ברק רון, הנהלת בתי משפט, חדשות, תביעה יצוגית

האם הנהלת בתי המשפט גונבת כסף מהציבור? – אושרה ייצוגית נגד הנהלת ביהמ"ש: לא מחזירה אגרות

אפריל 2015 – מאת עו"ד ברק רון – אתר פסק דין – שופט הורה להשיב לתובע אגרה ששילם לאחר שהליך משפטי הסתיים בגישור. התובע לא ראה מאז את הכסף והגיש בקשה לייצוגית נגד הנהלת בתי המשפט. השופטת שוכנעה שהמדינה לא ממהרת לשלם לתובעים את שמגיע להם, ואישרה את המשך ההליך הייצוגי נגד ההנהלה.

באוקטובר 2012 הסתיימה תביעת המבקש נגד חברת ביטוח של מנוחה בהסדר גישור. בפסק הדין שאישר את ההסדר הורה הרשם הבכיר אבי כהן מבימ"ש השלום בת"א "להחזיר את האגרה בהתאם לתקנות בית המשפט (אגרות)".

ככלל, מי שיוזם הליך משפטי צריך לשלם אגרה מתאימה, ובמקרים מסוימים, למשל כשהליך מסתיים לפני שהושלם, מנוכה מהאגרה סכום יחסי והיתרה מוחזרת למי ששילם אותה, בתוספת הפרשי הצמדה.

אלא שכספו של המבקש לא הוחזר לו, ובאפריל 2013 הוא הגיש לביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל-אביב תביעה נגד הנהלת בתי המשפט, ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית. הוא טען, כי המדינה מתעשרת שלא כדין בכך שהיא מחזיקה ביתרת כספי האגרה ולא פועלת מיוזמתה להשבתם כפי שהתקנות מחייבות אותה.

לשיטתו, בהתאם לפרסומי המדינה רק במחצית הראשונה של שנת 2012 נסגרו 378,904 תיקים, כך שגם אם נניח שרק ב-5% מהמקרים לא הושבה יתרת האגרה, מדובר במיליונים. לכן, טען, יש לאשר את התביעה כייצוגית בשם כל מי שזכאי להחזר אגרת בית משפט ולא קיבל אותה.

לאחר שהוגשה התביעה, המדינה השיבה למבקש את כספו, שלדבריה לא הוחזר בטעות. המדינה אישרה כי לא החזירה למבקש את המגיע לו טרם התביעה והודתה שזה בניגוד לחובתה. ואולם לטענתה, מדובר במקרה חריג כיוון שפרטי הבנק של בא כוחו לא היו ברשותה. מאחר שהתובע קיבל את כספו, טענה, כבר אין לו עילת תביעה.

טעות? זה לא משנה

השופטת ד"ר דפנה אבניאלי קבעה כי יש לעודד נתבעים להשיב לתובעים את כספם טרם הכרעה בתביעה, כפי שעשתה הנהלת בתי המשפט במקרה זה. עם זאת, לא יהיה זה מוצדק לאפשר לה לחמוק מתובענה ייצוגית רק משום שהחליטה לשלם את הסכום הפעוט שהייתה חייבת לתובע.

עוד הוסיפה השופטת, כי העובדה שהסכום לא הושב לתובע מחמת טעות כזו או אחרת לא מפחיתה מאחריות המשיבה.

השופטת ציינה כי נותרה בה התחושה שלא מדובר במקרה יחיד בו לא הוחזרה האגרה או שהוחזרה באיחור. בנסיבות אלה, היא קבעה שהתובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בעניינם של חברי הקבוצה – אותם בעלי דין שלא זכו לקבל חזרה את כספם.

לבסוף השופטת ציינה כי לו הייתה הנהלת בתי המשפט חושפת את פירוט המקרים שבהם לא הוחזרה אגרה בשנתיים שקדמו להגשת התביעה, ומגיעה להסכם פשרה עם המבקש ומתחייבת להחזיר את כל הכספים שלא הושבו לבעליהם – ניתן היה למנוע את ניהול התביעה.

השופטת אישרה את התביעה כייצוגית כאמור, ובינתיים, עד להכרעה בתביעה, חויבה המדינה לשלם למבקש הוצאת ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.

אתר פסק דין – אפריל 2015 – האם הנהלת בתי המשפט גונבת כסף מהציבור? – אושרה ייצוגית נגד הנהלת ביהמ"ש: לא מחזירה אגרות
בית משפט לענייני משפחה, הנהלת בתי משפט, שופט מקלל, שפרה גליק

השופטת שפרה גליק מקללת, הנהלת בתי המשפט מטייחת

שופטת שפרה גליק מתפרעת מול בעלי דין ועורכי דינם מאחורי הדלתיים הסגורות.
שופטת שפרה גליק לעו"ד: "אני חולה, מקווה שתידבקו"
שופטת בית הדין לענייני משפחה בתל אביב, שפרה גליק, כבר נתפסה בעבר באמירה בעייתית כשאמרה לעורכת דין שטענה בפניה – "אני אעלה אותך על טיל". בהקלטה שהגיעה לידי חדשות 2 נשמע שהשופטת מסתבכת באמירה בעייתית נוספת.
גיא פלג | חדשות 2 | פורסם 01/04/15

"מקווה שתידבקו בחום שלי" – בהקלטה שהועברה לידי חדשות 2 נשמעת שופטת בית הדין לענייני משפחה בתל אביב שפרה גליק בהתבטאות בעייתית ויוצאת דופן כלפי שתי עורכות דין שטענו בפניה.

גליק נתפסה כבר בעבר באמירה בעייתית כשאמרה לעורכת דין במהלך דיון "אני אעלה אותך על טיל". בהקלטות החדשות שהובאו מידי נוכחים באולם בית הדין, נשמעת השופטת כמי שמאחלת לשתי עורכות הדין שהיו איתה  שיידבקו בחום שממנו ככל הנראה סבלה.

"אין לי זמן, אני יושבת כאן עם חום", נשמעה גליק אומרת לעורכות הדין. "אנחנו נתחלק מצוין בזמן ואנחנו לא נבזבז דקה ויש לי כדורים נגד חום, תרגישי טוב", השיבו לה עורכות הדין. אלא שאז אמרה להן גליק: "אני מקווה שאתם תידבקו וזה יוריד לי קצת מהלחץ שיש לי".

"ייתכן שההקלטה שובשה"

יש לציין שבפרוטוקול הדיון נכתב כי השופטת אמרה "אני מקווה שלא תדבקו". יחד עם זאת, מוסרי ההקלטות טענו שמדובר בהקלטות אותנטיות. הן הועברו יחד עם תלונה חריפה להנהלת בתי המשפט ולמבקר המדינה.

ההקלטה הגיעה בין השאר גם לח"כ אילן גילאון (מרצ) שמתח ביקורת על התנהלותה של השופטת. "ההקלטה מעידה על התנהלותה של השופטת גליק, חובה לשמור שהצדק ייעשה ויישמר גם מאחורי הדלתיים הסגורות לבל ייפגע אמון הציבור במערכת המשפט", טען.

חבר הכנסת גלאון אף פנה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בבקשה כי תבחן את המשך כהונתה של השופטת גליק, או לכל הפחות תעביר אותה מהתיק הרגיש שהיא מנהלת.

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "יש פרוטוקול המדבר בעד עצמו ואינו תואם את ההקלטה, אשר יכול ושובשה. מדובר בקלטת שהוקלטה בניגוד לדין וללא אישור בית המשפט לענייני משפחה, אשר הדיונים בו מתנהלים בדלתיים סגורות ואסורים בפרסום".

שופטת שפרה גליק לעורכות דין: "אני מקווה שאתן תידבקו"
אהרון גל, אלימות בירוקרטית, אלימות הנהלת בתי משפט, הנהלת בתי משפט, פרקליטות מחוז תל אביב, רויטל חובל

אלימות בירוקרטית של הנהלת בתי המשפט ופרקליטות מחוז ת"א בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן

מלחמתם של בתי המשפט בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל , רויטל חובל , בארץ , 22.01.2015

לורי שם טוב נאזקה והושפלה לאחר שנחשדה בניסיון לצלם דיון בדלתיים סגורות. הנהלת בתי המשפט ופרקליטות מחוז ת"א (עו"ד אהרון גל) ערערו על הקנס שהוטל עליהן בשל כך – וערעורן נדחה

שעתיים ו-20 דקות הוחזקה לורי שם טוב, המנהלת תביעה בבית משפט לענייני משפחה ברמת גן (שופט נפתלי שילה), כשהיא אזוקה בידיה, בכניסה לבית המשפט, לעיני העוברים והשבים, כאשר חלק מהזמן ידיה מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. מאבטחי בית המשפט עיכבו ועצרו אותה במאי בשנה שעברה, לאחר שבמשך הדיון שהתקיים בדלתיים סגורות התעורר חשד כי היא מקליטה את הדיון ומצלמת אותו ואולי אף מתכוונת לפרסם את אשר הקליטה. היא עוכבה, ולאחר שסירבה לעיכוב וביקשה לעזוב את בית המשפט, נעצרה.

כעבור שעתיים ו-20 דקות הגיעו שוטרים לבית המשפט ולקחו אותה לחקירה בתחנת משטרה רמת גן, ושם לא נמצאו ראיות לביסוס החשדות נגדה והיא שוחררה. שם טוב, המוכרת במאבקה נגד רשויות הרווחה, הגישה תביעה בסך 5,000 שקל נגד הנהלת בתי המשפט ומאבטחיה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. בפסק דין שניתן בחודש ספטמבר קבע השופט איתי הרמלין כי מערכת בתי המשפט תשלם לה פיצוי בגובה של 1,500 שקל ו-700 שקל הוצאות, בגין "פגיעה לא מידתית בזכויות היסוד החוקתיות שלה לכבוד וחירות".

אלא שהנהלת בתי המשפט, בגיבוי הפרקליטות מחוז תל אביב, סירבה להשלים עם פסק הדין. כיוון שאין ערעור אוטומטי על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, הגישו בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. אולם השופטת עפרה צ'רניאק מבית המשפט המחוזי בתל אביב גיבתה השבוע את פסק הדין של הרמלין וביקרה את התנהלות הנהלת בתי המשפט.

"גם עורך דין גדול שבגדולים לא יוכל לשנות מהעובדה שהוכחה, והיא כי המשיבה הושבה אזוקה משך זמן רב בפומבי עת שהיה בידי המאבטחים להחזיקה במעצר במקום מוצנע יותר בבית המשפט", קבעה צ'רניאק. "משום כך גם אין כל צורך ענייני או משפטי או צודק לבטל כעת פסק דין שעל פניו אין בו מתום ואינו נושא עמו בשום פנים ואופן טעות גלויה על פניה". צ'רניאק הוסיפה כי המדינה תשלם לשם טוב הוצאות של 5,000 שקל בגין הליך בקשת הערעור. כעת בפרקליטות בוחנים אפשרות לערער על פסק הדין של צ'רניאק גם לבית המשפט העליון.

מלחמתם של בתי המשפט בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל , רויטל חובל , בארץ , 22.01.2015
מלחמתם של בתי המשפט בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל , רויטל חובל , בארץ , 22.01.2015
איתמר לוין, אלימות הנהלת בתי משפט, הנהלת בתי משפט, מרינה אוסיפוב, משמר בתי המשפט

הנהלת בתי המשפט התעקשה – ותשלם עוד הוצאות

הנהלת בתי המשפט התעקשה – ותשלם עוד הוצאות , איתמר לוין , news1 , ינואר 2015

צ'רניאק. העובדה הוכחה [צילום: בוצ'צ'ו]

רת"ק 11987-10-14, הנהלת בתי המשפט נ' לורי שם-טוב / החלטה

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של ההנהלה לערער על חיובה לפצות בלוגרית שהוחזקה אזוקה בפרהסיה וחייב אותה בתשלום הוצאות בסכום הכפול מכלל הפיצוי בו חויבה בתביעות קטנות
  
הפסד נוסף להנהלת בתי המשפט במאבקה מול הבלוגרית והפעילה החברתית לורי שם-טוב. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עופרה צ'רניאק, דחתה (18.1.15) את בקשת ההנהלה לערער על חיובה לפצות את שם-טוב, ואף חייבה אותה בהוצאות בסכום כפול מכלל חיובה המקורי.

שם-טוב הגישה תביעת פיצויים בטענה שהוחזקה אזוקה בפרהסיה במשך למעלה משעתיים (ע"י מאבטחת מרינה אוסיפוב), לאחר שנחשדה (שלא בצדק) כאילו היא מקליטה דיון בבית המשפט למשפחה (שופט נפתלי שילה). בית המשפט לתביעות קטנות קבע, כי משמר בתי המשפט אכן פעל שלא כדין, במיוחד לנוכח העובדה שקיימת תחנת משטרה סמוכה ושניתן היה להעביר אליה מיידית את שם-טוב. הנהלת בתי המשפט חויבה לפצות את שם-טוב ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות של 700 שקל.

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן
מאבטחת מרינה אוסיפוב – עצרה בברוטליות את האמא ל' והוחזיקה אותה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.

הנהלת בתי המשפט (עו"ד אהרון גל) ביקשה לערער על פסק הדין, לבטלו ולהעביר את הדיון לבית משפט השלום. הבקשה כללה, על נספחיה, למעלה מ-200 עמודים במטרה להוכיח ששם-טוב היא תובעת טרדנית. אולם כבר בדיון המליצה צ'רניאק למדינה לחזור בה מן הבקשה – ומשזו סירבה, נדחתה הבקשה.

צ'רניאק אומרת, כי אין מקום להעסיק את בית משפט השלום בדיון על 2,200 שקל, כאשר "גם עורך דין גדול שבגדולים לא יוכל לשנות מהעובדה שהוכחה והיא כי המשיבה הושבה אזוקה זמן רב בפומבי עת שהיה ביד המאבטחים להחזיקה במעצר במקום מוצנע יותר בבית המשפט". בשל סירובה של המדינה לחזור בה, חייבה אותה צ'רניאק בתשלום הוצאות נוספות בסך 5,000 שקל.

הנהלת בתי המשפט התעקשה - ותשלם עוד הוצאות , איתמר לוין , news1 , ינואר 2015
הנהלת בתי המשפט התעקשה – ותשלם עוד הוצאות , איתמר לוין , news1 , ינואר 2015
אלימות בירוקרטית, אלימות הנהלת בתי משפט, ביזיון בית משפט, הנהלת בתי משפט, פרקליטות

עו"ד יסמין גנדלמן – ביזיון בית משפט – מסרבת לשלם פיצויים לנפגעת אלימות הנהלת בתי משפט

נובמבר 2014 – השחצנות והיהירות של עובדת המדינה עו"ד יסמין גנדלמן – שברה שיא חדש של חוצפה.
יסמין גנדלמן סירבה להזדהות בטלפון ואמרה לזוכה בתיק בית משפט "אנחנו לא נוהגים לדבר עם צדדים בתיקים. אני ממש מתנצלת אני לא יכולה להשיב לך. אני לא מדברת עם בעלי דין בתיקים. אני רוצה לברר אם אני יכולה לדבר איתך".
ובמה דברים אמורים?
לורי שם טוב תבעה עובדת מדינה על תקיפה ואיזוק שלא כדין ובעקבות כך ניתן פסק דין של כב' השופט איתי הרמלין המחייב את המדינה לפצות את התובעת בסך 2,200 ש"ח.
פרטי חשבון הבנק הועברו להנהלת בתי המשפט, אלא שאלו סירבו לשלם, והחלו במסכת בירוקרטיה בהם דרשו מסמכים המוכיחים כי פרטי חשבון הבנק שנמסרו להם – אכן שייכים לזוכה.
לורי שם טוב ביקשה לדעת על איזה נוהל או חוק מתבססת הדרישה להמצאת פרטי חשבון בנק, אולם יסמין גנדלמן טענה שהיא לא היועצת המשפטית שלה, וסירבה לשתף פעולה.
יסמין גנדלמן שיקרה בקשר לזהותה והכחישה כי שמה יסמין גנדלמן.
התנהלות יסמין גנדלמן, מדיפה ריח שחיתות וסירחון. השתן עלה לה לראש.

