רודריגז בת ה-16 המשתתפת בפרוייקט. "אני לא אוהבת את זה שאני לוקחת כדורים, זה גורם לי להרגיש חלשה בעיני החברה. מגיל אפס היה לי קשה להתרכז. מאז התכנית אני משתמשת בפחות תרופות כי אני מסוגלת לשמר בראש יותר אינפורמציה בצורה יותר טובה, ולהיזכר בה יותר מהר מקודם. אני מתחילה להרגיש את השינוי גם ביתר השיעורים, לא רק בשיעור על האופניים".

הרעיון לפרוייקט נולד במוחו של מנהל בית הספר, שהציע שבמקום שסופיה תשב בכיתה ולא תפסיק לזוז במקום, פשוט יושיבו אותה על זוג אופני כושר. הוריה של סופי התלהבו מהרעיון, וגם מומחים מהאוניברסיטה המקומית, וכך הפך הרעיון לתכנית של ממש, לה הוקצה מקום וציוד, ובמסגרתה מנטרים את פעילות הלב של הילדים, מוודאים שקצב הלב הוא ב-70 אחוז סיבולת, ועוקבים אחר התקדמותם הלימודית. "אם אנו יכולים לנסות ולחקור דרכים שיעזרו לילדינו ללמוד ולהכין שיעורי בית, ומתוך כך לשפר את הציונים ולהפוך אותם לתלמידים טובים יותר, אני חושב ששווה לנסות. אני מאמין שהשיטה טובה ותעזור לילדים בכל מקום".

במשך השנתיים הקרובות ישתתפו מאה תלמידים בתכנית, והחוקרים מאמינים כי הפידול הבלתי פוסק מוריד מיידית את הסימפטומים של ADHD, ועוד קשיי למידה שונים, ללא צורך בהתערבות תרופתית. גם בבית הספר עצמו נדהמים מאפקטיביות התכנית, שהחלה רק לפני חודשיים. "מדהים לראות מה נעשה עבור ילדינו בשבועות האחרונים זה מרגש מאוד", מספרת סוזן סטל, סגנית מנהל בית הספר. "זה לא סטנדרטי, זה ללא ספק שונה, אבל זה עובד. הגוף זז, הוא עסוק, וזה מפנה מקום למח לשים לב לחומר".

החוקרים אופטימיים ונרגשים, אך לא תמימים. "אנו מאוד מקווים שהשיטה הזו לפחות תפחית את הצורך בתרופות אצל הילדים, ואצל חלקם אף תבטל את הצורך לחלוטין". אם התכנית תראה תוצאות מרשימות לאחר תקופה של שנתיים, היא מובטחת להתפרש ולגדול לבתי ספר נוספים ורבים.

"קשה לומר אם הניסוי יצליח או לא, אך נראה שהם מתבססים כאן על שילוב של שני גורמים", מסבירה מירב שקד טולדנו, עובדת סוציאלית קלינית ממכון א"מ הדרך לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בשיטת נוירופידבק. "קודם כל, בלי קשר להפרעות קשב וריכוז, בזמן פעילות ומאמץ מגיע יותר חמצן למח. שנית, יש משהו בתנועתיות חזרתית שסוגר מעגל קשב ומאפשר לילד להתרכז. מדובר בכל תנועה מחזורית שחוזרת על עצמה, כולל תיפוף על השולחן או נדנוד של הרגל. אלא אם כן התנועתיות מפריעה להורים ולמורים, אנו ממליצים לתת לילד להמשיך לעשות את מה שהוא עושה. זה לא אומר שהוא לא מקשיב למורה, להפך. שיטות הנוירופידבק בהן אנו עוסקים הן למעשה אימון של המח לפעול בצורה אחרת, עקבית, מסודרת ומבוקרת, כך המח למד כיצד לעבוד והתוצאות נשמרות. כשעושים משהו יותר אקראי, של פחות מפעמיים-שלוש בשבוע, קשה להאמין שהמח יכול ללמוד ולהכיל את הנושא לעניינים אחרים. כמו בכל למידה צריך לתרגל, וכל שיטה שמאמנת את המח צריכה להיות מספיק עקבית".

אימוץ, הפרעות קשב ריכוז, מדיניות משרד הרווחה, תביעות נגד משרד הרווחה

המאמצים תובעים את משרד הרווחה – ניצל מצוקתם שהמתינו 7 שנים לאימוץ כדי לכפות עליהם אימוץ המנוגד לרצונם האמיתי

תובעים פיצויים על אימוץ ילדה לא בריאה , יצחק דנון , news1 , פברואר 2014

טוענים משרד הרווחה הבטיח להם ילד\ה בריא\ה ובתום תקופת המתנה בת 7 שנים קיבלו לחזקתם ילדה לא בריאה
▪ ▪ ▪
בני זוג המתגוררים במושב בשרון הגישו תביעת פיצויים נגד משרד הרווחה בטענה להפרת הבטחה לאימוץ ילד\ה בריא\ה. לטענתם, בשום שלב לא הודיעו להם כי לילדה המאומצת בעיות רפואיות משמעותיות. בנוסף נאמר בתביעה כי עובדי המשרד ניצלו את מצוקתם התובעים שהמתינו 7 שנים לאימוץ, כדי לכפות עליהם אימוץ המנוגד לרצונם האמיתי.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר כי במשך כל תהליך האימוץ חזרו התובעים והדגישו כי הם לא מוכנים לאמץ ילד עם בעיות רפואיות. לטענתם הם קיבלו מהנתבע חומר רפואי דל ותמונות שלא העידו על כל בעיה רפואית של הילדה המאומצת שקיבלו לחזקתם בתום תקופת המתנה של 7 שנים.


לדברי התובעים, רופא משרד הרווחה סירב לבקשת רופא הילדים לערוך לילדה המאומצת בדיקת V.S תגלי-מוח של היקף הראש, ובמצב זה פנה נציג המשרד בהצעה לתובעים לבצע את האימוץ, ואם ככל שיימצא כי יש בעיה רפואית לילדה הם יהיו רשאים להחזירה למשרד הרווחה.

התובעים סירבו להצעה זו ולדבריהם במצב שנוצר הועמדה בפניהם הברירה: או לאמץ את המאומצת "במצבה" מבלי שתהיה להם האפשרות לבצע את הבדיקות המומלצות על-ידי הרופא, או שלא לאמץ את הילדה בכלל.

במצב הנתון לאחר המתנה של 7 שנים מלאות של ייסורים ואכזבות ולאחר שהילדה כבר הייתה בזרועותיה של האישה היא לא יכלה לסרב לאימוץ ונתנה את הסכמתה. גם בשלב הזה, נאמר בתביעה סירב משרד הרווחה לקיים כל בדיקה והעמיד את בני הזוג בפני מצב מוגמר.

בתביעה נאמר כי אם וככל שהיה מידע או חשש כי לילדה המאומצת בעיות רפואיות כלשהן, הרי מידע זה הוסתר מפני התובעים ולא הובא לידיעתם. לדברי התובעים ככל שהילדה גדלה כך נתגלו יותר ויותר בעיות רפואיות אצלה בעיקר בעיות של התנהגות והסתגלות.

לתובעים הסתבר כי הקטינה סובלת מהפרעות קשב וריכוז,ליקוי למידה רבגונית ופגיעה ביכולת התפקוד היומיומי בכל המישורים. בהגיעה לגיל 14 (כיום היא בת 16) נמצא כי היא אינה יכולה להתמודד עם משימות ההתבגרות התואמות את גילה, והתנהגותה ילדותית אפילו ילדותית מאוד.

לדברי התובעים באמצעות עו"ד דרור תגר הם ניסו להתמודד עם הקשיים יוצאי הדופן בגידולה של הילדה מאומצת דבר שגרם להם לעוגמת נפש מרובה והוצאות במימון הטיפולים הרבים. הקושי הרב בגידולה של המאומצת אשר עברה בשנה החולפת לפנימייה פתוחה יצר קשיים מרובים וסחט נפשית את ההורים המאמצים.

לטענת התובעים משרד הרווחה באמצעות עובדיו הטעה והוליך אותם שולל, לא הזהיר אותם כלל באשר למצבה של המאומצת, וניצל את מצוקתם בכדי לכפות עליהם אימוץ המנוגד לרצונם האמתי.

בתביעה נאמר כי הנזק של התובעים הוא ההפרש בין עלויות גידול ילד בריא (בממוצע) ללא סיבוכים רפואיים יוצאי דופן, לבין עלויות גידולה של הילדה המאומצת ועוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה כתוצאה ממחדלו של משרד הרווחה.

בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים פיצויים בגין נזקיהם המיוחדים והכללים הבאים לידי ביטוי בעיקר בהפסדי השתכרות של התובעת לעבר ולעתיד עד היום והנובעים מהאילוץ שנכפה עליה לעזוב את מקום עבודתה בחברת ביטוח על-מנת להשגיח על הילדה מאומצת. בנוסף מתבקש בית המשפט לפסוק להורים המאמצים פיצויים בגין ההוצאות הרפואיות והטיפולים הפרה-רפואיים והפסיכולוגיים של הילדה, ובגין כאב וסבל.

קישורים:

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – מאי 2007 – בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.
פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה – מאי 2010 – מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא…
משרד רווחה מועצה אזורית גלבוע מנהל מצוד לחטיפת תינוק מאמו – פברואר 2014 – דרכי רמיה משרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע לחטיפת מהוריהם תינוקות מיד לאחר היוולדם. מדובר באמא א' שמשרד הרווחה תלש ממנה שלשה תינוקות בבית החולים מיד לאחר שילדה אותם לסחר באימוץ. האמא שנכנסה שוב להריון הבינה כי כך יעשו פקידי הרווחה שוב לכן ילדה את התינוק הרביעי במקום מסתור. משטרת ישראל ומשרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע פתחו במצוד אחר האם, בעוד שלציבור אינם מספרים הכל אלא אומרים כי מדובר באשה "נעדרת"…

ADHD, הפרעות קשב ריכוז, ריטלין, תופעות לוואי

"הפרעות קשב וריכוז? אין דבר כזה"

