אסתר חיות, בני שגיא, בקשת פסילת שופט, חדשות, פסילת שופט, פרשת הבלוגרים

הנשיאה אסתר חיות דחתה בקשת פסילת השופט בני שגיא

11.01.2018 – הנשיאה אסתר חיות דחתה בקשת פסילת השופט בני שגיא לשפוט הבלוגרים למרות מילים מרות כלענה וחדות כחרב פיות שנכתבו עליו באתרים המיוחסים לבלוגרים.
הנימוק של חיות היא המקצועיות של השופטים למרות המילים הבוטות שנרשמות נגדם באתרים. נשאלת השאלה מדוע אם כך משתמשת מערכת המשפט פעם אחר פעם בביטוי מילים מרות כלענה חדות כחרב פיות כעילה מרכזית להמשיך לעצור את הבלוגרים על שכתבו נגד שופטים בעוד השופטים אינם מושפעים ממילים אלו?
הנשיאה חיות הגיבה לבקשת הפסילה שהוגשה ב- 10.01.2018 עוד באותו יום כעבור מספר שעות. מהירות התגובה של חיות מצביעה אולי על רצונה של מערכת המשפט לסיים משפט פרשת הבלוגרים במהירות האפשרים עקב חשיפת ריבוי המחדלים של הפרקליטות ובתי המשפט הנחשפים בפרשה. החל מריבוי הוצאת צווי חיפוש לקויים ולא חוקיים, חיפושים בדברי מחשב ומסמכים ללא עדים בניגוד לחוק, הארכת החזקת רכוש תפוס במעמד צד אחד, בניגוד לחוק, הארכות מעצר שאינן קבועות בחוק לתקופות ארוכות כגון מעצר בינייים, מעצר עד לקבלת החלטה אחרת ועוד מחדלים רבים אחרים.
החלטת השופטת אסתר חיות ע"פ 318/18 מה- 10.01.2018
Document-page-001Document-page-002

 

Document-page-003

בית משפט לעניינים מקומיים, בקשת פסילת שופט, חדשות, משוא פנים, עלאא מסארווה

שופט עלאא מסארווה – בקשת פסילה מלדון בתיק בנימוק שדעתו התגבשה קודם לדיון

עלאא מסארווה - גיבש עמדה טרם הדיון?
שופט עלאא מסארווה – גיבש עמדה טרם הדיון?

19.06.2016 – מדובר בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב – יפו השופט עלאא מסארווה מיום 16.6.2016 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק. בקשת הפסילה בגין שדעת השופט עלאא מסארווה התגבשה טרם הדיון.

לצפייה / הורדת החלטת הנשיאה מרים נאור הקלק כאן

נגד המערער פלוני הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש חורג בנכס,  (להלן: הליך כתב האישום). לנוכח ספקות בנוגע לכשירותו של המערער לעמוד לדין, ביקשה המשיבה (הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב) להגיע להסכמה שלפיה במקום כתב האישום יינתן צו הפסקה מנהלי לשימוש החורג בנכס לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965.

בדיון ביום 7.4.2016 במסגרת הליך כתב האישום קבע השופט עלאא מסארווה כי אין מניעה עקרונית להגשת צו הפסקה מנהלי בענייננו (שהתבקש ע"י המשיבה). אף שהסכמה כאמור בין הצדדים טרם הושגה, מכל מקום התבקש על ידי המשיבה צו הפסקה מנהלי,

בדיון שהתקיים ביום 13.6.2016 במסגרת הליך צו ההפסקה, ולאחר שהשופט החליט לדחות את טענות הסף שהעלה ב"כ המערער נגד הצו (הגנה מן הצדק ושיהוי), ביקש ב"כ המערער כי השופט עללא מסארווה יפסול עצמו מלדון בהליך, וזאת בנימוק שדעתו של השופט כבר התגבשה קודם לדיון.

לטענת ב"כ המערער, כבר בדיון ביום 7.4.2016 שבו אושרה עקרונית הגשת בקשה לצו, גיבש השופט עמדה שלפיה תידחה טענת שיהוי נגד הבקשה. זאת למד ב"כ המערער מדבריו של השופט שלפיהם "אכן בהחלטתי מיום 7.4.2016 לא התייחסתי לטענת פוטנציאלית עתידית בדבר שיהוי, ואולם כאשר ידוע לצדדים כי מדובר בחלוף זמן, הרי שעניין השיהוי שנטען היום, היה ידוע היטב לסנגור למקרא החלטתי מיום 7.4.2016 ". לטענת ב"כ המערער, נקיטת עמדה על ידי השופט המצביעה על נטייתו להכריע בהליך, מהווה עילת פסלות.

מאמירתו של השופט ניתן להסיק כי טענת השיהוי שהדיון בה התקיים במסגרת "הליך ההפסקה" שהתקיים ב- 13.04.2016 לא היתה מקובלת עליו עוד מיום 7.4.2016 במסגרת "הליך כתב האישום".

הנשיאה מרים נאור דחתה את הערעור בנימוק ש"הבעת עמדה לכאורית" – תוך שבית המשפט פתוח לאמץ דעה שונה – אין כדי לגבש עילת פסלות.

אלימות מילולית, אלימות שופטים, בית משפט לענייני משפחה, בקשת פסילת שופט, יורם שקד

יהורם שקד מציג: שופט לענייני משפחה שהשתן עלה לו לראש בדלתיים סגורות

התבטאויות השופט יהורם שקד במהלך דיוניםהשופט יהורם שקד למתדיין: "למדתי פסיכיאטריה שנה, לך לטיפול דחוף"  , איל בן וענת רואה ,  11.12.16  , כלכליסט
מתדיין הגיש לשופט ביהמ"ש לענייני משפחה יהורם שקד בקשה לפסול את עצמו בשל התבטאויות "חריגות, פוגעניות ומאיימות", ואף רמיזה על מחלת נפש

"למדתי רק שנה אחת פסיכיאטריה, אתה צריך טיפול דחוף". כך, לפי טענת מתדיין, הטיח בו שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יהורם שקד במהלך דיון בעניינו. על כך השיב המתדיין כי הוא "בטיפול, זה בסדר", וזכה לתגובה מצד שקד: "איזה טיפול אתה עושה? טיפול קמעות? מלח? שום?".

המתדיין, דוקטורנט למדעי הטבע, הגיש בימים האחרונים לשקד בקשה לפסול את עצמו לאור מה שהוא מגדיר כ"התבטאויות חריגות, פוגעניות ומאיימות", שמהן עולה כי לשופט אין האובייקטיביות הדרושה לדון בענייני המתדיין מול גרושתו.

בקשת הפסילה הוגשה במסגרת הליכים שמנהל המבקש מול גרושתו בפני השופט שקד, בין היתר תביעות רכושיות ותביעה למשמורת ילדים שהחלו בסוף 2014. לטענתו, התנהלותו של בית המשפט היתה רצופה "צעקות, השפלות, הערות ביניים פוגעניות, מאיימות ומעליבות".

"צא מתחושת הקורבן"

לדברי המבקש, השופט לגלג עליו ואמירותיו פגעו בו. עוד טען כי שקד אמר לו: "אני מרגיש שהייתי צריך פה גלימה בצבע אחר". לטענתו, שקד רמז על גלימה של בית משוגעים בצבע לבן. בדיון אחר הורה לפרקליטת הצד השני להמשיך בדבריה משום ש"אין לי מה לשמוע יותר. האוזן שלי לא מסוגלת לשמוע את זה יותר (את המתדיין — א"ב וע"ר). הוא אדם שחי במציאות מדומה".

לטענת המבקש, השופט המשיך להשפיל אותו ואמר: "אני ממליץ לך לעשות טיפול ולצאת מתחושת הקורבן התמידית שלך. אתה מאמלל את עצמך ואת כל הסובבים, לך לטיפול ודחוף, עוד לפני שבת". כמו כן, ביקש השופט מהאיש להפסיק עם "תיאוריות הקונספירציה שלך, הן אפילו לא יכולות להציג ספרון של ילדים בני 10".

לפי הבקשה לפסילה, "כל האמירות אינן מופיעות בפרוטוקול, בבחינת לא היה ולא נברא", אך המבקש טוען כי יש ברשותו תיעוד — הקלטות של הדיונים. אמירות אלו של השופט, לפי המבקש, "יוצרות חוסר סימטריה בין בעלי הדין המתבטאת באופן מובהק במכלול החלטות השופט ובהתנהלותו המבססות דפוס פעולה הפוגע באופן מהותי בהליך השיפוטי ובתכליתו של בית המשפט כגורם אובייקטיבי".

"הייתכן שיסלים סכסוך?"

יהורם שקד - השתן עלה לראש בדלתיים סגורות
שופט יהורם שקד

אף שרוב ההתבטאויות המרכזיות שהאיש מייחס לשופט שקד נאמרו לפני קרוב לשנתיים, הדיון נמשך ועד כה הוא לא ביקש את פסילת השופט. האיש מתייחס לקושי זה בבקשת הפסילה וטוען כי "מחד, המבקש היה סבלני וקיווה כי מדובר בהתנהלות לא מכוונת, ומאידך, בהיותו אדם חרדי, סיפר את השתלשלות העניינים לרבו, והאחרון הורה לו להמתין עם הגשת הבקשה". לדבריו, "לאחרונה, לאור התגלות ראיות חדשות", כמו גם החלטה נוספת שנתן שקד בעניין שכר טרחת כונסת הנכסים שפעלה למכור את דירת הצדדים והעובדה שבפני השופט עומד תיק משמורת, ומדובר בדיני נפשות ולא רק ממון, "הורה לו רבו להגיש את הבקשה".

בנוגע להחלטה בעניין הכונסת, טוען האיש כי השופט קבע שחלקו בדירת הצדדים הוא 22% בלבד, ולמרות זאת "כבוד השופט צ'יפר את עורכת הדין (של אשתו לשעבר — א"ב וע"ר) במינויה לכונסת הנכסים והמבקש חויב בתשלום שכר טרחתה, של 60 אלף שקל, שהם כרבע משווי החלק שלו בנכס שנקבע על 247 אלף שקל".

בנוסף, עולה מהבקשה לפסילת השופט שהוא "עודד את באת כוח המשיבה להגיש נגד המבקש תביעת לשון הרע ואמר: 'היא תגיש נגדך תביעת לשון הרע ותחויב במאות אלפי שקלים'". בבקשה נכתב כי "הייתכן כי שופט היושב בדין יסלים את הסכסוך בין בעלי הדין, יעודד וינחה עורכת דין להגיש תביעה?".

בבקשת הפסילה, שהוגשה באמצעות עו"ד יעל אסף, נאמר עוד כי "המבקש חושש כעת עד מאוד מההשלכות הרות האסון של שופט זה על גורל ילדיו (…). המבקש הגיע למסקנה חד־משמעית שבפני שופט זה אין הוא עתיד לזכות למשפט צדק נטול משוא פנים, זכות שהנה מיסודות שיטת משפטנו".

מדוברות בית המשפט נמסר כי "ניתנה החלטה שלפיה מועברת הבקשה לתגובת המשיבה בתיק. יש להמתין להחלטת בית המשפט בנידון".

לא הפעם הראשונה ששקד מתבקש לפסול את עצמו

"משכנעים לקוח על ידי הפחדה"

אין זו הפעם הראשונה שבה נדרש השופט שקד לפסול את עצמו. בספטמבר 2012 פורסם ב"כלכליסט" כי מתדיין בסכסוך ירושה דרש זאת מהשופט בעקבות התבטאויות שיוחסו לו. המבקש טען ששקד הפעיל עליו לחץ להתפשר, ומשסירב להצעת הפשרה, פנה השופט לעו"ד רנן גרשט, שייצג אותו, ואמר: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו".

