גזל ניצולי שואה, גנבת מים, מי אביבים, משטרת ישראל, ניצולי שואה, קשיש

משטרת ישראל ומי אביבים מפקירים קשישים וניצולי שואה לגנבות מים

פברואר 2016 – משטרת ישראל ומי אביבים מפקירים קשישים וניצולי שואה לגנבות מים , חדשות 2 "למה שאשלם על מים שגנבו לי? אני חיה על ביטוח לאומי" – מכת גנבי המים הפכה לתופעה שפוגעת למשפחות בכיס, כולל קשישים וניצולי שואה שחוסכים כל שקל. אלא שאין מי שייקח אחריות ויסייע ברגע האמת: התאגידים מתנערים, המשטרה דורשת מהדיירים עצמם לאתר את החשודים – ובמקרה שאחד מהם מנסה לנתק לגנב את הזרם, תוך זמן קצר הוא מחובר בחזרה, בדרך לעוד חשבון מנופח

מודעות פרסומת
אביב לביא, גזל ניצולי שואה, הונאות רשות המים, הונאות תאגיד מי בת ים, מי בת ים, נזילה, קשיש סיעודי, תאגיד מי בת ים, תאגיד מים וביוב מי בת ים

מי בת ים – 30,000 שקל חשבון מים לזוג קשישים ניצולי שואה

30 אלף שקל חשבון מים? מה ששמעתם , אביב לביא | 18/2/2011  , nrg

זוג ניצולי שואה מבת ים בני 93 ו-80, נדהמו כשקיבלו את חשבון המים החודשי: 30 אלף שקל! לא פחות. בבירור שנערך התגלתה נזילה תת קרקעית בחצר ביתם. כל התחנונים לתאגיד העירוני (מי בת ים) הניבו הנחה שהותירה אותם עדיין עם חוב העומד על לא פחות מ-12 אלף שקל

אויב חדש, מסוכן, קם לעם ישראל: תאגידי המים. מסע תקשורתי מתוזמר ופופוליסטי הצליח לשכנע את הציבור שתשעה קבין מתוך הצרות שמסב לו חשבון המים נולדו עם התאגידים. האמת היא שלתאגידים יש קשר שולי בלבד להתייקרות המים, אבל ממתי אנחנו נותנים לעובדות לבלבל אותנו.

מי בת ים - גזל קשישים וניצולי שואה
מי בת ים – גזל קשישים וניצולי שואה

כמו כל ספין שנשען על יסודות אמיתיים, גם האיבה לתאגידים מתודלקת על ידי מערך גבייה מסורבל ואטום. בספטמבר שעבר קיבלו הרצל ולילי, תושבי בת ים, חשבון מים על סך 30 אלף שקל. הרצל בן 93, לילי בת 80, שניהם ניצולי שואה שמתקיימים מקצבת ביטוח לאומי.

כשראו את הסכום על החשבון לא ידעו את מי להזעיק ראשון: את הרופא שיעזור להם להתאושש, או את נכדתם, אורית, שתנסה להבין מה לעזאזל קרה כאן.

בתאגיד מי בת ים הסבירו לאורית שחשבון כזה לרוב מעיד על נזילה בצנרת הביתית. אורית קראה לשרברב, שפתח את הצנרת מטר אחרי מטר, ולבסוף גילה נזילה סמויה, תת קרקעית, מתחת למרצפות שבחצר. למזלם הרע של הרצל ולילי, הנזילה התרחשה אחרי השעון – בתחום שנמצא באחריותם.

התחנונים להנהלת התאגיד הניבו תוצאה חלקית: בגלל גילם ומצבם הכלכלי של הקשישים, ובשל העובדה שמדובר בנזילה סמויה שלא יכלו לדעת על קיומה, גילחו להם מהחיוב את החלק של הביוב וחישבו אותו מחדש על פי המדרגה הנמוכה בתעריף. עדיין, נותרו 12 אלף שקל.

במי בת ים הסבירו לאורית שבכך מיצו את האפשרויות החוקיות להעניק להם הנחה. אם את רוצה עוד סיוע, אמרו לאורית, את צריכה לפנות אל הגוף שמפקח עלינו ושאחראי על החוק – רשות המים.

חוק זה חוק

גם ברשות המים מסכימים שמדובר במקרה מצער, אבל אומרים שיש חוק, ואם יש חוק – כולם שווים בפניו, גם הרצל ולילי. רק שהחוק לא נפל משמים. הוא נוסח ואושר על ידי אנשים שיושבים במועצת רשות המים ובכנסת ישראל, שלא השכילו להחדיר בו קצת יותר אנושיות. החוק מעמיס בצורה ברוטלית את האחריות על האזרח, אבל לא נותן לו את הכלים לשאת באחריות הזאת.

הרי לאדם הסביר קשה מאוד לדעת אם במעבה האדמה בחצרו הצנרת מנוקבת ומשפריצה מים יקרים לכל עבר. החוק לא מחייב את התאגיד לעדכן את הצרכן בזמן אמת שהצריכה שלו מתנפחת לממדים מפלצתיים, והוא מגלה את הקטסטרופה רק כשהחשבון מגיע; החוק גם לא מחייב את התאגיד להתקין מונים חכמים בבתי התושבים – כאלה שיאפשרו לנו לעקוב אחרי קצב הצריכה שלנו ויעודדו חיסכון;

ואם זה לא מספיק, החוק גם לא מאפשר לתאגיד שיקול דעת והחרגה של מקרים מיוחדים על בסיס הומניטרי. עצם הקמתם של התאגידים נגזרה מעיקרון נכון וחיוני למשק המים; חבל שהשכל הישר יצא להפסקה בדיוק כשמימשו את העיקרון.

 

30 אלף שקל חשבון מים? מה ששמעתם , אביב לביא | 18/2/2011  , nrg
אורלי וילנאי, גזל ניצולי שואה, התעללות בקשישים, מי בת ים, נזילה, ניצולי שואה, ניתוק מים, תאגיד מי בת ים, תאגיד מים וביוב מי בת ים

תאגיד מים מי בת ים גוזל כסף מניצולי שואה עניים

נזילת המים הסמויה של ניצולי השואה , אורלי וילנאי , חיים בשוליים  הארץ , 28.2.2011

אדם חולה בן ה-93 ואשתו בת ה-80, ניצולי שואה, גילו לפתע שהם חייבים עשרות אלפי שקלים לתאגיד המים בבת ים, בשל "נזילה סמויה" שכלל לא היו מודעים לקיומה

הרצל ולילי נחאייסי חיו תמיד מהיד אל הפה, אבל מעולם לא היו חייבים למישהו ולו שקל. מבחינתם מדובר בעיקרון – חשבונות צריך לשלם, ועדיף בהוראת קבע כדי שלא יחסירו יום.

שישה ילדים נולדו להם, ו-20 נכדים. בת אחת נפטרה מסרטן והותירה 4 יתומים, בן נוסף נפטר מדום לב. את כל הכאב הזה הם נושאים ביחד, עמוד התווך של המשפחה.

אלא שלנוכח סיפור החיים המרשים הזה ניצבת עכשיו חומה אטומה, שמאיימת לגזול את כוחותיהם האחרונים. הרצל נחאייסי בן ה-93 ולילי נחאייסי בת ה-80 נלחמים היום בתאגיד מים, "מי בת ים" שמו.

הכל התחיל באוגוסט 2010, כשהגיע חשבון מים בסך 7,500 שקלים. בני הזוג נחאייסי גרים בקומה הראשונה בבניין דו-קומתי של עמידר, שבו חשבון המים משותף לכל השכנים. בעקבות פנייה לעירייה, התברר שבצינור של משפחת נחאייסי היתה נזילה, כזאת שעין לא-מקצועית לא היתה יכולה לגלות. שום רטיבות לא ניכרה. המים נזלו ישירות אל הביוב – "נזילה סמויה", בפי אנשי המקצוע.

הנזילה תוקנה, אבל החוב נשאר – והועבר על שם בני הזוג נחאייסי. לילי נחאייסי פנתה שוב לעיריית בת ים, ניסתה להסביר שלא יכלו לדעת על קיומה של הנזילה, וממילא לא עשו שימוש במים. אבל בעירייה אמרו, שהנושא אינו באחריותם וכי עליהם לפנות לתאגיד המים "מי בת ים".

ב"מי בת ים" הודיעו לבני הזוג, שהחוב עלה ל-30,000 שקלים – הסכום של 7,500 חושב לאחר חלוקה לארבע דירות, אך מאחר שהנזילה אצלם הם צריכים לשלם הכל. 30,000 שקלים לחודשיים בעבור זוג קשישים, שהצריכה הממוצעת שלהם בחודש היא בסביבות 200 שקלים.

נכדתם המסורה, אורית המר, ניסתה להיחלץ לעזרתם. נחאייסי הוא חולה סיעודי, אשתו מטפלת בו במסירות, שניהם חיים מקצבת הביטוח הלאומי בסך 4,000 שקל בחודש. המר שלחה בשמם פניות ל"מי בת ים", נפגשה, התחננה, כתבה למנכ"ל התאגיד, תמיר פיינשטיין, ובשלב מסוים קיבלה הודעה, שהוחלט להוריד מהסכום את "הוצאות הביוב", וכי סבא וסבתא יצטרכו לשלם רק 12,000 שקלים – חצי חינם.

לפני כמה חודשים, בעקבות פסק דין בנושא, הוכרו בני הזוג נחאייסי, יוצאי לוב, כניצולי שואה. הרצל נחאייסי יתחיל לקבל בערוב ימיו קצבת ניצול בגובה 1,800 שקל, לילי נחאייסי עתידה אף היא לקבל קצבה. הם גם היו אמורים לקבל החזר על הארנונה עקב הנחה לניצולי שואה – בסך 9,000 שקל. אך לשלטון הציניות מתלווה גם אכזריות: כשהלכה נחאייסי לקחת את הכסף, התברר לה שעיריית בת ים העבירה את כל הסכום לחברת "מי בת ים" בעבור החוב על הנזילה. איש לא פנה אליהם בעניין. אמנם, בעירייה טענו בשעתו, שאין להם קשר לנושא, ובכל זאת העבירו את כספם של נחאייסי ל"מי בת ים".

הנחמה היחידה מבחינת לילי נחאייסי היתה, שבעקבות ה"ניכוי" הזה החוב יקטן. אלא שאז קיבלו בני הזוג התראה לפני ניתוק. מתברר שלאחר שאיבת 9,000 השקלים הם עדיין חייבים עוד 6,000 שקלים. "הריביות הביאו לתפיחת החוב", הסבירו להם.

"סבא שלי אדם מבוגר וחולה, הוא ישן רוב הזמן, סבתא מטפלת בו, הם לא ממלאים בריכות כל היום", אומרת הנכדה המיואשת. "ב'מי בת ים' אמרו לנו לפנות לרשות המים, ברשות המים אמרו לפנות למחוקק, כי זה החוק ואפשר לשנות אותו רק בכנסת, סבא וסבתא אנשים שחיים בצנעה ולא עשו דבר רע לאיש. מה עושים?"

חבר הכנסת זאב ביילסקי (קדימה) לא נותר אדיש למצוקתם וסייע לבני הזוג עם עזרה משפטית, המתגבשת בימים אלה.

"על מה רוצים כסף, אני לא מבינה", אומרת נחאייסי, "לא ראיתי ולא השתמשתי, אנחנו רק זוג מבוגר בבית. אני חולה ולבעלי יש אלצהיימר. אין לי כוח להילחם".

תאגידי המים הם הרעה החולה המוניציפלית המודרנית, על כך מעידים לא מעט ראשי ערים, ומתברר שאיש לא יכול למפלצת המתפתחת. אז עכשיו אשה בת 80 ואיש בן 93 מתחילים להיאבק בבתי משפט על משהו שצדקתו ברורה לעין כל.

תגובת "מי בת ים": "החברה רשאית לפעול רק בהתאם להוראות הדין הקיים ביחס להפחתת חיובי מים וביוב. באפשרותם לפנות אל הרשות הממשלתית למים וביוב, ואם תהיה הנחיה אחרת נשקול את עמדתנו. בכל מקרה, על הזוג נחאייסי להסדיר את יתרת החוב בטרם נקיטת אמצעי אכיפה מינהליים".

 נזילת המים הסמויה של ניצולי השואה , אורלי וילנאי , חיים בשוליים  הארץ , 28.2.2011