"הפרעות קשב וריכוז? אין דבר כזה"  , נטעלי גבירץ | mako | 06/01/14

נוירולוג בשם ריצ'רד סול טוען בספר חדש שמעורר סערה כי אין להתייחס ל-ADHD כבעיה כוללת, אלא כצירוף של תסמינים. לדבריו, בכל אבחון וטיפול יש לבדוק מהן הבעיות הנוספות שיש למטופלים חוץ מנטייה להיסח הדעת. "אנשים מאובחנים בהפרעת קשב רק כי היא נמצאת בכל מקום", הוא אומר

"מפתחים סיבולת לכדורים הללו" (אילוסטרציה)- צילום׃ אילוסטרציה – shutterstock – עיבוד גרפי – חדשות 2

כיום, אם הורה לא יודע מה משמעות צירוף האותיות ADHD, כנראה שנחת אמש מכוכב מאדים. בעיות הקשב והריכוז הפכו כה נפוצות, והאבחונים להן כה רבים, עד שנדיר שהורה לא ימצא את עצמו מביט בילדיו הפרטיים ומנסה לאבחן בהם את התסמינים. בשנות התשעים המוקדמות, מצב זה היה מיוחס לחמישה אחוז מהאוכלוסיה, ואילו היום מדובר ב-11 אחוז, והמספר רק עולה. נוירולוג בשם ריצ'רד סול טורף את הקלפים בספר חדש, שלפני שיצא כבר מעורר סערה גדולה, כשהוא טוען שהאחוז האמיתי הוא אפס מאופס, ושלדעתו אין בכלל דבר כזה ADHD.

"ריטלין: מסלול של התמכרות"

הספר, "ADHD אינו קיים: האמת על הפרעת הקשב והריכוז" ייצא בחודש הקרוב והוא מגיע לאחר קריירה ארוכה של טיפולו המסור של ד"ר סול בפציינטים שמתלוננים על חוסר יכולת להתרכז והיפראקטיביות. סול משוכנע ש-ADHD אינה מחלה כלל, אלא רק צירוף של תסמינים שאוגדו יחד, ושאין לתייג את האנשים במחלה, שקיבלה מקום של כבוד בספר הפסיכיאטריה האמריקני.

"הטיפול בתסמינים אלה כבמחלה זו טעות איומה", אומר סול. "דמיינו שאתם הולכים לרופא עם כאבי בטן קשים, ושנותנים לכם רק משככי כאבים. התוצאה עשוי להיות שתצאו מהרופא ללא כאב ותמותו מאפנדיציט מאוחר יותר. כיום אנשים מאבחנים את עצמם בהפרעת קשב וריכוז רק כי היא נמצאת בכל מקום כיום, לפעמים כי הוריהם מעוניינים שישבו בשקט וילמדו, ולפעמים כי הם רוצים להניח את ידיהם על סמים כמו ריטלין. התרופות הללו הן מעוררות, וככל שלוקחים אותן יותר מפתחים להן סיבולת גבוהה יותר, מה שמוביל פעמים רבות למסלול של התמכרות".

סול מתאר את השתרשות המושג, שנכנס לראשונה לספרי הרפואה בשנת 1980, ומאז תחת ההגדרה נכנסו עוד ועוד סימפטומים. ככל שנוספו עוד תת-הגדרות להגדרה, כך עלה באופן עקבי מספר המאובחנים בה. "כעת מדובר באחד מתשעה ילדים בארה"ב, כששני שליש מהם ממין זכר, המתוייגים כסובלים מ-ADHD", מספר סול, "ושני שליש מאלה מקבלים תרופות. התיוג הוא תירוץ טוב, כמו קביים נוחים שכולם רצים להיעזר בהם. בטיפולים שאני עושה אני תוהה כבר שנים רבות מהן הבעיות הנוספות שיש למטופלים חוץ מנטייה להיסח הדעת. התברר, למשל, שילדה אחת בה טיפלתי הפריעה בכיתה כל הזמן כי לא ראתה את הלוח. היא הזדקקה למשקפיים ולא לתרופות. גבר בן 36 שהצהיר על עצמו שהוא מכור למשחקי מחשב וסובל מבעיות קשב וריכוז, התברר ששותה יותר מדי קפה ולא ישן כמעט בלילה. היו לו הפרעות שינה חמורות, שטופלו בהצלחה בעזרת מכון שינה. לא מעט אנשים באו וביקשו מרשם, וכששאלתי שאלות עומק, פשוט ברחו מהקליניקה. אחד אחרי השני, גיליתי שלמטופלי יש בעיות שאינן קשורות ב-ADHD. טורט, OCD, תסמונת X שביר, אוטיזם, קשיי למידה כמו דיסקלקוליה, דיסגרפיה או דיסלקציה, קשיים בשמיעה ובראייה, ולפעמים חוסר התאמה מנטלית בין הילד למערכת החינוך".

סול מודה שהוא יוצא דופן בתחומו. "קולגות רבות שלי רושמים מרשמים לריטלין לאחר בדיקה מאוד שטחית של מספר שאלות קצרות", הוא אומר. "יש אפילו דבר שנקרא 'מבדק שתי הדקות', שתי דקות אלה יכולות להוביל לחיים שלמים של תופעות לוואי. הכדורים המעוררים הללו יכולים ליצור בעיות רבות, מחרדות, דרך דכאון ועד בעיות שינה חריפות. שימוש מתמשך בתרופות עשוי לגרום לשינויים קיצוניים במשקל, אובדן זיכרון, התנהגות אובדנית ועוד".

