גיל רונן, כללי, לורי שם טוב, מעצר עיתונאים, עו"ד יהונתן רבינוביץ', פרשת הבלוגרים

לורי שם טוב עצורה יותר משנה ללא משפט – מאת גיל רונן 02.05.2018

הכירו את "אויבת המדינה" מספר 1, גיל רונן , י"ז באייר תשע"ח 02/05/18  , ערוץ 7

לורי שם-טוב השמיצה שופטים. כעת היא עצורה ללא משפט, זה יותר משנה. "לראשונה, עוצרים עד תום ההליכים בשל פרסום מכפיש".

img827502
לורי שם טוב , צילום: משה שלם

אישה בת 48 מגבעתיים, אמא שבניה נלקחו ממנה כשהיו פעוטות וכעת הם בני 15 ו-13, מוחזקת בכלא ללא משפט זה יותר משנה.

לדברי עורך הדין שמייצג אותה, זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שעוצרים אדם עד תום ההליכים נגדו בשל פרסום מכפיש – ולא בשל עבירת אלימות.

המדובר בלורי שם טוב, העצורה מאז חודש פברואר, 2017, בכלא נווה תרצה. שם טוב נעצרה במסגרת פרשה שזכתה לכינויים שונים – "פרשת הבלוגרים", "פרשת הטרור הרשתי", "פרשת השופטים הנוקמים", תלוי מי הכותב ומה עמדתו. היא נחשבת לנאשמת המרכזית מבין שלושת הנאשמים. שני האחרים הם הבלוגר והפעיל החברתי מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר.

בכתב האישום כלולים 120 אישומים. שם טוב מואשמת בכולם. לייבל וזר – בחלקם.

שם טוב כנראה אינה זכה כשלג, וייתכן שעברה עבירות המצדיקות ענישה, אולי אפילו מאסר, אבל לא בזה אנו עוסקים, אלא בפרופורציות. בנוסף, נשאלת השאלה, איך קרה שאדם שלא עבר עבירה אלימה אלא עבירה שעניינה פרסומים בלבד, מכפישים כל שיהיו, מוחזק במעצר עד תום ההליכים, וללא משפט.

השלושה מואשמים בכך שהקימו והפעילו תשתית אינטרנטית להשמצה של שופטים, עובדות סוציאליות, עורכי דין ושוטרים, הקשורים להליכי הוצאת ילדים מבית הוריהם.

ההשמצות פורסמו בבלוגים ובאתרים שונים שחלקם הוקמו בחו"ל ונכתבו בשמות בדויים. חלק מההשמצות היו בעלות אופי מיני בוטה אשר ביזה את הפקידים וייחס להם התנהגות בזויה, תוך פרסום תמונותיהם. לפעמים הולבשו פניהם של הפקידים על תמונות גסות, ב"פוטושופ" חובבני.

שם טוב ולייבל מואשמים גם בעבירה של סחיטה באיומים נגד עורכת דין שתבעה אותם תביעת לשון הרע. התביעה הגיעה לגישור ולדברי עורכת הדין, השניים ניסו לסחוט אותה במהלך הגישור. בנוסף, שם טוב מואשמת בעבירות מרמה וזיוף של מסמכים הקשורים לקבלת קצבאות מביטוח הלאומי כאם במשק בית "חד הורי".

הכפשות לצד חשיפות

לצד ההשמצות, פרסמו השלושה גם תחקירי אמת על האופן בו מערכת המשפט, הרווחה והמשטרה בישראל מתעללת בילדים ובהורים ונוטלת ילדים מהוריהם, לעתים קרובות ללא כל הצדקה. קרה לא פעם שהאתרים של השלושה היו היחידים שפרסמו מידע חשוב, כמו למשל – זהותה של האמא שרצחה את ארבע בנותיה בירושלים בשנה שעברה.