אביתר אסף, אהרון גל, בית משפט לתביעות קטנות, הנהלת בתי משפט, נפתלי שילה, פרקליטות

התנהלות פרזיטית קלוקלת הפרקליטים עו"ד אביתר אסף ואהרון גל מול בית משפט לתביעות קטנות

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטתחלואי מושב הליצים של שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה שמונע מאמא וילדיה להיפגש במשך 5 שנים בדלתיים סגורות, ללא ראיות, וללא סיבה אובייקטיבית בהתנהגותם ותפקודם, אלא ע"פ עלילות ומעללי פקידות סעד.

אוקטובר 2014 – מדובר במעצר ברוטלי של האמא ל' על ידי מאבטחי בית משפט לענייני משפחה רמת גן בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. עילת המעצר היתה כי ל' מחזיקה מכשיר הקלטה מה שלא נמצא בחיפוש מאוחר יותר. האמא ל' פנתה לבית משפט לתביעות קטנות לבירור ההתפרעות האלימה של מאבטחי הנהלת בתי המשפט – מרינה אוסיפוב. בפסק הדין מה- 16 בספטמבר 2014 ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט, קבע כב' השופט איתי הרמלין (סעיף 36): "סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 2,200 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל". – נכון ל- 21.10.2014 לא שילמה הנתבעת (המדינה מיוצגת ע"י עו"ד פרקליטים אביתר אסף ואהרון גל)

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן
מאבטחת מרינה אוסיפוב – עצרה בברוטליות את האמא ל' והוחזיקה אותה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.

רמיית פרקליטות המדינה ונציגיה עו"ד אסף אביתר ואהרון גל

הפרקליטים מטעם המדינה (הנתבעת) פעלו בדרך רמיה. מצד אחד שלח עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014 מכתב לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט, מה שלא ביצע. מצד שני כעבור 4 ימים שלח עו"ד אהרון גל ערעור לבית משפט מחוזי בן 228 עמודים לבטל הפיצויי של 2200 ש' שקבע בית המשפט. שופטת המחוזי עופרה צ'רניאק דחתה את הערעור של עו"ד אהרון גל, וחייבה את המדינה לשלם 5,000 שקלים לתובעת האמא ל'.. ראה החלטה שופטת צ'רניאק מה- 18.01.2015.

ביזו בית משפט לתביעות קטנות –  הפרקליטות ונציגיה עו"ד אביתר אסף ואהרון גל ביזו את בית משפט לתביעות קטנות בכך שלא שילמו סכום הפיצוי בסך 2200 שקלים ע"פ המועד שקבע בית המשפט בפסק הדין.

מרמים את האזרח הקטן – עו"ד אביתר אסף ואהרון גל פעלו גם בדרך רמיה בכך שלא ציינו מאומה במכתבם לתובעת האמא ל' על הכוונה בעוד 4 ימים להגיש ערעור של 224 עמודים, ומקום זה מרחו הבלים לכאורה הם מבקשים את פרטי חשבון הבנק שלה מאחר ואינם מצליחים לאתר אותה, בעוד שברור להם שלא יבוצע שום תשלום.
התנהגותו של עו"ד אביתר אסף, אהרון גל והפרקליטות מדיפים ריח נקמנות, בזבוז משאבי הציבור לשימוש בכוח השררה למטרות אפלות.

מזלזלים בהליך השיפוטי – להוסיף חטא על פשע טוען עו"ד אהרון גל בעזות ובזלזול כעילה בכתב הערעור כי בית משפט לתביעות קטנות נמנע מלהעביר את התיק לבית משפט השלום, בעוד שיכל לערער במועד ההחלטה ב- 16 ביולי, אלא משלא היה פסק הדין מה- 16 לספטמבר לרוחו החליט לערער גם על עניין זה.

להלן קטע מכתבת "הפרופורציות של הפרקליטות – החיוב: 2,200 שקל; הערעור: 228 עמודים" news1 , איתמר לוין, 21.10.2014

ההתנהלות של הפרקליטות נראית כמו נקמנות לשמה במי ש"העזה" לנצח חלק מהמערכת: הנהלת בתי המשפט. תראו אלו משאבים מגויסים כאן – לא כדי להגן על אינטרס ציבורי כלשהו, אלא כדי להגן על המערכת עצמה.

אולי במקום להתמודד עם ל', תבדוק הפרקליטות את ממצאיו העובדתיים של השופט איתי הרמלין? אולי היא תבחן האם יש הצדקה לאזוק אדם במשך שעות במקום פומבי, במקום לקחת אותו מיד לתחנת המשטרה? ואולי הפרקליטות גם תברר מדוע המשטרה משלמת מדי שנה עשרות מיליוני שקלים על פשלות שלה, והנהלת בתי המשפט לא מוכנה להשלים עם חיוב של 2,200 שקל? ובעברית פשוטה: אולי במקום לריב עם המראה, תפיקו לקחים?

….

הנהלת בתי המשפט הגישה (6.10.14) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת רשות ערעור בת 228 עמודים על פסק דין נגדה שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות. הבקשה עצמה כוללת 28 עמודים, ועוד 200 עמודים של מסמכים ומוצגים – והיא נוגעת לפסק דין שהיקפו הכספי 2,200 שקל.

מדובר בפסק דינו של השופט איתי הרמלין, שחייב את המדינה לפצות את שם-טוב ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות בסך 700 שקל בשל איזוקה הממושך לאחר שנחשדה (שלא בצדק) כאילו היא מקליטה בניגוד לחוק דיון משפטי. הרמלין קבע, כי לא הייתה הצדקה להחזיק את שם-טוב אזוקה בפומבי שעות רבות, אלא היה צורך להעביר אותה מיד לתחנת המשטרה הקרובה.

עצם הגשת הבקשה היא מעשה חריג, ודאי מצד המדינה, שכן בתי המשפט המחוזיים נוהגים שלא להתערב בפסקי הדין של בתי המשפט לתביעות קטנות – בעיקר משום שכל מטרתם של בתי משפט אלו היא לסיים את ההליכים במהירות וביעילות. היקפה של הבקשה גם יקשה על שם-טוב להתמודד לבדה עם הערעור ועשוי לחייב אותה להזדקק לשירותי עורך דין, במיוחד כאשר הנהלת בתי המשפט מיוצגת בידי הפרקליטות – וגם זאת בניגוד לעקרונות היסוד של בתי המשפט לתביעות קטנות, החוסכים את הצורך בייצוג משפטי.

המדינה אומרת בפה מלא, כי היא הגישה בכוונה בקשה כה נרחבת – לדבריה, כדי להוכיח שבית המשפט לתביעות קטנות טעה כאשר דן בתביעה מלכתחילה. בערעורים מקובל לצרף אך ורק את פסק הדין עליו מוגש הערעור, ולא את התיק כולו – המצוי ב"נט המשפט" ומועבר לערכאת הערעור. במקרה זה, נראה שהמדינה צירפה את מלוא התיק מבית המשפט לתביעות קטנות, כולל כתב התביעה וכתב ההגנה, וכן בקשות ותגובות להן שעלו במהלך הדיון.

יצויין, כי אם היה בית המשפט לתביעות קטנות מחליט להעביר את התביעה לבית משפט השלום, הייתה המדינה יכולה ליהנות מייצוג משפטי. בכך היא הייתה זוכה ליתרון בלתי הוגן על שם-טוב, או שהאחרונה הייתה נאלצת לשכור עורך דין בתביעה שעמדה במקור על 5,000 שקל בלבד.

עוד תופעה חריגה בערעור היא העובדה, שאורך הבקשה עצמה יותר מכפול מפסק אליו היא מתייחסת. פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות השתרע על פני 12 עמודים, ובקשת רשות הערעור תופסת כאמור 28 עמודים.

טענה תמוהה בולטת של המדינה היא ש"פסק הדין נשוא בקשה זו מעורר שאלות משפטיות הראויות לבחינת ערכאת ערעור". כידוע, פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות אינם מחייבים אפילו שופטים אחרים באותה ערכאה, כך שקשה להבין מדוע המדינה טוענת שבמקרה זה יש צורך בהכרעה של בית המשפט המחוזי בשאלות המשפטיות. המדינה גם מסתכנת בכך שהמחוזי יאמץ את קביעותיו של בית המשפט לתביעות קטנות, ובכך יקבע הלכה שתנחה את בתי משפט השלום. לפיכך עולה תהייה, האם הפרקליטות הביאה בחשבון סיכון זה.

בבקשת רשות הערעור טוענת המדינה, כי בפסק דינו של הרמלין היו שלוש טעויות קשות המצדיקות ערעור: הימנעותו מהלהעביר את התיק לבית משפט השלום, סירובו לאפשר להנהלת בתי המשפט להיות מיוצגת בידי עורך דין והטלת החבות על המדינה בשל איזוקה של שם-טוב. הבקשה הוגשה בידי עו"ד אהרון גל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

מכתב עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014  לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט
איתי הרמלין, אלימות בירוקרטית, בית משפט לתביעות קטנות, הנהלת בתי משפט, פרקליטות

כבוד השופט איתי הרמלין דחה בקשת פרקליטות המדינה לייצוג בבית משפט לתביעות קטנות נתבעת מאבטחת הנהלת בתי משפט

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות תל אביב – דחה בקשה של משרד המשפטים לייצוג על ידי עורך דין – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי משפט/חשב

פסק דין ת"ק 3758-06-14 איתי הרמלין לורי שם טוב נגד מדינת ישראל

החלטה של כבוד השופט איתי הרמלין, בו קיבל את טענותיה של לורי שם טוב, התובעת את מרינה אוסיפוב מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן, משרד המשפטים, הנהלת בתי משפט/חשב , בגין תקיפה, איזוק ומעצר שווא של אזרחית על ידי מאבטחת שלא הוסמכה לכך ושלא כדין. לורי שם טוב טענה לביצוע עוולה כלפיה של הפרת חובה חקוקה, מעצר שווא, נגישה, תקיפה וניצול לרעה של כוח המשרה.

משרד המשפטים הגיש תגובות עתירות דפים ונספחים בהם טען, כי הנתבעת מרינה אוסיפוב, מאבטחת בית משפט, זכאית לייצוג משפטי מטעם המדינה.
טענותיה של לורי שם טוב התקבלו על ידי כבוד השופט הרמלין, וכך נרשם בהחלטה:
"באופן פרדוקסלי הוגשה כאמור הבקשה לייצוג על ידי עורך דין כשהיא חתומה על ידי עורך דין. אם אין די בפרדוקס זה, הרי שעורך דין אריאל נתן, נימק את הבקשה לקבלת היתר יצוג בכך שלפי טענתו ממילא לפי הדין מותר יצוגה של המדינה על ידי עורך דין גם בבית המשפט לתביעות קטנות.
אף על פי שעורך דין אריאל נתן התעלם מהערתי על הפרדוקס הנעוץ בכך שבטרם אושרה בקשתו שהנתבעת תהיה מיוצגת על ידי עורך דין, הוא מגיש בשמה בקשות שונות.
אינני סבור כי לסמכות של היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בכל הליך משפטי רלבנטיות לשאלה הנדרשת להכרעה. סמכות זו אינה קשורה לייצוגו של צד להליך משפטי, אלא בהצטרפות של היועץ המשפטי לממשלה להליך כמביע עמדה נוספת (וחשובה).
אינני סבור גם שניתן לקבוע שההסדר באשר לייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות שלא על ידי עורך דין הוא דין כללי בעוד שההסדר באשר לייצוג המדינה על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה הוא דין מיוחד המסייג אותו.
נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה תומכות במיוחד בדחיית הבקשה לייצוג המדינה על ידי עורך דין בתיק זה.
מדובר במקרה מובהק שבו יצוג על ידי עורך דין יפגע בשוויון, כיוון שלצד השני אין כדאיות בשכירת שירותיו של עורך דין. מצב כזה בדיוק נועדו למנוע ההסדרים הקבועים בסעיף 63 לחוק בתי המשפט.
תביעה זו מתייחדת גם בזהותן של הנתבעות ובמיוחד זהותה של הנתבעת השנייה – הנהלת בתי המשפט. מראית פני הצדק מחייבת כי בתביעה נגד אנשי מערכת המשפט לא ינתן יתרון דיוני או אחר למי שנמנה על המערכת שבה מתנהל המשפט או למערכת עצמה, כשהיא צד להליך.
השורה התחתונה היא שאני דוחה את הבקשה לייצוג על ידי עורך דין."

 

להלן החלטת כבוד השופט איתי הרמלין

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008