"אכן כמות האבחונים מאוד עלתה ועמה גם כמות התרופות שניתנות", אומרת מירב שקד טולדנו, עובדת סוציאלית קלינית ממכון א"מ הדרך לטיפול בקשיי קשב וריכוז בשיטת נוירופידבק. "ל-ADHD יש בסיס התפתחותי מולד – מדובר בעיכוב בהבשלה של מנגנוני הוויסות והשליטה במח. בתוך כך, למי שאכן סובל מכך יש אישיות ייחודית ולעתים ולקויות נוספות שיש לטפל בהן. לא לכל מי שקצת קופץ בכיסא יש את ההפרעה. אני מאוד נגד האבחונים והשאלונים הקצרים הללו, וקל לענות עליהם על מנת להטות את התוצאה. במכונים שלנו אנו עושים אבחון אובייקטיבי, בעזרת מכשיר כמו EEG, שמודד את הפעילות המוחית. בניגוד לאבחונים הרגילים, אין פה שום עניין סובייקטיבי. העולם הרפואי יודע שהאבחונים המילוליים בעייתיים, ויש כינוס עכשיו של איגוד הרופאים שמאוד מתנגד לנושא הזה. גם משרד הבריאות הוציא הנחיות יותר מחמירות. וכן, יש מקרים של אנשים שמבקשים טיפול לאחר שהם עצמם, או הסביבה אבחנו אותם, ואנו בודקים את הפעילות המוחית ואומרים להם שאין להם כלל ADHD".

אטומוקסטין, הפרעות קשב ריכוז, מחשבות אובדניות, מנהל התרופות האוסטרליס, סטרטרה, תופעות לוואי

סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים

סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים

מנהל התרופות האוסטרלי פירסם כי סטרטרה, תרופה להפרעות קשב, עלולה לגרום למחשבות אובדניות ולהתנהגות אובדנית בקרב ילדים ומתבגרים.

ע"פ כתבה שפורסמה ב- The Western Austrailian ב-3 לאוקטובר 2013

סטרטרה היא תרופה הנרשמת להפרעות קשב וריכוז.

סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים
סטרטרה – תופעות לוואי

מנהל התרופות של אוסטרליה פרסם כי התקבלו 28 דיווחים שמתוכם עולה שהתרופה גורמת למחשבות אובדניות בקרב ילדים ובני נוער, עקב השימוש בתרופה סטרטרה.

החומר הפעיל בסטרטרה הינו אטומוקסטין. זהו אינו חומר ממריץ, בשונה מתרופות אחרות הנרשמות להפרעות קשב.

סטרטרה אושרה לשימוש באוסטרליה בשנת 2004.

מחלקת הבריאות של חבר העמים הבריטי מעריכה כי 6000 ילדים בקירוב נטלו סטרטרה בשנת 2011, מתוכם מעל 600 במערב אוסטרליה.

מנהל התרופות האוסטרלי הצהיר כי "תופעות הלוואי החמורות שדווחו לנו, הכוללות מקרה מוות של ילד, מראות עד כמה חשוב שרופאים יידעו את ההורים כראוי בנוגע לסיכונים למחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית בקרב ילדים ומתבגרים הנוטלים סטרטרה".

קישור לכתבה המלאה

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

TOVA, הפרעות קשב ריכוז, מבחן טוב"ה, סחר בריטלין, ריטלין, תופעות לוואי

ריטלין – שוק שחור לסמים פסיכיאטריים

תחקיר חדשות 2 – המרוץ אחר הכדור: שוק שחור לריטלין , דפנה ליאל , אוגוסט 2013

סטודנטים סוחרים בתרופה הממריצה ורופאים רושמים את הכדור השנוי במחלוקת לכל דורש. "צריך לזכור שזה לא סוכריות", מספרת רופאה, "זו תרופה שיש לה לפעמים תופעות לוואי". עם זאת, עדיין קיימות הדעות הקדומות שמונעות מילדים שזקוקים לתרופה לקחת אותה

לא רק ספרים ומחברות: עבור חלק גדול מההורים והתלמידים ההיערכות לשנת הלימודים הקרובה כוללת גם הצטיידות בריטלין – אותו כדור מפורסם ושנוי במחלוקת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תחקירני חדשות 2 בדקו עד כמה קל להשיג את התרופה.

בנה של אחת האמהות שהסכימה להתראיין לכתבה, "'חולם' בשיעורים", לדבריה. אבל פרט לכך – הוא נראה תלמיד "רגיל" לחלוטין. היא מספרת, כי מעולם לא חשבה לקחת אותו לאיבחונים או לתת לו ריטלין. ביקשנו ממנה לנסות ולהשיג את הכדור ולראות כמה זה קל עבור אלה שמעוניינים בכך.

אצל הרופא הראשון היא הייתה חצי שעה, שבמהלכה נשאל הילד שאלות ועבר סדרת בדיקות שכמעט את כולן עבר בהצלחה. לבסוף, החליט הרופא לשלוח אותו לאבחון מורחב וביצוע מבחן TOVA (מבחן ממוחשב להערכה נוירולוגית של מאפייני הפרעת קשב וריכוז). בכל זאת, כשביקשה האם לקבל את התרופה – הוא שלף מרשם.

גם רופא נוסף שלח את הילד לבצע את המבחן. כל המדדים היו תקינים – חלקם מעל הממוצע – ועדיין הוא אובחן כלוקה בהפרעת קשב וריכוז וקיבל את המרשם. "שאלתי את הרופא מה גורם לו לומר שהוא לקוי למידה", סיפרה האם. לדבריה, הוא השיב: "זה המקצוע שלי, אני יודע".

אלא שבאוניברסיטאות זו כבר מכה של ממש: סטודנטים משתמשים בריטלין לפני מבחנים, משיגים מרשמים וסוחרים בכדור בינם לבין עצמם. התופעה הזו נכנסה גם לחלק מהתיכונים – בעיקר במרכז הארץ. "אנחנו 35 תלמידים בכיתה שמתוכם לפחות 20 לוקחים ריטלין", סיפרה אחת התלמידות.

אחת התלמידות: "הכדור העלה לי את הציונים ב-10-20 נקודות"

התלמידה עצמה הלכה לאיבחון בלחץ ההורים, אך מעולם לא חשבה שיש לה בעיה כלשהי. "זה שינה לי את הציונים בערך ב-10 עד 20 נקודות", העידה. כיום היא משתמשת בקונצרטה (תצורה לשחרור מושהה של החומר הפעיל בריטלין – מתילפנידאט), אחרי שהריטלין גרם לה דיכאון למשך שישה חודשים.

תופעה: שוק שחור לכדור הממריץ. אילוסטרציה
צילום׃ חדשות 2

אבל עד כמה זה צריך להדאיג את ההורים? הדעות על הכדור חלוקות: יש שרואים בו סם של ממש ומציינים שבארצות הברית הוא נמצא בדרגה השנייה של סמים מסוכנים. מנגד, רופאים בארץ מודאגים פחות מסוגיית ההתמכרות ומעריכים שמי שלא צריך את הכדור יפסיק בגלל תופעות הלוואי.

"צריך לזכור שזה לא סוכריות. זו תרופה ממריצה שיש לה לפעמים תופעות לוואי", אמרה ד"ר תמי שטיינברג, מנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי שניידר. "לא הייתי רוצה שהיא תסתובב ברחובות ותעבור מאחד לשני".

סחר לא חוקי: "סך הכל כדור, לא סמים"

למרות תופעות הלוואי, התרופה הפכה כל כך מבוקשת, שבמקומות מסוימים התפתח סביבה סחר בלתי חוקי. תחקירן חדשות 2 שפנה לבעלת מרשם שמוכרת את הכדור באופן שכזה, נתקל במחיר גבוה במיוחד. "אני מוכרת פר כדור", אמרה הסוחרת, "ולוקחת על זה 500 שקלים; אתה צריך להבין שאני לוקחת פה סיכון".

"יש תופעות לוואי". ארכיון
צילום׃ חדשות 2

סוחרים אחרים, גבר ואישה, שהציעו את מרכולתם הכימית באינטרנט, נפגשו עם התחקירן לאחר שהעסקה נסגרה טלפונית בתחנה המרכזית בתל אביב. "חשוב לי שתבין שזה לא שלי, זה שלה", ניסה הסוחר להתנער מן האחריות שבמכירת התרופה. "אני לא יודע אם זה אסור או לא, וזה בסך הכל כדור. זה לא סמים", הוא התעקש, ובכל זאת ביקש לברר האם הלקוח הוא שוטר.

מחקר מקיף שערך משרד הבריאות מצביע על כך שבין 3%-4% מהילדים בארץ נוטלים ריטלין באופן קבוע.

בדרום, המורים מספרים על סטיגמה שמונעת מילדים שצריכים טיפול – לקבל אותו. "כמעט בכל כיתה זה אותו המצב", אמרה אחת המורות. "פחות או יותר בסביבות 15% מהילדים לוקחים ולפחות 15-20% שזקוקים לזה ולא לוקחים. הילד מאוד רוצה לעשות איבחון, אבל האבא לא מוכן כי הוא טוען שהוא סתם עצלן, שאם הוא יכריח אותו ויצעק עליו ויעניש אותו – הוא ילמד".

מדובר בסוגייה מורכבת: יש כאלה שצריכים ריטלין ולא מקבלים מול כאלה שלא צריכים ולוקחים בכל זאת – לפעמים באופן פיראטי. מה שבטוח, התופעה הזו מזמן כבר לא בשוליים וכמעט כל משפחה עומדת בפני הדילמה – לתת או לא לתת ריטלין.

