הונאות תאגיד מי אביבים, היטל בצורת, מי אביבים, נזילה, פטור בשל נזילה, רשות המים

מי אביבים – חיוב היטל בצורת שלא כדין תוך הטעיית הלקוח

15 באוקטובר 2013  – עיריית תל אביב ו"מי אביבים" יפצו לקוח ב-2,500 ש"ח – מאתר עו"ד אסף חדי כהן

פסק דין השופטת תרצה שחם קינן – ת"ק (תל אביב – יפו) 47915-03-12 לוי נ' עירית תל-אביב-יפו

בית המשפט לתביעות קטנות חייב את עיריית תל אביב ואת תאגיד המים "מי אביבים 2010 בע"מ", בתשלום פיצויים בסך של 2,500 ₪, בשל עיכוב בהחזר סכום שנגבה כהיטל בגין צריכה עודפת של מים.

לטענת התובע, בשנת 2010 הוא נדרש לשלם היטל בצורת, שלא כדין, שמגרם בשל נזילה סמויה. במהלך שנתיים פנה התובע לנציגי העירייה ו"למי אביבים" בטענה כי אין לחייבו בהיטל הבצורת בגין אותה נזילה. התובע אומנם קיבל החזר בגין החיוב העודף, אולם תבע פיצוי בגין הטרחה רבה, עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה וביטול זמן.

בית המשפט קיבל את התביעה (אם כי לא בסכום הפיצוי אותו דרש התובע), וקבע כי הנתבעות התרשלו בכך שלא הפנו את התובע לרשות המים. נפסק, כי יש לצפות מעובדי העירייה, שיפנו את תשומת ליבו של התובע להליך המדויק ולגורם האמון על מתן פטור בשל נזילות, או שיעבירו את פנייתו אל אותו גורם (במקרה הזה, רשות המים).

למרות שהתובע פנה פעמים רבות אל הנתבעות, שלח אליהן מכתבים, ואף הגיע באופן אישי למשרדי העירייה, אף אחת משתי הנתבעות לא טרחה להפנות את בקשתו של התובע אל רשות המים, למרות שהיה עליהן לעשות כן. ביטול החיוב נעשה רק לאחר שהתובע פנה ביוזמתו אל רשות המים, על מנת שתבטל את החיוב.

בנסיבות אלו, קבע בית המשפט, הנתבעות יפצו את התובע בסכום של 1,250 ש"ח כל אחת, וכן ישלמו הנתבעות לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח כל אחת.

בהקשר זה ראוי להזכיר ולהוסיף, כי כאשר התביעה מתבססת רובה על נזק שהוא לא נזק ממוני (כגון עוגמת נפש), יש לתאר ולפרט בדיוק מה היא אתה עוגמת נפש. רצוי שלא לדרוש בכתב התביעה פיצוי כללי בגין טרטור, טרחה ועוגמת נפש – אלא לפרט בצורה ברורה את "מסכת הייסורים". פעמים רבות נדחות תביעות אך משום שהתובע לא פרט מספיק את העובדות.

מודעות פרסומת
הונאות תאגיד מי אביבים, מי אביבים, משה מנור, עיקול

מי אביבים: קלות בלתי נסבלת של עיקול חשבון

מי אביבים: קלות בלתי נסבלת של עיקול חשבון , עו"ד משה מנור, 08.09.14 ,  ynet

בעל דירה בתל אביב השכיר אותה לשני דיירים ועדכן בכך את העירייה. אבל תאגיד המים בחר לא להתעדכן ומיהר לעקל את חשבון הבנק שלו

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן

כמה קלה היד של תאגיד המים "מי אביבים" בבואו לעקל חשבון בנק של לקוח? חשבונו העסקי של עורך דין בשל חוב על דירה שבבעלותו בתל אביב, חרף העובדה שהשכיר לשני דיירים ואף דיווח על כך. בית משפט אמנם הטיל על בעל הדירה את מרב האחריות למקרה, אבל במקביל חייב את "מי אביבים" בפיצוי, משום שהיה עליו לבדוק את המקרה לפני נקיטת ההליך הפוגעני.

בעל הדירה השכיר אותה ב-2012 לשני עובדים זרים מאריתריאה. הוא הודיע על כך בדואר רשום למחלקת הארנונה של עיריית תל אביב וביקש להחליף מחזיקים בדירה, בהנחה שתבצע את השינוי הן ברישומיה והן אצל ספקית המים "מי אביבים".

כשנה לאחר מכן הוא קיבל דרישת תשלום, וכשניסה לברר מדוע השינוי לא בוצע הוסבר לו שהיה עליו להציג את צילומי הדרכון של השוכרים. להפתעתו, כשבועיים לאחר מכן הטילה מי אביבים עיקול של 1,396 שקל על חשבון הבנק העסקי שלו. העיקול לא הוסר אף ששמות המחזיקים בדירה שונו כעבור חמישה ימים.

בתביעה לפיצוי של 15 אלף שקל שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב טען עורך הדין שמי אביבים פעלה "הן כמאשימה, הן כשופטת והן כמוציאה לפועל" כשהטילה את העיקול ללא אזהרה, ולמרות הודעתו על חילוף המחזיקים.

מי אביבים טענה מנגד שהתובע היה המחזיק הרשום בנכס עד למועד הצגת דרכוני השוכרים בעירייה, ועליו לשלם את חיובי המים עד ליום זה. היא הוסיפה שהיא לא חלק מעיריית תל אביב ואין לה כל יכולת לעקוב אחר חילופי הדיירים אם לא מודיעים לה על כך בטופס מתאים, בצירוף תעודה מזהה של המחזיקים.

לא מידתי

הרשמת הבכירה נעמה פרס קבעה כי עיקר האחריות לנזק מוטל על התובע, עורך דין במקצועו, שלא בדק במשך שנה שלמה אם חילוף המחזיקים בוצע בפועל. היא ציינה שהנתבעת הוכיחה ששלחה כמה התראות לפני נקיטת הליכים גם לכתובת מגוריו, בנוסף לכתובת המושכר. יחד עם זאת, בית המשפט לא קבע שהנתבעת שלחה לתובע התראה בדואר רשום (להבדיל מדואר רגיל) בטרם נקיטת העיקול נגדו, על אף חובתה לעשות כן.

בהתייחסה לסמכות הרשות להטיל עיקולים קבעה הרשמת: "ראוי כי בטרם ייעשה שימוש במכשיר כה דרסטי, הרשות תבדוק שבעתיים אם יש מקום להשתמש במכשיר זה, בנסיבות העניין". היא הוסיפה שלא ברור מדוע מיהרה הנתבעת, שמקושרת למחשבי העירייה, להטיל עיקול על חשבון התובע מבלי לברר את נתוני המקרה ואף מבלי לנסות לשוחח עמו טלפונית.

הרשמת פרס העירה שהנזקים שהעיקול עלול היה לגרום במקרה זה גדולים מהרבה מהתועלת שבגבייה: מדובר בעורך דין שעיקול חשבונו העסקי היה עלול להזיק למשלח ידו ולהציגו כמי שאינו משלם את חובותיו – מה שעלול להיחשב גם כפרסום לשון הרע.

הרשמת אמדה את נזקי התובע ב- 4,200 שקל, ומשקבעה שהתובע אחראי ל-70% מנזקיו והנתבעת ל-30% הנותרים, חייב אותה לפצות אותו ב-1,260 שקל מבלי לשאת בהוצאות נוספות.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
עו"ד משה מנור, ממשרד קרט, מנור, אסף , עוסק בין השאר בייצוג בפני רשויות מקומיות
הכותב לא ייצג בתיק

הונאות תאגיד מי אביבים, החלפת מדי מים, מד מים מזייף, מי אביבים, שסתום אל חזור

מי אביבים התקינו לצרכנים מדי מים שזייפו צריכת המים פי שניים

מי אביבים - גזל כסף מהציבור בעזרת מדי מים מזייפים

1 בספטמבר 2015 – ת"ק 33218-05-15 אלואשוילי נ' מי אביבים 2010 בע"מ דרכי רמיה תאגיד מי אביבים לגזול כסף מהציבור: מתקינים מדי מים מזייפים המסתובבים גם כאשר אין צריכה בדירה.

לדברי התובע (הצרכן), בחודשים ינואר – פברואר 2014 הוחלף מד המים בדירה, ביוזמת "מי אביבים" ועל ידה. לשיטתו, מיום החלפת מד המים הדירתי ועד ליום 4.9.2014 חיובי הצריכה של הדירה עלו משמעותית, באופן ממוצע: 24 מ"ק לתקופה שבין 14.1.2014 ל-12.3.2014, 28 מ"ק לתקופה הדו חודשית שלאחר מכן, 20 מ"ק לתקופה הדו חודשית שלאחריה ו-18 מ"ק לתקופה דו חודשית צמודה נוספת. בעוד שהחל מיום 7.5.2013 ועד ליום 14.1.2014 קיבל מ"מי אביבים" חשבונות חיוב מים שבהם הצריכה הממוצעת לחודשיים הינה כ-11 מ"ק.
ע"פ טענת התובע ע"פ בדיקה שביצע מד המים מסתובב גם כאשר אין צריכת מים בדירה. "מי אביבים" טענו מנגד כי בדיקתם העלתה כי מד המים תקין ואף גבו מהתובע 156 ש"ח עבור הבדיקה.

האחרון מוסיף וטוען כי ביום 14.8.2014 הותקנו בכל הדירות בבניין שסתומי "אל חזור" למדי המים הדירתיים, כאשר חלקו של כל דייר והתקנה עמד על 120 ₪ לשסתום. התובע מציין כי מאז התקנת השסתומים צריכת המים הפרטית חזרה לרמתה טרם החלפת מד המים ע"י "מי אביבים".

פסק הדין –  התובע הוכיח שהתקלה ארעה בשל החלפת מד המים ובעיתוי שבו הוחלף

השופט יעקב שקד פסק כי התובע הוכיח שהתקלה ארעה בשל החלפת מד המים ובעיתוי שבו הוחלף, וכאשר הותקן שסתום אל חזור על מד המים, חזר חיוב המים למצבו טרם התקנת מד המים. ממילא, עולה ממכלול הראיות כי התובע הוכיח שלא מדובר בתקלה ברשת המים הפרטית אלא בתקלה שנובעת מהחלפת מד המים, שבאחריות "מי אביבים".