דנה ויילר פולק, טיפול פסיכיאטרי בכפייה, מרפאות פסיכיאטריות, סמים פסיכיאטריים

"הרצחת וגם ירשת?" – משרד הבריאות מחייב אזרחים ליטול סמים פסיכיאטריים על חשבונם

אבסורד: מטופלים פסיכיאטרים בכפייה נאלצים לממן בעצמם את תרופותיהם , דנה ויילר-פולק , 06 בדצמבר 2015, וואלה חדשות
במקרים רבים, המטופל נדרש לרכוש את הזריקות בעצמו מחוץ למרפאה ולהביא אותן עמו לטיפול הכפוי. אם אין ביכולתו לממן את התרופה, לרוב בעלות של מאות שקלים בחודש, הוא עלול להסתבך עם הרשויות. משרד הבריאות: "נושא ההשתתפות העצמית ייבחן בעת הקרובה"

טיפול פסיכיאטרי בכפייה (צילום: אילוסטרציה: ShutterStock)
טיפול פסיכיאטרי בכפייה (צילום: אילוסטרציה: ShutterStock)

מטופלים בכפייה במרפאות פסיכיאטריות נאלצים לשלם מכספם על תרופות ועל נסיעות לטיפול, זאת על אף שמדובר בטיפול שאותו כפתה עליהם המדינה – כך סיפר לוואלה! NEWS פסיכיאטר בבית חולים פסיכיאטרי המטפל במטופלים בכפייה. לדבריו, מדובר בתופעה פסולה, בשל העיקרון הפשוט שאם "מחייבים אדם לקבל טיפול, על המדינה לשאת בעלויות".

מדי שנה מטופלים בישראל כ-5,000 בני אדם בכפייה. על פי חוק טיפול בחולי נפש, ניתן לאשפז בכפייה בני אדם שסובלים ממחלה נפשית ומהווים סכנה לעצמם או לסביבה. רבים מהמטופלים בכפייה אינם מכירים במחלה הנפשית שבה אובחנו ואינם סבורים שעליהם לקבל טיפול, ולכן נדרשת הכפייה. על פי החוק, משכו של טיפול בכפייה במרפאה פסיכיאטרית יהיה עד שישה חודשים וניתן להאריך את משכו על פי צורך. בפועל, לא ניתן טיפול שאורכו פחות משישה חודשים ולעיתים הוא נמשך שנים.

פניות רבות שהתקבלו בארגון "רופאים לזכויות אדם" מעלות קשיים רבים בנגישות הטיפול בכפייה למטופל. הבעיות הנפוצות ביותר שאותן חווים המטופלים הן מימון ההגעה למרפאה ומימון התרופות שאותן הם חייבים ליטול – שתי הוצאות שהמדינה לא מסייעת במימונן. רוב התרופות שאותן נוטלים המטופלים ניתנות בזריקה בעלת השפעה לטווח ארוך. על המטופל לרכוש את הזריקות בעצמו מחוץ למרפאה ולהביא אותן עמו לטיפול הכפוי. אם אין ביכולתו לממן את התרופה, לרוב בעלות של מאות שקלים בחודש, הוא עלול להסתבך עם הרשויות.

אבסורד: מטופלים פסיכיאטרים בכפייה נאלצים לממן בעצמם את תרופותיהם , דנה ויילר-פולק , 06 בדצמבר 2015, וואלה חדשות

מודעות פרסומת
אימוץ, דנה ויילר פולק, השירות למען הילד, חטיפת תינוק מבית חולים, חיים כץ, לשכת הרווחה פתח תקווה, מדיניות משרד הרווחה, משפחת אומנה, פקידת אימוץ

תסביך שר הרווחה חיים כץ: בת חמש נמסרת לאימוץ, אחותה נשארת עם אמה

שר הרווחה חיים כץ - פיו נוטף רעל נגד הורים לשלוח ילדיהם לאימוץ

התסביך של השר חיים כץ ופקידות האימוץ המושחתות במשרד הרווחה, האמא מסוגלת לגדל את בתה בת ה- 7 אך אינה מסוגל לגדל את בתה בת ה- 5 ולכן תישלח לאימוץ. שר הרווחה חיים כץ, ופקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד מרעילים בפיהם נגד האמא באמצעות "גורמים" מהמשרד.

"חרב עליי עולמי": בת חמש נמסרת לאימוץ, אחותה נשארת עם אמה , דנה ויילר-פולק , 09 בספטמבר 2015, וואלה חדשות

שירותי הרווחה לקחו את ש' בת החמש למשפחת אומנה לפני כשנתיים, לאחר שעל פי החשד אביה טלטל אותה – וכעת נפתח עבורה הליך אימוץ. זאת, בעוד ב' בת השבע נותרה עם אמה בבית. "התחושה היא שלוקחים לך את היכולת לנשום"

"התחושה היא שלקחו לך את היכולת לנשום" – כך תיארה ר', בת 30, את היום שבו נודע לה כי שירותי הרווחה מתכוונים להוציא את בתה הקטנה מביתה, בעודה שרויה בדיכאון שאחרי לידה ונותרת אחראית על בתה הגדולה. לאם שתי בנות – ב' בת שבע, ו-ש' בת חמש. בשנתיים האחרונות הייתה ש' באחריות משפחת אומנה, לאחר שאביה טלטל אותה לכאורה ופגע בה קשות. "הבת שלי מאושפזת בבית חולים אחרי שאביה טלטל אותה, ובעוד אני מתמרנת בינה לבין אחותה הגדולה בבית, מודיעים לי כי ש' כבר לא בבית חולים, ושהעבירו אותה למשפחת אומנה. באותו רגע חורב עליך עולמך", סיפרה.

לאחר הלידה של ש', הבינה ר' כי מצבה הנפשי לא טוב וביקשה לשהות אצל הוריה על מנת שיסייעו בטיפול בבנותיה, אלא שבן זוגה סירב. "איבדתי הרבה דם בלידה, כך שמצבי הפיזי היה לא טוב, בנוסף לכך שמצבי הנפשי היה רעוע. הבנתי שנכנסתי לדיכאון שאחרי לידה", סיפרה. "בעלי סירב בתוקף לעבור להוריי לתקופה קצרה, רק עד שנעמוד על הרגליים, ואמר שהוא יטפל בבנות".

האב במעצר, האם בין בית החולים לגן

כמה ימים לאחר מכן, התעוררה ר' משינה והבחינה כי הראש של ש' התנפח. בתחילה עלה החשד כי מדובר באלרגיה לתחליף חלב, אולם לאחר חודש, כאשר מצבה של הילדה לא השתפר, הופנתה ר' לבית החולים עם בתה ששם אובחנה עם שטף דם מוחי, שעלול היה לגרום למותה. "הייתי המומה", סיפרה. "מיד הגיעו משטרה ועובדת סוציאלית, ורק לפני החקירה החמישית, בעלי סיפר לי שביום שראיתי את הנפיחות הוא נדנד אותה בעגלה וכנראה טלטל אותה".

לאחר מכן עברה ר' להתגורר עם הוריה, לאחר שבן זוגה נעצר. "הייתי בשוק, נותרתי חסרת אונים. אם הייתי יודעת על האירוע הייתי מעבירה אותה מיד לבית חולים ולא מחכה חודש ומבזבזת זמן על החלפת מזון", סיפרה. "בעלי הועבר למעצר ואני נותרתי לטפל ב-ש', שהייתה בין חיים למוות ובב', שהייתה בגן וצריכה אותי. ניסיתי ליצור לה שגרה בריאה יחד עם הוריי שסייעו לי בטיפול בה".