קישורים:

ריטלין – הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום חושף הונאת חברות התרופות – מאי 2012 – הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום חושף הונאות חברות התרופות בהפצת ריטלין לילדים. הריטלין אינו מרפא אלא סם ממריץ קשור למשפחה של קוקאין. חברות התרופות יצרו תחושה כאילו מדובר בתרופה המסייעת להצלחה בלימודים. למעשה מדובר בסם מסוכן מאוד בעל תופעות לוואי קשות ביותר…

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים…

הפגנה, הפרעות קשב ריכוז, הפרת כללי אתיקה, התמכרות, יהודה קורן, ניגוד עניינים, ריטלין

פסיכיאטרית איריס מנור – גלי את הקשרים הכספיים שלך

הודעה לתקשורת  5.3.2013
גלי את הקשרים הכספיים שלך
בעקבות הפגנה שנערכה מול מלון דן קונטיננטל ב 27 לפברואר לבאי הכנס הפסיכיאטרי הבין לאומי לקשב וריכוז

עמותת 'מגן לזכויות אנוש' דורשת

מהפסיכיאטרית ד"ר איריס מנור כמנהלת היחידה להפרעות קשב בבית החולים גהה ממארגנות הכנס לפרסם לציבור הרחב את קשריה הכספיים עם יצרניות הריטלין והקונצרטה

ביום ד' 27 לפברואר, מול מלון אינטר קונטיננטל הפגינו במשך כ4 שעות עשרות אזרחים בליווי להקת רוק ורמקולים בקריאה לד"ר איריס מנור, ממארגנות הכנס הבינלאומי ל"קשב וריכוז", לחשוף את קשריה הכספיים עם יצרניות הריטלין והקונצרטה כאשר היא מתראיינת לכלי התקשורת וממליצה על מתן של סמים אלה לילדים ומבוגרים. העמותה טוענת כי התנהלותה של ד"ר איריס מנור נגועה בחוסר גילוי נאות וחשודה בחוסר תום לב, ניגוד עניינים ואי עמידה בכללי האתיקה המקצועית שהציבור היה מצפה להם מרופא במעמדה.

דובר עמותת מגן לזכויות אנוש יהודה קורן טוען כי קיימים פסיכיאטרים רבים ברחבי העולם אשר מצויים בקשרים כספיים עם תעשיית התרופות ומייצרים שפע של "מחקרי זבל" אשר כל מטרתם היא לבסס מראית עין של "מחקר מדעי" התומך ב"אבחונים שרירותיים" שלוכדים מאות אלפים מילדי ישראל שבמסלול הכמעט בלתי הפיך של שימוש בסמים ממריצים כדוגמת הריטלין והקונצרטה שיש בשימוש בהם סיכונים חמורים בטווח הארוך.

עמותת מגן לזכויות אנוש טוענת כי פסיכיאטרים רבים מבצעים טיוח והקלת ראש בנזקים של הריטלין והקונצרטה שאינה מאפשרת להורים הסכמה מדעת מושכלת לטיפול ,כיון שאינה מציגה באופן אובייקטיבי את חומרתם. לאור היקף השימוש בריטלין במערכת החינוך שכבר נמצא במימדים של מגפה, העמותה מבקשת ממשרד הבריאות לנקוט בצעדים אופרטיביים שיבטיחו שלא יהיה שימוש לרעה בריטלין לצרכים שלא נועד להם במקור, כגון לדרוש מהרופאים להחתים את ההורים על טופס הסכמה מדעת לפני מתן ריטלין לילדיהם כיון שלעיתים קרובות איש לא מעדכן אותם כי מדובר בסם תחת פקודת הסמים המסוכנים.

אחת ממשתתפות ההפגנה הביאה עמה עדות שכתבה ביתה בת ה-17 והמתארת את הנזק שנגרם לה מהשימוש בריטלין.

" לקחתי ריטלין במשך כ-4 שנים. מניסיוני ריטלין הוא סם- והוא ממכר. לא מזמן גיליתי שכל אחד מחבריי שנוטל ריטלין או נטל בעבר ושאלתי אותו על כך, ניסה יותר מפעם אחת להסניף את הכדור, דבר שאני בעצמי הייתי עושה באופן קבוע, ולא כי "ראיתי את זה בסרט", אלא כי הרגשתי שאני צריכה, באופן הכי טבעי. ואני מדברת על כשהייתי בת 14. את הדבר הזה גיליתי ממש לא מזמן ועד אז הייתי בטוחה באמת ובתמים במשך כמה שנים שמשהו איתי לא בסדר. ריטלין אכן ממכר, בדומה לקוקאין, ויש לו השפעה פיזית ומנטלית קשה, שכוללת מצבי רוח קיצוניים, מאופוריה עד הרגשת חוסר ערך, ריקנות, רדיפה, חוסר שקט אפאטיות , חוסר תיאבון, עייפות וקשיים בשינה. כשהשפעתו משתבשת מעלים את המינון וחוזר חלילה. בתקופה שכבר נטלתי קונצרטה של 50 ומשהו מ"ג, במשקל הגוף שלי שמעולם לא עלה על 42 ק"ג (מינון גבוה מידי לכל הדעות) הרגשתי יום אחד שאולי בכל זאת אני צריכה יותר. 4 וחצי ימים רצופים בלי לאכול, לישון או לתקשר עם הסביבה מחשש שמישהו ישים לב, ולבסוף הגיעו גם הזיות והגעתי לחדר מיון. זה היה היום האחרון שלקחתי רטלין.
היום אני בת 17 וחצי, כבר קרוב לשנתיים ללא רטלין ועדיין סובלת מתופעות לוואי גופניות ונזק בלתי הפיך שקשור לבעיות גדילה, הורמונים וביניהם בלוטת התריס ,שנגרמו כתוצאה מנטילת התרופה. לאחר הפסקת הריטלין קיימים בבירור תסמיני גמילה, הקושי בריכוז עולה במידה משמעותית ונכון להיום אני מסיימת בית ספר בלי שום תעודת בגרות."

