אברבנאל, הזנחה פושעת, הזנחת חולים, הזנחת חוסים, מוסד פסיכיאטרי, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים, מוסדות משרד הבריאות, שרית רוזנבלום

בית חולים אברבנאל בת ים – תנאים מזעזעים

אברבנאל בת יםמשרד הבריאות: תנאים מזעזעים בבית חולים פסיכיאטרי אברבנאל – הגיעה ההזנחה עד נפש, שרית רוזנבלום , ידיעות אחרונות כתבה מיום 18.1.2010, קובץ pdf

צפיפות, סירחון כבד ועובש על הקירות במוסד הפסיכיאטרי. מנכ"ל משרד הבריאות: "המקום פוגע בצלם האדם".

ריח עז של שתן, צפיפות בחדרים, חדרי מקלחת מוזנחים שקירותיהם מכוסים עובש ורק וילון דק מפריד בהם בין המתקלחים ואף טיפה של פרטיות. זוהי המציאות הקשה השוררת במוסד פסיכיאטרי בישראל בשנת 2010.

מדובר בבית החולים הממשלתי אברבנאל בבת-ים שהוקם בשנות ה- 30 והיה עד לפני כמה שנים אחד המרכזים הפסיכיאטריים הגדולים בארץ. כיום הוא מאכלס בקביעות 300 חולים פסיכיאטריים ובהם חולים כרוניים המאושפזים שם זה שנים, וכן פוקדים אותו מאות מטופלים מרחבי גוש דן.

ועדה שבחנה את שירותי בריאות הנפש בישראל המליצה ב- 2001 על צמצום מספר המיטות באברבנאל, ובעקבות כך החליטה הממשלה ב- 2003 על סגירתו ועל פיזור החולים. אבל לחולים לא נמצא תחליף הולם, ובית החולים המשיך להתקיים. אלא מה? בשל ההחלטה על סגירתי אין מוקצים לבית החולים כבר שנים תקציבי בנייה ופיתוח. הוסבלים העיקריים הם החולים, בעיקר הכרוניים שבית החולים הוא למעשה ביתם. אלה מתגוררים בצפיפות קשה של ארבעה עד שישה בחדר קטנטן. המקלחות והשירותים משותפים לכל החולים אף שהמקום מאכלס גם כ- 30 ילדים ונערים מגיל 12 לצד קשישים.

כדי ליצור הפרדה מינימלית בין נערים לנערות במחלקת הנוער נקבעו שעות מקלחת שונות לכל אחת מהקבוצות.

משרד הבריאות: תנאים מזעזעים בבית חולים פסיכיאטרי אברבנאל – הגיעה ההזנחה עד נפש, שרית רוזנבלום , ידיעות אחרונות כתבה מיום 18.1.2010
מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – הזנחה פושעת
מודעות פרסומת
הזנחה פושעת, לשכת הרווחה פתח תקווה, שירותי בריאות הנפש

תיעוד: הזנחה פושעת במרפאה לבריאות הנפש בפתח תקווה

מרפאה אחת בפתח תקווה ממחישה כמה המדינה מזניחה את החלשים ביותר בחברה: מדובר במרפאה לבריאות הנפש ששנים מתריעים על מצבה. ביקור שם מוכיח שזה מקום שפשוט לא ראוי להיקרא מרפאה
חיים ריבלין | חדשות 2 | פורסם 22/05/14

הזנחה קשה במרפאה לטיפול בחולים הסובלים מהפרעות נפשיות: בלב אזור תעשייה ובתי מלאכה בפתח תקווה, ממוקמת היחידה להפרעות נפשיות קשות של משרד הבריאות. קירות גבס ולוחות דיקט שמונעים כל אפשרות לפרטיות ממוקמים בכל חדרי הטיפול, צינורות ביוב ומים, ובחדרים אחרים – קירות מתקלפים.

"אנחנו זועקים זעקה נואשת כבר 20 שנה ומשנה לשנה, אנחנו פשוט מתייאשים" אומרת ג'ודי ריבקין, מנהלת היחידה להפרעות נפשיות קשות בפ"ת. "זה נותן הרגשה שזה לא באמת אכפת. אנחנו בסוף סדר העדיפויות".

מדי שבוע, מגיעים לכאן עשרות חולים הסובלים מהפרעות נפשיות – לרוב אחרי אשפוזים פסיכיאטריים. קבלת הפנים שמחכה להם היא עליבות שזועקת מכל פינה. מתברר שכסף אינו הבעיה, כי יש תקציב למעבר – אבל למנהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר לא בוער כלום.

"יש תקציב שמיועד לכך, כי ידוע שצריך להחליף את המקום הזה – והדברים נתקעים", טוענת ד"ר יעל נחמה, מנהלת המרכז לבריאות הנפש בפ"ת. "כולם אומרים שאנחנו צודקים אבל אנחנו עדיין כאן ואנחנו לא רואים גם איך אנחנו יוצאים מכאן".

מקרי הזנחה אחרים התגלו במרפאות נוספות – כולם של שירותי בריאות הנפש

גם בירושלים, מצבם של שירותי בריאות הנפש אינם מזהירים. קרוב ל-15 שנה שתושבי מזרח ירושלים מקבלים טיפול נפשי בקרוון בחצר בית החולים כפר שאול שבמערב העיר. גם בבית החולים אברבנאל בבת ים נראו תמונות דומות של הזנחה.

המשותף לכל הדוגמאות הללו – אוכלוסיית פגועי הנפש. חולים שנוח לא לראות אותם ולדחוק אותם לאזורי תעשייה לא נגישים. קן של ציפורים באביב, מים דולפים בחורף. זו אינה תפאורה לסרט קן הקוקייה, אלא המציאות במערכת הבריאות בשנת 2014.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו משתדלים לפעול מהר מול כל הגורמים הרלוונטיים למציאת פתרונות דיור למרפאות בריאות הנפש. באשר למרפאות שבכתבה, מנכ"ל המשרד יפעל לזירוז הטיפול בנושא".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מנהל הדיור הממשלתי פרסם מכרז פומבי לאיתור הדיור המבוקש (למרפאה). במהלך המכרז לא אותר דיור הולם לצרכים. בימים אלה נמשך הליך האיתור".

בית משפט לנוער, הזנחה פושעת, התעללות בילדים, משפחת אומנה, סחר בילדים, פקידת סעד לחוק הנוער

רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער הפקירו ילדה לאונס התעללות והזנחה ב"משפחת" אומנה במשך שנים

יוני 2012 – כאשר מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה, פקידת הסעד ועוזריה מאזינים בקשב לכל "דיווח" ו"תופרים" עלילה בשלל הבלים מורעלים מפיה של פקידת הסעד נגד המשפחה מעולם הפסיכיאטריה, ההתעללות והזנחה, הם גם מגישים תלונות שווא במשטרה נגד ההורים שנסגרות בסופו של יום. 
פקידת הסעד ועוזריה השונים: מאבחנים, פקידות סעד מחוזיות, ראשיות, שופטי נוער ומשפחה מנידים ראשם בשפה אחת ודברים אחדים להבלי פיהן של פקידות הסעד ופועלים בנמרצות להוצאת הילד מהבית בכפייה למסגרת חוץ ביתית מופרטת. כן לדוגמא ראינו את השקרים והמניפולציות של פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי נגד האמא ל'.
ואולם כאשר בילדים במסגרת החוץ ביתית פקידת הסעד ועוזריה אטומים לצורכי הילד גם כאשר הוא עובר התעללות ואונס קשים. וכך נאלצים הורים לראות בסבלם והתדרדרותם הפיסית והנפשית של ילדיהם בחסות פקידת הסעד ועוזריה ואין מושיע.
הסיבה לחוסר הסימטריה בהתנהגות פקידת הסעד ועוזריה היא תאוות בצע, שחיתות, סחר בילדים. פקידת הסעד ועוזריה אינם רואים בלסייע לילד ומשפחתו, אלא את תעשיית הסחר בילדים המנוהלת מזה שנים רבות מאחורי דלתיים סגורות.

סיפורה של ילדה שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער הפקירוה  לאונס והתעללות ב"משפחת" אומנה במשך שנים. הכתבה: לא בטוחה בשום מקום , נעם ברקן , ידיעות אחרונות , 4 ביוני 2012

ההורים של ל' לא היו כשירים לגדלה, והמשפחה האומנת הייתה אמורה להעניק לה בית. אבל במקום היחיד בו הייתה אמורה להיות מוגנת, ל' עברה ע"פ החשד התעללות קשה. המשטרה פתחה בחקירה ול', שוב לבדה, הועברה למוסד.

