אורי שוהם, בית המשפט העליון, דלתיים סגורות, חדשות, לורי שם טוב, מעצר בלתי חוקי, ערר פרשת הבלוגרים, פרקליטות, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים – נדחתה התנגדות הפרקליטות לסגירת דלתיים בדיוני מעצרים

דלתיים סגורות04.06.2017 – העיתונאית לורי שם טוב הגישה ערר באמצעות בא כוחה עו"ד יהונתן רבינוביץ' על מעצרה שחרג מהמותר בחוק. משה הלוי הגיש בקשה כי הדיון יתקיים בדלתיים פתוחות ופרקליטות המדינה (עו"ד עילית מידן) התנגדה בתואנה כי חלק מהעבירות כגון מחייבות כי שמם של המתלוננים יהיה חסוי, וכך הוחלט מבעוד מועד ע"י בית המשפט המחוזי.

עו"ד מידן שגתה ורשמה בתגובתה כי מר משה הלוי הוא בן זוגה של העיתונאית לורי שם טוב בעוד מר משה הלוי מעולם לא היה בן זוגה. טענה מוטעית זאת מעלה שורה של תהיות למי התכוונה עו"ד מידן כשרשמה בהמשך כי מתנהלת נגדו חקירה, ויש כוונה להוסיפו כעד תביעה.

מר משה הלוי השיב כי מדובר על דיון מעצר ולא מדובר על הקראת כתב אישום ולא על עדים מתלוננים שיש נגדם צו איסור פרסום. זה ערר על מעצר ע"פ חוק המעצרים.

תמוהה בקשת הפרקליטות לסגירת הדלתיים בנסיבות אלו של דיון טכני שנושא מעצרים בעוד שב- 06.04.2017 אצו רצו הפרקליטים לתקשורת והפיצו כתב האישום כדי להשחיר פניהם של הנאשמים ברבים ועתה הם מבקשים להסתיר פגיעה קשה בחוק המעצרים וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו במסווה הדלתיים הסגורות.

השופט שוהם החליט לפתוח הדלתיים  אך הפקוטוקול מסיבה לא ברורה לא יהיה חשוף לציבור.

להלן תגובת הפרקליטות והחלטת כבוד השופט אורי שוהם

תגובת הפרקליטות מיום 01.06.2017

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

החלטת כבוד השופט אורי שוהם מיום 04.06.2017

Document-page-001Document-page-002

אלימות מילולית, אלימות ממסדית, אלימות שופטים, בית משפט לנוער, דלתיים סגורות, הוצאת ילדים מהבית, התקף פסיכוטי, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות

טובה פרי – דיוקנו של שופט בית משפט לנוער בדלתיים סגורות

ינואר 2017 – פשעים נגד האנושיות נוסח בתי משפט במדינת ישראל – שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת באמוק על הורים ובאי כוחם. טובה פרי משפילה את ההורים ברגעים הכי קשים בחייהם בו הם מנסים להגן על ילדיהם שלא להוציאם מהבית למוסדות משרד הרווחה. טובה פרי מגרשת בצרחות את ההורים ובאי כוחם מאולם בית המשפט.

בתי משפט לנוער - חותמות גומי של פקידות סעד
תסקיר סעד מאושר ע"י בית משפט לנוער – אילוסטרציה
אלימות מילולית, אלימות שופטים, בית משפט לנוער, דלתיים סגורות, טובה פרי

טובה פרי מציגה בריונות שופטים בדלתיים סגורות

אוקטובר 2015 – שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת על באי כוחם של הורים ומסלקת את באי הכוח מהאולם, ומשאירה את ההורים להתמודד לבדם על החלטות שיפוטיות הרות גורל על משפחתם בבית משפט בדלתיים סגורות
בית משפט לענייני משפחה, דלתיים סגורות, טלי גוטליב

כנס "בחסות האפלה בית המשפט למשפחה" – עו"ד טלי גוטליב על דלתיים סגורות ואיסור פרסום

ערב עיון מס' 5 בנושא "בחסות האפלה בית המשפט למשפחה"
23 במרץ 2014, בית ברודט לתרבות יהודית
הכנס בחסות ארגון א' זה אבא בראשותו של אמיר שיפרמן, הקואליציה למען הילדים והמשפחה.


מקרה מאוד מפורסם שבו פרטים מתיק הגירושין הותרו לפרסום שמם המלא הוא בקשתו של יואב יצחק לעיין בתיק מוזס נ' מוזס. דליה דורנר נתנה את פסק הדין בעליון. מה אם כן מותר לפרסם?
איך זה מסתדר שבמעצר הכול פתוח, אבל בתיק המשפחה הדלתיים סגורות?

 יש בעיה של מומחים, פקידות סעד, ופסיכולוגים שמופיעים בבתי משפט, הם לא נותנים קורות חיים, לא מפרטים מה הניסיון שלהם, ולאחרונה בתי המשפט משמיטים בכוונה את השמות שלהם. אני אתן דוגמא: הוזמנה חוות דעת להגירה. המומחית העידה. רק בערעור התברר שזו הייתה הפעם הראשונה שהמכון בכלל כתב חוות דעת על הגירה. מה עושים במקרה כזה?

 נושא דומה הוא הפרת הפרטיות. המדינה מאלצת את הגברים להוכיח בגידה, אבל כשהוא מביא ראיות אומרים לו שהוא פגע בפרטיות של האישה. כנ"ל גם כשהוא רוצה לצלם את הבית שלו, כדי להגן על עצמו מתלונת שווא. איך אפשר להחיל את חוקי הפרטיות על שני אנשים שנשבעו אמונים זה לזו, וקשרו גורלם זה בזו? כלומר האם הנישואין עצמם לא כוללים הבטחה מכללא שאין סודות בין בני הזוג?
עו"ד טלי גוטליב מומחית בייצוג נפגעי עבירה ומומחית בפלילים.

בית משפט לענייני משפחה, דלתיים סגורות, חותמת גומי, נתן נחמני, תסקיר

השופט נתן נחמני מודה שהוא חותמת גומי (מריונטה) של עובדות סוציאליות

אוקטובר 2013 – הקלטה של השופט נתן נחמני שמודה שהוא שופט חותמת גומי של עובדת סוציאלית, זאת בבית המשפט לענייני משפחה  שמתנהל בדלתיים סגורות.
זהו שופט שפוסק ללא עוררין רק על סמך תסקיר של עובדת סוציאלית.
שופט שלא מקיים דיוני הוכחות כמחוייב בחוק.
שופטים אלו לא מנמקים את הפסיקות שלהם, למרות שהם מחוייבים לעשות כן על פי תקנון בית המשפט.
אבל למה לנמק, אם תסקיר של פקידת סעד מתקבל כתורה מסיני עבור שופטי משפחה ונוער פקידת הסעד היא האורים והתומים על פיה יישק דבר.
העובדת הסוציאלית היא זו שמחליטה אם לתת צו בית משפט והשופט הוא הפקיד של העו"ס.

קישורים:

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדיםספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות – דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי – תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה …

שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות – ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 – שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות…

בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, דלתיים סגורות, הנהלת בתי משפט, זיוף, זיוף פרוטוקול, זיוף פרוטוקול בית משפט, טיוח, טיוח פשעי שופטים, נציב תלונות הציבור על שופטים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, פומביות הדיון

החלטת נציב התלונות מעלה חשש – השופטת לימור מרגולין יחידי זייפה פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה

שופטת לימור מרגולין יחידי - האם זייפה פרוטוקול כדי לשבש בדיקת תלונה נגדה?

יולי 2013 – החלטת נציב התלונות מעלה חשש – השופטת לימור מרגולין יחידי זייפה פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה.

ע"פ המתלונן שופטת בית משפט השלום בתל אביב לימור מרגולין יחידי קיבלה תלונה בגלל שזרקה אדם שנוכח בדיון בית משפט על החזרת תפוסים, למרות שהדיון נערך בדלתיים פתוחות. היא פשוט נענתה לבקשת בא כוח המשטרה שחשב שדיונים בבית משפט זה דבר שאסור לאחרים לראות.
בתום הדיון, נמסר לצדדים פרוטוקול הדיון. על פרוטוקול זה לא היה כיתוב כלשהו שהדיון נערך בדלתיים סגורות. קרי, הדיון היה פתוח לציבור – בדלתיים פתוחות.

אבל כשהשופטת לימור מרגולין יחידי קיבלה מכתב מנציב תלונות הציבור על שופטים להגיב לתלונה, היא החלה לעסוק בזיוף מסמכים. את הפרוטוקול שכבר היה במערכת נט המשפט היא "מחקה" והעלימה, ויצרה פרוטוקול חדש שהכיל את הכיתוב "בדלתיים סגורות". את הזיוף הזה מסרה השופטת לנציב אליעזר גולדברג.

בנציבות הבינו שמדובר בזיוף, וכדי לברר, הם ביקשו מהשופטת תשובות לשאלות קשות, כמו למשל – היכן ההחלטה השיפוטית שקובעת שהדיון יהיה בדלתיים סגורות. השופטת כמובן לא הצליחה לשחזר.
הנציב מצא את התלונה מוצדקת. בשפה עדינה, חלבית מאוד, הוא קבע שהשופטת לא נתנה החלטה על סגירת דלתיים, ונתן לקורא להבין שבוצע זיוף של פרוטוקול."

החשדות לפלילים של השופטת לימור מרגולין יחידי טויחו על ידי הנהלת בתי המשפט

גולדברג כותב בהחלטתו, בה נמצאה התלונה מוצדקת, כי במערכת "נט המשפט" לא נמצאה החלטה על קיום הדיון בדלתיים סגורות, וכי מרגולין-יחידי לא ידעה להסביר מדוע אין תיעוד שכזה. בדיקת News1 העלתה, כי בפרוטוקול המקורי אין כל זכר לדלתיים סגורות, אף אחד מהצדדים לא ביקש לתקן את הפרוטוקול, והמשטרה אף השתמשה בו כמות שהוא בהמשך ההליך.

לא מסתדר עם ממצאיו

למרות כל זאת, אומרת הנהלת בתי המשפט: "כידוע לפי חוק מנועה מערכת בתי המשפט מלהתייחס להחלטות נציב תלונות הציבור על שופטים. יחד עם זאת ולשם העמדת הדברים על דיוקם, כלל אין מדובר במקרה של זיוף פרוטוקול. כעולה מן ההחלטה, הנציב אף קיבל את ההסבר של השופטת וכל שנמצא הוא פגם פרוצדוראלי. נוכח הממצאים, לא נדרש המשך טיפול בעניין. השופטת לא הוצאה לחופשה ולא יצאה לחופשה על-רקע הדברים".

תגובת הנהלת בתי המשפט מסתמכת על הפיסקה האחרונה בהחלטתו של גולדברג, בה נאמר: "כבוד השופטת ביקשה מהמתלונן 2 לעזוב את האולם, אחרי ששמעה את דבריו של נציג המשטרה, ונראה שכוונתה למשמע הדברים הייתה, כי המשך הדיון יהיה בדלתיים סגורות. אולם, יישום הכוונה הוא שלקה בחסר, ומכאן מסקנתי, כי התלונה מוצדקת".

ניסוח עמום זה של גולדברג אינו עולה בקנה אחד עם ממצאיו שלו, כפי שהם מובאים בעמודים הקודמים של ההחלטה. אין זו הפעם הראשונה בה גולדברג נמנע מאמירות ברורות לנוכח התנהגות פלילית לכאורה של שופטים. גם כאשר השופטת ורדה אלשיך זייפה פרוטוקול, נמנע גולדברג מלהגדיר במפורש את מעשיה כזיוף, לא העביר את ממצאיו לחקירת המשטרה ונמנע מלקרוא להדחתה. עקב כך, כידוע, ממשיכה אלשיך לכהן בתפקידה.

לא "פגם פרוצדוראלי"

יצוין, כי בניגוד לדברי הנהלת בתי המשפט – אין מדובר בפגם פרוצדוראלי. המילים "בדלתיים סגורות" הופיעו במפתיע על הפרוטוקול, ללא כל החלטה על כך, רק לאחר שהוגשה התלונה נגד מרגולין-יחידי. אם הדיון אכן היה מתנהל בדלתיים סגורות, הרי שהוצאתו של המתלונן הייתה לגיטימית. לעומת זאת, סילוקו מהאולם בלא סיבה מהווה פגיעה חמורה בעיקרון פומביות הדיון, שהוא עיקרון יסוד במערכת המשפט במדינה דמוקרטית. לפיכך, מדובר לכאורה בזיוף שנועד לרפא בדיעבד את טעותה של מרגולין-יחידי.

יתרה מזו: הפיכת הדיון לכזה שהתנהל לכאורה בדלתיים סגורות, אוסרת לפרסם את תוכנו ואוסרת על הנוכחים בו לשוחח עליו. לכן, הרישום ה"פרוצדוראלי" הופך מעשה לגיטימי לעבירה פלילית.

 

להורדת תגובת נציבות תלונות הציבור על שופטים נגד השופטת לימור מרגולין יחידי על זיוף פרוטוקול הקלק כאן

לימור מרגולין
חשיפה ב-News1 / החלטת נציב התלונות מעלה חשש: השופטת לימור מרגולין-יחידי זייפה
פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה – news1 7.7.2013

קישורים:

תלונה נגד השופטת חנה ינון – רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים – פומביות הדיון הינה כי המשפט מתנהל באולם פתוח בו רשאי הקהל הרחב לצפות ולהיות עד לדיון. פומביות הדיון הינה הערובה העיקרית לתקינות ההליך המשפטי דהיינו בתחום עשיית הצדק ובירור האמת הלכה למעשה ובתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה…

שופטת חנה ינון – שקרים ומניפולציות בבית המשפט – המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 – "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי…

חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב – ניהול משפט לקוי ומלוכלך – אפריל 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג…

בית משפט לנוער, גלית מור ויגוצקי, דלתיים סגורות, שחיתות, שיקולים זרים, תלונה נגד שופט

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות

גלית מור ויגוצקי - שימוש בעלילה ורוכלות למניעת חשיפת פשעי משרד הרווחה בבתי משפט לנוערמרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות.

האמא ביקשה כי יתלווה אליה מר י' המכיר את התחום הואיל ואינה מכירה את ההליכים והכללים המקובלים בבתי משפט לנוער (החלטות ופסקי דין אינם מתפרסמים) וידה אינה משגת מאות אלפי שקלים להגן על בתה מפני סברותיה ודעותיה של פקידת הסעד לחוק הנוער, ומערכת של שופטים, עובדות סוציאליות, "מומחים ומאבחנים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים

גלית מור ויגוצקי הורתה כי מר י' יצא מאולם הדיונים בגלל ה"חיסיון, דלתיים סגורות, ואיסור פרסום" לטענתה. בנוסף טענה גלית מור ויגוצקי כי מר י' עובר באופן קבוע על חוק לשכת עורכי הדין ומתייצב במייצג בניגוד לחוק.

מהתנהגותה של גלית מור נודף ריח של מעשה רמיה, טיוח, פחד משקיפות וגרימת נזק לפרט למשפחה ולחברה:

הוצאת המלווה מר י' מהאולם בתרוצים שקריים – חוק הנוער סעיף 24 איסור פרסום קובע: הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים … אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס …1. המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה…
מר י' לא פרסם מאומה אודות הקטין ולא עשה דברים אלו בעבר, ואינו מתכוון לעשות זאת בעתיד, ואינו עונה לקריטריונים בחוק הנוער הפוסלות אותו מלהשתתף בדיון. גלית מור ויגוצקי הציגה בצורה מעוותת הוצאת מר י' מאולם הדיונים עקב פרסומים.

ויגוצקי הציגה בצורה מעוותת התנהלות הדיון בדלתיים סגורות בבית משפט לנוער – לא קיים חוק הקובע התנהלות דיון בית משפט לנוער בדלתיים סגורות. חוק בתי המשפט סעיף 68.ה.1 קובע כי דיונים בבתי משפט לענייני משפחה יתנהלו בדלתיים סגורות אולם השופט רשאי להכניס לאולם הדיונים מי שיחפוץ.

ויגוצקי משתשמשת בשיטת הרוכלות מעלילה נגד מר י' – גלית מור ויגוצקי מעלילה נגד מר י' "עובר באופן קבוע על חוק לשכת עורכי הדין ומתייצב בבתי משפט שוני כמייצג בניגוד לחוק…". בהעדר סיבה הגיונית לאפשר למר י' להשתתף בדיון ע"פ רצון בעלת הדין, וע"פ חוק משתמשת גליצ מור ויגוצקי בשיטת הרוכלות והרכלנות בשוק ומנסה למכור עלילת שווא נגד מר י'.

סוף דבר
גלית מור ויגוצקי פחדה שמא פשעי משרד הרווחה נגד הציבור יחשפו ולכן הורתה כי מר י' יצא מהאולם. מדובר במערכת מושחתת של פקידי רווחה, שופטי נוער, ו"מומחים" העובדת בחיסיון, ללא ראיות, ומדברת בשפה אחת, מנותקת מהציבור ורצונו. מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער עושקת הורים וסוחרת בילדיהם לסחר בפנימיות, אומנה, אימוץ תקציבי ממשלה, ותרומות. "מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת" חידד הנשיא לנדוי בעניינים אלו, ויפה אמירתו לאולם הדיונים של השופטת גלית מור ויגוצקי.

ת1ת2

פלייליסט – שופטת גלית מור ויגוצקי מטייחת בכנס זכויות הילד, ותפיסה מעוותת לשלוח ילדים לאימוץ



קישורים

רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם…

הבשורה על פי חביבי – המדיניות המעוותת של משרד הרווחה – אוקטובר 2010 – ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני כארבע שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי רשויות הרווחה בירושלים, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. רשויות הרווחה רדפו באובססיביות אחרי משפחת חביבי במשך שנים.

המורשת הבזויה של משרד הרווחה – סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה – הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" – יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין.

עלילות ומעללי רשויות הרווחה נגד הפרט והמשפחה – פרשת כרם נבות מול דרכי פעולת פקידי סעד – בפרשת נבות (מלכים א, כא) מבטיחה איזבל לתת לאחאב המלך את כרם נבות. איזבל אשת המלך שולחת מכתבים בשמו לזקני יזרעאל שישפטו אותו משפט שקר. במשפט נבות מעידים נגדו שני בני בליעל על כך ש"בֵּרַךְ אֱלֹקים וָמֶלֶךְ", כלומר קילל את האל ואת המלך אחאב. נבות מוצא להורג בסקילה…