המשפט של שם טוב, לייבל וזר אמור להתחיל בחודש מאי. בינתיים, היא מוחזקת במאסר כבר 14 חודשים. על פי החוק, ניתן להחזיק נאשם במאסר למשך תשעה חודשים מהגשת כתב אישום נגדו. לשם הארכת המאסר אחרי תום תשעת החודשים הללו, נדרשת החלטה של בית המשפט העליון. כתב האישום הוגש ב-6 באפריל, 2017. כלומר – ב-6 בינואר השנה פקעו תשעה חודשים ושם טוב היתה אמורה להשתחרר.

עו"ד יהונתן רבינוביץ', המייצג את שם טוב מטעם הסנגוריה הציבורית, הסביר לנו שנושא שחרורה של שם טוב אכן הגיע לבית המשפט העליון בתחילת השנה האזרחית אבל העליון "עשה טריק, ואמר שהוא משאיר את זה כרגע להכרעת בית המשפט מחוזי", כדי שזה יבחן חלופות מעצר עבור שם טוב. כלומר – שיבדוק אפשרויות למעצר בית תחת פיקוח.

עו"ד רבינוביץ' הגיש למחוזי 15 שמות של אנשים שמוכנים לארח את שם טוב אצלם בבית ולפקח עליה. עד היום – כל השמות נפסלו ע"י בית המשפט, על פי חוות דעת של קצין המבחן. קצין המבחן טען בין היתר כי "מסוכנותה" של שם טוב היא כזו שאי אפשר לסמוך על האנשים המוצעים שיצליחו לפקח כראוי על פעילותה באופן שימנע פגיעה בציבור. חלק מהמועמדים לפיקוח נפסלו משום שהם "מזדהים רעיונית" עם שם טוב.

כשהמתלוננים הם שופטים

"העליון קבע שהפרסומים יכולים להוות מסוכנות לביטחון הציבור", הסביר עו"ד רבינוביץ'. "אנחנו חושבים שגם אם יש מסוכנות אפשר לאיין אותה בצורה של מעצר בית. הבאנו חוות דעת של קרימינולוגית פרטית – דנה קייזר – שמצאה ששישה מתוך האנשים שהומלץ עליהם בהחלט ראויים לפקח על שם טוב, אך קצין המבחן ובית המשפט דחו גם דעה זו".

"יש פה מגמה ברורה", סיכם עו"ד רבינוביץ'. "יש שם מתלוננים שהם שופטים בבית משפט השלום, במחוזי ובעליון. כשופטים צריכים לשפוט בתיק שבו המתלוננים הם חברים שלהם, ויושבים באולמות לידם, ואולי יש להם שאיפות להתקדם ולהגיע לעליון – אז הם ממצים את הדין במי שפגע בחברים שלהם".

לדברי עו"ד רבינוביץ', "לא קרה מעולם בישראל שבגלל פרסומים מכפישים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. זה התיק הראשון שבו בית המשפט קבע שיש מסוכנות לשלום הציבור, על רקע של פרסומים מכפישים. "זה יכול להיות במקרים של רצח, אלימות, סמים, אונס – אבל ממתי על פרסומים יש מסוכנות לביטחון ציבור?"

"אנחנו נמצאים היום בעידן חדש, משפטית", התריע. "אם בעבר, מי שפרסם פרסום מכפיש היה נתבע בגין לשון הרע ובמקרה הקיצוני היו מגישים נגדו כתב אישום פלילי – היום כבר יכולים לעצור בן אדם שפרסם פרסום מכפיש כי הוא 'מסוכן לביטחון הציבור'".

עו"ד רבינוביץ' ציין עוד כי שני הנאשמים האחרים משוחררים למעצר בית מזה ארבעה חודשים תחת פיקוח, ושאל במה גדולה המסוכנות של שם טוב לעומת המסוכנות שלהם.

התגלגלות העניינים

לדברי הסניגור, חשוב לזכור גם איך התחיל כל הסיפור. "הרווחה לקחה ללורי את שני הילדים שלה לפני כ-13 שנה. אני לא צריך להסביר לך את המשמעות של זה, שלוקחים לאמא את הילדים שלה. ואז היא כתבה מכתבים ופנתה לבית המשפט, וכלום לא עזר. ואז היא גילתה שהדבר הזה קורה להרבה אנשים, שבגלל מצב כלכלי קשה וסיבות אחרות לוקחים לאמהות ואבות את הילדים. וזה יצר אצלה מנוע פנימי והיא נכנסה לנושא לזה, ומצאה שיש התנהלות שערורייתית.

"היא פתחה אתרים באינטרנט. ואז מוטי לייבל נכנס לזה, ומוטי היה מגיע לבתים של השופטים והעובדות הסוציאליות עם מגאפון ומתחיל למחות. והיו מקליטים דיונים בבתי המשפט למשפחה ומפרסמים את זה. ואז נכנס גם צבי זר שהוא עורך דין", הסביר הסניגור, "שורש העניין, זה פשוט תסכול עמוק והרגשה שלה ושל אחרים שחטפו לה את הילדים".

שם טוב מובלת באזיקים צילום: משה שלם

"היא נתקלת בהמון מקרים נוספים כאלה והיא רואה שזו תופעה. זה לא שהיא סתם משום מקום החליטה להיכנס ברווחה. הם קראו לזה 'טרור רשתי' כי מדובר בכמות גדולה מאוד של פרסומים שטוענים שהם מכפישים אבל אני חושב שהעיקר שם זה זהות המתלוננים. אם זה היה אתה או אני זה דבר אחד, ואם זה שופטים ובמיוחד שופטי עליון זה דבר אחר".

"אני לא מצדיק פרסומים כאלה", הדגיש עו"ד רבינוביץ'. "חלקם פשוט דוחים. צריך להביע שאט נפש וחלחלה וגועל מרוב הפרסומים. אבל בין זה לבין מעצר… זה דבר אחר. כי לנאשם עומדת חזקת החפות, והנה עוד לא התחיל המשפט והיא במעצר יותר משנה".

לא עיינה בחומרים נגדה

יתרה מזאת, לשם טוב לא היתה עד היום הזדמנות אפילו לעיין במרבית חומרי החקירה נגדה. בית המשפט העליון עמד, בתיקים גדולים אחרים, על הקושי הגדול של נאשם להגן על עצמו וללמוד את חומר החקירה כשהוא נמצא במעצר – והורה על שחרור נאשמים גם כשקצין המבחן התנגד.

במקרה של פרשת הבלוגרים, חומר החקירה עצום. לדברי הסניגור, מדובר על כ-70,000 מסמכי 'הארד קופי', בנוסף על דיסק שמכיל טרה-בייט של קבצים, ועוד כ-400 תקליטורים". שם טוב חיכתה חצי שנה מאז הגשת כתב האישום עד שנתנו לה את חומרי החקירה הראשונים,

"ועד היום אנחנו ממשיכים לקבל חומרים בטפטופים", אמר רבינוביץ'. "בכלא, אין לה תנאים מתאימים לצפייה בחומרים: לפעמים הושיבו אותה ליד מחשב שהתברר כי לא היה תקין. פעם אמרו לה לשבת במטבח ולצפות שם בחומרים.

שם טוב מובלת לדיונים בעניינה כשרגליה נתונות בשלשלאות. לדבריה, קרה גם שנפלה ונחבלה כשהורדה מהניידת שהביאה אותה לבית המשפט. התומכים של שם טוב, שמלווים אותה לדיונים, טוענים שרוצים לשבור את נפשה. עורך הדין אומר, "אני לא יודע מה הם רוצים", אך לא פוסל את ההשערה של התומכים.

לדברי רבינוביץ', הפרקליטות הבהירה באחרונה לשופט המחוזי, אברהם הימן, שגם אם שם טוב תורשע רק בחלק מהסעיפים נגדה, הפרקליטות מתכוונת לדרוש עונש "חמור ביותר". בפגישות גישוש שערך רבינוביץ' עם הפרקליטות הובהר לו כי לדעת הפרקליטות יש להחיל על שם טוב עונש מאסר דו-ספרתי.

בהנהלת בתי המשפט בחרו שלא להגיב.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחv

מ1

מודעות פרסומת
אבות גרושים, אלימות שופטים, גיל רונן, כללי, לורי שם טוב

העיתונאי גיל רונן הלך לעולמו בנסיבות קשות

09.03.2019 – גיל רונן היה עיתונאי ויו"ר תנועת המשפחה. במהלך פעילותו העיתונאית סיקר עוולות מערכת הרווחה והמשפט כלפי הורים וילדים.
במאי 2018 כתב גיל רונן מאמר שכותרתו: " הכירו את 'אויבת המדינה' מספר 1" על העוול שנעשה לעיתונאית לורי שם טוב בעקבות מעצרה הממושך.

להלן קטע מהמאמר:

"אישה בת 48 מגבעתיים, אמא שבניה נלקחו ממנה כשהיו פעוטות וכעת הם בני 15 ו-13, מוחזקת בכלא ללא משפט זה יותר משנה.
לדברי עורך הדין שמייצג אותה, זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שעוצרים אדם עד תום ההליכים נגדו בשל פרסום מכפיש – ולא בשל עבירת אלימות.

המדובר בלורי שם טוב, העצורה מאז חודש פברואר, 2017, בכלא נווה תרצה. שם טוב נעצרה במסגרת פרשה שזכתה לכינויים שונים – "פרשת הבלוגרים", "פרשת הטרור הרשתי", "פרשת השופטים הנוקמים", תלוי מי הכותב ומה עמדתו. היא נחשבת לנאשמת המרכזית מבין שלושת הנאשמים. שני האחרים הם הבלוגר והפעיל החברתי מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר.

בכתב האישום כלולים 120 אישומים. שם טוב מואשמת בכולם. לייבל וזר – בחלקם.

שם טוב כנראה אינה זכה כשלג, וייתכן שעברה עבירות המצדיקות ענישה, אולי אפילו מאסר, אבל לא בזה אנו עוסקים, אלא בפרופורציות. בנוסף, נשאלת השאלה, איך קרה שאדם שלא עבר עבירה אלימה אלא עבירה שעניינה פרסומים בלבד, מכפישים כל שיהיו, מוחזק במעצר עד תום ההליכים, וללא משפט".

יהי זכרו ברוך.

מ1מ2

 

בית משפט לענייני משפחה, גיל רונן, הסדרי ראיה, הפסקת הסדרי ראיה, חדשות, נאוה גדיש, עריצות בירוקרטית

כשאבא מבקש מבית המשפט לדבר עם בתו בטלפון

אבא שראה את בתו הקטנה רק פעם בשבועיים ביקש מבית המשפט רשות לדבר עמה בטלפון. כמה זמן לקח לבית המשפט להחליט?

ט., אב גרוש, ראה את בתו רק פעם בשבוע, במרכז קשר, מאז שהיתה בת שנה וחצי. מאז שהיתה בת שלוש, בית המשפט התיר לו לקחת אותה מבית האמא ב-10 בבוקר בשבת, ולהחזיר אותה בשעה שש בערב, בתנאי שייראה אותה תחת פיקוחו של אביו הישיש.

הוא ביקש רשות לדבר איתה גם בטלפון.

על מה שקרה לאחר מכן כתב בבלוג את הטקסט הבא (חלק מהמסמכים מצורפים, בלי הפרטים המזהים):

ראשית יובהר שקשר טלפוני בין הורה לילדיו הוא עניין כה בסיס וטריוויאלי שגם לאסירי עולם בכלא (בכללם יגאל עמיר) מאפשרים. לפיכך ביקשתי מפקידת הסעד שתמליץ בתסקירה על קיום קשר טלפוני עם בתי. לאחר שזו סירבה פניתי לביהמ"ש. ביום 23.11.15 הגשתי לביהמ"ש בקשה לקיום קשר טלפוני עם בתי.

ביום 24.11.15 מתקבלת החלטה לתגובה תוך 20 יום.

מדוע נדרשים 20 יום לתגובה על בקשה כה בסיסית וטריויאלית?

הרי זו בקשה שצריך היה להיעתר לה אף מבלי להעביר לתגובה. לשופטת נאוה גדיש הפתרונים.

בחלוף הזמן שהוקצה ולא התקבלה תגובה הגשתי ביום 14.12.15 בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה. לצפייה בבקשה לחץ כאן. כעבור שבוע בו לא מתקבלת החלטה על בקשתי זו למתן החלטה, ביום 20.12.15 מתקבלת תגובת המשיבה.

עוד באותו יום 20.12.15 מתקבלת החלטה.

נאוה גדיש כנראה חושבת שאני מטומטם שלא מסוגל להבין לבד שהתגובה הוגשה. מדוע לא הכריעה בבקשה בשלב זה?

שוב לנאוה גדיש הפתרונים. בכל מקרה יש בקשה לשיחות טלפון שצריך להכריע בה וביום 22.12.15 השופטת אמנם לא הכריעה אבל קבעה מתי תוכרע הבקשה.

נאוה גדיש החליטה שהבקשה תוכרע בדיון הקרוב שנערך ביום 3.2.16 למעלה משלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה. רק אז הוכרעה סופית הבקשה ואושרו שיחות טלפון של הקטינה עם אביה.

למה בכדי להכריע בכזו בקשה צריך דיון?

שוב לנאוה גדיש הפתרונים.

תלונה שהגשתי בגין התנהלות זו הוגשה לנציב תלונות הציבור על שופטים נמצאה לא מוצדקת. לצפייה בהחלטת הנציב לחץ כאן מה זה אומר על המדינה?

החליטו בעצמכם.

לאחר תקופה בה פגש את בתו בשבתות, החליט בית המשפט לאפשר לו שוב לפגוש אותה רק במרכז קשר. ט. ראה טת בתו בפעם האחרונה בינואר השנה, אז החליט שאינו מוכן להמשיך לפגוש את בתו במרכזי הקשר. מאז לא פגש אותה.

הכותב מכהן גם כיו"ר תנועת "המשפחה"

 

בקשת אב מבית המשפט לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מבית המשפט לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מהשופטת נאוה גדיש לקבל תגובה לבקשה לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מהשופטת נאוה גדיש לקבל תגובה לבקשה לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה

נציבות תלונות הציבור על שופטים - דוחה התלונה נגד נאוה גדיש

 

 

 

גיל רונן, גירושים, הסדרי ראיה, יניב מויאל, מסוגלות הורית, מרכז קשר

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור

פשעי לשכת הרווחה נתניהבגלל הבימבה: הילדים נלקחו למוסד סגור  , גיל רונן , 21.09.2016 , ערוץ 7

האמא החילונית מאיימת להתאבד ואינה יכולה לגדל את הילדים, בני 5 ו-7. אביהם החרדי רוצה לגדלם, אך למדינת ישראל יש תוכניות אחרות.
גיל רונן , י"ח באלול תשע"ו 21/09/16 , ערוץ 7

שני ילדים, בני חמש ושבע, מתגוררים מזה חודש וחצי במוסד סגור של משרד הרווחה, לאחר שנלקחו מידי אמם. זאת, למרות שאביהם, הגרוש מהאמא, משתוקק לגדלם.

האמא – דתיה שחזרה בשאלה – סובלת מבעיות נפשיות, ובאחרונה איימה בהתאבדות ואמרה שאינה מעוניינת לגדל את הילד הגדול. עקב כך הוצאו הילדים מידיה בצו חירום.

האב – חרדי בן 35 שעובד לפרנסתו כטבח – מעוניין מאוד לגדל את ילדיו, ואחותו אף התנדבה לסייע לו בכך, אבל העובדות הסוציאליות טענו שיש לו, לדעתן, "חוסר במיומנויות הוריות" ו"בעיה בוויסות החושי".

הן ביססו את הטענה על מספר עניינים קטנוניים, שבמרכזם עדות של עובדת סוציאלית, לפיה, כאשר שיחק עם ילדיו הפעוטים, שם את שניהם על אותה בימבה בו-זמנית.

בראיון לערוץ 7 סיפר עו"ד יניב מויאל, המייצג את האב, כי האמא סובלת מבעיות נפשיות קשות שאין לגביהן מחלוקת, ומוגדרת כעת כמי שסובלת מהפרעה דו-קוטבית. ההורים נפרדו עוד כשהיתה בהריון עם הבן הצעיר, ומאז – לאורך תקופה של כארבע שנים – נאלץ האב להיפגש עם ילדיו ב"מרכז קשר" של משרד הרווחה אחת לשבוע, תחת פיקוח צמוד של עובדת סוציאלית.

למרות העובדה שנותק מילדיו ללא סיבה ממשית ואולץ לפגוש אותם רק במרכז הקשר, האב התמיד במפגשים לאורך ארבע שנים. מעולם לא היתה נגדו כל תלונה לגבי אלימות או הזנחה של ילדיו, ולדברי עורך דינו, כפיית המפגשים במרכז הקשר נעשתה אך ורק משום שמדובר במקרה של "קונפליקט בגירושין".

מעדיפות מוסד על פני אבא

את הילד הקטן הכיר האב רק במסגרת המפגשים במרכז הקשר, ואף בלידתו לא הורשה להיות נוכח.

לדברי פקידות הסעד (העובדות הסוציאליות המופקדות על מקרי גירושין), צוות מרכז הקשר דיווח כי חוץ מ"תקרית הבימבה", צפו גם באירוע בו השאיר את התינוק על השיש כשהכין לעצמו קפה. האב מכחיש את הטענה מכל וכל, וטען שהוא אפילו לא שותה קפה.

בנוסף, "סומכת" של משרד הרווחה שהשגיחה עליו כששיחק עם ילדיו בגינת משחקים טענה כי התקשה בשלב מסויים להשתלט על שניהם, ואחד מהם ברח ממנו לכיוון המגלשה. אין כל תיעוד של המקרים.

לדברי מויאל, מדיניות העובדות הסוציאליות היא להעדיף תמיד את האמא על פני האבא, ואילו כאשר האמא אינה כשירה לגדל את ילדיה – להעביר אותם לידיה של משפחת אומנה או לפנימיה. ככלל, לדבריו, העו"סיות כמעט אף פעם לא יעבירו את הילדים לידי אביהם.

מויאל הסביר שהעובדות הסוציאליות מעדיפות לקבל את הילדים במוסד, משום שהמוסד יקבל כ-17,000 ש"ח מדי חודש עבור כל ילד. בנוסף, הבהיר, מדובר במדיניות אנטי-גברית ארוכת שנים של שירותי הרווחה. לדבריו, השופטת בתיק הורתה לעו"סיות לבדוק את האפשרות להעניק לאב משמורת על ילדיו אולם העו"סיות נקטו סחבת ומנעו יישום אפשרות זו.

תגובות

משרד הרווחה הפנה אותנו לרשות המקומית. עיריית נתניה מסרה כי ללא כתב ויתור סודיות אינה יכולה להגיב.

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור
בעייה בוויסות החושי – צילום: עו"ד יניב מויאל
אבות גרושים, בית משפט לענייני משפחה, גיל רונן, הסדרי ראיה, מדיניות משרד הרווחה, מרכז קשר

משרד הרווחה משפיל הורים וילדים ומנתק ביניהם למשך שנים

מזעזע: האבות המנותקים מילדיהם , גיל רונן , 10.07.2016 , כיכר השבת

סרטון שעלה לרשת מספר ללא מילים כמעט את סיפוריהם של האבות שנותקו מילדיהם תחת משטר בתי המשפט למשפחה.

סרטון של ארגון האבות הגרושים "א' זה אבא" שעלה היום לרשת נותן הצצה מזעזעת אל מימדיה של תופעת ניתוקם של ילדי גירושין מאבותיהם.

הסרטון מתאר ללא מילים כמעט את הטרגדיה שחווים ילדי הגירושין ואבותיהם, ומסקנתו: יש לבטל את "חזקת הגיל הרך", כפי שמכונה הסעיף בחוק שמעניק לאמהות את המשמורת העיקרית על ילדי גירושין מתחת לגיל שש.

בישראל קיימת רשת של כ-70 "מרכזי קשר" בהם נאלצים יותר מ-4,000 ילדי גירושין להיפגש עם אבותיהם תחת פיקוח צמוד של עובדת סוציאלית למשך שעה או שעתיים בשבוע.

מניעת ההורות החופשית והכפייה להיפגש עם הילדים תחת פיקוח מוצדקות בדרך כלל ע"י עובדות סוציאליות בטענות לא-מוכחות לגבי "אלימות" או "מסוכנות" של האב. בתי המשפט נוטים לקבל טענות אלה בלי לערער עליהן.

לאחר תקופה של מפגשים מפוקחים, הקשר בין הילדים לאבותיהם נוטה להתרופף דווקא.

אספרנצה אלון, בית משפט לענייני משפחה, גיל רונן, הסדרי ראיה, הפרת זכויות אדם, משטרה, נפתלי שילה

פשעי בתי משפט לענייני משפחה – רודפים אחר פעילי זכויות אדם מחשש שקלונם יחשף

המאמר מי שק החבטות?  , גיל רונן , nrg , ספטמבר 2012

בעקבות תלונות של שופטי משפחה החל גל מעצרים של גברים ונשים גרושים שנלחמים על הזכות לראות את ילדיהם. כך נראית מערכת שלא רגילה לקבל ביקורת

 קבוצה של שופטי בתי המשפט למשפחה החליטה באחרונה לנקוט מדיניות של יד ברזל נגד תנועת האבות, לאחר שזו החלה לחשוף את קלונה של המערכת באמצעות תביעות נזיקין בארה"ב, פניות לגופי הרווחה של האו"ם ועתירות לבג"צ.

הקבוצה הכריזה על המדיניות החדשה בכתבה ב"הארץ" (29.8) שבה התלוננו שופטי משפחה אלמוניים כי הפכו "לשקי חבטות" והודיעו שפנו אל מנהל בתי המשפט "באופן יוצא דופן, בבקשה כי יפעל נגד גל ההסתה". גל המעצרים כבר היה אז בעיצומו.

ראשון העצורים היה אמיר שיפרמן, קבלן בנייה פתח תקוואי בן 30, אב לילדה מתוקה בת שנתיים וחצי שאותה אינו זוכה לראות ולחבק כבר ארבעה חודשים. שיפרמן נחקר במשטרת פתח תקווה ב-31.7 בגין משמרת מחאה שערך יומיים קודם לכן, באישור ובליווי המשטרה, מחוץ לביתה של השופטת אסתר שטיין. לדבריו, החוקרים האשימו אותו בהוצאת דיבה, הטרדה, העלבת עובד ציבור ושיבוש הליכי משפט, והחרימו את מחשבו האישי בחיפוש שעשו בביתו.

ב-10.8 נעצר גם גיא שמיר, בן 41, אב שנאבק על זכותו לגדל את בתו בת ה-8 ובנו בן ה-5. ארבעה ימים לפני כן, התקשרה אליו מזכירתה של השופטת אספרנצה אלון. לטענתה, אמר לה בטלפון "השופטת מזמן לא מעניינת אותי" והוסיף "תמסרי לה שתשמור על ילדיה". המזכירה אומרת שבשלב זה ניתקה את השיחה. שמיר אומר כי אינו זוכר מה אמר. האם אמר את הדברים? האם המזכירה ניתקה לו את הטלפון באמצע משפט בנוסח "תמסרי לה שתדאג לילדים שלה ושתעזוב את הילדים שלי בשקט"? קשה לדעת. ככל הידוע, השיחה לא הוקלטה.

שמיר ישב במעצר במשך 32 ימים עד ששוחרר ביום שישי האחרון למעצר בית בתנאים מגבילים.
במקרה או שלגמרי לא במקרה, מעצריהם של שיפרמן ושמיר נערכו כמה שבועות לאחר שהשניים חתמו על תצהירים לבית המשפט בניו ג'רזי בתביעה נזיקית על מיליוני דולר המתנהלת שם נגד שר המשפטים יעקב נאמן ושר הרווחה משה כחלון. התובעים טוענים כי מדינת ישראל מבצעת פשעים נגד האנושות ומתעלמת מאמנות בינלאומיות בכל הקשור לניתוק ילדים מהוריהם.

שבע שנות עיכוב

בכלל, שמיר היה פעיל מאוד מבחינה משפטית בחצי השנה האחרונה בנושא זכויות אבות. בין היתר, הגיש בג"צ נגד משרד המשפטים לזירוז הגשת מסקנותיה הסופיות של ועדת שיפמן אשר אמורה להודיע על רפורמה שוויונית בתחום המזונות אך מתמהמהת כבר שבע שנים (!) מול לחץ עסקניות הנשים. בנוסף, פנה לבג"צ נגד השר כחלון בדרישה למנות נציגי אבות ואמהות למועצה לעבודה סוציאלית, כנדרש על פי חוק.

בבג"צים הללו מעורב גם המשפטן צ.ז., בן 40, ממרכז הארץ, שקשור אף לתביעות שהוגשו בחו"ל ולפניות לאו"ם. ביום שבו פורסמה הכתבה ב"הארץ" על השופטים שהפכו "לשקי חבטות," נעצר צ.ז. בביתו
בגין איומים כביכול נגד השופטת אלון. הוא נלקח למשטרת חיפה, שם הוצג בפניו איור ובו הופיעה תמונתה של אלון על כרזת מבוקשים בנוסח המערב הפרוע, עם הכיתוב "מבוקשת בשל פגיעה בזכרים" והצעת פרס היתולית בסך 2,500 דולר. האיור הופיע, לטענת המשטרה, באתר שהוא נוהג לכתוב בו, לצד מספר הטלפון שלו.

המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של צ.ז., אך השופט שמעון שר נאות לאשר רק שלושה ימי מעצר בית. "אני הייתי משחרר אותו מיד", העיר. את האיור כינה "צורם" אך ציין שבשם חופש הביטוי יש לאפשר פרסומים שכאלה. "עלי כבר הייתה ביקורת הרבה יותר חמורה מזה," הוסיף.

החוקרים לא מצאו סיבה למעצר

בסך הכל נעצרו ונחקרו בחודשיים האחרונים כעשרה פעילי זכויות הורים שונים. לא כולם גברים: לורי שם-טוב מגבעתיים, בת 43, היא אם לשני בנים, בני 8 ו-10, שנלקחו ממנה. עקב הטרגדיה שלה, שם-טוב הפכה לבלוגרית עם תעודת עיתונאי אשר פעילה למען שוויון הורי בגירושים. לדבריה, היא נעצרה בגלל ביקורת שכתבה על השופט נפתלי שילה, שהגיש נגדה תלונה ב-30.8 על פרסום לשון הרע וזילות בית המשפט. היא סבורה שהשופט שילה זועם משום שהפוסט על אודותיו הוא כיום הדבר הראשון שמוצאים כשמחפשים את שמו בגוגל.

שם-טוב נחקרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה ושוחררה לאחר שהחוקרים לא מצאו עילה למעצר. נראה כי שופטי המשפחה הזועמים מקבלים גיבוי חלקי מאוד מעמיתיהם במערכת האכיפה.

גל המעצרים מעיד על לחץ. מדובר במערכת שרגילה לפעול בידיעה שגם החלטותיה המקוממות ביותר מוגנות מביקורת בשל החיסיון על דיוני בתי המשפט למשפחה. אולם תנועת האבות (והאמהות) מצליחה באחרונה בכל זאת לשפוך אור על המתרחש בין הכתלים, וידועה קביעתו של השופט העליון האמריקאי לואיס ברנדס כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר".
האם מישהו מנסה לחסום את האור הזה בעזרת אזיקים?

קישורים:

השופטת אספרנצה אלון. הביקורת על השופטים - וגם עליה - לגיטימית ומוצדקת