המשטרה פתחה בחקירה ול', שוב לבדה, הועברה למוסד.
ל' נאלצה לעזוב את הוריה הביולוגיים כבר בגיל שלוש. השניים, לא היו יכולים לטפל בילדה הקטנה שנולדה עם פיגור שכלי. הפעוטה הועברה בכפיה למשפחה אומנת, שהיתה אמורה לאהוב אותה, לטפל בה, ולעזור לה להשתקם. אבל דווקא המקום שהיה אמור להיות הבטוח מכל עבור ל', הפך את חייה לגיהינום.

הצעירה, היום בת 19, עברה התעללות פיזית ומינית קשה במשפחת האומנה אליה הועברה. עכשיו היא הוצאה מידי האומנים המתעללים ועברה להוסטל עד תום החקירה, אך ככל הנראה ישנם ילדי אומנה נוספים המתגוררים אצל המשפחה המתעללת.דואר אלקטרוני שהגיע ל"ידיעות אחרונות" חשף את סיפורה של ל'. מגיל שלוש, קרובי משפחתה הביולוגיים ניסו לשמור איתה על קשר ולגדל אותה אך נדחו שוב ושוב על ידי משרד הרווחה.לפני כשבועיים, לאחר 16 שנים של נתק כפוי, זכו דודתה ובנות דודותיה של ל' להיפגש עמה בבית משפחתה הביולוגית.

אז, היא סיפרה לראשונה בצורה מעורפלת, על אלימות אותה היא חוותה וחווה גם כיום. האלימות כללה בעיטות בגבה ורגליה של ל', סטירות ואף אצבע שבורה, אותה לא טרחו המתעללים האומנים לבדוק.לבת דודתה סיפרה ל' כיצד קיבלה מכות מהמתעללים האומנים ומ"אחיה הגדולים" מאז שהיא זוכרת את עצמה.

עיניה של ל' בקושי נפתחות, מאחר והיא סובלת מבעיות ראיה קשות.למרות שהיא זכאית למשקפיים, משפחת האומנה המתעללת לא דאגה לקנות לה זוג, כיוון שלטענתם לא היה להם כסף. בל נשכח כי מדובר במשפחת אומנה שמתוקצבת ב- 11,000 ש"ח מידי חודש בגין הקטינה.

לבד בתוך התעללות מתמשכת, מצבה הנפשי והפיזי של ל' הלך והדרדר ובמשך שנים היא כמעט ולא דיברה עם איש. למרות שהיא כבר בת 19 שנים, היא סובלת מליקוי חמור בדיבור.אך מתברר שהאלימות והיחס הקשה שהיו מנת חלקה של ל' הם רק קצה קרחון. בשלב מסוים בשיחה עם משפחתה הביולוגית סיפרה הנערה בקול רועד ופחד גם על התעללות מינית שעברה מצד האב במשפחת האומנה.

כש-ל' הגיעה לגיל 12 "האבא" במשפחת האומנה כפה עצמו עליה, השקה אותה ביין, למרות שצעקה והתחננה וביצע בה מעשים קשים.לדבריה, אב האומנה איים עליה מספר פעמים שאם תתלונן היא תלך לבית הסוהר, ואף דימה שיחות עם המשטרה וטען כי נאמר לו בקו השני שיגיעו לקחת את ל' לכלא.

מסכת ההפחדות עבדה. ל', על פי החשד שמרה על שתיקה במשך שנים.בעקבות השיחה עם בת הדודה, הגישה משפחתה הביולוגית של ל' תלונה במשטרת מחוז ש"י. אז התגלה להן שתלונה דומה הוגשה כבר לפני שנתיים – אך הצעירה הוחזרה כעבור פרק זמן חזרה על משפחת האומנה. תלונת בנות המשפחה הוגשה בסוף חודש מאי והצטרפה לתלונה נוספת שהתקבלה מאחת ממדריכותיה של הצעירה מספר ימים קודם לכן.

עם קבלת התלונה – החליטו האפוטורופוס של הצעירה מטעם אקים אפוטורופוסות יחד עם גורמי הרווחה להוציאה באופן מיידי מבית משפחת האומנה. הצעירה שהתה עד אתמול אצל דודתה ואתמול הועברה להוסטל חרף התנגדות המשפחה הביולוגית.
במשטרת מחוז ש"י מאשרים את קבלת התלונה, אולם לא ביצעו חקירת ילדים שהכרחית במקרים בהם המתלונן מוגדר כחסר ישע כמו במקרה זה.
ממשרד הרווחה נמסר: "התלונה מלפני שנתיים נבדקה על ידי כל הגורמים והתיק נסגר מחוסר אשמה. התלונה החדשה נמצאת בחקירת משטרה ועל כן איננו מעונינים להרחיב בענין."

רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער הפקירו ילדה לאונס והתעללות ב"משפחת" אומנה במשך שנים

פלייליסט – סחר בילדים במשפחות אומנה

 קישורים:

בית אבות, הזנחה פושעת, הזנחת קשישים, לשכת הרווחה בני ברק, קשיש, רשלנות פושעת, שרפה

לשכת הרווחה בני ברק – הזנחה פושעת קשישים לשרפה בבית אבות

הכתבה מכבי האש: "בית האבות נשרף, הצוות ברח" , חדשות 2 , מרץ 2012

לשכת הרווחה בני ברק מנותקת מהמתרחש בבתי האבות בעיר – בבוקר שאחרי הדליקה הגדולה בבית האבות בבני ברק, מפקד מכבי האש זועם. "הגענו לשם וראינו אנשים חסרי אונים במקום, ללא אנשי סגל ושלא מחובר למערכת הכיבוי האוטומטית", אמר טפסר שמעון בן-נר בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט. בעקבות הדליקה נחקר מנהל המקום במשטרה יחד עם שניים מעובדיו
.


.
רק בנס הסתיימה אתמול השריפה בבית האבות בבני ברק ללא אבידות בנפש, אבל ביום שאחרי – עולות לא מעט טענות שיש לבדוק בכובד ראש, וכנראה שהנושא ייחקר בפן הפלילי. בשעות הצהריים הגיעו מנהל בית האבות ושניים מעובדיו לחקירה במשטרה.

מי שהתריע בעבר על הסכנות שבבניין הוא מפקד תחנת כיבוי האש בבני ברק, טפסר שמעון בן-נר, שזעק אך איש לא שמע. "המערכות האוטומטיות שאמורות להיות מחוברות למוקד שלנו לא פעלו", אמר בן-נר בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט. "היה זה עובר אורח שדיווח לנו על השריפה, ולמזלנו מפקד המשמרת החליט להקפיץ כוחות מערים סמוכות. אחרת אני לא יודע איך האירוע הזה מסתיים".

בן-נר מספר כי כאשר הגיעו הכבאים למקום הם נתקלו במחזות קשים. "זה היה מבעית, ישבו שם אנשים חסרי ישע במיטותיהם, חלקם לבושים יותר וחלקם פחות, כאשר רק אחד היה יכול לחלץ את עצמו. כל השאר מרותקים לכיסאות גלגלים. המקום עצמו גם אינו ערוך לאירועים מסוג זה, והאמת שלא פגשתי איש סגל אחד במקום".

דובר תחנת הכיבוי, להב משנה חזי צפניה, סיפר לגלי צה"ל כי "כשהצוותים הראשונים הגיעו למקום, הם כלל לא ראו את אנשי הצוות המקומי. לא היה מי שיכוון וייתן אינדקציה על מספר הקשישים ועל מיקומם. הכבאים נאלצו לרוץ מחדר לחדר ולמצוא את הקשישים. כנראה שצוות העובדים ברחו מהמקום, בכל זמן החילוץ ניסינו לאסוף מידע על האוכלוסייה במקום ועל מבנה המקום, אבל לא יכולנו, כי לא היה שם אף אחד".

"ביקשנו לסגור את המקום"

המבנה המסוכן היה מוכר לבן-נר ואנשיו מזה תקופה ארוכה, וגם האפשרות שמא יתרחש במקום אסון, לא הביאה את הגורמים המוסמכים לכך לנעול את שערי בית האבות.

"כל שנה אנחנו עושים ביקורת, והשנה הקדמתי את הביקורת לחודש פברואר האחרון והתוצאות היו זוועתיות: בקומה הראשונה בית אבות, בקומות אחרות ישיבה ובקומה העליונה שיפוצים. חשכו עיניי", הוסיף מפקד תחנת הכיבוי בבני ברק.

"הכבאים חירפו את נפשם", סיכם בן-נר, "הם לא היו יכולים להתעלם מהתחינות של האנשים. הם לא היו בפאניקה כי אולי הם לא הבינו את המצב, אבל הפנים דיברו וביקשו 'תוציאו אותנו'".

קישורים: