בית משפט שלום, בני שגיא, גיא קלדרון, ירון גת, לשכת הרווחה בני ברק, תובע משטרתי

גיא קלדרון – תובע משטרתי ככלי שרת לניסויים סמים פסיכיאטריים בתינוקות

 8/12/2015 – מדובר בתינוק בן שנה ושמונה חודשים שמבוצעים בו ניסויים בסמים פסיכיאטריים. התינוק מטופל ע"י פסיכיאטר ומקבל תרופות פסיכיאטריות. כוונת לשכת הרוחה בני ברק לתייג את התינוק כחולה נפש ולטעון שאימו אינה כשירה לטפל בו במצבו כדי להמשיך לאחוז בו ולסחור בו במוסדות משרד הרווחה.

במקום לחקור מדוע תינוק בן שנה ושמונה חודשים מקבל סמים פסיכיאטריים בניגוד לחוק הנוער בחר התובע המשטרתי גיא קלדרון לבקש הארכת מעצר של אימו ובן זוגה שלקחו אותו מרשויות הרווחה ללא רשות.

גיא קלדרון ביזה את חוק הנוער והתנהלותו מדיפה ריח פשע נגד האנושיות.

שופט השלום ירון גת נגרר אחר הבלי פיו של התובע גיא קלדרון וקבע הארכת מעצר האמא אולם שופט המחוזי בני שגיא ביטל החלטתו.

להלן הפרוטוקולים וההחלטות:

הנה הסיפור מפי הסנגורית עו"ד אדווה ויצמן:
יש פה בחורה שהיא קודם כל אמא, בת 20, מגיל 5 התייתמה מאמה, חיה וגדלה בפנימיות, לא הייתה לה משפחה יציבה, אין לה קשר עם המשפחה או מי מהמשפחה. עם כל ההיסטוריה שלה, היא התחתנה, הביאה לעולם את אותו ילד.
היא סבלה מאלימות, הבעל כלוא כבר כשנה בעקבות אלימות כלפיה, כשהיא בתהליכי גירושין מהבעל. נלקח ממנה הילד בגלל המצב, כל הנסיבות שלה,  אמרו לה שכשהיא תסתדר המגמה היא לנסות להחזיר את הילד.
הילד לא נלקח עכשיו, אלא לפני  חצי שנה. 5 חודשים היא עושה מה שצריך, משתפת פעולה. היא רצתה לצאת מאיזור המרכז, הלכה  לדימונה, רצתה להתחיל את החיים שלה מחדש, שכרה דירה, עובדת בצורה מסודרת.
הרווחה לא הלכו  לראות את הבית. היא הגישה כמה פעמים בקשה שידונו בעניין שלה, והיא נדחתה 3-4 פעמים, הרווחה דחו  את הוועדות. אין לה מושג מה הסיבות, התחושה היא שהן טכניות. היא שכרה שירותי עו"ד שיטפל בהכל. שוחחתי איתו, הוא שלח לי בפקס בקשות שהוגשו, והוא אומר שעד עכשיו אין תשובה מהרווחה.
היא  הגישה בקשה שהילד יהיה אצלה בחנוכה, גם זה ביקשו תגובה של הצד השני ואין תגובה. ההתנהלות  שלה לא תקינה וברור שבניגוד לחוק, אבל אפשר להבין שיש פה אמא. עוה"ד שלה אומר שכל יום היא  דיברה איתו.
היא דואגת לילד, היא רוצה לגדל את הילד ועושה כל מה שצריך. היא ראתה שהרווחה דוחים  אותה כל פעם. מתוך אמוציה של אמא עשתה את שעשתה. ברור שזה לא בסדר ובניגוד לחוק, אבל  אפשר להתחבר להתנהלות.
הילד נמצא בקלט, המצב של הילד לא טוב, הילד בגיל שנה ו- 8 עובר הערכות  פסיכיאטריות, יש לילד אסתמה. גם אם אנחנו חושבים בראש הפלילי, אין מסוכנות לילד, היא לא  יודעת איפה הוא (הבן שלה). היא לא תתקרב לאיזור בני ברק אלא לפי החלטת שירותי הרווחה.
קבלו את התובע, גיא קלדרון, מי שכנראה הדליף את הכתבה בבוקר לאבי אשכנזי:
גיא קלדרון - תובע משטרתי ככלי שרת לניסויים סמים פסיכיאטריים בתינוקות
גיא קלדרון – תובע משטרתי ככלי שרת לניסויים סמים פסיכיאטריים בתינוקות
 הפרוטוקול מבית המשפט השלום, בכיכובו של ירון גת, מי שעוצר כל חשוד אוטומטית ל- 5 ימים בלי לקרוא בכלל את הדו"ח הסודי של השוטרים:
000100020003000400050006
וכאן הפרוטוקול מהמחוזי אצל בני שגיא, בן טיפוחיה של עדנה ארבל:
000100020003

בית משפט השלום תל אביב, בית משפט שלום, הפרת זכויות אדם, מעצר, צו חיפוש, שחיתות שופטים, שיקולים זרים

תלונה נגד השופטת דנה אמיר – הוצאת צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

דנה אמיר - הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מהות החשד והעילה ומספר התיק
דנה אמיר – הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מהות החשד והעילה

יוני 2014 – תלונה נגד השופטת דנה אמיר בית משפט שלום תל אביב על הוצאת צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו. מדובר בצו חיפוש בביתה של עיתונאית חוקרת מבלי שצוינו מהות החשד והעילה. במהלך החיפוש לא נמצא שם מסמך או מידע כלשהו בבית העיתונאית. מאידך הבלשים (בילוש דן – משטרת רמת גן) הובילו את העתונאית כשהיא אזוקה  מביתה אל הניידת כברת דרך באיזור מגוריה לעיני עוברים ושבים והשכנים. העיתונאית שוחררה כעבור מספר שעות.

התנהגותה של השופטת דנה אמיר משדרת הוזלת חיי אדם ומהווה קרקע פוריה לשחיתות, שיקולים זרים תוך ניצול כוח השררה למטרות אפלות.
השופטת דנה אמיר ביזתה את המוסד הציבורי שבו היא עובדת ופגעה באמון הציבור במערכת המשפט.

נציבות תלונות הציבור על שופטים מצאה את התלונה נגד השופטת דנה אמיר מוצדקת.

להלן נוסח התלונה ותמונות צו החיפוש:

17      ביוני      2014
לכבוד
נציבות תלונות על שופטים                                                                     פקס': 02-6595516
מכובדי,
הנדון:   שופטת דנה אמיר – הוצאת צו חיפוש בביתי
מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
1.      שמי מ' הגר ברחוב …
2.      בתאריך 12.06.2014 הוציאה השופטת דנה אמיר צו חיפוש במקום מגוריי ולתפוס את החפצים הבאים: דברי דואר ומסמכים אישיים של המתלונן ואחרים וכן מחשבים וכל חפץ ואו משמך הקשור.
3.      בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו.
4.      מדובר בפגיעה קשה ופתאומית בכבודי פרטיותי וחירותי מבלי שצוינה הסיבה לכך.
5.      השופטת דנה אמיר גרמה לאירוע מתגלגל של ליקויים חמורים במימוש הצו ב- 15.06.2014, כגון מעצר העיתונאית ל' המתגוררת עמדי, באזיקים והולכתה לניידת המשטרה כברת דרך לעיני השכנים ועוברים ושבים מבלי שיש בידנו שמץ מושג במה החשד או העילה. העיתונאית ל' שוחררה כעבור מספר שעות. בסופו של יום לא נמצא בבית העיתונאית, שום מסמך השייך למתלונן.
6.      התנהגות השופטת דנה אמיר מהווה קרקע פוריה לשיקולים זרים ושחיתות תוך שימוש בכוח השררה למטרות אפלות.
7.      אבקש לבדוק בדקדקנות מדוע לא ציינה השופטת אמיר את מספר התיק ומהות החשד והעילה למתן הצו ולהודיע לי מהם.
8.      בנוסף אבקש לפעול נגד השופטת דנה אמיר בכל האמצעים המשמעתיים שיידרשו למניעת הישנות התופעה.
9.      מצורף העתק צו החיפוש שהוציאה השופטת.
10. נא טיפולכם ועדכונכם.
בכבוד רב,
מ'
עותק:
שרת המשפטים ח"כ ציפי לבני – פקס': 02-6496659.
סה"כ 3 עמודים כולל עמוד זה.

 תמונות צו החיפוש שהוצא ע"י השופטת דנה אמיר מבלי שציינה מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

משרד הרווחה משתמש במשטרת ישראל ובתי משפט נגד עיתונאות חוקרת

קישורים:

אלימות ביורוקרטית וטובת הקטין – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג – מאמר מאת פרופ' אסתר הרצוג [1] – ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בשיעור הקטינים המושמים במוסדות מחוץ לביתם ולישוב מגורי משפחתם[2]. הוצאת קטינים מביתם כרוכה, במקרים רבים, בהפקעת האפוטרופסות עליהם מידי הוריהם והעברתה, בעזרת הליכים משפטיים וחוקיים…

 תחנה 2 בהדרדרות לתעשיית המין: מעון מסילה לנערות חוסות של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה – הכתבה אשה בת 25 רוצה להיחלץ מחיי הרחוב ולהפסיק להתפרנס מזנות. עדות , מאת אורלי וילנאי , הארץ , מאי 2010…

קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרודמאי 2010 – לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?

