בית משפט, הליך פלילי, כללי, קבילות ראיות בבית משפט

איור – פרי העץ המורעל

אוגוסט 2019 – מערכת המשפט במדינת ישראל מכשירה ראיות נגד חשודים שהושגו בדרך עבירה מה שמעודד את המשטרה והפרקליטות להשתמש באמצעים לא חוקיים להשגת ראיות ולעוות את הדין.

פרי העץ המורעל
מערכת המשפט במדינת ישראל לא מיישמת את דוקטרינת פרי העץ המורעל
הליך פלילי, יפעת פינצ'ובר, כתב אישום, מרכז קשר, מרכז קשר נתניה, משטרת נתניה, פרוטקציה

תובעת יפעת פינצ'ובר – כתב אישום ע"פ הודעת פקס

כתב אישום על פי עדות בהודעת פקס
כתב אישום בעקבות תלונה בפקס

מרץ 2016 –  ביזוי הליך פלילי ע"י משטרת נתניה. התובעת עו"ד יפעת פינצ'ובר הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס שנשלחה שבוע לאחר הארוע ע"י עובדת סוציאלית ממרכז קשר בעיר מבלי שנחקרה או, נגבתה ממנה עדות. יפעת פינצובר פגעה בזכותו של נאשם להליך הוגן וצודק, שכן הגשת כתב אישום הנו צעד דרסטי וחריג ומחייב בדיקה מעמיקה ומקיפה של התלונה עליה הוא נסמך.

המשטרה ביצעה קיצור דרך ונתנה פרוטקציה- אישום בעקבות תלונה בפקס , איתמר לוין , news1 , מרץ 2016

המשטרה הסתפקה בפקס ששלחה עובדת סוציאלית כדי להאשים באיומים בית המשפט תוהה מי עוד יקבל יחס מועדף שכזה, והאם בשלב הבא ניתן יהיה להגיש תלונה במסרון

ת"פ 21781-05-14, מדינת ישראל נ' גיתי כהן / החלטה

המדינה הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס ששלחה למשטרה עובדת סוציאלית, בלא לגבות ממנה עדות מסודרת. שופטת בית משפט השלום בנתניה, גלית ציגלר, הורתה בשל-כך (9.3.16) לבטל את כתב האישום בעילה של הגנה מן הצדק.

המדינה טענה, כי גיתי כהן אמר לעובדת הסוציאלית שיפגע בגרושתו ובכך ביצע עבירה של איומים. בדיון התברר, כי העובדת התקשרה לתחנת המשטרה, וככל הנראה הונחתה לשלוח פקס ובו תיאור המקרה – במקום לפעול כמקובל ולשלוח אליה שוטר שיגבה את עדותה, או לזמן אותה למתן עדות בתחנה. יתרה מזאת: הפקס נשלח רק שבוע לאחר האירוע, שהתרחש באוקטובר 2013.

ציגלר אומרת: "עוצמתם של הפגמים מתחזקת לאור העובדה שהנאשם זומן לחקירה על אמירותיו והכחיש את תוכן האיומים שתוארו במכתבה של העובדת הסוציאלית, והיה ראוי שבטרם הגשת כתב האישום, ייבדק החשד ויבחן באופן מעמיק ובלתי אמצעי עם מי שמסר את התלונה, אשר יתייחס לטענות שהעלה הנאשם בדרך המקובלת – בפני חוקר משטרה (ולא בשיחה טלפונית או בפקס)".

לדברי ציגלר, המחדל מתעצם לנוכח העובדה שהעובדת הסוציאלית לא זומנה למתן עדות גם לאחר שכהן הכחיש את דבריה. "לא ייתכן כי אדם אשר נחשף לעבירה במסגרת תפקידו, והוא אינו שוטר או נציג חוק, יקבל יחס מועדף ודברים שהעלה על הכתב – בהודעה ששלח בפקס לבקשת המשטרה כשבוע לאחר האירוע המתואר בתלונה – יתקבלו באופן מוחלט, ללא חקירה כמקובל, והתוצאה תהיה הגשת כתב אישום", קובעת ציגלר.

ציגלר מוסיפה: "אני ערה לכך שהמתלוננת הינה עובדת סוציאלית. אולם עצם תפקידה אינו נותן לה מעמד-על, העדפה, או פוטר אותה מלהגיש תלונה ולהיחקר כמקובל. ועוד אוסיף, כי אם תתקבל האפשרות להגיש תלונות בכתב ללא חקירה, ולבסס בדרך זו הגשת כתב אישום, היכן יעבור קו הגבול?, האם ניתן יהיה לשלוח הודעה בדואר אלקטרוני, או אולי במסרון לחוקר הרלוונטי? ומיהם אלו 'בעלי הייחוס' שניתן יהיה לקבל מהם הודעות כאלו ללא חקירה, ובאלו נסיבות תחשב הודעתם כבסיס מספק לכתב אישום, ודומה כי זהו פוטנציאל למדרון חלקלק ללא כללים מובנים ומוסדרים, כפי שחקירה הוגנת צריכה להתקיים".

לסיכום אומרת ציגלר, כי ההחלטה להגיש את כתב האישום נגד כהן, "כשהמתלוננת לא נחקרה בדרך המקובלת, הינה החלטה מקוממת ומכעיסה המעדיפה בצורה בלתי ראויה בעל תפקיד במקום בו אין לכך הצדקה, והדבר יוצר פגיעה בתחושת הצדק וההגינות, ולטעמי פעלה המשטרה ב'קיצור דרך' ובאופן היוצר רושם של חד-צדדיות וחוסר שוויון בין הצדדים הקשורים בחקירה". את המדינה ייצגה עו"ד עו"ד יפעת פינצובר, ואת כהן – עו"ד רועי לנג.

תלונה במשטרה בעזרת פקס

אלי אברבנאל, אמרי סדן, הילה גרסטל, הליך פלילי, זכויות חשודים, נבת"ם, שימוע

דוח נציבת הביקורת: הפרקליטות פוגעת בזכויות חשודים

שי ניצן פרקליט המדינה - התנהלות מופקרת

השופטת בדימוס גרסטל קבעה בין השאר כי הפרקליטות לא עורכת שימוע לחשודים פליליים לפני הגשת כתב אישום נגדם, אף שהדבר עשוי להוביל לסגירת התיק.  – אמרי סדן | 25/1/2016  – nrg

נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, הגישה הבוקר (יום ב') ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את דוח הביקורת הרביעי שלה, שבו נקבע כי הפרקליטות לא מילאה כראוי את חובתה לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום, חרף העובדה שהחוק בנושא תוקן כבר לפני 15 שנה. הדוח הוגש כשברקע המאבק המתמשך בין הנהלת הפרקליטות לבין ארגון הפרקליטים בגוף הנציבות, והיעדר שיתוף הפעולה ביניהם.

הדוח הנוכחי מהווה מעין המשך לזה הקודם, שעסק באלה שנמצאים מצדו השני של ההליך הפלילי – נפגעי העבירה. גרסטל קבעה אז כי ישנם ליקויים חמורים בטיפול בנפגעי העבירה, וביניהם קורבנות לעבירות מין ואלימות קשות.

בדוח הנוכחי עסקה גרסטל בבחינת האופן שבו נוהגת הפרקליטות בצדדים להליך הפלילי, במקרה הזה – החשודים עצמם. הדוח מתבסס על תיקון לחוק סדר הדין הפלילי משנת 2000, המעגן את זכותו של חשוד בעבירה מסוג פשע (שעליה מוטל עונש של לפחות שלוש שנות מאסר) לקיים הליך של שימוע במטרה לשכנעהּ שלא להגיש נגדו כתב אישום כלל, או להקל בו.

בבדיקה שערכו אנשי הנציבות התברר כי בפרקליטות לא קיימת הנחיה ברורה ליישום החוק, ובמקרים רבים חשודים אינם מיודעים על הזכויות הנוגעות להליך השימוע. לפי ממצאי הנציבות, מדובר בהתנהלות חמורה משום שהשימועים הקודמים להגשת כתב אישום מהווים כלי אפקטיבי בידי החשודים. כך למשל, נמצא כי 44 מתוך 110 מקרי שימוע בעל-פה (כ-41%) שנבחנו על ידי הנציבות, הובילו להחלטה של הפרקליטות על סגירת התיק בעניינו של החשוד.

מקרים שבהם חלפו למעלה מ 14 ימים, מעת קבלת התיק ועד למשלוח מכתב היידוע לחשוד (כ- 59% מהמקרים שנבדקו)
מקרים שבהם חלפו למעלה מ 14 ימים, מעת קבלת התיק ועד למשלוח מכתב היידוע לחשוד (כ- 59% מהמקרים שנבדקו)

עוד נמצא כי קיים פער גדול בין חשודים שמיוצגים על ידי עורכי דין לבין אלה שאינם מיוצגים. באשר לאחרונים, גרסטל קבעה כי הם "אינם מקבלים את חומרי החקירה לקראת השימוע במרבית המקרים, ובקשתם לקיום שימוע בעל פה עשויה להידחות על הסף". בשל היעדרה של הנחיה מסודרת, לפי גרסטל, רשויות התביעה בישראל נוהגות בצורה לא אחידה. כך, למשל, עלה כי בין המחוזות השונים בפרקליטות קיימים הבדלים בכל הנוגע לזכות השימוע של חשוד בהליך פלילי.
ב-44 מתוך 110 שימועים התיק נסגר

הדוח הנוכחי מהווה מעין המשך לזה הקודם, שעסק באלה שנמצאים מצדו השני של ההליך הפלילי – נפגעי העבירה. גרסטל קבעה אז כי ישנם ליקויים חמורים בטיפול בנפגעי העבירה, וביניהם קורבנות לעבירות מין ואלימות קשות.

בדוח הנוכחי עסקה גרסטל בבחינת האופן שבו נוהגת הפרקליטות בצדדים להליך הפלילי, במקרה הזה – החשודים עצמם. הדוח מתבסס על תיקון לחוק סדר הדין הפלילי משנת 2000, המעגן את זכותו של חשוד בעבירה מסוג פשע (שעליה מוטל עונש של לפחות שלוש שנות מאסר) לקיים הליך של שימוע במטרה לשכנעהּ שלא להגיש נגדו כתב אישום כלל, או להקל בו.

בבדיקה שערכו אנשי הנציבות התברר כי בפרקליטות לא קיימת הנחיה ברורה ליישום החוק, ובמקרים רבים חשודים אינם מיודעים על הזכויות הנוגעות להליך השימוע. לפי ממצאי הנציבות, מדובר בהתנהלות חמורה משום שהשימועים הקודמים להגשת כתב אישום מהווים כלי אפקטיבי בידי החשודים. כך למשל, נמצא כי 44 מתוך 110 מקרי שימוע בעל-פה (כ-41%) שנבחנו על ידי הנציבות, הובילו להחלטה של הפרקליטות על סגירת התיק בעניינו של החשוד.

עוד נמצא כי קיים פער גדול בין חשודים שמיוצגים על ידי עורכי דין לבין אלה שאינם מיוצגים. באשר לאחרונים, גרסטל קבעה כי הם "אינם מקבלים את חומרי החקירה לקראת השימוע במרבית המקרים, ובקשתם לקיום שימוע בעל פה עשויה להידחות על הסף". בשל היעדרה של הנחיה מסודרת, לפי גרסטל, רשויות התביעה בישראל נוהגות בצורה לא אחידה. כך, למשל, עלה כי בין המחוזות השונים בפרקליטות קיימים הבדלים בכל הנוגע לזכות השימוע של חשוד בהליך פלילי.
שימוע בלי עיקרי החשדות ובלי חומר החקירה

נושא נוסף שנבחן על ידי גרסטל נוגע לחובה ליידע חשוד על זכותו לשימוע מיידי עם קבלת תיק החקירה בפרקליטות או לאחר הגשת כתב אישום. ב-267 מקרים שנבחנו על ידי הנציבות נמצא כי בממוצע, חולפים 73 ימים ממועד קבלת תיק החקירה בפרקליטות ועד למשלוח מכתב היידוע. גם במקרים שבהם נערך שימוע, גרסטל קבעה כי הוא התקיים מבלי שיועברו לחשוד עיקרי החשדות נגדו וחומר החקירה כנדרש בחוק.

בדוח הנוכחי, גרסטל הקדישה 18 מתוך 129 עמודים לעיסוק בתגובתה של הנהלת הפרקליטות לממצאיה ולתגובתה לגבי עמדה זו. כך, למשל, כתבה גרסטל: "בפרק הזמן שעבר מאז מסירת טיוטת הדוח כאמור לעיל ועד קבלת מכתבו של עו"ד אלי אברבנאל (המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים – א.ס.), לא ביקשה הפרקליטות לקבל את התיקים שבדק צוות הביקורת, והתיקים אכן לא נבדקו על ידה. חרף זאת, במכתבו של עו"ד אברבנאל, מבקשת הפרקליטות להטיל ספק בנכונות ממצאי הדוח, זאת על סמך תחושות והשערות בלבד". בדבריה היא התייחסה גם לכך שבתגובת הפרקליטות נמסר כי בשל עיצומי ארגון הפרקליטים, שמסרב לשתף פעולה עם הנציבות, לא היה ניתן להתייחס לכל הנתונים שבדוח.

"שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה הורו במפורש כי נבת"ם (נציבות הביקורת על הפרקליטות – א.ס.) תמשיך לעבוד באותה מתכונת שנקבעה עם מינויו של כב' השופט (בדימוס) גולדברג – מתכונת שהייתה מוסכמת על הנהלת הפרקליטות ועל ארגון הפרקליטים. שומה היה על הנהלת הפרקליטות לפעול לאכיפת הוראה זו, מחד גיסא, ולהגיב באופן מלא וענייני לטיוטת דוח הביקורת, מאידך גיסא – בין באמצעות גורמים הנמנים עם ארגון הפרקליטים, בין באמצעים אחרים".

הפקרות בפרקליטות - דוח נציבת הביקורת: הפרקליטות פוגעת בזכויות חשודים