הוסטל בית קשת ראשון לציון, הוצאת ילד מהבית, כללי, מוסדות משרד הרווחה

נערה בת 13 בהוסטל "בית קשת" ראשון לציון הותקפה, משרד הרווחה והפרקליטות טייחו

אונס קבוצתי של נערה בת 13 שהוצבה בהוסטל "בית קשת" ראשון לציון של משרד הרווחה בצו בית משפט

נערה בת 13.5 יצאה מהמעון לנערות שבו שהתה במרכז הארץ יחד עם חברתה, שתתה לשוכרה וקיימה יחסי מין עם מספר גברים. לאחר שסיפרה על המקרה, בהוסטל לא פנו למשטרה, לגורמי הרווחה או לגורמי רפואה. כעת, באופן חריג, הגישו במשרד הרווחה תלונה נגד המקום
ורד פלמן , 18 במרץ 2019

כיצד קורה שנערה בת 13.5 בורחת מההוסטל שבו היא שוהה, מקיימת יחסי מין עם גברים בגירים, והנהלת ההוסטל לא מדווחת על כך לגורמי הרווחה או למשטרה? לאחרונה, באופן חריג, הוגשה נגד המרכז לקידום נוער במרכז הארץ תלונה מצד משרד הרווחה, בעקבות המקרה החמור שהתרחש בו – כך פורסם היום (שני) בתכנית "סדר יום" עם קרן נויבך בכאן רשת ב.

לפני כחודש ברחה נערה יחד עם חברתה מההוסטל, ותחת השפעת אלכוהול קיימה יחסי מין עם מספר גברים. הנערה חזרה להוסטל וסיפרה על האירוע, אבל מנהלת ההוסטל לא דיווחה למשטרה או לגורמי הרווחה, הנערה לא נלקחה לחדר אקוטי לבירור רפואי ואף נעשו פעולות משבשות חקירה.

אמה של הנערה גילתה על המקרה רק בשעות הצהריים למחרת היום, והיא עצמה הגיעה להוסטל ולקחה את בתה לבית החולים והחל הטיפול. אך גם אז לא טרחו בהוסטל לדווח למשרד הרווחה על המקרה החריג. המשטרה פתחה בחקירה ועצרה שלושה חשודים באונס הנערה.

רק כעבור כמה ימים אחרי האירוע, ובעקבות פנייה של האתר "הקול היהודי" נודע למשרד הרווחה על המקרה. במשרד הופתעו והמפקחת על המעונות ערכה ביקורת פתע במעון. ממצאי הביקורת קשים: לא רק שהנהלת ההוסטל התרשלה בטיפול בנערה, אלא שנמצאו ליקויים חמורים בתנאים הפיזיים של המקום ובמוגנות של הנערות. לא נמצא דיווח בזמן אמת בתיקה האישי של הנערה על האירוע, ההוסטל לא הושיט עזרה רפואית לנערה ואף פעל בניגוד למצופה ממנו גם לגבי שמירת ראיות במקרה זה. נמצאה הזנחה במקום, צפיפות וכיתות שאינן ראויות ללימוד. שר הרווחה הורה למנכ"ל המשרד להגיש תלונה במשטרה בגין התנהלות ההוסטל וכך נעשה בשבוע שעבר. במשטרה החלו לבדוק את התלונה. במשרד הרווחה מתייחסים לאירוע בחומרה רבה.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה שנוהלה במהירות, ביסודיות ובמקצועיות, לרבות פעילות מבצעית בדרום הארץ שהובילה לאיתור החשודים ומעצרם. החשודים הובאו בפני שופט והוארך מעצרם על ידי בית המשפט. עם סיום החקירה הועבר התיק לעיון והחלטת הפרקליטות".

מפרקליטות מחוז מרכז נמסר: "לאחר בחינת הראיות שהובאו בפנינו בתיק זה, נראה כי יש בו קשיים ראייתיים שהצדיקו את שחרורם של החשודים ובחינתו כשהצעירים אינם במעצר. יודגש כי התיק טרם נסגר והגשת כתב אישום עדיין נבחנת".

