הוצאת קשיש מהבית, עמותת שפר, רבקה מקייס, רעות אפוטרופסות, תאגידי אפוטרופסות

גליה בת של חסויה נגד רעות שרותי אפוטרופוסות העמותה מפנטזת על מכירת הדירה של אמא שלי

יום חמישי 11/8/16 מחאת משפחות חסויים נגד רעות שרותי אפוטרופוסות בלובי בניין העמותה ברחובות.
עדותה של גליה: "אחרי שניתנה החלטה בביהמ"ש ברחובות הקובעת כי אמא שלי לא זקוקה למטפלת 24 שעות, פקידת הסעד ענת יוליס מלשכת רווחה רחובות, העבירה את התיק מביהמ"ש ברחובות לביהמ"ש בפתח-תקווה ושם השופטת רבקה מקייס, הפכה את ההחלטה ופסקה בדיוק ההיפך, שאמא שלי זקוקה למטפלת 24 שעות וכאן נסתם הגולל"

גליה (בתמונה), נכה רתוקה לכסא גלגלים מתגוררת בבית אימה חולת אלצהיימר בדרגה קלה משנת 2011 וסועדת אותה.

לדבריה, עמותת רעות מונתה כאפוטרופוס על הגוף והרכוש של אימה, על ידי פקידת הסעד ענת יוליס, מהמחלקה לקשיש בלשכת רווחה רחובות, למרות שאביה היה כשיר לגמרי ויכול היה לשמש אפוטרופוס שלה.

התנהל דיון בבית המשפט לענייני משפחה. מומחה ביהמ"ש, פסיכוגריאטר קבע שהאם אינה זקוקה לאפוטרופוס ואילו פקידת הסעד יוליס התעקשה, כי האם זקוקה לטיפול צמוד של 24 שעות ביממה. באותה עת, האם הסתייעה במטפלת מספר שעות מידי יום. ההורים התנגדו למטפלת שתגור בביתם.

השופט זכריה ימיני, שכיהן בזמנו בביהמ"ש רחובות, קבע כי האימא לא צריכה מטפלת 24 שעות. אחרי שנקבעה עובדה זו, העובדת הסוציאלית העבירה את התיק מביהמ"ש ברחובות לביהמ"ש פתח-תקווה, התיק נותב לשופטת רבקה מקייס, וברגע שהתיק עבר לידיה, נסתם הגולל. גמרנו. היא פסקה שאמא שלי צריכה מטפלת 24 שעות, בדיוק כמו שפקידת הסעד רצתה.

מרגע מינוי עמותת רעות, הם פועלים כדי להוציא את אימי מהבית, לאשפז אותה בבית חולים. הם הגישו "בקשה בהולה למתן הוראות להוציא את החסויה מהבית בכוח משטרה", בטענה כי אין כספים לשלם למטפלת. גליה אומרת בזעזוע: "איך הם בכלל חושבים בצורה כל כך אכזרית לעשות את זה לאמא שלי, בכוח משטרה?".

עמותת רעות, לקחה את הפיקוד על נכסיה של האימא, ולא משכירה דירה שעומדת ריקה, כבר חצי שנה. לדברי גליה, היא שאלה את יהודה גוהר, למה הוא לא משכיר את הדירה, והוא השיב שהמצב סבוך.

גליה מאשימה את עמותת רעות, בהפקרה, ביזה והזנחה. היא טוענת שאמא שלה הוכתה על ידי מטפלת, היא דיווחה ולא עשו עם זה דבר. לדבריה, עמותת רעות "מפנטזת" על מכירת הבית של אמא שלה, ורוצים למכור את הדירה, לצורך תשלום חובות ארנונה שלא שולמו על ידם מרגע מינויים בשנת 2011, למרות שהם אלו שאחראים על תשלום החובות של הדירה במלואם.

תגובת יהודה גוהר הייתה לגולל על הבת גליה את מחדליה של עמותת רעות, ולדרוש את פינוייה מבית אימה, בטענה שהיא מתלוננת נגד העמותה, ואינה משלמת שכירות, למרות שהיא מתגוררת בבית אימה, כברת-רשות מיום היוולדה.

הוצאת קשיש מהבית, לשכת הרווחה קרית שמונה

עובדות סוציאליות בליווי שוטרים חוטפים קשישה מביתה ומשפחתה לעיני בניה

יוני 2016 – קשה לצפיה – לשכת הרווחה קרית שמונה החליטו שהאם הנכה לא מטופלת מספיק טוב על ידי ילדיה והוציאו אותה בכוח למוסד בליווי משטרה. מדובר בהוצאת קשישים מביתם ומשפחתם למוסדות סיעודיים תחת חסותם של אפוטרופסים תאבי בצע כדוגמת ירדנה נילמן. הקשיש מולעט במוסדות אלו בסמים פסיכיאטריים כדי להוזיל עלות החזקתו במוסד. הקשיש מאבד יכולות פיסיות וקוגנטיביות במוסדות אלו.
היזהרו מרשויות הרווחה

דוגמא נוספת להוצאת קשישה בכפייה מביתה בוצע ע"י פקידת הסעד ענבל בורנשטיין מלשכת הרווחה תל אביב. להלן התחקיר:

