בית משפט לענייני משפחה, דמי מזונות, חדשות, יוכבד גרינוולד רנד, לכל ילד יש שם, מוטי לייבל, מזונות, מחאה, מחאה מול בית שופט

מחאה מול בית השופטת יוכבד גרינוולד רנד

יוכבד גרינולד רנד
יוכבד גרינוולד רנד אמרה לאב לעבוד 24 שעות ביממה לשלם מזונות

פברואר 2017 – מחאה מול בית השופטת יוכבד גרינוולד רנד. השופטת יוכבד גרינוולד רנד – מאמינה בתום לב שאבא זה כספומט…

פוסקת לאדם שמרוויח 5,000 שקלים בחודש מזונות בגובה של 5,900 שקלים בחודש!

השופטת יוכבד גרינוולד רנד מנתקת הורים מהילדים שלהם כי יש לה כוח של אלוהים ומאחורי הדלתיים הסגורות…

אז הלכנו צוות "לכל ילד יש שם" כדי להזכיר לה מה היא עושה שם ומה היא אמורה לעשות.

מודעות פרסומת
בית משפט לענייני משפחה, דמי מזונות, יניב מויאל

עו"ד יניב מויאל: אם בית המשפט הוא אבא של הילדים – שישלם מזונות

28.10.2015 – אולמי קסליו חדרה – עו"ד יניב מויאל: אם בית המשפט הוא אבא של הילדים – שישלם מזונות!
כנס הקואליציה למען הילדים והמשפחה – מדינה ומשפחה – מציאות מול תעמולה בהפקת העיתונאי מוטי לייבל
הכנס הופק בגן אירועים קסליו חדרה באדיבות ניסים אנקוה.

אני רוצה לבוא ולדבר קצת על ענווה. מאוד חשוב. אנחנו אזרחים, ומשטרת ישראל, משרד הרווחה ובתי המשפט, נועדו לשרת אותנו. אותנו. אנחנו לא משרתים אותם. הם נועדו למטרה מסוימת, כדי שלנו יהיה יותר קל להיות הורים על ילדינו. מה שהם עושים זה בדיוק הפוך. במקום שהם יתנו לנו כלים להיות הורים יותר טובים, הם חושבים שהם יכולים לשמש תחליף.

משפט שכל הזמן מצטטים לי אותו בפסקי דין "בית המשפט הוא האבא של הילדים". זה משפט מחריד. זה אולי מתאים במדינה טוטליטרית כרוסיה. במדינת ישראל, ההורים הם ההורים של הילדים. לא בית משפט, ואם בית המשפט הוא אבא של הילדים – שישלם מזונות! אם אתם רוצים לקחת את התפקיד של ההורים, אז אולי תתנו לי את מספר הטלפון האישי שלכם, שכל פעם אם תהיה לי איזה בעיה אני אשאל אתכם, אם אני צריך ללכת ימינה או שמאלה.

התופעה הזו שנכנסים לאנשים הבייתה ובמקום בחרדת קודש, לתת להם עדיפות קודם כל לדעתם, פקידת הסעד או שופט במדינת ישראל, שם עצמו במקום ההורים. הוא מחליט מה טוב לילד. לא. הם לא צריכים להחליט מה טוב לילד. אני אבא של הילד ואני אחליט מה טוב בשבילו שזה בתחום הסבירות של הורה סביר. אל תתערב לי בעניינים.

אני רוצה לדבר קצת על נושא של גירושין. בנושא של גירושין יש כמעט שלושה תביעות, שהולכות תמיד ביחד: חלוקת רכוש, משמורת וחלוקת זמנים עם הילדים וכמובן את הגט עצמו.

לחלק רכוש לוקח לרו"ח מתחיל בשנה א', אם אתה נותן לו את כל הפרטים: 10 שעות.

בבית משפט לענייני משפחה: 4 שנים.

