אלימות בירוקרטית, דנה ירקצי, האגודה לזכויות האזרח, הונאות משרד הרווחה, הוצאת ילד מהבית, הוצאת ילדים מהבית, ועדת החלטה, חדשות, ייצוג משפטי, משכית בנדל, פשעי משרד הרווחה

משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו

שר הרווחה חיים כץ
שר הרווחה חיים כץ

משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו , דנה ירקצי , 05 בפברואר 2017,  וואלה news

המשרד הקשיח את ההנחיות וקבע כי מעתה לא יקבלו ההורים ייצוג משפטי בוועדה, שכן לטענתו לא מדובר בגוף משפטי. ההחלטה הוקפאה בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח, אך עדיין צפויה לצאת לפועל ולפי עדויות שונות יישומה כבר החל. "מדובר בפגיעה קשה בזכויות אדם"

משרד הרווחה החליט להקשיח את הנחיותיו, והורה שלא לאפשר לעורכי דין להיכנס לוועדות ההחלטה של המשרד בעניין הוצאת ילדים ממשמרות הוריהם. ההחלטה, שהתקבלה בחודש שעבר, ניתנה לאחר עתירה של האגודה לזכויות האזרח, שאליה הצטרפה לשכת עורכי הדין, שדרשה לעגן בחקיקה את פעולת הוועדות ולחוקק חוק שיקנה הגנות משמעותיות לזכויות של ההורים בתהליך, ובכלל זה לאפשר להם ייצוג משפטי בכל שלב. לפי הנוהל הקיים, עורכי הדין מורשים לעיתים להיכנס אל הוועדות כמשקיפים. הנוהל החדש קובע כי "עורך הדין המייצג את המשפחה לא ישתתף בדיון בוועדה, בין אם מדובר בדיון בהרכב רגיל ובין אם בדיון בהרכב חדש ומורחב". הנוהל יכנס לתוקף רק ב-1 במרץ, אך עדויות שונות מראות כי בפועל לשכות הרווחה כבר החלו ליישמו, והן מונעות כניסת עורכי הדין לוועדות. משרד הרווחה טוען כי הוועדות הן גוף טיפולי ואינן גוף משפטי המקבל החלטות, ולכן אין להתיר נוכחות של עורך דין בוועדה.

האגודה לזכויות האזרח התעקשה שלא למחוק את העתירה למרות בקשת משרד הרווחה לבטל את הדיון בנושא. בדיון, המדינה הסכימה לדרישת האגודה לעגן את פעולת הוועדות בחקיקה ולפרסם תסקיר בעוד שנה, אולם היא עומדת על החלטתה שלא לאפשר ייצוג בוועדות. עם זאת, הסכימה המדינה בשלב זה להקפיא את החלטת משרד הרווחה בנוגע לנוכחות עורכי הדין ולהותיר את המצב הקיים על כנו עד לעיגון בחקיקה.

הוראת משרד הרווחה על איסור ייצוג הורים בדיון על לקיחת הילד, בחתימת אלין אלול מ
הוראת משרד הרווחה על איסור ייצוג הורים בדיון על לקיחת הילד, בחתימת אלין אלול מ"מ מנכ"ל משרד הרווחה

בדוח המרכז למחקר ומידע של הכנסת שפורסם בוואלה! NEWS בחודש דצמבר האחרון עלה כי מרביתם המכריע של ההורים לא מיוצגים על ידי עורכי דין – לא בוועדות החלטה ולא בבית המשפט לנוער, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם. כמו כן, מנתוני האגף לסיוע משפטי עולה כי רק 370 הורים יוצגו בידי הסיוע בשנת 2015.

על פי נתוני דוח המרכז למחקר ומידע, 6,040 ילדים שהו בשנה שעברה במסגרות חוץ-ביתיות לאחר שהוצאו ממשמורת הוריהם בצו . הדוח מציין כי במהלך שנת 2015 הוצאו 1,040 ילדים ממשורת על פי צו ונשלחו למרכזי חירום ילדים, משפחות אומנה, פנימיות ופתרונות נוספים עבורם. 869 מהם הוצאו באמצעות צווי חירום שאינם דורשים את הסכמת האחראים על הילד, לעיתים תוך שימוש בכוח.

"לכל אדם יש זכות להיות מיוצג מול רשות של המדינה"

משכית בנדל, ראש תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח, אמרה כי "המצב הקיים במסגרתו המשפחות המודרות, המוחלשות והעניות ביותר מתמודדות עם מערכת הרווחה בנוגע לעתיד ילדיהם ולזכותם לגדלם בכוחות עצמם לבדן וללא ייעוץ משפטי מהווה פגיעה קשה בזכויות אדם". לדבריה, "לכל אדם יש זכות להיות מיוצג מול רשות של המדינה. אנו דורשים ממשרד הרווחה לאפשר ייצוג משפטי בכל שלב של ההליך, כחוק. סלע המחלוקת המרכזי הוא מניעת ייצוג משפטי להורים בוועדות, מדיניות משרד הרווחה אינה חוקית, ויש לשנות אותה לאלתר".

ד"ר רונן דליהו, עו"ד ויושב ראש הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין, הוסיף: "האגודה לזכויות האזרח הגישה בצדק עתירה ואנחנו, לשכת עורכי הדין והפורום הארצי לדיני משפחה בראשותי ובראשות עו"ד שלומי באשי, הגשנו בקשה להצטרף לעתירה. לפי עמדתנו, ועדת החלטה היא לא הליך טיפולי בלבד, הוא הליך שנקבעות בו גורלות, מתקבלות החלטות. בסופו של דבר, ההחלטות האלה מועברות לבית המשפט, בהרבה מהמקרים בתי המשפט מאמצים אותן ולכן מאוד חשוב שהצדדים יהיו מיוצגים, יהיה להם פתחון פה".

"יש הרבה אוכלוסיות מוחלשות, עולים חדשים, אנשים שלא יכולים לשכור עורכי דין ולכן חשוב שיהיה ייצוג בתוך הוועדות האלה", הוסיף דליהו. "יותר מזה, יש חוקים שעל פי החלטות הוועדה יש אפשרות להביא עו"ד ויש כאלה שלא. צריך ליישר קו ולתת ייצוג בכל הוועדות, אבל ההחלטה האחרונה היא גרועה מאוד, כי זה מקפח זכות יסוד של אנשים להיות מיוצגים".

פלייליסט ועדות החלטה

אימוץ, אימוץ סגור, בית משפט לענייני משפחה, ג'נוסייד, דנה ירקצי, הונאות השירות למען הילד, הונאות משרד הרווחה, השירות למען הילד, חדשות, חטיפת תינוק לאימוץ, חטיפת תינוק מבית חולים, פקידת אימוץ, פשעי השירות למען הילד, פשעי משרד הרווחה, פשעי פקידות אימוץ

"הדל שבהורים טוב בעיני הילד מהשופע שבמאמצים": בית המשפט ביטל אימוץ ילד שנחטף מאמו

משרד הרווחה חבורת נוכלים - שומר נפשו ירחק
משרד הרווחה חבורת נוכלים – שומר נפשו ירחק

"השירות למען הילד" גוף המופרע ומושחת של משרד הרווחה משום שאם ישנם משפחות אומנה מדוע לנתק את הילד לחלוטין ממשפחתו? התשובה לכך ברורה: מדובר בעובדות סוציאליות מופרעות ומושחתות הרואות את טובת המאמצים לנגד עיניהם.

"קשר הדם אומר את דברו": בית המשפט ביטל אימוץ ילד שנלקח מאמו , דנה ירקצי , וואלה חדשות , 30.01.2017

הילד, שנולד כשהוא מכור לסמים, הוצא עם לידתו ממשמורת אמו. אחרי שנגמלה, התנגדה האם להליך האימוץ אך לבסוף נקבע כי אינה מסוגלת לגדל את בנה. בשבוע שעבר התקבל ערעורה והוחלט לבטל את האימוץ

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של אם שבנה נלקח ממנה בטענה כי אינה כשירה לגדלו, והורה על ביטול פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שקבע כי הקטין יאומץ באימוץ סגור. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על התנהלות משרד הרווחה מול האם. בשנת 2013 נולד לא' תינוק מחוץ למסגרת הנישואין, לאב לא ידוע, כאשר הוא סובל מתסמונת גמילה מסמים, בעקבות שימושה של אמו בחומרים אסורים. מיד לאחר לידתו נלקח ממשמורתה של האם ומאז לא שב אליה. לאחר טיפול וגמילה בבית החולים הוא הועבר למשפחת אומנה והוכרז כקטין נזקק.

בינואר 2015 החלו הליכי אימוץ בעניינו של הקטין בבית המשפט לענייני משפחה. האם, שיוצגה על ידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, התנגדה לאימוץ. בתום הליך ארוך ומייגע שבו נתקבלו תסקירים, חוות דעת למסוגלות הורית והליך הוכחות, ניתן פסק דין שקבע כי הילד יאומץ באימוץ סגור, וכי האם אינה מסוגלת לגדל את ילדה ואין צפי לשינוי או שיקום עתידיים. זאת, על אף עזרה כלכלית וטיפולית שקיבלה מרשויות הסעד. עוד נקבע כי אין לאפשר קשר כלשהו בין הילד לאמו.

האם ערערה על ההחלטה בעזרת עו"ד ליאת קוזקוב מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, עד אשר הדיון הגיע לבית המשפט המחוזי. בערעור קבלה האם על התעלמות בית המשפט מכך שלא ניתנה לה מעולם הזדמנות אמתית לבחינת כשירותה לשמש כאם לפעוט. בנוסף, טענה כי התנהלות שירותי הרווחה הייתה זריזה ומכוונת מטרה – הליך קלט חירום, אומנה בתוך שלושה חודשים מרגע הלידה, והליכי אימוץ בתוך חודשים ספורים נוספים – תוך צמצום הקשר בינה לבין בנה. לדבריה, כל אלה לא הותירו לה סיכוי להתמודד אל מול משפחת האומנה המגדלת את הקטין ברציפות מאז היותו כבן שלוש, או אפשרות לייצר קשר משמעותי עם בנה.

פקידת אימוץ אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץהאם, שבינתיים נגמלה מסמים, עברה שיקום, מצאה עבודה ובבדיקות שנערכו לה לא נמצאו חומרים אסורים בגופה. היא עשתה מאמצים לקיים את הוראות השופטים על פי התסקירים השונים שהוגשו לכל אורך התיק, אך לא באמת זכתה להכיר את בנה משום שפגשה אותו פעם בשבוע.

טענת האם בערעורה הייתה כי שירותי הרווחה לא עמדו בדרישות כדי להוכיח את נכונותו של סעיף א' לחוק האימוץ, שקובע כי ילד יימסר לאימוץ רק במקרים חריגים ובהם תמיכה בהורה לא תסייע. לדבריה, במקרה זה תמיכה הייתה אכן מסייעת. בתגובה קבע בית המשפט כי כל ילד רוצה את הוריו האמתיים. לפי ההחלטה, אפשר להחזיר את הפעוט למסלול נוער, שבמסגרתו אמו תראה אותו לעיתים קרובות יותר, והקשר ביניהם יתחזק עד שתוכל לקבל אותו בחזרה למשמורתה.

"הדל שבהורים טוב בעיני הילד מהשופע שבמאמצים"

בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר, קיבל בית המשפט המחוזי פה אחד את טענות האם המערערת והורה על ביטול פסק הדין המורה על אימוץ הקטין ולא על צמצום תוצאות האימוץ בלבד. בנוסף הורה בית המשפט על השבת התיק להמשך טיפול בבית המשפט לנוער, שם תוכן תכנית מעטפת מכילה ומיטיבה לילד, לפיה תגדל בהדרגה תדירות המפגשים בין האם לקטין, בתחילה לפעמיים בשבוע, למשך שעה וחצי, ובהמשך ליותר. זאת, על מנת ליצור אופק לחזרתו של הקטין באופן הדרגתי לחיק אמו.

בית המשפט ביקר את התנהלות משרד הרווחה וקבע כי "רק במקרה קיצוני בו אין אפשרות לשנות את המצב, תתהווה עילת אימוץ, כאשר נקודת המבט באשר למסוגלות נבחנת מבעד לעדשת ההורה ה'מסתייע' ולא ההורה ה'עצמאי'. ההורה הביולוגי אינו צריך להוכיח את מסוגלותו ההורית, אלא היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הרווחה הם שצריכים להוכיח את היעדרה, וכן להוכיח כי לא קיים סיכוי לשיפור ושינוי עתידי".

עוד נאמר כי "קשר הדם ושלטונו של הטבע אומרים את דברים. ואמנם, בהעדר חשש לפגיעה בילד, הרי הדל שבהורים טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים". בנוסף, לדברי בית המשפט לא ניתנה לאם הדרכה הורית, נציגי הרווחה שמו דגש אך ורק על הפן השלילי של הביקורים והיו אי דיוקים בתסקיר שהוגש לבית המשפט בכל הנוגע לאפיון הביקורים של האם עם הקטין במרכז הקשר.

לדברי עו"ד שני שדה, הממונה הארצית על תחום האימוץ במשרד, "פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוא ציון דרך בתחום דיני האימוץ, ומדגיש מחדש כי נטל הראייה מונח לפתחם של שירותי הרווחה להוכיח כי ההורים אינם כשרים לגדל את ילדם ואף לא יהיו כן בעתיד. זאת ועוד, חלה חובה על הרשויות לתת, ולוודא כי ניתנה, עזרה כלכלית וטיפולית סבירה להורה, בטרם נקבעו מסמרות באשר להוצאתו לצמיתות של הילד ממשמורתו". עוד הוסיפה כי "בית המשפט חוזר שוב על אמירותיו בדבר חשיבות הקשר בין הורים לילדיהם, ועל זכות היסוד שלהם לגדלם, למעט במקרים קיצוניים. עוד ייאמר כי אין זה התיק הראשון בו הצליח הייצוג מטעם הסיוע המשפטי להביא להחלטה אחרת מן המצופה, ולהותיר קיומו של קשר בין ההורים הביולוגיים לילדם. הסיוע המשפטי מודע לכובד האחריות המוטל עליו בסיוע להורים בשעתם הקשה כשילדם נלקח מהם, ופועל כל העת למתן ייצוג מקצועי ואיכותי להורים, תוך התחשבות במצבם הרגיש והפגיע במהלך המשפט".

דנה ירקצי, הוצאת ילדים מהבית, ייצוג משפטי, משכית בנדל, תומר כלימי

עובדות סוציאליות תולשות אלפי ילדים מביתם ומשפחתם מידי שנה מבלי שיש ייצוג משפטי להוריהם

מורשת "רווחה" הזויה

"עושים מה שבא להם": הרווחה מוציאה ילדים מביתם – ולהורים אין ייצוג , דנה ירקצי , 13.12.2016

 להורדת הכתבה בקובץ pdf הקלק כאן

869 ילדים הוצאו בשנה שעברה מביתם בלי הסכמת ההורים, אך למרות זאת הם לא מיוצגים משפטית בוועדות העוסקות בנושא. "באים אליי עם מסקנות ואני אמור לשמש חותמת גומי", סיפר אב שבנו הוצא מהבית לאשפוז פסיכיאטרי

להורדת דו"ח מידע על קיום ייצוג משפטי להורים בהליכי הוצאת ילדים ממשמורתם  – הכנסת מרכז המחקר והמידע – 7.12.2016 – הקלק כאן

6,040 ילדים שהו בשנה שעברה במסגרות חוץ ביתיות לאחר שהוצאו ממשמורת הוריהם בצו – כך עולה מנתוני דוח המרכז למחקר ומידע של הכנסת שפורסם היום (שלישי). הדוח מציין כי במהלך שנת 2015 הוצאו 1,040 ילדים ממשמורת על פי צו ונשלחו למרכזי חירום ילדים, משפחות אומנה, פנימיות ולפתרונות נוספים עבורם. 869 מהם הוצאו באמצעות צווי חירום שאינם דורשים את הסכמת האחראים על הילד. הנתונים מציגים ירידה קלה במספר הילדים ששהו בשנה שעברה במסגרות החוץ ביתיות. זאת, בניגוד למגמת העלייה שנרשמה בין השנים 2014-2012.

הדוח, שיוצג בוועדה לזכויות הילד בראשות חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון (כולנו), חושף עוד כי אין כיום גוף ציבורי שיש בידו נתונים על שיעור הייצוג של הורים בתיקים המתנהלים בבתי המשפט בנוגע להוצאת ילדים ממשמורתיהם, ויש פער בהערכות של הגורמים השונים. סוגיית ייצוג ההורים מבחינה משפטית בוועדות החלטה ובדיונים בבתי המשפט אינו מוסדר באופן מפורש בהנחיות משרד הרווחה.

על פי משרד הרווחה, מדי שנה נערכים דיונים בעניינם של עשרות אלפי ילדים, ויש לבחון את שיעור הילדים המוצאים ממשמורת הוריהם ביחס למספר גדול הרבה יותר של ילדים המטופלים על ידי המשרד, שמדגיש כי ילדים רבים מושמים בהשמה חוץ ביתית בהסכמת ההורים.

עם זאת, לטענת האגודה לזכויות האזרח, מערכת הרווחה לא מיידעת את ההורים בדבר זכויותיהם בכלל, ובדבר זכויותיהם לייצוג משפטי בפרט. עוד טוענת האגודה כי גורמי הרווחה מציבים מכשולים בפני הורים שמבקשים להיות מיוצגים בפני ועדות החלטה. בעוד כחודשיים ידון בג"ץ בעתירה שהגישה האגודה בדרישה לעגן בחקיקה את מעמדן ודרכי פעולתן של הוועדות לתכנון טיפול והערכה הפועלות כדי לאבחן ולקבל החלטות בנוגע לתכניות טיפול בילדים ובבני נוער בסיכון.

עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח אמרה: "רוב האנשים שנמצאים בהליכי הוצאת ילדים מהבית הם עניים, בעלי השכלה נמוכה וחלקם אינם דוברים עברית. על רקע זה הם מתקשים מאד להתמודד עם ההליך המשפטי בהיעדר ייצוג משפטי, למרות שייצוג כזה משפיע באופן דרמטי על תוצאות ההליך". היא הוסיפה כי בשל כך סוברים באגודה כי "צריך להעניק סיוע משפטי להורים אלו בלי מבחנים כלכליים".

העמותה לזכויות ילדים והורים טוענת כי גם בפעמים המעטות בהן יש ייצוג משפטי להורים בדיוני הוועדות, לא ניתנת להם האפשרות לשטוח את טענותיהם במלואן. כמו כן, בעמותה טוענים כי ועדות ההחלטה מקבלות החלטות עוד בטרם החלו הדיונים עם ההורים, ואין יכולת לערער על החלטות אלה.

על פי לשכת עורכי הדין, נציגי הרווחה והרשויות לא מוכנים להכיר בעורכי דין שמגיעים לוועדות כמייצגים של ההורים, אלא כידידי המשפחה בלבד. ההוראה הנוכחית בתקנון העבודה הסוציאלית של משרד הרווחה, העוסקת בפעילות ועדות ההחלטה, אינה מתייחסת כלל לייצוג משפטי של הורים בדיוני ועדת ההחלטה או בדיונים בבית המשפט. עוד מציינים בלשכה כי ההוראה פורסמה בשנת 1995 ומאז לא עודכנה.

לאחרונה פרסם משרד הרווחה כי ייערכו שינויים בהרכבי וועדות ההחלטה, ואף תינתן אפשרות לערער על החלטות הוועדות. עם זאת, הפרסום לא התייחס כלל למעמדם של עורכי דין בדיונים. במשרד הרווחה מציינים כי מתאפשרת נוכחות עורך דין בוועדת ההכנה לקראת ועדת ההחלטה, שנעשית עם ההורים. כמו כן, במידה והוועדה החליטה לפנות לבית משפט, העובדים הסוציאליים יעדכנו את עורך הדין.

גם באגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים טוענים כי קשיים רבים נובעים בשל היעדר חקירה בנוגע לזכות ההורים לייצוג משפטי בהליכי הוצאת ילדיהם ממשמורתם. כמו כן, לטענת האגף, המידע בנוגע לשירות המשפטי הקיים עבור ההורים אינו נגיש באופן מספק. כמו כן, מי שמודיע להורים על זכותם לקבל סיוע משפטי הוא האפוטרופוס שממנה בית המשפט לקטין. עמדת האגף היא שיש לערוך תיקון חקיקתי מתאים, שיאפשר מתן סיוע משפטי ללא בדיקת הזכאות של ההורים לכך, כפי שנעשה כיום.

מחאת נשים בירושלים על הוצאת ילדיהם, אוגוסט 2015 (צילום: נועם מושקוביץ)
מחאת נשים בירושלים על הוצאת ילדיהם, אוגוסט 2015 (צילום: נועם מושקוביץ)

בשנה שעברה נפתחו באגף לסיוע משפטי 516 תיקים הקשורים לחוק הנוער ומתוכם סייעו אנשי האגף לכ-370 תיקים. האגף לסיוע משפטי מעניק ייצוג משפטי להורים מעוטי יכולת שאין ביכולתם להתמודד עם המערכת המשפטית. עם זאת, האגף אינו מוסמך לתת ייצוג משפטי להורים ולקטינים בפני ועדות ההחלטה. מתחילת שנת 2016, נפתחו באגף 265 תיקים בנושא, וב-213 מהם התקבל סיוע של אנשי האגף.

המשפחות המקבלות סיוע משפטי מתאפיינות ברקע כלכלי-חברתי נמוך וסובלות מהדרה חברתית, תרבותית, כלכלית והדרה של השפה. פניות רבות לקבלת סיוע משפטי בהליכים המתנהלים בבתי המשפט מוגשות לאגף לאחר תחילת הדיונים ולקראת מועד דיון קרוב הקבוע בתיק.
"עקפו אותי וחטפו לי את הילד"

בין כל הנתונים היבשים האלה מסתתרים סיפורים אישיים כמו זה של תומר כלימי, גרוש בן 40 שבנו הוצא מביתו לאשפוז פסיכיאטרי, למרות התנגדותו הנחרצת. הוא רצה להתנגד בבית המשפט להוצאת בנו, אך לא ידע שהוא זכאי לייצוג משפטי מהמדינה. "הסיפור שלי החל לפני ארבעה וחצי חודשים", סיפר כלימי לוואלה! NEWS, והוסיף שפקידת סעד ושתי עובדות סוציאליות הודיעו לו שבנו מסוכן לציבור וכי יש לאשפז אותו, ועל כן הן זקוקות לחתימתו.

"זה נפל עליי כרעם ביום בהיר, איפה הייתם עד היום?", המשיך כלימי, "באים אליי עם מסקנות ואני בתור אבא אמור לשמש כחותמת גומי ולחתום כדי להוציא את הבן שלי לאשפוז". הוא הוסיף כי העובדות הסוציאליות טענו שהבן ניסה לחטוף את הנשק של המאבטח בבית הספר. "שאלתי איך ילד בן 14 יכול לחטוף נשק למאבטח? נפתח אירוע במשטרה? היא הגיעה לשם?", סיפר כלימי, וציין כי נאמר לו שלא. לדבריו, לאחר בירור עם מנהל בית הספר, התברר לו כי בנו נגע בחגורה של המאבטח. "על זה הולכים לאשפז אותו במחלקה פסיכיאטרית?".

למרות התנגדותו של כלימי, בנו הוצא מהבית לאשפוז. "בלי עורך דין הם עושים מה שבא להם, הם אומרים לי אתה צריך לחתום פה ופה", אמר כלימי. לדבריו, כשביקש להתייעץ עם גורם מקצועי, נאמר לו שפרשה תועבר לבית משפט וכי ההתנגדויות שלו לא יעזרו. "אתה לא איש מקצוע והשופט לא ישמע לך. מראש המלחמה שלך אבודה", כך, לדברי כלימי, השיבה לו פקידת הסעד.

"יצאתי משם מבולבל", סיפר האב, "אם הייתי יודע מראש שמגיע לי ייצוג משפטי, הייתי נלחם. הם בעצם עקפו אותי וחטפו לי את הילד למחלקה הפסיכיאטרית בלי האישור שלי". לדבריו, ייצוג משפטי הולם היה עוצר את כל ההליכים הנוגעים לבנו. "הם רוצים ליצור מצב שהאבא לא יהיה שותף בשום הליך", סיכם.

ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, התייחסה למקרה ואמרה כי "ייצוג משפטי להורים בהליכי הוצאת ילדים מהבית צריך להיות אינטרס של שני הצדדים, לא רק של ההורים אלא גם של רשויות הרווחה". לדבריה, "כך גם נבטיח הליך תקין וגם יהיה קל יותר לשני הצדדים לקבל את ההחלטה ולהיות שלמים איתה מתוך ראיית התהליך כהוגן, למרות הקושי הרב הטמון בו. משום כך, אני אעמוד על חובתן של רשויות הרווחה להביא בפני המשפחות את המידע על זכאותן לסיוע משפטי".

פקידת סעד רות לגזיאל מנתיבות – התנהלות מזוהמת לתלישת תינוקות מאימם

דנה ירקצי, חד הוריות, יוצאי אתיופיה, לשכת הרווחה יבנה

לשכת הרווחה יבנה מפקירה אם חד הורית כדי לחטוף ילדיה

"תתמודדי": שבה לביתה אחרי לידה וגילתה שפונתה על ידי בעל הדירה
הלן אנגידה, בת 30 מיבנה, רצתה לחזור לדירתה אך חפציה הוצאו לרחוב בשל חוב של בעלה, שעמו היא מצויה בהליכי גירושין. לדבריה, "פקידות הסעד אמרו לי 'תפסיקי לבכות, אם לא – ניקח לך את התינוק', אמרתי להן שאין לי כלום". משרד הרווחה: מחפשים פתרון.
דנה ירקצי , יום ראשון, 04 בדצמבר 2016,   וואלה 

לצפיה בכתבה בקובץ pdf הקלק כאן

"חזרתי מבית החולים וראיתי את הדברים שלי בחוץ". אנגידה (צילום: ראובן קסטרו)

"חזרתי מבית החולים וראיתי את הדברים שלי בחוץ". אנגידה (צילום: ראובן קסטרו)

הלן אנגידה, בת 30 מיבנה, חזרה היום (ראשון) לביתה אחרי שילדה את בנה השלישי, אולם גילתה כי בעל הדירה שבה היא מתגוררת נעל אותה מחוץ לדירה והוציא את כל חפציה אל הרחוב. זאת, בשל איחור בתשלום שכר הדירה על ידי בעלה, שעמו היא נמצאת בהליכי גירושין.

"אני מתגרשת מבעלי, אך הוא שוכר לנו את הדירה כי אני לא עובדת ומטפלת בילדים", סיפרה לוואלה! NEWS. "השארתי את שני הילדים אצל בעלי, שישמור עליהם, והלכתי ללדת. כשחזרתי, ראיתי איך כל הדברים שלי בחוץ. רציתי כל כך לחזור הביתה ולהאכיל את התינוק שלי", הוסיפה בדמעות.

בלי בית לחזור אליו, הלכה אנגידה אל שכנתה ושם היא נמצאת בינתיים. "בעלי הסכים לשלם את שכר הדירה עד שאלד את התינוק שלנו. ברגע שהפסיק לשלם, בעל הבית רצה לפנות אותנו. המשטרה אמרה לו שהוא לא יכול לעשות זאת ושעליו לפנות לבית המשפט כדי לפנות אותי", סיפרה.

"אומרים לי 'תתמודדי'". הלן אנגידה עם תינוקה, הערב (צילום: ראובן קסטרו)

לדבריה, היא פנתה למשרד הרווחה כמה פעמים בעבר בטענה שבעלה לא משלם מזונות. "הם אומרים לי 'אין מה לעשות, תתמודדי'. קיבלתי עורך דין ויש לי דיון רק במרץ, מה אעשה עד מרץ?", שאלה. לטענתה, השוטרים שהזעיקה טענו כי עובדת סוציאלית צריכה לטפל בבעיה. "התקשרתי לעובדת הסוציאלית וסיפרתי לה את פרטי המקרה. אמרתי לה שאין לי לאן ללכת, אבל במקום שהיא תבוא לעזור לי הגיעו שתי פקידות סעד", אמרה. הפקידות, שהגיעו למקום בשעה 13:00, אמרו לה שאין פיתרון כרגע, ושתבוא מחר. "ישבתי מולן ובכיתי, אמרתי להן שאין לי כלום, ואחת מהן אמרה לי 'אל תבכי, אחרת ניקח ממך את התינוק". עוד סיפרה אנגידה כי כשביקשה לראות את שני ילדיה האחרים, היא נענתה כי עדיף שיישארו עם אביהם.

הערב התקיימה שיחה בין הלן ובין פקידת רווחה מטעם עיריית יבנה. בהקלטה שהגיעה לידי וואלה! NEWS, נשמעת הפקידה, ילנה, אומרת להלן: "הצענו לך לחזור לבעל שלך ולילדים שלך ואת לא רצית. העדפת להישאר ברחוב, אז מה את רוצה?". הלן ענתה: "את רוצה שאני אחזור לבעל שלי שבגללו גירשו אותי מהבית?"

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "המשרד פועל באופן אינטנסיבי על מנת למצוא פתרונות לאישה ולילדים וביניהם פתרון של לינה בבית מלון. המשרד ילווה את האישה גם מול משרד השיכון למציאת פתרון דיור קבוע".

אילן בוטנרו, אנשים עם מוגבלויות, דנה ירקצי, מוסדות משרד הרווחה, מעון אילנית, פשעים נגד האנושות

מוסד אילנית משרד הרווחה: מכים ומרעיבים חוסים כמו באושוויץ

משפחת חוסה עם פיגור שכלי: "מטפל היכה אותו עד שנזקק לניתוח" , דנה ירקצי ,  עריכה: גדי וינסטוק , וואלה חדשות , דצמבר 2015

אילן בוטרנו בן 52, חוסה במוסד "אילנית", פונה לבית חולים עם פנס בעין, שם אובחן עם שברים בארובת העין ובלסת. האחות ששוחחה עמו טענה כי הוא הצביע על המטפל כמי שהיכה אותו. אמו: "זו לא פעם ראשונה. הוא הרבה פעמים סובל מחבלות" 

לצפיה בתחקיר בקובץ pdf הקלק כאן


חוסה בן 52 בעל פיגור שכלי ששהה במוסד "אילנית" בפרדס חנה מותקף כדרך קבע על ידי המטפלים שלו – כך טוענת משפחתו. קרוביו של החוסה, אילן בוטרנו, שהתירו לפרסם את שמו, סיפרו היום (חמישי) כי השבוע הגיע השיא כאשר הוא נאלץ להתפנות לבית החולים הלל יפה שבחדרה עם פנס בעין, שם אובחן עם שבר בארובת העין ובלסת.

שושנה בוטנרו בת 72 מחיפה, אמו של אילן, הסבירה כי מגיל 20 הוא לא נמצא בבית, אלא עובר ממוסד למוסד. לדבריה, הוא מתפקד אך מוגדר סיעודי. המוסד האחרון שבו שהה היה בית חולים פסיכיאטרי בטירת הכרמל משום שמשרד הבריאות לא מצא לו מקום אחר. משם הוא הועבר למוסד "אילנית". בוטנרו טוענת כי ב"אילנית" הוא נמצא כמה פעמים על ידי בני המשפחה חבול ומוכה.

"המקום הזה מלכתחילה לא היה לרוחי", אמרה, "המקרים שיש שם מבחינת פיגור מלחיצים את הבן שלי. לא טוב לו שם. אבל במשרד הבריאות אמרו שאין להם פתרון בשבילי ואין להם מקום אחר להעביר אותו אליו".

"הוא כבר מוכר בבית החולים הלל יפה", המשיכה האם, "הוא הגיע לשם הרבה פעמים עם חבלות. מי שלקח אותו לבית החולים ביום שלישי היה המטפל עם האוטו של המוסד. הוא הגיע פנס בעין, עשו לו צילום וראו שיש לו שבר בארובת העין ובלסת. העין שלו סגורה כולה בגלל שטף הדם וכולו מעוות".

"הבחור שהרביץ לו עדיין עובד שם". אילן בבית החולים (צילום: באדיבות המשפחה)

בוטנרו הייתה בחו"ל בזמן התקרית ולכן במוסד הזעיקו את אחותו לימור. "הבת שלי חקרה אותו וצילמה אותו בווידיאו. אילן אמר שם בפירוש שהמדריך שיושב בצד הוא זה שנתן לו בוקס בעין", הסבירה בוטנרו, "אחרי שעושים בירור מקיף מגיע שוטר ופותח תיק נוסף במשטרה, מהלל יפה שלחו אותו לבית החולים רמב"ם וקבעו שהוא צריך ניתוח".

אילן פונה מחדרה לבית החולים בחיפה ועבר ניתוח. יממה לאחר מכן הוא כבר שב חזרה למוסד "אילנית". "כעבור יום מחזירים אותו חזרה לאותו מקום שהרביצו לו", אמרה בוטנרו, "במשרד הבריאות אומרים שאין להם פתרון בשבילו, אין לאן לשלוח אותו, אין לאיפה להעביר אותו".

בוטנרו זועמת על העובדה שאותו עובד, שלדברי בנה היכה אותו, עדיין עובד במוסד. "הבחור שהרביץ לו עדיין עובד שם, עכשיו לקחתי עו"ד ואני מנסה לגלגל את הדברים". לדבריה, זו לא פעם ראשונה שהצוות מכה את הבן שלה. "קשה לאזן אותו מבחינת התפרצויות. הוא דביק, מכל מי שעובר לידו הוא מבקש עזרה. כל פעם כשהייתי מגיעה לפגוש אותו, ראיתי חבורות על הגוף ופנסים בעיניים, וכל פעם הם היו אומרים שהוא נפל".

"בפעם האחרונה שהוא שבר את היד, הם הודו – המטפל תפס אותו בכוח ושבר לו את היד. זה היה לפני שנתיים או שנה וחצי", המשיכה. "לפני כן, הוא הגיע עם שפה שסועה והם טענו שאף אחד לא הרביץ לו. בספטמבר שוב שברו לו את היד. הלכתי והתלוננתי במשטרה על זה שהמטפלים הרביצו לו ובמשטרה סגרו את התיק, ולא עשו כלום. אין לי את הכוחות האלו בגיל שלי להתמודד נגד הרשויות".

"הבן שלי רזה כמו בן אדם מאושוויץ". הפנס בעין של אילן (צילום: באדיבות המשפחה)

"המדריכים לא מוכשרים לטפל באנשים כאלה, הם שונאים את העבודה שלהם, הם שונאים את החוסים והם שונאים את עצמם"

בוטנרו קוראת לכל מי שיכול לעזור לה להפסיק את ההתעללות והאלימות שמתרחשת במוסד הזה. "אני מבקשת שיפסיקו להרביץ, זה פלילי. צריך לעצור את הבחור הזה, לא רק לדבר אלא לעשות צדק. האנשים האלה, שהם מסכנים וחסרי אונים, שלא יהיו חשופים לברוטליות של מי שמטפל בהם. אני מבקשת שתהיה השגחה, טיפול טוב יותר. הבן שלי רזה כמו בן אדם מאושוויץ, אני זועקת לא רק בשביל הבן שלי אלא בשביל כלל האנשים".

זו אינה הפעם הראשונה שמוסד "אילנית" נכרך בפרשת התעללות בחוסים. בתחקיר שפורסם בערוץ 10 בשנת 2013 תיעד חוקר פרטי שהסתנן למוסד את מסכת העינויים שעוברים החוסים במקום. משרד הבריאות טען בזמנו כי "עד סוף השנה תסתיים ההתקשרות עם המוסד", אולם ניכר כי דבר זה לא קרה.

גם אחותו של אילן הביעה זעם נגד ההתנהלות המוסדות כלפי חוסים, וטענה כי מדובר בתופעה רחבה של העסקת עובדים מצד משרד הבריאות והמדינה שאינם מוסמכים לטפל בחוסים חסרי ישע כמו אחיה. "עובדים במקומות האלה מדריכים שלא מוכשרים לטפל באנשים כאלה, הם שונאים את העבודה שלהם, הם שונאים את החוסים, הם שונאים את עצמם על המקום שהם הגיעו אליו בחיים, והם מתוסכלים על המקום שבו הם נמצאים", אמרה, "הם לא מקבלים הנחיה או הדרכה, הם מתוסכלים והם צריכים אנשים שיעבדו במקומות האלה. אחי הוא פציינט קשה, והוא צריך לקבל טיפול".

עוד היא הוסיפה: "לא יכול להיות שיעבדו במקומות האלה אנשים לא מוסמכים. הוא חוסה, הוא לא יכול להיות איתנו בבית. אנחנו רק מבקשים שבמינימום יטפלו בו שצריך. הם מאיימים שהם יכניסו אותו לחדרים אטומים ויזריקו לו חומרים. זה לא פעם ראשונה שזה קורה, כבר קראנו למשטרה וסגרו את התיק. יש פה משהו שהוא באחריות המדינה. זה ליקוי רציני".


המשטרה: "נעשה מאמץ למצות את החקירה בהקדם"

מהמשטרה נמסר: "בתחנת משטרת חדרה התקבלו שתי תלונות, האחת במהלך חודש ספטמבר 2015 והאחרונה במהלך השבוע האחרון. עינינם של התלונות – חשד לתקיפה חבלנית. משטרת חדרה מנהלת את החקירה שטרם הסתיימה. החקירה מתנהלת בשיתוף משרד הרווחה בשל מוגבלותו של הקורבן. משטרת חדרה קשובה ורגישה לארועים הנחקרים בשל מצבו של הקורבן ונעשה מאמץ למצות את החקירה בהקדם האפשרי לאחר שתיגבה עדותו של הקורבן על ידי גורמי הרווחה כנדרש".

ממשרד הבריאות נמסר כי הם בודקים את המקרה.

דנה ירקצי, ילדי עובדים זרים, ילדי פליטים, לשכת הרווחה תל אביב

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדי זרים למות במחסנים בדרום העיר

וואלה חדשות – אפריל 2015 – דנה ירקצי – המפגינים התאספו בכיכר הבימה במחאה על מות חמישה ילדי עובדים זרים בגני הקהילה בחודשים האחרונים, ונגד ההזנחה המתמשכת של דרום העיר. "התנאים של הגטו של דרום תל אביב הורגים את כולם, ובראש ובראשונה את הילדים"

כ-200 פעילים חברתיים, אזרחים, עובדים זרים ומבקשי מקלט הפגינו אמש (ראשון) בכיכר הבימה שבתל אביב במחאה על ההזנחה המתמשכת של דרום העיר ועל מותם של חמישה ילדי עובדים זרים בגני הקהילה הזרה בחודשים האחרונים. המפגינים קראו קריאות והניפו שלטים שבהם נכתב בין היתר "ההזנחה בגטו בדרום תל אביב הורגת", "אין חיים בגטו של דרום תל אביב", ו-"די למחנות הפליטים בדרום תל אביב".