עוד נטען אז שהשופט השווה בין ההליך האזרחי שבפניו למשפטו של הנשיא לשעבר משה קצב, שסירב לעסקת טיעון ולבסוף הורשע בעבירות חמורות, וכי הוא "רכן קדימה בגופו במבט חודר ועיניים רושפות" כלפי המתדיין ואחותו ושאל אותם: "האם אתם ישנים טוב בלילה בידיעה שיש לכם משהו שהוא לא שלכם?".

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קבע בעקבות זאת שהשופט הפעיל לחץ בלתי ראוי להסכים לפשרה ושהתבטאויותיו במהלך הדיון יצרו "אווירה של כפייה". החלטת הנציב התקבלה אף שהשופט הכחיש שאמר את הדברים ואף האשים את המתלונן ופרקליטיו בבידוי ראיות, כשאלו הציגו תרשומת בכתב יד שלטענתם ערכו במהלך הדיון וכללה את האמירות המיוחסות לשופט.

איל בן וענת רואה

בית משפט השלום תל אביב, בקשת פסילת שופט, חנה ינון, נועה גרוסמן, קדם משפט, שופטת מוקד

שופטת נועה גרוסמן מרעילה בפיה כשופטת מוקד נגד בעלי דין על לא כלום

נועה גרוסמן - השחרת בעלי דין כשופטת מוקד
נובמבר 2005 – בית משפט השלום תל אביב – החלטה בתיק א 53185/03 – מדובר בהחלטת השופטת חנה ינון לבקשת פסילתה. חנה ינון ציטטה בהחלטתה את שופטת המוקד נועה גרוסמן בהליך קדם המשפט.
גרוסמן הלינה כי מציפים אותה בבקשות: (סעיף 12): 
בישיבות קדמי משפט נאמר כבר, בין השאר, ע"י כבוד שופטת המוקד נועה גרוסמן כי טרם החל הבירור בתיק – נערמו בו בקשות לרוב שהציפו התיק לפני קיום ישיבת קדם משפט ולו אחת:
"עדיין לא נשמעה ישיבת קדם משפט ראשונה בתיק זה, והצדדים מציפים אותי בבקשות מקדמיות רבות ושונות.
   התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ביום 17.3.04.
   התובע ציית בכך להחלטה המובנית מיום 5.1.04, תוך שהוא אינו ממתין לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלונים.
   הנתבעים מצידם, בחרו להמתין להשלמת ההליכים המקדמיים, קודם שיגישו את תצהיריהם.
   עתה עותר התובע לחייב את הנתבעים להגיש את תצהיריהם גם כן ללא השלמת ההליכים המקדמיים, כדי למנוע את אפלייתו לרעה.
 על כך באה תגובה ועליה תגובה לתגובה, וגם בקשה דחופה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית ודחיית מועד דיון ועוד היד נטויה.
 אחרי הכל, נותרו מעט עצים ביערות הגשם.
 ומדוע לא לפנות אל בית המשפט עוד ועוד בבקשות שונות?
 שערי בית המשפט פתוחים לרווחה לכל משלם אגרה.
 ברם, דומני, כי יש לנהוג גם חברות כבוד והגיון בין הצדדים".
 מדובר בהליך שיפוטי שכל בקשה יש הגיון מאחוריה, בנוסף נועה גרוסמן מונה כ- 1,2 בקשות לפיכך לא ברור על מה מלינה נועה גרוסמן כי "נערמו בו בקשות לרוב שהציפו התיק לפני קיום ישיבת קדם" ומדוע להשחיר את פני בעלי הדין על לא כלום בעוד היא שופטת מוקד בהליך. נועה גרוסמן מוסיפה מטפאורות הזויות חסרות משמעות כגון: "אחרי הכל, נותרו מעט עצים ביערות הגשם… שערי בית המשפט פתוחים לרווחה לכל משלם אגרה".
וכמו שנאמר "הפוסל במומו פוסל" נועה גרוסמן מעירה כי  " יש לנהוג גם חברות כבוד והגיון בין הצדדים" בעוד היא זאת שנוהגת בזלזול בבעלי הדין שמשחירה פניהם טרם החל המשפט.
 

בית משפט השלום תל אביב, בקשת פסילת שופט, הכרעת פסק דין, נועה גרוסמן, צו מניעה זמני

שופטת נועה גרוסמן – בקשת פסילה עקב הכרעת פסק דין בבקשה לצו מניעה זמני

שופטת נועה גרוסמן - בקשת פסילה עקב הכרעת פסק דין בבקשה לצו מניעה זמנידצמבר 2014 – ע"א 4108408 – ערעור לבית משפט העליון על דחיית בקשת פסילת השופטת נועה גרוסמן מלשבת בדין.

המערערים הגישו תובענה לבית משפט השלום במסגרתה ביקשו לתקוף שטר משכון עליו חתמו בשנת 2006. התיק קבוע להוכחות. המערערים טענו כי במסגרת החלטה שנתנה השופטת נועה גרוסמן ביום 19.1.2012 בבקשה למתן צו מניעה זמני, כתבה גרוסמן, למעשה, את פסק הדין בתובענה, כך שהליך ההוכחות הקבוע לפניו הפך לפורמלי וטכני בלבד.

לטענת המערערים, נועה גרוסמן גילתה דעתה בהחלטה שנתן בבקשה לסעד זמני כי לתובענה אין למעשה כל סיכוי, וזאת בטרם שמיעת העדויות בתיק. לדבריהם, גרוסמן קבעה במסגרת ההליך הזמני ממצאים מוחלטים לגבי אמינות ומהימנות גרסת המערערים, וצידדה באופן מוחלט בגרסת המשיב. במצב דברים זה אין למערערים, לדעתם, כל סיכוי במשפט.

בנוסף, טוענים המערערים כי נועה גרוסמן נתנה פסק דין נגדם ביום 20.3.2013 לאחר שלא הצליחו לגייס  את הערבות שהוטלה עליהם. צוין, כי פסק דין זה בוטל על ידי ערכאת הערעור ביום 26.3.2014 (ע"א 31823-04-13 כבוד השופטים י' שנלר, סגן נשיאה, ק' ורדי וח' ברנר). המערערים טוענים כי במסגרת הערעור ביקשו כי הדיון בתובענה יעבור לידי מותב אחר. מאחר שלא התקיים כל דיון בתובענה, טוענים
המערערים כי זו הייתה ההזדמנות הראשונה שלהם להעלות טענת פסלות. המערערים טוענים כי גם ערכאת הערעור הביעה דעתה בפסק הדין כי מוטב ששופט אחר ישמע את התיק, אך הודיעה שאין בסמכותה לדון בעניין. המערערים מבקשים אף לטעון בעל פה טענות הקשורות לאופן ניהול המשפט.

אלימות בירוקרטית, ביזיון בית משפט, בית משפט השלום תל אביב, בקשת פסילת שופט, נועה גרוסמן

שופטת נועה גרוסמן – טיוח קבלת מסמכים לתיק בית משפט וביזוי ערכאת ערעור

שופטת נועה גרוסמן - טיוח קבלת מסמכים לתיק בית משפט וביזוי ערכאת ערעור
נועה גרוסמן – שיקרה וביזתה החלטת מחוזי

אוקטובר 2007 – ע"א 2978/07 – ערעור בפני בית משפט עליון על סירובה של השופטת נועה גרוסמן לפסול עצמה עקב התנהלות הזויה בהליך השיפוטי ,תוך טיוח קבלת מסמכים לתיק בית משפט וביזוי ערכאת ערעור

בין הצדדים התנהלה תביעה של המערערת כנגד המשיבה, אשר מקורה בהליך לביצוע שטר בהוצאה לפועל. אחת המחלוקות בתיק נסבה על השאלה האם השטר נשוא התביעה זויף, ולצורך הכרעה בשאלה הגיש כל צד חוות דעת גרפולוג מטעמו.

נועה גרוסמן מטייחת מסירה לבית המשפט חוות דעת גרפולוג ע"י המערערת

ביום 12.7.2005 ניתן פסק דין ע"י נועה גרוסמן הדוחה את התביעה. נועה גרוסמן ציינה בפסק הדין כי המערערת פעלה להגשת חוות דעת גרפולוג, ואולם חוות דעת זו אינה מצויה בתיק בית המשפט, ועד כמה שניתן ללמוד מהרישומים בתיק, היא לא נמסרה גם לבא- כוח המשיבה.

בירור במחוזי – נועה גרוסמן טייחה את מסירת חוות דעת הגרפולוג לבית המשפט

בדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי ביום 9.3.2006 אישר בא- כוח המשיבה כי הוגשה לו חוות דעת גרפולוגית מטעם המערערת, וכי הוא התייחס אליה בסיכומים. כמו כן, הוצג בפני בית המשפט המחוזי פרוטוקול של בית משפט השלום מיום 18.5.2003 בו מאשר בית המשפט שקיבל את חוות הדעת מטעם המערערת. המחוזי קבע כי יבוטל פסק הדין והצדדים יחזרו לבית משפט השלום (נועה גרוסמן) למתן פסק דין חדש.

 נועה גרוסמן מטייחת בשנית וטוענת כי "ננעלה דעתה"

ביום 9.7.2006  הבהירה נועה גרוסמן , כי חוות הדעת מטעם המערערת היתה לנגד עיניה בעת מתן פסק הדין מיום 12.7.2005 ובכל זאת מצאה לנכון להכריע כפי שהכריעה. לאחר הבהרה זו ציינה נועה גרוסמן  "כשלעצמי דעתי ננעלה ואינני רואה מקום לכתוב פסק דין נוסף על פסק הדין מיום 12.7.05 ". בעקבות דברים אלה, ביקשה המערערת מנועה גרוסמן לפסול עצמה מלשבת בדין.

נועה גוסמן מסרבת לפסול עצמה למרות שמודה שדעתה ננעלה ושולחת את המערערים למחוזי בשנית

גרוסמן הסבירה כי ש"דעתה ננעלה" כיוון שלדעתה, המנגנון של עיון חוזר בעדויות שנשקלו לפני מתן פסק הדין, אינו יכול להביא לתוצאות אחרות מאלה שכבר ניתנו בפסק הדין. בהתייחסה לבקשת הפסלות קבעה גרוסמן כי העברת התיק לשופט אחר היא בעייתית שכן הדבר יוליך לשמיעת התיק כולו מחדש על ידי שופט אחר או לחילופין יהפוך שופט אחר באותה ערכאה לשופט ערעור על המותב המקורי, דבר שאינו במקומו. לכן, נקבע, כי תרופתה של המערערת היא לשוב אל ערכאת הערעור.

בית המשפט המחוזי מורה לנועה גרוסמן להחליט אם היא פוסלת עצמה ואם לא שתדון בתיק

בדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי ביום 24.1.2007 הציע בית המשפט כי העניין יחזור לנועה גרוסמן, אשר תחליט אם היא פוסלת עצמה, ואם כך תכתוב את הדברים מפורשות, ואם לא תפסול עצמה, תמשיך בדיון ותשמע אותו בהתאם להנחיות בית המשפט המחוזי בהחלטה הקודמת. הצדדים הסכימו להצעה
וניתן לה תוקף של פסק דין.

נועה גרוסמן מודה כי טייחה כי חוות הדעת היתה מול עיניה בעת מתן פסק הדין אלא רק לאחר ערכאת הערעור הראשונה

גרוסמן, בפסק דין משלים מיום 18.3.2007 , דחתה את בקשת הפסלות וכן את תביעת המערערת. בפסק הדין ציינה גרוסמן כל צד תמך גרסתו בחוות דעת גרפולוג מטעמו. צוין כי בפסק הדין מיום 12.7.2005 הסתמכה נועה גרוסמן על חוות הדעת מטעם המשיבה, וכי חוות הדעת מטעם המערערת לא היתה מונחת לנגד עיניה אותה עת, ולכן סברה כי לא הוגשה לתיק. נקבע כי רק לאחר שהתיק הוחזר מערכאת
הערעור חיפשה גרוסמן ומצאה בתיק את חוות הדעת מטעם המערערת, ובהתאם להוראת בית המשפט המחוזי עיינה בחוות הדעת.

 יוצא אפוא שנועה גרוסמן שיקרה ביום 9.7.2006  שהבהירה כי חוות הדעת מטעם המערערת היתה לנגד עיניה בעת מתן פסק הדין מיום 12.7.2005 והכריעה כפי שהכריעה

בית משפט השלום תל אביב, בקשת פסילת שופט, משוא פנים, נועה גרוסמן, תלונה נגד שופט

שופטת נועה גרוסמן – בקשת פסילה בגין עיוות דין חמור, בגדר איפה ואיפה, ודיבור בטון לגלגני וביחס מזלזל

שופטת נועה גרוסמן - בקשת פסילה בגין עיוות דין חמור, בגדר איפה ואיפה, ודיבור בטון לגלגני וביחס מזלזל

יוני 2005 – ע"א 5836/05 – מדובר בערעור לבית משפט עליון על סירובה שופטת בית משפט השלום תל אביב נועה גרוסמן לפסול עצמה מלשבת בדין בגין עיוות דין חמור, בגדר איפה ואיפה ודיבור בטון לגלגני וביחס מזלזל.

המערער, עורך דין במקצועו, נתבע על ידי המשיבים בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בתביעה למתן חשבונות, בגין התקופה שבה ייצג אותם בהליכים כנגד ממשלת גרמניה. בהליכים המקדמיים בתביעה זו, הגיש המערער (ביום 30.8.04) תצהיר גילוי מסמכים. ביום 26.1.05 החליט בית המשפט (נועה גרוסמן), לבקשת המשיבים, כי המערער ייחקר על תצהיר גילוי המסמכים, ביום 8.6.05. המערער ביקש לבטל החלטה זו. ביום 29.5.05 ביקש המערער לחקור את המשיבה 1 על תצהיר גילוי המסמכים מטעמה, במידה וחקירתו על תצהירו לא תבוטל. ביום 7.6.05, יום לפני התאריך שנקבע לחקירת המערער על תצהירו, ניתנה על ידי בית המשפט החלטה כי "ביום 8.6.05 יחקר [המערער] על תצהיר גילוי המסמכים שהגיש ואשר לטענת התובעת אינו שלם. לא יישמעו חקירות אחרות של גורמים אחרים בתיק".

ביום 8.6.05, בפתח הדיון המיועד לחקירת המערער, הוא ביקש לפסול את בית המשפט. הוא טען, כי בהחלטת בית המשפט מיום 7.6.05 "יש משום עיוות דין חמור, בגדר איפה ואיפה" המצביע, כך נטען, על גישה שלילית כלפיו (סעיף 13 לבקשה). כמו כן טען המערער, כי השופטת נועה גרוסמן הפכה את סדרי הדין ופגעה בזכויותיו הדיוניות. בית המשפט דחה את הבקשה לפסילה. נקבע, כי אין בה עילת פסלות ממשית. כן דחה בית המשפט את בקשת המערער לעכב את המשך הדיון עד לערעור בפני בית משפט זה, וקיים את חקירת המערער על תצהירו. מכאן, הערעור שבפניי, שבמסגרתו נתבקש גם עיכוב ההליכים בבית המשפט דלמטה.

יצוין כי זוהי אינה תלונה יחידה על התבטאויות עלובות של השופטת נועה גרוסמן. במאי 2005 נציבת תלונות הציבור נגד שופטים, טובה שטרסברג-כהן, מצאה כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, נועה גרוסמן, בדבר הערה צינית שהעירה במהלך המשפט. שטרסברג-כהן ציינה, כי על בית המשפט להימנע מלהעיר הערות שאינן מועילות לקידום ההליכים בתיק, ופוגעות במתדיינים ובאי כוחם.

המתלונן, עו"ד יצחק מינא, טען, כי בדיון שהתקיים בפני גרוסמן, הופיעה עורכת דין ממשרדו. בתשובה  לשאלה מדוע לא הופיע הוא בעצמו, אמרה עורכת הדין, כי הוא שוהה בפריז. על כך הגיבה השופטת באומרה: "איפה הטישיו כדי שאוכל לנגב את הדמעות".