הסנגוריה הציבורית, כללי, מעצר ימים, שופט מעצרים

פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום

פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום
 
מתוך דוח הסנגוריה הציבורית שפורסם ביולי 2018 על שנ"ע 2017
 
דיונים במעמד צד אחד ודיונים בלשכת השופט
 
כפי שכתב השופט ריבלין בהחלטתו הנ"ל, אין לאפשר נוהג לפיו בתיקי מעצר גלויים יתקיימו דיונים בלשכת השופט, קודם לכניסת הצדדים לאולם, דיונים אשר במסגרתם מחליפים השופט ונציגי הרשות החוקרת מידע ועמדות בעוד כל אלה אינם מובאים בפני
העצורים ובאי כוחם בחלק הפתוח של הדיון. הסניגוריה הציבורית הצטרפה בכל פה להמלצתו הברורה של השופט ריבלין, שלמעשה נובעת מהוראות החוק המפורשות, להפסיק לאלתר קיומם של דיוניםבלשכה או באולם בית המשפט במעמד צד אחד. לצד זאת, הציעה הסניגוריה הציבורית כי גם דיונים שמותר לקיימם במעמד צד אחד, בשלב הסמוי של החקירה, יקוימו באולם בית המשפט, תוך שהנוכחיםבו מתבקשים לצאת לצורך קיומם, ולא בלשכת השופט.
בנוסף, הסניגוריה הציבורית ציינה כי גם בדיונים ראשוניים במעמד צד אחד צריך להתקיים פרוטוקול שבשלב זה יוגדר כחסוי, ויישמר בכספת בית המשפט. לבסוף, ציינה הסניגוריה כי יש לקבוע שופט נפרד לדיון בהארכת המעצר, שאיננו השופט שדן בצווים המיוחדים טרם המעצר.
 
"התלחשות" בין נציג היחידה החוקרת לשופט באולם
 
גם כאשר הדיון מתנהל באולם בית המשפט ולא בלשכה, אנו עדים בחלק מהמקרים לפרקטיקה של "התלחשות" פסולה בין נציג היחידה החוקרת לבין השופט. זאת, בין אם מדובר במצב בו "ההתלחשיות" מתקיימת בתחילת הדיון בבקשת הארכת המעצר,ובין אם מדובר ב"התלחשות" במהלך הדיון, כאשר נציג היחידה החוקרת מבקש להביא תשובה לשאלה שנשאל על ידי הסניגור או על ידי בית המשפט לידיעת בית המשפט בלבד. הסניגוריה הציבורית ציינה כי פרקטיקה זו צריכה להיפסק בהיותה מנוגדת להוראות החוק ובשים לב לכך שהיא יוצרת מראית עין של חוסר הגינות בהליך. הסניגוריה הציבורית הדגישה כי כל תשובה שמוסר נציג הרשות החוקרת לבית המשפט חייבת להיות מוגשת בכתב ומסומנת.
 
דוחות חסויים לא מדויקים
 
נוכח ריבוי הפגמים באופן עריכתם של דוחות סודיים על ידי משטרת ישראל, יש להבטיח שיינתנו לשופטים התנאים שיאפשרו הקפדה על עיון מלא בחומר החקירה הגולמי, כולל צפיה בסרטונים. בנוסף, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש לשקול תגבור מיוחד של השופטים הדנים בתיקים רחבי ההיקף כך שיוקצה להם הזמן המספיק לעיין בחומר החקירה הגולמי בצורה יסודית וכי יש  להבטיח שיתבצעו הפעולות הנדרשות במשטרת ישראל אשר יבטיחו נקיטת זהירות מירבית בכתיבת הדוחות החסויים.
 
חסיון גורף על חומרים המוגשים על ידי המשטרה והגבלה מופרזת על החקירה הנגדית
 
במציאות הקיימת, על חומרים המוגשים לבית המשפט על ידי נציגי הרשות החוקרת תיק החקירה והדוחות הסודיים מוטל באופן קבוע חסיון גורף ואוטומטי, וכמעט לעולם לא נשקלת על ידי בית המשפט האפשרות לצמצם את החסיון, וזאת למרות מצוות סעיף 15ה לחוק המעצרים והפסיקה. על כן, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי רצוי שבתי המשפט ינקטו בבדיקה קפדנית יותר את מידת ההצדקה שבהגשת דוח שאינו גלוי לחשוד, או הכללתו של מידע שאין מניעה מלגלותו במסגרת אותו דוח. 46 לצד זאת, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי יש מקום לחדד בפני בתי המשפט את הזהירות הנדרשת בהגבלה רחבה של החקירה הנגדית, המהווה כלי לצמצום פער הכוחות העצום בין נציגי הרשות החוקרת ובית המשפט לבין העצור וסניגורו, הכל כמובן עד לגבול הפגיעה בהתנהלות החקירה.
 
הגשת בקשות פגומות על ידי המשטרה לבית המשפט
 
הסניגוריה הציבורית נתקלת בליקויים משמעותיים הנוגעים לאופן הגשת הבקשות על ידי המשטרה לבתי המשפט. ליקויים אלה מביאים לפגיעה בזכויות העצורים ולשיבוש עבודתו של בית המשפט. על כן, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש להנחות את מזכירות בית המשפט לסרב לקבל בקשות ריקות או חסרות המוגשות על ידי המשטרה, וכי יש לקרוא למשטרה לחדול לאלתר מנוהג זה תוך נקיטה בהיערכות הארגונית המתאימה שתאפשר מילוי הבקשות כדבעי לפני הגשתן למזכירות בית המשפט וכן סיום כל ההתייעצויות הנדרשות ביום שלפני הגשת הבקשה לבית המשפט, ושחרור החשודים במקרים המתאימים כבר בתחנות המשטרה.
 
מצורפים צילומי הדפים הרלווטים מדוח הסנגוריה הציבורית

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

הסנגוריה הציבורית, כללי, שירות בתי הסוהר

כליאת קטינים בבידוד ומעצרים מיותרים: דוח הסנגוריה הציבורית

היחידה שבמשרד המשפטים התריעה מפני "שימוש מוגבר באמצעי ענישה", לאחר שנמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד. בנוסף לכך, על אף החלטת בג"ץ כי על המדינה לדאוג לשטח מחיה מינימלי במתקני המעצר, נמצא כי "לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה"

דניאל דולב , 22 ביולי 2018, וואלה חדשות

ת1

אסיר בכלא כרמל בעתלית (צילום ארכיון: יותם רונן)

חמישה ימי בידוד על סירוב לתספורת, חקירת קטין באישון לילה ללא ידיעת הורים ומעצר ניצול שואה ערירי ללא הצדקה – אלה הם רק חלק מהמקרים המצוינים בדוח השנתי שפרסמה היום (ראשון) הסנגוריה הציבורית. בדוח הביאה הסנגוריה הציבורית, הפועלת במשרד המשפטים, שורה של טענות בנוגע לאמצעי ענישה כלפי קטינים, לתנאי המחייה במתקני המעצר ולתופעת ריבוי המעצרים מצד המשטרה.

בשנת 2017 ביצעו נציגות של הסנגוריה ביקור בכלא הקטינים "אופק". בביקור, כך נכתב, "עלו נתונים המעידים על שימוש מרובה בכבילה כאמצעי ריסון, ובבידוד כאמצעי ענישה. ואכן, במסגרת בדיקת רוחב מקיפה שערכה הסניגוריה הציבורית בתיקים בהם ייצגה בשנת 2017 עלו ממצאים ראשוניים מטרידים ביותר, המעידים על שימוש מוגבר באמצעי ענישה כלפי קטינים. בין העונשים בהם נעשה שימוש תדיר נמצאו עונש הבידוד וכן שלילת ביקורי משפחה".

לפי בדיקה שערכה הסנגוריה, יותר מ-60% מהקטינים שיוצגו על ידה ב-2017 נענשו בשלילת ביקור המשפחות בכלא "אופק", לעתים לתקופה ארוכה מחודש. לגבי בידוד, נמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד, מרביתם יותר מפעם אחת.

