הונאות משרד הרווחה, הכרזת נזקקות, לשכת רווחה, נזקקות, עפרה ענקרי

עפרה ענקרי: לא לחתום על אף מסמך בלשכת הרווחה

22.08.2017 – עפרה ענקרי מזהירה הורים המגיעים ללשכת הרווחה לקבלת סיוע בעניין ילדיהם, לא לחתום על אף מסמך בלשכת הרווחה. הפקידה בלשכת הרווחה לעתים מגישה מסמך לחתימה מעין הליך פורמלי לקידום הסיוע אולם בפעל באותיות הקטנות עלול להימצא ויתור על משמורת או אפוטרופסות או הורות על הילד ובמצב זה הדרך סלולה לפקידת הרווחה להוצאת הילד מהבית לכל מקום שתחפוץ.

אסור לחתום על נזקקות

מודעות פרסומת
אביטל מולד, אלימות שופטים, בית משפט לנוער, הכרזת נזקקות, חותמת גומי, מיטל רוזנבלום, רשלנות שופטים

אביטל מולד – קביעת נזקקות כלאחר יד לנער בן 17 משום שאינו גר בבית הוריו

אביטל מולד - התנהגות פרועה מאחורי דלתיים סגורות

אביטל מולד: התנהגות מופרעת – הכרזת נזקקות על קטין כלאחר יד, תוך הכתמתו והכתמת הוריו ללא הנמקה לאיזה סעיף החוק, וסיכון עתיד הקטין ומשפחתו.

דצמבר 2016 – במדינת ישראל חיים עשרות אלפי קטינים מחוץ לבתיהם: בישיבות הסדר, אולפנה, פנימיות של משרד החינוך, פנימיות צבאיות ועוד. לתפיסתה של שופטת אביטל מולד יש להכריזם כנזקקים (העברת לחסות משרד הרווחה). כך כתב שופטת הנוער אביטל מולד בהחלטתה:
"מצב שבו נמצא קטין במקום שאינו ביתם של אחד מהוריו, מצריך הסדרה לפי חוק. זאת בשל הצורך להעניק לקטין יציבות ולמנוע מצב בו יעבור מבית אחד למשנהו והן בשל הצורך להעמיק את הקשר עם הקטין ועם המשפחה שאחראית על הקטין ולדאוג למעטפת טיפולית אשר תיתן מענה לצרכיו" (ראה החלטת ערכאת ערעור כב' השופט משה דרורי)

שופט המחוזי משה דרורי דחה את תפיסתה הפטרנליסטית של שופטת הנוער אביטל מולד וקבע:
"בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.
"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו – יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

דרורי הוסיף: " קשה להבין כיצד יועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה (נטאלי בן ארי) מהין לומר כי האם הינה מישהו שאינו מסוגל לטפל בקטין או מזניחה את הטיפול בו או את ההשגחה בו. אין חולק כי האם טיפלה בילד שנים רבות. היא כיבדה את רצונו של הילד כשהגיע חגיל 15-16 לעבור ולגור עם אביו, ולאחר מכן לגור עם סבו ובסבתו.

סוף דבר

אביטל מולד שימשה חותמת גומי לתפיסות חולניות בענייני נזקקות של פקידת הסעד מיטל רוזנבלום לשכת הרווחה ירושלים. ע"פ תפיסתן של אביטל מולד ומיטל רוזנבלום יש להחיל נזקקות על כל ילד שאינו גר עם הוריו גם אם מצבות טוב מאוד כמו המקרה בדיון. אביטל מולד נימקה ברשלנות מדוע קבעה נזקקות ולא ציינה ע"פ איזה סעיף בחוק קבעה. אביטל מולד פעלה בזלזול ורמיה הואיל וקביעת נזקקות לקטין הנו ארוע קשה המותיר צלקות לשנים רבות לכל המשפחה ואין לקבוע נזקקות כלאחר יד כפי שקבעה אביטל מולד.

הכרזת נזקקות, יעל לבר, לשכת הרווחה עפולה, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, שופט אסף זגורי

כוחניות וסכסוך – המשחק המלוכלך של השופט אסף זגורי ועו"ס לחוק הנוער יעל לבר

יולי 2016 – מדובר בזוג הורים מסוכסכים לאורך שנים אשר רשויות הרווחה מעצימות הסכסוך בינהם ע"י מעורבות והטלת סנקציות על הורה זה או אחר אם בבהסדרי ראיה, או "טיפול". הקלף שבו אוחזים רשויות הרווחה באמצעות מערכת שופטים חותמת גומי כדוגמת אסף זגורי הוא שלשת ילדיהם של ההורים. "אם לא תשתפו איתנו פעולה (תצייתו לנו) ניקח לכם את הילדים" – זוהי המדיניות האלימה והתוקפנית של רשויות הרווחה.

כדי לשמור על הסכסוך לאורך שנים מקפידים עובדות סוציאליות ושופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער להטיל "עונשים" על ההורים בצורת הסדרי ראיה, טיפולים, הוצאות משפט, או פגיעה קשה במצבם האישי.

בהחלטתו מיום 24 ביולי 2016 תרם אסף זגורי את חלקו לסכסוך ע"י הכרזת הילדים כנזקקים תוך שהוא מייעד אותם לטיפולים פסיכיאטריים במרפאת בריאות הנפש. טיפולים אלו יבטיחו לרשויות הרווחה ולבתי המשפט אחיזה נוספת לאורך שנים במשפחה, כי מה יותר קל מלתמרן משפחה מוחלשת מכורה לסמים פסיכאטריים.

וכך כותב אסף זגורי בהחלטתו על הטיפול הפסיכיאטרי לילדים: "הסדרי הטיפול וההשגחה בקהילה כוללים הסדרי שהייה קבועים של הילדים אצל האב, המשך טיפול רגשי ומעקב פסיכיאטרי במרפאה לבריאות הנפש לאלמוני ופלמוני" ומדוע יטופלו בסמים פסיכיאטריים ממכרים? משום ש: "עולה כי מצבה של הבת אלמונית הוא החמור ביותר. מדובר בנערה בתחילת גיל התבגרות סובלת מבעיית גבולות, אך קשורה מאוד לאמה ונחווית "כסוערת" ביותר מבין הילדים לפי התרשמות המטפלת". אסף זגורי והעובדת הסוציאלית יעל לבר מנצלים בעיות נורמליות של גיל ההתבגרות לאחוז במשפחה ולסמם אותה בסמים פסיכיאטריים.

הטלת האחריות על ההורים

ההורים אלו שמגדלים את הילדים שרשויות הרווחה אוחזות בילדיהם לאורך שנים במתן טיפולים ומעורבות דרקונית בחייהם הם למעשה האחראים ע"פ תורתו של אסף זגורי: "הכרזת הנזקקות מגיעה לאחר ולאור הצבעת אי אמון שיפוטית ומקצועית באוטונומיה ההורית והיא מעניקה אפשרות לשימוש בכלים דרסטיים לגורמי טיפול ולבית משפט". אסף זגורי מתעלם ומטייח העובדה שהמשפחה כולה מתומרנת ע"י רשויות הרווחה כי העובדות הסוציאליות הן בעלות הכוח הדומננטי משום שביכולתם להוציאת את הילדים מחזקת ההורים בכל עת.

אסף זגורי ויעל לבר – ערמות של טיפולים ללא תכלית
בחלק נכבד של החלטתו משמיץ זגורי את ההורים ומאשים אותם בהכרזת הילדים נזקקים. הנזקקות היא הליך כי הילדים יועברו למשמורת המדינה. נשאלת השאלה מה הן התוכניות של זגורי ולבר לאחר הכרזת הילדים נזקקים? על כך משיב זגורי: "אין מי שמעוניין בקרב גורמי הטיפול והמקצוע להגיע להוצאת הקטינים מחוץ לבית האם והם זקוקים לה. עם זאת, וככל שיעלה על הפרק עניין זה, לא תוכל העו"ס לחוק הנוער לטעון בפני בית המשפט כי נשקלו כל החלופות ואמצעי הטיפול בתוך הקהילה ללא שאושרו בהליך זה". כלומר הכרזת הנזקקות נועדה להעניק לעובדת הסוציאלית כוח ללא שום פעולה אופרטיבית, ואולם הכוח של העובדות הסוציאליות מול ההורים הוא שמעמיק את הקרע במשפחה לאורך השנים, מדוע אם כן להעניק לעובדת הסוציאלית כוח נוסף ללא שום פעולה אופרטיבית הכרחית ומיידית.

סוף דבר

נוצר הרושם כי אסף זגורי שופט משועמם החליט ביחד עם עובדת סוציאלית יעל לבר "להתעלק" על משפחה לספק פרנסה למטפלים ועובדי רווחה ובתי משפט. כל כך הרבה כסף וזמן נשפך לחינם וידו המורעלת של זגורי נטויה

הוצאת ילדים מהבית, הכרזת נזקקות, חוק הנוער, לשכת רווחה, נזקקות, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פקיד סעד לחוק הנוער, פקידת סעד לחוק הנוער, צו חירום

פקידת סעד לחוק הנוער

פקידת סעד לחוק הנוער או עובדת סוציאלית לחוק הנוער היא עובדת סוציאלית, פקידה המועסקת בלשכת הרווחה ברשות המקומית אשר חוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק לה סמכויות נרחבות לקביעת הטיפול בקטינים. הדיון ע"פ חוק הנוער מתקיים בבית משפט לנוער.

חוק הנוער טיפול והשגחה סעיף 3 מעניק לפקידת סעד לחוק הנוער שלל סמכויות על קטין נזקק הכוללות הוצאתו ממשמורת הוריו וקביעת מקום הימצאו, קביעת קביעת מקום לימודיו, טיפול נפשי ועוד. חוק הנוער מגדיר קטין נזקק בסעיף 2 הכולל אי מסוגלות ההורה לגדלו, הקטין בסכנה, נתון להשפעה רעה ועוד…

סעיף 11 לחוק הנוער קובע כי היתה עובדת סוציאלית לחוק הנוער סבורה כי הקטין נזקק היא יכולה להוציאו מביתו בצו חירום  למשך שבוע ללא מעורבות בית המשפט. ניתן להאריך צו החירום ב- 30 יום נוספים בבית משפט לנוער ע"פ סעיף 12 גם ללא נוכחות ההורים.

פקידות הסעד לחוק הנוער הן מעין אפוטרופוסיות על הקטין שהוציאו מהבית למרות שהן צד בהליך. הן קובעות מקום הימצאו ומציגות אותו בפני מומחים ומאבחנים בפני ועדות החלטה ובפני בית המשפט. הן קובעות ומפקחות על המפגשים בין הקטין להוריו ויכולות לכוון ההליך השיפוטי כרצונן וגם לשלוח הקטין להליך האימוץ הסגור.

מערכת הרווחה העניקה לפקידות הסעד לחוק הנוער סמכויות סטטוטוריות. הן צד בהליך בבית המשפט ומצד שני הן קובעות מקום הקטין, הטיפולים שיעבור, מפגשים עם ההורים, ומציגות את הקטין בפני מומחים ומטפלים.

לפקידות הסעד לחוק הנוער אין הכשרה משפטית כלשהי ע"פ חוק ולכן בית המשפט אינו מבקש מהן ראיות או הוכחות להמלצותיהן ורואה בהמלצות אלו סוף פסוק. ההליך כולו מתנהל בדלתיים סגורות והן מגובות ע"י הממונים, ועדות ההחלטה ואיגוד העובדים הסוציאליים.

פלייליסט – הוצאת ילדים מהבית

בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, היאם קרוואני, הכרזת נזקקות, לשכת הרווחה פתח תקווה

עו"ד יוסי נקר מציג דרכי רמיה משרד הרווחה לחטיפת ילדים

רדיו ללא הפסקה – גיא זהר – מרץ 2014 – אם שמבקשת לגדל את ילדיה: "אני לא מבינה למה עליי להילחם כדי שהם יחזרו אליי!"
עדי (שם בדוי) מסרה את ילדיה למשרד הרווחה כשמצבה הנפשי לא אפשר לה לטפל בהם. ואולם, לאחר תקופת החלמה והתאוששות היא ביקשה את ילדיה בחזרה אך לשכת הרווחה פתח תקווה מסרבת להחזירם בתואנה כי "טרם בשלו התנאים" – איך היא תוכל להשיג את מבוקשה?

עו"ד יוסי נקר, מומחה בייצוג ילדים והורים מול מערכת הרווחה ומול מערכת החינוך, בדק את התיק של עדי ומשפחתה ומצא מספר מחדלים וליקויים בתפקוד מערכת הרווחה (לשכת הרווחה כרמיאל, לשכת הרווחה פתח תקווה), וליקויים חמורים בתפקוד שופטת הנוער היאם קרוואני.