אילה מאיר, הוצאת ילדים מהבית, הוצאת קשיש מהבית, מדיניות משרד הרווחה, פקידת סעד ראשית לסדרי דין

איילה מאיר פקידת סעד ראשית לסדרי דין ומשפחתה – תמונה

ספטמבר 2104 – פקידת סעד ראשית לסדרי דין של משרד הרווחה אילה מאיר מוציאה מידי שנה אלפי ילדים, קשישים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות על סמך הבלים ודברי בלע מפיהן של פקידות סעד ברשויות מקומיות.
בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים בהבלי פיהן של פקידות הסעד סוף פסוק.
הילדים והקשישים במוסדות הכליאה של משרד הרווחה כלואים ללא פיקוח ובניגוד לאמנות בינלאומיות כגון אמנת זכויות הילד. רבות דובר כי משרד הרווחה הורס משפחות בדרכי רמיה. לדוגמא ביקורת האגודה לזכויות האזרח, ביקורת מבקר המדינה על תלישת ילדים מביתם בועדות החלטה, ועוד.

פקידי משרד הרווחה ובראשם שר הרווחה מאיר כהן מתייחסים בבוז לדוחות לוועדות ופניות האזרחים ומטייחים בדרכי רמיה ורדית הפונים.

להלן תמונותה של אילה מאיר ומשפתה כפי שפורסמו על ידה בדף הפייסבוק שלה הפתוח לציבור הרחב.

איילה מאיר - פקידת סעד ראשית לסדרי דין - דף פייסבוק
איילה מאיר – פקידת סעד ראשית לסדרי דין – דף פייסבוק

קישורים:

אלימות משרד הרווחה, הוצאת קשיש מהבית, לשכת הרווחה מגדל העמק, ניצולי שואה, קשיש

לשכת הרווחה מגדל העמק – לקחו קשישה ניצולת שואה בת 80 אזוקה לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה מבלי שפסיכיאטר או שופט ראו אותה

לשכת הרווחה מגדל העמק - לקחו קשישה ניצולת שואה בת 80 אזוקה לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה מבלי שפסיכיאטר או שופט ראו אותה
מגדל העמק – קשישה ניצולת שואה
בת 80 אזוקה

אלימות עובדות סוציאליות לשכת הרווחה מגדל העמק נגד קשישים. משיקולי תאוות בצע ופרזיטיות החליטו העובדות הסוציאליות להיפטר מהקשישה בדרך אכזרית ואפלה תוך ניצול ההפקרות בבתי המשפט עושי דברן.
מתוך סטטוס בפייסבוק – יולי 2014

שלוקחים זקנה לאישפוז פסיכיאטרי בצו של פסיכיאטר מחוזי שלא ראה אותה ובלי שתהיה עובדת סוציאלית לידה כשהיא לא מבינה את השפה אישה בת שמונים קשורה באזיקים שלוחצים לה על הידיים ובוכה אשה שאין לה ילדים ולא קרובי משפחה האם ניתן להעלים אדם ביום בהיר מביתו בלי שיהיה מישהו שיפקח על אשפוזו תראו את התמונה ותשפטו זה קרה היום במגדל העמק 

יוני 2014 - מגדל העמק - קשישה בת 80 אזוקה נלקחת לאשפוז פסיכיאטרי מבלי שפסיכיאטר מחוזי או שופט ראו אותה
יוני 2014 – מגדל העמק – קשישה בת 80 אזוקה נלקחת לאשפוז פסיכיאטרי מבלי שפסיכיאטר מחוזי או שופט ראו אותה

האם הפסיכיאטר המחוזי במגדל העמק השתגע או שחמד דירתה של קשישה בת 80 ניצולת שואה

מגדל העמק - קשישה בת 80 ניצולת שואה באזיקים
מגדל העמק – קשישה בת 80 ניצולת שואה באזיקים

אין לב: ניצולת שואה נאזקה ואושפזה בכפייה , ישראל היום , 03.07.2014

מגדל העמק: שני גברתנים פינו את בת ה־83 בכוח מביתה • משרד הבריאות: "רואים את המקרה בחומרה רבה, נחקור"

ניצולת שואה בת 83 ממגדל העמק, חוותה שלשום טראומה נוראה כאשר שני גברתנים הגיעו לביתה, אזקו אותה באזיקים ולקחו אותה לבית חולים פסיכיאטרי מתוקף צו אשפוז בכפייה שהוציא נגדה הרופא הפסיכיאטרי האזורי.