מוסיפה מנכ"לית עמותת מגן לזכויות אנוש שלא נשקוט ולא ננוח עד שקשריה הכספיים של הפסיכיאטרית ד"ר איריס מנור, המשמשת כמנהלת היחידה להפרעות קשב בבית החולים גהה. פסיכיאטרית של הילד והמתבגר, מנהלת מרכז "אורלנסקי" להפרעות קשב וריכוז ומכון"אניגמה".

תחשוף לציבור את קשריה הכספיים עם חברות התרופות. זכותו של הציבור לדעת שאדם הממליץ להם באמצעות כל כלי התקשורת על שימוש בתרופה ממכרת, הנמצאת תחת פקודת סמים מסוכנים, מקבלת באותו הזמן, כסף רב, על בסיס קבוע, מחברות התרופות המייצרות את אותו סם ממריץ

  לקבלת פרטים נוספים, או להגשת תלונות אנא פנה לדובר עמותת מגן לזכויות אנוש: יהודה קורן .yodak8@gmail.com

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

פלייליסט – הונאות הפסיכיאטריה

ADHD, אילן סלומון, הפרעות קשב ריכוז, טיפול פסיכיאטרי לילדים, סמי מרץ, קונצרטה, ריטלין, תיוג

אבחונים משרתים את המערכת, מזיקים לילדים מאמר מאת אילן סלומון

מאמר מאת אילן סלומון
תוצאה חיובית באבחון איננה הוכחה לבעייה אמיתית

אבחון של קשב וריכוז לא מאתר שום פגם נוירולוגי אמיתי, ולכן חשוב להימנע ממנו אם הוא עלול לקבוע שהילד לקוי, ולא יכול להשתנות. חוקרים רבים מסכימים כי הניסיון לייחס קשיים בילדות למבנה המוח הינו מופרך ומגמתי. במהלך האבחון הנוירולוג או הפסיכיאטר עושים אך ורק פעולה פקידותית. הם מסכמים שאלונים שמילאו המבוגרים, שבהם סומנו התנהגויות שניתן לצפות להן אצל כל ילד. השאלונים לא בודקים את הנסיבות שבהן הילד התנהג כך, ומתעלמים מתיעוד התנהגויות הגיוניות שלו. אם ילד הולך כל יום למכולת, ושומר על אחיו באדיקות, אבל מזיז את ידיו ורגליו לעיתים קרובות, ייתכן שלא יוכל להתחמק מלהיחשב בעל "הפרעת קשב וריכוז", זוהי הכפשה לא הוגנת ובעיקר חסרת בסיס מדעי אמיתי.

חוסר בשלות של ילדים איננו מחלה

כאשר אחד מכל שלושה ילדים במדינה נשלח לאבחון כלשהו בילדותו, אל תחשבו שהבעיה באמת מצויה אצל הילדים. ילדים לא נולדים בוגרים או בשלים. ילד איננו בעל חיים צייתני. הוא איש או אישה עם גוף קטן עדיין, אבל עם רצונות משלו. התעקשות של ילדים לרוב איננה ליקוי או מחלה, אלא דווקא סימן מעודד לגבי עתידם. כאשר המבוגרים לא מרשים שינהלו אותם, למה בדיוק אנחנו מצפים מילדי הגן או בית הספר שעוד לא מכירים את החיים. ההתערבות, האבחונים וההגדרות בשלבי התפתחותם של ילדים בחשד שיש להם בעיה זו או אחרת זה להיכנס להם לורידים, זה להקדים את המאוחר, זה לבלבל, להלחיץ ולערער אותם. ראוי לתת להם זמן כל עוד הם עדיין ילדים, ולעמוד איתן מול אלה המנסים לגרור אותנו לעשות זאת.

ריטלין יוצר ילדים חסרי יכולת

ריטלין או קונצרטה, הם סמי מרץ, ספידים, בני משפחתם של הקוקאין האקסטזי והקריסטל, חומרים שומניים המצטברים במוח וברקמות השומן למשך שנים. בגלל שינויים ברמתם בדם הם גורמים לתנודות לא צפויות במרץ ובמצבי הרוח של ילדים. אל תלכו שולל אחר השיפור הזמני בציונים, ואל תחשבו שריטלין טוב לילד אם כל הפסקה של הכדור גוררת טלפונים מבית הספר, כיון שזוהי תופעת גמילה. מדובר על שימוש יומיומי למשך שנים, ועל סם שקשה "לרדת" ממנו לאחר שמתחילים. אתם מסתכנים בנזקים ארוכי טווח לאישיות, ליציבות הרגשית ולבריאותם של הילדים. העלייה החדה באבחונים וברישום התרופות הללו לתלמידים לא פתרו את הקשיים של מערכת החינוך, אלא רק החריפו אותם. הגענו למצב מסוכן, שבו מי שלא נוטל ריטלין נמצא בעמדה נחותה מול מי שנוטל אותו, כמו ספורטאי שמפסיד מול אחד שנוטל סמי מרץ לא חוקיים. כך מעודד בית הספר של היום את התלמידים ליטול סמים כדי לשרוד אותו ולהרגיש "שווים".

דרשו יותר למידה עצמית ופחות הוראה חזיתית

למידה הינה יעילה רק כאשר האדם לומד בעצמו. זה קצת דומה לאכילה. אדם מעדיף לאכול בעצמו מאשר שיאכילו אותו. בבתי הספר נדרשת מהתלמידים הקשבה בלתי פוסקת, ועוד מצפים מהם "לשתף פעולה" עם משהו שדומה לפיטום אווזים. מספיקה שיטת הלימוד המתישה הזו עצמה כדי לגרום לתלמיד הממוצע להאמין שכנראה הוא סובל מבעיית קשב וריכוז. הלמידה העצמית, שהיא טבעית בהרבה, נתפסת כעונש, כי היא ניתנת בתור שיעורי בית, כאשר התלמיד כבר הותש מהקשבה בלתי פוסקת בבית הספר, ורוצה כבר לעבור לענייניו. למידה עצמית צריכה להתרחש בתוך מסגרת בית הספר. היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד מכל שיעור. רק למידה עצמית שנעשית בקצב אישי יכולה להביא באמת להישגים מתמשכים, לגאווה ולסיפוק.

דרשו אפשרות בחירה של מקצועות למידה כבר מההתחלה

ניתן להסכים, שהתפקיד הכי חשוב של בית הספר הוא להקנות לילד את הביטחון ביכולתו ללמוד כל מה שירצה. אולם חייבים כבר מההתחלה לאפשר לילדים לבחור במידה כלשהי מה הם רוצים ללמוד, אם מצפים מהם לבלות מחצית מילדותם בבית הספר. איננו מראים לתלמידים לשם מה הם צריכים את כל זה. וכך נכפים עליהם מקצועות שלא הצלחנו לעניין אותם בהם או להראות להם את חשיבותם. בתקופת הנעורים, הנושא שהם לומדים תמיד פחות חשוב מרכישת יכולת הלמידה עצמה ומאהבת הלמידה. אם הלמידה תוצג כבחירה ולא כפייה, הם ישתפו איתה פעולה בחפץ לב.

דרשו מבחנים חוזרים ללא הגבלה

לדעת מומחים, השגיאה הכי חמורה שקיימת בהוראה המודרנית קשורה למבחנים. מבחן נועד לבחון הבנה ויכולת להשתמש בחומר. הוא לא נועד לתת יוקרה לתלמידים שקיבלו ציון גבוה מחבריהם. אם לא נותנים לנכשלים מועדים נוספים כדי להשיג הצלחה, לא רק שלא יקבלו הזדמנות להשלים את הידע שהחסירו, אלא ייחשבו בעיני אחרים ובעיני עצמם לכישלון. אי השלמת חומר לימוד גוררת פער לימודי מצטבר שלא ניתן לגשר עליו, וכך תווית הכישלון הופכת להיות תמידית. הפחד מהעלבון שבכישלון כל כך גדול, שמה הפלא שילדים מעתיקים ואף עוזרים זה לזה להעתיק. אילו התלמיד היה יודע שיש לו תמיד אפשרות לתקן את הציון, לא היה צריך להשגיח עליו שלא יעתיק. אפשר היה לתת לתלמיד להיבחן בכתב אפילו במהלך שיעור רגיל, כדי להוכיח לעצמו שהוא יכול. על פי ההיגיון הזה הציונים לא צריכים להתפרסם בשום מקום. ולא להיות מדווחים להורים. ההצלחה היא עבור התלמיד בלבד, וכאשר היא מובטחת, כל "ליקוי" או "הפרעה" הופכים להיות פתאום חסרי חשיבות.

אל תגוננו על ילדים מפני קשיים-תנו להם להזיע, להתמודד ולנצח

חנכו את הילד להתמודד בעצמו. קשיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. הדרך לטפל בהם היא לעודד ולספק עזרה אך לא לדחוף אותה. לא צריך להיבהל מקשיים, כמו שלא צריך לומר לילד בוכה שיפסיק לבכות, או לילד כועס שיפסיק לכעוס. זו תגובה טבעית לקושי והיא חולפת. אולם כשמתגברים על קושי, יש הישג. כאשר נוטלים תרופה הכול נהיה קל, יש פחות התאמצות ואין תחושת הישג שדרושה לביטחון העצמי. כאשר מפסיקים ליטול רטלין או קונצרטה יש חשש לעמוד מול מכשולים ולהתמודד איתם בלעדיו. כך מתפתחת תלות. זה כמו תלות באימא שעושה בשבילך הכול. זה עלול לעכב את העצמאות וההתבגרות שלך.

קישורים