מהעירייה בה מתגוררת הנערה נמסר בתגובה: "המקרה מטופל באופן אינטנסיבי ומקצועי ובמסירות רבה על ידי עובדים סוציאליים מאגף הרווחה בעיר. כולנו כואבים את כאב הבת וכאב המשפחה, בשל צנעת הפרט לא ניתן למסור פרטים נוספים".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "המשרד רואה בחומרה רבה אירוע זה. מיד עם היוודע המקרה נערך ביקור בהוסטל המופעל על ידי עמותת עינב, שלאחריו הוגשה תלונה במשטרה על ידי המשרד. הנערה הועברה באופן מידי למסגרת אחרת שבה היא מקבלת טיפול אינטנסיבי ושיקום. לכשתסתיים חקירת המשטרה ויוגשו מסקנותיה תוקם ועדת הבדיקה שתבדוק את כל הגורמים שהיו מעורבים באירוע".

אלימות עובדים סוציאליים, הוצאת ילד מהבית, חדשות, יוצאי אתיופיה, עדן רכטר, פייסבוק, פלייליסט

עדן רכטר – האומץ והתושיה

מתוך דף פייסבוק "האתיופי האינטלקטואל" , 01.07.2017 -השבוע נפרדנו מאחת מהנשים יוצאות אתיופיה החזקות ביותר שפגשתי בחיי והושפעתי רבות מסיפורה הקשה, עדן רכטר ז"ל.

אישה אחת שנלחמה נגד כל הסיכויים בשירותי הרווחה האימתניים הממהרים תוך שיכרון כח רגולטורי, ולא בפעם היחידה בעדה, לעקור ילדים מזרועות הוריהם בעילה של דופי בתפקוד ההורי – בדיוק כפי שתרחש בסיפורה האישי של עדן בו טענו מערכת החינוך (על אף שילדיה הוגדרו כמחוננים), שירותי הרווחה והגרוש שזיהה לכאורה הזדמנות נקמנית – שהיא איננה ראויה לגדל את ילדיה.

הסיפור של עדן, בשעתו, עורר זעם ושאלות קשות בציבור בדבר הקלות בה עובדים/ות סוציאליים/ות שולחים ילדים יוצאי אתיופיה למוסדות סגורים, פנימיות ואימוצים, לעתים פועל יוצא של מניפולציות רגשיות ואיומי לקיחה המופעלים על ההורים בכדי שיחתמו "מרצונם החופשי", ולעתים בסיוע בתי המשפט הנעתרים ביתר קלות לצווי חירום, השגחה ונזקקות.

צווים הנשענים לרוב (באופן אבסורדי) על נתונים שנמסרים לבית המשפט מצד נציגי הרווחה המשופשפים היטב מבלי ליחס חשיבות רבה לטענות ההגנה מצד המשפחות דלות האמצעים המשפטיים ממילא, בעיקר החד הוריות שבהן.

אסיים במשפט אחד מתגובת משרד הרווחה בימים בהם פרשת הילדים החטופים של עדן יצאה לאור,

תחת המשפט אצרף את מילותיה של עדן, בחגיגת בר המצווה של בנה, תקופה לאחר שהוחזר לזרועותיה בצל מסכת ייסורים, לחץ תקשורתי ועזרת הציבור.

משרד הרווחה על עדן:

״לצערנו, במקום לשקם את עצמה (לאחר שילדיה נלקחו ממנה) ולדאוג להם, עסוקה האם במלחמה והכפשות״.

מילות הניצחון של עדן בבר המצווה:

"יחד עברנו שנה וחצי לא פשוטה. שנה וחצי מלאה במשברים, בניתוק קשה. אבל הנה, לאחר מלחמות ומאמצים, אנחנו שוב יחד כמשפחה מאוחדת. מי ייתן ונעבור את החיים בנחת, בבריאות ובאושר, והכי חשוב שלעולם נהיה יחד.

אוהבת אתכם תמיד, אימא עדן.״

עדה שלמה למדה ממך אומץ ותושייה מה הם, נוחי על משכבך בשלום.
פלייליסט – עדן רכטר

 

אלימות בירוקרטית, דנה ירקצי, האגודה לזכויות האזרח, הונאות משרד הרווחה, הוצאת ילד מהבית, הוצאת ילדים מהבית, ועדת החלטה, חדשות, ייצוג משפטי, משכית בנדל, פשעי משרד הרווחה

משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו

שר הרווחה חיים כץ
שר הרווחה חיים כץ

משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו , דנה ירקצי , 05 בפברואר 2017,  וואלה news

המשרד הקשיח את ההנחיות וקבע כי מעתה לא יקבלו ההורים ייצוג משפטי בוועדה, שכן לטענתו לא מדובר בגוף משפטי. ההחלטה הוקפאה בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח, אך עדיין צפויה לצאת לפועל ולפי עדויות שונות יישומה כבר החל. "מדובר בפגיעה קשה בזכויות אדם"

משרד הרווחה החליט להקשיח את הנחיותיו, והורה שלא לאפשר לעורכי דין להיכנס לוועדות ההחלטה של המשרד בעניין הוצאת ילדים ממשמרות הוריהם. ההחלטה, שהתקבלה בחודש שעבר, ניתנה לאחר עתירה של האגודה לזכויות האזרח, שאליה הצטרפה לשכת עורכי הדין, שדרשה לעגן בחקיקה את פעולת הוועדות ולחוקק חוק שיקנה הגנות משמעותיות לזכויות של ההורים בתהליך, ובכלל זה לאפשר להם ייצוג משפטי בכל שלב. לפי הנוהל הקיים, עורכי הדין מורשים לעיתים להיכנס אל הוועדות כמשקיפים. הנוהל החדש קובע כי "עורך הדין המייצג את המשפחה לא ישתתף בדיון בוועדה, בין אם מדובר בדיון בהרכב רגיל ובין אם בדיון בהרכב חדש ומורחב". הנוהל יכנס לתוקף רק ב-1 במרץ, אך עדויות שונות מראות כי בפועל לשכות הרווחה כבר החלו ליישמו, והן מונעות כניסת עורכי הדין לוועדות. משרד הרווחה טוען כי הוועדות הן גוף טיפולי ואינן גוף משפטי המקבל החלטות, ולכן אין להתיר נוכחות של עורך דין בוועדה.

האגודה לזכויות האזרח התעקשה שלא למחוק את העתירה למרות בקשת משרד הרווחה לבטל את הדיון בנושא. בדיון, המדינה הסכימה לדרישת האגודה לעגן את פעולת הוועדות בחקיקה ולפרסם תסקיר בעוד שנה, אולם היא עומדת על החלטתה שלא לאפשר ייצוג בוועדות. עם זאת, הסכימה המדינה בשלב זה להקפיא את החלטת משרד הרווחה בנוגע לנוכחות עורכי הדין ולהותיר את המצב הקיים על כנו עד לעיגון בחקיקה.

הוראת משרד הרווחה על איסור ייצוג הורים בדיון על לקיחת הילד, בחתימת אלין אלול מ
הוראת משרד הרווחה על איסור ייצוג הורים בדיון על לקיחת הילד, בחתימת אלין אלול מ"מ מנכ"ל משרד הרווחה

בדוח המרכז למחקר ומידע של הכנסת שפורסם בוואלה! NEWS בחודש דצמבר האחרון עלה כי מרביתם המכריע של ההורים לא מיוצגים על ידי עורכי דין – לא בוועדות החלטה ולא בבית המשפט לנוער, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם. כמו כן, מנתוני האגף לסיוע משפטי עולה כי רק 370 הורים יוצגו בידי הסיוע בשנת 2015.

על פי נתוני דוח המרכז למחקר ומידע, 6,040 ילדים שהו בשנה שעברה במסגרות חוץ-ביתיות לאחר שהוצאו ממשמורת הוריהם בצו . הדוח מציין כי במהלך שנת 2015 הוצאו 1,040 ילדים ממשורת על פי צו ונשלחו למרכזי חירום ילדים, משפחות אומנה, פנימיות ופתרונות נוספים עבורם. 869 מהם הוצאו באמצעות צווי חירום שאינם דורשים את הסכמת האחראים על הילד, לעיתים תוך שימוש בכוח.

"לכל אדם יש זכות להיות מיוצג מול רשות של המדינה"

משכית בנדל, ראש תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח, אמרה כי "המצב הקיים במסגרתו המשפחות המודרות, המוחלשות והעניות ביותר מתמודדות עם מערכת הרווחה בנוגע לעתיד ילדיהם ולזכותם לגדלם בכוחות עצמם לבדן וללא ייעוץ משפטי מהווה פגיעה קשה בזכויות אדם". לדבריה, "לכל אדם יש זכות להיות מיוצג מול רשות של המדינה. אנו דורשים ממשרד הרווחה לאפשר ייצוג משפטי בכל שלב של ההליך, כחוק. סלע המחלוקת המרכזי הוא מניעת ייצוג משפטי להורים בוועדות, מדיניות משרד הרווחה אינה חוקית, ויש לשנות אותה לאלתר".

ד"ר רונן דליהו, עו"ד ויושב ראש הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין, הוסיף: "האגודה לזכויות האזרח הגישה בצדק עתירה ואנחנו, לשכת עורכי הדין והפורום הארצי לדיני משפחה בראשותי ובראשות עו"ד שלומי באשי, הגשנו בקשה להצטרף לעתירה. לפי עמדתנו, ועדת החלטה היא לא הליך טיפולי בלבד, הוא הליך שנקבעות בו גורלות, מתקבלות החלטות. בסופו של דבר, ההחלטות האלה מועברות לבית המשפט, בהרבה מהמקרים בתי המשפט מאמצים אותן ולכן מאוד חשוב שהצדדים יהיו מיוצגים, יהיה להם פתחון פה".

"יש הרבה אוכלוסיות מוחלשות, עולים חדשים, אנשים שלא יכולים לשכור עורכי דין ולכן חשוב שיהיה ייצוג בתוך הוועדות האלה", הוסיף דליהו. "יותר מזה, יש חוקים שעל פי החלטות הוועדה יש אפשרות להביא עו"ד ויש כאלה שלא. צריך ליישר קו ולתת ייצוג בכל הוועדות, אבל ההחלטה האחרונה היא גרועה מאוד, כי זה מקפח זכות יסוד של אנשים להיות מיוצגים".

פלייליסט ועדות החלטה

בית משפט לנוער, הוצאת ילד מהבית, חטיפת ילדים, טובה פרי, סחר בילדים, סמים פסיכיאטריים לילדים, פייסבוק

טובה פרי שופטת נוער – בין פסיכופטיות לפרנואידליות

בתי משפט לנוער - חותמות גומי של פקידות סעד

ספטמבר 2014 – טובה פרי שופטת בית משפט לנוער תלשה ילדיה של האמא ד' מביתם ומשפחתם ע"פ דיון בבית משפט לנוער בדלתיים סגורות ללא ראיות והשליכה אותם להתעללות והזנחה במכלאות משרד הרווחה. העילה של טובה פרי למעשיה המעוותים היא "טובת הילדים" בשם "עבודת הקודש" – עד כאן ההתנהלות הפסיכופטית של שופטת הנוער טובה פרי.

ההתנהלות הפרנואידלית – משחשפה האמא ד' את התנהגותה של טובה פרי, החליטה השופטת להתפטר מהתיק. נשאלת השאלה מה עם "טובת הילד" ו"עבודת הקודש". אלא ששיקולים אפלים עומדים מאחורי התנהגותה של טובה פרי מאחורי הדלתיים הסגורות והרחק מעיני הציבור.

להלן סטטוס בפייסבוק שפורסם על התנהגותה הלקויה של טובה פרי:

"מי שמאמין ונדבק לאמת שלו מעבר לכל הסיכויים של רמאים ופושעים…בסופו יצליח….במשימתו…למרות הרדיפות של המשטרה כדי להשתיק אותי מלשים פוסטרים נגד השופטת הרומסת חוקים….היום נודע לי שהורידה את עצמה מהתיק שלי ושל בני!!!! ברוך ה' כשמשהו דובר אמת בלי פחד , הכל מסתדר, צריך לדעת מה אתם רוצים את ה" איך "תשאירו לאלוהים….תודה לעולמות עליונים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
השיבו את הילדים הביתה!!
האם של התאומות נלקחה שוב לחקירה בגלל הפוסט הזה.
את אמו של ד' (
הבן) המשטרה מנסה למצוא על מנת לחקור אותה על הפוסט הזה.
מה שמעניין את המשטרה זה הפוסט הזה?
ואני רק שאלה…
את הילדים חטפו
את ד' מלעיטים בתרופות פסיכיאטריות במוסד ויצו הדסים ללא הסכמת האם
התאומות עברו פגיעה מינית חמורה במוסד ויצו הדסים
המשטרה לא אמורה לבדוק פגיעות בחסרי ישע הנתונים לציפורני הרווחה ומופקרים להתעללות?"

שלט – השופטת טובה פרי (מבית משפט לנוער ת"א) מנתקת ילדים מהוריהם נגד החוק

סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי
סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי

הוצאת ילד מהבית, כנס סולודקין יוני 2014, מדיניות משרד הרווחה, מרינה סולודקין, צופית גרנט

צופית גרנט בנושא הוצאת ילדים מהבית ע"י הרווחה – התקשורת לא עושה כלום כדי לעזור לחלשים

26 ביוני 2014  – כנס לציון שנה למותה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל
בחסות עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים, משפחת סולודקין, פרלמנט נשים ותנועת ש.י.ן
מינוף תקשורתי וציבורי של המאבק למען זכויות ילדים והורים
פאנל מומחי תקשורת: ראיון עם צופית גרנט, בילי מוסקונה לרמן, חנה בית-הלחמי, ורד פלמן, יאנה עברי, עו"ד יוסי נקר, נעמה לנסקי.

צופית גרנט: זה התחיל במעורבות של סיפור מאוד ספציפי, שבאמת היום באופן מוחלט אנחנו יודעים שהנזק שהרווחה גרמו שם הוא בלתי נתפס בעליל וגם בלתי הפיך. הנזק הוא נזק נפשי קשה מאוד. היום גם אי אפשר לגשר על מה שקרה שם ואחד הדברים שאני נחשפתי אליהם במהלך התיקים שיוסי בעיקר העביר לי, גם בעקבות "אבודים" אני נחשפת להרבה מאוד מקרים נורא קשים בחברה הישראלית, ויותר ויותר נחשפתי למצוקות קשות מאוד של הורים וילדים. סיפורים קטסטרופלים, כמו אישה שמגיעה לעובדת הסוציאלית בבית הספר, אמא חד הורית שמספרת שאין לה מכונת כביסה בבית ושיש קצת בעיות כלכליות, והיום היא מתמודדת עם זה שלקחו לה את הילד. היא רואה אותו רק משבע בערב ומאיימים עליה גם על אימוץ. ילד מקסים, אישה מקסימה, טובה, חכמה.
יש משהו פרוץ בעיני בחוק. גם בבתי המשפט למשפחה וגם אצל העובדים הסוציאליים. אני מגדירה את זה כעין 'אח גדול'. נגיד עו"ס או פק"ס מתלווה למשפחה, והיא פחות מחבבת את האמא ויותר מחבבת את האבא. נגמר הסיפור של האמא. הכל עובד אישי. ואין 'אח גדול' לעסק הזה. כלומר, לכי עכשיו תתחילי להילחם בפקידת הסעד. קודם כל אנחנו מדינה לא מקצועית. אנחנו מדינה נוראה ואיומה לחלש. איומה ונוראה. ולפני ארבע שנים לא היית שומעת אותי אומרת כזה משפט. להיות חלש במדינת ישראל זה כמעט גזר דין מוות, ואם אין פה עמותות שעושות חסד עם האנשים ומביאות להם אוכל, יש פה אנשים שאין להם אוויר לנשום. דבר שני, אם אמא במצוקה שואלת אותי "לפנות לרווחה?" אז אני אומרת: קודם כל אל תפנו לרווחה, כי ברגע שהתיק יוצא לידיים שלהם, המשפחה בצרות. הילד הופך להיות לרכוש המדינה. אם שופטת למשל, מטפלת בתיק, היא יכולה ללכת עם התיק הזה שנים, ואי אפשר לפסול אותה.
אם פקידת הסעד לא סובלת את האמא או לא סובלת את האבא, נגמר להם הסיפור. הכל אישי.
הדבר הכי חשוב לעשות, זה לתקוף את התקשורת, כי התקשורת לא עושה כלום כדי לעזור לחלשים במדינת ישראל. כלום!
הם פחדנים. הם תבוסתניים. הם אינטרסנטיים. אנשים שיושבים בטופ של הטופ, אין להם ביצים להזיז את הגבינה לשום כיוון. הם פחדנים! והעיתונאים הכי גדולים במדינת ישראל, הם עלובים ופחדנים לפעמים בגישה שלהם. את יודעת כמה פעמים, אני אישית, התחננתי, כמות הליקוקים שאני מלקקת לחברי כנסת, לעיתונאים בכירים, שיעזרו לי, עכשיו טיפלתי באיזה סיפור של איזה ילדה, אם לא הפייסבוק שלי, הבחורה הזו ילדה חרדית, שבאה מסיפור, הלכה בסך הכל לאחותה, אחרי שאבא שלה היה נוהג להכניס אותה "לשמיכה". היא היתה מוזנחת, והיתה במצב קשה. היא אמרה "רע לי בבית. אני רוצה להיות אצל אחותי", וההורים אמרו: לא. היא לא תהיה. פרנציפ. אגו, במקום לזרום, להקשיב לילדה, השתיקו אותה, השחירו את שם אחותה, והדבר הכי נורא שקרה שמו לה עובדת סוציאלית. שמונה חודשים, לקחו ילדה חרדית טובה וסגרו אותה בקלט חרום עם נרקומניות ועם זונות. שמונה חודשים ילדה שלא יכולה להגן על עצמה בשום צורה. ילדה חרדית שעלתה ב- 15

הוצאת ילד מהבית, התעללות בילדים, ויקי היינה, לשכת הרווחה תל אביב, מרכז חירום, ענת בן חור

פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת התעללות בפעוטות במרכז חירום ויצו הדסים

מרץ 2014 – התעללות בשתי פעוטות אשר נתלשו בכפייה מאימן ע"י פקידת הסעד ויקי היינה מלשכת הרווחה תל אביב. הילדות נמצאות שלא לצורך כ- 6 חודשים במסגרת "חירום" (ויצו הדסים באבן יהודה) בראשות העובדת הסוציאלית ענת בן חור בכפייה וכליאה ועוברות התעללות. פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת ההתעללות בדרך של תיוג הילדות בבעיות פסיכיאטריות כדי לפגוע באמינותן.

קישורים:

בסבך הביורוקרטיה של מערכת הרווחה – התעללות בילדים במרכז חירום של משרד הרווחה – פקידי הרווחה הנקרים בדרכה של המשפחה, "מטפלים" בה בדרך של כפייה. הטיפול כולל הוצאת ילדים רכים, קשישים, אנשים בעלי מוגבלויות ועוד חסרי ישע, מביתם ומשפחתם, למוסדות הסגורים של משרד הרווחה…

מרכזי חירום של משרד הרווחה – הגנה וסיוע סוציאלי, או אשפוז כפוי – מרכזי החירום של משרד הרווחה אינם מוכרים בחוק. משמעות הדבר שאין הגדרה למה זכאים הילדים שהוכנסו למרכזים אלו בצו בית משפט: מי זכאי לנהל מרכז חירום, סל טיפול לילד, תזונה, תנאי לינה, לימודים ופנאי, מרחב לכל ילד ועוד…

פקידת הסעד שלחה את הילדים למרכז חירום כדי שיתרצו ויעשו כרצונה – מתוך המאמר האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, NEWS1, מרץ 2009 – לשולחני הגיע לפני כשנתיים מקרה, בו שני קטינים בגילאי העשרה הוכרזו כקטינים נזקקים, זאת, מן הטעם הבלתי ראוי, כי קטינים אלו הוכו ע"י אמם, כאשר אביהם הגיש תביעת משמורת ורשויות הרווחה התנגדו חריפות לכך שהילדים יעברו למשמורת אביהם. – לאחר מספר שנים של טיפול כושל בתיק ע"י עורך דין אחר, הגיעו הילדים למרכז חירום ושהו שם מספר חודשים כשהם מנותקים מחבריהם ובמצב קשה, שוב, ללא כל סיבה מוצדקת…

הוצאת ילד מהבית, טיוח, יהושוע גייפמן, סחר בילדים, ערכאת ערעור, פנימייה, רונית וינגרטן, רמיה

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה

מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד.

הסיבה בגינה מוציא יהושוע גייפמן את הקטינה מביתה רשומה בסעיף ב: "מכוונת את עצמה למלא צרכים של אחרים, תפיסת עצמה מצומצמת, היא תופסת את עצמה כמי שצריכה לדאוג לטפל באביה, ועפ"י חוות הדעת התפקוד שלה בבית האב פוגע בה, ולא מאפשר לה להתבונן על צרכיה ולהגשים עצמה"

תפיסה מעוותת יהושוע גייפמן בניגוד לערכי המוסר המהוים בסיס לקיום חברה ומשפחה

תפיסתו של יהושוע גייפמן מעוותת בניגוד לתפיסת החובה המוסרית של הפרט למשפחה ולחברה המהווה בסיס לקיומן. יהושוע גייפמן מבזה גם את ערכי היהדות לכיבוד אב ואם, חסד צדקה כתכלית החיים.

טענתו של גייפמן נגד הקטינה הנותנת מעצמה לאביה תקפה לכל לוחם המקריב נפשו וגופו למען החברה, לפיכך האם רוצה יהושוע גייפמן כי אנשים לא ישרתו בצבא משום שזה "לא מאפשר להם להתבונן על צרכיהם ולהגשים עצמם"?

דרכי הרמיה של יהושוע גייפמן למכור תפיסתו המעוותת

יהושוע גייפמן משתמש בכלים בירוקרטיים, טיוח ורמיה לשווק את תפיסתו המעוותת ותפיסת הרווחה. קשה להצביע מה עומד מאחרי התנהגותו הרשלנית של גייפמן המוציא בכפייה ילדה מבית אביה משום שנותנת מעצמה לסייע לו, האם גייפמן מנסה לטייח אוזלת היד של הקהילה לסייע לנכים, או שמא שיקולים זרים של איכלוס פנימיות, פרזיטיות או שקט תעשייתי, עומדים מאחרי החלטתו המעוותת.

1. השמטת נתונים מהותיים וחשובים – גייפמן אינו מציין בהחלטתו את גילה של הקטינה ואת עמדתה בנוגע לתלישתה מביתה ומשפחתה לפנימיה. יהושוע גייפמן מטייח עובדות חשובות אלו כשיטה לטיוח עובדות בניגוד להמלצת פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של משוא פנים לרשויות הרווחה, שיקולים זרים, ותפקוד כ"חותמת גומי" של משרד הרווחה.

2. יהושוע גייפמן משמיט את שמה של פקידת הסעד – גייפמן מצטט הבלי פיה ("דיווחים") והשמצותיה של פקידת סעד ללא הרף ומתיחס אליהם כ"תורה מסיני" כגון (סעיף 5): "מדווח על מצוקה של הקטינה, בעיות חברתיות משמעותיות עד כדי הגשת תלונה על ידי הקטינה כנגד אחת הבנות… הכיתה של הקטינה מתפרקת וכל הילדים יפוזרו בבתי ספר אחרים בעיר. מצבה הלימודי של הקטינה אינו תואם את בני גילה, קיימים פערים רבים" – מן הראוי כי שופט יציג ראיות או לפחות יציין את שמה של פקידת הסעד כדי שבמקרה הצורך ניתן יהיה לאמת טענות כאלו ואחרות. התנהגותו של יהושוע גייפמן מצביעה על חוסר מקצועיות זלזול וטיוח בנושא החשוב של הוצאה בכפייה ילדים מביתם.

3. נוקשות התעמרות בטענות מטופשות – יהושוע גייפמן נוהג בנוקשות והתעמרות כלפי הקטינה ואביה. כן לדוגמא הוא טוען כי אינו חייב לטפל בערעור משום שחוק הנוער (סעיף 14 בחוק) מחייב אותו לטפל רק כעבור 3 חודשים מיום ההחלטה 14.1.2013 ואילו הבקשה הוגשה כעבור חודשיים ושלשה שבועות 7.4.2013 – תואנתו של יהושוע גייפמן לא רק נוקשה ומתעמרת אלא גם מטופשת משום שממילא עברו 6 חודשים עד שקיבל החלטה ב- 12.6.2103 בשל זלזול מערכת הרווחה המשפט במשפחה המוחלשת – מדוע אם כן טוען גייפמן כי לא עברו 3 חודשים?

4. דמגוגיה זולה – הצגת טענות ועלילות ללא בסיס עובדתי – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 9 – "מצבה של הקטינה מדאיג ביותר, היא דיווחה על חיתוך ידיים, הצטלמה בלבוש תחתון והעבירה לנער אחר כמבחן אהבה והוא הפיץ אותו בבית הספר, מעשנת סיגריות ונרגילות ונראה כי אין דמות דואגת, מטפלת ושומרת עליה בבית". אם חתכה ידיה האם יש דוח רפואי והאם בוצעה חקירת משטרה, וכן אם הצטלמה בלבוש תחתון, האם מזהים אותה, מאיזה מרחק הצטלמה ומהו הלבוש וכמה מגופה רואים בצילום, ואם עישנה נרגילות, בחברת מי, האם שאר הילדים טופלו ברווחה?  – יהושוע גייפמן ממלא את פסק הדין בדברי תרעלה נגד הקטינה המדיפים ריח של דמגוגיה זולה.

5. הסתמכות על "דיווחים" (דברי בלע של פקידת סעד שאינו מציין את שמה) במקום להסתמך על ראיות – ליהושוע גייפמן אין שום בסיס ראייתי להוצאת הילדה מביתה, נהפוך הוא הראיות מצביעות לטובת הישארות הילדה כגון ציוני הילדה בלימודים, שיפוץ הדירה וחדר מיוחד לילדה. במקום זאת גייפמן מסתמך על "דיווחים" וחוות דעת סובייקטיביות המדיפות ריח מרמה ומזימה כן כותב גייפמן: "גם בדיווחים עדכניים של פקידת הסעד לחוק הנוער, אין עדכון על הטבה במצבה של הקטינה". מה ה"דיווחים" האם אובייקטיבים או סתם עלילות חסרות בסיס. התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר מקצועיות ומרמה ואינו משאיר פתח להישארות הילדה בביתה בכל מצב וכל זאת על סמך "דיווחים".

סוף דבר
הוצגו מקצת הראיות על התנהגותו חסרת המקצועיות מדיפת ריח מרמה וסחר בילדים של יהושוע גייפמן המשמש ערכאת ערעור להחלטת שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי. החלטתו של יהושע גייפמן מלמדת על התעמרות ונוקשות כלפי אוכלוסיות חלשות שיד הגורל לא היטיבה עימן ובמקום שרשויות הרווחה ובתי משפט יסייעו להן, הם מפרקים את המשפחה ומשתמשים בילדים כמשאב לאכלוס פנימיות, פרנסה למאבחנים ומטפלים בעוד שבשליש עלות יכלו לסייע בקהילה מבלי לפרק המשפחה.התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, פוגעת בחברה ובמשפחה.

כב' השופטת חנה בן עמי – תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין



קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….