מאיר זגורי, שמנהל עסק בסמוך לדירת הקשישה, שמע את צעקותיה ונחלץ עם שכנים לעזרתה. "זה היה מחזה מחריד ומצמרר", אמר, "הקשישה, אזוקה בשתי ידיה, בכתה כמו ילדה קטנה. שני הגברים היו לבושים אזרחית וכפפות על ידיהם, אחזו בה ודרשו ממנה להתלוות אליהם. הזעקתי את המשטרה והודעתי לשניים שעד שהמשטרה לא תבדוק את חוקיות הצו, לא נאפשר להם לקחת אותה ודרשנו מהם להוריד ממנה את האזיקים".
לפי זגורי, שהיה נרגש ונסער מהמחזה המזעזע, מדובר ברופאה לשעבר שעלתה לפני שנים רבות מרוסיה ואינה דוברת עברית: "היא לא מסוגלת להזיק לזבוב. מדוע צריך לאזוק אותה ולקחת אותה כאילו היתה חיה רדופה. איפה הכבוד? ככה מעלימים אנשים?" לבסוף, אחרי שהשוטרים הגיעו ובדקו את חוקיות הצו, הגברתנים לקחו את הקשישה.

מהאגף לשירותים חברתיים בעיריית מגדל העמק נמסר: "הגברת מוכרת ומטופלת על ידי האגף לשירותים חברתיים. ככל הנראה, הרופאה של הגברת פנתה לפסיכיאטר המחוזי שהוציא צו לבדיקה בכפייה בשל כוונות אובדניות לכאורה, מבלי ליידע את גורמי הרווחה בעירייה. השוטרים שהוזעקו למקום הופתעו למצוא אותה כבולה באזיקים. התעניינו בשלומה מול בית החולים ומול נהג האמבולנס ונמשיך לעקוב אחר המקרה ולסייע ככל הנדרש". 
ראש עיריית מגדל העמק אלי ברדה הגיב בזעם רב על הפגיעה בקשישה ואמר: "תמונה של אישה קשישה ניצולת שואה באזיקים קורעת את הלב ואינה מקובלת. בדקתי מול מפקד תחנת משטרת מגדל העמק, סנ"צ מני בנימין, את הנושא ואף הגשנו תלונה במשטרה כדי לבדוק מי אזק את הגברת ובאיזו סמכות. נמשיך לעקוב אחר המקרה ונסייע ככל הניתן". 
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "שרת הבריאות יעל גרמן רואה את המקרה כפי שמתואר בחומרה רבה. על פי הנחייתה, יבצע המשרד תחקיר מיידי של המקרה ובהתאם לממצאים שיעלו יינקטו הצעדים הדרושים".

 פלייליסט – מדיניות רוווחה דורסנית ומתעללת בקשישים

פברואר 2012 – פלייליסט – יחסם של רשויות הרווחה אל הקשיש הוא התעלמות, התנערות, בירוקרטיה אכזרית, עושק, גזל, והתעמרות, תאגידים שונים במשק ומטפלים מזלזלים ומתעללים בהם ברוח מדיניות רשויות הרווחה. רשויות הרווחה מוציאים בכפיה קשישים מביתם למוסדות סיעודיים שם מסממים אותם בסמים פסיכיאטריים. הקשישים מאבדים יכולות קוגנטיביות דיבור הליכה, בעוד ניתן להחזיקם בקהילה עם עובד זר בחצי עלות.

אלישע בן קימון, אסתר כשר, דיור לקשישים, הוצאת קשיש מהבית, לשכת הרווחה יהוד, עיריית יהוד, עמידר, קשיש

עמידר ולשכת הרווחה יהוד – השלכת קשישה מביתה לרחוב

מרץ 2013 – התרגיל המסריח של עיריית יהוד, עמידר, ולשכת הרווחה יהוד לגירוש קשישה מביתה. פינוי זמני מדירת עמידר, יכול בקלות להפוך למצב קבוע. את השיעור הזה למדה על בשרה אסתר כשר, קשישה מיהוד, שנתבקשה לעזוב את ביתה לתקופה של שבועיים. שנתיים וחצי לאחר הפינוי היא עדיין ממתינה לפתרון הדיור המיוחל ומתחננת לשוב לביתה. 

כתבתו של אלישע בן קימון. צילום: פזית דנק, עריכה: ערן ליכטנשטיין

אפוטרופוס, בית אבות, בית משפט לענייני משפחה, הוצאת קשיש מהבית, סארי גיוסי, תמר ניסים שי

הליך מינוי אפוטרופוס להורים קשישים – המשפט המכור של השופטים סארי ג'יוסי ותמר ניסים – שי

שופט לענייני משפחה סארע ג'יוסי - מתייחס להבלי פיהן של עובדות סוציאליות כראיות על גבם של מוחלשים

אוגוסט 2012 – מדובר הליך שיפוטי א"פ 2262-02-12 בראשות השופט סארי ג'יוסי למינוי אפוטרופוס חיצוני לזוג הורים כבני 80 הלוקים בדמנציה מתקדמת  להורים שתי בנות ובן, בהן י' המטפלת בענייני ההורים מזה מספר שנים, ואחיה והגורמים המטפלים מתנגדים למינויה, ורוצים במינוי גוף חיצוני לאפוטרופסות, עמותת ש.פ.ר.

בפברואר 2012 הוצאו ההורים בכפייה מביתם לבית אבות מאחר ופקיד הסעד המחוזי לחוק ההגנה על החוסים היה סבור שהם בסיכון. בית משפט השלום בעפולה, השופטת תמר ניסים – שי, ובמעמד היועמ"ש בלבד, נעתרה לבקשה להוצאת החסויים מביתם והם אכן הוצאו משם ומאז שוהים במסגרת סידור חוץ ביתי בבית אבות.

