בית משפט לענייני משפחה, הסדרי ראיה, הפסקת הסדרי ראיה, טל פלדמן, רבקה מקייס

פקידת הסעד זיוה גרון: יצא החוטא נשכר?

רבקה מקייס
שופטת רבקה מקייס

השופטת רבקה מקייס דוחה במחי יד חקירת פקידת סעד זיוה גרון הנחוצה לטובת הילד ענייני נפשות

אפריל 2016 – פקידות סעד אינן אוהבות להחקר על דוכן העדים בבית משפט, הרי הן כותבות תסקיר ללא תצהיר, ואינן מחויבות לומר את האמת ולכן מדוע לחקור אותן?

ומה קורה שהן מזומנות להחקר הרי מדובר בענייני נפשות כמו קביעת הסדרי ראיה בין הוריה לילדיו. במצב זה הם מוצאות דרכים לא להחקר כגון נגד שנגד ההורה יש תלונה במשטרה על התבטאויות ההורה. האם תבוא פקידת סעד אחרת להעיד? מתברר שלא. ומה עם טובת הילד שלא יראה את ההורה למשך חודשים או שנים?

להלן החלטת שופטת בית משפט לענייני משפחה רבקה מקייס בעניין. במחי יד דוחה חקירת העובדת הסוציאלית זיוה גרון.

רבקה מקייס
השופטת רבקה מקייס דוחה במחי יד חקירת פקידת סעד זיוה גרון הנחוצה לטובת הילד ענייני נפשות
האמת על הרווחה בציורים, הסדרי ראיה, חדשות, מרכז קשר, ניתוק ילדים מהמשפחה, פייסבוק

געגוע של סבתא

12 במאי 2016 – מתוך דף פייסבוק "האמת על הרווחה בציורים":

הם שוברים גם את הלב של סבים וסבתות..
עו"סיות מנתקות ילדים מההורים שלהם, אך רבים שוכחים שהם גם מנתקים את הנכדים מסבא וסבתא ושוברים את ליבם.
הסבים והסבתות כבר לא צעירים גופם נחלש ואין הם יכולים לפעמים להתנייד ולנסוע למרכזי קשר מרוחקים כדי לראות לרגע את הנכד/ה האהוב/ה וליבם דואב ומתגעגע..הצער הזה בבגרותם לא יסלח!
ארור מי שמצער סבים וסבתות!
***הפוסט הזה מוקדש לאתי היקרה סבתא של אילי , ולכל הסבים והסבתות ♥***

געגוע של סבתא

 

אסתר חיות, הסדרי ראיה, הפסקת הסדרי ראיה, חנן מלצר, לורי שם טוב, מרים נאור, עריצות בירוקרטית, עתירה לבג"צ, רשויות הרווחה

מדוע האמא לורי שם טוב אינה רואה את ילדיה?

העריצות הבירוקרטית של רשויות הרווחה – המסקנה המתבקשת מעתירה זאת היא שבסופו של דבר רשויות הרווחה יכולות להטיל וטו על כל החלטה בענייני משפחה גם אם בני המשפחה נקיים מכל רבב.

19.09.2011 – בג"ץ 4613/11 – עתירה שהגישה האמא לורי שם טוב לאחר שנים של בקשות חוזרות ונשנות להסדרי ראיה עם ילדיה הרכים בשנים, בפני כבוד השופטים מרים נאור, אסתר חיות וחנן מלצר.

מדוע האמא לורי שם טוב אינה רואה את ילדיה?

תשובת השופטים: "מן הדיון שהתנהל בפנינו ומן הכתובים שקראנו הבנו כי בין רשויות הרווחה לבין העותרת קיים סכסוך עמוק, בשל פגיעות שפוגעת העותרת בדרכים שונות בעובדי הרווחה שאינם מוכנים עוד לטפל בה".

השופטים מרים נאור, אסתר חיות וחנן מלצר לא מצאו שום רבב באמא לורי שם טוב וילדיה. הסיבה שציינו שאינה רואה את ילדיה היא כי היא מסוכסכת עם רשויות הרווחה (לטענתם) או שאין לה את עשרות אלפי השקלים לממן חוות דעת מומחים שממילא רשויות הרווחה ידחו.

להלן החלטת השופטים:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

 

 

בית משפט לענייני משפחה, גיל רונן, הסדרי ראיה, הפסקת הסדרי ראיה, חדשות, נאוה גדיש, עריצות בירוקרטית

כשאבא מבקש מבית המשפט לדבר עם בתו בטלפון

אבא שראה את בתו הקטנה רק פעם בשבועיים ביקש מבית המשפט רשות לדבר עמה בטלפון. כמה זמן לקח לבית המשפט להחליט?

ט., אב גרוש, ראה את בתו רק פעם בשבוע, במרכז קשר, מאז שהיתה בת שנה וחצי. מאז שהיתה בת שלוש, בית המשפט התיר לו לקחת אותה מבית האמא ב-10 בבוקר בשבת, ולהחזיר אותה בשעה שש בערב, בתנאי שייראה אותה תחת פיקוחו של אביו הישיש.

הוא ביקש רשות לדבר איתה גם בטלפון.

על מה שקרה לאחר מכן כתב בבלוג את הטקסט הבא (חלק מהמסמכים מצורפים, בלי הפרטים המזהים):

ראשית יובהר שקשר טלפוני בין הורה לילדיו הוא עניין כה בסיס וטריוויאלי שגם לאסירי עולם בכלא (בכללם יגאל עמיר) מאפשרים. לפיכך ביקשתי מפקידת הסעד שתמליץ בתסקירה על קיום קשר טלפוני עם בתי. לאחר שזו סירבה פניתי לביהמ"ש. ביום 23.11.15 הגשתי לביהמ"ש בקשה לקיום קשר טלפוני עם בתי.

ביום 24.11.15 מתקבלת החלטה לתגובה תוך 20 יום.

מדוע נדרשים 20 יום לתגובה על בקשה כה בסיסית וטריויאלית?

הרי זו בקשה שצריך היה להיעתר לה אף מבלי להעביר לתגובה. לשופטת נאוה גדיש הפתרונים.

בחלוף הזמן שהוקצה ולא התקבלה תגובה הגשתי ביום 14.12.15 בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה. לצפייה בבקשה לחץ כאן. כעבור שבוע בו לא מתקבלת החלטה על בקשתי זו למתן החלטה, ביום 20.12.15 מתקבלת תגובת המשיבה.

עוד באותו יום 20.12.15 מתקבלת החלטה.

נאוה גדיש כנראה חושבת שאני מטומטם שלא מסוגל להבין לבד שהתגובה הוגשה. מדוע לא הכריעה בבקשה בשלב זה?

שוב לנאוה גדיש הפתרונים. בכל מקרה יש בקשה לשיחות טלפון שצריך להכריע בה וביום 22.12.15 השופטת אמנם לא הכריעה אבל קבעה מתי תוכרע הבקשה.

נאוה גדיש החליטה שהבקשה תוכרע בדיון הקרוב שנערך ביום 3.2.16 למעלה משלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה. רק אז הוכרעה סופית הבקשה ואושרו שיחות טלפון של הקטינה עם אביה.

למה בכדי להכריע בכזו בקשה צריך דיון?

שוב לנאוה גדיש הפתרונים.

תלונה שהגשתי בגין התנהלות זו הוגשה לנציב תלונות הציבור על שופטים נמצאה לא מוצדקת. לצפייה בהחלטת הנציב לחץ כאן מה זה אומר על המדינה?

החליטו בעצמכם.

לאחר תקופה בה פגש את בתו בשבתות, החליט בית המשפט לאפשר לו שוב לפגוש אותה רק במרכז קשר. ט. ראה טת בתו בפעם האחרונה בינואר השנה, אז החליט שאינו מוכן להמשיך לפגוש את בתו במרכזי הקשר. מאז לא פגש אותה.

הכותב מכהן גם כיו"ר תנועת "המשפחה"

 

בקשת אב מבית המשפט לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מבית המשפט לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מהשופטת נאוה גדיש לקבל תגובה לבקשה לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מהשופטת נאוה גדיש לקבל תגובה לבקשה לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה

נציבות תלונות הציבור על שופטים - דוחה התלונה נגד נאוה גדיש

 

 

 

אליה נוס, בית משפט לענייני משפחה, בית משפט לענייני משפחה פתח תקוה, הסדרי ראיה, הפסקת הסדרי ראיה, חדשות, ירון מידן, לכל ילד יש שם, מוטי לייבל, מחאה מול בית שופט, ניתוק ילדים מהוריהם

מחאת הורים מול בית שופטת המשפחה אליה נוס

פברואר 2017 – הורים שאינם רואים את ילדיהם במשך חודשים ושנים עקב צווים שיפוטיים נוקשים ואנכרוניסטיים  מוחים מול בית שופטת בית משפט לענייני משפחה אליה נוס.

הסדרי ראיה, חדשות, ליאת רייס, מרכז חירום ויצו הדסים, ניתוק ילדים מהוריהם, פשעי משרד הרווחה

ויצו הדסים מנתק ילד מאימו ללא התראה וללא סיבה

ינואר 2017 – פשעי משרד הרווחה ומרכז חירום ויצו הדסים אבן יהודה. החלטות כלאחר יד מרושעות של עובדות סוציאליות לניתוק ילד מאימו ללא התראה מוקדמת ומבלי לומר לאם ולבנה את הסיבה לכך.

מתוך "די לשחיתות – הדף של נחמה" – פייסבוק 27.01.2017

האם העזה לכתוב בתחנת אוטובוס את האמת על #ליאת_רייס עובדת סוציאלית, הרווחה לא הבליגה על כך וגזרה על בנה עונש נורא.
מיכאל קיבל שלילת ביקורים וריתוק עד שהרווחה תחליט אחרת. היציאה המיוחלת בסוף שבוע לבית משפחתו נשללה ממנו.
כשמיכאל שמע את העונש הנורא שנגזר עליו הוא זעק בכאב
!! ל מ ה !!
למה אלוהים למה
חיכיתי כל הזמן עבדתי יפה (התנהגתי יפה)
לא רוצה
!! ל מ ה !!
העלילה שהובילה לעונש הנורא הזה לפניכם.
מיכאל נחטף מאמו גלי ונשלח למוסד הדסים הידוע לשמצה (עיין ערך התאומות לבית קולינס)
גלי והוריה שהנם ניצולי השואה שרדו את הכבשנים אך לא הצליחו להתגבר על אובדן נכדם דווקא בארץ הקודש. הסב והסבתא שהצליחו לברוח מהתופת ואף בנו משפחה והיו בטוחים שהגיעו אל חוף מבטחים.

ואז הגיחה ליאת רייס עובדת סוציאלית וחטפה את נכדם האהוב.
התחושה הייתה שהם ברחו מהתופת אל התופת כפי שהסבתא אמרה בכאב – אנחנו עוברים שואה שניה אבל הפעם בישראל!

הסב והסבתא לא הצליחו להתגבר מצער אובדן נכדם האהוב.
הסב נפטר מצער והסבתא ששיכלה את בעלה ונכדה התמוטטה ולקתה בליבה.
אז גלי העזה לכתוב את האמת בתחנת אוטובוס.
גלי רצתה שהעולם ידע שבנה נחטף מחיקה על ידי עובדת הסוציאלית בשם #ליאת_רייס היישר אל מוסד הדסים הרחק ממשפחתו החמה והדוויה.

עובר אורח שכנראה עבר במקום וראה את הכתוב הוסיף על מילותיה "מוות לעוסיות" ועוד כל מיני "ברכות".
גלי הובלה לחקירה אזוקה באזיקים כאחרונת הפושעות.
גלי נחקרה במשטרה בברוטליות בסגנון הק.ג.ב.
המשטרה ניסתה להאשים אותה בהסתה.
גלי התחננה על נפשה באומרה לא כתבתי "מוות לעוסיות"
כן. כתבתי שבני נחטף.
אבל לא. לא כתבתי את הקללות רק את הסיפור.
תראו לבד זה כתב יד שונה לחלוטין.
המשטרה נאלצה לסגת מההאשמה בהסתה אך בכל זאת הודיעה לגלי ש"אסור לה להתקרב לעובדות סוציאליות בכלל" הוראה בלתי חוקית בעליל.

למשטרה אין זכות חוקית לאסור על אזרח להתרחק מכלל העוסיות…אבל היי זו המשטרה המהוללת שלנו שכחתם..?

———-

הזעקה של מיכאל עדיין מהדהדת במוחי.
ל מ ה
למה אנחנו שותקים
עד מתי יסחרו פה בילדים
דיייייייי

די לסחר בילדים!!!!

 

אלימות מילולית, אלימות שופטים, בית משפט לענייני משפחה, הסדרי ראיה, יורם שקד, תלונה נגד שופט

יהורם שקד – איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

יהורם שקד - איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו
יהורם שקד – איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

השופט שקד איים על אב שאם לא יתפשר – יראה פחות את בנו , ענת רואה , כלכליסט , 14.12.16

נציב תלונות הציבור על שופטים מצא מוצדקת תלונה נגד השופט יהורם שקד, לפיה איים על אב שאם לא יתפשר הוא יצמצם את ימי המשמורת שלו על בנו הקטין. הנציב: השופט הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן. השופט שקד: הטענה להפעלת לחץ על האב היא חטא גמור ומוחלט לאמת

שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן יהורם שקד, הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר על אב כאשר איים לצמצם את זמני השהות שלו עם בנו אם לא יסכים למחוק תביעה שהגיש — כך קבע נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. החלטת הנציב ריבלין הסתמכה על תצהירים שמסרו שני עורכי דין שייצגו את האב, ותמכו בגרסתו כי אם לא יתפשר השופט יגרום לכך שיראה את בנו פחות. זאת למול הכחשה של השופט שקד שטען כי הדברים לא נאמרו, ושל עורך דין נוסף שהופיע באולם וייצג את האם.

החלטה זו מצטרפת למספר מקרים שבהם מעורב השופט שקד, שכולם נסובו סביב התבטאויות שנויות במחלוקת מצדו. בתחילת השבוע דיווח "כלכליסט" כי גבר שהופיע בפני שקד טען שהשופט השפיל אותו וטען שהוא זקוק לטיפול דחוף וכי הדברים לא הופיעו בפרוטוקול. בגין אמירות אלו הוגשה בקשת פסילה לשקד שטרם הוכרעה. בעבר פורסמה החלטה אחרת של הנציב בעניינו של שקד, שבה נמצאה מוצדקת תלונה נגדו לפיה הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר והתבטאויותיו יצרו "אווירה של כפיה". גם באותו מקרה שקד הכחיש את הדברים.

"חבל שהוספתי לך ימים"

החלטת הנציב שהתלונה הנוכחית מוצדקת התקבלה בחודש מרץ האחרון. לפי ההחלטה, המתלונן ואשתו ניהלו הליכים בנושא משמורת וזמני שהות בפני השופט שקד, ובנוסף הגבר הגיש תביעת לשון הרע נגד האישה. במרץ אשתקד התקיים דיון הוכחות בתביעת לשון הרע ובסיומו ניתנה החלטה לפיה בתוך שלושה ימים תודיע מייצגת האב אם הוא עומד על התביעה או חוזר בו ממנה.

לפי הנציב, הפרקליטה הודיעה שהאב מבקש למחוק את התביעה וביקשה כי יפסקו לטובתו הוצאות. השופט שקד החליט כי מאחר והאב "התנה את המחיקה בפסיקת הוצאות לטובתו, אין כל אפשרות שלא ליתן פסק דין מנומק על יסוד הראיות", והורה לאב להגיש סיכומים בכתב. בבקשת הבהרה שהגישה פרקליטת האב היא ציינה כי לא הוצגה התנייה אלא בקשה בלבד.

שקד המשיך בקו נוקשה ודרש מהאב להודיע לבית המשפט כי הוא נסוג מתביעתו ומותיר את סוגית ההוצאות לשיקול דעתו, והאב פעל כמוצע. בהחלטה שמסר השופט נקבע שהאב ישלם הוצאות ושכר טרחה בגובה 7,500 שקל. בעקבות כך התלונן האב על ההחלטה במהלך הדיון, ובתלונה שהעביר לנציב טען כי השופט שקד ביקש להותיר רק את עורכי הדין באולם.

לטענת האב, השופט אמר לעורכי הדין כי אם לא יגיעו לפשרה הוא יורה על ביטול הסדרי זמני השהות של המתלונן עם בנו, זאת בעת שבפרוטוקול נרשם רק כי מתנהלת שיחה מחוץ לפרוטוקול. לדבריו, מתוך חשש אמיתי לשינוי זמני השהייה הוא מחק את תביעתו.

לתלונה צירף האב שני תצהירים של עורכי הדין שייצגו אותו. אחד התצהירים העלה טענות נוספות שהתייחסו לדיון בתיק המשמורת, ולפיהן האב אולץ לוותר על תביעה להוספת יום משמורת לאור איומי השופט כי אם הצדדים לא יגיעו להסדר והמתלונן לא יסתפק בימים שקיבל יופחת לו יום משמורת. לפי התצהיר, שקד פנה למתלונן באומרו "חבל שהוספתי לך ימים עם הילד".

"בשל התנהגותו זו של השופט והבעת עמדתו, הודעתי (לאב) כי איני יכול לייצג אותו לאור העובדה שעל פי ראייתי השופט סימן את המטרה ולא יזוז ממנה וחבל על כל תשלום שישלם לי בעניין זה", כתב הפרקליט.

"לחץ בלתי ראוי להתפשר"

השופט שקד הכחיש את הדברים והדגיש כי לא איים לצמצם את זמני השהות של האב עם בנו אלא אמר כי לאור התרשמותו מהתנהלות האב, הרי שבירור התביעות הכספיות עלול להצית מאבק נוסף בעניין הקטן והישגים שהושגו בעמל רב עלולים לרדת לטימיון. עוד טען השופט כי לא ברור לו מדוע המתלונן לא פנה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. לדברי השופט שקד, האמור בתצהיר עורך הדין הוא "תיאור מעוות של המציאות" והטענה שהופעל לחץ על האב אינה אלא "חטא גמור ומוחלט לאמת".

פרקליטה נוספת שייצגה את האב מסרה בתגובה לתלונה כי אינה זוכרת את המילים המדויקות שנאמרו בדיון אך רוח הדברים היתה כאמור בתלונה. לדבריה, בשל דברים אלה היא פנתה מספר פעמים לצד השני בניסיון להגיע לפשרה, והוסיפה כי האב אכן ביקש ממנה להודיע על מחיקת תביעתו בשל החשש מדברי השופט מהם ניתן היה ללמוד "כי יורה על פגיעה בהסדרי הראייה עם בנו הקטין".

פרקליטה של האישה הגן על השופט וטענו כי האב מנסה לפגוע בשמו הטוב ומדובר ב"סיפורים", אולם ציין כי השופט השרה "מעט לחץ סביבתי", אך לא באופן בוטה או מאיים כי אם בסבלנות. עורך דין נוסף מטעם האישה אמר גם הוא כי אינו זוכר טענות כגון אלו שהועלו בתלונה.

הנציב קבע כי "יש להתייחס ברצינות רבה לטענות של עורך דין, בייחוד שעה שהן נכללות בתצהיר", אולם מאחר שהאב לא התלונן על נושא הדיון בזמני השהות הרי שיש לראות בתצהיר לכל היותר חיזוק לטענותיו בדבר יחס בלתי ראוי של השופט כלפיו בתיקים הנדונים.

באשר לתלונה ביחס לתביעה הכספית הנציב כתב כי קשה להכריע בין הגרסאות השונות, אך הוסיף: "עם זאת התרשמותי מבירור התלונה כי השופט שקד אכן הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן, בין היתר התייחס בביקורתיות לחברותו בקבוצת אבות ולעצם הגשת התביעה. התרשמותי מתחזקת נוכח החלטות שנתן השופט לאחר הדיון במרץ 2015.

"נוכח העובדה שטענת המתלונן בדבר הפעלת לחץ בלתי ראוי להתפשר חוזרת על עצמה מפי שני עורכי דין שונים שייצגו אותו בשתי תביעות נפרדות, שאחד מהם התפטר לדבריו מייצוג המתלונן נוכח יחסו של השופט ואף נתן תצהיר בתמיכה לתלונה שלא ראיתי סיבה להטיל בו ספק — נמצא מקום לקבוע כי יש תימוכין לטענות המתלונן".

הנציב סיכם באומרו כי "אני קובע אפוא, כי השופט הפעיל על המתלונן לחץ בלתי ראוי להתפשר כאשר איים לצמצם את זמני השהות עם בנו, אם לא יסכים למחוק את התביעה".

השופט שקד איים על אב שאם לא יתפשר - יראה פחות את בנו , ענת רואה , כלכליסט , 14.12.16