אנשים עם מוגבלויות, בעיית הסעות, הסעת ילדים נכים, חד הוריות, לשכת הרווחה קרית שמונה

לשכת הרווחה קריית שמונה – ליקויים במתן שירותי הסעה לתלמידים נכים

לשכת הרווחה קריית שמונה – ליקויים במתן שירותי הסעה לתלמידים נכים – מדו"ח נציבות תלונות הציבור מספר 38 פורסם במרץ 2012

המתלוננת, תושבת קריית שמונה, היא אלמנה ואם לתאומים בני שמונה הלוקים באוטיזם בדרגת חומרה גבוהה. לטענתה, הרכב המסיע את ילדיה אל בית הספר שבו הם לומדים אינו מגיע עד ביתה, אלא עוצר בקצה רחבת חניה המשותפת לכמה בתים, ועקב כך היא נדרשת ללוות את ילדיה מדי בוקר כ-200 מטר עד לנקודת האיסוף של ההסעה, הנמצאת ברחוב ראשי סואן, ולאסוף אותם משם בסיום הלימודים. עקב נכותם, הילדים נוטים לברוח ואינם נשמעים להוראות, ונשקפת להם סכנה גדולה כשהיא נאלצת לתמרן אתם בין המכוניות היוצאות מרחבת החניה ולהמתין עמם להסעה ברחוב הסואן. בתלונתה ביקשה המתלוננת כי ההסעה תאסוף את הילדים מביתם.

במסגרת הבירור קיימה הנציבות ביקור במקום בהשתתפות נציגי העירייה ונציגי החברה הנותנת לעירייה שירותי הסעה. בביקור עלה כי בהסעה נוסעים כמה ילדים עם נכויות קשות, ובשל אופי נכותם יש צורך ברכב הסעה גדול שיהיה בו מרווח ביטחון בין הנהג לילדים. בשל גודלו, רכב ההסעה אינו יכול לתמרן בתוך רחבת החניה ולכן הנהג מנוע, מטעמי בטיחות, מלהגיע עם הרכב עד לביתה של המתלוננת.

לאחר שנשקלו אפשרויות שונות לפתרון הבעיה, נמצא שהפתרון המתאים ביותר הוא שילדיה של המתלוננת ייסעו עם מלווה בהסעה נפרדת – במונית גדולה דייה שבה יהיה מרחק בין הנהג ובין הילדים – שתוכל להגיע עד פתח ביתם.

בעקבות פגישה שיזמה הנציבות עם מנכ"ל העירייה וגורמים בכירים נוספים הביע המנכ"ל את הסכמתו להשתתפות העירייה במימון ההסעה הנפרדת לילדי המתלוננת.

בשיתוף כל הגורמים המעורבים הושגו האישורים הנדרשים בתוך זמן קצר, והילדים מוסעים מדי יום במונית האוספת אותם מפתח ביתם ומחזירה אותם לביתם בתום יום הלימודים.
(613821)

אטימות של רווחה, אנשים עם מוגבלויות, בעיית הסעות, מדיניות משרד הרווחה, נכים, שיקולים זרים

שיקולים זרים, אטימות וקיבעון מחשבתי של רשויות הרווחה מונעת סיוע מהורים לבעלי נכויות קשות

נחום איצקוביץ' מנכ'ל משרד הרווחה - אטימות, קיבעון מחשבתי, שיקולים זרים, לקידום מסגרות מופרטות חוץ ביתיות
הכתבה "אטימות של אנשי משרד הרווחה והאוצר" , חזקי עזרא , יולי 2012 , תכל'ס

בוועדה לפניות הציבור טענו כי קיבעון מחשבתי והיתפסות עיוורת לנהלים מונעת סיוע מהורים לבעלי נכויות קשות ביותר.

המדינה מרוויחה פעמיים; כך עלה היום (שלישי), בדיון בוועדה לפניות הציבור בנוגע להסעת בוגרים (מעל גיל 21) בעלי נכויות קשות במיוחד למרכזי יום.