הליך מינוי האפוטרופוס מנוהל ע"י מערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא סדרי דין, או דיני ראיות, ומאופיין גרימת נזק לחסויים והכפשות והשמצות נגד אלו שאינם חושבים כמו הרווחה.

מאפייני הליך מינוי אפוטרופוס לחסויים כפי שנוהל ע"י השופט סארי ג'יוסי והשופטת תמר ניסים שי.

השתלטות פתאומית על גופם ורכושם של החסויים, הוצאתם בכפייה מביתם וכליאתם בבית אבות בצו בית משפט – השופט סארי כותב בהחלטתו (סעיף 4): "במקביל (2/2012), פנה פקיד הסעד המחוזי לחוק ההגנה על החוסים, … , לבית המשפט בעפולה בבקשה .. להוצאתם המידית של החסויים מביתם… בית משפט השלום בעפולה, כב' השופטת תמר ניסים – שי, ובמעמד היועמ"ש בלבד, נעתר לבקשה להוצאת החסויים מביתם והם אכן הוצאו משם ומאז שוהים במסגרת סידור חוץ ביתי בבית אבות"  – הלאמת רכוש הקשישים והוצאתם בכפייה מביתם נעשתה ללא ראיות אלא ע"ס סברות של פקידת סעד מחוזית. פעולה תוקפנית ופתאומית כזאת לקשישים במצבם המשנה לחלוטין את אורח חייהם ברגע, מסבה נזק בלתי הפיך ומדדרדרת את מצבם. למרות שאין שום טענה נגד הבת שטיפלה בהם כפי שכתב ג'יוסי בסעיף 7: "אין חולק, כי עד לחודש 2/12 לא עלתה כל טענה כנגד תפקודה של י'."
התנהגותה הרשלנית של השופטת תמר ניסים – שי הסבה להורים נזקים נפשיים פיסיים וכלכליים גבוהים מאוד.

פקידת הסעד מגייסת את "הגורמים המטפלים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים המשמיצים את הבת שנטלה אחריות על הוריה וטיפלה בהם במשך שנים – השופט סרי ג'יוסי ממשיך (סעיף 5): "התרשמות הגורמים המטפלים היתה כי ב- י' ניכרים נוקשות וחוסר גמישות… עוד התרשמו הגורמים המטפלים, כי י' אינה יכולה לקבל חוות דעת של אנשי מקצוע ודעות של אחרים והיא היתה משתפת פעולה עם הגורמים המטפלים… כאמור, זו היתה עמדת שירותי הרווחה, כלל העובדים הסוציאליים שהיו מעורבים וכן דעתם של האחים, המשיבים 2, 3, אשר כולם היו תמימי דעים, כי י' אינה מתאימה לשמש כאפוטרופא ואף מזיקה לחסויים" – לאחר הוציאה את ההורים בכפייה ופתאומיות מביתם מגייסת פקידת סעד את "הגורמים המטפלים", עובדים סוציאליים, והאחים כולם נגד הבת שטיפלה בהוריה במשך שנים כדי להשמיץ אותה ולשבור את רוחה, ולהציג לשופט עובדה מוגמרת.

השופט סארי ג'יוסי אינו חושף את שמות הגורמים המטפלים וגורמי הרווחה מחשש שקלונם יחשף בציבור – בסוף החלטתו אוסר ג'יוסי לפרסם פרטים מזהים על האירוע ולא רק של בעלי הדין וכך כותב ג'יוסי: "מותר לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים" – אם אכן עשו שירותי הרווחה ו"הגורמים המטפלים" עבודת קודש, והם גם עובדי ציבור, מדוע מורה ג'יוסי לא לפרסם את שמותיהם, הרי הם עובדי ציבור וזכות הציבור לדעת מיהם האנשים שהוא מעסיק ודרך עבודתם לטוב ולרע..

סארי ג'יוסי מבסס החלטתו על הנחות יסוד פרימיטביות תלושות מהמציאות בימינו וכל הזמנים – ג'יוסי כותב (סעיף 12) – "יש לזכור גם, כי לתסקירים ולעדויות של עובדים סוציאליים נודעת חשיבות רבה ומעמד מיוחד כפי שכותב השופט (בדימ') ח' פיזם במאמרו שפורסם בפרקליט כרך לג', שנת 1981 , עמ' 498 אליו הפנתה באת כוח היועמ"ש: 'דעתנו היא שלתסקירו של פקיד הסעד יש ערך ראייתי בהיותו
אחד מן היוצאים מן הכלל הפוסל עדות שמיעה. לתסקיר כראיה יש מעמד מיוחד וספציפי לגבי העיקרון הכללי הפוסל עדות שמיעה
' ..
." – תפיסתו של סארי ג'יוסי שגויה ופסולה. בדו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתם של פקיד סעד לסדרי דין שפורסם בנובמבר 2008 נקבע כי עבודת פקידי הסעד לסדרי דין  לוקה בניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים. שופט אמור להסתמך על עובדות לנתח אותן ומהן להסיק מסקנות. ג'יוסי אינו נוהג כך אלא מנסה לשכנע להאמין להבלי פיהן של פקידות נסעד. סארי  ג'יוסי בעצמו בהמשך אף מציג חוסר אמינות של פקידת הסעד. התנהגותו של סארי מצביעה על חוסר מקצועיות, התבססות על הנחות יסוד פסולות, ופוגעת באמינות בתי המשפט.

 חוסר אמינות של העו"ס לסדרי דין ק' שכתבה את התסקיר – ג'יוסי כותב בסעיף 12: "באשר לעדותה של העו"ס גב' ק', הרי משנחקרה על תסקירה ונתבקשה לפרט מקורות המידע עליו נסמך התסקיר והתיאורים שאינם מחמיאים ל- י', עלה כי אמירות אלה נותרו נשענות על חשדות שהיו לה. כך, למשל, באשר לטענה כי י' אינה נותנת להוריה"
תרופות מתאימות, מסרה: "ת. אין לי הוכחה. פניתי אז לעובדים הזרים ולד"ר ש', ואף אחד לא
יכול היה להגיד לי מה המרשם ומה הם מקבלים באמת. אני לא יכולה להגיד כי אני לא ראיתי את התרופות ואת המרשמים ואת המינון, אף אחד לא היה מוכן לספק את ההוכחה הזו" (עמ' 21 לפרוטוקול)"
.

 ג'יוסי אפוא טוען כי יש להתייחס לתסקיר העו"ס כראיה חרף העובדה הברורה של חוסר אמינות של תסקיר העו"ס. הנחת היסוד של ג'יוסי לא עמדה במבחן המציאות דנן או בכל מציאות כפי שפורט בדו"ח ועדת סלונים נבו.

ג'יוסי משתמש ב"חששות ליבו" להחלטה ולא ע"פ עובדות וניתוחן למסקנות חרף העובדה שפקידת הסעד מסרה לידיו תסקיר מטויח ולא אמין – ג'יוסי כותב בסעיף 16: "כל האמור לעיל מקים חשש בליבי כי י', ולמרות כל הכוונות הטובות שיש לה, אינה מהווה, במקרה שלנו, האפוטרופוס הטוב ביותר עבור הוריה וקשה להתעלם מניסיון העבר שאומנם למשך תקופה ארוכה היה בגדר ניסיון טוב, אך בעת האחרונה בלבד מעלה ספקות לגבי יכולותיה של י'. די בספק זה, לדעתי, כדי להטות את כפות המאזניים לטובת מינוי גורם נטרלי – חיצוני שיהא בעל ניסיון ויכולת בדוקים לשמש כאפוטרופוס". ג'יוסי מסתמך על "חששות ליבו" שנובעות מהתנהגותה של הבת "בעת האחרונה", כלומר על סמך הבלי פיהם של עובדי בית האבות המכפישים את הבת כדי שיוכלו להמשיך לקבל שלמונים עבור הטיפול בהורים.

מתקן הכליאה (בית אבות) של ההורים בו הם שוהים בכפייה מתלונן נגד הבת שמתנגדת לשהותם שם – פקידת הסעד מציגה את ההורים ובתם בפני בתי אבות אליהם נשלחים ההורים בכפייה בצו בית משפט. מקובל כי בתי אבות אלו פועלים להשארת החוסים בקרבם וסימומם בסמים פסיכיאטריים כדי שישארו שם לנצח כדי שיוכלו לקבן שלמונים על הכליאה. ג'יוסי מתאר כיצד בית האבות מתלונן נגד הבת (סעיף 16): "על אלה אוסיף, כי ביני וביני הוגשה על ידי בית האבות ובאמצעות האפוטרופא הזמנית, לצו הגנה כנגד י' וזאת בטענה כי היא אינה מבינה את מצבם הבריאותי והתפקודי של הוריה, בטוחה שהם צלולים בדעתם וכי ניתן לטפל בהם תוך שיתוף פעולה מצידם ולהשיג את הבנתם והסכמתם לטיפול אף שאין כך הוא הדבר". וזאת חרף העובדה שטרם הוצאת ההורים מביתם בכפייה לא נטען מאומה נגד הבת סעיף 7: "אין חולק, כי עד לחודש 2/12 לא עלתה כל טענה כנגד תפקודה של י'."
ג'יוסי נותן ידו למערכת השמצות והכפשות משומנת נגד הבת, של גורמים אינטרסנטים המנסים לגזול רכושם של הוריה הקשישים ואינם בוחלים בסימום הוריה דרדור מצבם הנפשי והפיסי, תוך שהם מעלילים נגד כל שמתנגד להם.

