אנשים עם מוגבלויות, הזנחה, התעללות, התעללות בחוסים, התעללות בילדים, חדשות, לי נעים, מוסדות משרד הרווחה, מתן חביליו, תחקיר מוסדות משרד הרווחה

מוסד נווה האירוס משרד הרווחה – התעללות והזנחת חוסים

תיעוד: הזנחה וליקויים במוסד לחוסים עם מוגבלויות ,  לי נעים | מתן חביליו | חדשות 2 | פורסם 24/01/17שני מדריכים בלבד על 16 חניכים עם מוגבלות שכלית, בלי מוצרי הגיינה בסיסית וסירחון במסדרונות – זו תמונת המצב במוסד "נווה האירוס" שבנס ציונה. במוסד טוענים שהדיירים מקבלים טיפול הולם, אך משרד הרווחה הודיע כי ההנהלה תוזמן לשימוע

הכירו את "נווה האירוס", מוסד עבור אנשים עם מוגבלות שכלית הממוקם בנס ציונה. כשמגיעים לפתחו אפשר להאמין שמדובר בכפר נופש – עצים, פינות ישיבה וגינות מטופחות מקיפים את המקום. אבל כשנכנסים פנימה מגלים בדיוק את ההפך – הזנחה קשה המלווה בהיעדר כוח אדם מספק וליקויים רבים. את התיעוד המלא הביא תחקירן חדשות 2 שהתקבל לעבודה במקום והכתבה המלאה תשודר הערב (שלישי) ב"תכנית חיסכון".

התחקיר החל בשיחת טלפון קצרה שאחריה התחקירן הוזמן לריאיון עבודה והתקבל מיד. אמנם בריאיון הוסבר לו כי הוא מחוייב להביא אישור מהמשטרה על כך שאין לו רקע של עבירות מין, ואישור רפואי שאינו חולה במחלות מדבקות, אך הוא התחיל לעבוד מבלי להביא את האישורים ומבלי שמישהו ביקש ממנו אותם.

הזנחה, פרטיות לקויה וחוסר מעש

במבנה המגורים בו נמצאים הדיירים מרבית שעות היממה אין ולו טיפת פרטיות. לדלתות אין ידיות ואין ארון לחפצים אישיים. במשך שנים ארוכות המזרונים לא התאימו למיטה והדיירים ישנו בהטייה. בעקבות התלונות הרבות וביקורת שהתבצעה החליפו את מרבית המיטות ותלו תמונות על הקירות.

אלא שהשיפוץ היה קוסמטי בלבד והדיירים הם אנשים שצריכים טיפול מיוחד והשגחה. במחלקה הסגורה בה עבד התחקירן, רק שני מטפלים משגיחים על 16 דיירים שזקוקים לטיפול צמוד כשהיעדר ההשגחה מוביל להזנחה חמורה של הדיירים.בשירותים למשל אין סבון, ובעקבות כך הדיירים לא שוטפים ידיים. ההסבר שניתן לדבר הוא שהם עלולים לבלוע את הסבון, ומכיוון שאין מספיק כוח אדם לטפל בהם אז לא מקפידים בעניין. גם הריח במקום היה בלתי נסבל, דבר שהעלה תהיות לגבי האפשרות לחיות במקום לאורך זמן.

חוץ משעות בודדות במהלך היום בהן יש פעילות לדיירים, רוב הזמן הם נמצאים במגורים. אין להם שום פעילות, חוץ מטלוויזיה שתלויה צמוד לתקרה. יש להם רק ספות לישיבה בלבד. לא מגזינים, לא חוברות צביעה או משחקים. צילום: חדשות 2

"ייתכן שנפלו טעויות"

ממוסד "נווה האירוס" נמסר כי "המקום חרט על דגלו מאז ומעולם מתן טיפול ויחס אנושי מקצועי וראוי לדיירים המצויים בו והוא משתדל לעשות כן. עם זאת, יש לזכור כי דיירי המקום הנם בעלי צרכים מיוחדים ומגבלות רבות, דבר המהווה אתגר טיפולי משמעותי בכל רמות הטיפול".

עוד הוסיפו במוסד כי "איש אינו חף מטעויות וייתכן כי נפלו טעויות כלשהן ואנו נכונים ומעוניינים לתקנם. ככלל יש לזכור כי המעון ועובדיו פועלים במסירות לטובת הדיירים במקום על אף האתגרים הטיפוליים הקשים הקיימים".

משרד הרווחה: הנהלת המוסד תעמוד לשימוע

לפי תגובת משרד הרווחה לממצאי התחקיר, התקיימה ועדת בדיקה על ידי צוות מקצועי מיוחד ובעקבותיה תעמוד הנהלת המעון לשימוע בתחילת פברואר, שבו יוצגו דרישות לתיקון כלל הליקויים.

עוד נמסר כי "הועדה הוקמה בעקבות התרעות של מפקחי המשרד על אי עמידת המעון בסטנדרטים הנדרשים ממנו ואי תיקון הליקויים שהוצגו להנהלת המעון, אשר מצידה טענה כי הביקורת אינה עניינית. המשרד מחויב באופן מלא ומוחלט לדיירים, ובכל שלב השימוע עשוי המשרד להחליט על סיום ההתקשרות עם המעון ומתן מענה לכלל הדיירים במסגרות אחרות.

אלו"ט, הזנחה, התעללות בחוסים, לי ירון

אלו"ט – הזנחה, מדריכים בלי הכשרה ופיקוח אפסי: מה קורה במעונות האוטיסטים בישראל

הזנחה, מדריכים בלי הכשרה ופיקוח אפסי: מה קורה במעונות האוטיסטים בישראל , לי ירון , 22.04.2016 , הארץ

"אני אבא לילד אוטיסט, והייתי מדריך בהוסטל של אוטיסטים במשך שלוש שנים", אומר רועי (שם בדוי). "אחרי שראיתי מה קורה שם: ההזנחה, חוסר הניסיון של הצוות, הפאשלות שמנסים לכסות — אין סיכוי שאתן לבן שלי לשהות בהוסטל, אני מעדיף את כל הקושי בגידול שלו, מלשים אותו במקומות האלה".

משך שלוש שנים היה רועי מדריך בהוסטל של ארגון "אלאור", שם נחשף לדבריו לשורה של ליקויים. "היו אוטיסטים שנשארו ללא השגחה במשך שעות, טעויות בחלוקת התרופות, נעילת דיירים בחדרם, קללות ותלונות שלא קיבלו מענה", הוא מתאר ומונה עוד אירועים רבים כגון בריחות, קטטות, חיתוך עצמי ואשפוזים: "חפצים חדים מסתובבים בחדרים באופן חופשי וללא השגחה, לכן הדיירים פוצעים את עצמם מדי פעם". לדבריו, מראה ניידת משטרה המגיעה למתחם הוא שגרתי, שכן פעמים רבות מוצאים עצמם המדריכים חסרי אונים. אם הורים נוספים היו יודעים מה קורה במקומות אלה, הוא אומר, סביר שרבים לא היו מכניסים לשם את ילדיהם.

בחודש ינואר מת בהוסטל של אלו"ט באור יהודה, רן וייס, אוטיסט בן 31. לפני כשבועיים פורסם ב"הארץ", שהמשטרה בודקת חשד כי מותו נגרם בשל רשלנות.

וייס נותר ללא השגחה, אף שהיה ידוע כי סבל מהפרעה שגרמה לו לשתות מים מבלי יכולת לעצור. מאז הגיעו ל"הארץ" עדויות של כ–30 מדריכים, מנהלים, אנשי צוות והורים לילדים אוטיסטים, שעבדו או שהו בהוסטלים של גופים שונים הנותנים שירות למשרד הרווחה. אף כי התיאורים אינם אחידים, בכללותן מעלות העדויות שורה של בעיות החוזרות על עצמן ברבים מההוסטלים, ומסכנות את חייהם של הדיירים.

אחת מאותן עדויות היא של הוריו של רון (שם בדוי), אוטיסט בתפקוד גבוה שהתאבד כשהיה בן 20, לאחר שש שנים בהן נע ונד בין הוסטלים שונים ומחלקות סגורות בבתי חולים. לדברי הוריו במהלך תקופה זו הוא נעשה אלים, מדוכא ומיעט לתקשר עם הסביבה. באחד המקרים הזמין צוות ההוסטל משטרה לאחר שאחז בסכין במטבח ואף נפתח לו תיק פלילי.

אין כתובת

מנהלת המחלקה הקהילתית בארגון "בזכות", נעמה לרנר, אומרת כי מדי שנה מגיעות לארגון עשרות תלונות על הנעשה בהוסטלים ומתחילת 2016 הצטברו כבר 24 כאלה. "אנשים מדווחים על מצוקה קשה", היא אומרת. "מישהו סיפר לי לאחרונה על כך שמגבילים אותו מאוד באפשרות להתקשר החוצה, ולא לוקחים אותו למעקב ולטיפול רפואי שהוא זקוק להם".

התלונות לא אמורות להגיע לארגון "בזכות", אלא למשרד הרווחה, שאמור לפקח על ההוסטלים. אך המשרד אינו מציע כתובת לפניות הורים, כך שאלה החוששים לשלום ילדיהם צריכים לפנות להנהלת ההוסטל בלבד. כמה הורים ששוחחו עם "הארץ" אמרו שהם חוששים כי ילדם יאבד את מקומו במוסד אם ימתחו ביקורת על התנהלותו.

ממשרד הרווחה נמסר כי הורים רבים נוהגים לפנות למפקחות המחוזיות בכל תלונה והן פועלות בשקיפות מלאה מול המשפחה. עוד נמסר כי המשרד מתכנן להקים מוקד חירום לפניות אנונימיות.

לפי המידע שבידי "הארץ", הפיקוח של המשרד על הנעשה במקומות הללו רופף, במקרה הטוב. למשל, מדיניות המשרד היא לבקר בכל מוסד אחת לחודשיים, ורק בתיאום עם הנהלתו. "אין עלינו כמעט פיקוח", אומר יוני (שם בדוי), מדריך לשעבר באלו"ט. "מדובר במוסד סגור שהוא חסוי בעצם". לדבריו, "הביקורות של אלו"ט ומשרד הרווחה נעשות כשההוסטל לא פעיל, כלומר כשהחברים נמצאים במרכז תעסוקה. הם עוברים ורואים שהתחזוקה של המבנה סבירה, שהכל נקי והארונות מסודרים. אם מוצאים שזה לא מסודר ולא נקי, אז זה מה שעובר הלאה מהמנהל למדריכים, לא הערות על העבודה עם החברים, אלא על סידור הארונות וניקיון".

וכך, דו"ח מביקורת שנעשתה בהוסטל של אלו"ט מגלה כי סעיף הצוות וכוח האדם "לא נבדק עקב מחסור בזמן", וכך גם סעיף ה"התייעצות עם פסיכיאטר". הסעיפים שכן נבדקו, נוגעים בעיקר למצב הארונות, השירותים והריהוט — וגם שם יכול היה להיות טוב יותר.

"להערכתי הם 'עוצמים את עיניהם לרווחה'", אומר על המפקחים אל"מ (מיל') ערן בלנש, לשעבר מנהל הוסטל של אלו"ט בכפר עופרים. "הם נמנעים מביקורת עומק, נמנעים מהתמודדות עם סוגיות מהותיות (חלקם, כמו תקנים, באחריותם המלאה), ובסופו של דבר נושאים גם הם באחריות למצב בעמותה שכמעט כל תקציבה מתבסס על תקציב משרד הרווחה".

לפי משרד הרווחה, "הפיקוח כולל ביקורים מתואמים וביקורי פתע של עו"ס, מפקחת מחוזית". אם נדרש, נמסר, מוגברת התדירות של ביקורי הפיקוח. הביקורים ארוכים וכל אחד מתמקד בנושא אחר. בדיקת התנאים הפיזיים, נמסר, "משקפת את איכות הטיפול" ו"אם מתגלה ליקוי, הנושא נבדק מיד והמשרד פועל לתיקונו".

אוטיזם מופרט

משרד הרווחה מפעיל 57 מסגרות דיור, לכ–1,400 אוטיסטים באמצעות עמותות וחברות פרטיות. כ–150 אוטיסטים מחכים כיום למקום בהוסטל. בשנתיים האחרונות חל גידול של יותר מ–25% באוכלוסיית האוטיסטים. כ–17 מההוסטלים מפעילה אלו"ט (אגודה לאומית לילדים אוטיסטים), והיתר מתחלקים בין חברות שונות, ביניהן א.ד.נ.מ ואלאור. בכל הוסטל מתגוררים 12–24 בני אדם. הטיפול באוטיסטים מופרט כבר שנים, ומשרד הרווחה, האחראי על התחום, משלם לכל מפעיל 14 אלף שקלים בחודש עבור כל מטופל — אך מטיל על הארגון המפעיל את האחריות להקמת ההוסטלים ותפעולם. כדי לממן את פעילותם מסתמכים הארגונים גם על תרומות. יש רשויות מקומיות שמקצות קרקע חינם לבניית ההוסטל (בהוסטלים של אלו"ט, ל"י), אך מתנות את השימוש בו לילדים מאותה רשות בלבד.

כך או אחרת, רבות מהבעיות שחוזרות על עצמן ברוב ההוסטלים, נובעות מהדרישות הנמוכות שמציב משרד הרווחה לתפקיד המדריך — המטפל הקרוב ביותר לאוטיסט, זה שנדרש מדי משמרת לטפל באנשים במצבי משבר, להתמודד עם התפרצויות אלימות, לקלח, להכין אוכל ואף לחלק תרופות. חרף זאת, ההכשרה מתמצה בשלוש־ארבע תצפיות על הנעשה בהוסטל, וזהו. די לשם כך ב–12 שנות לימוד. לא נדרש ניסיון מוקדם או רקע בטיפול בבעלי מוגבלות. "כל יום שאין בו אירוע חמור, שאין בו פגיעה באוטיסט בהוסטל, הוא ממש נס", אומרת רויטל לן־כהן, אם לילד אוטיסט ולשעבר חברת הוועד המנהל של אלו"ט.

נוסף על ההכשרה הבעייתית, קיים מחסור קבוע בכוח אדם. הדרישה כי יהיה מדריך לכל ארבעה דיירים בהוסטל, לא תמיד מיושמת לעתים, ופעמים רבות נותרים אוטיסטים בתפקוד נמוך ללא השגחה. ייתכן שחלק מהסיבות לכך נעוצות גם בתנאי העבודה הלא אטרקטיביים: שכר מינימום, 200–250 שעות עבודה בחודש, ואין כמעט אפשרויות קידום. לא מפתיע שתחלופת המדריכים נעה בין 40% ל–50% מדי שנה. "יש יותר מדי ילדים בכל מוסד ופחות מדי מדריכים, חסרי הכשרה, עם שכר עלוב וכמעט ללא פיקוח של הרווחה", מסכמת לן־כהן.

איתמר (שם בדוי), שהדריך משך ארבע שנים באלו"ט, מוסיף ש"רוב המדריכים הם צעירים חסרי ניסיון שעובדים תקופות קצרות", כאשר "דווקא בעבודה עם אוטיסטים יש צורך במדריכים קבועים ומקצועיים. לאוטיסטים יש קושי בהתמודדות עם שינויים. יש חשיבות להיכרות טובה עם כל מטופל".

לדבריו, "אצל רבים מהאוטיסטים החשיבה וההתנהגות שונה, וצריך לקבל את זה, להיכנס לעולם שלהם כדי לגרום להם לפעול כמו שצריך, להפחית את החרדות וההתפרצויות שלהם". לדבריו, לא מעט מדריכים "התייחסו אליהם כאילו הם בני אדם רגילים ורציונליים, ולכן דווקא החמירו את המצב". וזה עוד המקרה הטוב. לדברי איתמר יש גם מדריכים הנוהגים לצחוק על דיירי ההוסטלים: "לרבים מהם אין ראייה טיפולית בכלל".

יונתן (שם בדוי) אוטיסט בתפקוד גבוה בשנות ה–20 לחייו, סובל גם מהפרעה דו־קוטבית. לאחר מאבק של שנים, הצליח לצאת מהוסטל ולשכור דירה לעצמו. בראייה לאחור הוא שופך אור על הכשלים שליוו לדבריו את תקופתו בהוסטל של חברת א.ד.נ.מ: "הצוות לא היה מיומן — מדריכים שלא צריכים להיות עם בעלי מוגבלויות והפרעות רגישויות", תיאר. "חלק מאנשי הצוות אנטיפתיים, לא קיבלו הכשרה לעבוד איתנו. הם היו לועגים לנו, גוררים אותנו בחדר. היה דייר שכאשר מצב הרוח שלו נהיה קשה, הוא היה דופק את ראשו בקיר עד למצב של כתם דם על הקיר. כאשר זה קרה הצוות לא ניסה להרגיע אותו, לנחם אותו או לתת לו כדור הרגעה בכוח. במקום זה הטיפו לו מוסר". הוא מוסיף שאמנם קשה לו לגור לבד, "אבל זה קל במובנים רבים יותר מהוסטל. לא הבינו אותי שם"

אין תרופה לבעיה
אחד הנושאים הבעייתיים ביותר הוא חלוקת התרופות. על פי נהלי משרד הרווחה, את הכדורים צריכה לתת אחות, ואם היא לא נמצאת במקום — שני מדריכים שהוסמכו לנושא, כדי לוודא היטב שאין טעות בחלוקה. "אני טעיתי בחלוקת תרופות לא פעם ולא ספרתי", אמרה אדווה (שם בדוי), מדריכה לשעבר בהוסטל אחר של אלו"ט. ואילו רועי אמר כי בהוסטל שבו הוא הדריך, "אספקת הכדורים לדיירים באופן קבוע לא התבצעה לפי הנוהל המחייב בדיקה על ידי שני מדריכים".

במשרד הרווחה אמרו כי כל מקרה של הפרת הנוהל האוסר על מדריך בודד לחלק תרופות מטופל בנחרצות מול המפעיל. הוסטל לאוטיסטים בכרמיאל. מדי שנה גדל בכ– 15% מספר האוטיסטים המאובחנים גיל אליהו

א' עובד שנים באחד ההוסטלים של אלו"ט. הוא מספר שהיה מקרה בו "כמעט נתנו לדייר אחד כמות היסטרית של תרופות שיועדו לאדם אחר, ברגע האחרון עליתי על זה". את רועי זה לא מפתיע. "במשך שנה חילקתי תרופות לבד", אמר. "בחודש האחרון שלי בהוסטל התחילו שמועות על פיקוח אז פעם ראשונה שמו איתי עוד מדריך. ברוב הזמן אין למדינה מושג מה קורה בתוך ההוסטלים".

אך הקושי אינו מסתיים במתן התרופות. "עם כל דייר ההתמודדות היא שונה", אומר דן (שם בדוי) המדריך כיום בהוסטל בדרום הארץ. "אחד רוצה לבחור בעצמו את הבגדים, אך הוא בוחר בגדים לא מתאימים לעונה ואז הוא מתחיל לצעוק ולהכות את עצמו בראש וצריך להתעקש איתו ללבוש בגדים מתאימים. אחד אוכל את ארוחת הבוקר ומלכלך לעצמו את הבגדים אז צריך שוב להלביש אותו". לדבריו, כאשר שלושה מדריכים מטפלים בו־זמנית בשלושה דיירים, "היתר מסתובבים בלי השגחה".

על פי הנהלים, בכל עת צריכים כמה מדריכים להיות ערים ובהיכון. אולם לדברי איתמר, "בלילה יש מדריך אחד ער והרבה מדריכים ישנים למרות שהם אמורים להיות ערים". לדבריו, מדי לילה על המדריכים לעבור ארבע פעמים בחדרים ובסופו של כל סיור לתעד זאת במכשיר מיוחד. אבל לא כולם עושים זאת. "אין פיקוח, המנהל לא בא לבקר בלילה לבדוק", הוא אומר. "המנהל יודע שישנים אבל הוא לא יכול לעשות דבר בנוגע לכך. כשהמדריך ישן יכולים לקרות המון דברים. זה קורה לא פעם או פעמיים. עוברים על הנהלים גם של משרד הרווחה וגם של אלו"ט".

מוות בהוסטל

ביקור בהוסטל של אלו"ט בצפון תל אביב מזמן מפגש עם מקום שונה ואווירה שונה: החדרים מרווחים, המסדרונות מצוחצים וחלק מהדלתות מובילות לחדרי משחק גדולים. ככלל, המצב בהוסטלים של אלו"ט שונה מבמקומות אחרים, ואין זה פלא שתור הממתינים להיכנס אליהם גדול יותר. ואולם גם ההוסטלים של עמותה זו, שהיא הגוף המרכזי והוותיק ביותר במדינה המפעיל מבנים מסוג זה, אינם חפים מבעיות. מקרה המוות של רן וייס, אותו חוקרת המשטרה בחשד לרשלנות התרחש במבנה של העמותה. ל"הארץ" נודע כי בחודש פברואר התרחש מקרה מוות נוסף בהוסטל של העמותה. מקרה שהחל להיחקר בידי משרד הרווחה רק חודש וחצי לאחר האירוע. במשרד הסבירו את העיכוב בכך שרופאת המשפחה של הנפטר היתה בחופשה.

"אני סבור שלשני מקרי המוות הקשים, שלא היו מחויבי המציאות, יש מאפיינים משותפים ודומים, הן ברמות הגורמים הישירים למוות, והן להשפעות של גורמים התורמים הקשורים לדרגי הניהול באלו"ט", אומר בלנש שבעבר שימש ראש מינהל הבטיחות וביקורת האיכות בחיל האוויר. "אני סבור שיש עניין לציבור ללמוד שמקרה המוות של רן וייס לא היה מקרה בודד והבעיה היא כללית יותר".

בלנש שימש כמנהל ההוסטל בכפר עופרים במשך כחצי שנה, עד שלדבריו אולץ לעזוב את התפקיד. "למרות שעזבתי ביוזמתי, הלכה למעשה פוטרתי מתפקידי לאחר שהתקוממתי על אופן הניהול בכפר. בתקופה של שנה, תוך פחות מפעם אחת, התחלפה כמעט כל השדרה הניהולית בהוסטל — עובדת סוציאלית, מנהלת דיור, אחות, מזכירה רפואית, מנהלי מטבח ואחזקה. התרשמתי לטובה מהמסירות של אנשי הצוות והמדריכים אך התרשמתי מאוד לרעה מהתרבות הניהולית והארגונית שפגשתי".

לא רק לבלנש יש מה לומר על התנהלות העמותה, שב–2013 עמד המחזור הכספי שלה על 137 מיליון שקלים, שנכסיה הוערכו ב–165 מיליון שקלים, וששכר המנכ"לית שלה הוא לא פחות מ–450 אלף שקלים בשנה. ל"הארץ" נודע כי בשנת 2015 התפטרו רוב ההורים החברים בוועד המנהל של אלו"ט ובראשם ראש הוועד — שעשה זאת ארבעה חודשים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד. ואולם, האסיפה הכללית של הארגון לא כונסה על מנת להבין מדוע קבוצה כה גדולה של הורים נבחרים נטשו את הארגון. גם נציגת הציבור אורית אדטו, נציבת שב"ס לשעבר, עזבה לאחר מכן. יו"ר חדש של הוועד, בשם איציק שריר שרד בתפקיד 10 חודשים לפני שהתפטר גם הוא.

נציג ציבור אחר שהחליט שדי לו הוא דוד יערי. "חייבת להישאל השאלה מדוע אנשים טובים כה רבים שבאו לסייע לאלו"ט ממשיכים להתפטר?", כתב במכתב ההתפטרות שלו. "אני מודאג עד עמקי נשמתי לעתיד אלו"ט. לא רק שאני מאמין שהארגון מובל מטה למסלול שגוי ביותר, אלא שישנם סימנים מסוכנים מאוד של קבלת החלטות שגויה הגובלת, אם לא חוצה לחלוטין, תחום של התנהגות בלתי הולמת". בהמשך הוסיף פנייה להורים בוועד: "האם אתם רוצים להיות ארגון צר שמתמקד בטיפול בברי המזל המעטים אשר הצליחו לשריין מקום בבית לחיים? או שאתם רוצים לפעול למען מטרה נרחבת וחשובה הרבה יותר ולהילחם על זכויותיהם של ילדיכם ושל רבים אחרים שקולם אינו נשמע? האם אלו"ט היא בעבור קומץ נבחר או שמדובר בארגון לאומי שמשימתו לייצג את הקהילה האוטיסטית?".

רבים מהמתפטרים מאלו"ט הקימו יחדיו את עמותת "יוזמות השילוב", המקדמת שילוב אוטיסטים בכל הגילים ובכל תחומי החיים בקהילה. אף כי אינם מעוניינים להתראיין, ממכתבי ההתפטרות שלהם, שהגיעו לידי "הארץ" עולה כי ביקורת רבה מופנית כלפי התמקדות אלו"ט בדיירים שנמצאים בהוסטלים שלה ולא באוכלוסיית האוטיסטים כולה.

באחרונה התחוור להורים אלה, כמו גם לאחרים, כי אלו"ט נתנה הסכמה למהלך אחר שנוי במחלוקת: הצעת חוק (שעברה בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה) העוסקת בקידום, שיקום ושילוב אוטיסטים בקהילה, כאשר המימון לתוכנית זו אמור להגיע בין השאר מתוך קיצוץ הקצבה לאוטיסטים בתפקוד גבוה.

ההורים המתנגדים להצעת החוק טוענים כי לא מדובר רק בבעיה של "תפקוד גבוה מול תפקוד נמוך". הורים לא מעטים לאוטיסטים ב"תפקוד נמוך" רוצים דיור בקהילה, והצעת החוק לא נותנת לזה פתרון — היא נותנת רק הוסטלים. בעיה מרכזית נוספת היא בהנחה ש"התפקודים" קבועים בשעה שקיים חשש כי הקיצוץ בקצבה לבעלי תפקןד גבוה יביא להידרדרות במצבם. "אלו"ט טוענת שהיא מייצגת את הילדים של כולנו, אבל יש פה ניגוד עניינים בסיסי", אומרת לן־כהן. "איך אפשר גם לספק שירותים לממשלה וגם לבקר אותה? גם להתיימר להיות מי שמייצג את כולם וגם להתרכז בתפקודים בינוניים ונמוכים בהוסטלים בלבד? החוק הזה יגרום לכך שאלו"ט תשמר את כוחה ועוד הוסטלים ייבנו".

אין פתרון

כחלק ממגמה כללית בעולם, בכל שנה חלה עלייה משמעותית במספר האוטיסטים המאובחנים בישראל. על פי הערכות, אחד מכל 100 תינוקות נולד עם אוטיזם. במשרד הרווחה מעידים כי מדי שנה חל גידול בכ–15% במספר האוטיסטים המאובחנים וב–2015 הכיר המשרד ב–12 אלף לעומת 2,320 ב–2005. כיום אין נתון רשמי כיום על מספר האוטיסטים בישראל ועל פי הערכות ישנם בסך הכל כ-20 אלף אוטיסטים בישראל.

העלייה במספר האוטיסטים הביאה למחסור חמור במסגרות עבורם. לאלה שמחכים, או שלא רוצים לשים את ילדיהם בהוסטלים, אין למעשה אלטרנטיבה. אין, למשל, מסגרות שאינן הוסטל כמו דיור בקהילה ומגורים בקבוצות קטנות יותר.

ממשרד הרווחה נמסר כי הוא מפעיל מספר מודלים לצד ההוסטלים, כמו מערך דיור לארבעה אנשים בוגרים ודיור נתמך בו גר כל אדם בדירה ומקבל סל תמיכות לחיים עצמאיים בקהילה.

ל"הארץ" נודע כי התוכנית מתוקצבת ב–1,200 שקלים לחודש לאדם ומשתמשים בה עשרות בודדות של אנשים, מיעוטם אוטיסטים.

"אני לא רוצה לשים את הבת שלי בהוסטל", מספרת דנה (שם בדוי) אם לאוטיסטית בשנות ה–20 המאוחרות לחייה. "שמעתי המון דברים רעים מהורים אחרים על הוסטלים". חרף זאת, דנה נאלצה להכניס את בתה ברשימת המתנה להוסטל, בשל היעדר אמצעים לדאוג לה. "הכסף שהמדינה נותנת לי ממש לא מספיק לי לגדל אותה. העלויות יכולות להגיע גם ל–30 אלף שקלים בחודש. אני מזדקנת והטיפול בה קשה לי — אבל מה אני יכולה לעשות?".

כיום, אדם עם אוטיזם שחי בביתו מקבל קצבת נכות בסיסית בגובה של עד 2,400 שקלים בחודש. אדם בתפקוד נמוך יכול לקבל בנוסף גם קצבת שר"מ (שירותים מיוחדים לנכים) — שעומדת על כ–3,000 שקלים. המשמעות היא, שגם אוטיסט שמקבל את הקצבה הגדולה ביותר, לא מתקרב לסכום שהמדינה היתה משלמת להוסטל על הטיפול בו.

במשרד הרווחה אומרים כי מעבר לקצבאות מקבלים האוטיסטים החיים בקהילה מגוון שירותים המסתכמים באלפי שקלים.

"ארגון 'בזכות' טוען שוב ושוב שעדיף לעודד אנשים עם מוגבלות לגור בדירות עצמאיות או עם ההורים ומלווה צמוד ולתת להם שירותים תומכים", קובעת לרנר. "זה בטח יהיה יותר זול, בטוח ונכון עבורם: זה ימנע בעיות התנהגות שנובעות מהחיים האינטנסיביים עם אחרים ויאפשר מימוש רב יותר של הזכות לאוטונומיה ופרטיות".

רונן גיל, מנכ"ל ומייסד קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי (אס"י) אומר שהמודל הישראלי המאפשר מסגרות של הוסטלים בלבד "מבוסס על מודל בריטי מיושן. מאז, המודל הבריטי השתנה מאוד — אבל בישראל ובאלו"ט מסרבים לאמץ מודלים חדשים. אלו"ט בעיניי היא חלק מהמנגנון שעוצר את ההתקדמות לעבר פתרונות חדשים — כי היא מקבלת את מרבית הכסף מהמדינה ומנציחה את מודל ההוסטלים. היום זה הוסטל או כלום".

מאלו"ט נמסר כי הארגון מנוהל על ידי הורים שקובעים את המדיניות וסדר העדיפויות. "בשנים האחרונות אנו מתריעים שוב ושוב בפני משרד הרווחה שהתקן שנקבע למדריכים אינו תואם לצרכים של הדיירים. בנוסף, התרענו על התקציב הנמוך שלא מאפשר לתגמל מדריכים בהתאם לעבודה הקשה שנדרשת מהם. מטבע הדברים, כשהתקציב אינו מספיק והשכר נמוך, עובדים בעלי משפחות לא נשארים בה זמן רב".

עוד נמסר כי המדריכים עוברים תצפיות כדי לבדוק את התאמתם לתפקיד ואלה שמתקבלים לעבודה עוברים קורס אוריינטציה. חלוקת התרופות נעשית בידי מי שהוסמך ואם וכאשר חלה טעות, "הדבר מדווח בזמן אמת לפסיכיאטר ולהורים.

כאשר מת דייר, נמסר, "מוקמת מיד ועדת בדיקה חיצונית בלתי תלויה. בשני המקרים שתוארו השגיחו מדריכים על הדיירים בעת האירוע, ולצערנו לא הצליחו למנוע את האסון".

על ערן בלנש נמסר כי הוא "פוטר עקב חוסר התאמה לתפקיד", ועל טענותיו של דיוויד יערי כי הן נבדקו על ידי משרד רו"ח הולצמן, המשמש מבקר פנים, ונמצא שאין בהם דבר. לדברי המבקר, 'לא נמצאו חריגות או ליקויים מהותיים בהתנהלות העמותה'" .

מא.ד.נ.מ נמסר כי כי זהו "ארגון שפועל מתוך שליחות ואחריות חברתית, ומספק זה שנים שירותים הקשורים בטיפול, שיקום וקידום אנשים עם מוגבלויות. יצוין, כי כל תלונה של משפחה או דייר זוכה להקשבה מלאה. הטענות נבדקות על ידי המנהלים, וככל שנדרש מדווחות לגורמים הרלוונטיים. למען הסר ספק יובהר כי עובדים שאינם פועלים בהתאם לסטנדרטים הטיפוליים, לא נשארים בארגון".

מאלאור נמסר כי "העיתון משמש כלי בידיו של גורם אינטרסנטי, אשר פוטר על ידי הארגון, ומבקש כעת לפגוע בו". עוד נמסר כי "הטענות המיוחסות לארגון שקריות. ארגון אלאור מטפל ומקדם אנשים עם צרכים מיוחדים למעלה מ–20 שנה, וכולל צוות טיפולי מקצועי ומיומן, אשר טובת הדיירים היא נר לרגליו. באחת מן המסגרות של הארגון מקבלים אנשים עם רקע של אלימות, ולחלקם עבר פלילי. הדיירים מטופלים על ידי הארגון בצורה מקצועית, הוכנה לו תוכנית טיפול ששילבה צוות רב־מקצועי ואושרה על ידי משרד הרווחה. מבדיקה שערכנו, בשום שלב לא התרחש מקרה בו הדייר ברח ללא ידיעת הצוות".

פקידים מושחתים במשרד הרווחה עושים קופה ע"ח המוגבלים

הזנחה, מדריכים בלי הכשרה ופיקוח אפסי: מה קורה במעונות האוטיסטים בישראל , לי ירון , 22.04.2016 , הארץ  

איתנים, אנשים עם מוגבלויות, אשפוז כפוי, אשפוז פסיכיאטרי, הזנחה, התעללות בחוסים, טיפול פסיכיאטרי, יעקב מרגולין

פסיכיאטר יעקב מרגולין מנהל בית חולים איתנים ועוד שלשה בכירים הורשעו בהתעללות והזנחת מטופלים

פסיכיאטר יעקב מרגולין מנהל בית חולים איתנים ועוד שלשה בכירים הורשעו בהתעללות והזנחת מטופלים
מרגולין יעקב, עוזי שי, משה קלאן, אלכסנדר גרינשפון

הכתבה ההתעללות באוטיסטים ב"איתנים" || ארבעה עובדים הורשעו, בהם מנהל בית החולים לשעבר,  דן אבן, 13.12.2012, הארץ

הפרשה נחשפה לפני 8 שנים, ובכתב האישום תוארו מעשי התעללות חמורים בחוסים. אחת האחיות ופסיכיאטר הורשעו בהתעללות בחסרי ישע

ארבעה מעובדי בית החולים הפסיכיאטרי איתנים שבהרי יהודה הורשעו (לצפיה בהכרעת הדין הקלק כאן, בתקציר הקלק כאן) היום בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות שונות בעקבות פרשת ההתעללות במאושפזים אוטיסטים בבית החולים לפני שמונה שנים.

בין המורשעים מנהל בית החולים איתנים דאז, ד"ר יעקב מרגולין, שהורשע בעבירה של הזנחת מושגחים. מרגולין עזב את תפקידו מאז הפרשה, אך הוא עדיין מוגדר כ"מושעה מהתפקיד", ועל רקע ההרשעה צפוי להיפתח בקרוב במשרד הבריאות הליך לבחינת מעמדו.

פרקליטו עו"ד עפר ברטל, אמר בתגובה להרשעה כי "לראשונה בתולדות המדינה הורשע מנהל בית חולים בשל מחדל אגב מילוי תפקידו. במהלך פרשת ההגנה העידו שני מנהלי בתי חולים אחרים, ומסרו לבית המשפט כי לדעתם הרשעת מנהל בגין מעשה של עובדים הכפופים אליו אודותיהם לא ידע בזמן אמיתי מסוכנת למנהלי בתי חולים בכלל ולמאות מנהלים במגזר הציבורי והפרטי. אנו סבורים שבית המשפט הושפע גם מהדין הצבאי, לפיו אפשר להרשיע מפקד בגין מעשה של הפקוד שלו".

שני נאשמים נוספים בפרשה, ד"ר דניאל מאיר, פסיכיאטר של הילד שהיה מנהל מחלקת אוטיסטים בעת הפרשה ודנה בן מאיר, שהיתה האחות הראשית במחלקה, הורשעו בעבירה חמורה יותר של התעללות בחסרי ישע במספר אישומים. נאשמת נוספת, נעמה דוקשיצקי עמנואל שהיתה בעת הפרשה האחות הראשית באיתנים, הורשעה אף היא בעבירה של הזנחת מושגחים.

שני נאשמים נוספים ששימשו כעובדי כוח עזר במחלקה זוכו מאשמה. במסגרת הפרשה כבר הורשעו לפני יותר מארבע שנים שלושה עובדים נוספים שנמנו על כוח העזר במחלקה, שניים מהם בהודאה במסגרת עסקת טיעון, ונגזרו עליהם שישה חודשי עבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי.

במהלך הדיון המשפטי בפרשה נידונו 11 מקרים קשים ואכזריים של התעללות במאושפזים אוטיסטים באיתנים. בין השאר נידונה התעללות במאושפז הסובל מאוטיזם שנאסר עליו לדבר במשך מספר שעות ביום כאמצעי ענישה, מאושפז נוסף שנמנע ממנו טיפול בהתקפים אפילפטיים מהם סבל בטענה שהוא 'מעמיד פנים', מאושפז נוסף שסבל מנפילות מרובות ונמנע ממנו טיפול בחבלות שפיתח כתוצאה מהן, מאושפז שנהגו לקשור את ידיו בזמן הארוחה, מאושפז שנהג להטיח את הראש בקיר ומנעו מלצייד אותו בקסדה כדי שלא יפצע את ראשו מתוך הנחה כי הוא "מעמיד פנים", מאושפז נוסף שהצוות גזר את בגדיו, מאושפז אחר שסבל מבעיטות מצד אנשי צוות ואולץ לעבוד בעמידה, מאושפזת שאולצה לאכול על הרצפה מתחת לשולחן, מאושפז שהוכרח לאכול כל מה שהוגש לו בצלחת, מאושפז שסבל מפרצי אלימות ואולץ לשהות בחדר קטן ללא איוורור חיצוני ברוב שעות היממה ושני מאושפזים שאולצו לשהות זמן רב עם בגדים ספוגים בשתן. בפסק הדין בפרשה, הבהיר השופט צבי סגל כי הקל בחלק מהאישומים. "הרשעת הנאשמים אינה מתייחסת לכלל מרכיבי האישומים שיוחסו להם מלכתחילה בכתב האישום, אלא בחלק מן המקרים למרכיבי התנהגות מסוימים בלבד. לכמה מן המעשים האחרים שהוזכרו בכתב האישום, הכרעתי כי חרף הפסול המוסרי שדבק בהם, ביצועם לא חצה את הרף הפלילי והם אינם חמורים עד כדי ביצוע עבירה של התעללות", כתב בפסק הדין.

ישראל היום דצמבר 2012 - יעקב מרגולין ובכירים נוספים הורשעו בהזנחה והתעללות בחוסים במוסד איתנים
ישראל היום דצמבר 2012 – יעקב מרגולין ובכירים נוספים הורשעו בהזנחה והתעללות בחוסים במוסד איתנים

התעללות במטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי לנוער "איתנים" ירושלים

קישורים:

עומס חסר תקדים בבתי החולים הפסיכיאטריים "איתנים" ו"כפר שאול" באזור ירושלים – תפוסת היתר בבתי החולים "כפר שאול" ו"איתנים" מביאה לכך שחולים שוכבים על מיטות מתקפלות בחדר האוכל ..

התעללות במטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי לנוער "איתנים" ירושלים – תחקיר של עמנואל רוזן וענת גורן, אפריל 2008, ערוץ 2: בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" אמור לטפל בבני נוער במצוקה קשה של התעללות, ואלימות, אך הם יוצאים משם חבולים ופגועים לא פחות. מטופלת א': "אמרו לי שאם אני לא אשתה את זה אז הם יקשרו אותי וידחפו לי את זה באינפוזיה, שתיתי את כל הכמות. אחרי 10 דקות התחלתי להקיא, והסתובבתי עם פח כל היום. באחד בלילה לא יכולתי להירדם כי לא יכולתי בכלל לשכב, כל פעם ששכבתי אז הקאתי עוד ….

כתב אישום חמור נגד מנהל ושמונה עובדים בבית החולים הפסיכיאטרי "איתנים", ירושלים – ניר חסון הארץ 25 דצמבר 2006 – מנהל בית החולים, ד"ר יעקב מרגולין, מואשם בכך שידע על מעשיה של בן מאיר אך לא עשה די כדי למנוע אותם. ביוני 2003 הוא קיבל דו"ח שהעלה חשד להתעללות בחוסים במחלקה, אולם הוא לא התייחס אליו ברצינות. ….

3 חודשי מאסר לעובד בי"ח שהתעלל בילדים אוטיסטים בבית חולים "איתנים" , הארץ , יוני 2009 – שלושה חודשי מאסר בפועל ושלושה חודשי עבודות שירות נגזרו אתמול (רביעי) על על סמיון פיינשטיין, עובד צוות במחלקה לטיפול בילדים אוטיסטים בבית החולים "איתנים", שהורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בהסדר טיעון בחמש עבירות של התעללות בחסרי ישע על ידי אחראי. …

שר הבריאות סגר את המחלקה האוטיסטית בביה"ח איתנים , news1 , ענבל אביב , יולי 2004 , – ועדת בדיקה של משרד הבריאות מצאה, בין השאר, כי אנשי הצוות הלבישו מטופל בבגדים תחתונים של נשים, אילצו מטופלים לאכול את ארוחותיהם על הרצפה, מתחת לשולחן ואסרו עליהם לדבר או לזוז כעונש; כל החשודים בפרשה הושעו מתפקידם

אירגון בזכות, אנשים עם מוגבלויות, דנה ויילר פולק, הזנחה, התעללות, מדיניות משרד הרווחה, מעון חוסים, פשעי הרווחה

פשעי משרד הרווחה – מתעלל ומזניח מטופליו – צואה על הקירות וחוסים שכבולים לכסא במשך שעות – מעון אילנית בפרדס חנה

הכתבה ממצאי הביקורת: מוגבלים נקשרו לשעות ובודדו בחושך , דנה ויילר-פולק , דצמבר 2011 , הארץ

במהלך ביקור פתע של עמותה למוגבלים במוסד אילנית בפרדס חנה עלו ממצאים קשים. "אין מדובר במענה מניעתי, אלא בדרך חיים שגרתית"

אנשים כבולים לכיסאות שעות ארוכות, אדם שוכב במיטתו לבד כשהוא נעול בחדר חשוך ודיירים שעל גופם ניכרים סימני אלימות. אלו הם חלק מהמראות שהתגלו לאנשי עמותת "בזכות" בביקורי פתע במוסד אילנית בפרדס חנה, שמטפל באנשים עם פיגור שכלי ובעיות פסיכיאטריות קשות. חרף הממצאים, שידועים למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה, המוסד הפרטי ממשיך לקלוט מטופלים.

אנשי העמותה טוענים כי כששאלו את אנשי הצוות במוסד מדוע יש מטופלים שכבולים לכיסא, הם לא ידעו לתת הסבר – ושחררו אותם מיד. בעמותה טוענים כי הכבילה נועדה להקל על אנשי הצוות בלבד, דבר המנוגד ללשון החוק.

עמותת בזכות היא עמותה לזכויות אדם של בעלי מוגבלויות, שמעסיקה עובדים סוציאליים ויועצים משפטיים. בשנה האחרונה ערכו אנשי העמותה כמה ביקורים במוסד אילנית, שמטפל ב-140 דיירים בגילים 20-70. העמותה מבצעת את ביקורי הפתע בתיאום ובאישור משרד הרווחה.

מהעמותה נמסר כי בביקורות התגלו הפרות זכויות אדם חמורות: כבילות שלפי אנשי הצוות נמשכו שעות; נעילת מטופלים בחדרים מבודדים; דיירים עם סימני אלימות על גופם; וצואה מרוחה על הקירות. העמותה דיווחה על כך הן למשרד הבריאות והן למשרד הרווחה, ובחודש יוני עתרה לבג"ץ בבקשה שיורה על סגירת המוסד. משרד הרווחה הודיע אז על הפסקת התקשרותו עם המוסד, אולם חזר בו כעבור כחודש. משרד הבריאות הודיע כי לא יסגור את המוסד, אך יערוך ביקורות קפדניות במקום. על כן החליטו אז שופטי בג"ץ שלא להתערב, והעתירה נמחקה.

אולם בביקור שערכו נציגי העמותה במוסד בספטמבר, התברר שהמקום אמנם שופץ, אך תנאי הדיירים לא השתפרו משמעותית. בביקור נמצאו חמישה כיסאות כבילה מברזל – להם מגש הנעול מעל ירכיו של המטופל ולכן הוא אינו יכול לקום באופן עצמאי – כשבשלושה מהם מטופלים שבודדו מיתר הדיירים. יצוין כי אחד הדיירים הכבולים היה כבול לכיסא באותה תנוחה גם בשני הביקורים הקודמים של העמותה. יתרה מכך, צוות המוסד סיפר שהוא כבול לכיסא כל יום, במשך כל שעות היום. עוד התגלה כי המוסד נוהג לבודד דיירים בחדרים נעולים – ובמקום אותרו שלושה חדרי בידוד, שבאחד מהם ננעל אחד הדיירים. למבקרים נאמר כי מדובר באדם אלים ולכן הוא נעול בחדר באופן קבוע.

גם בביקורים קודמים של גורמים ממשרד הרווחה במקום עלה עניין הכיסאות המגבילים וחוקיותם. מנהלת האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד, ד"ר חיה עמינדב, כתבה בדו"ח מדצמבר 2010 לאחר ביקורה באילנית כי "בביתנים ישנם כיסאות הגבלה. פגשנו בדיירת אחת ישובה בכיסא המגביל את תנועתה. לשאלה כמה זמן היא שם נאמר לנו שישנה תוכנית הגבלה כתובה. התוכנית היתה רשומה על לוח המודעות, אך לצערי התברר שהדיירת ישובה שם מספר שעות, כשבטופס הרישום היה שינוי של השעות במחיקה ידנית והאריכו כל הזמן את תקופת ההגבלה".

באוגוסט 2010 ביקר במקום ח"כ אילן גילאון (מרצ), שהזדעזע מהתנאים בהם חיים הדיירים. "ביקרתי במקום לא אחת והתרשמתי באופן קשה מאוד, וכתבתי למשרד על הממצאים", אומר גילאון, "אנשים נמצאו עם חבורות על הגוף, ואנשי הצוות טענו שהם מכים אחד את השני. לא היו בגדים בארונות וטענו שהם קורעים אותם; צואה היתה מרוחה על הקירות והיתה שם טמפרטורה של 40 מעלות. במקום בו פוגשות המשפחות את האנשים, מחוץ לשער, היה ריח חריף של שתן".

גלאון מוסיף כי "במשרד כעסו על ביקור הפתע וטענו כי ‘המקום השתפר'. אלא שביקור נוסף שלי שם הבהיר שדבר לא השתנה". פנייתו של גילאון למנכ"ל המשרד נחום איצקוביץ נענתה באוקטובר 2010 כי המשרד מגבש מתווה להעברת החוסים למוסד אחר. אך דבר לא נעשה.

על פי חוק טיפול בחולי נפש ונוהל בתי חולים פסיכיאטריים – וכן על פי נוהל האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה – שימוש באמצעי כפייה ייעשה רק במידה הדרושה, לפרק זמן מוגבל וגם אז למטרות מצומצמות, בהן מתן טיפול רפואי או מניעת סכנה ברורה לאדם עצמו או לאחר, וכל זה באישור רופא. באשר לבידוד חולה בחדר נעול, דורש החוק הוראה כתובה של רופא, וגם זאת באופן מידתי. כמו כן נדרש אינטרקום דו-צדדי והשגחה מיוחדת, מה שלא קיים, לטענת העמותה, באילנית.

"קשירות הדיירים לכיסאות ונעילתם דרך קבע בחדרים סגורים נועדה לשמש ברובה לענישה, להרתעה וכדרך טיפול בדיירים שהצוות מתקשה להתמודד איתם מסיבות שונות", אמרה היועצת המשפטית של עמותת בזכות, עו"ד שרון פרימור. "אין מדובר במענה מניעתי או הגנתי נקודתי, אלא בדרך חיים שגרתית. אמצעי הכפייה אלו מהווים השפלת הדיירים, התעללות קשה בהם ופגיעה בזכותם לחיים בכבוד אנושי".

פנייה של העמותה לשר הרווחה, משה כחלון, לא נענתה ואילו פנייה לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, העלתה תגובה מפתיעה מצד ראש האגף לבריאות הנפש במשרד, ד"ר גד לובין. "כיסאות אלו דומים במבנם ובתפקודם לכיסאות האכלה ומנוחה בהם עושות שימוש אמהות רבות", כתב לובין. "על פי המדווח לי, יש בידי היושב בהם אפשרות לפתוח את החיבור של השולחן לכיסא עצמו. כיסאות מסוג זה קיימים בכל המוסדות המטפלים באנשים הזקוקים לסוג זה של גבולות, כעזרה להתארגנות במטלות פשוטות עבורנו ומורכבות עבורם, כגון אכילה. לעתים גבולות פיזיים אלו מנטרלים באבם דחפים תוקפניים. הם מצמצמים את הסיכון לתאונות של שאיפת מזון העלולות להסתיים בחנק".

מאילנית נמסר בתגובה כי "עתירה לבג"ץ של ארגון בזכות נגד מרכז אילנית נדחתה לא מכבר ולא בכדי. מרכז אילנית פועל כבר עשרות בשנים כדי להעניק טיפול מיטבי לחניכים בעלי בעיות קשות ביותר. חלק מהחניכים מגיעים למעון משום שטיפול בהם במוסדות אחרים נכשל. המרכז מעסיק את מיטב אנשי המקצוע ופועל בשיתוף צמוד עם משרדי הרווחה והבריאות ובהתאם להנחיותיהם, משדרג ומשפר באופן מתמיד את רמת השרות ואיכות הטיפול".
.


.

פשעי משרד הרווחה - מתעלל ומזניח מטופליו -  צואה על הקירות וחוסים שכבולים לכסא במשך שעות - מעון אילנית בפרדס חנה
פשעי משרד הרווחה – מתעלל ומזניח מטופליו –  צואה על הקירות וחוסים שכבולים לכסא במשך שעות – מעון אילנית בפרדס חנה

קישורים:

בריאות הנפש, הוסטל, הזנחה, מדיניות משרד הבריאות, נתניה, פיקוח

נתניה – הזנחת חוסים בהוסטל לחולי נפש – תחקיר: "נפלו לידיים של בוארון"

הדיירים מסתובבים רעבים ברחובות ומקבצים נדבות | אחד מהם שסבל מכינים, רוסס בקוטל חרקים | העובדות נאלצות לחתום על חוזי העסקה לא חוקיים | המבנים מסוכנים מבחינה בטיחותית ותברואתית | ככה זה כשהוסטלים לחולי נפש, הנמצאים בפיקוח המדינה, מנוהלים ע"י שאול בוארון, חבר נרכז הליכוד שאין לו שום הכשרה – אבל יש לו קשרים במקומות הנכונים | בוארון: כל הטענות שקריות

תחקיר ידיעות אחרונות , מוסף לשבת – תחיה ברק – צילום: טל שחר , 23.04.2010

ברחובות נתניה התרגלו למראה החוסים מהוסטל 'זנגוויל', המיועד לחולי נפש, מסתובבים ברחובות בבגדים בלויים, פושטים יד, מתחננים לאכול. "הם מגיעים למכולת שלי לעתים קרובות מבקשים ממני ומהלקוחות כמה שקלים, מצרכים או סיגריות", אומר פנחס רבה, הבעלים של מינימרקט "תודה רבה. "אני לא אגיד 'לא' לאדם שמבקש ממני אוכל, כי הוא רעב". "החוסים באים לפה ואמרים לי 'אנחנו רעבים, אין לנו כסף' ", מעיד גם הבעלים של מכולת "פדלפון" הסמוכה להוסטל.

שרה (שם בדוי) שעבדה בהוסטל בעבר, לא מופתעת לשמוע את הדברים. היא הייתה שם וראתה במו עיניה את החוסים. "התנאים ב'זנגוויל' לא אנושיים" מספרת שרה. "ההוסטל מטונף ומוזנח. איפה שאפשר לחסוך חוסכים, ובעיקר החוסים מסתובבים שעות בחוץ ללא השגחה". …

… קרוב משפחה של חוסה אחר ב'חיי עזרא' מספר כי גם הוא נאלץ להוציא אותו מהמוסד. "כשבאתי לבקר תמיד ישבנו בחצר, כי בפנים הסריח משתן ומעשן סיגריות. לא פעם הוא היה מלוכלך ורטוב. נראה שלא ממש בדקו אם הוא אכל". …

לכתבת התחקיר המלאה הקלק על התמונה:

תחקיר - הוסטל לחולי נפש - נתניה
תחקיר - הוסטל לחולי נפש - נתניהתויות: הוסטל זנגוויל, הוסטל 'חיי עזרא', חברת א.ב שיקום בע"מ, הפרטה, עיריית נתניה, תנאי עבודה, שאול בוארון, אילנית בוארון

קישורים:

אברבנאל, בית חולים פסיכיאטרי, הזנחה, מדיניות משרד הבריאות, משרד הבריאות, עיריית בת ים

סירחון והזנחה בבת ים – התנאים המזעזעים במוסד הפסיכיאטרי "אברבנאל" בת ים

הכתבה מסריח ומוזנח, התנאים המזעזעים ב"אברבנאל" , שרית רוזנבלום , ynet , 18.01.2010

למוסד הפסיכיאטרי הוותיק אברבנאל בת ים, המאכלס דרך קבע 300 מטופלים, לא מוקצים תקציבי בנייה ופיתוח והחולים במקום סובלים מצפיפות, סירחון כבד ועובש על הקירות. במכתב המתפרסם ב"ידיעות אחרונות" כתב מנכ"ל משרד הבריאות למנהל המוסד: "המקום פוגע בצלם האדם"
.

.

.
ריח עז של שתן, צפיפות בחדרים, חדרי מקלחת מוזנחים שקירותיהם מכוסים עובש ורק וילון דק מפריד בהם בין המתקלחים – ואף טיפה של פרטיות. זוהי המציאות הקשה השוררת במוסד פסיכיאטרי בישראל בשנת ‭.2010‬

מדובר בבית-החולים הממשלתי אברבנאל בבת-ים, שהוקם בשנות ה‭30-‬ והיה עד לפני כמה שנים אחד המרכזים הפסיכיאטריים הגדולים בארץ. כיום הוא מאכלס בקביעות 300 חולים פסיכיאטריים ובהם חולים כרוניים המאושפזים שם זה שנים, וכן פוקדים אותו מאות מטופלים מרחבי גוש דן.

עד שישה חולים בחדר קטנטן

ועדה שבחנה את שירותי בריאות הנפש בישראל המליצה ב‭2001-‬ על צמצום מספר המיטות באברבנאל, ובעקבות כך החליטה הממשלה ב‭2003-‬ על סגירתו ועל פיזור החולים. אבל לחולים לא נמצא תחליף הולם, ובית-החולים המשיך להתקיים. אלא מה? בשל ההחלטה על סגירתו אין מוקצים לבית-החולים כבר שנים תקציבי בנייה ופיתוח. הסובלים העיקריים הם החולים, בעיקר הכרוניים – שבית-החולים הוא למעשה ביתם. אלה מתגוררים בצפיפות קשה של ארבעה עד שישה בחדר קטנטן. המקלחות והשירותים משותפים לכל החולים, אף שהמקום מאכלס גם כ‭30-‬ ילדים ונערים מגיל 12 לצד קשישים. כדי ליצור הפרדה מינימלית בין נערים לנערות במחלקת הנוער נקבעו שעות מקלחת שונות לכל אחת מהקבוצות.

מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר איתן חי-עם, שביקר באברבנאל לפני שבוע במסגרת תפקידו, נחרד מהתנאים וכתב למנהל בית החולים ד"ר יהודה ברוך מכתב ובו הביע זעזוע ממה שראה: "שמחתי לפגוש צוות מקצועי עם תחושת מחויבות ושליחות, אבל נחרדתי ממצב התשתיות. כאזרח, כאדם, כרופא וכמנכ"ל התמלאתי בושה מול התנאים שבהם אנו מטפלים באנשים החלשים ביותר בחברה. לבי על ההורים שחוזרים שבורים לביתם אחרי שאשפזו את ילדם, שמעבר לגורלם המר צריכים גם להתייסר על כך שהם משאירים אותו במקום שלטעמי פוגע בצלם אדם‭."‬

תקרה מתפוררת בבית חולים אבארבנאל בת ים (צילום: מיכאל קרמר)

תקרה מתפוררת בבית חולים אבארבנאל בת ים  (צילום: מיכאל קרמר)
"עשר שנים לא נגעו כאן בתשתיות"

גם ח"כ רחל אדטו, רופאה וסגנית מנהל בית-חולים לשעבר, סיירה במקום ויצאה בתחושה קשה: "זה מדכא. התנאים במחלקות הישנות איומים. המחלקה של הילדים האוטיסטים נראית נורא. הקבוצות הכי חלשות באוכלוסייה מאושפזות

בתנאים-לא-תנאים‭."‬ מנהל בית-החולים, ד"ר ברוך, מסכים עם הביקורת. אמש אמר: ‭10"‬ שנים לא נגעו כאן בתשתיות, ובחלק מהמחלקות המצב מזעזע. השתן שהטילו החולים הכרוניים על הרצפה כבר ספוג בקירות. הריח שם נורא. בגלל הצפיפות בחדרים מספיק שאחד מהחולים לא מאוזן תרופתית כדי שזה ישפיע מיד על כל האחרים. יש מחלקות שאני מתבייש לאשפז בהן חולים‭."‬

הוא ביקש מהממשלה להכריע בהקדם באשר לגורלו של בית החולים. "הצוות שלנו איכותי, מסור ומשקיע, אנחנו מקבלים שבחים רבים על הטיפול בחולים, אבל זה נעלם כשהתנאים בשטח כל כך קשים. אתם רוצים לסגור אותנו – תסגרו, אבל אל תשאירו את החולים בתנאים כל כך עלובים‭." ‬

קישורים: