אי מיצוי זכויות, גמלת הבטחת הכנסה, ניצולי שואה

אי מיצוי זכות הבטחת הכנסה לניצול שואה – – מדו"ח נת"צ מס' 41 לשנת 2014 – פורסם יולי 2015

לא תמיד ניתן לסייע למתלוננים לקבל גמלאות למפרע, שכן החובה להגיש תביעה לגמלה מסוימת והמועד שממנו ואילך תשולם הגמלה קבועים בחוק, וככלל לא ניתן לחרוג מהנקבע בו. דוגמה לכך היא מקרהו של ניצול שואה קשיש שלא ידע כי הוא זכאי לגמלת השלמת הכנסה בסך כ 1,000- ש”ח כתוספת לקצבת הזקנה שלו, ולפיכך לא הגיש למוסד תביעה לגמלה זו. כשהגיש לבסוף את התביעה, לאחר כמה שנים, לא היה ניתן למרבה הצער לשלם לו את הגמלה למפרע, מכיוון שלפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ”א 1980- , הזכאות לגמלה זו נוצרת רק (814032) . מהחודש שבו מוגשת התביעה לקבלתה *

מאחר שמתלונות שבוררו במשך השנים עלה כי מדובר בתופעה רווחת שבה זכאים לגמלה אינם יודעים על זכותם זו, ועקב כך אינם מגישים תביעה לגמלה במועד, פנתה הנציבות למוסד על מנת שייתן את דעתו לצורך
לפעול לאיתור זכאים כאלה וליידע אותם בדבר זכאותם ובדבר הצורך להגיש תביעה במועד – כל זאת כדי למנוע פגיעה באוכלוסיות החלשות.

ואכן, בשנים האחרונות פועל המוסד למיצוי זכויות המבוטחים: הוא פונה ביזמתו למבוטחים כדי שיגישו תביעה לקבלת גמלה, משלם כמה גמלאות בלי לדרוש קודם הגשת תביעה לתשלומן ומקל את ההליכים
הביורוקרטיים להגשת תביעות. עם זאת, מבירור התלונות ומדוח הביקורת עלה כי המוסד אינו משתמש ביעילות במידע הרב והמקיף שבמאגרי המידע שלו להגדלת שיעור מיצוי הזכויות, וכי קיימים ליקויים
בהעברת מידע בין המוסד ובין גופים ציבוריים אחרים ובהסרת החסמים הביורוקרטיים למיצוי הזכויות.

* בדוח הביקורת צוין בין היתר כי בשנת 2013 לא שולמו כ 100- מיליון ש"ח לזכאים לקצבת אבטלה, וכי בשנת 2011 לא שולמו כ 35- מיליון ש"ח לזכאיות לגמלת דמי לידה.

גמלת הבטחת הכנסה, רשות המיסים

אי-תשלום גמלת הבטחת הכנסה בשל רישומים שגויים – מדוח נציבות תלונות הציבור מס' 39 – פורסם מאי 2013

משרד האוצר – רשות המסים בישראל והמוסד לביטוח לאומי – אי-תשלום גמלת הבטחת הכנסה בשל רישומים שגויים

המתלוננים הגישו למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. המוסד סירב לאשר את התביעה בטענה שרשומים על שמם שני נכסים – הדירה שהם מתגוררים בה בירושלים ודירה אחרת בפתח תקווה (להלן – הנכס הנוסף) – אף שהמתלוננים טענו בתוקף כי מעולם לא היו בעליו של הנכס הנוסף [1].

בירור שנעשה בסניף המוסד בירושלים העלה כי לצורך אישור תביעות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בודק המוסד את רישומי רשות המסים בישראל (להלן – רשות המסים) בדבר עסקאות במקרקעין, ובבדיקת הרישומים נמצא כי הנכס הנוסף רשום על שמם של המתלוננים. המתלוננים התבקשו אפוא להמציא אישור מרשות המסים שלפיו הנכס אינו בבעלותם – תנאי לאישור תביעתם לגמלה.

כדי להשיג את האישור נסעו המתלוננים במיוחד למשרד מיסוי מקרקעין מרכז שבתל אביב. ואולם שם נאמר להם כי לא ניתן לאתר את תיק העסקה המקורי, והוצע להם לפנות בעניין ללשכת רישום מקרקעין שבפתח תקווה. המתלוננים נסעו לפתח תקווה, הוציאו נסח רישום מקרקעין שלפיו הם אינם בעלי הנכס ומסרו אותו למוסד. ואולם המוסד טען כי האישור אינו מספק, שכן לא כל עסקת מקרקעין מסתיימת ברישום הזכויות בלשכת רישום מקרקעין, ועמד על דרישתו כי המתלוננים ימציאו לו אישור מאת רשות המסים.

בעקבות פניית הנציבות למנהל משרד מיסוי מקרקעין מרכז נמצא הדיווח המקורי לשלטונות המס על עסקת רכישת הנכס בשנת 1966. מבדיקת הטופס עלה כי בשל טעות טכנית נרשם מספר הזהות של המתלונן במקום מספר הזהות של הקונה האמִתי של הנכס. מנהל משרד המיסוי שלח לנציבות אישור על הרישום השגוי כדי שיהיה אפשר להציגו למוסד.

בעקבות קבלת האישור אישר המוסד את זכאותם של המתלוננים לתשלום גמלת הבטחת הכנסה למפרע מחודש הגשת הבקשה, וחשבונם של המתלוננים זוכה בסכום של 31,521 ש"ח.

הבירור העלה שעובדי המוסד היו נכונים לסייע למתלוננים. ואולם מאחר שאין ביכולתם של העובדים לפנות במישרין למשרדי מיסוי מקרקעין כדי לבדוק טענות כמו אלה שהעלו המתלוננים, הם דורשים מתובעי הגמלה להשיג את האישורים הנדרשים בעצמם. על אף מאמציהם של התובעים, לרוב לא עולה בידם להשיג את האישור בעצמם, כפי שקרה למתלוננים.

נוכח ממצאי הבירור פנתה הנציבות למנהלת אגף הבטחת הכנסה במוסד והעמידה אותה על הצורך למצוא פתרון לבעיה, ולאפשר קיום קשר ישיר בין המוסד ובין משרדי מיסוי מקרקעין לשם קבלת מידע בנושאים אלה. מנהלת האגף מסרה לנציבות כי המוסד ער לבעיה זו, ובדעתו ליזום פגישה עם נציגי רשות המסים כדי למצוא דרכים לפתרונה.

הנציבות תמשיך לעקוב אחר טיפול הרשויות בבעיה שעלתה בתלונה עד לפתרונה.

(706852)

[1] לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, והתקנות שהותקנו על פיו, נכס מקרקעין שאינו משמש למגורי מבקש הגמלה נחשב "הכנסה" המובאת בחשבון בקביעת הזכאות לגמלה.

גמלת הבטחת הכנסה, המגזר הבדואי, ידוע בציבור, נציבות תלונות הציבור

דרישה לא מוצדקת לתשלום חוב גמלה – מתוך דוח נציבות תלונות הציבור מספר 40 – פורסם ביוני 2014

מתלוננת, תושבת המגזר הבדואי בדרום הארץ, נישאה ביולי 2005 בנישואים פוליגמיים, וכעבור כמה חודשים נפרדה מבעלה. בתקופה שבה הייתה פרוּדה מבעלה היא הגישה תביעה לגמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), ולאחר חקירה שביצע המוסד תביעתה אושרה. בנובמבר 2008 הודיעה המתלוננת למוסד כי חזרה להתגורר עם בעלה ובעקבות זאת הופסק תשלום הגמלה.

זמן מה לאחר מכן התקבל במוסד מידע ממשרד הפנים ולפיו המתלוננת רשומה כנשואה נישואים פוליגמיים מיולי 2005. בעקבת מידע זה קבע המוסד את מעמדה של המתלוננת כידועה בציבור החל מיום נישואיה, לרבות בתקופה שבה חיה בנפרד מבעלה.

עדכון מצבה המשפחתי של המתלוננת יצר חוב בסך כ-60,000 ש"ח בגין שלילה למפרע של זכאותה לקבלת הגמלה ששולמה לה בתקופה שבה חיה בנפרד מבעלה.

המתלוננת הגישה למוסד בקשה לביטול החוב, אך בקשתה נדחתה בטענה שבזמן ששולמה לה הגמלה היא העלימה מן המוסד את העובדה כי היא נשואה וחיה עם בעלה. על כך הגישה המתלוננת תלונה לנציבות.

בירור התלונה העלה כי המתלוננת אכן חיה בנפרד מבעלה בתקופה שבה שולמה לה הגמלה, וכי היא מסרה למוסד את כל העובדות הרלוונטיות. בעקבות התערבות הנציבות הודיע המוסד כי ביטל את חובה של המתלוננת ואף השיב לה סך של
כ-18,000 ש"ח שכבר קוזזו מקצבת הילדים המשולמת לה.

(614484)

בית דין לעבודה, גמלת הבטחת הכנסה, יפית מנגל, מובטל

ביטוח לאומי שלל קצבת הבטחת הכנסה ממובטל בן 62

הכתבה  ביטוח לאומי שלל קצבת הבטחת הכנסה ממובטל ,  mako | פורסם 15/05/14 

הוראה פנימית שהוצאה על ידי המוסד לביטוח לאומי, קובעת שסיוע בתשלום שכר דירה על ידי קרובי משפחה, יחשב כהכנסה וישלול את הזכות לקצבת הבטחת הכנסה. כתוצאה מהוראה זו, החליטו פקידי המוסד לשלול מא', מובטל בן 62, את קצבת הבטחת ההכנסה שלו, לאחר שגילו כי הוריו העבירו לו תמיכה של כ-2,000 ₪ בחודש לכיסוי שכר הדירה

א' תושב גבעתיים, בן 61, קיבל במשך שנים הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, לאחר שנמצא עומד בקריטריונים, עקב משכורתו הנמוכה. למרות קבלת קצבת הבטחת ההכנסה, א' לא הצליח להתקיים במינימום ההכרחי למחייתו, והוא לא הצליח לעמוד בתשלומי שכר דירה למגוריו. לא' אין דירה בבעלותו והוא מתגורר בדירת חדר, בבניין ישן, כאשר גובה השכירות שלו עומדת על סך של 2,000 ש"ח בחודש. גמלת הבטחת ההכנסה שא' מקבל מהביטוח הלאומי עומדת על סך של 2,162 ש"ח בחודש. בנוסף, א' עובד במשרה חלקית, אשר עבורה הוא משתכר כ- 1,120 ₪ לחודש ואלו כל הכנסותיו.

תמיכת ההורים תחשב מעתה כהכנסה

"הואיל ומדובר בקצבה זעומה, שבקושי מכסה את דמי השכירות, נרתמו הוריו הקשישים של א' לסייע לו במימון שכר הדירה", מבהירה עו"ד יפית מנגל, העוסקת בתביעות של מעסיקים ויחידים מול הביטוח הלאומי בפרקליטי IL, המייצגת את א'. תשלום שכר הדירה הועבר על ידי הוריו של א' ישירות לבעל הדירה, ממנו מושכרת הדירה. על פי הערעור שהוגש על ידי עו"ד מנגל, התנהלות זו נבדקה על ידי המוסד לביטוח לאומי בעבר ואושרה ככזו שאינה פוגעת בזכאותו לקצבה של המבוטח. זאת מאחר שסכום הסיוע שכונה "עזרת קרוב", לא נחשבת בחוק הבטחת הכנסה – כהכנסה.

לדברי עו"ד מנגל, בינואר 2010 העביר המוסד לביטוח לאומי לעובדיו חוזר כללי, אשר בו הוא מורה להם לשנות את הקריטריונים לבחינת זכאות המבוטחים, לגמלת הבטחת הכנסה. באחד מסעיפי החוזר נקבע, כי "תמיכה המועברת על ידי הוראת קבע, המשמשת לכיסוי הוצאות הנתמך, כגון משכנתא או שכר דירה, תחושב כהכנסה בחודש הרלוונטי". לדברי עו"ד מנגל, המוסד לביטוח לאומי לא טרח להודיע על שינוי המדיניות למקבלי הקצבה.

באוגוסט 2010, נשלחה אל א' הודעה מהמוסד לביטוח לאומי ברמת גן, לפיה, סכום התמיכה של הוריו בתשלומי השכירות בדירה שבה הוא גר, יחשבו מעתה כהכנסה. זאת למרות שהסכום הועבר ישירות לידי בעל הדירה. בנוסף, הודיע המוסד לביטוח לאומי כי השינוי חל רטרואקטיבית, ולכן נוצר לא' חוב, בגין התקופה מאז חל השינוי. "המערער ניסה ככל יכולתו, בתכתובת ענפה ומנומקת, להסיר את רוע הגזירה ולהאיר את עיני המוסד לביטוח לאומי בדבר הקריטריונים השגויים שהציב בפני המבוטחים. הוא עשה זאת באמצעות פגישה שקיים עם נציגי המוסד לביטוח לאומי, אך על אף הניסיונות החוזרים ונשנים, כל מאמציו עלו בתוהו", טוענת עו"ד מנגל. עו"ד מנגל מבהירה כי רק לאחר שפנה למוסד, הובא לידיעתו של א', לראשונה, החוזר שעליו הסתמך המוסד לביטוח לאומי בקביעתו.

איך מצפים מאדם לחיות מ-500 ש"ח בחודש?

א' הגיש, באמצעות עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, כתב תביעה מפורט נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לדבריו, לאור לחצי הקיום הדוחקים, הוא נאלץ להציע "פתרון זמני", עד לסיום ההליך המשפטי בנושא. לפי הפתרון שהציע, יתעד א' את ההחזר להוריו עבור שכר הדירה המלא, מדי חודש, זאת בכדי שיוכל לקבל את גמלתו. לאור התיעוד אותו ביצע, ובו כביכול החזיר את הכספים להוריו, טען המוסד לביטוח לאומי, כי משום הפתרון שאושר, תביעתו הינה תיאורטית בלבד וביקש למחוק את התביעה. בית הדין לעבודה נענה לבקשה.

החלטת בית הדין לעבודה הכתה את א' בהלם. התיעוד אותו הציג, על מנת לקבל את קצבת הקיום, שבלעדיה היה רעב ללחם, התקבלה על ידי בית הדין כפתרון מתמשך. משמעות ההחלטה הינה שהוא יכול לקיים את עצמו מ-500 ₪ בחודש.

עו"ד יפית מנגל

א' פנה אל עו"ד יפית מנגל והיא הגישה בשמו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אשר בו ציינה כי החוזר של המוסד לביטוח לאומי מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף, חוזר זה עומד בניגוד לחוק הבטחת הכנסה ושולל את הזכות החוקתית של כל אדם לקורת גג, שאינה עומדת למבחן הכנסה. "פסקי הדין שהביא המוסד לביטוח לאומי להצדקת עמדתו בנושא, אינם רלוונטיים לזכות לקורת גג, ולכן השימוש בהם מהווה אחיזת עיניים וגניבת הדעת". עו"ד יפית מנגל טוענת, כי מטרת התביעה המקורית של א' היא להשיב את זכותו לחיות בכבוד ולהתנהל ביושר, תוך ויתור על ההתניה של המוסד לביטוח לאומי כי הוא זכאי לגמלה, כל עוד יוכיח שהוא משפה את הוריו על שכר הדירה המשולם עבורו.

"התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי"

"החוזר שהוציא ביטוח לאומי מנוגד ליסוד כבוד האדם וחרותו" עו"ד יפית מנגל עו"ד מנגל מציינת, כי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה קבעו לא אחת, שתפקידו של המוסד לביטוח לאומי לשרת את הציבור, ביישום חקיקה סוציאלית לטובת המבוטחים. אל לעובדי המוסד לחפש דרכים למנוע מאותם מבוטחים את שהמחוקק התכוון להעניק להם. "התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי בישראל", מסבירה עו"ד מנגל. לאור האמור מבקש א' לדון בשאלת חוקיותו של החוזר מטעם המוסד לביטוח לאומי, שלו השפעה ישירה על שאלת זכאותו לגמלת ההכנסה.

"תופעה זו לפיה פוגע הביטוח הלאומי ביודעין, בזכות יסוד של המבוטחים לקיום מינימאלי בכבוד, תוך הפרת החוק, אמורה להדליק נורות אזהרה מהבהבות אצל כל אזרח ואזרח בישראל", מזהירה עו"ד מנגל."זוהי מדיניות מתמשכת של המוסד לביטוח הלאומי, לפיה הוא שולל את הקצבאות הזעומות ממילא, ואזרחי המדינה המוחלשים מגיעים עד כדי ייאוש ופת רעב". מדובר במדיניות לפיה פועל הביטוח הלאומי, מזה שנים רבות ,באין מפריע, אלא שמדיניות זו, ההולכת ומחריפה עלולה לפגוע בכל אזרח בישראל, שימצא את עצמו נזקק לבטחון בסיסי.

בדיקות רפואיות, גמלת הבטחת הכנסה, נכה, קשיש

כך יעשה לישישה הנכה שמבקשת לנסוע לבדיקות רפואיות

13.05.2014 – תלם יהב , ידיעות אחרונות – עוול על גלגלים – מ' בת 87, עיוורת כמעט לגמרי, לא מסוגלת ללכת או לנהוג. אבל כשקנתה רכב משומש וזול כדי שבנה יסיע אותה לרופאים, נשללה ממנה קצבת הבטחת ההכנסה שממנה היא מתקימת. הביטוח הלאומי: הרכב יקר מכפי שהיא טענה.

לקריאת המאמר השלם הקלק על התמונה

אובדן כושר עבודה, גמלת הבטחת הכנסה, קצבת הבטחת הכנסה, קצבת נכות כללית

פוטר בשל מצבו הרפואי, ביטוח לאומי לא מכיר בו

הכתבה "פוטר בשל מצבו הרפואי, ביטוח לאומי לא מכיר בו" , mynet , מרינה גולן , אוגוסט 2013

אבי (51) מנתניה פוטר מעבודתו לאחר שמצבו הרפואי הידרדר, ורופאיו קבעו כי הוא לא מסוגל לעבוד עוד. אבל הביטוח הלאומי דוחה פעם אחר פעם את תביעותיו להבטחת הכנסה ולהכרתו כנפגע עבודה. בינתיים, הוא וששת ילדיו נאלצים לחיות ממשכורתה של אשתו, בסך 3,500 שקלים. "איך אפשר מצד אחד להחליט שאני לא כשיר ומצד שני להשאיר אותי בלי הכנסה?", הוא שואל

במשך כבר יותר משלוש שנים מחכה אבי בן 51 מנתניה, אב לשישה ילדים לקיצבה מביטוח הלאומי. אבי עבד במשך 23 שנים במפעל שמייצר מצברים, ולאחר שמצבו הרפואי הידרדר והרופא התעסוקתי קבע שעליו להפסיק לעבוד, הוא פוטר. מאז מנהל אבי מאבק עיקש מול הביטוח הלאומי, ובינתיים הוא ממשיך להפסיד.

לטענתו של אבי, מצבו הרפואי הידרדר עקב חשיפתו לחומרים הרעילים שבמפעל והוא פנה לביטוח הלאומי בבקשה שיכירו בו נפגע עבודה, אבל השבוע בקשתו נדחתה שוב, והמשפחה נמצאת על סף ייאוש. למעשה, מאז הפיטורים ועד היום, לא קיבל אבי שום סיוע מהמדינה. גם הבקשה שלו להבטחת הכנסה נדחתה, בטענה כי אשתו משתכרת בסך 3,500 בחודש.
"הגענו לפת לחם"

"מאז שדחו את הבקשה שלי להבטחת הכנסה, עברה שנה", מספר אבי השבוע בקול שבור. "היום אשתי מרוויחה 3,000 שקלים בחודש בעבודת ניקיון, וזאת ההכנסה היחידה שיש לנו. הגענו לפת לחם. אנחנו קונים רק את הדברים הנחוצים ביותר, כמו חלב, לחם וביצים. אין לנו כסף ללכת לסופרמרקט ואנחנו רושמים את כול המוצרים במכולת השכונתית.

"אני לא יודע כמה עוד נוכל לרשום. יש לנו חובות בכל החנויות בשכונה. לפני כמה ימים קיבלתי הודעת אזהרה לפני תחילת הליכי הוצאה לפועל. יש לי בחשבון בנק 50 אלף שקל חוב, ואין לי מאיפה להביא את הכסף. אנחנו חייבים כסף לכל העולם. לחברת החשמל, למי נתניה, לעירייה, לחברת הגז, לגן של הבן שלי ואני לא יודע מה לעשות. אני לא מסוגל לעבוד, כי אני מאוד חולה וגם עם המכתב של הרופא התעסוקתי, אף אחד לא ייקח אותי לעבודה. מה הם רוצים, שנמות מרעב? איך אפשר מצד אחד להחליט שאני לא כשיר לעבודה ומצד שני, להשאיר אותי בלי הכנסה?


החלטה מקוממת. אבי (צילום: אסף פרידמן)

"עבדתי במשך 23 שנים, כל יום מחמש בבוקר ועד חמש אחר הצהריים. פרנסתי את המשפחה שלי בכבוד והיום אני רק נטל. אני מרגיש שהגעתי לקצה היכולת שלי, אני לא יודע כיצד להמשיך לחיות, אני מרגיש שאני משתגע".

זמן קצר לאחר פיטוריו, הגיש אבי לביטוח לאומי תביעה לנכות כללית. אל התביעה הזאת הוא צירף מסמכים רפואיים ואישור מהרופא התעסוקתי, שקבע שאינו כשיר לעבודה כלל. אך התביעה הזאת נדחתה. לאחר מכן הוא פנה לעו"ד משה סימניאן, והגיש באמצעותו תביעה להכיר בפגיעות שנגרמו לו כתוצאה מעבודתו, כמחלת מקצוע.

"ברגע שראיתי את התיק הרפואי של אבי, ושמעתי את סיפורו, היה לי ברור כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעות שלו לבין עבודה במפעל המצברים", אמר עו"ד סימניאן. "במסגרת התפקיד שלו, אבי נחשף לחומרים מסוכנים רעילים במשך שעות רבות כל יום לתקופה של שנים רבות. הוא סובל מבעיות נשימה קשות, כאבים בלתי פוסקים באיברים פנימיים ולחץ דם גבוה, מחלות מפרקים, מחלות עור, ירידה בשמיעה, בראייה ובעיות רפואיות נוספות.

"הגשתי את כל המסמכים הרפואיים שלו לפני יותר משנה ולא ברור מדוע לקח לביטוח לאומי זמן כה רב להשיב לתביעה. בכל אותה תקופה לאבי לא הייתה שום הכנסה.

"במהלך התקופה שהמתנו לתשובה, הגשתי לביטוח הלאומי תביעה להבטחת הכנסה, שנדחתה עקב הטענה כי אשתו של אבי מרוויחה 3,500 שקלים לחודש וזה אמור להספיק לכלכלה של משפחה בת שש נפשות. כעת, לאחר שהם דחו את התביעה שלו למחלת מקצוע הם שולחים אותו שוב להגיש תביעה לנכות כללית, וזה למרות שלפני כשנה וחצי הוא כבר הגיש את התביעה הזאת והיא נדחתה על סף. זאת החלטה מקוממת, שאין לה אחיזה במציאות".

"היה לנו הכול"

"המקרר שלנו ריק", מספר אבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לרשום את הילדים לחוגים או לקייטנות. אני לא יכול לתת להם דמי כיס. פעם זה לא היה ככה.

עלינו ארצה בשנת 1984. כעבור שלוש שנים הגעתי למפעל מצברים דרך לשכת התעסוקה. זאת הייתה עבודה קשה, 12 שעות כל יום, אבל מעולם לא התלוננתי.

"הייתי מאושר שפרנסתי את המשפחה שלי בכבוד. אשתי הרוויחה אז 4,000 שקלים ויחד הגענו כמעט לעשרת אלפים שקלים בחודש. היו לנו אז רק שני ילדים וחיינו די טוב. גם כשהילדים האחרים נולדו, רמת החיים שלנו הייתה טובה, הרבה יותר טובה ממשפחות אחרות שעלו מאתיופיה. היום אני שבר כלי, שלא מכניס שקל אחד למשפחה. אין לי כסף בארנק, אני לא יוצא מהבית ואין לי עתיד".

לא זכאים

מהביטוח הלאומי נמסר: "אבי הגיש תביעה לדמי פגיעה ב-15/5/2012, בתביעה הוא טען כי לקה במחלות רבות כתוצאה מעבודתו במפעל לייצור מצברים. הוא עסק לדבריו במילוי מצברים ונחשף לחומרים חומצתיים ולקה במחלות הרבות אותן ציין בתביעה. הטיפול בתביעה התמשך כיון שמדובר בתביעה מורכבת בה, מצוינות מחלות רבות: פגיעות בעיניים, בעור באיברים פנימיים ועוד, שמחייבות בדיקות רפואיות ובירורים רבים ושונים. כמו כן נדרשו פרטים מהמעסיק על מפלסי רעש וניטור חלקיקים.

"לאחר קבלת כל החומר הנדרש, והתייעצות עם הרופא נדחו כל תביעותיו של אבי בשל העדר קשר סיבתי בין מחלותיו לבין תנאי עבודתו. אבי רשאי לערער על ההחלטה בבית הדין.

"במקביל לטיפול בתביעתו ולמיצוי זכויותיו, הוא הופנה להגיש תביעות להבטחת הכנסה ולנכות כללית. עד כה אבי לא הגיש תביעה לנכות כללית. יש לציין, שזכאות משפחתו להבטחת הכנסה נבדקה מספר פעמים, ובכולן הכנסות רעייתו של אבי מעבודה עולות בהרבה על הסכום שציינת בפנייתך ושוללות את זכאות המשפחה לגמלה להבטחת הכנסה. מוצע שאבי יגיש תביעה לנכות כללית בהקדם, בה יפרט את כל הבעיות הרפואיות מהן הוא סובל ויצרף תיעוד רפואי מעודכן".

גמלת הבטחת הכנסה, חד הוריות, קצבת הבטחת הכנסה

ביה"ד: סיוע מההורים לא מבטל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי

הכתבה ביה"ד: סיוע מההורים לא מבטל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי , חן מענית , גלובס , 14/8/13

ביטוח לאומי שלל גמלה מאם חד-הורית, כיוון שקיבלה סיוע של 2,000 שקל בחודש מהוריה ■ ביה"ד: "רק אם סכומי הגמלה בצירוף כספי התמיכה עולים משמעותית על הרף הנדרש לקיום בסיסי בכבוד – ייבחן המשך מתן הגמלה"

לפני כ-4 שנים, אחרי שנים ארוכות של טיפולי פוריות יקרים אותם מימנה מכיסה ומחסכונותיה, הצליחה נ' בת ה-51 להביא לעולם זוג תאומות בזכות תרומת ביצית, והיא מגדלת אותן מאז כאם חד-הורית. עד למועד הלידה עבדה נ', הנדסאית רכב ומנהלת מוסך, לפרנסתה וכילכלה את עצמה באופן עצמאי, בלא שנזקקה לעזרת הזולת.

ואולם, עם תום חופשת הלידה התקשתה נ' לחזור למעגל העבודה ולאור העלויות הגבוהות בהן היא נדרשה לשאת אחרי הלידה לצורך מימון פעוטון לבנותיה, היא פנתה לעזרתם של הוריה, גמלאים בשנות ה-80 לחייהם שמתקיימים מגמלה צנועה. ההורים הושיטו סיוע כספי של כמה אלפי שקלים בחודש לבתם, לצורך סיפוק צורכי הקיום הבסיסיים שלה ושל נכדותיהם.

כשנה לאחר הלידה, וכמוצא אחרון למצוקתה הכלכלית, ביקשה נ' לנצל את רשת הביטחון האחרונה לאנשים במצבה, ופנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל גמלת הבטחת הכנסה.

הביטוח הלאומי אישר לנ' בתחילה קבלת גמלה בסך כ-3,100 שקל בחודש, אך החל לעקוב אחר הכנסותיה של נ', כדי לבחון אם היא ממשיכה להסתייע בהוריה גם לאחר תשלום הגמלה.

לאחר שהתברר לביטוח הלאומי כי נ' ממשיכה לקבל מהוריה יותר מ-2,000 שקל מדי חודש במשך כחצי שנה, הוא החליט לקזז מסכומי הגמלות שהועברו לחשבונה את סכומי הסיוע מההורים, והודיע לה כי היא חייבת לביטוח הלאומי כ-10,000 שקל בגין כספי הסיוע מההורים. בנוסף, הודיע הביטוח הלאומי ל-נ' על הפחתה בסכום הגמלה השוטפת שתשולם לה מכאן ואילך.

קיום בסיסי בכבוד

ההודעה ניחתה על נ' כרעם ביום בהיר, ובעקבות הדבר הפסיקו הוריה להעביר אליה סיוע כספי. נ' החליטה שלא להשלים עם החלטת הביטוח הלאומי והגישה נגדו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בטענה כי התמיכות הכספיות שקיבלה מהוריה היו צנועות ואקראיות, ולכן אין לסווגן כ"הכנסה" שצריך להביאה בחשבון, באופן הפוגע בזכותה לגמלת הבטחת הכנסה.

תביעתה של נ' נגד הביטוח הלאומי הולידה אתמול (ג') פסק דין עקרוני וחשוב של שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, נטע רות, שקובע כי הנחיות הביטוח הלאומי הקובעות כי יש לראות בתמיכה המשפחתית הניתנת על בסיס קבוע כהכנסה – הן בטלות. זאת, בנימוק שהן בלתי מידתיות ואינן עולות בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בפסק הדין נקבע עוד כי על מנת שניתן יהיה לראות את תשלומי התמיכה המשפחתית כ"הכנסה", באופן הפוגע בזכותו של המבוטח לגמלה – על הביטוח הלאומי להוכיח תחילה כי סכומי הגמלה, בצירוף כל התמיכות שמקבל המבוטח, לרבות התמיכה משפחתית – עולים על הרף הנדרש לצורך קיום בסיסי בכבוד של המבוטח. זאת, גם אם התמיכה המשפחתית ניתנת על בסיס קבוע.

השופטת ציינה כי קיימות שתי גישות עיקריות לקביעת המינימום הנדרש לקיום בכבוד: האחת, מסתמכת על קביעתו של סל צריכה מינימלי המותאם להרכב המשפחה, לרבות מזון, ביגוד, בריאות, חינוך, ודיור; והשנייה מבקשת לקבוע את הרף על סמך גובה ההכנסה הממוצעת באוכלוסייה הכללית, והיא נקבעת באופן שרירותי כאחוז ממנה.

סיפוק צרכים בסיסיים

דברים עקרוניים דומים קבעה השופטת גם לגבי תמיכה שמקורה במוסדות צדקה שניתנת לעתים למבוטחי הביטוח הלאומי, המקבלים גמלת הבטחת הכנסת או השלמת הכנסה.

"ככל שיימצא כי סכומי התמיכות (הכספיות למקבל הגמלה) נועדו להשלים את הפער שבין הכיסוי החלקי של הגמלה ותמיכות אחרות לבין עלות הצרכים הבסיסיים של המבוטח – אזי שאין מקום לראותה כ'הכנסה'", נקבע בפסק הדין. "מאידך, כל אימת שמסקנת הדברים תהיה כי התמיכה המשפחתית, בצירוף הגמלה ויתר התמיכות, עולות על אותו רף מינימלי הנדרש לחיים בכבוד – אזי יינתן משקל לשיעור שבו עולה תמיכה זו על רף זה; וככל שמדובר בשיעור משמעותי – אזי שרק אז תיבחן גם סוגיית המשך מתן הגמלה. זאת, לצורך סיווגו של אותו שיעור כ'הכנסה'".

לאחר שהניחה את הקווים המנחים והעקרוניים לבחינת הסוגייה, חזרה השופטת לדון במקרה הספציפי של נ' וקבעה כי תביעתה צריכה להתקבל, וכי המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להביא בחשבון את התמיכות שקיבלה מהוריה ולראותן כ"הכנסה" לצורך חישוב הגמלה שהיא מקבלת.

"המוסד לביטוח לאומי לא סתר את טענותיה של נ' כי היא נזקקה בתקופה הרלבנטית לתביעה לתמיכה משפחתית, מעבר לגמלת הבטחת ההכנסה, כדי לספק את צרכי המחיה הבסיסיים שלה ושל בנותיה", נכתב בפסק הדין.

לדברי השופטת, ההיפך הוא הנכון – "מפרסומי המוסד לביטוח לאומי עצמו ניתן לראות כי לא כך היו פני הדברים, וכי התובעת נזקקה לתמיכות בכסף ממשפחתה לשם סיפוק צרכיה הבסיסיים, על-פי הקריטריונים שקבע המוסד לביטוח לאומי עצמו".

פסק הדין מהווה הרחבה נוספת של הזכאות לקצבת הכנסה, לאחר שלפני כשנה אישרה הכנסת הצעת חוק של ועדת הרווחה, לפיה הביטוח הלאומי לא ישלול באופן גורף את זכאותם של בעלי רכב לגמלת הבטחת הכנסה. בעבר, הזכאות לגמלה זו נשללה אוטומטית מבעלי רכבים פרטיים, אך כעת יוכלו גם הם ליהנות ממנה. (ב"ל 9128-01-12).