ת2

בית הסוהר נפחא (צילום ארכיון: שירות בתי הסוהר)

בין היתר נמצא מקרה בו קטין שסירב להסתפר נענש בחמישה ימי בידוד, בנוסף לשלילת ביקורים למשך חודש. במקרה אחר נענש קטין שאיים לפגוע בעצמו וביצע חתכים בידיו בחמישה ימי בידוד. זאת, אף שמחקרים מצאו כי בידוד עשוי להגביר עד מאוד את המצוקה הנפשית ואת הסיכון לפגיעה עצמית של קטינים.

בדוח נסקרה גם פעילותה של הסנגוריה בתיקים של חשודים ושל נאשמים קטינים, שאינה קשורה לתנאי הכליאה. לפי הנתונים שנמסרו, בשנה החולפת ייצגה הסנגוריה כמעט 13 אלף הליכים של בני נוער. בין היתר מוזכר בדוח קטין שעוכב על ידי שוטרים לאחר שעבר את הכביש באור אדום וסירב להזדהות. הוא נעצר לאחר שהתנגד למעצרו, ונחשד בעבירה של תקיפת שוטרים. בבית המשפט התברר כי הנער, שיוצג על ידי עו"ד עזר מבורך, הוחזק ער כל הלילה בתחנת המשטרה, נחקר באישון לילה ללא ייעוץ משפטי לאחר שעות המתנה ממושכות, במהלכן גם התבקש להתפשט כליל בפני שוטר, ללא נוכחות הורים, כשאיש אינו יודע היכן הוא. בית המשפט החליט לזכות אותו בשל ההפרות הרבות של זכויותיו.

"פגיעה בליבת זכותם של העצורים לכבוד"

חלק ניכר מהפרק בדוח שמתייחס לייצוג חשודים ועצורים מוקדש לתנאי המעצר הקשים בישראל. "התמונה המצטיירת מדוחות הביקורים הרשמיים שכותבים אנשי הסניגוריה הציבורית לגבי חלק ממתקני הכליאה שבהם מוחזקים עצורים היא קשה ביותר, וכרוכה בפגיעה בליבת זכותם החוקתית של העצורים לכבוד", נכתב בדוח.

בין היתר מוזכרת הצפיפות הקשה במתקני המעצר, וזאת לאור החלטת בג"ץ מיוני 2017, שלפיה עד סוף השנה הנוכחית על המדינה לדאוג כי לכל אסיר ועציר בישראל יוקצה שטח מחיה של יותר מארבעה מ"ר. "לצערנו", כתבו אנשי הסנגוריה. "נכון לכתיבת שורות אלה, כ-11 חודשים לאחר מתן פסק הדין, לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה של עצורים". מלבד הצפיפות מצוין בדוח כי בביקורים שעורכים אנשי הסנגוריה במתקני המעצר הם נתקלים בתנאי תברואה ירודים ויחס משפיל לעצורים.

בדוח מוזכרת גם תופעה בה המשטרה משאירה אלפי עצורים במעצר למשך הלילה, ולעתים למשך סוף השבוע, רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט או לבקש מבית המשפט לשחרר אותם בערבות או בתנאים אחרים. "זאת, במקום לשחררם בעצמה מיד בתחנת המשטרה, בתנאים דומים ובהסכמת החשוד, כפי שמסמיך ומחייב אותה הדין לעשות", נכתב. "גם במהלך שנת 2017, כבשנים קודמות, המשיכו סניגורים ציבוריים לטעון כנגד נוהג פסול זה וניתנו בבתי המשפט החלטות ביקורתיות חריפות רבות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל על ידי חלק מקציני המשטרה".

ת3

רוב הקטינים נענשו בשלילת ביקור משפחות. ביקור אסירים בכלא הדרים (צילום: ניב אהרונסון)

בסנגוריה נאבקים בתופעת ריבוי המעצרים בישראל, גם מעבר למעצרי הלילה. כך, למשל, מוזכר בדוח מקרה מדצמבר האחרון שבו ביקשה המשטרה לשחרר בתנאים חשוד בעבירות איומים. מדובר בניצול שואה ערירי בן 79, ללא עבר פלילי, שסרב להצטלם בתחנת המשטרה. בית המשפט שיחרר לבסוף לאלתר וללא תנאים את החשוד, שיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית. השופט ציין כי מדובר באדם מבוגר מאוד, הסובל מבעיות רפואיות וייתכן שאף בעיות קוגניטיביות, אשר לא הייתה כל הצדקה למעצרו.