"לפני החקירה החמישית, בעלי סיפר לי שכנראה טלטל אותה" (צילום: ראובן קסטרו)

באותם ימים סיפרה ר' כי שירותי הרווחה הציעו לה עזרה מעמותת "חיבוק ראשון" לנוכח הקושי בטיפול בשתי הבנות. עם זאת, כעבור זמן מה הודיעו לה בשיחת טלפון כי ש' הועברה למשפחת קלט עד שתימצא לה משפחת אומנה, משום שלטענתם היא לא הייתה מסוגלת לטפל בה. "לא הסכמתי לזה, אבל איש לא שאל אותי. באו ולקחו לי אותה כשאני לא הייתי שם. הציבו בפניי עובדה".
"אני כאן, חיה וקיימת. איך רוצים למסור אותה לנצח?"

במהלך השנתיים שלאחר מכן ראתה ר' את בתה במרכז הקשר של שירותי הרווחה, בעוד אחותה הגדולה הייתה בבית עם אמה. לאחר התקופה הזו, לא רק שהוחלט שלא להשיב את ש' לביתה, אלא הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בקשה להכריז על ש' כבת אימוץ – וההחלטה אושרה. "זו הייתה החלטה לא ברורה. נכון שבשנה הראשונה הייתי בדיכאון ולקחתי כדורים, אבל כשהפסקתי אותם הכול השתנה", סיפרה ר'. "התחלתי לתפקד לגמרי, יצאתי לעבוד עם קשישים, אבל ברווחה רק ניסו לשכנע אותי לחזור לאשפוז יום ולכדורים. עד היום הם טוענים שאני לא מסוגלת לגדל את שתי הבנות ודרשו שההורים שלי יהיו בתמונה. אז הם כאן, ועוזרים לי עם ב', אבל הם טוענים שעם ש' זה כבר לא יצליח. אבל למה לא לנסות? כי הם החליטו על הוצאתה מהבית וזהו".

לדבריה, מדובר במצב אבסורדי שבו היא כשירה לגדל רק את בתה הגדולה. "עכשיו מדברים על אימוץ. איך זה ייתכן? אני כאן, חיה וקיימת. באיזו זכות הם לוקחים את הילדה שלי ורוצים למסור אותה לנצח?", תהתה בכעס. "עכשיו הם משחקים על הטענה כי 'ש' רגילה למשפחת אומנה משום שהם ליוו אותה מגיל צעיר'. נכון, כי הם גרמו לזה לקרות. זה לא טענה שצריכה להתקבל. בינתיים, ב' כל הזמן שואלת מה עם אחותה ומתי היא תחזור הביתה. זה מצב אבסורדי – אם אני כשירה לגדל את הבת הגדולה, איך אני לא כשירה לגדל את הקטנה שכבר לא תינוקת? זה לא הגיוני".


"באו ולקחו אותה כשלא הייתי שם. הציבו בפניי עובדה" (צילום: Shutterstock)

ממשרד הרווחה לא נמסרה תגובה.

מהעירייה (לשכת הרווחה פתח תקוה) שבתחומה מתגוררת ר' נמסר: "החלטות בנושא השמה של ילדים במשפחות אומנה ניתנות על ידי בית משפט ורק לאחר תהליך ארוך של בחינת המסוגלות ההורית והמסוכנות לשלום הילד, תהליך הכולל פיקוח של משרד הרווחה. הדבר אינו נתון להחלטת העובדת הסוציאלית ברשות המקומית. ככלל, רשויות הרווחה אינן רושמות או משנות החלטות רפואיות פסיכיאטריות כאלו ואחרות, בהן מתן תרופות. כפי שידוע למערכת וואלה! NEWS, על פי חוק, איננו יכולים להגיב למקרה שבו מדובר בקטין. לכל הורה יש מכלול של מסלולים לערער על החלטת בית המשפט, אם על ידי ערר לערכאה גבוהה יותר, או דרך שירות האומנה של משרד הרווחה".

גורמים במשרד הרווחה: "לנגד עיני האם – טובתה האישית בלבד"

גורמים במשרד הרווחה מסרו: "זוג ההורים מוכרים זה שנים לשירותי הרווחה, כמו גם לשירותי בריאות הנפש. עם לידת הבת הבכורה היא נחשפה למצבי סיכון וסכנה ולמרות חוסר המסוגלות ההורית, נמנעו שירותי הרווחה מהמלצה להוצאתה מהבית, ובנו תכנית טיפול רחבת היקף כדי לעזור לאם ולתת בידיה כלים לתפקוד הורי ראוי, אולם לצערנו תכנית זו לא זכתה לשיתוף פעולה מצדה. גם אז, נמנעו שירותי הרווחה מהמלצה על הוצאה מהבית ובאישור בית המשפט לנוער הוחלט כי הילדה תהיה במשמורת בלעדית של הסבים, כשהאם תוכל להתגורר עמם, אולם לא תהיה אחראית בפועל על גידול הילדה, נוכח חוסר מסוגלותה. בנוסף, נתנו שירותי הרווחה מענה רחב היקף וטיפול אינטנסיבי מגיל ינקות, תוך שילוב הקטינה במעונות רב-תכליתיים בשעות אחר הצהריים והערב.

"עם לידת הבת השנייה וחשיפתה לסכנת חיים ממשית ולנוכח העובדה כי הסבים מתקשים להתמודד עם שני ילדים במקביל, החליט בית המשפט לנוער על הוצאת הבת הקטינה לסידור חוץ ביתי ולפני כחצי שנה נפתח בבית משפט למשפחה תיק אימוץ, לשם הכרזתה כבת אימוץ.

"לצערנו, במסגרת מלחמתה של האם ברשויות הרווחה היא מפרסמת באחרונה ברשתות החברתיות, באופן ישיר ובאמצעות חבריה, תמונות של הבת המיועדת לאימוץ, שצולמו בפגישותיה עמה במרכז קשר ובמשרדי השירות למען הילד, החושפות בין השאר גם פרטים מזהים על אודותיה, בניגוד לחוק ההגנה על קטינים וחוק האימוץ, ומהווים עבירה פלילית. חרף הוראת בית המשפט והצו שהוצא נגד האם בדרישה להסרה מיידית של הפרסומים, היא ממשיכה בפרסומיה, תוך השמצת והכפשת העובדים הסוציאליים וגורמי הטיפול, דבר המעיד כי לנגד עיניה לא עומדת טובת בנותיה, אלא טובתה האישית בלבד".

דנה ויילר פולק, הוצאת ילדים מהבית, הורים שובתי רעב, חד הוריות, פשעי משרד הרווחה

שתי אימהות שובתות רעב מול בית ראש הממשלה: "השיבו לנו את ילדינו"

שתי אימהות שובתות רעב מול בית ראש הממשלה: "השיבו לנו את ילדינו" , דנה ויילר-פולק , יום חמישי, 13 באוגוסט 2015, וואלה news


בנה של ד' הוצא מביתה משום שלא הספיקה לרשום אותו לבית הספר, והתאומות של מ' נלקחו לפנימייה "לצורך אבחונים". עד שיפגשו את ילדיהן, השתיים שובתות רעב מול ביתו של נתניהו ודורשות לקבל תשובות. "הגילויים יזעזעו את המערכת" 

"סחר בילדים המתרחש בחסות החוק". שתי האימהות מול בית נתניהו (צילום: נועם מוסקוביץ)

"ראיתי אותו ביום שבת והוא צעק לי מהחלון, זו הפעם היחידה שראיתי אותו בחצי השנה האחרונה", כך סיפרה ד', אם חד-הורית השובתת רעב מאז תחילת השבוע מול בית ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים, בשל הוצאת בנה מחזקתה על ידי שירותי הרווחה. יחד עמה שובתת מ', אם חד-הורית לתאומות. השתיים מוחות על מה שהן מגדירות "סחר בילדים המתרחש בחסות החוק", במסגרתו, כך הן טוענות, מוציאה המדינה ילדים מביתם ללא סיבה, שמה אותם בפנימיות ומסכנת את שלומם.

בנה של ד' הוצא מביתו לפני שנה וחצי כשהיה בן עשר. מאז נאבקת אמו על השבתו הביתה. "לטענתם, הוא לא הלך לבית ספר וזה הספיק להם על מנת להוציא אותו לפנימייה", היא סיפרה. "אבל האמת היא שרציתי לרשום אותו לבית ספר לאמנות, ומשלא התקבל כי אין לי קשרים, ניסיתי לרשום אותו לבית ספר רגיל, אך שום בית ספר כבר לא הסכים לקבלו", תיארה ד' את האירועים שהובילו למצב העגום. אך היא לא ויתרה ופנתה במכתבים לכל מי שהיה יכול לסייע לה. עד כה, היא זכתה להתעלמות.

"זה ממש פשע מאורגן ולנו אין מה לעשות מול זה" (צילום: נועם מושקוביץ)

שירותי הרווחה שהוציאו את בנה של ד' מביתו התבססו על דוח פסיכיאטרי, שלטענתה הוא "דוח פיקטיבי", שכן הפסיכיאטר החתום עליו מעולם לא פגש את בנה. "אני טוענת טענות ואיש לא מקשיב", אמרה. "יש להם אנשי מקצוע שיכתבו מה שהם רוצים ושופטים שיחתמו על מה שהם רוצים, זה ממש פשע מאורגן ולנו אין מה לעשות מול זה".

בנוסף, כך טוענת ד', בפנימייה שאליה נלקח בנה, הוא קיבל תרופות פסיכיאטריות באישור שופטת, על אף שהיא עצמה אסרה על כך. גם אותה, לדבריה, ניסו להציג כלא-יציבה. "העובדת הסוציאלית טענה טענות שקריות לגביי בבית המשפט ואיש לא שואל שאלות. רק הורסים לי את החיים".

"פרשת 'ילדי תימן' בחסות החוק"

ביום שבת האחרון ראתה ד' את בנה מרחוק, כששהה בחופשה אצל סבו וצעק לה כמה מלים מהחלון. באותו רגע כואב החליטה שהיא חייבת לפעול על מנת להשיב את בנה לחזקתה. "הוא אמר שפגעו בו, אז החלטתי שאין לי ברירה, ובתחילת השבוע התייצבתי פה כדי להגיד לראש הממשלה 'תחזיר לי את בני והפסק את הסחר בילדים שמתחולל כאן מתחת לאף של לכולם'. מה שקורה כאן זה פרשת 'ילדי תימן' בחסות החוק. חייבים לבדוק לעומק את מה שקורה פה והגילויים יזעזעו את המערכת".

"אין עם מי לדבר" (צילום: נועם מושקוביץ)

לצדה של ד' יושבת עופרה ענקרי, המלווה את השתיים, ומ', שהגיעה למקום עם אמה. מ' היא אם חד-הורית לתאומות בנות עשר שהוצאו מביתן לפני שנה. "עד עכשיו לא ממש ברור לי למה הוציאו אותן מהבית, כשהטענה הייתה לביצוע אבחונים, אך אלו מעולם לא בוצעו", אמרה.

ההיכרות של מ' עם שירותי הרווחה החלה כשביקשה סיוע של סטודנטית שתשהה עם הבנות יום בשבוע אחרי לימודיהן בבית הספר הדמוקרטי בעיר. "הם סייעו לי אך יום אחד הפסיקו את עבודת הסטודנטית וחודש לאחר מכן הוציאו את הבנות לפנימייה", היא תארה את המקרה. "זה היה יום מטורף כשלא האמנתי למה שקורה. ניסיתי לדבר, לברר אבל אין עם מי לדבר".

כיום שוהות הבנות בפנימייה, שם הן מבלות יחד לזמן מוגבל מאוד, ואימן עדיין לא מבינה מדוע בנותיה לא בבית. "אף אחד לא מדבר או מסביר בזמן שמתנהל פה סחר בילדים", קבעה מ'. "מדינה שחתומה על אמנה נגד סחר בבני אדם סוחרת בילדיה שלה על מנת למלא מקומות ולגלגל כספים. מדובר בדיני נפשות ועל המדינה יהיה לתת את הדין".

דנה ויילר פולק, הונאות משרד הרווחה, הוצאת ילדים מהבית, חנה בית הלחמי, לשכת הרווחה חולון, מדיניות משרד הרווחה

לשכת הרווחה חולון – דרכי רמיה להוצאת ילדים מהבית

האב מתפקד, האם החלימה – אז למה המדינה מוסרת את הילדים לאימוץ?
כששרותי הרווחה בחולון סברו שאלון ושלומית אינם מתפקדים, הם הכריזו על ילדיהם קטינים נזקקים ושלחו אותם למסגרות אחרות. למרות חוות דעת של פסיכיאטר שקבע כי הורותם שוקמה, מסרבים להשיב אליהם את הילדים. "באותו רגע חרב עלי עולמי". צפו בריאיון לאולפן וואלה!NEWS – דנה ויילר פולק – יוני 2015

תינוק בן שבעה חודשים נופל מידי אימו, בשרותי הרווחה זועמים. פעוטה במשפחת אומנה שותה תרופה שאינה שלה, מגיעה לבית חולים עם כוויות קשות מתה רותח, שרותי הרווחה בתגובה: "זה קורה". שני המקרים הללו מבהירים היטב את המגמתיות שבה פועלים לעתים שרותי הרווחה. "לא הכרתי את פרצופם האמיתי, אך היום אני מבין שזה כמו 'עמי ותמי': מצד אחד מאכילים ודואגים ומצד שני מבשלים לך תיק שבסופו מודיעים לך: 'הילדים הולכים לאימוץ'", מסכם אלון (שם בדוי, כך גם יתר השמות בכתבה) את המסע הבלתי הגיוני שהוא עובר יחד עם אשתו שלומית להשבת ילדיו הביתה.

סיפורם של אלון ושל שלומית מעלה שאלות קשות על אודות התנהלותם של שרותי הרווחה מול אנשים ברגעי משבר בחייהם, ועל אודות היד הקלה על ההדק בהוצאת ילדים מהבית. יתרה מכך, על אף שמדובר במצבי משבר זמניים, עולה התהייה האם בשרותי הרווחה לא מהססים לעתים לפעול בדרכים בלתי הפיכות – הכרזה על ילדים כבני אימוץ בעוד שהוריהם חיים, בריאים ומתפקדים. "האבסורד הוא שאותה משפחת אומנה שבה עלמה נפגעה היא המשפחה המועמדת לאמץ אותה ואצלם מתייחסים לאירועים כאלה באמירה – 'זה קורה'", אומר אלון. "כשאורי (אחיה של עלמה – דו"פ) נפל מהידיים של רעייתי בבית, הם השתוללו וזעמו אפילו שלא קרה דבר. הסברנו שאנחנו בני אדם, אבל מאז מנפנפים בזה בכל מקום שיכולים. כנראה שיש מקומות בהם זה יכול לקרות, אצלנו לא".

שר הרווחה חיים כץ - אלימות ורמיה נגד הורים וילדים

כשפוגשים את אלון, חוזים באדם חרדי, נורמטיבי, שאף ממהר להבהיר: "שרתתי שירות צבאי מלא". לא בדיוק הדמות שקופצת לראש ישר כמי ש"הרווחה לקחו לו את הילדים". אלון ושלומית אינם מתכחשים לעובדה ששלומית חוותה קשיים נפשיים בעברה, וטופלה. עם זאת, לטענתם בין המציאות לבין מה שמתארים בשרותי הרווחה פעורה תהום. הם מדגישים שאין ביכולתם להבין מה מניע את העובדות הסוציאליות בטיפול בהם. לטענתם, ניכר כי שמו להן למטרה להוציא את ילדיהם מהבית, וחמור מכך – לתלוש אותם מחייהם לנצח על ידי הוצאתם לאימוץ.

שרותי הרווחה יכולים להתערב בחיי משפחה מתוקף חוק הנוער (טיפול והשגחה) בכמה מקרים שיובילו להכרזה על קטין כ"קטין נזקק": כשלא נמצא אחראי לקטין, כשהאחראי לקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או כשהוא מזניח את הטיפול בו או את ההשגה. כמו כן, יכולים שרותי הרווחה להתערב במשפחה אם היא כוללת קטין שביצע עבירה פלילית, שנמצא משוטט או מקבץ נדבות, שנתון להשפעה רעה או חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה או ששלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע.

התעלמות מוחלטת מחוות הדעת של ההורים

אלון ושלומית נישאו בשנת 1999 והביאו לעולם חמישה ילדים. לפני לידת בתם השנייה הבחין אלון כי שלומית מרבה להישאר בבית עם תריסים מוגפים. הזוג פנה למרפאה קהילתית לבריאות הנפש בחולון, שם קבעו בצורה חד-משמעית כי שלומית לוקה בסכיזופרניה. היא טופלה על ידי מנהלת המרפאה. חוות דעת נוספת של פסיכיאטר פרטי קבעה כי מדובר בדיכאון, שלא בהכרח על רקע סכיזופרניה. "כל הזמן הזה שלומית תפקדה וטיפלה בבנות, אך הקושי העיקרי שלנו היה שהיינו זוג עם שלוש בנות בדירת 40 מטר, מה שהקשה מאוד על כולם", משחזר אלון. "אחרי שעברנו לדירה מרווחת יותר ולצד טיפול, מצבה של שלומית התייצב והיא תפקדה בצורה מוחלטת כשהמחלה, אם בכלל הייתה, לא הייתה מורגשת בשום צורה".

פנייה נוספת לאותה מרפאה לצורך בדיקה של שירה, בתם השנייה, העלתה כי לילדה בעיה נפשית וההמלצה הייתה להעבירה למסגרת חינוכית מותאמת, טיפול תרופתי ואף אשפוז. הזוג לא קיבל את הדברים ופנה לפסיכיאטר עצמאי. זה קבע כי מדובר בסך הכול בחוסר הבשלה רגשי. עם זאת, בשרותי הרווחה, שהכירו את המשפחה כמה שנים קודם לכן, מיד תויגו ההורים כמתכחשים לקביעתה של המרפאה וכסרבני טיפול. זאת תוך התעלמות מוחלטת מחוות הדעת שהוצגה להם על ידי ההורים.

בשנת 2011 נולד לזוג בן ראשון אחרי שלוש בנות. "שלומית שמחה מאוד, היא דאגה לו כל רגע וטיפלה בו בלי הפסקה", מתאר אלון. "תוך זמן קצר נכנסה להריון חמישי כשבפעם הראשונה לא היה הפרש גדול בין הילדים, מה שבאופן טבעי יצר קצת חששות".
 לאחר הלידה הציעו שרותי הרווחה למשפחה סיוע במימון גן לאורי. על מנת לקבל את הסיוע נדרש הזוג להציג אישור על הטיפול שעוברת שלומית במרפאה לבריאות הנפש. פנייתה לאותה מרפאה הובילה לשיחה שגרתית, שבה טענה שלומית שהיא מתקשה בטיפול בארבעה ילדיה. אלא שהדברים הועברו מידית לשירותי הרווחה בטענה שהיא לא נראית טוב ושיש לבדוק מה קורה בבית.

"הם ניסו להתחיל לטפל בה תרופתית ואני התנגדתי לטיפול, היות שהיא הייתה בהריון וזה יכול להשפיע על העובר", מספר אלון. "אבל הרופאה שטיפלה בה טענה שמדובר בתרופות שלא משפיעות ושאינן עוברות לעובר. הדבר הוביל לוויכוח ביני לבין הרווחה ובמהלכו איימו שיכתבו שאני 'לא משתף פעולה' כך שלבסוף לא הייתה לי ברירה ופשוט נכנעתי", הוא אומר היום כמי שמתחרט על הרגע.

ביולי 2012 נולדה עלמה, בתם החמישית של השניים, אך מצבה של שלומית הלך והורע. "כבר בבית החולים ניכר היה ששלומית לא מסוגלת לטפל בעלמה והביעה חששות גדולים מטיפול בילדים", מספר אלון. "נוסף על כך, מיד אחרי הלידה אבחנו בעיות מסוימות כתוצאה מהשימוש בתרופות. אותו שימוש שהרופאה אמרה לי שאינו עובר לעובר. בעקבות המצב עלמה נשארה כשבוע בבית החולים, ואחריו הודיעו לנו ששולחים אותה למקלט חירום ל-30 יום".

בקשה תמוהה

בשל מצבה של שלומית, פנו בני הזוג לפסיכיאטר נוסף שטען כי מדובר בדיכאון והמליץ על טיפול תרופתי. שוב לא קיבלו שרותי הרווחה את חוות הדעת ודרשו מהם באופן תמוה לפנות אותה למרפאת בריאות הנפש ולפעול אך ורק על פי המלצתם. ההמלצה כללה זריקות, תרופות וכן אשפוז, שלו התנגד אלון. על כן הוחלט על מנוחה אצל אחותה.

באותה תקופה נותר אלון לבדו עם ארבעה ילדים. "על אף הנסיבות טיפלתי בהם למופת", מתאר אלון את התקופה. "אך פתאום הגיעו דיווחים מהגן של אורי, שהרווחה סייעו לנו במימונו. אמרו שהוא מגיע מורעב לגן. מדובר בטענה מוזרה לאור העובדה שהייתי מביא אותו מוקדם ומביא להם דייסה לתת לו. זה לא היה קל בכלל, אבל טיפלתי בילדים למופת כשקיבלתי גם עזרה מהקהילה שלנו, שסייעה במזון ובניקיון הבית".

אז, לדבריו, באו שרותי הרווחה "בגישה טובה" ואמרו לו: "עלמה מחוץ לבית, קשה לך עם אורי (שהיה אז בן שנה – דו"פ), בוא נעזור לך ונשים אותו אצל אחותה של שלומית". "הסכמתי, כל עוד היה מדובר במשפחה", הוא אומר, "אך מה שהם לא סיפרו זה שמחתימים אותי על תצהיר שבו אורי אכן עובר לדודה, אבל האחריות החוקית עליו עוברת ללשכת הרווחה". הוא מודה כי אם היה מבין את זה באותו רגע לעולם לא היה חותם על מסמך שכזה. באותו מעמד, בדצמבר 2012, הכריזו שרותי הרווחה על כל חמשת ילדי המשפחה כקטינים נזקקים תחת אחריות שרותי הרווחה.

בשל כך, שלוש הבנות הגדולות הוצאו לפנימייה לבנות באשדוד ואורי שהה אצל דודתו במשך כחודשיים. במהלך אותה תקופה היו חיכוכים ואי הסכמות בין אלון לבין אחותה של שלומית, בעיקר בשל העובדה שהיא חילונית. כששירותי הרווחה ראו שהדברים לא מסתדרים החליטו על העברתו של אורי למשפחת אומנה. "הייתה פה התלבטות גדולה האם לגדל את אורי על חיי חלוניות או לדאוג לרוחניות ולשלוח אותו למשפחת אומנה זרה", מספר אלון. "בכל הוועדות אמרו לי – 'תירגע, זו רק אומנה', אבל מסתבר שאצלם הכול מתוכנן. ראיתי את הדוחות שכתבו על הילדים – 'הזנחה קשה', 'לא דואגים לילדים'. הכול שקרים על גבי שקרים".

במשך הזמן מצבה של שלומית הלך והשתפר. לקראת ועדה נוספת ברווחה הלכה לפסיכיאטר נוסף, שקבע כי אמנם יש לה בעיות אך לא ברמה שמונעת טיפול בילדים. על כן, הוא המליץ על החזרת הילדים לביתם. "אנחנו יושבים בוועדה והם אומרים שהם באמת רואים שחל שיפור במצבה, אבל היא עדיין לא בסדר ולא מסוגלת לטפל בילדים", משחזר אלון. "זה היה מוזר כי לשנינו היה ברור שהכול בסדר והם ממשיכים בשלהם כשיש להם ביד חוות דעת של גורם מוסמך. פתאום אחת מהן אומרת – 'אני ממהרת, אני קובעת אימוץ לשניהם', בטון דומה כאילו אמרה שהיא הולכת לסופר". "הייתי בשוק", הוא מודה, "ואז יו"ר הוועדה אומר – 'טוב בסדר אני גם חושבת'. לא האמנתי למה שאני שומע. המצב רק משתפר והם פותחים תיק אימוץ? באותו רגע חרב עליי עולמי, הרגשתי שאני מאבד את ילדיי".

באותו יום פנו אלון ושלומית לעו"ד יוסי נקר, שייצג אותם בהליך המשפטי. במהלך הדיון ולאור השיפור ההולך וגדל במצבה של שלומית הגיש הזוג חוות דעת של פסיכיאטר ביחס למסוגלות ההורית שלהם, כשזה קבע כי הורותם שוקמה והם מסוגלים לדאוג כראוי ולטפל בכל אחת מחמשת ילדיהם. בינתיים שירה, בתם השנייה, חזרה הביתה בשל אי הסתגלות לפנימייה ושוהה בבית זה שנה.

ברווחה לא מוותרים על "המצב הזמני"

הזמן חלף וברווחה החליטו שלא מוותרים על מה שהוגדר שוב ושוב כ"מצב זמני". באוקטובר האחרון הוגשה בקשה להכרזה על אורי ועל עלמה כבני אימוץ. אלא שבשל הזמן הארוך שלקח להגיש את הבקשה, מדובר בבקשה המציגה תמונה לא אקטואלית. נכללות בה טענות שחלקן אינן בתוקף, ונראה כי אנשי הרווחה ממשיכים להתעלם לחלוטין מחוות דעת שאינן עולות בקנה אחד עם הבקשה.

בבקשה מפרטת תמי הר פאר, עובדת סוציאלית לחוק האימוץ, באמצעות באת כוחה, רשימת אירועים המצביעים לטענתם על תפקוד לקוי של ההורים. כך מצוין כי שירה, שבינתיים חזרה לביתה, לא נשלחה למסגרת חינוכית. אלא שלא מצוין כי אלון ביקש שלא להחזירה למסגרת שממנה הוצאה, והוחלט באופן משותף כי תשלח למסגרת בפתח תקווה. דבר זה לא קרה לבסוף. במהלך השנה האחרונה שירה לומדת במסגרת חינוכית בצורה תקינה.

בבקשה נכתב עוד כי רופאה ממרפאת בריאות הנפש טענה כי לשלומית מחשבות שווא של רדיפה וכי היא מסרבת לטיפול תרופתי. אלא שלא מצוין כי מדובר בטענות בנות כמה שנים שאינן עדכניות וכי קיימות חוות דעת אחרות שמפריכות את הטענה. כמו כן, לא מצוין ששלומית טופלה בטיפול תרופתי, כזה שאף השפיעה על עוברה.

טענה קשה נוספת שמציגים שרותי הרווחה היא כי שלומית הצהירה שאינה רוצה יותר לטפל בילדיה. שוב, מדובר בשימוש מניפולטיבי מעט במשפט שאמרה שלומית כשהייתה במצב לא טוב, אחרי לידה, מבלי להכניסו להקשר מתאים. דבר מקומם נוסף הוא השימוש שעושים שרותי הרווחה בנושא זה. זאת, משום שהרשויות השונות פועלות רבות לעודד נשים, על אחת כמה וכמה אחרי לידה, לפנות לגורם מקצועי ולדווח אם הן חשות בדיכאון. אולם שימוש זה מהווה אסמכתה כי לנשים עדיף שלא לדווח או לפנות לעזרה אם הן חשות מצוקה, שכן הדבר עלול להתנקם בהן.

עוד מצוין, כי מצבה של שלומית השתפר, אך בהמשך מסייגים בשרותי הרווחה כי הדבר לא בהכרח משליך על שיפור יכולותיה ההוריות. זאת כלל בלי לטרוח לציין כי הוגשו כמה חוות דעת שלפיהן להורים יכולת תפקודית תקינה וניתן להחזיר ילדיהם לביתם. יתרה מכך, לא ציינו בבקשה דוח של מרכז השיקום שבו שהתה שלומית מדי יום. סיבה אפשרית לכך יכולה להיות העובדה כי מדובר בדוח חיובי מאוד, שבעקבותיו גם יצאה שלומית לעבוד בשוק החופשי כסייעת בגן ילדים. דוח נוסף שלא הוזכר הוא זה של "מרכז קשר", שהעיד על קשר טוב בין ההורים לילדיהם, אותם הם רואים פעם בשבוע בלבד, גם זאת רק לאחר מאבק.

"המקרה הזה ממחיש את העובדה שבכל הנוגע לתיקי אימוץ ותיקים לפי 'חוק הנוער טיפול והשגחה' היד של הרווחה קלה על ההדק", טוען עו"ד נקר. "מה שמכתיב את הליכי האימוץ הוא מחסור בתינוקות לאימוץ, ולכן מקרים כאלו שהם לא קיצוניים מגיעים לידי אימוץ. ברגע שמוציאים ילד רך בשנים מההורים ומנתקים אותו מההורה על ידי זה שמצמצמים בצורה בלתי אנושית את ימי הביקור לפעם לשבועיים למשך שעה הדבר נועד ליצור נתק רגשי בין הקטין להורה כדי לשכנע את בית המשפט שאם הילד יחזור להורה הביולוגי זה יגרום לו נזק".

במשרד הרווחה סירבו להגיב

במשרד הרווחה סירבו להתראיין או להגיב לטענות באשר להתנהלות עובדות השרות למען הילד המטפלות בנושא האימוץ. זאת, בטענה שלפיה החוק אוסר זאת.

משרותי הרווחה ברשות המקומית נמסר: "המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה בחולון משנת 2005 עקב קשיים בתפקוד שני ההורים בטיפול בילדיהם. חמשת הילדים הוצאו מרשות הוריהם לאחר החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה והאגף לשירותים חברתיים בעירייה פעל על פי החלטותיו. באגף ישנו מידע רב על המשפחה שאנו מנועים מלפרסמו בשל היותו חסוי. אם המשפחה תגיע לאגף ותחתום על טופס ויתור על סודיות – נוכל להתייחס בהרחבה".

לפניות לכתבת: danawp@walla.com

דנה ויילר פולק, התעללות בילדים, מוסדות משרד הרווחה, פנימיות ומעונות, פנימיית קמר לקיה

פנימיית קמר לקיה – הילדים התלוננו על הטרדה מינית, המנהל השתיק הפרשה

פנימיית קמר – הילדים התלוננו על הטרדה מינית, מנהל הפנימייה השתיק הפרשה , דנה ויילר פולק , פברואר 2015 , walla

כך מפקירה המדינה את הילדים בסיכון: למרות רצף של עדויות שהגיעו לוואלה! חדשות על אלימות ופגיעה מינית בפנימייה בדרום, משרד הרווחה הורה להמשיך את פעילות הפנימייה ולא החליף את הצוות

הטרדה מינית, אלימות פיזית קשה ואוכל לא מספק – כך נראים חייהם של ילדי פנימיית "קמר" בלקיה שבצפון הנגב, פנימייה לילדים בסיכון של משרד הרווחה, על פי עדויות שהגיעו לידי וואלה! חדשות. מהעדויות עולה כי דווקא אותם ילדים שהוצאו מביתם בשל סיכון, נמצאים בסיכון גבוה גם בחסות המדינה. במשרד הרווחה התקבלו כמה תלונות באשר להתנהלות צוות הפנימייה. רשמית טוענים במשרד כי חקירת משטרה לא העלתה דבר, אולם שלא באופן רשמי הוחלט על יצירת "מתווה לשדרוג הטיפול בילדי הפנימייה" ועל מינוי צוות שיבחן את התלונות שיתקבלו בהמשך.

פנימיית "קמר" היא פנימייה טיפולית ושוהים בה כ-40 חניכים מהמגזר הבדואי, ובהם ילדים ובני נוער. את הפנימייה מנהלת ומפעילה חברת "מעונות ג'אודת נשאשיבי" עבור משרד הרווחה. מאחת העדויות עולה כי מדריך שהחל לעבוד בקבוצת הבוגרים בפנימייה ביולי האחרון פגע מינית לכאורה באחד החניכים בכמה אירועים שונים. לדברי החניך, המדריך שכב במיטתו, נגע בו, הצמיד אותו אליו וביצע בו מעשים נוספים. החניך, שהיה נבוך מאוד, סיפר על שאירע לחבריו הקרובים. הם החליטו שלא לשתוק וחשפו את המעשים בפני מדריכים שעליהם סמכו.

העדויות הגיעו לאוזניהם של מנהל הפנימייה, של רכז הפנימייה ושל עובד סוציאלי במקום. עם זאת, במקום להשעות או לפטר את העובד לאלתר ולדווח על האירוע למשרד הרווחה ולמשטרה, הנחו את הילדים ואת צוות המדריכים, כך על פי העדות, להימנע מלדבר על הנושא. זאת לאחר שנאמר להם כי העניין נמצא בטיפול מנהל הפנימייה, שהעדיף שהעובד יעזוב מרצונו והוא לא יצטרך לדווח על האירוע, וכך היה.

מעדויות נוספות עולה כי מנהל הפנימייה עצמו הוא דמות בעייתית וכי הוא נוהג באלימות באופן שיטתי וכך גם המדריכים במקום. באחת העדויות נטען כי במהלך טיול של הפנימייה הכעיס אחד הילדים את המנהל, וזה הפיל אותו לרצפה וחנק אותו באמצעות הנחת רגלו על צווארו. לפי העדות, אחותו של הילד, השוהה גם היא בפנימייה, ביקשה לסייע לו והותקפה גם היא, זאת לעיניי כל הילדים והמדריכים ששהו במקום ולא עשו דבר. במשך היומיים שלאחר המקרה לא הצליח הילד לקום ממיטתו ולא קיבל טיפול רפואי.

ככל הנראה שימוש באלימות אינו אירוע נדיר בפנימייה, שכן במרץ האחרון הוגש כתב אישום נגד מדריך בפנימייה, תושב כסייפה בן 37, בגין אלימות נגד חסר ישע. זאת לאחר שהכה חניך בן 13 באמצעות מקל וגרם לו לפציעות קשות.

בשל ריבוי מקרי האלימות בפנימייה החליטו כמה מהילדים השוהים במקום כי הם אינם מוכנים להמשיך כך, ובאחת ההזדמנויות שהצליחו לצאת מהמקום פנו למשטרה והגישו תלונה נגד צוות הפנימייה. עם קבלת התלונות זומן המנהל לחקירה ואף הורחק מהפנימייה ל-15 ימים. במקביל החל צוות הפנימייה לפעול לכאורה מול ההורים והילדים במטרה למנוע מילדים נוספים להעיד נגד הצוות ואף נעשו ניסיונות לשכנע ילדים והוריהם לחזור בהם מגרסתם.

צוות הפנימייה נחקר בחשד לאי-דיווח, לשימוש באלימות ולהעלמת ראיות, אך בתום החקירה הוחלט במשטרה כי אין מקום להגיש כתב אישום. אלא שעל פי משרד הרווחה לא מדובר בתלונה הראשונה באשר להתנהלות צוות המקום. "בתלונות קודמות נגד המסגרת פגעו גורמים זרים במהלך החקירה", ביקשו להבהיר במשרד הרווחה. על כן ערכו במשרד בדיקה משלהם, סודית לטענתם. בהמשך להחלטת המשטרה חזר מנהל הפנימייה למקום, לצד אותם ילדים שהגישו את התלונה ונתונים למרותו.
הצוות ימשיך בעבודתו – בפיקוח

חרף ממצאי חקירת המשטרה, שבהם נאחזים באופן רשמי במשרד הרווחה, ובשל קבלת תלונות נוספות על המקום, נערכה במשרד ישיבה דחופה בנושא. במהלך ישיבה זו סוכם על המשך העבודה של צוות המקום, אך בליווי הפיקוח הארצי והמחוזי. כמו כן, הוחלט למנות צוות בוחן שיכלול שני מפקחים ומנהל פנימייה לשעבר, שתפקידם יהיה לבדוק פניות שיתקבלו באשר להתנהלות הפנימייה ומנהלה.

מלבד מקרי האלימות נראה כי גם חיי השגרה במקום אינם מספקים לחניכים את הנדרש. לטענת החניכים, במקום לא מתקיימת כל פעילות פנאי מלבד חוגים, והפעילות היחידה המתאפשרת היא משחק כדור, אם נמצא כזה. עוד נטען כי על אף התחייבות החברה להימצאותם של שני מדריכים בכל קבוצה, בפועל שוהה במקום מדריך אחד. כמו כן, נטען כי דמי הכיס שאמורים להינתן לילדים מוחזקים בידי רכז הפנימייה, וזה לא תמיד נותן להם את הסכום שהם אמורים לקבל ולהוציא על פי רצונם. טענה נוספת נוגעת למזון במקום, ולפיה האוכל שניתן לילדים אינו מספיק וילד שמבקש תוספת נענה כי עליו להמתין לארוחה הבאה.

"פגיעות בלתי-נסבלות"

לפני שבועיים דווח בוואלה! חדשות על מצבה של פנימיית ארזים שבה שוהים יותר ממאה ילדים בסיכון בתנאים פיזיים קשים, ובהם חדרים ללא חימום, מזרנים שאינם תואמים לגודל המיטה, מצעים בלויים ומצחינים ושירותים בתנאי היגיינה ירודים. בשנים האחרונות הגיעו גם למועצה לשלום הילד פניות על פגיעות בילדים במסגרת פנימיות לילדים בסיכון ובמצוקה.

"הפגיעות הנטענות, בין שעוסקות בתנאים פיזיים קשים והזנחה סביבתית ואישית, בין שעוסקות בדלות הפעילות והטיפול ובין שעוסקות באלימות ובהשפלה של הילדים החוסים, הן בלתי-נסבלות ובלתי-נסלחות", אמר מנכ"ל המועצה, ד"ר יצחק קדמן. "התלונות שהגיעו אלינו הועברו מידית למשרד הרווחה האחראי על פנימיות אלה. ילדים החיים בפנימיות נמצאים מראש במצב פגיעות גבוה ורובם עברו טראומות לא פשוטות. נוסף על כך, במקרים רבים, מדובר בילדים שאין להם עורף משפחתי חזק ואין מי שיילחם עבורם וייאבק לשמירת זכויותיהם". הוא עוד הוסיף כי בלא מעט מקרים הילדים בפנימיות חיים בצל, רחוקים מהעין ורחוקים מהלב. "חייבת לקום מסגרת עצמאית ובלתי-תלויה שתשמש מגן לילדים אלה", הוסיף קדמן. "פנימייה שאינה שומרת על סטנדרטים מעולים הן בתחום הפיזי, הן בתחום איכות החיים והן בתחום איכות התוכן ורמת הצוות, דינה להיסגר. עם זאת, צריך להיזהר מהכללות ולא לפגוע בפנימיות שלמרות תנאים לא פשוטים, מצליחות לשמור על רמה גבוהה ונותנות לילדים בית חם ואוהב"

"המשטרה בדקה ולא מצאה דבר"

מהנהלת פנימיית קמר נמסר: "מדובר בטענות של גורמים אינטרסנטיים שנבדקו על ידי המשטרה ולא העלו דבר".ממשרד הרווחה נמסר: "משטרת ישראל ביצעה חקירה ולא מצאה ראיות לטענות המועלות, וגם משרד הרווחה בדק את התלונות. המשרד שם בראש מעייניו את ביטחונם של הילדים הנמצאים בפנימיות ופועל על פי התפיסה שמוסד חינוך פנימייתי האחראי על ילדים בסיכון חייב לפעול בתנאי יציבות ותחושת ביטחון שמועברת למתחנכים בו. המשרד לא מהסס לפעול בנחישות לבדיקת כל טענה המועלית נגד פנימייה כזו או אחרת, וכך פעל המשרד גם במקרה זה"

פלייליסט – פנימיות משרד הרווחה

פנימיית קמר לקיה - הילדים התלוננו על הטרדה מינית, המנהל השתיק הפרשה
פנימיית קמר לקיה – הילדים התלוננו על הטרדה מינית, המנהל השתיק הפרשה

דנה ויילר פולק, הזנחת ילדים, לשכת הרווחה עמק חפר, מוסדות משרד הרווחה, פנימיית ארזים

פנימיית ארזים של משרד הרווחה בעמק חפר – מיטות מסריחות משתן ודלתות מתפרקות

מיטות מסריחות משתן ודלתות מתפרקות: הצצה לפנימיית ארזים , דנה ויילר-פולק , ינואר 2015  , וואלה! חדשות

140 ילדים מתגוררים במוסד השיקומי בעמק חפר, אולם התנאים הפיזיים במקום מהווים סכנת בריאות ממשית – החדרים לא אטומים, אין חימום או קירור והשירותים מצחינים מצואה. בעקבות פניית וואלה! חדשות תוקנו חלק מהליקויים 

"זה לא אמור להיות ככה". קירות מתקלפים בחדרים בפנימיית ארזים

מיטות מסריחות משתן, חדרים ללא אמצעי חימום או קירור וקירות מתקלפים: אלו התנאים שבהם חיים ילדים שהוצאו מבתיהם בחסות משרד הרווחה ושוהים בפנימיית ארזים שבעמק חפר. לטענת ההורים, מדובר בפנימייה ישנה וללא תנאי מחייה בסיסיים, וככזו היא מקשה עוד יותר על הילדים.

פנימיית ארזים היא פנימייה שיקומית טיפולית הממוקמת במושב שדה יצחק, אליה מפנים שירותי הרווחה ילדים ונערים בני 18-6. הפנימייה משמשת בית לכ-140 ילדים, אולם התנאים הפיזיים במקום לא הולמים הגדרה זו. כך, למשל, מתלוננים הילדים כי בשירותים אין נייר טואלט באופן קבוע, מצעי המיטה אינם מוחלפים תדיר והמזרונים עליהם הם ישנים אינם מתאימים למידות המיטות.

"סכנה ממשית". דלתות מתפרקות בחדרי ילדים בפנימיית ארזים בעמק חפר

רון (שם בדוי) שוהה בפנימייה זה כמה חודשים, לאור בקשת אימו שחשה כי בבית היא אינה מסוגלת להעניק לו את כל מה שהוא זקוק לו. "היו שנים קשות ורון היה חשוף בבית לבעיות קשות ותכנים קשים שלא תואמים את גילו, מה שהשליך על ההתנהגות שלו ויצר בעיות רגשיות רבות", אומרת אימו אלונה. "זו הייתה החלטה קשה מאוד כי אנחנו אנשים נורמטיביים, אך יחד עם ניתוח קשה שעברתי, שהוביל לאירוע מוחי ופגע בתפקודי, הבנתי שבחוץ יהיה לו טוב יותר, כשאני בתמונה ודואגת לו כל הזמן".

כשהגיעה לסיור ראשוני במקום, ראתה אלונה כי התנאים הפיזיים בפנימייה בכי רע. עם זאת, היא הניחה כי מדובר בזוטות שניתן לתקן ולטפל בהן במהרה. "עניין אותי יותר הצוות במקום, שיעניק לרון חום ואהבה, ולא אם מדובר בבית חדש או ישן", היא מסבירה. "אמרתי לעצמי שנתחיל ותוך כדי תנועה ניצור את השינוי – אדרבן אנשים לעשות זאת. מההתחלה התרעתי על הבעיות הקשות, אך ראיתי שדבר לא נעשה ועולם כמנהגו נוהג".

"הדיפו צחנה של צואה". השירותים בפנימיית ארזים עמק חפר

 ההזנחה במקום ניכרת כבר בכניסה לביתן המגורים: מדרגות הכניסה שבורות והקירות בביתנים מלאי עובש ומתקלפים בשל נזילות. בחדרים נמצאות מיטות עם מזרונים שאינם תואמים את מידות המיטה, כך שקצה אחד של המזרון נשען על מעקה המיטה ויוצר קיעור. נוסף על כך, רבים מהמזרונים מסריחים משתן והמצעים דהויים ולא מוחלפים באופן קבוע. על ציפה לכרית אין מה לדבר.

בכך לא מסתיימים התנאים הקשים בפנימייה. על אף שמדובר בחדרי ילדים, הקירות עירומים, ללא תמונות או וילונות, מה שיוצר תחושת הזנחה ועליבות. נוסף על כך, החלונות בחדרים לא אטומים, אין אמצעי חימום או קירור, חלק מדלתות החדרים יצאו מהצירים והארונות מתפרקים – תנאים המהווים סכנה ממשית. אם לא די בכך, הרי שלילדים אין פינה בחדר שבה הם יכולים לשים את חפציהם.

"חיים בלי טיפת כבוד". קירות מלאי עובש בפנימיית ארזים עמק חפר

אלונה הגיעה למקום כמה פעמים, ללא הודעה מוקדמת, והתקשתה להמשיך לאחר המראות הקשים. "השירותים היו מטונפים ומדיפים צחנה של צואה, האסלות מלוכלכות", פירטה.

"כששאלתי מתי ניקו, הם עוד העזו לומר 'בבוקר'. אין נייר טואלט, סבון, נייר או מגבת לשטיפת ידיים, ואפילו לא מעמד לתליית מגבת", הוסיפה. "יש שם בקטריות והמקום ממש מהווה סכנה לבריאות".

לאחר הסיור, פנתה אלונה לכמה גורמים במשרד הרווחה, בהם המנכ"ל יוסי סילמן ומפקחת אזור צפון נועה גפני. לדבריה, הראשון לא ענה לה, ואילו גפני השיבה "את צודקת". היא סירבה להשלים עם המצב ופועלת להעברתו של רון לפנימייה אחרת. "תחילה חשבתי שככה נראות כל הפנימיות, אך כשהבנתי שזה לא המצב, ובטח שזה לא אמור להיות ככה, הפכתי להיות נחושה, להילחם ולזעוק את זעקתם של כל ההורים שלא יכולים לבטא את עצמם ושל הילדים המסכנים שחיים בתנאים האלה בלי טיפת כבוד".

תגובת משרד הרווחה: "התלונות מטופלות"

ללא ציפה לכרית ומצעים שלא מתחלפים בקביעות. פנימיית ארזים עמק חפר
ללא ציפה לכרית ומצעים שלא מתחלפים בקביעות. פנימיית ארזים עמק חפר

בעקבות פניית וואלה חדשות הוכנסו לחדרים רדיאטורים וכן מגבות, מצעים, שמיכות ומושבי אסלה חדשים. כמו כן, ההורים הדגישו כי אין להם תלונות כלפי הצוות המקצועי, אלא רק לגבי התנאים הפיזיים במקום.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "ראשית, נדגיש כי משרד הרווחה מתייחס לכל תלונה בחומרה רבה וכל תלונה נבדקת ומטופלת במהירות וביסודיות. התלונות הספציפיות הללו מטופלות ומתוקנות בימים אלה. פנימיית ארזים היא פנימייה ותיקה אשר צברה ניסיון והצלחות רבות. הפנימייה עומדת בפני שיפוץ נרחב. בנושא החימום נציין כי קיים מזגן מרכזי לחימום וקירור. נושא הבלאי מטופל באופן רציף".

דנה ויילר פולק, יתומי הרווחה, מדיניות משרד הרווחה, פנימיות ומעונות, פשעי משרד הרווחה

ילד של אף אחד: משרד הרווחה מטרטר יתום בין מסגרות ללא פתרון

שר הרווחה מאיר כהן - בריונות בירוקרטית - טרטור ילדים במוסדות הרווחה שלא לצורך

ילד של אף אחד: כך מועבר יתום בין מסגרות ללא פתרון , מאת: דנה ויילר פולק, מערכת וואלה! חדשות , יום רביעי, 10 בספטמבר 2014,

אבי (שם בדוי), נער בן 14 הסובל מבעיות רגשיות, עבר בחודשים האחרונים מעיר לעיר ומפנימייה לפנימייה – ופתרון קבוע אין. במשרד הרווחה אטומים למצוקה. "לאיש לא אכפת"

אבי (שם בדוי), נער יתום בן 14 מראשון לציון, מצא עצמו בחודשים האחרונים מועבר מפנימייה לפנימייה וממסגרת למסגרת. בשל מחלוקת פנים-משרדית על מימון, אבי מופקר על ידי משרד הרווחה ומתגלגל בין מקומות זמניים כשפתרון קבוע לא נראה באופק. היום (רביעי) אמורה להתקבל החלטה בעניינו, לאחר שהועבר שוב למסגרת זמנית. אנה (שם בדוי), אם חד-הורית שהכירה את אבי לפני שנה והחליטה לקחת אותו תחת חסותה, איננה אופטימית.

אנה, אם לשלושה ילדים, הכירה את אבי לפני כשנה, כשהוא התחיל את שנת הלימודים בפנימייה בראשון לציון, העיר שבה הוא גם לומד. לפנימייה הועבר לאחר שהפנימייה הקודמת שבה שהה נסגרה. אנה, שמהווה עבורו קרן אור של ממש, החליטה להגיב על מודעה שבה פנו למשפחות המעוניינות לארח ילדי פנימיות. "זה הילד שלי יותר ממה שהיה של מישהו אחר אי פעם", אמרה אנה לוואלה! חדשות. "הוא נכנס למשפחה ונוצר בינינו קשר חזק מאוד".

אך השתקמותו של אבי, ילד עם בעיות רגשיות מורכבות, נקטעה לאחר שבמהלך השנה הוחלט במשרד הרווחה – מסיבה שאינה ברורה – על העברתו לפנימיית "בית עומר" באשדוד, השייכת לאגף ילדים ונוער, ומרוחקת מביתה של אנה. "הפנימייה כאן הייתה אידיאלית", אמרה אנה, "כי היינו קרובים מאוד. היינו אוספים אותו לים, ולכל פעילות שעשינו. ואז, יום אחד, בלי להודיע לי, שלא לומר להתייעץ – כאילו אני כלום – הוא הועבר לפנימייה באשדוד. אם יש לו חום אני עוזבת הכול ונוסעת שעות לכל כיוון, אבל לאיש לא אכפת".

בתום שנת הלימודים הוחלט כי פנימיית "בית עומר" תיסגר גם היא בשל בעיות תקציב, ובמסיבת סוף השנה נרמז לאנה שכדאי שתיקח את אבי לביתה, "אחרת יישאר לבד ויבואו לקחת אותו". "הצוות בפנימייה היה צוות נהדר ובאמת היה אכפת לו", היא סיפרה. "מובן שלקחנו אותו, וככה חודשיים הוא שהה לסירוגין אצלנו ומעט בפנימייה, כשהם כביכול מחפשים לו מסגרת".

אך במשך חודשיים שלמים לא הצליחו במשרד הרווחה לאתר מקום חלופי לאבי. עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית הודיעו לאנה כי היות שכך הם פני הדברים, אבי יועבר למרכז שהייה זמני. אנה התנגדה לכך בתוקף. "אמרתי, 'לא עוד מקום חירום, אני אשאיר אותו אצלי ואתם תמצאו פתרון', אך איש לא התרגש". אנה ציינה כי על אף רצונה, היא אינה מסוגלת לשכן את אבי בביתה יחד עם שלושת ילדיה. "לא נכון לו לגור אצלנו ואני לא מתפקדת היטב מול הילדים והעבודה", היא הסבירה. "יש לדאוג לאבי בצורה המיטבית. במשרד הרווחה ניסו להציע לי תשלום עבור החזקתו אצלנו, אך מעולם לא עשיתי את זה בשביל כסף ולא אעשה זאת".

העובדה כי לא נמצא מקום חלופי לאבי מקוממת במיוחד בשל העובדה שבמהלך הקיץ הציעו כמה גורמים בעיר כי הוא יועבר למסגרת פנימייה הקיימת בבית הספר "בית ארזים" בראשון לציון, שנמצא סמוך לביתה של אנה. אך במשרד הרווחה בחרו לדחות את ההצעה בטענה כי אבי שייך למסגרת של אגף ילד ונוער, ואילו פנימיית "בית ארזים" שייכת לאגף השיקום במשרד, כך שהדבר לא אפשרי. זאת, בשל מחלוקת על מימון שהייתו במקום. "זו טענה אבסורדית כי אבי זקוק לשיקום", טענה אנה. "הוא חי על תרופות ואינו יכול להיות במסגרת רגילה, הוא מכיר את המקום, אוהב את המקום, זה פשוט לא הגיוני לשלוח אותו למקומות אחרים בגלל ביורוקרטיה של המשרד".

"אבי הוא פנים ולא רק שם על נייר"

מיואשת, החליטה בשבוע שעבר אנה לעשות מעשה והודיעה למשרד הרווחה כי היא לוקחת את אבי לבית הספר עם מעט הציוד שלו, ובעצם מעבירה אותו לרשות רשויות הרווחה. "באותו שבוע הבנתי שדוחקים אותי לפינות בעייתיות. בשלב הזה החלטתי לדבר בשפה שיבינו – איומים – בתקווה שזה יוביל למציאת פתרון. נכנסתי אתו אל המנהלת ובבכי אמרתי לה שאני עושה את זה כי אולי זו הדרך היחידה שבה משהו יזוז. בשקט אמרתי לה שאם אין מי שייקח אותו בארבע, אני מיד מגיעה".

באותו יום טלפנה מנהלת בית הספר לאנה ועדכנה אותה כי אושרו לאבי שלושה ימים במרכז קלט חירום הקיים באזור. השבוע תאזל מכסת שלושת הימים.

"עצוב, מכעיס ומקומם שלילד שאין לו נפש חיה בעולם, הרשויות מפנות את הגב בגלל מריבות ביורוקרטיות חסרות פשר", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. "פנינו ללשכת שר הרווחה מאיר כהן, ואני מקווה שלא רק שידאגו לילד שיסודר מידית במסגרת, אלא שמישהו יערוך תהליך הפקת לקחים כיצד ילד הופקר בחודשיים האחרונים ומדוע פנימיות לילדים במצוקה נסגרות השכם והערב ואיש לא מביא בחשבון משמעות לגבי נפשם של הילדים שנמצאים באותם מקומות".

"אחרי כל העבודה שעשינו אתו, היום אני איאבק לשמר ולקדם אותו, כי הברגים הקטנים במערכת באמת מסייעים בכך", סיכמה אנה. "הם יודעים שאבי הוא פנים ולא רק שם על נייר כמו אלה שם למעלה – שמבחינתם זה חפץ שאין בעיה להעביר ממקום למקום".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "השבוע תתכנס ועדת חריגים של משרד הרווחה הכוללת את השירותים השונים הרלוונטיים ותקבל החלטה בעניינו" של אבי.

פלייליסט – מעון מסילה – רשות חסות הנוער משרד הרווחה