ג'יוסי מטיל מכשולים ביורוקרטיים להחזרת ההורים לביתם – ג'יוסי כותב בסעיף 19: "לא הובאו נימוקים פרט לאלה הקשורים בי', מדוע אין להשיב את ההורים לביתם לאחר שזה יוכשר לקליטתם בחזרה ולאחר שימצא עבורם סידור מתאים – מטפלים כפי שהיה נהוג בעבר. כמו כן לא מצאתי בחומר הראיות שהונח לפני יתרון לבית האבות על פני סידור הולם בבית, והדעת נותנת כי ככל שחסוי אינו זקוק לטיפול רפואי או סיעודי מיוחד המתאפשרים בביתו, הרי שטובתו מחייבת בהכרח השבתו לשם". ואולם מתנה חזרתם במינוי אפוטרופוס חיצוני המוכן להחזירם לביתם מותנה בחוות רעת גריאטרית (סעיף 20).
הרי ברור שכל יום מצב ההורים מחמיר בשל השינוי התוקפני הפתאומי שחל באורח חייהם בעקבות הוצאתם בכפייה לביתם לבית אבות, וניתוקם מבתם שהיתה צמודה אליהם, ובמקום להשבת המצב לקדמותו ושיפורו מטיל ג'יוסי מכשולים ביורוקרטיים שמבזבזים זמן יקר וכסף ע"ח החסויים.

סוף דבר
משנתו הקלוקלת של השופט סארי ג'יוסי מושתתת על הנחות יסוד תלושות לפיהן תסקיר פקידת הסעד משמש ראיה בעוד הוכח כי פקידת הסעד לא אימתה ובדקה את מה שכתבה בתסקיר. ג'יוסי גם נותן לגיטימציה להוצאה בכפייה של קשישים מביתם והלאמת רכושם בלא שיש טענה כלשהי לממונה עליהם או שנעשה ניסיון ממשי להשארתם בביתם. ג'יוסי גם תומך בתפירת תיקים נגד בני משפחה ע"י גורמים אינטרסנטים כגון בית אבות, מבלי שהציג בצורה ראויה את גרסת הבת – משוא פנים. התנהגותם של השופט סארי ג'יוסי ותמר ניסים – שי פוגעים בציבור המוחלש ואמון הציבור במערכת המשפט.

קישורים:

אפוטרופוס, בית אבות, בית משפט לענייני משפחה, הוצאת קשיש מהבית, סארי גיוסי, תמר ניסים שי

הליך מינוי אפוטרופוס להורים קשישים – המשפט המכור של השופטים סארי ג'יוסי ותמר ניסים – שי

סארי ג'יוסי - מדיף ריח שחיתות לתאגידי אפוטרופסות
סארי ג'יוסי – מדיף ריח שחיתות לתאגידי אפוטרופסות

אוגוסט 2012 – מדובר הליך שיפוטי א"פ 2262-02-12 בראשות השופט סארי ג'יוסי למינוי אפוטרופוס חיצוני לזוג הורים כבני 80 הלוקים בדמנציה מתקדמת  להורים שתי בנות ובן, בהן י' המטפלת בענייני ההורים מזה מספר שנים, ואחיה והגורמים המטפלים מתנגדים למינויה, ורוצים במינוי גוף חיצוני לאפוטרופסות, עמותת ש.פ.ר.

בפברואר 2012 הוצאו ההורים בכפייה מביתם לבית אבות מאחר ופקיד הסעד המחוזי לחוק ההגנה על החוסים היה סבור שהם בסיכון. בית משפט השלום בעפולה, השופטת תמר ניסים – שי, ובמעמד היועמ"ש בלבד, נעתרה לבקשה להוצאת החסויים מביתם והם אכן הוצאו משם ומאז שוהים במסגרת סידור חוץ ביתי בבית אבות.

הליך מינוי האפוטרופוס מנוהל ע"י מערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא סדרי דין, או דיני ראיות, ומאופיין גרימת נזק לחסויים והכפשות והשמצות נגד אלו שאינם חושבים כמו הרווחה.

מאפייני הליך מינוי אפוטרופוס לחסויים כפי שנוהל ע"י השופט סארי ג'יוסי והשופטת תמר ניסים שי.

השתלטות פתאומית על גופם ורכושם של החסויים, הוצאתם בכפייה מביתם וכליאתם בבית אבות בצו בית משפט – השופט סארי כותב בהחלטתו (סעיף 4): "במקביל (2/2012), פנה פקיד הסעד המחוזי לחוק ההגנה על החוסים, … , לבית המשפט בעפולה בבקשה .. להוצאתם המידית של החסויים מביתם… בית משפט השלום בעפולה, כב' השופטת תמר ניסים – שי, ובמעמד היועמ"ש בלבד, נעתר לבקשה להוצאת החסויים מביתם והם אכן הוצאו משם ומאז שוהים במסגרת סידור חוץ ביתי בבית אבות"  – הלאמת רכוש הקשישים והוצאתם בכפייה מביתם נעשתה ללא ראיות אלא ע"ס סברות של פקידת סעד מחוזית. פעולה תוקפנית ופתאומית כזאת לקשישים במצבם המשנה לחלוטין את אורח חייהם ברגע, מסבה נזק בלתי הפיך ומדדרדרת את מצבם. למרות שאין שום טענה נגד הבת שטיפלה בהם כפי שכתב ג'יוסי בסעיף 7: "אין חולק, כי עד לחודש 2/12 לא עלתה כל טענה כנגד תפקודה של י'."
התנהגותה הרשלנית של השופטת תמר ניסים – שי הסבה להורים נזקים נפשיים פיסיים וכלכליים גבוהים מאוד.