אלי סניור, אפי נווה, בית משפט השלום תל אביב, בית משפט שלום, הנהלת בתי משפט, לשכת עורכי הדין

לאן נעלמה התלונה נגד עו"ד דנה אמיר טרם מינויה לשופטת בית משפט שלום תל אביב

דנה אמיר - בית משפט שלום תל אביב
דנה אמיר – בית משפט שלום

מרץ 2014 – אלי סניור , ynet – מבוכה בהנהלת בתי המשפט: אחרי שכבר נקבע תאריך להשבעת עו"ד דנה אמיר כשופטת, כעת מתברר שבלשכת עורכי הדין עומדת נגדה תלונה שלא טופלה כבר חצי שנה בגלל תקלה טכנית. הבוקר (א') הודיעה הלשכה שבכוונתה לבדוק את התלונה, ועתיד מינוי השופטת – שהיה אמור להיכנס לתוקף בעוד שבועיים – לוט בערפל.

עו"ד דנה אמיר הייתה פרקליטה בכירה ברשות המסים ועד לא מזמן שימשה תובעת במשפטו של העבריין ריקו שירזי. במהלך המשפט היא התעמתה לא פעם עם הסנגור, עו"ד שלמה בן אריה, והשניים הגישו תלונות הדדיות.

עו"ד אמיר טענה שהסנגור איים עליה, ואילו הוא הגיש תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין וטען שעו"ד אמיר ניסתה לסגור עסקת טיעון עם שירזי מאחורי גבו. עו"ד בן אריה אף צירף תצהיר של בת זוגו דאז של הנאשם, שבו מתואר כיצד פנתה אליה עו"ד אמיר והסבירה לה שקשה להגיע להסדר עם עו"ד בן אריה. אלא שהתלונה של עו"ד בן אריה נפלה בין הכיסאות ולא טופלה מאז.

לאן נעלמה התלונה? יו"ר מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין, אפי נווה  (צילום: עידן מילמן)

כמקובל, כאשר עלתה מועמדותה של עו"ד אמיר לשופטת, פנתה הוועדה למינוי שופטים ללשכת עורכי הדין כדי לבדוק אם ישנן תלונות נגדה.
התשובה הייתה שלילית ומינויה של אמיר לשופטת התקבל.

בעקבות פניית ynet להנהלת בתי המשפט, נעשה בירור מחודש מול לשכת עורכי הדין והתלונה נמצאה. הבוקר הודיעו בלשכה שהתלונה נבדקת. במקביל נעשתה פנייה לעו"ד אמיר על מנת שתגיב למכתב התלונה נגדה.

לשכת עורכי הדין העבירה את הכדור למגרש של הנהלת בתי המשפט, וזו אמורה להחליט מה לעשות בסוגיה.

מוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נמסר: "אותרה תלונה שהגיש עו"ד שלמה בן אריה נגד עו"ד דנה אמיר. מאחר שהתלונה לא הוגשה לפי הנוהל הרגיל, לא נפתח תיק תלונה רשמי נגד עו"ד אמיר. עם בירור העניין נפתחה התלונה כעת והועברה לתגובתה".

הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה: "לשכת עורכי הדין מסרה שאין תלונות תלויות ועומדות נגד עו"ד אמיר. יתרה מכך, הלשכה אף המליצה על בחירתה של עו"ד אמיר. לעו"ד אמיר לא היה ידוע על כל תלונה תלויה ועומדת נגדה. משכך, ממילא לא דיווחה לוועדה לבחירת שופטים ועניין התלונה כלל לא הונח לפתחה של הוועדה. משנשלח מכתב מאת עמותת אומ"ץ לשרת המשפטים בעניין, ביצעה מערכת בתי המשפט בדיקה נוספת עם לשכת עו"ד וגם בדיקה זו העלתה כי אין כל תלונה תלויה ועומדת נגדה. רק היום הוברר כי יש בידי לשכת עורכי הדין מכתב הנוגע לעו"ד אמיר. למיטב ידיעת מערכת בתי המשפט, מכתב זה לא הוגדר כתלונה ואף לא צורף אליו טופס הגשת תלונה בהתאם לנוהלי העבודה של ועדת האתיקה. השבעת השופטים שנבחרו ובהם עו"ד אמיר צפויה להתקיים ב-25 במרס. יש לקוות כי עד מועד זה ייעשה כל הדרוש לבירור העניין".

https://netinfolive.files.wordpress.com/2014/06/df03b-25d725aa1.png

אלימות שופטים, בית משפט שלום, בית משפט שלום באר שבע, העלבת עד, ישעיהו טישלר

שופט השלום באר שבע ישעיהו טישלר הודח עקב התבטאות קשה נגד עדה

גלי צהל – 16.02.2014 – מה בוער עם רזי ברקאי – כתבת הדס שטייף – שופט בית משפט השלום ישעיהו טישלר שאל עדה: "תגידי לי – את זונה?"