פעם אחת, בכך שהורים לבעלי הנכויות הקשות מגדלים את ילדיהם בבית ולא במוסד ציבורי, מה שחוסך למדינה בשנה מאות אלפי שקלים עבור כל נכה ופעם שנייה, כי המדינה אינה משתתפת במימון הסעת הנכים למרכזי יום, מה שאמור לאפשר להורים מעט חופש. כאמור, מלבד הנטל הפיזי והנפשי הקשה, ההורים נושאים בעצמם בנטל הכלכלי וכל סיוע עשוי להקל מעט מסבלם.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) הביע תסכול רב מגרירת הרגליים של המדינה בעניין. אזולאי: "כבר עברה שנה מאז החלה הוועדה לטפל בנושא וטרם נמצא פתרון שיאפשר מעט סיוע כלכלי להורים. יש כאן אטימות וקיבעון מחשבתי של אנשי משרד הרווחה ופקידי האוצר. אני מזמין את הפקידים לשהות ולו ליום אחד בלבד בבית של אחת מהמשפחות המתמודדות עם בוגר בעל נכות קשה; אולי אז יתעשתו ויישנו את המדיניות".

אזולאי עוד: "מדובר בתקציב קיים ולא מנוצל למימון הסעות, כשכל בוגר נכה זכאי לקבל 1,600 ₪ בחודש לצורך כך. צריך לפתור את הסבך הביורוקרטי עקב אי יכולתם של ההורים להציג קבלות עבור הסעת ילדיהם למרכזי היום". אזולאי הודיע כי "לא ירפה מהנושא" ודרש "לקבל את מסקנות הוועדה המיוחדת שהוקמה במשרד הרווחה בעניין עד אמצע החודש כדי לקיים דיון נוסף לפני תום המושב". זאת לאחר שהמסקנות לא הוגשו במועדן בתחילת אפריל 2012.
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): התעקשות משרד הרווחה בנושא הקבלות נובעת מאטימות כלפי ההורים. כל-כך הרבה קבלות מזויפות מוגשות ואנשים מקבלים בגינן החזרים וכאן, כשהדברים כה ברורים, מתעקשים להתעמר באותם הורים".
סגנית מנהל אגף בכיר לתקצוב וכלכלה במשרד הרווחה, גלית רייכמן-מימון, העומדת בראש הוועדה המיוחדת: "המסקנות תוגשנה עד סוף חודש יולי. במשרד מודעים לצורך למצוא פתרון וזאת גם המטרה". כאמור היו"ר אזולאי דרש לקבל את המסקנות עד אמצע החודש.
סגן מנהל אגף השיקום במשרד הרווחה, אפרים חוג'ה: אין מנגנון במשרד, שיאפשר העברת כספים ללא הצגת קבלות".
רפרנט רווחה באגף התקציבים באוצר, גיא הרמתי: "אין בעיה של מקורות מימון, כיוון שכבר הוקצו 300 מיליון ₪ שהועברו זה מכבר למשרד הרווחה. המשרד מקצה את הכספים לפי שיקוליו".
נציגי ההורים הביעו אף הם, תסכול מהתנהלות משרד הרווחה. "מדובר בכסף קיים ולא מנוצל שחוזר לאוצר. גם במקרים שהורים הציגו קבלות לא זכו להחזרים". בדיונים קודמים סופר על ההתמודדות הקשה, פיזית ונפשית עם ילדים בוגרים בעלי פיגור שכלי, אוטיזם קשה ונכות גופנית. מספר משפחות התפרקו והורים נאלצו לעזוב את עבודתם או שפוטרו עקב עיסוק יתר עם ילדיהם.

קישורים:

אנשים עם מוגבלויות, אקי"ם, בעיית הסעות, לשכת הרווחה מודיעין, מדיניות משרד הרווחה

אין כסף, ושלושה חניכי אקים תושבי מועצה אזורית חבל מודיעין נשארים בבית

עלות ההסעה של שלושה תושבי המועצה האזורית חבל מודיעין לסניף אקים במודיעין מסתכמת בכמה אלפי שקלים בלבד, בשנה אך לסניף נגמר הכסף לכך והמועצה לא עוזרת במימון. תגובת המועצה: "אנחנו מצפים כי מי שמבטיח הסעות, לא יחזור בו מהבטחתו"

הכתבה אין כסף, ושלושה חניכי אקים נשארים בבית , לימור גריזים-מגן , פורסם: 18.04.10 , mynet

שכחו אותם בבית: שלושה בעלי פיגור שכלי המתגוררים במועצה אזורית חבל מודיעין ייפרדו בקרוב מחבריהם בסניף אקים במודיעין. הם לא יוכלו להשתתף יותר בפעילות השבועית שמעניק הסניף בגלל שאין כסף להסיע אותם.

עד היום, ובמהלך השנה האחרונה, מימן "אקים מודיעין" את הסעת המוגבלים מבתיהם שבאזור אל פעילות הסניף במודיעין. מדי שבוע עברה הסעה בבתיהם

של השלושה, לקחה אותם למודיעין ואספה אותם שעה וחצי לאחר מכן, עם תום הפעילות שמעבירים מתנדבי "החבר'ה הטובים". אבל עכשיו הכסף נגמר, ואין מי שייקח אותם לפעילות השבועית. מעכשיו הם ישארו בבית.

"הבת שלי תישאר בבית, וזה לא טוב לה וגם לא טוב לנו. היא כועסת ומתוסכלת", אומר אביה של בת 43 הסובלת מפיגור שכלי ובעלת מאה אחוז נכות. "עד היום צריך לטפל בה כמו בילד, לפעמים כמעט כמו בתינוק".

יו"ר אקים מודיעין, שחר מי-און: "מדובר בבעלי פיגור שכלי בגילאי 30 עד 50 שמגיעים אחת לשבוע לפעילות חברתית בשעות אחר הצהריים", אומר מי-און, "הכסף נגמר. אנחנו ארגון קטן שחי רק מתרומות ואין לנו דרך להשיג תקציבים נוספים. פנינו למועצת חבל מודיעין, שבעלי הפיגור מתגוררים בתחומה, אך קיבלנו רק אמפתיה. הם סירבו לעזור".

במועצת חבל מודיעין מתגוררים כמה עשרות בעלי פיגור שכלי, בגילאים שונים. המועצה מספקת להם מרכז תעסוקה יומי (המכונה "מעש") ופועל בשוהם, ולשם כך מפעילה גם מערך הסעות מסודר שעולה כמה עשרות אלפי שקלים בחודש. לדברי מי-און, כאשר נפגשו אנשי אקים מודיעין עם מנהלי המועצה, זכו לאמפתיה רבה ורצון לעזור, אך בסופו של דבר דחו אותם. "הסבירו לנו שאין תקציב למימון הסעה בעבורם לפעילות אחר הצהריים במודיעין, וזאת למרות שהם לא מקבלים כל פעילות אחרת בסביבת המגורים שלהם", מספר מי-און.

בערב פסח קיבלה אורית אליאור, רכזת בני הנוער המתנדבים של "החבר'ה הטובים", אשר טיפלה גם במגעים עם אנשי חבל מודיעין, מכתב מבכירה במועצה. "תשובת המועצה שלילית", כתבה לה הבכירה. המימון להסעות לא יתקבל.

"מדובר בסכום נמוך למדי, פחות מ־1,500 שקל בחודש עבור ההסעות האלה", מסבירה אליאור. "החבר'ה מגיעים אלינו כבר כמעט שנה ונוצרו בינינו יחסים מאוד יפים. הם אוהבים אותנו ואנחנו אותם. עצוב לנו ומכעיס שהחבר'ה מחבל מודיעין לא מצטרפים לפעילות רק כי אין אף אחד שיממן להם את ההסעות".

ממועצת חבל מודיעין נמסר בתגובה: "חשוב לזכור כי מי שהזמין את השלושה לקחת חלק בפעילות במודיעין, הבטיח להם הסעות לפעילות. אנחנו מצפים כי מי שמזמין אנשים מרשות אחרת ומבטיח להם הסעות, לא יחזור בו מהבטחתו אחרי זמן קצר ויצפה שאחר יקיים את הבטחתו".

קישורים:

בעיית הסעות, הוצאת ילדים מהבית, השמה חוץ ביתית, ועדת החלטה, חד הוריות, טובת הילד, לשכת רווחה

ועדת החלטה בלשכת הרווחה החליטה להוציא את הילד מהבית – בגלל בעיית הסעות

להלן פרטי האירוע הנדון הלקוח מאתר הפורומים המשפטיים. מדובר במשפחה חד הורית המתגוררת בישוב במרחק 10 דקות נסיעה מירושלים. למשפחה ילד עם בעיות התפתחות, הילד לא מפרש נכון את ההתרחשויות החברתיות וזקוק לסיוע סביבתי צמוד, עקב "בעיות תקשורת".
לשכת הרווחה המקומית הציעה פתרונות לא מתאימים שכשלו: בית הספר (כתה א) שאליו הופנה הקטין הודיע שיש טעות בהבחנה ושהוא לא שייך אליהם. באין מסייע מתאים נשאר הילד במסגרת בית הספר ללא הטיפול המתאים שהיה אמור לקבל. העזרה הנוספת שהובטחה מסגרת אחר הצהריים התבררה כלא מתאימה וממנה הוא ניפלט החוצה.
במשך השנה כולה היה חשוף להתעללות פיזית קשה מצד בוגרים עם בעיות התנהגות שנסעו עימו בהסעה ללא השגחה מתאימה, וכך מיד יום חווה את המכות וההשפלות מבלי יכולת לספר בגלל בעיית התקשורת שבה הוא נתון ללא טיפול מתאים.
האם חשה בשינוי עצום בהתנהגות בנה, בהרטבות לילה צעקות ופחדים, האם התלוותה אל בנה בהסעות, ואז נגלו לעיניה מחדלים: מלווים רבים שהתחלפו (כפי הנראה מדובר במלווים לא מקצועיים הפוגעים ברגשות הילדים)
האם החליטה להשאיר את בנה בבית. מצבו הפיזי והנפשי היה בכי רע. שבועיים היה בבית והחל חוזר לעצמו וגם הלילות הקשים, ההרטבות החלו להיעלם בהדרגה. יום אחד חזרה העובדת הסוציאלית מחופשה בת שנה וזימנה את האם לוועדת החלטה שבה הוחלט להוציא את הילד מהבית ולשימו במעון ששם ישנים ומגיעים הביתה אחת לשבועיים. האם חשבה שמדובר בעוד התכנסות של הרווחה למצוא פתרון הולם למשפחה. האם אמרה שתשקול את ההצעה, אם תהיה כאן איזו הקלה לילד בהתחשב שלא יזדקק להסעות האלימות, ויסופק לו חוגים ופעילויות מתאימות אחר הצהריים. האם התנתה את המעון בכך שתהיה מעורבת בכל הקורה לילד ושלא תוגבל בביקורים אל הילד. האם מעידה על עצמה שהיא הדמות היחידה והמשמעותית בחייו מאז שנולד ,וחוששת שבעצם הרווחה מחפשים פתרון 'זבנג' וגמרנו, כי בכך שיוציאו אותו מרשותה ינתקו את הרגל היחידה שעוד נותרה לו שזו אמו, שאוהבת מאכילה ומגינה ושטובת הילד הוא בראש מעייניה גם כוח הטבע הביולוגי. בסוף הדיון בוועדה הוחתמה האם על מסמך כל שהוא מבלי שהקריאו לה על מה מדובר, ולמה תשמש חתימתה.

פלייליסט ועדות החלטה


.
לדברי האם, העובדת הסוציאלית הסכימה עמה שאין לילד סיכון בתא המשפחתי, ושבעצם כל הסיכון שלו נובע מכך שאין אפשרות להגן עליו כשהוא יוצא החוצה ונתקל בילדים או מבוגרים שמנצלים את חוסר ההבנה שלו לסיטואציות חברתיות, וגורמים לו להסתבך. אולם אין לרווחה פתרונות אחרים. הפתרון האידאלי הוא פנימיית יום שתחזיר אותו בשבע בערב לביתו ובכך תגן עליו מהסביבה החיצונית, אך במועצה אין תקציב להסעות שיחזירו את הילד לביתו, אם המשפחה תעבור לעיר הגדולה זה יתאפשר, כל זמן שהמשפחה בישוב זה הפתרון היחידי המוצע.

תשובת עורכת הדין הנה שמקרים דומים שנעשו להורים אחרים ידועים לה. ניתן לערער על החלטת הועדה ולחזור מהחתימה על המסמך. עורכת הדין מזהירה כי לעולם לא לחתום על שום מסמך שקשור אליה (לאמא) או לילד בלי להבין מילה במילה מה כתוב שם!!!. האם חייבת לפעול במהירות המירבית אם היא רוצה את הילד שלה. לאחר שמוציאים ילד מהבית, מאוד קשה להחזיר אותו!!! גם ההורה וגם הילד עוברים סבל בל יתואר. האם כנראה חתמה על הוצאת קטין בהסכמה ובכך חסכה לרווחה תביעת נזקקות, שמביאה אותם לבית המשפט.
במאמר "מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות?" כותבת ד"ר אסתר הרצוג YNET: "בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עויינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המאסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא 'לטובת הקטין'. בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאלים."

נקודות חשובות על ועדת החלטה ברשות המקומית:

  • לא לחתום על אף מסמך בועדת החלטה של הרשות המקומית מבלי להתייעץ עם עורך דין, ו/או בעל מקצוע מטעם המשפחה.
  • לשכת הרווחה מנצלת סיטואציות קשות של המשפחה (הלקוח) על מנת להחתים אותם על פתרונות, הטובים לרשות המקומית.
  • לעתים קטין בסיכון מוצא מביתו ע"י לשכת הרווחה בגלל בעיה פשוטה של תקציב הסעה יומית של 10 דקות.
  • יש לבדוק ולוודא את סדר יומו של הקטין בפתרונות של לשכת הרווחה. לפעמים מלווה בהסעה חסר סבלנות שלא קיבל הדרכה עלול לגרום נזק קשה לקטין/חסוי.
  • ועדות החלטה פועלות ומקבלות החלטות ע"פ אינטרסים תקציביים של הרשות המקומית. חברי הועדה מפעילים לחץ על ההורה לקבל את תכניתם להשמה חוץ ביתית "בהסכמה".
  • יש לבדוק היטב את הפתרונות בכפייה המוצעים ע"י לשכת הרווחה, פעמים רבות הם גורמים נזקים יותר מאשר תועלת.
  • דיוני וועדת ההחלטה הנם ללא פרוטוקול ו/או סיכום. חברי הוועדה מחתימים את ההורה על מסמך כשהוא בלחץ הדיון. ההורה אינו מקבל עותק של המסמך עליו חתם.
  • בוועדות החלטה שבהן דנים בגורל הילדים שפקידי הסעד מרחיקים מהוריהם, משתתפים שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד מופיעים כקבוצה עויינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי.

קישורים:

פלייליסט הוצאת ילדים מהבית
http://www.viddler.com/simple_widget/