פקידת הסעד מגייסת את "הגורמים המטפלים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים המשמיצים את הבת שנטלה אחריות על הוריה וטיפלה בהם במשך שנים – השופט סרי ג'יוסי ממשיך (סעיף 5): "התרשמות הגורמים המטפלים היתה כי ב- י' ניכרים נוקשות וחוסר גמישות… עוד התרשמו הגורמים המטפלים, כי י' אינה יכולה לקבל חוות דעת של אנשי מקצוע ודעות של אחרים והיא היתה משתפת פעולה עם הגורמים המטפלים… כאמור, זו היתה עמדת שירותי הרווחה, כלל העובדים הסוציאליים שהיו מעורבים וכן דעתם של האחים, המשיבים 2, 3, אשר כולם היו תמימי דעים, כי י' אינה מתאימה לשמש כאפוטרופא ואף מזיקה לחסויים" – לאחר הוציאה את ההורים בכפייה ופתאומיות מביתם מגייסת פקידת סעד את "הגורמים המטפלים", עובדים סוציאליים, והאחים כולם נגד הבת שטיפלה בהוריה במשך שנים כדי להשמיץ אותה ולשבור את רוחה, ולהציג לשופט עובדה מוגמרת.

השופט סארי ג'יוסי אינו חושף את שמות הגורמים המטפלים וגורמי הרווחה מחשש שקלונם יחשף בציבור – בסוף החלטתו אוסר ג'יוסי לפרסם פרטים מזהים על האירוע ולא רק של בעלי הדין וכך כותב ג'יוסי: "מותר לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים" – אם אכן עשו שירותי הרווחה ו"הגורמים המטפלים" עבודת קודש, והם גם עובדי ציבור, מדוע מורה ג'יוסי לא לפרסם את שמותיהם, הרי הם עובדי ציבור וזכות הציבור לדעת מיהם האנשים שהוא מעסיק ודרך עבודתם לטוב ולרע..

סארי ג'יוסי מבסס החלטתו על הנחות יסוד פרימיטביות תלושות מהמציאות בימינו וכל הזמנים – ג'יוסי כותב (סעיף 12) – "יש לזכור גם, כי לתסקירים ולעדויות של עובדים סוציאליים נודעת חשיבות רבה ומעמד מיוחד כפי שכותב השופט (בדימ') ח' פיזם במאמרו שפורסם בפרקליט כרך לג', שנת 1981 , עמ' 498 אליו הפנתה באת כוח היועמ"ש: 'דעתנו היא שלתסקירו של פקיד הסעד יש ערך ראייתי בהיותו
אחד מן היוצאים מן הכלל הפוסל עדות שמיעה. לתסקיר כראיה יש מעמד מיוחד וספציפי לגבי העיקרון הכללי הפוסל עדות שמיעה
' ..
." – תפיסתו של סארי ג'יוסי שגויה ופסולה. בדו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתם של פקיד סעד לסדרי דין שפורסם בנובמבר 2008 נקבע כי עבודת פקידי הסעד לסדרי דין  לוקה בניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים. שופט אמור להסתמך על עובדות לנתח אותן ומהן להסיק מסקנות. ג'יוסי אינו נוהג כך אלא מנסה לשכנע להאמין להבלי פיהן של פקידות נסעד. סארי  ג'יוסי בעצמו בהמשך אף מציג חוסר אמינות של פקידת הסעד. התנהגותו של סארי מצביעה על חוסר מקצועיות, התבססות על הנחות יסוד פסולות, ופוגעת באמינות בתי המשפט.

 חוסר אמינות של העו"ס לסדרי דין ק' שכתבה את התסקיר – ג'יוסי כותב בסעיף 12: "באשר לעדותה של העו"ס גב' ק', הרי משנחקרה על תסקירה ונתבקשה לפרט מקורות המידע עליו נסמך התסקיר והתיאורים שאינם מחמיאים ל- י', עלה כי אמירות אלה נותרו נשענות על חשדות שהיו לה. כך, למשל, באשר לטענה כי י' אינה נותנת להוריה"
תרופות מתאימות, מסרה: "ת. אין לי הוכחה. פניתי אז לעובדים הזרים ולד"ר ש', ואף אחד לא
יכול היה להגיד לי מה המרשם ומה הם מקבלים באמת. אני לא יכולה להגיד כי אני לא ראיתי את התרופות ואת המרשמים ואת המינון, אף אחד לא היה מוכן לספק את ההוכחה הזו" (עמ' 21 לפרוטוקול)"
.

 ג'יוסי אפוא טוען כי יש להתייחס לתסקיר העו"ס כראיה חרף העובדה הברורה של חוסר אמינות של תסקיר העו"ס. הנחת היסוד של ג'יוסי לא עמדה במבחן המציאות דנן או בכל מציאות כפי שפורט בדו"ח ועדת סלונים נבו.