בלעדי מגלי צה"ל: שופט בית-משפט השלום בבאר-שבע ישעיהו טישלר ייאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות ריבוי תלונות שהצטברו נגדו. לגלי צה"ל נודע כי השופט, ישעיהו טישלר, שאל אישה שהעידה בפניו האם היא זונה. "זה הרגיש כאילו הגעתי לשוק", סיפרה

זה קרה ביום רביעי לפני פחות משבועיים. בעת שרבקה לוין היתה בעיצומה של עדות, שופט בית משפט השלום בבאר שבע ישעיהו טישלר פנה אליה ואמר, כפי שהיא סיפרה לגלי צה"ל, "תגידי לי – את זונה? סתם רציתי לדעת". לדברי לוי, השופט הצביע על מקום מושבה בעת שאמר את הדברים.

כל הנוכחים באולם, בהם ילדיה וקרובי משפחתה של לוין, הוכו בתדהמה. "אני מרגישה עלבון", סיפרה לוין, "אני באתי לבית המשפט בשביל לברר סוגיה שבשבילה קיים בית משפט". לדבריה, היא הרגישה עלבון גדול. "זה היה ממש כאילו הגעתי לשוק", סיפרה.

לוין לא מצליחה להרגע. היא לא מבינה איך שופט נוהג כך בעדה באמצע הדיון. "אני רוצה לשאול את השופט – מה אתה חשבת כשקראת לי זונה? האם היית שואל שאלה כזאת גבר?", הוסיפה. הבוקר היא אומרת לגלי צה"ל כי השופט לא רק שלא יכול להמשיך לדון בעינינה, שכן אין לה אמון בו וגם לא תוכל להסתכל בעינייו, אלא שנציב תלונות השופטים חייב להפסיק את עבודתו של השופט לאלתר.

מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה: "בל תלונה שהוגשה לנציב תלונות השופטים לא נוכל להייחס לגופו של עניין". למרות זאת, לגלי צה"ל נודע כי השופט כבר חתם על פרישה מוקדמת בשל תלונות נוספות נגדו. זה יקרה מיד כשיסיים לדון בתיקים בהם החל לטפל.

נשאלת השאלה האם שופט שנוהג כפי שנהג בגברת לוין, וממה שעולה מעדויות נוספות שהגיעו לידי גלי צה"ל על התנהלותו כלפי עדים נוספים, ראוי שימשיך לשבת על כס השיפוט ואפילו יום אחד נוסף. חברת הכנסת עליזה לביא אמרה בעקבות הפרסום כי "העובדה שאיש כזה יושב על כס המשפט מחייבת בדיקה וריענון של כל הליך המיון וההכשרה של שופטים".

קישורים:

שמואל בוקובסקי – שופט לענייני משפחה ראשון לציון – אינו בתפקיד מספטמבר 2011 – מרץ 2013 – מזה כשנה וחצי שמואל בוקובסקי אינו בתפקיד. בוקובסקי מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות החריב חיי קשישים וילדים בשם "עבודת קודש", "טובת החסוי" ועוד סיסמאות מטופשות אותן קנה מהיותו מאדריכלי מערכת הרווחה המושחתת במדינת ישראל. בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי ולא טרח להימנע מתפקידו או להודיע לבעלי דין על החשש לניגוד עניינים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

אלימות שופטים, בית משפט שלום, ישעיהו טישלר

השופט ישעיהו טישלר בימ"ש שלום ב"ש – התבטאות מחפירה כלפי רעיית נתבע במהלך דיון

פברואר 2014 – השופט ישעיהו טישלר בימ"ש שלום ב"ש – התבטאות מחפירה כלפי רעיית נתבע במהלך דיון

השופט ישעיהו טישלר ביזה והעליב רעיית נתבע בתביעת דיבה. אין מידה ואין שיעור לעוצמת והיקף הפגיעה שגרמו דברי השופט. עסקינן בתובענה בגין עוולה אזרחית על פי חוק איסור לשון הרע, עוולה אותה טוען שכן הנתבע כי בוצעה נגדו ושהגיעה לפתחו של השופט ישעיהו טישלר. כבר בגדרי המבוא לסרטון ייאמר, כי השופט נקט עמדה ברורה נגד הנתבע ורעייתו והחליט בזדון לביישו ולרמוס את שמה הטוב של הרעיה בפומבי. השופט טישלר ביצע שימוש פסול, ציני ואכזרי בכוחו כשופט בכדי להתנגח ברעיית הנתבע ולהטיח בה אמירות חמורות ופוגעניות.
השופט ישעיהו טישלר התבטא בצורה מזעזעת כלפי רעיית הנתבע באופן אכזרי, ציני, שפל וחסר עכבות מתוך מטרה לביישה "ולשפוך את דמה".

השופט ישעיהו טישלר אמר במהלך הדיון:

"הגברת שם עם האדום בשורה השניה,  את זונה? לא סתם שאלתי, רק רציתי לדעת. לא אמרתי שאת זונה".

בשורה השניה ישבה רעיית הנתבע, שלבשה חולצה אדומה, ובאותו זמן שהשופט אמר דבריו, הוא הצביע למקום בו ישבה רעיית הנתבע. הקשיבו לדברי רעיית הנתבע ולדברי השופט ותשפטו בעצמכם מתוך הקלטה באולם השופט ישעיהו טישלר, הפוגעת בכבודה של רעיית הנתבע לנגד כל הנוכחים באולם בדיון בדלתיים פתוחות.
בהמשך ההקלטה אומר השופט:

 "לא. לא. אני סתם שאלתי שאלה. לא אמרתי שאת זונה".

הנוכחים באולם גיחכו ביניהם. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר הפגיעה נועדה אך ורק לצורך השפלה, תוך יצירת נזק ממניעים פסולים. רעיית הנתבע הינה אישה מכובדת וישרת דרך, בעלת משפחה, נשואה ואמא לילדים יצאה נסערת והמומה מאולמו של השופט טישלר. ויודגש, לנתבע ולרעייתו אין כל רקע פלילי, עברם ללא מתום, וזו הפעם הראשונה שלהם כנתבעים בבית המשפט, כך שהיחס לו זכו מהשופט הינו חמור.
והרי על כך כבר אמרו חז"ל:

"ברית כרותה ללשון הרע שיתקבל".

קישורים:
איתמר לוין, בית משפט השלום תל אביב, בית משפט שלום, חנה ינון, תביעת דיבה

שופטת חנה ינון – פסק דין מנותק מהעובדות ומהחוק בפרשת המעצב עודד קאשי

שופטת חנה ינון - דרוש בירור מעמיק על תפקודה הלקוישופטת חנה ינון – דרוש בירור מעמיק על תפקודה הלקוי

ינואר 2014 – כמה טעויות יכולה השופטת חנה ינון לעשות בפסק דין אחד? הרבה מאוד. היא נכשלה בהבנת הנקרא: ההסכם בין עודד קאשי לבין אודמר פיגה ברור וחד-משמעי, ומלמד שקאשי חיקה שעונים והתחייב לשלם פיצוי. היא נכשלה בקריאת חוק לשון הרע ופסקה פיצויים כפולים. היא נכשלה בקריאת דוחות כספיים והעניקה לקאשי אישית פיצוי על נזק שלכאורה נגרם לחברה שבבעלותו. היא נכשלה במשפטים שנה א' וחייבה בפיצוי על-פי עילה בה לא דנה. היא נכשלה בהבנת הראיות והעדויות בנוגע לפנייתו של בר חיון לקבלת תגובתו של קאשי.

שורה כזו של פשלות מחייבת לכל הפחות בירור מעמיק עם ינון. היא מטרידה ביותר, משתי סיבות. האחת: מי לידינו יתקע, שזהו המקרה היחיד בו פסק דין של ינון מנותק מן העובדות ומן החוק? השנייה: האם מדובר רק ברשלנות תהומית, או שמא בפסיקה שמסיבות כלשהן נטתה מן האמת?

הכתבה המעצב עודד קאשי חיקה שעוני יוקרה , איתמר לוין , news1 , ינואר 2014

ביהמ"ש המחוזי ביטל את חיובו של הארץ לפצות את קאשי לאחר שחשף את החיקוי שביצע קובע: הידיעה הייתה אמת – קאשי חיקה את השעונים והתחייב לפצות את היצרנית ב-10,000 דולר

המעצב עודד קאשי ייצר שעונים שחיקו שעוני יוקרה שווייצריים. כך קובע (יום ד', 22.1.14) בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר ביטל את חיובו של העיתון הארץ לפצות את קאשי בגין לשון הרע.

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חנה ינון, חייבה את הארץ לשלם לקאשי 150,000 שקל בעקבות ידיעה בה נאמר, כי יצרנית השעונים אודמר פיגה טענה שקאשי זייף שעונים השייכים לה. הכתב בר חיון הסתמך על מקור חסוי, ומסר גם שקאשי התחייב להעביר לאודמר פיגה את השעונים המחקים ולפצות אותה ב-10,000 דולר. לדעת ינון, הפרסום נעשה בחוסר תום לב משום שהעיתון לא המתין לקבלת תגובתו של קאשי, ומה שנאמר בהסכם אינו תומך בדברים שהובאו בידיעה.

שופט בית המשפט המחוזי, חגי ברנר, קובע, כי הפרסום היה אמת. הוא מצטט באריכות את ההסכם בין אודמר פיגה לבין קאשי, בו נקבע שהאחרון יצר "שעוני חיקוי" הדומים עד כדי הטעיה לשעונים השווייצריים ומסכים לשלם לה 10,000 דולר. קאשי אומנם לא הודה במפורש בחיקוי, מעיר ברנר, אך הוא עשה זאת במשתמע, ולכן האמירה בידיעה לפיה הוא הודה בכך היא פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש. גם העובדה שאודמר פיגה ייחסה לקאשי זיוף בעוד שהוא "רק" (המרכאות במקור) חיקה את השעונים, היא פרט לוואי שכזה.

"בהינתן העובדה שקאשי הינו מעצב ידוע של תכשיטי יוקרה, המסקנה הברורה היא כי היה אינטרס ציבורי בפרסום, שכן ישנו אינטרס חברתי בחשיפת העובדה שמעצב תכשיטי יוקרה נכשל בעניין של שיווק והפצת שעוני חיקוי עליהם הטביע את שמו", מוסיף ברנר.

עוד דן ברנר בשאלת תום הלב של הארץ וחיון, וגם כאן הוא דוחה את מסקנותיה של ינון. ברנר מציין, כי חיון פנה לבאי-כוחו של קאשי, הותיר עבורו הודעות – אך הלה לא הגיב. משחלפו ארבע שעות, רשאי היה חיון להסיק שקאשי אינו מעוניין להגיב ולפרסם את הידיעה, בפרט כאשר היה בידיו ההסכם בינו לבין אודמר פיגה. ברנר מעיר, כי קאשי לא הגיב גם לאחר הפרסום, עובדה המחזקת את המסקנה שלא היה מעוניין להגיב.

ברנר מוסיף וקובע, כי ינון לא הייתה יכולה לפסוק לקאשי גם פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק וגם פיצוי על הנזק המוערך שנגרם לו. מדובר במסלולים חילופיים ולא במסלולים מצטברים בחוק איסור לשון הרע, אומר ברנר. הוא גם מעיר, כי חוות הדעת על הנזק שגרם הפרסום נגעה לחברה שבבעלות קאשי ולא לו אישית, ולכן לא ניתן היה לפצות את קאשי עצמו בהקשר זה. בנוסף לכך, ינון לא יכולה הייתה להעניק פיצויים בגין רשלנות כאשר התביעה הייתה בגין לשון הרע.

קאשי חויב להחזיר להארץ את כל הסכומים שקיבל ולשלם הוצאות בסך 50,000 שקל בשתי הערכאות. את הארץ ייצג עו"ד עומר אשכר ממשרד ליבליך-מוזר, ואת קאשי – עו"ד יעקב קלדרון.

קישורים:

שופטת חנה ינון – מעיפה פיצויי נזק וקובעת "עובדות" ללא הוכחה בתביעת דיבה – מרץ 2013 – מדובר בתביעה לפיצוי בגין לשון הרע במכתבים ששלח הנתבע למשרדי ממשלה ולבתי עסק בסמוך לתובעת, ולפיהם התובעת (חברת מקור הפורמאיקה) משתמשת, כביכול, בחומרים המזיקים לציבור…

יצא המרצע מן השק – משוא הפנים השופטת חנה ינון לעו"ד צ'ארלי בוזגלו ופסילתה – נובמבר 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס (איציק פרי), ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים שנפגעו וממשיכים להיפגע מפשעי משרד הרווחה ואינם רואים את ילדיהם. הבלוגרים חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג…

השופטת חנה ינון: מידע מודיעיני או מזימה ודברי שטנה מעו"ד צ'ארלי בוזגלו – אפריל 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג…. משוא פנים של השופטת חנה ינון – שופט בבית משפט חייב ביושר לנהוג ללא משוא פנים, או אפלייה. לא כך נהגה השופטת חנה ינון. השופטת קיבלה הודעת שטנה מהועברה מב.כ התובעים צ'ארלי בוזגלו, לא תיעדה בפרוטוקול את תכנה ושולחה, לא יידעה את הנתבעים בהודעת השטנה נגדם, ולכן לא יכלו להתייחס לדברי השטנה נגדם…

תלונה נגד השופטת חנה ינון – בית משפט השלום תל אביב ת"א -10-09 – התנהגות פוגענית, וניהול משפט לקוי – מאי 2012 – בתחילת דיון שיפוטי בענייני לשון הרע הוציאה השופטת חנה ינון מאולם בית המשפט בעל דין, נתבע, לא מיוצג, למהלך הרוב המכריע של הדיון, כך שלא יכל לשמוע טענות התובעים ולהגיב עליהם בזמן אמת. חנה ינון הוציאה גם את הצופים מהאולם ולא נתנה לכך ביטוי בפרוטוקול. השופטת חנה ינון השתמשה במילים פוגעניות נגד הנתבע בתחילת הדיון לעיני הנוכחים באולם. התנהגותה של השופטת חנה ינון גרמה לחוסר אמון הציבור במערכת המשפט והדיפה ריח של משוא פנים, שיקולים זרים…

תלונה נגד השופטת חנה ינון – רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים – פומביות הדיון הינה כי המשפט מתנהל באולם פתוח בו רשאי הקהל הרחב לצפות ולהיות עד לדיון. פומביות הדיון הינה הערובה העיקרית לתקינות ההליך המשפטי דהיינו בתחום עשיית הצדק ובירור האמת הלכה למעשה ובתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה…

חנה ינון – החלטה מזלזלת ועילגת לבקשה לתיקון פרוטוקול – השופטת חנה ינון דנה בתביעת לשון הרע שהגיש רופא השיניים ד"ר אפרים צור נגד רשת ידיעות תקשורת, בעקבות כתבה שפורסמה עליו. בשלב מסוים במהלך, בדיון שהתקיים באולמה של ינון בינואר 2011, לאחר שנשמעו הוכחות ובטרם סיכומים, ביקשה השופטת מהצדדים לצאת מהאולם, וקיימה שיחה לא פורמלית עם עורכי הדין בלבד…

שופטת חנה ינון – שקרים ומניפולציות בבית המשפט – המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 – "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי…

חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב – ניהול משפט לקוי ומלוכלך – אפריל 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג…

שופטת חנה ינון בית משפט שלום תל אביב – תלונות חמורות מוצדקות ובקשות פסילה – מאי 2012 – מדובר בתלונות חמורות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור על שופטים נגד חנה ינון שופטת בית משפט שלום. שתי תלונות התבררו מוצדקות. ..

בקשת פסילה נגד השופטת חנה ינון – אמרה בדיון חוזר בפתח שלב ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה – מאי 2012 – ע"א 3078/12 – מדובר בבקשת פסילת שופטת השלום חנה ינון. מבקשת הפסלות טוענת כי בישיבה מקדמית בדיון חוזר שהתקיים ע"פ החלטת ערכאת הערעור ביום 3.11.2011 בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון) ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה…

ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית – הכתבה דו קרב השופטות: צ’רניאק נגד ינון , מערכת ספונסר , יולי 2007 – שופטת בית המשפט המחוזי מתחה ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית; תביעה כספית בסך 1.2 מיליון ₪ נגד עו"ד ציון סמוכה, היא הסיבה לביקורת…

שופטת חנה ינון – בקשת פסילה בגין גיבוש עמדה ברורה וחד משמעית בקדם משפט באשר לתוצאה הראויה בתיק – יולי 2000 – בית משפט עליון ע"א 4520/00 – ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון. – קדם משפט – בין המערערים למשיבה מתנהלת תביעה בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה שרכשו המערערים מהמשיבה. ביום 30.4.00 התקיים קדם משפט. בית המשפט (חנה ינון) הציע הצעה לסיומו של התיק בפשרה. הצעת הפשרה הוכתבה לפרוטוקול כפסק דין, תוך שבית המשפט מכתיב גם את הסכמת הצדדים, למרות שבא כח המערערים הביע התנגדותו להסכם…

בקשת פסילה נגד חנה ינון בגין אי רישום בפרוטוקול, קביעת עמדה טרם הוכחות, והתבטאות נטענת – יולי 99 – ע"א 4000/99 ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון – חנה ינון קבעה עמדה באופן נחרץ בתחילת הדיון והתבטאה בצורה נטענת – לטענת המערער, חנה ינון קבעה עמדתה באופן נחרץ בתחילת הדיון לגבי המסכת העובדתית ולגבי המסקנה המשפטית ולפיכך עליה לפסול עצמה מליישב בדין. את טענתו זו סומך המערער על האופן הנחרץ והפסקני בו תיארה חנה ינון נסיבות האירוע ובכללן את אי כריתתו של הסכם בין הצדדים, וכן על התבטאות נטענת של בית המשפט (חנה ינון), שלא נרשמה בפרוטוקול, לפיה אם טרם שילם המערער את האגרה נראה שניתן לחסכה, באם לא יידרש בית המשפט לקיום הדיון.

שופטת חנה ינון – בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים – יולי 2003 – ע"א 5422/03 – מדובר בבקשת פסילה מהשופטת חנה ינון לפסול עצמה מלדון בתיק תובענה בסדר דין מקוצר נגד המערערים ונתבעים נוספים. – בקשת הפסילה – עמדתה של חנה ינון הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו. – בבקשת הפסילה טענו המערערים, כי בישיבה מיום 1.5.03 אמרה חנה ינון, עוד בטרם שמעה את טענות ההגנה של המערערים, כי אם מסמכי הבנק תקינים ואמינים, סופו של התיק ברור למי שמבין בטענות ותיקים בנקאיים, וכי בסופו של דבר יש לשלם את החוב לבנק…

איתמר לוין, אלה מירז, בית משפט שלום, בית משפט שלום חיפה, הנהלת בתי משפט, ניגוד עניינים, נסרין עדוי, רמי מירז

בית משפט שלום חיפה – קומבינת הג'וב של השופטות נסרין עדוי ואלה מירז

שופטת אלה מירז - ג'וב מטעם בית המשפט בו עובדת לבעלה הפסיכיאטר רמי מירז

הכתבה בית משפט משפחתי , איתמר לוין , ינואר 2013 , news1

שופטת שלום בחיפה נסרין עדוי מינתה כמומחה מטעמה את בעלה של שופטת משפחה אלה מירז המכהנת באותו בית משפט הנהלת בתי המשפט לא התייחסה לשאלה האם המינוי ראוי, ורק אמרה שהשופטת לא הייתה מעורבת במינוי של בעלה

השופטת נסרין עדוי והשופטת אלה מירז מכהנות באותה ערכאה – בית משפט השלום בחיפה. מירז יושבת בבית המשפט למשפחה ועדוי – בבית המשפט ה"רגיל". זהו אותו בניין, מבחינת החוק זהו אותו בית משפט, סביר להניח שהן נפגשות לכל הפחות בישיבות שופטים. האם במצב כזה ראוי שעדוי תמנה כמומחה מטעם בית המשפט את בעלה של מירז?

בתי המשפט ממנים מומחים, בעיקר בתחום הרפואה, כדי שיעניקו להם חוות דעת אובייקטיביות אל מול חוות הדעת שמגישים הצדדים. כמעט בכל המקרים מקבלים השופטים את דעתם של המומחים שהם מינו, מסיבות ברורות. המינוי מטעם בית המשפט שכרו בצידו, וגם יוקרה לא מעטה כרוכה בו.

ד"ר רמי מירז הוא פסיכיאטר, ובשבוע שעבר מינתה אותו עדוי כמומחה מטעם בית המשפט. News1 שאל את הנהלת בתי המשפט, האם לנוכח העובדה שעדוי היא עמיתה לעבודה של השופטת מירז, אין טעם לפגם במינוי. הנה התשובה כלשונה:

"המינוי נעשה משיקולים מקצועיים, בנוכחות הצדדים ולאחר שהוצעו מספר שמות של מומחים שנפסלו על-ידי הצדדים. לאחר ישיבת קדם-המשפט שבמסגרתה מונה ד"ר מירז, הוגשה הודעה מטעם ב"כ התובעת לפיה ד"ר מירז אינו פסיכיאטר ילדים וביהמ"ש נתבקש למנות מומחה אחר. בטרם תינתן החלטה בהודעה נתבקשה עמדתו של ד"ר מירז. השופטת אלה מירז אינה מעורבת במינוי נשוא השאילתה".

ההערות שלנו:

1) לא קיבלנו תשובה לשאלה כפי שהוצגה ועדיין איננו יודעים האם לא היה טעם לפגם במינוי.
2) אין הכחשה לכך שהשופטות עדוי ומירז לא רק יושבות באותה ערכאה, אלא גם מכירות זו את זו ומשתתפות באותן ישיבות.
3) התמיהה רק גדלה לנוכח העובדה, שלכאורה עדוי מינתה את מירז למרות שכעת נטען שמומחיותו אינה מתאימה לתיק הנדון בפניה.

אלה מירז
הכתבה בית משפט משפחתי , איתמר לוין , ינואר 2013 , news1

קישורים:

הקונספירציה של השופטת אספרנצה אלון נגד האבא גיא שמיר – אוגוסט 2012 – מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. – האבא גיא שמיר מיוצג על ידי עורך דין, אשר מנהל את כל ענייניו מול בית המשפט. האבא גיא שמיר חבר בתנועה חברתית "צדק חברתי", אשר הגישה עתירה לבג"ץ בארץ ופניה לאו"ם בארה"ב בעניינים חברתיים.

השופטת אספרנצה אלון רצתה לשפוט עו"ד עובדת שלה לשעבר – בייניש פסלה אותה מחשש ממשי למשוא פנים – יולי 2008 – ע"א 4332/08 –  מדובר בתיק הליכי גירושין בו הגישה הגרושה (המשיבה) תביעות רכוש נגד בן זוגה לשעבר. הגרושה עו"ד במקצועה עבדה במשרד עו"ד של השופטת אספרנצה אלון טרם היותה שופטת. הגרוש ביקש כי השופטת תימנע מלשבת בדין לאור ההיכרות בינה לבין המשיבה וטען כי אף מן הטעם של מראית פני הצדק, יש להעביר את הדיון לשופט אחר….