הכרזת הנזקקות והעדר ייצוג להורים
לשכת הרווחה כרמיאל לא ניסו לסייע למשפחה במסגרת הקהילה אל הוציאו את הילדים מהבית חרף העובדה שזוהי האופציה האחרונה והטראומטית ביותר לילדים, לשכת הרווחה כרמיאל (מנהלת שולה מנחם) לא הסבירו למשפחה את משמעות הכרזת ה"נזקקות" על הילדים, וכך גם בדיון בבית משפט לנוער שנמשך כחצי שעה והורים לא מיוצגים קבעה השופטת היאם קרוואני העברת הילדים למשמורת הרווחה מבלי שהסבירה להורים את המשמעויות הקשות למשפחה של ההליך השיפוטי.

חוק הנוער האנכרוניסטי
ההורים מבקשים להחזיר את הילדים למשמורתם אך לשכת הרווחה פתח תקווה טוענים כי "טרם בשלו התנאים"  – טענה אשר יכולה לשמש תלישת ילדים מכל משפחה למשמורת הרווחה. לשכת הרווחה משתמשת בסעיף 2.6 לחוק הנוער הקובע כי קטין נזקק הוא קטין ש"שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת". ע"פ הגדרה זאת ניתן להכריז על כל קטין נזקק ( =העברתו למשמורת הרווחה). השופטת היאם קרוואני מקבלת את הבלי פי רשויות הרווחה ומשמשת חותמת גומי.

קישורים:

 חה"כ פנינה תמנו שטה מציגה פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדי עולים מביתם  – דצמבר 2013 – במהלך דיון תיקון סעיף 12 לחוק הנוער האנכרוניסטי חושפת חה"כ פנינה תמנו שטה מקצת פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדים עולים בכפייה מביתם ומשפחתם. הוצאת ילדים מביתם הנו פי 3 בקרב עולי רוסיה ופי 8 בקרב יוצאי אתיופיה. מדובר במדיניות תוקפנית של משרד הרווחה נגד משפחות על רקע אתני….

רשויות הרווחה חוטפות ילדי עולים מביתם ומשפחתם בדרכי רמיה – מסמך הכנסת נובמבר 2005 – נובמבר 2005 – מתוך מסמך מסמך רקע של הכנסת בנושא: הוצאת ילדי עולים מן הבית בידי שירותי הרווחה (הוגש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות) – המחלוקת בדבר הוצאת ילדים מן הבית כאמור, את פקידי הסעד ממנה בית-המשפט, ובסמכותם להמליץ לבית-המשפט על הוצאת ילד מן הבית במקרה שבו השתכנעו כי טובתו מחייבת זאת..

 לשכת הרווחה ירושלים כפו סמים פסיכיאטריים על ילד עד שנהיה שבר כלי  – מרץ 2014 – מתלונה למשרד הבריאות, שהגישה אם תושבת ירושלים כנגד מנהל מחלקה פסיכיאטרית לילדים בעיר ופסיכיאטר נוסף, שהפנה אותו לאשפוז, עולה שורה של כשלים בטיפולן של הרשויות בילדים עם קשיי התנהגות…

האמא ביקשה סיוע מלשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ויקי היינה תלשה בנותיה הפעוטות מחזקתה – תרבות סחר בילדים בראשות שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן ולשכת הרווחה תל אביב לרבות פקידת הסעד ויקי היינה. ספטמבר 2013 – חדר חדשות – מי שלא תזכה ללוות את בנותיה לבית הספר מחר היא א' מתל אביב, אם לתאומות בנות שמונה הנמצאות במוסד לילדים חוסים. לדבריה, רשויות הרווחה הוציאו את הבנות מחזקתה, שלא בצדק. ציונה דסטה פגשה אותה. צלם: איוון אלכסייביץ', עריכה: טוביה חזקיהו…

בית משפט לנוער, גלית מור ויגוצקי, הוצאת ילדים מהבית, הכרזת נזקקות, חוק הנוער, לשכת הרווחה תל אביב, סחר בילדים

שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - קרקע פוריה לשחיתות וסחר בילדים

נובמבר 2013 – רע"א 6487/13 – מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער – השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום.

האמא הגישה בקשה לביטול הנזקקות בערכאות השונות. מפסק הדין של בית משפט עליון (שופטת דפנה ברק ארז שדחתה הערעור) עולים ליקויים קשים בדבר התנהגותה של שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי:

1. גלית מור ויגוצקי קבעה נזקקות לקטין בדיון אחד ללא הוכחות כשהאמא לא מיוצגת – השופטת דפנה רושמת בהחלטתה (סעיף 9) – "בעיקרו של דבר, טענה המבקשת כי הקטין הוכר כ"קטין נזקק" לאחר ישיבה אחת בלבד מיום 23.1.2012, שבה המבקשת לא הייתה מיוצגת". – קביעת נזקקות לקטין הינו עניין משמעותי לחייו ולחיי משפחתו, ונאמר בזה כי מדובר בענייני נפשות. החלטה פזיזה בדיון אחד להכרזה על קטין כנזקק מזיקה כלכלית פיסית ונפשית לקטין ובני משפחתו, יוצרת איבה וחוסר אמון במערכת – ועל זה אמרו חז"ל: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות, ד 4) – ואכן פזיזותה של גלית מור ויגוצקי יצרה ערעורים על החלטותיה, גרמה לאיבה של רשויות הרווחה נגד הקטין ומשפחתו תוך גרימת נזקים.

2. טיפול בתיק לענייני משפחה ללא סמכות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3 – " בית המשפט לנוער (ויגוצקי) ציין כי המבקשת … לא קיימה החלטות של בית משפט לענייני משפחה בנוגע להסדרי הראייה של הקטין עם אביו, וכן הפרה החלטות שיפוטיות אחרות בעניינו של הקטין". – מדובר בתיק בית משפט לענייני משפחה הרואה את מצב המשפחה הכולל בענייני הגירושים ועוד ובעל סמכות (ע"פ סעיף 4 א לחוק בתי משפט לענייני משפחה) לטפל בענייני בתי משפט לנוער. גלית מור ויגוצקי בראיה צרה של בית המשפט לנוער מעמיסה על המשפחה צווים שיפוטיים מבלי ראיה כוללת ובניגוד לחוק ולכללים. חוסר המקצועיות, ותאוותה להוציא צווים בפזיזות מעלות תהיות לגבי שיקוליה של גלית מור ויגוצקי בהליך.

3. חותמת גומי של גופים שאינם מעוגנים בחוק ובניגוד לחוק – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 5: "לאחר הדיון, ביום 15.7.2013, התכנסה ועדה לתכנון תוכניות טיפול (ועדת החלטה), בנוכחות הורי הקטין ונציגי מחלקת הרווחה. הוועדה המליצה בפני בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) על מתן צו הוצאה ממשמורת שמכוחו יועבר הקטין למרכז הדסים (מרכז חירום) למשך שלושה חודשים. ביום 17.7.2013 נערך דיון נוסף בבית המשפט לנוער, שבסופו ניתנה החלטתו של בית המשפט לנוער להוצאת הקטין ממשמורתה של אימו והעברתו למרכז הדסים למשך שלושה חודשים" – ע"פ חוק הנוער סעיף 3 רשאי בית משפט לנוער לפעול על פי פניות פקיד הסעד לחוק הנוער. גלית מור ויגוצקי נוהגת כחותמת גומי של ועדת החלטה אשר אין לה עיגון בחוק ובכך מעניקה לועדה לא מעוגנת בשום חוק סמכויות סטטוטוריות. ויגוצקי נוהגת בניגוד לסמכויות שניתנו לה בחוק הנוער. התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, אובדן אמון האזרח במערכת המשפט, זלזול באזרח, זכויות אדם ועוד.

4. קבלת החלטות לא פרקטיות, חוסר מקצועיות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3: "בחודש יולי 2012 קבע בית המשפט לנוער (ויגוצקי) כי יש להוציא את הקטין ממשמורתה של המבקשת על-מנת שניתן יהיה לערוך לו אבחון מעמיק וכולל. החלטה זו לא קוימה, בשל קשיים ביישומה, ככל הנראה בשל כך שלא נמצא לקטין מקום פנוי במרכז חירום אינטרני. בזמן זה החל הקטין שנת לימודים חדשה בחטיבת הביניים"- גלית מור ויגוצקי הכריזה למעשה מצב חירום לקטין לשווא. הקטין לא הוצא לשום מקום, מאומה לא קרה. התנהגותה של ויגוצקי ליצור תחושת לחץ ובהלה על לא כלום פוגעת באמינות מערכת המשפט.

5. החלטות לא מובנות עם טעויות להתשה בירוקרטית – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 8: "המבקשת הגישה בקשת הבהרה על החלטתו של בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) שנוסחה כך: "הח"מ הפך והפך בהחלטת בית המשפט מיום 1.8.2013 ולא הבין אם בדעת בית המשפט הנכבד כן לקבוע דיון הוכחות לעניין הנזקקות ובאם לאו ולכן מבוקשת הבהרה, על מנת שהמבקשת תוכל לכלכל את צעדיה…". בהחלטתו של בית המשפט לנוער מיום 5.8.2013 ניתן תוקף להחלטה מיום 17.7.2013, המפרטת את דרכי הטיפול בקטין (בהחלטה נכתב, ככל הנראה בטעות, יום ה-17.10.2013)". – החלטתה של גלית מור ויגוצקי אינה מובנת וגורמת לאמא נזקים כלכליים ונפשיים על עניינים פעוטים., התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מצביעה על זלזול וחוסר דעת בעניני נפשות של האזרח המוחלש.

סוף דבר
שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי פעלה בענייני הקטין הנדון ברשעות, חוסר דעת, חוסר מקצועיות, וגאוותנות. ויגוצקי פעלה על סמך המלצת ועדת החלטה שאינה מעוגנת בשום חוק. ויגוצקי דנה בתיק לענייני משפחה ולכן כל מעורבותה בתיק היתה מיותרת. ויגוצקי לא רק שפעלה בחוסר אפקטיביות אלא גם גרמה למעמסה נפשית כלכלית ופיסית על הקטין ומשפחתו.

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים

גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער

קישורים:

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….

מאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים – נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי – פברואר 2010 – כנס באר שבע לשלום הילד, נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי נרתמת למאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים…

בית משפט לנוער, גלית מור ויגוצקי, הוצאת ילדים מהבית, הכרזת נזקקות, חוק הנוער, לשכת הרווחה תל אביב, סחר בילדים

שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - קרקע פוריה לשחיתות וסחר בילדים

נובמבר 2013 – רע"א 6487/13 – מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער – השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום.

האמא הגישה בקשה לביטול הנזקקות בערכאות השונות. מפסק הדין של בית משפט עליון (שופטת דפנה ברק ארז שדחתה הערעור) עולים ליקויים קשים בדבר התנהגותה של שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי:

1. גלית מור ויגוצקי קבעה נזקקות לקטין בדיון אחד ללא הוכחות כשהאמא לא מיוצגת – השופטת דפנה רושמת בהחלטתה (סעיף 9) – "בעיקרו של דבר, טענה המבקשת כי הקטין הוכר כ"קטין נזקק" לאחר ישיבה אחת בלבד מיום 23.1.2012, שבה המבקשת לא הייתה מיוצגת". – קביעת נזקקות לקטין הינו עניין משמעותי לחייו ולחיי משפחתו, ונאמר בזה כי מדובר בענייני נפשות. החלטה פזיזה בדיון אחד להכרזה על קטין כנזקק מזיקה כלכלית פיסית ונפשית לקטין ובני משפחתו, יוצרת איבה וחוסר אמון במערכת – ועל זה אמרו חז"ל: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות, ד 4) – ואכן פזיזותה של גלית מור ויגוצקי יצרה ערעורים על החלטותיה, גרמה לאיבה של מרכת הרווחה נגד הקטין ומשפחתו תוך גרימת נזקים.

2. טיפול בתיק לענייני משפחה ללא סמכות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3 – " בית המשפט לנוער (ויגוצקי) ציין כי המבקשת … לא קיימה החלטות של בית משפט לענייני משפחה בנוגע להסדרי הראייה של הקטין עם אביו, וכן הפרה החלטות שיפוטיות אחרות בעניינו של הקטין". – מדובר בתיק בית משפט לענייני משפחה הרואה את מצב המשפחה הכולל בענייני הגירושים ועוד ובעל סמכות (ע"פ סעיף 4 א לחוק בתי משפט לענייני משפחה) לטפל בענייני בתי משפט לנוער. גלית מור ויגוצקי בראיה צרה של בית המשפט לנוער מעמיסה על המשפחה צווים שיפוטיים מבלי ראיה כוללת ובניגוד לחוק ולכללים. חוסר המקצועיות, ותאוותה להוציא צווים בפזיזות מעלות תהייות לגבי שיקוליה של גלית מור ויגוצקי בהליך.