במקרה נוסף, שאירע בפברואר 2017, ביקשה המשטרה להאריך בשלושה ימים מעצר לחשוד בעבירת איומים. למעשה התברר כי החשוד נחקר בעקבות מכתב שהשאיר לאשתו, בו תיאר את כוונתו לפגוע בעצמו כתוצאה ממצוקה כלכלית, וציין כי הוא מעדיף לפגוע בעצמו מאשר לגרום לפגיעה באשתו ובילדיו. בית המשפט הורה על שחרור החשוד ללא כל תנאי, וציין "כי ידה של המשטרה הייתה קלה מאוד על הדק המעצר בעניינו של החשוד", שכל חטאו טמון במצוקה הכלכלית אליה הגיע ובמחשבותיו לפגוע בעצמו, וכי הוא לא מוצא במכתב "ולו ראשית ראיה קלושה" הקושרת אותו לעבירה המיוחסת לו.

ת4

כלא מעשיהו (צילום: נועם מושקוביץ)

בניגוד לעבר, כיום מרבית העצורים זוכים לייצוג בדיוני הארכת מעצרם. עם זאת, בסנגוריה הציבורית מתריעים כי מרבית העצורים לא זוכים לממש את זכותם להיוועץ בעורך דין לפני חקירתם במשטרה. "למרות השיפור שחל בעניין זה, עדיין ברוב המקרים מודיעה משטרת ישראל לסנגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו, כך שמידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי", נכתב.

משטרת ישראל: "טענות ממוחזרות, אין להן אחיזה במציאות"

במשטרת ישראל הבהירו כי טרם הועברו להם באופן רשמי ממצאי הדוח, והוסיפו כי "מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון החשוב שלפיו כ-97% מכתבי אישום המוגשים על ידי התביעה המשטרתית לבית המשפט מסתיימים לבסוף בהרשעה. המשטרה פועלת כדין, תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה, ותוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלו".

עוד נמסר ממשטרת ישראל כי הביקורת נלמדת ונבחנת בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דוח כזה או אחר. "הדברים למשל אינם מתיישבים עם העובדה שכבר לפני כשנתיים מובל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כאשר רק מתחילת השנה בוצעו אלפי הסדרים מותנים כחלופה להליך הפלילי", נמסר. המשטרה הוסיפה כי היא "יזמה ויוזמת הרחבת סל העבירות שניתן להפעיל בהן הסדרים כאלה ולהימנע מהפעלת פרוצדורה פלילית".

ת5

תחנת משטרה (צילום: שרון בוקוב)

המשטרה טענה כי לטענות על ריבוי מעצרים "אין אחיזה במציאות", שכן "בשנים האחרונות קיימת ירידה מתמדת ועקבית בכמות המעצרים שמבצעת המשטרה, להוציא באוכלוסיות שסבלו משיטור חסר, כאלה אשר פריסת תחנות משטרה חדשות, מאפשרת לתת שירותי משטרה טובים יותר. זאת ועוד, רפורמת האמו"ן שינתה באופן בולט את התמהיל בין אכיפה למניעה, מה שמצמצם למינימום את הפוטנציאל של שיטור יתר".

המשטרה הזכירה כי המעצר הוא כלי הכרחי שהחוק מקנה לכל שוטר, למרות שהיא נמנעת מלהשתמש בו שלא צורך, וכי לפני כל החלטה על מעצר נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק. "כל החלטה בנושא זה מתבצעת לאחר הליך מוקפד ובחינה מדוקדקת של נסיבות כל מקרה ובפיקוח הדוק של בית המשפט", נמסר.

שב"ס: "בתי סוהר בסטנדרטים גבוהים מחייבים הקצאת משאבים"

משירות בתי הסוהר (שב"ס) נמסר כי מתקני המעצר בישראל הם ברובם ישנים, ורובם "מבנים שהוכרו על ידי המועצה לשימור אתרים כאתרי מורשת היסטוריים לשימור". עוד נמסר כי שב"ס "מתמודד עם אחזקת מבנים אלה ככל יכולתו, אך יצוין כי כמעט ולא נבנו מתקני מעצר חדשים לאורך השנים".

עוד נמסר משב"ס כי ממשלת ישראל אישרה תכנית רחבת היקף, שכבר מיושמת, לשיפור מצב מתקני הכליאה והקמת מתקנים חדשים. בנוסף לכך, "לאור התנאים הקיימים, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הקצה מימון ייעודי ובימים אלו מתקין שב"ס מזגנים בכל האגפים לעצורי ימים במתקני המעצר ברחבי הארץ".

אשר לתחום הכליאה, בשב"ס הוסיפו כי הוקם בשנה צוות ייעודי לטיפול ולשיפור תנאי המחייה לעצורים. בנוסף לכך, "השנה כבר ניתן פתרון בתחום המזון לעצורים בצורה של תוספת ושיפור המזון, ולראיה, בדוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2018 ובדק בין היתר את סוגיה זו, צוין השיפור המשמעותי בתחום המזון בבתי המעצר".

ת6
בית הכלא כרמל בעתלית (צילום: יותם רונן)

עוד הוסיפו: "לצד השיפוץ והבינוי שאנחנו נמצאים בעיצומם, שב"ס נערך לחלופות הכליאה שנקבעו בתכנית הריווח וצמצום אסירים במתקני הכליאה, הרחבת היקף האסירים המבצעים עבודות שירות גם במאסרים של עד תשעה חודשים, ובנוסף הקמת היחידה למאסרים קצרים בשב"ס שתדון בשחרור מוקדם של שפוטים למאסרים קצרים עד 12 חודשים".

לדברי שב"ס, "כחלק מהתפיסה של שיפור תנאי המעצר ותפיסת השיקום המתקדמת של שב"ס, הוקמו מרכזי חינוך בבתי המעצר ונוסף כוח אדם מקצועי להגברת סיכויי ההשתלבות של העצורים בחברה ומניעת חזרתם לפשיעה".

עוד נמסר כי שב"ס משקיע מדי שנה מעל 80 מיליון שקלים ברפואת אסירים וכי השנה הוכנסו שיפורים משמעותיים בטיפול הרפואי. "ככלל, כליאה, החזקת בתי מעצר ובתי סוהר בתנאים ובסטנדרטים גבוהים, מחייבת הגדרת סדרי עדיפויות לאומית והקצאת משאבים בהתאם", נמסר.

כלא "אופק": "הקפדת על משמעת מחייבת ענישה במידת הצורך"

מבית הסוהר לנוער "אופק" נמסר כי האסירים שנמצאים בו הם "המורכבים ביותר, שמהווים את 'הקצה' של הנוער העברייני במדינת ישראל". הם הדגישו כי בדוח מצוינים לטובה המאמצים שמשקיע צוות בית הסוהר בשיפור תכניות השיקום, החינוך והפנאי והוסיפו כי בשב"ס יוזמים תכניות ופרויקטים להתמודדות עם בעיות יסוד של האסירים.

עוד נמסר מבית הסוהר "אופק" כי "מאז 2015 נרשמה ירידה של 85% בהיקף האירועים השליליים בבית הסוהר" וכי "בשנים האחרונות ישנה הקפדה מיוחדת בנושא השיקום והרוב המוחלט של האסירים משתלב במסגרות החינוך מדי יום בבית הספר ב'אופק' ובמסגרות הטיפוליות השונות, שהיקפן עלה בעשרות אחוזים".

"על מנת לממש את תכניות הטיפול והשיקום לצמצם את היקף החזרה של האסירים לפשיעה, נדרשת הקפדה על סדר יום ועל משמעת, עובדה שמחייבת גם שימוש בענישה במידת הצורך", הוסיפו ב"אופק". "הבידוד הוא כלי ענישה שנמצא בשימוש אך ורק במקרה הצורך, לפרקי זמן קצרים מאד, תחת הקפדה על נהלים ברורים. יצוין כי במקרים רבים, מתוך גישה חינוכית וניהולית, ניתנת הקלה בעונש על ידי פיקוד בית הסוהר עוד לפני סיום העונש".

הסנגוריה הציבורית, הסנגוריה הציבורית מחוז תל אביב, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן החליט לא לקיים דיון על שחרורה של לורי שם טוב עקב העדר ייצוג

07.11.2018 – העיתונאית לורי שם טוב כלואה מזה כ- 21 חודשים עקב פרסומים מכפישים שלטענת הפרקליטות פרסמה ברשת האינטרנט.
במהלך 21 החודשים בהם שם טוב במעצר לא קיימה הסנגוריה הציבורית פגישת עבודה אחת על שולחן, חומרי ראיות, דפים וקלסרים לצורך הכנה למשפט העיקרי. הלכה למעשה שם טוב אינה מיוצגת מזה מספר חודשים.
בימים אלו ביקשה הסנגוריה הציבורית להתפטר מהתיק בתואנה כי שם טוב "אינה משתפת פעולה".
שם טוב ביקשה לקיים דיון לשחררה עקב העדר ייצוג. השופט אברהם הימן דחה הבקשה ותירץ הדחיה כי טרם ניתנה החלטה פורמלית לפטר הסנגוריה מייצוג.
מצורפת הבקשה והחלטת השופט הימן.

Document-page-001
החלטת השופט אבהרהם הימן לא לקיים דיון על שחרורה של לורי שם טוב עקב העדר ייצוג
בני שגיא, הסנגוריה הציבורית, הסנגוריה הציבורית מחוז תל אביב, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: הסנגוריה הציבורית הודיעה במפתיע כי היא מפסיקה לייצג את נאשמת 1 לורי שם טוב

בתאריך 05.11.2018 התקיים דיון בפני השופט בני שגיא במשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים. לקראת הדיון זומנו עדים וסנגורים על מנת להמשיך במשפט.
עו"ד תרצה קיש נציגת הסנגוריה הציבורית הודיעה על סמך בקשה בכתב שהוגשה יום קודם, כי הסנגוריה הציבורית מבקשת להפסיק ייצוגה של נאשמת 1 לורי שם טוב הכלואה בבית סוהר נווה תרצה מזה כ- 21 חודש.
עילת ההתפטרות של הסנגוריה היא כי הגב' שם טוב אינה זמינה בבית הכלא הואיל והיא מגישה בקשות לשופט מעצרים ללא רשותם, וכי היא מכפישה את הסנגוריה בבקשות שהיא מגישה.
מנגד טענה שם טוב כי היא כלואה כ- 21 חודשים בבית הסוהר, המשפט רחב היקף ועד היום לא קוימה ולו פגישת עבודה אחת עם נציג מהסנגוריה בעניין המשפט. בנוסף הסנגורים אינם עונים לטלפון ואף טורקים אותו.
השופט שגיא ביקר התנהגות הסנגוריה על הודעתם הפתאומית על התפטרות בעוד זומנו לבטלה עדים רבים לדיון.
שגיא קבע כי מדובר במשפט רחב היקף ביותר ולא יעלה על הדעת כי נאשם לא יהיה מיצג במשפט כזה.
שגיא נתן לנאשמת 1 ארכה שבועיים לאתר סנגור מטעמה במימון המדינה.

מצורף פרוטוקול הדיון והחלטת השופט בני שגיא מיום 05.11.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009

בית המשפט העליון, הסנגוריה הציבורית, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים, שרית עבדיאן

הסיכול של הפרקליטות והסנגוריה נגד לורי שם טוב למימון הוצאות הגנה, ואטימות בית המשפט

23.10.2018 – לורי שם טוב עצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים נגד שופטים ועובדות סוציאליות שלטענת הפרקליטות פרסמה. על מנת לצאת מהמבוי הסתום אליו נקלעה באין יכולתה למצוא מפקחים ע"פ החלטת בית המשפט הגישה שם טוב ערר על ראיות לכאורה ומסוכנות.
הסנגוריה מתנגדת לערר שהוגש ללא רשותה וגם מתנגדת כי שם טוב תסתייע מהמדינה לייצוג עו"ד לערר. גם הפרקליטות התנגדה למימון עו"ד.
השופטת החליטה לדחות הבקשה למימון המדינה לסנגור משום שלטענתה סיכויי הערר להתקבל נמוכים, וכי הסנגוריה ייצגה את לורי בצורה טובה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-006Document-page-007Document-page-008
ביקורת שיפוטית, הסנגוריה הציבורית, הסנגוריה הציבורית מחוז תל אביב, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים, תלונה נגד שופט, תלונה נגד שופט מעצרים

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – אי הפעלת ביקורת שיפוטית

ב- 28.08.2018 הודיעה הסנגוריה הציבורית כי סיימה את ייצוגה של העצירה לורי שם טוב בהליך מעצרה ביום 09.08.2018 ואינה מייצגת אותה כיום. (ראה שורה ראשונה מודגשת בהודעת הסנגוריה – מצורף צילום החלטת הסנגוריה). השופט כתב בהחלטה על פתקית: "הודעה זו היא למעשה בקשת הסניגוריה הציבורית להשתחרר מייצוג".
מדובר בהודעה ולא בבקשה, כן ניתן לראות גם מתוכן ההודעה. לדוגמא בפסקה האחרונה בהודעה נרשם: "ממילא אין הסנגוריה הציבורית מייצגת את המשיבה בהליך שהכותרת" כלומר אי הייצוג הוא עובדה קיימת.
במקום להחליט ולהפעיל ביקורת שיפוטית על החלטת הסנגוריה הפוגעת באופן מהותי בזכויותיה, חירותה וכבודה של הנאשמת בחר השופט להציג הודעת הסנגוריה ולפרשה שמדובר בבקשה.

התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולידיעת שרת המשפטים.
מצורף צילום הודעת הסנגוריה על סייום הייצוג

Document-page-001Document-page-002

אלקנה לייסט, הסנגוריה הציבורית, חלופת מעצר, ייצוג משפטי, כללי, לורי שם טוב

הסנגוריה הציבורית הודיעה כי הפסיקה לייצג את העיתונאית לורי שם טוב בהליך המעצר רטרואקטיבית מה- 09.08.2018

בהודעה לבית המשפט ב- 28.08.2018 הודיעה הסנגוריה הציבורית שאינה מייצגת את שם טוב מה- 09.08.2018 בהליך המעצר. הסיבה להפסקת הייצוג היא ששם טוב לא יכלה למלא תנאי חלופת המעצר (הבלתי אפשריים) שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.
אפילו באי כוחה של טוב לא ידעו שהם אינם מייצגים עוד מה- 09.08.2018.
הסנגור הציבורי המחוזי אלקנה לייסט חתום על ההודעה שספק אם הוא יכול להפסיק ייצוג ללא החלטת בית משפט וספק אם יש לו הסמכות להחליט בשם הנאשמת מתי נפסק המאבק על שחרורה ממעצרה. כל עוד שם טוב לא משוחררת, המאבק המשפטי לא נפסק, ועליו לפעול למטרותיה של לקוחתו. המחוקק לא מינה אותו לשמש כמסננת או כ"בית משפט".
האם הסנגוריה תשמש כהרכב בית משפט נוסף על בית המשפט עצמו, ותפסול אופציות של קווי הגנה (אי הסכמה לחלופת מעצר לא אפשרית) מראש לאנשים אותם היא מייצגת?

העיתונאית לורי שם טוב עצורה מזה כשנה וחצי על פרסומים מכפישים נגד עובדים סוציאלים ושופטים שלכאורה ביצעה.

להלן הודעתו של הסנגור המחוזי תל אביב אלקנה לייסט על הפסקה רטרואקטיבית של הסנגוריה לייצג את שם טוב.

Document-page-001

Document-page-002
הודעתו של הסנגור המחוזי תל אביב אלקנה לייסט על הפסקה רטרואקטיבית של הסנגוריה לייצג את שם טוב