מישהו יכול להסביר לי למה? למה זה לא בכלל עניין מינהלתי חלוקת רכוש? באים ממנים רו"ח, לא צריך שופט לא כלום. נותנים לו את הפרטים, הוא מוציא דוח, ככה וככה מתחלק. לא רוצה להגיש תביעה. למה אני צריך לשלם אגרה? אני משלם מסים. אני רוצה לפנות לבית המשפט, למה אני צריך לשלם אגרה? למה אני צריך לשלם ערבון? למה צריך לנהל הליכים שחשובים לילדים שלי בכסף בכלל? למה? עכשיו, אם אין לי כסף, אז מה, אני לא יכול לדאוג לאינטרסים של הילדים שלי? בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות יש לי זכות וחובה לדאוג לצרכים של הילדים שלי. עכשיו, אם השופט טעה ואני צריך לערער, למה אני צריך לשים 20 אלף ש"ח ערבון? למה אני צריך לבקש בקשה לפטור מאגרה?

מדברים על דיני נפשות, אז בדיני נפשות כשמכניסים אדם לכלא, אז ההליכים הם בחינם, אבל כשאבא עלול לאבד את הילדים שלו, לדעתי זה יותר גרוע מכלא, אם אתם שואלים אותי. למה צריך לשלם כסף? אני עובד כל החיים שלי משלם מסים כדי שההליכים האלה יהיו בכסף? בשום פנים ואופן לא. הדרישה היא שבית המשפט לענייני משפחה יהיה חינם. חינם! אתם תשרתו אותי, אני לא צריך לשרת אתכם.

דבר שני, מדברים על חלוקת זמנים עם הילדים, זמני שהות. אנחנו במדינה דמוקרטית, אמור להיות שוויון בין נשים וגברים. כולם רוצים שוויון.

כמה זמן לוקח לחלק שבוע לשניים? אני אגיד לכם כמה זמן: שנתיים וזה עוד לא נגמר. אני אסביר לכם למה. יש פה איזה אבא שעשה הסכם והוא אושר בתוקף של פסק דין שברגע שהם ייפרדו, חלוקת זמני שהות יהיו שווים ומשמורת משותפת. יום אחד החליטה האמא לנסוע לירושלים, לקחה את הילד ובזה זה נגמר. פקידת הסעד קיבלה הוראה מבית המשפט לחלק את זמני השהות שווים. כמה זמן זה לקח? שנתיים. הם עד היום לא מחולקים. בהתחלה אמרו "בהדרגתיות", שהילד יתרגל לאבא. מעניין. הילד יכול להתרגל לגננת, הוא יכול להתרגל למטפלת, אבל האבא, הוא צריך להתרגל דרך מרכז קשר, שעה פה, שעה שם ונראה את התגובות שלו.

מה שקורה כאן, במדינת ישראל, אני לא יודע אם זה רשעות, טמטום או אני לא יודע מה להסביר את זה, אבל יש פה חוסר ענווה. כשבאה פקידת סעד ונכנסת למשפחה וחושבת שהיא יותר טובה מההורים, והיא חושבת שהיא יכולה להגיד להם איך הם צריכים להתנהג, מתי להשכיב אותו לישון, מה הצעצועים שצריכים להיות לו בבית, וזה מוזר. אישה יכולה לקבל את הילד שלה, גם אם היא גרה בביוב, תסלחו לי על הביוב. אני ראיתי תוכנית בטלויזיה שאמא גרה עם שלוש ילדות קטנות, הם גרו באמת כשביוב מתרוצץ להם עד שהם קיבלו דירה של עמידר.

אבל כשאבא רוצה לקבל את הילדים שלו, באה אליו פקידת סעד הביתה, ובודקת לו כמה מטראז' יש, והאם יש חדר והאם יש מספיק צעצועים. אני לא יודע, אני גדלתי בבית שלא היה בו הרבה כסף. היינו חמישה ילדים ב- 48 מטר. מישהו יכול לתאר חמישה ילדים ב- 48 מטר. ככה אני גדלתי. ישנתי בסלון, אבא שלי ואמא שלי בחדר. היה לנו חדר עם הבנות. גדלנו. היום לא. אתה רוצה להתגרש? אתה צריך חוגים. הילדים צריכים חוגים, אתה צריך להשתתף בחצי. בצהרון, מפה ולשם. מזונות הפכו להיות נטל בדרך כלל רק על אחד מההורים וזה בעצם כדי למנוע ממנו להיות הורה, לא בגלל צורך של הילד. ילד יכול לגדול גם בלי חוג. השאלה היא מה עדיף? חוג, או שלאבא יהיה גם אוכל. חוג. הגעתי למסקנה שחוג יותר עדיף.

אין ענווה לא של השופטים. אין ענווה של פקידות הסעד. ועכשיו אתה בא למשטרה. יש לי אבא שיש לו הסדרי ראיה כתובים על ידי השופט. הוא קונה כרטיס טיסה לאילת, קונה חדר לבית מלון וכל הדברים האלה, הוא בא לקבל את הילד שלו ביום שישי, שהוא צריך לקבל אותו והאישה לא רוצה לתת אותו. אז מה אתה עושה? הולך למשטרה. יש הפרת הוראה חוקית. הבעיה היא שבמשטרה הפרת הוראה חוקית עובד רק בכיוון אחד. זה רק שהאבא מפר. כשהאמא מפרה הוראה חוקית: "לך לבית המשפט". אבל יש לי כרטיסי טיסה היום, מה אני עושה, לא טס? "לא. לך לבית משפט".

ואז, יש הליך של שחיקה. בהליך של שחיקה מתמשך שאני לא יודע איך מדינה שמכבדת את עצמה כמעט בכל דבר. ביחסים של בן אדם לאדם אנחנו מפגרים בצורה בלתי רגילה. לא מכבדים את האוטונומיה של בני אדם, לא מכבדים שום דבר. פתאום המדינה היא תחליף להכל.

יש פה עוד איזה אבא שהעלילו עליו. הוא היה צריך לראות את הילדה שלו במרכז קשר, בסופו של דבר הילדה הוצאה בצו חירום, ואחרי שהוצאה בצו חירום, החליטו להעביר אותה לאומנה. למה? כי הוא צריך לעבוד ואין לו מספיק כסף. לאומנה יהיה להם מספיק כסף לתת להם 5,000 ש"ח אבל לאבא לא יתנו 2,000 כדי שהוא יוכל להיות אבא.

למדינה יש הרבה כסף לשלם למרכזי חירום, לפנימיות ולהכל, אבל לתת למשפחה שבדרך כלל הם משפחות שמסתכסכות על עניינים כספיים וכלכליים, הם אלה שמגיעים לבתי המשפט ומהם לוקחים את הילדים, וזה בעיקר סביב הנטל הכלכלי.

המדינה הזו חולה, והיא חולה באנשים שהם פשוט לא חושבים. אני לא צריך לכבד את מערכת המשפט. מערכת המשפט צריכה לכבד אותי. יש בחוק כבוד האדם וחירותו שמטיל חובה על כל רשויות המדינה לכבד אותי, אבל בית המשפט מבקש כבוד ופקידת הסעד מבקשת כבוד והשוטר מבקש כבוד. ואוי ואבוי לך אם לא תתן להם כבוד.

בית המשפט במסורת, מהתחלה של הקמתו, קיבל את כבודו על בסיס פסיקותיו הכנות, הצודקות. ככה בית המשפט מקבל כבוד. לא בכוח דפנה ברק ארז. בזה שתחייבי אותי 15,000 ש"ח שאמרתי משהו על בית המשפט לא תקבלי יותר כבוד, להיפך. פשוט אמרת לי "אנחנו מדינה טוטליטרית ובית המשפט דורש את הכבוד שלו בכך שהוא מעניש אותך אם לא תתן לו. לא בגלל שאני כותב פסק דין צודק, אלא בגלל שאני מחייב את הציבור לכבד את בית המשפט". עם זה יש לי בעיה.

מערכת המשפט לא מתנהלת עם עקרונות ולוקחת אותם עד הסוף. אני אתן לכם דוגמא מאוד פשוטה. יש עיקרון שאומר, הילד הוא ישות משפטית עצמאית והוא יכול לתבוע בשם עצמו. כשהאישה תובעת מזונות, זה לא האישה בעצם תובעת, זה הוא תובע בשם עצמו. הוא תובע את האבא. כולם יודעים שאם יש לי זכות תביעה, אני יכול לוותר עליו. אם מישהו חייב לי כסף, אני לא חייב להשתמש בזכות. אני יכול להגיד שאני לא רוצה לתבוע.

באתי לבית המשפט ואמרתי דבר מאוד פשוט. יש עיקרון הישות המשפטית של הילד. הילד הוא בעל דין עצמאי והוא יכול להחליט, אז בוא ניכנס לנעליו של הילד, ואני שואל אתכם שאלה. כשאמא מרוויחה 20,000 ש"ח כל חודש כעובדת מדינה והאבא מרוויח 6,000 ש"ח והמשמורת משותפת. שניהם חצי-חצי. אז אני שואלת אתכם, אם אתם הייתם הילד והייתם צריכים להיות חצי בבית של אבא וחצי בבית של אמא, לאבא יש 6 ולאמא יש 20, האם הייתם תובעים מזונות? אני בתור ילד, הייתי אומר "מה פתאום".

יש לי זכות כנגד האבא, אני לא אתבע אותה. כשאני אצל האבא, אם הוא ישלם 4 יישאר לו 2, אני אהיה רעב. אז מה השופט אומר לי?: "מה אתה רוצה? אני בסך הכל שופט משפחה, רק מוניתי. יש הלכות". זאת אומרת שגם העקרונות שקיימים במשפט, לא משנה אם זה טובת הילד, כל הדברים האלה הם לא קונסטיננטים וכשמערכת משפט היא לא קונסטיננטית, כשמישהו אחד יכול לעמוד מול שופט אחר באותו יסוד עובדתי, אחד יעמוד מול שופט אחד והשני מול שופט אחר, הם יקבלו תוצאות שונות. מערכת המשפט לא יכולה לתפקד כך. מערכת משפט שיש עקרונות יסוד שלא ניתן לממש אותן היא לא מערכת משפט.

יש פסקי דין יפהפיים שכתבו ומעטרים פסקי בית המשפט העליון על הזכות של ההורה הטבעי שזו זכות יסוד ראשונה במעלה, אבל כשאתה בא לבית המשפט ואומר "זו זכות יסוד שלי", על סמך טענה הכי קטנה, לוקחים לך את הזכות, בלי ראשית ראיה, בלי שום דבר, בשם טובת הילד. אז בשם דברים חיוביים אפשר לייצר עוולות איומות ואנחנו נמצאים פה, ואני רוצה להודות לכל מי שהגיע. אנחנו שנלחמים בקו הראשון בבתי המשפט בשבילכם צריכים את התמיכה שלכם לנו בחזרה, כדי שיהיה לנו יותר כוח. העובדה שאין פה אלף איש מטרידה אותי, אבל כל אחד חשוב ואני מודה לכל אלה שהגיעו. אנחנו צריכים אתכם בכל כינוס, בכל אירוע, בכל מתי שיש. למה? כי ברגע שפוליטיקאי רואה שיש איזה שהוא מאבק חברתי ומגיעים מאה-מאתיים-שלוש מאות איש, כל אחד זה משפיע אחרת, ואדוני הפוליטיקאי יודע איך זה עובד. תראה לי את האנשים – אני אשמע אותך. אם לא תראה לי את האנשים, אני לא אשמע אותך

דמי מזונות, הוצאת ילדים מהבית, יוצאי אתיופיה, לשכת הרווחה עפולה, סיגל בניאס, פייסבוק

פק"ס סיגל בניאס – לשכת הרווחה עפולה: רוצה לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים

לשכת הרווחה עפולה - רוצים לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים
האמא ושלושת ילדיה

פק"ס סיגל בניאסלשכת הרווחה עפולה: רוצה לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים.

מתוך סטטוס פייסבוק קבוצת "זעקת האמהות" , יולי 2014 

חברים יקרים הבוקר הוא ממש לא הבוקר שלי, התעוררתי מטלפון שריסק אותי לרסיסים, כותבת לכם בדמעות שלא מפסיקות הם זולגות בכאב עצום, התמונה הזו שאתם רואים תמונה שמדברת בעד עצמה, אם חד הורית שמסורה כל כולה לילדיה, ילדים שאפילו לומדים בחינוך לילדים מחוננים בה׳ס ברמה גבוהה במיוחד, האמא הזו בעוונותיה הרבים התחתנה עם גרמני וילדה ילדים נפלאים פשוט פרחים, והוא החליט כדי לא להמשיך לשלם לילדיו מזונות לסדר שיוציאו את הילדים מביתם ללא רצונם, אני עדה כי האמא הזו אמא נפלאה שדואגת לרווחת ילדיה בכל, היא פוטרה מעבודתה כי החליטה להילחם וזה דרש ממנה ימים שלמים וחוסר בתפקוד וזה רק לטובת העניין, פה עפולאים יכולים לסייע לעלות פוסטים לשתף כמה שיותר ופשוט מה שתוכנן זה לעשות הפגנה לטובת העניין, בבקשה ממכם עזרו לה הם כל עולמה היא באמת אמא נהדרת שנותנת לילדיה את ההכי טוב פשוט אמא באמת נפלאה, אנא תסייעו בעניין בכך שתעשו שיתופים ותפיצו וכמובן תבואו להפגין את מועד ההפגנה אני כבר יתן עידכון יום ושעה חברים יקרים אנחנו העם המובחר ולא סתם בורא עולם בחר בנו מכל העמים אנחנו עם אנושי בבקשה תסייעו בעניין, שיהיו לנו רק בשורות טובות ושאף אחד ממכם לא ידע צרות, שבת שלום.

 אוקטובר 2014 – מחאה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה

הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה
הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה

הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה

דמי מזונות, פיני פישלר, רשויות הרווחה, תסקיר

פיני פישלר, עו"ד – המונח 'עובד רווחה' לא מובן – אחרי שמגיעים אליהם צריכים חבר'ה קדישא

פיני פישלר, עו"ד – המונח 'עובד רווחה' לא מובן – אחרי שמגיעים אליהם צריכים חבר'ה קדישא
29 במאי 2014 – ערב עיון הקואליציה למען הילדים והמשפחה
בית ברודט לתרבות יהודית
עובדים סוציאליים כותבים מה שהם כותבים. אף אחד לא בודק, אף אחד לא מבקר. הבאתי דוגמא שלי אישית, לא של מישהו אחר, תיכף אתן לכם אותה. יושבים וכותבים, מוציאים ילדים, מרחיקים ילדים.

מדברים איתי על מתאבדים, אני יכול גם את זה להסביר לכם. לא כל אחד בנוי במבנה האישיות שלו כשש עלי קרב. יש אנשים שרגילים היו למסגרת של שקט, שלווה, מקום עבודה מסודר, אישה, ילדים, הכל היה בסדר, אבל כשהתחיל הגל, הסערה – הם לא רגילים לסערה שמזעזעת אותם. . .

אדם נורמטיבי, מוזמן לתחנת משטרה בתלונה הזויה.

לא צריך ללמוד פסיכולוגיה, לא צריך תואר שלישי או פסיכיאטריה. מבינים שבן אדם מכל החזיתות מגיעים אליו כל מיני גורמים שהוא לא הכיר אותם קודם, הוא מאבד את השפיות שלו.

הוא צריך ללכת לדיון לרבני, הוא צריך לבקש אישור מהעבודה, ואחרי שבועיים עוד פעם יש לו דיון. עוד פעם הוא צריך לבקש אישור, ופתאום יש לו חקירה במשטרה, ופתאום אומרים לו: "אדוני, אתה עצור לשלושה ימים", והוא יוצא ממקום עבודה, ולאט-לאט, הסדר יום שהוא היה רגיל אליו, השקט, האישה, הילדים, הכל היה מתוקתק, ופתאום הכל קורס.

אני סבור שהמערכות, עד היום, לא מבינים את הסיטואציה.

עובדי רווחה, אני בכלל לא מבין את המונח: "עובד רווחה". כל מי שמגיע אליהם הוא צריך רווחה? אחרי שהוא מגיע אליהם הוא צריך חבר'ה קדישא.

ולכן הסחרור הזה . . .

הסדרי ראיה? שעתיים בשבוע. זו מכה. בן אדם היה רגיל לראות את הילדים שלו יום-יום, שעה-שעה. לא כל אחד מסוגל לעבור את זה, והמערכות רואות את התופעה של ההתאבדות, רואות את התסקירים, ולאף אחד לא איכפת. אין גוף מפקח.

אתם יודעים, הפגישות עם 'המומחים'. בהתחלה נפגשים עם האמא לבד, להוציא כסף. אחר כך נפגשים עם הילד לבד, להוציא כסף. אחר כך נפגשים עם האבא לבד, להוציא כסף. ואז יושבים גם עם האמא וגם עם האבא, להוציא כסף, ואז יושבים גם עם האמא, גם עם האבא וגם עם הילד, להוציא כסף, וכך העסק הזה מתנהל…

שתבינו שתיק שהיה צריך להסתיים מקסימום שנה-שנתיים, הגיע לבית המשפט העליון עם תילי-תילים של מילים, אבל המסר שאני רוצה להגיד לכם. צדק גם אם נעשה, אתם יכולים לנצח בעליון, ולרדת נכים בכסא גלגלים עם דגל ישראל של מנצחים בטירוף של חושים, איפה היתה המערכת כל השנים? איך המערכת לא בדקה את השיטה הזו של הגברת?

איך מכון שלם שאמור היה להיות תחת פיקוח, איש עד היום לא בדק מה קורה שם.

המסר הוא שאסור לוותר. צריך להילחם. אסור להאמין למכון וגם לאלה שמוציאים תסקיר, צריך לבדוק בציציות מה ההכשרה ואיך העסק עובד.

דמי מזונות, הונאות משרד הרווחה, חד הוריות, מדיניות משרד הרווחה, משה כחלון, סחר בילדים

מדיניות משרד הרווחה המופקרת – המדינה מכריחה משפחות חד הוריות להיות נזקקות

אוגוסט 2011 – מבט לחדשות – מדיניות משרד הרווחה להפוך משפחות במדינת ישראל להיות נזקקות על מנת שניתן יהיה להוציא את הילדים בכפייה מהבית למוסדות הרווחה המופרטים.

תעשיית הרווחה מגלגלת מידי שנה מיליארדים שעיקרם משכורות עתק למנהלי עמותת (מלכ"רים) כנסי תרומות נוצצים בארץ ובחו"ל וגזירת מיליוני שקלים למתווכים ולפוליטיקאים נואמים על עבודה של מספר דקות ועוד…

על מנת לממן את תעשית הרווחה המושחתת מייצר משרד הרווחה משפחות נזקקות כדוגמת המשפחות החד הוריות שאינן מקבלות מזונות מביטוח לאומי.

.

.

קישורים:

דמי מזונות, הונאות משרד הרווחה, חד הוריות, מדיניות משרד הרווחה, משה כחלון, סחר בילדים

מדיניות משרד הרווחה המופקרת – המדינה מכריחה משפחות חד הוריות להיות נזקקות

אוגוסט 2011 – מבט לחדשות – מדיניות משרד הרווחה להפוך משפחות במדינת ישראל להיות נזקקות על מנת שניתן יהיה להוציא את הילדים בכפייה מהבית למוסדות הרווחה המופרטים.
תעשיית הרווחה מגלגלת מידי שנה מיליארדים שעיקרם משכורות עתק למנהלי עמותת (מלכ"רים) כנסי תרומות נוצצים בארץ ובחו"ל וגזירת מיליוני שקלים למתווכים ולפוליטיקאים נואמים על עבודה של מספר דקות ועוד…
על מנת לממן את תעשית הרווחה המושחתת מייצר משרד הרווחה משפחות נזקקות כדוגמת המשפחות החד הוריות שאינן מקבלות מזונות מביטוח לאומי.
.

.
קישורים:

דמי מזונות, כבוד האדם וחירותו, מינהל הגמלאות, צנעת הפרט

דרישת מידע מיותר הפוגע בצנעת הפרט – מדו"ח שנתי 33 נציבות תלונות הציבור

התלונה

המתלוננת הגישה לנציבות תלונות הציבור (להלן – הנציבות) תלונה על המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד). ואלה פרטי התלונה:
המתלוננת הגישה תביעה לדמי מזונות, ולטענתה היא נדרשה למלא בטופס התביעה פרטים שאינם דרושים לקבלת החלטה בעניין תביעתה, כגון יבשת מוצא, השכלה ובעלות על רכב. המתלוננת טענה שבדרישת פרטים אלה יש משום פגיעה בצנעת הפרט שלה.

בירור התלונה

1. (א) בירור הנציבות העלה כי בטופסי התביעה של אחדות מהתביעות המוגשות למוסד נדרשים התובעים למלא פרטים שאינם נחוצים לכאורה לאישור התביעה. לדוגמה: בטופס התביעה לדמי מזונות נדרש לציין יבשת מוצא והשכלה; בטופס התביעה לגמלת הבטחת הכנסה נדרשים פרטים בדבר השכלת התובעים; ובטופס התביעה לדמי אבטלה נדרשים פרטים בדבר השכלת התובעים ומקום רכישתה. בטופסי התביעה הנדונים לא כתוב שהתובעים אינם חייבים למלא את הפרטים האמורים, ושאי-מילוים לא יגרום לעיכוב הטיפול בתביעתם.
(ב) המוסד הסביר לנציבות כי בחלק מהתביעות מתבקשים התובעים לציין פרטים אישיים, כגון ארץ לידה או מספר שנות לימוד, מפני שפרטים אלה נדרשים לצורך קביעת הזכאות (למשל קביעת כושר השתכרות בתביעת נכות כללית), ובמקרים אחרים פרטים אלה משמשים בסיס נתונים לצורכי מחקר ותכנון הביטוח הסוציאלי. המוסד הדגיש שהשימוש בפרטי התובעים נעשה לצורכי מחקר בלבד, והוסיף שגם אם הפרטים שנדרשים לצורכי מחקר לא מולאו בטופסי התביעה, אין בכך כדי לעכב את הטיפול בתביעה או לשלול זכאות לגמלה.

2. (א) זכותו של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו היא זכות יסוד חוקתית המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות).

(ב) סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פנייה לאדם לקבלת נתונים על אישיותו, מעמדו האישי, צנעת אישיותו, מצבו הבריאותי, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו, תלווה בהודעה שיצוין בה:

"(1) אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו;
(2) המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;
(3) למי יימסר המידע ומטרות המסירה".

(ג) הנציבות הטעימה לפני היועץ המשפטי של המוסד שבקשת פרטים אישיים שאינם דרושים לקבלת ההחלטה בעניין תביעה, בלי ליידע את התובעים שאינם חייבים לספק פרטים אלה, אינה מתיישבת עם סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות; וכי מחובתו של המוסד להבהיר לתובעים המתבקשים למלא פרטים כאלה שאינם חייבים למלאם, ואי-מילוים לא יעכב את הטיפול בתביעתם.
3. (א) היועץ המשפטי הביא את הנושא לפני מינהלת המוסד, ובשל חשיבות הנושא וההשפעה שעשויה להיות לתיקון טופסי התביעה על מאגר הנתונים של המוסד, החליטה מינהלת המוסד להקים ועדה שתבחן את הנושא ותגיש הצעות לתיקון הטפסים.
(ב) הוועדה בדקה את כל טופסי התביעה של המוסד והגיעה למסקנה כי רק בטפסים מעטים נדרשים התובעים למסור פרטים מיותרים כמו ארץ המוצא, ארץ העלייה וההשכלה. כמו כן נמצאו טפסים מעטים שנדרשו בהם נתוני הכנסות שאינם נחוצים לקבלת ההחלטה בעניין התביעה.
הוועדה סברה כי שאלות על ארץ המוצא או ארץ העלייה אינן ראויות, ואין מקום להציגן בטופסי התביעה; וכי אם פרטים אלה דרושים למוסד לצורכי מחקר, ניתן לקבלם ממאגרי מידע אחרים.
בעניין הפרטים הנוגעים להשכלה או הכנסות, סברה הוועדה שאף כי לא תמיד הם דרושים לקבלת החלטה בעניין התביעה, יש להם ערך רב לצורכי מחקר, לתכנון הביטחון הסוציאלי העתידי ולתיקוני חקיקה, ולפיכך מן הראוי כי הבקשה לספקם תיוותר בטפסים; עם זאת, לאור הוראות חוק הגנת הפרטיות, המחייבות מבקש מידע לציין לשם מה הוא דרוש לו, ראוי שהמוסד יציין בטופס התביעה שהמידע נדרש לצרכים סטטיסטיים בלבד.
(ג) הוועדה גם המליצה להפיץ בקרב עובדי מינהל הגמלאות במוסד חוזר, ולפיו אין לעכב טיפול בתביעה בשל אי-מילוי פרטים הדרושים לצרכים סטטיסטיים.

תוצאות הבירור
בנובמבר 2006 דנה מינהלת המוסד בדוח הוועדה, החליטה לאשר את המלצותיה והורתה למינהל הגמלאות של המוסד לטפל בתיקון טופסי התביעה.