3. חותמת גומי של גופים שאינם מעוגנים בחוק ובניגוד לחוק – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 5: "לאחר הדיון, ביום 15.7.2013, התכנסה ועדה לתכנון תוכניות טיפול (ועדת החלטה), בנוכחות הורי הקטין ונציגי מחלקת הרווחה. הוועדה המליצה בפני בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) על מתן צו הוצאה ממשמורת שמכוחו יועבר הקטין למרכז הדסים למשך שלושה חודשים. ביום 17.7.2013 נערך דיון נוסף בבית המשפט לנוער, שבסופו ניתנה החלטתו של בית המשפט לנוער להוצאת הקטין ממשמורתה של אימו והעברתו למרכז הדסים למשך שלושה חודשים" – ע"פ חוק הנוער סעיף 3 רשאי בית משפט לנוער לפעול על פי פניות פקיד הסעד לחוק הנוער. גלית מור ויגוצקי נוהגת כחותמת גומי של ועדת החלטה אשר אין לה עיגון בחוק ובכך מעניקה לועדה לא מעוגנת בשום חוק סמכויות סטטוטוריות. ויגוצקי נוהגת בניגוד לסמכויות שניתנו לה בחוק הנוער. התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, אובדן אמון האזרח במערכת המשפט, זלזול באזרח, זכויות אדם ועוד.

4. קבלת החלטות לא פרקטיות, חוסר מקצועיות – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 3: "בחודש יולי 2012 קבע בית המשפט לנוער (ויגוצקי) כי יש להוציא את הקטין ממשמורתה של המבקשת על-מנת שניתן יהיה לערוך לו אבחון מעמיק וכולל. החלטה זו לא קוימה, בשל קשיים ביישומה, ככל הנראה בשל כך שלא נמצא לקטין מקום פנוי במרכז חירום אינטרני. בזמן זה החל הקטין שנת לימודים חדשה בחטיבת הביניים"- גלית מור ויגוצקי הכריזה למעשה מצב חירום לקטין לשווא. הקטין לא הוצא לשום מקום, מאומה לא קרה. התנהגותה של ויגוצקי ליצור תחושת לחץ ובהלה על לא כלום פוגעת באמינות מערכת המשפט.

5. החלטות לא מובנות עם טעויות להתשה בירוקרטית – שופטת העליון דפנה כותבת בסעיף 8: "המבקשת הגישה בקשת הבהרה על החלטתו של בית המשפט לנוער (גלית מור ויגוצקי) שנוסחה כך: "הח"מ הפך והפך בהחלטת בית המשפט מיום 1.8.2013 ולא הבין אם בדעת בית המשפט הנכבד כן לקבוע דיון הוכחות לעניין הנזקקות ובאם לאו ולכן מבוקשת הבהרה, על מנת שהמבקשת תוכל לכלכל את צעדיה…". בהחלטתו של בית המשפט לנוער מיום 5.8.2013 ניתן תוקף להחלטה מיום 17.7.2013, המפרטת את דרכי הטיפול בקטין (בהחלטה נכתב, ככל הנראה בטעות, יום ה-17.10.2013)". – החלטתה של גלית מור ויגוצקי אינה מובנת וגורמת לאמא נזקים כלכליים ונפשיים על עניינים פעוטים., התנהגותה של גלית מור ויגוצקי מצביעה על זלזול וחוסר דעת בעניני נפשות של האזרח המוחלש.

סוף דבר
שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי פעלה בענייני הקטין הנדון ברשעות, חוסר דעת, חוסר מקצועיות, וגאוותנות. ויגוצקי פעלה על סמך המלצת ועדת החלטה שאינה מעוגנת בשום חוק. ויגוצקי דנה בתיק לענייני משפחה ולכן כל מעורבותה בתיק היתה מיותרת. ויגוצקי לא רק שפעלה בחוסר אפקטיביות אלא גם גרמה למעמסה נפשית כלכלית ופיסית על הקטין ומשפחתו.

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים

גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער

קישורים:

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….

מאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים – נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי – פברואר 2010 – כנס באר שבע לשלום הילד, נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי נרתמת למאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים…