הסדרי ראיה, חדשות, ליאת רייס, מרכז חירום ויצו הדסים, ניתוק ילדים מהוריהם, פשעי משרד הרווחה

ויצו הדסים מנתק ילד מאימו ללא התראה וללא סיבה

ינואר 2017 – פשעי משרד הרווחה ומרכז חירום ויצו הדסים אבן יהודה. החלטות כלאחר יד מרושעות של עובדות סוציאליות לניתוק ילד מאימו ללא התראה מוקדמת ומבלי לומר לאם ולבנה את הסיבה לכך.

מתוך "די לשחיתות – הדף של נחמה" – פייסבוק 27.01.2017

האם העזה לכתוב בתחנת אוטובוס את האמת על #ליאת_רייס עובדת סוציאלית, הרווחה לא הבליגה על כך וגזרה על בנה עונש נורא.
מיכאל קיבל שלילת ביקורים וריתוק עד שהרווחה תחליט אחרת. היציאה המיוחלת בסוף שבוע לבית משפחתו נשללה ממנו.
כשמיכאל שמע את העונש הנורא שנגזר עליו הוא זעק בכאב
!! ל מ ה !!
למה אלוהים למה
חיכיתי כל הזמן עבדתי יפה (התנהגתי יפה)
לא רוצה
!! ל מ ה !!
העלילה שהובילה לעונש הנורא הזה לפניכם.
מיכאל נחטף מאמו גלי ונשלח למוסד הדסים הידוע לשמצה (עיין ערך התאומות לבית קולינס)
גלי והוריה שהנם ניצולי השואה שרדו את הכבשנים אך לא הצליחו להתגבר על אובדן נכדם דווקא בארץ הקודש. הסב והסבתא שהצליחו לברוח מהתופת ואף בנו משפחה והיו בטוחים שהגיעו אל חוף מבטחים.

ואז הגיחה ליאת רייס עובדת סוציאלית וחטפה את נכדם האהוב.
התחושה הייתה שהם ברחו מהתופת אל התופת כפי שהסבתא אמרה בכאב – אנחנו עוברים שואה שניה אבל הפעם בישראל!

הסב והסבתא לא הצליחו להתגבר מצער אובדן נכדם האהוב.
הסב נפטר מצער והסבתא ששיכלה את בעלה ונכדה התמוטטה ולקתה בליבה.
אז גלי העזה לכתוב את האמת בתחנת אוטובוס.
גלי רצתה שהעולם ידע שבנה נחטף מחיקה על ידי עובדת הסוציאלית בשם #ליאת_רייס היישר אל מוסד הדסים הרחק ממשפחתו החמה והדוויה.

גלי הובלה לחקירה אזוקה באזיקים כאחרונת הפושעות.
גלי נחקרה במשטרה בברוטליות בסגנון הק.ג.ב.
המשטרה ניסתה להאשים אותה בהסתה.
גלי התחננה על נפשה באומרה לא כתבתי "מוות לעוסיות"
כן. כתבתי שבני נחטף.
אבל לא. לא כתבתי את הקללות רק את הסיפור.
תראו לבד זה כתב יד שונה לחלוטין.
המשטרה נאלצה לסגת מההאשמה בהסתה אך בכל זאת הודיעה לגלי ש"אסור לה להתקרב לעובדות סוציאליות בכלל" הוראה בלתי חוקית בעליל.

למשטרה אין זכות חוקית לאסור על אזרח להתרחק מכלל העוסיות…אבל היי זו המשטרה המהוללת שלנו שכחתם..?

———-

הזעקה של מיכאל עדיין מהדהדת במוחי.
ל מ ה
למה אנחנו שותקים
עד מתי יסחרו פה בילדים
דיייייייי

די לסחר בילדים!!!!

 

מודעות פרסומת
אלימות מילולית, אלימות שופטים, בית משפט לענייני משפחה, הסדרי ראיה, יורם שקד, תלונה נגד שופט

יהורם שקד – איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

יהורם שקד - איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו
יהורם שקד – איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

השופט שקד איים על אב שאם לא יתפשר – יראה פחות את בנו , ענת רואה , כלכליסט , 14.12.16

נציב תלונות הציבור על שופטים מצא מוצדקת תלונה נגד השופט יהורם שקד, לפיה איים על אב שאם לא יתפשר הוא יצמצם את ימי המשמורת שלו על בנו הקטין. הנציב: השופט הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן. השופט שקד: הטענה להפעלת לחץ על האב היא חטא גמור ומוחלט לאמת

שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן יהורם שקד, הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר על אב כאשר איים לצמצם את זמני השהות שלו עם בנו אם לא יסכים למחוק תביעה שהגיש — כך קבע נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. החלטת הנציב ריבלין הסתמכה על תצהירים שמסרו שני עורכי דין שייצגו את האב, ותמכו בגרסתו כי אם לא יתפשר השופט יגרום לכך שיראה את בנו פחות. זאת למול הכחשה של השופט שקד שטען כי הדברים לא נאמרו, ושל עורך דין נוסף שהופיע באולם וייצג את האם.

החלטה זו מצטרפת למספר מקרים שבהם מעורב השופט שקד, שכולם נסובו סביב התבטאויות שנויות במחלוקת מצדו. בתחילת השבוע דיווח "כלכליסט" כי גבר שהופיע בפני שקד טען שהשופט השפיל אותו וטען שהוא זקוק לטיפול דחוף וכי הדברים לא הופיעו בפרוטוקול. בגין אמירות אלו הוגשה בקשת פסילה לשקד שטרם הוכרעה. בעבר פורסמה החלטה אחרת של הנציב בעניינו של שקד, שבה נמצאה מוצדקת תלונה נגדו לפיה הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר והתבטאויותיו יצרו "אווירה של כפיה". גם באותו מקרה שקד הכחיש את הדברים.

"חבל שהוספתי לך ימים"

החלטת הנציב שהתלונה הנוכחית מוצדקת התקבלה בחודש מרץ האחרון. לפי ההחלטה, המתלונן ואשתו ניהלו הליכים בנושא משמורת וזמני שהות בפני השופט שקד, ובנוסף הגבר הגיש תביעת לשון הרע נגד האישה. במרץ אשתקד התקיים דיון הוכחות בתביעת לשון הרע ובסיומו ניתנה החלטה לפיה בתוך שלושה ימים תודיע מייצגת האב אם הוא עומד על התביעה או חוזר בו ממנה.

לפי הנציב, הפרקליטה הודיעה שהאב מבקש למחוק את התביעה וביקשה כי יפסקו לטובתו הוצאות. השופט שקד החליט כי מאחר והאב "התנה את המחיקה בפסיקת הוצאות לטובתו, אין כל אפשרות שלא ליתן פסק דין מנומק על יסוד הראיות", והורה לאב להגיש סיכומים בכתב. בבקשת הבהרה שהגישה פרקליטת האב היא ציינה כי לא הוצגה התנייה אלא בקשה בלבד.

שקד המשיך בקו נוקשה ודרש מהאב להודיע לבית המשפט כי הוא נסוג מתביעתו ומותיר את סוגית ההוצאות לשיקול דעתו, והאב פעל כמוצע. בהחלטה שמסר השופט נקבע שהאב ישלם הוצאות ושכר טרחה בגובה 7,500 שקל. בעקבות כך התלונן האב על ההחלטה במהלך הדיון, ובתלונה שהעביר לנציב טען כי השופט שקד ביקש להותיר רק את עורכי הדין באולם.

לטענת האב, השופט אמר לעורכי הדין כי אם לא יגיעו לפשרה הוא יורה על ביטול הסדרי זמני השהות של המתלונן עם בנו, זאת בעת שבפרוטוקול נרשם רק כי מתנהלת שיחה מחוץ לפרוטוקול. לדבריו, מתוך חשש אמיתי לשינוי זמני השהייה הוא מחק את תביעתו.

לתלונה צירף האב שני תצהירים של עורכי הדין שייצגו אותו. אחד התצהירים העלה טענות נוספות שהתייחסו לדיון בתיק המשמורת, ולפיהן האב אולץ לוותר על תביעה להוספת יום משמורת לאור איומי השופט כי אם הצדדים לא יגיעו להסדר והמתלונן לא יסתפק בימים שקיבל יופחת לו יום משמורת. לפי התצהיר, שקד פנה למתלונן באומרו "חבל שהוספתי לך ימים עם הילד".

"בשל התנהגותו זו של השופט והבעת עמדתו, הודעתי (לאב) כי איני יכול לייצג אותו לאור העובדה שעל פי ראייתי השופט סימן את המטרה ולא יזוז ממנה וחבל על כל תשלום שישלם לי בעניין זה", כתב הפרקליט.

"לחץ בלתי ראוי להתפשר"

השופט שקד הכחיש את הדברים והדגיש כי לא איים לצמצם את זמני השהות של האב עם בנו אלא אמר כי לאור התרשמותו מהתנהלות האב, הרי שבירור התביעות הכספיות עלול להצית מאבק נוסף בעניין הקטן והישגים שהושגו בעמל רב עלולים לרדת לטימיון. עוד טען השופט כי לא ברור לו מדוע המתלונן לא פנה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. לדברי השופט שקד, האמור בתצהיר עורך הדין הוא "תיאור מעוות של המציאות" והטענה שהופעל לחץ על האב אינה אלא "חטא גמור ומוחלט לאמת".

פרקליטה נוספת שייצגה את האב מסרה בתגובה לתלונה כי אינה זוכרת את המילים המדויקות שנאמרו בדיון אך רוח הדברים היתה כאמור בתלונה. לדבריה, בשל דברים אלה היא פנתה מספר פעמים לצד השני בניסיון להגיע לפשרה, והוסיפה כי האב אכן ביקש ממנה להודיע על מחיקת תביעתו בשל החשש מדברי השופט מהם ניתן היה ללמוד "כי יורה על פגיעה בהסדרי הראייה עם בנו הקטין".

פרקליטה של האישה הגן על השופט וטענו כי האב מנסה לפגוע בשמו הטוב ומדובר ב"סיפורים", אולם ציין כי השופט השרה "מעט לחץ סביבתי", אך לא באופן בוטה או מאיים כי אם בסבלנות. עורך דין נוסף מטעם האישה אמר גם הוא כי אינו זוכר טענות כגון אלו שהועלו בתלונה.

הנציב קבע כי "יש להתייחס ברצינות רבה לטענות של עורך דין, בייחוד שעה שהן נכללות בתצהיר", אולם מאחר שהאב לא התלונן על נושא הדיון בזמני השהות הרי שיש לראות בתצהיר לכל היותר חיזוק לטענותיו בדבר יחס בלתי ראוי של השופט כלפיו בתיקים הנדונים.

באשר לתלונה ביחס לתביעה הכספית הנציב כתב כי קשה להכריע בין הגרסאות השונות, אך הוסיף: "עם זאת התרשמותי מבירור התלונה כי השופט שקד אכן הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן, בין היתר התייחס בביקורתיות לחברותו בקבוצת אבות ולעצם הגשת התביעה. התרשמותי מתחזקת נוכח החלטות שנתן השופט לאחר הדיון במרץ 2015.

"נוכח העובדה שטענת המתלונן בדבר הפעלת לחץ בלתי ראוי להתפשר חוזרת על עצמה מפי שני עורכי דין שונים שייצגו אותו בשתי תביעות נפרדות, שאחד מהם התפטר לדבריו מייצוג המתלונן נוכח יחסו של השופט ואף נתן תצהיר בתמיכה לתלונה שלא ראיתי סיבה להטיל בו ספק — נמצא מקום לקבוע כי יש תימוכין לטענות המתלונן".

הנציב סיכם באומרו כי "אני קובע אפוא, כי השופט הפעיל על המתלונן לחץ בלתי ראוי להתפשר כאשר איים לצמצם את זמני השהות עם בנו, אם לא יסכים למחוק את התביעה".

השופט שקד איים על אב שאם לא יתפשר - יראה פחות את בנו , ענת רואה , כלכליסט , 14.12.16
אבות גרושים, בית משפט לענייני משפחה, הסדרי ראיה, מוטי לייבל, מחאה מול בית משפט עליון, ניתוק ילדים מהוריהם, פשעי משרד הרווחה

מחאה מול בית משפט עליון – רשויות הרווחה מתעללות בהורים וגורמות למותם

6 בדצמ׳ 2016 – הפגנת אבות מול בית משפט עליון. דורשים שוויון זכויות בהליכי גירושין או פרידה על ילדיהם.

בסרטון שלפניכם, סבא שלא רואה את נכדיו כבר מספר שנים, כי האישה שקיבלה את המשמורת הפסיקה לקיים הסדרי ראיה עם בנו, ולכן הוא לא זכאי לראות את נכדיו.

לדברי הסבא: הבן שלי לא רואה את ילדיו, כי האישה הפסיקה לקיים את הסדרי הראייה, באופן חד צדדי, למרות הסכם הקובע כי הבן זכאי לראות את ילדיו 4 פעמים בשבוע. אם הבן לא רואה את ילדיו, אז אני לא רואה את נכדיי.

העיתונאי מוטי לייבל: הורדנו את הדגל לחצי התורן. העוול שהמדינה גורמת לאבות הגרושים בלתי נתפס.

במהלך ההפגנה קראו ההורים: "העם דורש צדק משפחתי וצדק משפטי".

אחד האבות אמר: "אנחנו לא נקפוץ יותר מגגות. לא ניקח כדורים. אנחנו דורשים את הילדים שלנו!"

העיתונאי לייבל: אנחנו חולקים כבוד לנרצחים על ידי מערכת המשפט ומשרד הרווחה.

בהמשך, האבות ערכו צעדת כבוד כשהם נושאים ארון מתים (וירטואלי) עליו הודבק השם "אבא". המיצג הוא לזכרם של האבות שקיפדו חייהם, לטענת האבות, על ידי מערכת המשפט ומשרד הרווחה. העיתונאי מוטי לייבל קרא "קדיש".

לייבל מספר, שאתמול דיבר איתו אדם דתי שאמר לו: "אסור לך לעשות קדיש סתם". לייבל ענה לו, "את הקדיש הזה, אני לא עושה סתם. את הקדיש הזה אני עושה לעילוי נשמת כל האבות 150 עד 200 בשנה שהתאבדו, וגם בשנה שלפניה, ולפניה ולפניה, ואנחנו מדברים על אלפים רבים של אבות שקיפחו נשמתם ועלו השמיימה, בגלל סיבה אחת: מערכת משפט רקובה. מערכת אכיפת חוק רקובה, מערכת רווחה רקובה, הממשלה שלנו רקובה, ובעקבות כל הדברים האלה, אבות נוטלים את חייהם כי הם לא יכולים יותר לספוג את מה שקורה פה. לכן, אני לא אומר קדיש לריק. אני אומר קדיש על כל אותם אבות, כי האבות האלה לא התאבדו. האבות האלה נרצחו. הם נרצחו על ידי המערכת, והגענו לפה היום, לדרוש, לא לבקש, לדרוש שוויון, צדק עם האבות, שוויון יבוא באופן אוטומטי. אנחנו רוצים צדק, ואנחנו דורשים את הזכות המלאה של האבות, להיות קודם כל אבא! לכן, אנו נאמר שוב קדיש".

גיל רונן, גירושים, הסדרי ראיה, יניב מויאל, מסוגלות הורית, מרכז קשר

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור

פשעי לשכת הרווחה נתניהבגלל הבימבה: הילדים נלקחו למוסד סגור  , גיל רונן , 21.09.2016 , ערוץ 7

האמא החילונית מאיימת להתאבד ואינה יכולה לגדל את הילדים, בני 5 ו-7. אביהם החרדי רוצה לגדלם, אך למדינת ישראל יש תוכניות אחרות.
גיל רונן , י"ח באלול תשע"ו 21/09/16 , ערוץ 7

שני ילדים, בני חמש ושבע, מתגוררים מזה חודש וחצי במוסד סגור של משרד הרווחה, לאחר שנלקחו מידי אמם. זאת, למרות שאביהם, הגרוש מהאמא, משתוקק לגדלם.

האמא – דתיה שחזרה בשאלה – סובלת מבעיות נפשיות, ובאחרונה איימה בהתאבדות ואמרה שאינה מעוניינת לגדל את הילד הגדול. עקב כך הוצאו הילדים מידיה בצו חירום.

האב – חרדי בן 35 שעובד לפרנסתו כטבח – מעוניין מאוד לגדל את ילדיו, ואחותו אף התנדבה לסייע לו בכך, אבל העובדות הסוציאליות טענו שיש לו, לדעתן, "חוסר במיומנויות הוריות" ו"בעיה בוויסות החושי".

הן ביססו את הטענה על מספר עניינים קטנוניים, שבמרכזם עדות של עובדת סוציאלית, לפיה, כאשר שיחק עם ילדיו הפעוטים, שם את שניהם על אותה בימבה בו-זמנית.

בראיון לערוץ 7 סיפר עו"ד יניב מויאל, המייצג את האב, כי האמא סובלת מבעיות נפשיות קשות שאין לגביהן מחלוקת, ומוגדרת כעת כמי שסובלת מהפרעה דו-קוטבית. ההורים נפרדו עוד כשהיתה בהריון עם הבן הצעיר, ומאז – לאורך תקופה של כארבע שנים – נאלץ האב להיפגש עם ילדיו ב"מרכז קשר" של משרד הרווחה אחת לשבוע, תחת פיקוח צמוד של עובדת סוציאלית.

למרות העובדה שנותק מילדיו ללא סיבה ממשית ואולץ לפגוש אותם רק במרכז הקשר, האב התמיד במפגשים לאורך ארבע שנים. מעולם לא היתה נגדו כל תלונה לגבי אלימות או הזנחה של ילדיו, ולדברי עורך דינו, כפיית המפגשים במרכז הקשר נעשתה אך ורק משום שמדובר במקרה של "קונפליקט בגירושין".

מעדיפות מוסד על פני אבא

את הילד הקטן הכיר האב רק במסגרת המפגשים במרכז הקשר, ואף בלידתו לא הורשה להיות נוכח.

לדברי פקידות הסעד (העובדות הסוציאליות המופקדות על מקרי גירושין), צוות מרכז הקשר דיווח כי חוץ מ"תקרית הבימבה", צפו גם באירוע בו השאיר את התינוק על השיש כשהכין לעצמו קפה. האב מכחיש את הטענה מכל וכל, וטען שהוא אפילו לא שותה קפה.

בנוסף, "סומכת" של משרד הרווחה שהשגיחה עליו כששיחק עם ילדיו בגינת משחקים טענה כי התקשה בשלב מסויים להשתלט על שניהם, ואחד מהם ברח ממנו לכיוון המגלשה. אין כל תיעוד של המקרים.

לדברי מויאל, מדיניות העובדות הסוציאליות היא להעדיף תמיד את האמא על פני האבא, ואילו כאשר האמא אינה כשירה לגדל את ילדיה – להעביר אותם לידיה של משפחת אומנה או לפנימיה. ככלל, לדבריו, העו"סיות כמעט אף פעם לא יעבירו את הילדים לידי אביהם.

מויאל הסביר שהעובדות הסוציאליות מעדיפות לקבל את הילדים במוסד, משום שהמוסד יקבל כ-17,000 ש"ח מדי חודש עבור כל ילד. בנוסף, הבהיר, מדובר במדיניות אנטי-גברית ארוכת שנים של שירותי הרווחה. לדבריו, השופטת בתיק הורתה לעו"סיות לבדוק את האפשרות להעניק לאב משמורת על ילדיו אולם העו"סיות נקטו סחבת ומנעו יישום אפשרות זו.

תגובות

משרד הרווחה הפנה אותנו לרשות המקומית. עיריית נתניה מסרה כי ללא כתב ויתור סודיות אינה יכולה להגיב.

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור
בעייה בוויסות החושי – צילום: עו"ד יניב מויאל
בית גאיה, הסדרי ראיה, התעללות בילדים, כליאת ילדים, לשכת הרווחה ירושלים, מוסדות משרד הרווחה, שולי גרסון

אבא ציון משוחח עם בתו מעבר לגדר מוסד הכליאה בית גאיה

ספטמבר 2016 – האבא ציון משוחח עם בתו מעבר לגדר בית גאיה, אשקלון, לאחר שנותק ממנה לפני שנה וחצי ע"י משרד הרווחה

הבת של ציון, נחטפה ממנו לפני שנה וחצי, לאחר שבת זוג לשעבר הגישה נגדו תלונה על רקע גירושיהם במשרד הרווחה ירושלים. מאז הוא עובר טרור סוציאלי מפקידת הסעד שולי גרסון.

הבת שלו נאלצה לעבור אשפוז פסיכיאטרי כפוי בבית החולים הידוע לשימצה איתנים, ולפני שבועיים הורתה שופטת הנוער לשחררה לאלתר מהאשפוז, אולם במקום להשיב את הילדה לאביה, הועברה הקטינה להסגר ב"בית גאיה", באשקלון. שם היא מולעטת בכדורים פסיכיאטריים ועוברת הסתה על בסיס יום-יומי, שאביה לא רוצה איתה קשר.

האזינו לשיחה של האבא עם בתו. האבא ציון קורא לבתו, ואיננו יודע שמאחורי החלון המואר, נמצאת בתו. ואז, הנס מתרחש, והילדה קוראת "אבא, אבא". בהמשך הילדה אומרת לאביה שמרביצים לה במוסד, ואז היא מושתקת באלימות על ידי המדריכות.

האזינו לשיחה המרגשת בין האבא לבתו, ולהתרגשות העיתונאי מוטי לייבל, כשהאבא מבין שבתו, היא זו המשיבה לו מעבר לגדר.

צילום: לורי שם טוב.

אבות גרושים, בית משפט לענייני משפחה, גיל רונן, הסדרי ראיה, מדיניות משרד הרווחה, מרכז קשר

משרד הרווחה משפיל הורים וילדים ומנתק ביניהם למשך שנים

מזעזע: האבות המנותקים מילדיהם , גיל רונן , 10.07.2016 , כיכר השבת

סרטון שעלה לרשת מספר ללא מילים כמעט את סיפוריהם של האבות שנותקו מילדיהם תחת משטר בתי המשפט למשפחה.

סרטון של ארגון האבות הגרושים "א' זה אבא" שעלה היום לרשת נותן הצצה מזעזעת אל מימדיה של תופעת ניתוקם של ילדי גירושין מאבותיהם.

הסרטון מתאר ללא מילים כמעט את הטרגדיה שחווים ילדי הגירושין ואבותיהם, ומסקנתו: יש לבטל את "חזקת הגיל הרך", כפי שמכונה הסעיף בחוק שמעניק לאמהות את המשמורת העיקרית על ילדי גירושין מתחת לגיל שש.

בישראל קיימת רשת של כ-70 "מרכזי קשר" בהם נאלצים יותר מ-4,000 ילדי גירושין להיפגש עם אבותיהם תחת פיקוח צמוד של עובדת סוציאלית למשך שעה או שעתיים בשבוע.

מניעת ההורות החופשית והכפייה להיפגש עם הילדים תחת פיקוח מוצדקות בדרך כלל ע"י עובדות סוציאליות בטענות לא-מוכחות לגבי "אלימות" או "מסוכנות" של האב. בתי המשפט נוטים לקבל טענות אלה בלי לערער עליהן.

לאחר תקופה של מפגשים מפוקחים, הקשר בין הילדים לאבותיהם נוטה להתרופף דווקא.

הסדרי ראיה, ישראל חיות, לשכת הרווחה חולון, פשעי לשכת הרווחה חולון, רשלנות עובדים סוציאליים

טל גופנא ודבורה וגמן מלשכת הרווחה חולון – רשלנות בקביעת הסדרי ראיה בין אב לבתו

עובדת סוציאלית טל גופנא לשכת הרווחה חולון - בשם טובת הילד עיכבה הסדרי ראיה בין ילד לאביו בניגוד לצו בית משפט

התירוצים הפתטיים של פקידות סעד תלושות מהמציאות הסוציאלית של האזרח, טל גופנא ודבורה וגמן מלשכת הרווחה חולון על רשלנותן מדוע אב אינו רואה את בתו בהסדרי ראיה כפי שקבע בית המשפט. 

טל גופנא – תסביך "טובת הילד"
כן לדוגמא כנשאלה עו"סית טל גופנא (ראה סעיף 13 בפסק הדין) מדוע לא העבירו את התסקיר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, השיבה טל גופנא שמבחינתה, המטרה היא השגת טובת הילד וזה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט.
דבורה וגמן – תסביך תהליכים שלוקחים זמן
ראה סעיף 14 בפסק הדין – דבורה וגמן ששמשה כפקידת סעד לסדרי דין בנתבעת וקיבלה את התיק של התובע לטיפולה, העידה בחקירתה שאינה זוכרת שיחות עם התובע, ואם היא לא שלחה בזמן )תוך 45 יום( את התסקיר בהתאם להחלטת בית המשפט, זה בגלל שהטיפול לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב.

הגרוש הורחק מבתו – מחלקת הרווחה חולון תשלם , עו"ד ישראל חיות , 11.04.2016 , ynet

הרווחה בעיריית חולון עיכבה במשך חודשים תסקיר שאמור היה להסדיר את המפגשים בין האב לבתו. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות

להורדת פסק הדין הקלק כאן

פסק דין נדיר של בית משפט השלום בתל אביב: השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קבעה לאחרונה כי מחלקת הרווחה בעיריית חולון תשלם פיצוי של 15 אלף שקל לגבר גרוש, שלא ראה את בתו במשך חודשים בשל התנהלות קלוקלת של צוות העובדות הסוציאליות.

בתחילת 2007 פסק בית המשפט לענייני משפחה כי האב זכאי למפגש שבועי עם בתו במרכז קשר, עד שתתברר תלונה שהגישה נגדו אשתו במשטרה, ובה טענה שהוא מכה את בתם. בית המשפט הורה אז למשרד הרווחה שבעיריית חולון להמציא תסקיר דחוף תוך 45 יום, אך התסקיר נשלח רק לאחר כשמונה חודשים, והומלץ בו על מספר מפגשים רב יותר. לאחר מכן אושר על ידי בית המשפט (באותה עת הסתיימה חקירת המשטרה בעניינו של האב והתיק נסגר מחוסר ראיות).

בעקבות התנהלות זו הגיש האב תביעה נגד הרווחה בחולון. מעבר לעיכוב בהגשת התסקיר, התובע סיפר שלא נתנו לו לפגוש את בתו במשך חודשים בטענה שמרכז הקשר עמוס ועליו להמתין בתור. לדבריו, אילו ידע על כך מראש היה פונה לבית המשפט, אך כל פעם פקידת הסעד אמרה לו לחכות כמה ימים או "שבוע".

משרד הרווחה בעיריית חולון טען מנגד שהוא פעל לטובת הילדה מתוקף תפקידו ובהתאם להחלטות בית המשפט, במסגרת החוק ולפי עומסים על פקידות הסעד. עובדת סוציאלית במשרד נשאלה מדוע התסקיר לא הועבר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, והשיבה שמבחינתה המטרה היא השגת טובת הילד ו"זה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט". פקידת סעד שטיפלה במקרה מאוחר יותר העידה: "לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב".

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל פסקה כי "אילו הנתבעת הייתה מציגה לפני בית המשפט תסקיר כפי שקבע בית המשפט, תוך 45 יום, יכול היה התובע לנסות ולפנות לבית המשפט לשנות את הסדרי הראיה.

היא התרשמה שמחלקת הרווחה בעירייה "עושה כרצונה בהחלטות בית המשפט", והבהירה שהתשובה "זה לקח זמן" אינה משכנעת, ואינה מצדיקה אי קיום החלטות בית משפט בעניינים שהם בנפשו של אב שרוצה לראות את בתו: "צריך נימוק סביר ברמה הגבוהה ביותר ורציני לעיכוב של למעלה מחצי שנה בהגשת התסקיר, נימוק כזה חייב שיהיה רשום בתיק התובע אצל הנתבעת".

כמו כן, השופטת דחתה את הטענה לעיכוב בגלל עומסים: "בית המשפט קבע הסדרי ראייה שגם הם לטובת הילד ולטובת התובע, ואין להפר אותם בגלל טענות לעומסים שלא הוכחו כלל. היה על הנתבעת לדאוג שהתובע יראה את בתו בהתאם להסדרי הראיה שנקבעו ולא להפר אותם, ויהי מה".

נקבע כי משרד הרווחה בחולון התרשל כשלא אפשר לתובע לראות את בתו תקופות ארוכות בניגוד להחלטה שיפוטית, ובכך שהגיש את תסקיר המבחן לאחר שמונה חודשים במקום 45 יום, ולמעשה מנע ממנו את האפשרות להגיש בקשה לשינוי הסדרי ראייה.

לפיכך חויב המשרד לשלם לאב פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 15 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסך 1,000 שקל.

פלייליסט – מרכזי קשר משרד הרווחה