ג'יוסי משתמש ב"חששות ליבו" להחלטה ולא ע"פ עובדות וניתוחן למסקנות חרף העובדה שפקידת הסעד מסרה לידיו תסקיר מטויח ולא אמין – ג'יוסי כותב בסעיף 16: "כל האמור לעיל מקים חשש בליבי כי י', ולמרות כל הכוונות הטובות שיש לה, אינה מהווה, במקרה שלנו, האפוטרופוס הטוב ביותר עבור הוריה וקשה להתעלם מניסיון העבר שאומנם למשך תקופה ארוכה היה בגדר ניסיון טוב, אך בעת האחרונה בלבד מעלה ספקות לגבי יכולותיה של י'. די בספק זה, לדעתי, כדי להטות את כפות המאזניים לטובת מינוי גורם נטרלי – חיצוני שיהא בעל ניסיון ויכולת בדוקים לשמש כאפוטרופוס". ג'יוסי מסתמך על "חששות ליבו" שנובעות מהתנהגותה של הבת "בעת האחרונה", כלומר על סמך הבלי פיהם של עובדי בית האבות המכפישים את הבת כדי שיוכלו להמשיך לקבל שלמונים עבור הטיפול בהורים.

מתקן הכליאה (בית אבות) של ההורים בו הם שוהים בכפייה מתלונן נגד הבת שמתנגדת לשהותם שם – פקידת הסעד מציגה את ההורים ובתם בפני בתי אבות אליהם נשלחים ההורים בכפייה בצו בית משפט. מקובל כי בתי אבות אלו פועלים להשארת החוסים בקרבם וסימומם בסמים פסיכיאטריים כדי שישארו שם לנצח כדי שיוכלו לקבן שלמונים על הכליאה. ג'יוסי מתאר כיצד בית האבות מתלונן נגד הבת (סעיף 16): "על אלה אוסיף, כי ביני וביני הוגשה על ידי בית האבות ובאמצעות האפוטרופא הזמנית, לצו הגנה כנגד י' וזאת בטענה כי היא אינה מבינה את מצבם הבריאותי והתפקודי של הוריה, בטוחה שהם צלולים בדעתם וכי ניתן לטפל בהם תוך שיתוף פעולה מצידם ולהשיג את הבנתם והסכמתם לטיפול אף שאין כך הוא הדבר". וזאת חרף העובדה שטרם הוצאת ההורים מביתם בכפייה לא נטען מאומה נגד הבת סעיף 7: "אין חולק, כי עד לחודש 2/12 לא עלתה כל טענה כנגד תפקודה של י'."
ג'יוסי נותן ידו למערכת השמצות והכפשות משומנת נגד הבת, של גורמים אינטרסנטים המנסים לגזול רכושם של הוריה הקשישים ואינם בוחלים בסימום הוריה דרדור מצבם הנפשי והפיסי, תוך שהם מעלילים נגד כל שמתנגד להם.

ג'יוסי מטיל מכשולים ביורוקרטיים להחזרת ההורים לביתם – ג'יוסי כותב בסעיף 19: "לא הובאו נימוקים פרט לאלה הקשורים בי', מדוע אין להשיב את ההורים לביתם לאחר שזה יוכשר לקליטתם בחזרה ולאחר שימצא עבורם סידור מתאים – מטפלים כפי שהיה נהוג בעבר. כמו כן לא מצאתי בחומר הראיות שהונח לפני יתרון לבית האבות על פני סידור הולם בבית, והדעת נותנת כי ככל שחסוי אינו זקוק לטיפול רפואי או סיעודי מיוחד המתאפשרים בביתו, הרי שטובתו מחייבת בהכרח השבתו לשם". ואולם מתנה חזרתם במינוי אפוטרופוס חיצוני המוכן להחזירם לביתם מותנה בחוות רעת גריאטרית (סעיף 20).
הרי ברור שכל יום מצב ההורים מחמיר בשל השינוי התוקפני הפתאומי שחל באורח חייהם בעקבות הוצאתם בכפייה לביתם לבית אבות, וניתוקם מבתם שהיתה צמודה אליהם, ובמקום להשבת המצב לקדמותו ושיפורו מטיל ג'יוסי מכשולים ביורוקרטיים שמבזבזים זמן יקר וכסף ע"ח החסויים.

סוף דבר
משנתו הקלוקלת של השופט סארי ג'יוסי מושתתת על הנחות יסוד תלושות לפיהן תסקיר פקידת הסעד משמש ראיה בעוד הוכח כי פקידת הסעד לא אימתה ובדקה את מה שכתבה בתסקיר. ג'יוסי גם נותן לגיטימציה להוצאה בכפייה של קשישים מביתם והלאמת רכושם בלא שיש טענה כלשהי לממונה עליהם או שנעשה ניסיון ממשי להשארתם בביתם. ג'יוסי גם תומך בתפירת תיקים נגד בני משפחה ע"י גורמים אינטרסנטים כגון בית אבות, מבלי שהציג בצורה ראויה את גרסת הבת – משוא פנים. התנהגותם של השופט סארי ג'יוסי ותמר ניסים – שי פוגעים בציבור המוחלש ואמון הציבור במערכת המשפט.

עמותת ש.פ.ר והמרכז הישראלי לאפוטרופסות גוזלים רכוש החסויים ומזניחים אותם – תחקיר


קישורים: