איזוק עצירים בפרהסיה, אלימות הנהלת בתי משפט, בית משפט לתביעות קטנות, הנהלת בתי המשפט, חדשות, יעל מרמור דומב, לורי שם טוב, פייסבוק

דיון תביעה קטנה בפני השופטת יעל מרמור דומב

איזוק עציר בבית משפט06.11.2017 – בית משפט לתביעות קטנות תל אביב, לורי שם טוב נגד הנהלת בתי משפט ושני מאבטחים , תק 23208-12-16.
מדובר באירוע שבו נמנע מהתובעת שם טוב להיכנס למזכירות בית המשפט העליון ועוכבה מחוץ לבניין בפני עוברים ושבים.

להורדת / צפיה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן

מתוך פייסבוק  Moshe Halevi

פרשת השופטים הנוקמים:
אתמול 06/11/2017 התקיים דיון בתביעה קטנה שהגישה לורי שם טוב נגד הנהלת בתי המשפט ונגד שני מאבטחים של משמר בתי המשפט. עילת התביעה: לשון הרע וסירוב להכניס את לורי למזכירות בימה"ש העליון להגשת בקשה.

לורי הובאה לדיון באזיקים.

הרשמת בדיון (לא שופטת אלא רשמת), יעל מרמור דומב, סירבה להורות לשב"ס על הסרת האזיקים מהרגליים של לורי. כך, משך דקות ארוכות, בניגוד לסעיף 9א לחוק המעצרים, שאוסר על הכנסת עצור באזיקים למקום ציבורי כולל בית המשפט, נאלצה לורי להשתתף בדיון בבית משפט ישראלי, עם אזיקים על הרגליים.

רק לאחר מספר דקות, כשלורי אומרת לרשמת שהיא תגיש נגדה תלונה בעניין האזיקים, הואילה הרשמת להורות לשב"ס להתיר את האזיקים מרגליה של לורי. בסמכות! סמכות שבה לא הכירה הרשמת קודם לכן.

דבר הזוי נוסף הוא שהרשמת סירבה להתיר ללורי לשאול את הנתבעים יותר מ 3 שאלות. החלטה הזויה לחלוטין לתובעת שצריכה לנהל תביעה, גם אם קטנה, כנגד המדינה שהגישה כתב הגנה ארוך וענייני עם עובדות מפורטות, שמחייב את התובעת לשאול יותר מ 3 שאלות.

פייסבוק משה הלוי - לורי תביעה קטנה 06.11.2017

אלימות משרד הרווחה, בית משפט לתביעות קטנות, זיו קריסטל, חיים כץ, קורל אבירם, תביעה נגד משרד הרווחה, תביעות נגד משרד הרווחה, תלונה נגד עובדת סוציאלית

קורל אבירם – יועצת בכירה שר הרווחה חיים כץ מרעילה בפיה נגד אזרחים

משרד הרווחה יפצה צעיר שהיועצת לשר קראה לו בשמות גנאי , זיו קריסטל, 25 באוקטובר 2016 , פוסטה

בתגובה לפניית לשכת נשיא המדינה, עו"ד קורל אבירם כינתה אדם שביקש להיפגש עם השר חיים כץ כ"מתלונן סדרתי מעורער בנפשו" * האיש פנה לבית המשפט לתביעות קטנות והיועצת נמנעה מהופעה

דף הפייסבוק של הנתבעת קורל אבירם
דף הפייסבוק של הנתבעת קורל אבירם

משרד הרווחה יפצה ב-3,000 שקל צעיר בן 25 מאשדוד שפנה בבקשות לפקידים במשרד, זאת מאחר שיועצת בכירה לשר הרווחה, עו"ד קורל אבירם, קראה לצעיר בכינויי גנאי וכינתה אותו "מעורער בנפשו". התביעה נגד משרד הרווחה ונגד אבירם אישית, הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, והסתיימה בפשרה. היועצת לשר לא הופיעה לדיון.

תחילת הפרשה בתלונה שהגיש הצעיר למשרד הרווחה נגד עובדת סוציאלית, המנהלת קו הסיוע של ער"ן. לטענתו, בעקבות שיחה איתו העבירה העובדת הסוציאלית את סיפורו ופרטיו לצד שלישי, ללא הסכמתו והפרה חסיון. לאחר שתלונתו נגנזה בטענה כי העו"סית פעלה בתום לב, הצעיר פנה לגורמים במשרד הרווחה וליועצי השר חיים כץ בבקשה לערוך בירור חוזר ולהפגיש אותו עם גורמים בכירים. לטענתו, פניותיו נענו בצורה מזלזלת, ובאיום של קב"ט המשרד בפנייה למשטרה אם ימשיך "להטריד".

בעקבות חוסר המענה, הצעיר פנה ללשכת פניות הציבור של נשיא המדינה ראובן ריבלין. מבית הנשיא ביקשו את תגובת משרד הרווחה. בתגובה שכתבה עו"ד אבירם, יועצת בכירה לשר, היא ציינה בפני מחלקת פניות הציבור של הנשיא כי "הפונה מוכר במשרד הרווחה כפונה סדרתי וככל הנראה מדובר באדם מעורער מבחינה נפשית". אבירם טענה גם כי "הוא מאיים ומטריד בטלפון את יועצי השר וכאשר מקבל תשובה שלילית מתחיל בסדרה קבועה של הטרדות, איומים ומכתבים".

מכתב התשובה של יועצת השר נמסר מבית הנשיא למתלונן. הבחור הצעיר, אשר המכחיש את הטענות שהועלו נגדו על ידי יועצת השר, הגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בטענה כי הדברים שנכתבו נגדו פוגעים בשמו הטוב ומהווים לשון הרע. התובע ביקש לחקור בבית המשפט את יועצת השר, אך זו נמנעה מהופעה לדיון. אגב, גם לכתבה לא נמסרה תגובת עו"ד אבירם באמצעות משרד הרווחה.

השופטת שלומית בן יצחק הציעה למשרד הרווחה להגיע לפשרה, וזו סוכמה בפיצוי של 3,000 שקל.

משרד הרווחה יפצה צעיר שהיועצת לשר קראה לו בשמות גנאי , זיו קריסטל 25 באוקטובר 2016 , פוסטה
בית משפט לתביעות קטנות, חיובי יתר, מי שבע, תביעה נגד תאגיד מים

תאגיד מי שבע – פיצוי 1,000 ש"ח על חיוב עודף

יוני 2010 – בית משפט לתביעות קטנות באר שבע – 1584-09 תאגיד מי שבע – פיצוי 1,000 ש"ח על חיוב עודף.

בפסק הדין קבע השופט אור אדם:

אי הופעת נציג תאגיד מי שבע (הנתבעת) לדיון:

 "לנוכח העובדה שבמערכת הממוחשבת עולה כי קיים אישור מסירה אף כי טרם נסרק , וגם מעיון בכתב ההגנה עולה כי הנתבעת יודעת על הדיון היום, התביעה ידון בהעדר"

פסק הדין – "מי שבע" גרמה לצרכן טרחה ועוגמת נפש ולכן תפצה ב- 1,000 ש"ח

"הנתבעת (תאגיד מים "מי שבע") לא התייצבה לדיון בשעה היעודה.
מעיון במערכת הממוחשבת עלה שנמסרה לנתבע הודעה כראוי על הדיון, ואף בכתב ההגנה מצוין מועד הדיון של היום, דהיינו מועד זה היה ידוע לנתבעת ולמרות זאת היא לא התייצבה.
לפיכך, הוחלט לדון בהיעדר מי שבחר לא להתייצב, והתובע ביקש פסק דין על יסוד תביעה זאת בהתאם לתקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976 .
עיינתי בכתבי הטענות, ושמעתי את הצהרת התובע על אמיתות התביעה. השתכנעתי מדבריו של התובע בפניי בחקירתו תחת אזהרה, כי אכן נגרמה לו טרחה ועוגמת נפש רבה עקב החיוב העודף שגבתה הנתבעת, אשר היא מודה למעשה בו שהרי השיבה את עיקר הסכום למעט סכום קטן שבמחלוקת עדיין.
בנסיבות אלה נראה לי כי יש מקום לפצות את התובע על נזקיו העקיפים עקב התנהלותה של הנתבעת.
אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובע סך של 1,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן תשלם הנתבעת סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 250 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
"

יוני 2010 – בית משפט לתביעות קטנות באר שבע – 1584-09 תאגיד מי שבע – פיצוי 1,000 ש"ח על חיוב עודף.
בית משפט לתביעות קטנות, הודעה על צריכת מים חריגה, מי שבע, צריכה חריגה

תאגיד מים "מי שבע" – חיוב מנופח לצרכן כ- 6,000 ללא התראת צריכת מים חריגה ואי הופעה לבית משפט

 פסק דין – מנשרוף נ' חברת "מי שבע" תאגיד מים וביוב – בית משפט לתביעות קטנות – 1002-10

מרץ 2011 – בעקבות מקרה פיצוץ צינור תת קרקעי ביקש הצרכן מתאגיד המים "מי שבע" להודיע לו על צריכה חריגה. תאגיד המים "מי שבע" לא דווח על צריכה חריגה כמתחייב בחוק אך שלח חשבון מים מנופח של 6,373 שקל. תאגיד המים מי שבע גם לא הופיע לדיון בבית משפט בתביעה שהגיש נגדו הצרכן.

השופט או אדם קבע: "לאחר שהנתבעת (תאגיד מים 'מי שבע') זומנה כדין לדיון היום ולא התייצבה, ולאחר שהתובע (הצרכן) העיד תחת אזהרה על נכונות כל עובדות כתב התביעה, ועל כך ששילם כבר בגין החוב 4,009 ₪, אני מחייב את הנתבעת, לשלם
לתובע סך של 4,009 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום
המלא בפועל.
… כמו כן תשלם הנתבעת סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל
".

אורנית אבני גורטלר, בית משפט לתביעות קטנות, גביה שלא כדין, חברת הגיחון, שינוי מחזיק במד המים

חברת הגיחון גבתה שלא כדין ותפצה

חב' הגיחון גבתה שלא כדין ותפצה –  עו"ד אורנית אבני-גורטלר , משפטי , 05 אפריל 2011

…" דומה כי אפשרות זו, לעזור לאזרח לעמוד בדרישות, כלל לא עמדה לנגד עיניהם של פקידי הנתבעת (חברת הגיחון)", כך נכתב בפסק הדין שניתן נגד חב' הגיחון, במסגרתו חויבה החברה לפצות אדם בשל גבייה שלא כדין והתנהלות לא תקינה. 

לצפיה בפסק הדין הקלק כאן –  (ת"ק 13109-07-10 גבעון נ' חברת הגיחון בע"מ)

ביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים דן בתביעה שהוגשה נגד חברת הגיחון.

התובע, עו"ד במקצועו, קיבל חזקה בדירה שקנה ב-18 בספטמבר 2007 לטענתו, מספר ימים לאחר מכן הוא הודיע לחב' הגיחון, תאגיד הביוב והמים של ירושלים, על שינוי מחזיק במד המים. למרות זאת, חב' הגיחון לא שינתה את שם המחזיק בדירה, ברישומיה, והמשיכה לשלוח את החשבונות למוכר הדירה. בשל כך, שולמו חלק מן החשבונות באיחור והושתו עליהם ריבית והצמדה וכן קנס. את כל אלה ביקש התובע להחזיר לו, בסך של 647 שקלים.

חב' הגיחון טענה מנגד, כי שינוי מחזיק במד מים צריך להיעשות ע"פ הנהלים הקבועים אצלה, והתובע לא עשה כן.
השופטת מלכה אביב קבעה, כי התובע אכן לא פעל ע"פ הנהלים. "לא שוכנעתי כי התובע פנה אל הנתבעת על גבי הטפסים המתאימים ולא שוכנעתי כי הוא צרף לטפסים את המסמכים הנדרשים", כתבה השופטת. השופטת הוסיפה, כי : "התובע הוא עו"ד המצוי, מן הסתם, ברזי החוק והנוהל. אין מקום לזקוף זאת לחובתו במקרה דנן, שהרי כלל ידוע הוא כי "הסנדלרים הולכים יחפים". ייתכן שנפלה אצל התובע טעות, ייתכן שמכשלה אחרת".
יחד עם זאת נקבע, כי חב' הגיחון קיבלה את פניותיו החוזרות של התובע, אך התעלמה מפניותיו והמשיכה בשיטתה הרשמית ודבקותה בנהלים ובטפסים.

התנהלות לא ראויה

" לא קיבלתי הסבר מן הנתבעת, מדוע לא נשלח מכתב אל התובע ובו הוראות ברורות כיצד עליו לבצע את העברת הזכויות, או מדוע לא הוזמן התובע למשרדי הנתבעת שיביא אתו את כל המסמכים, כדי שיוכלו פקידי הנתבעת לסייע לו לעמוד בדרישות הנהלים, ועוד כהנה וכהנה אפשרויות מעשיות לפתרון הבעיה. דומה כי אפשרות זו, לעזור לאזרח לעמוד בדרישות, כלל לא עמדה לנגד עיניהם של פקידי הנתבעת, לא בזמן אמת ואף לא בעת כתיבת כתב ההגנה", מתחה השופטת ביקורת על התנהלות חב' הגיחון.

"הגם שהתובע הוא עו"ד אשר פגיעתו מהתנהלות זו היא מזערית, איני יכולה שלא לשאול את עצמי – מה היה קורה אם אזרח הדיוט, קשה יום, שאין בכוחותיו ובידיעותיו את היכולת להתמודד עם גישה מחמירה זו?!" הוסיפה השופטת.

לאור האמור, השופטת קבעה כי חב' הגיחון תשלם לתובע 647 שקלים וכן פיצוי סמלי של 1,000 שקלים בשל הטרחות והטרדתו.

בסיכום, חויבה חב' הגיחון לשלם לתובע סך של 1,647 שקלים וכן הוצאות משפט של 500 שקלים.


(ת"ק 13109-07-10 גבעון נ' חברת הגיחון בע"מ)

אביתר אסף, אהרון גל, בית משפט לתביעות קטנות, הנהלת בתי משפט, נפתלי שילה, פרקליטות

התנהלות פרזיטית קלוקלת הפרקליטים עו"ד אביתר אסף ואהרון גל מול בית משפט לתביעות קטנות

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטתחלואי מושב הליצים של שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה שמונע מאמא וילדיה להיפגש במשך 5 שנים בדלתיים סגורות, ללא ראיות, וללא סיבה אובייקטיבית בהתנהגותם ותפקודם, אלא ע"פ עלילות ומעללי פקידות סעד.

אוקטובר 2014 – מדובר במעצר ברוטלי של האמא ל' על ידי מאבטחי בית משפט לענייני משפחה רמת גן בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. עילת המעצר היתה כי ל' מחזיקה מכשיר הקלטה מה שלא נמצא בחיפוש מאוחר יותר. האמא ל' פנתה לבית משפט לתביעות קטנות לבירור ההתפרעות האלימה של מאבטחי הנהלת בתי המשפט – מרינה אוסיפוב. בפסק הדין מה- 16 בספטמבר 2014 ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט, קבע כב' השופט איתי הרמלין (סעיף 36): "סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 2,200 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל". – נכון ל- 21.10.2014 לא שילמה הנתבעת (המדינה מיוצגת ע"י עו"ד פרקליטים אביתר אסף ואהרון גל)

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן
מאבטחת מרינה אוסיפוב – עצרה בברוטליות את האמא ל' והוחזיקה אותה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.

רמיית פרקליטות המדינה ונציגיה עו"ד אסף אביתר ואהרון גל

הפרקליטים מטעם המדינה (הנתבעת) פעלו בדרך רמיה. מצד אחד שלח עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014 מכתב לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט, מה שלא ביצע. מצד שני כעבור 4 ימים שלח עו"ד אהרון גל ערעור לבית משפט מחוזי בן 228 עמודים לבטל הפיצויי של 2200 ש' שקבע בית המשפט. שופטת המחוזי עופרה צ'רניאק דחתה את הערעור של עו"ד אהרון גל, וחייבה את המדינה לשלם 5,000 שקלים לתובעת האמא ל'.. ראה החלטה שופטת צ'רניאק מה- 18.01.2015.

ביזו בית משפט לתביעות קטנות –  הפרקליטות ונציגיה עו"ד אביתר אסף ואהרון גל ביזו את בית משפט לתביעות קטנות בכך שלא שילמו סכום הפיצוי בסך 2200 שקלים ע"פ המועד שקבע בית המשפט בפסק הדין.

מרמים את האזרח הקטן – עו"ד אביתר אסף ואהרון גל פעלו גם בדרך רמיה בכך שלא ציינו מאומה במכתבם לתובעת האמא ל' על הכוונה בעוד 4 ימים להגיש ערעור של 224 עמודים, ומקום זה מרחו הבלים לכאורה הם מבקשים את פרטי חשבון הבנק שלה מאחר ואינם מצליחים לאתר אותה, בעוד שברור להם שלא יבוצע שום תשלום.
התנהגותו של עו"ד אביתר אסף, אהרון גל והפרקליטות מדיפים ריח נקמנות, בזבוז משאבי הציבור לשימוש בכוח השררה למטרות אפלות.

מזלזלים בהליך השיפוטי – להוסיף חטא על פשע טוען עו"ד אהרון גל בעזות ובזלזול כעילה בכתב הערעור כי בית משפט לתביעות קטנות נמנע מלהעביר את התיק לבית משפט השלום, בעוד שיכל לערער במועד ההחלטה ב- 16 ביולי, אלא משלא היה פסק הדין מה- 16 לספטמבר לרוחו החליט לערער גם על עניין זה.

להלן קטע מכתבת "הפרופורציות של הפרקליטות – החיוב: 2,200 שקל; הערעור: 228 עמודים" news1 , איתמר לוין, 21.10.2014

ההתנהלות של הפרקליטות נראית כמו נקמנות לשמה במי ש"העזה" לנצח חלק מהמערכת: הנהלת בתי המשפט. תראו אלו משאבים מגויסים כאן – לא כדי להגן על אינטרס ציבורי כלשהו, אלא כדי להגן על המערכת עצמה.

אולי במקום להתמודד עם ל', תבדוק הפרקליטות את ממצאיו העובדתיים של השופט איתי הרמלין? אולי היא תבחן האם יש הצדקה לאזוק אדם במשך שעות במקום פומבי, במקום לקחת אותו מיד לתחנת המשטרה? ואולי הפרקליטות גם תברר מדוע המשטרה משלמת מדי שנה עשרות מיליוני שקלים על פשלות שלה, והנהלת בתי המשפט לא מוכנה להשלים עם חיוב של 2,200 שקל? ובעברית פשוטה: אולי במקום לריב עם המראה, תפיקו לקחים?

….

הנהלת בתי המשפט הגישה (6.10.14) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת רשות ערעור בת 228 עמודים על פסק דין נגדה שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות. הבקשה עצמה כוללת 28 עמודים, ועוד 200 עמודים של מסמכים ומוצגים – והיא נוגעת לפסק דין שהיקפו הכספי 2,200 שקל.

מדובר בפסק דינו של השופט איתי הרמלין, שחייב את המדינה לפצות את שם-טוב ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות בסך 700 שקל בשל איזוקה הממושך לאחר שנחשדה (שלא בצדק) כאילו היא מקליטה בניגוד לחוק דיון משפטי. הרמלין קבע, כי לא הייתה הצדקה להחזיק את שם-טוב אזוקה בפומבי שעות רבות, אלא היה צורך להעביר אותה מיד לתחנת המשטרה הקרובה.

עצם הגשת הבקשה היא מעשה חריג, ודאי מצד המדינה, שכן בתי המשפט המחוזיים נוהגים שלא להתערב בפסקי הדין של בתי המשפט לתביעות קטנות – בעיקר משום שכל מטרתם של בתי משפט אלו היא לסיים את ההליכים במהירות וביעילות. היקפה של הבקשה גם יקשה על שם-טוב להתמודד לבדה עם הערעור ועשוי לחייב אותה להזדקק לשירותי עורך דין, במיוחד כאשר הנהלת בתי המשפט מיוצגת בידי הפרקליטות – וגם זאת בניגוד לעקרונות היסוד של בתי המשפט לתביעות קטנות, החוסכים את הצורך בייצוג משפטי.

המדינה אומרת בפה מלא, כי היא הגישה בכוונה בקשה כה נרחבת – לדבריה, כדי להוכיח שבית המשפט לתביעות קטנות טעה כאשר דן בתביעה מלכתחילה. בערעורים מקובל לצרף אך ורק את פסק הדין עליו מוגש הערעור, ולא את התיק כולו – המצוי ב"נט המשפט" ומועבר לערכאת הערעור. במקרה זה, נראה שהמדינה צירפה את מלוא התיק מבית המשפט לתביעות קטנות, כולל כתב התביעה וכתב ההגנה, וכן בקשות ותגובות להן שעלו במהלך הדיון.

יצויין, כי אם היה בית המשפט לתביעות קטנות מחליט להעביר את התביעה לבית משפט השלום, הייתה המדינה יכולה ליהנות מייצוג משפטי. בכך היא הייתה זוכה ליתרון בלתי הוגן על שם-טוב, או שהאחרונה הייתה נאלצת לשכור עורך דין בתביעה שעמדה במקור על 5,000 שקל בלבד.

עוד תופעה חריגה בערעור היא העובדה, שאורך הבקשה עצמה יותר מכפול מפסק אליו היא מתייחסת. פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות השתרע על פני 12 עמודים, ובקשת רשות הערעור תופסת כאמור 28 עמודים.

טענה תמוהה בולטת של המדינה היא ש"פסק הדין נשוא בקשה זו מעורר שאלות משפטיות הראויות לבחינת ערכאת ערעור". כידוע, פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות אינם מחייבים אפילו שופטים אחרים באותה ערכאה, כך שקשה להבין מדוע המדינה טוענת שבמקרה זה יש צורך בהכרעה של בית המשפט המחוזי בשאלות המשפטיות. המדינה גם מסתכנת בכך שהמחוזי יאמץ את קביעותיו של בית המשפט לתביעות קטנות, ובכך יקבע הלכה שתנחה את בתי משפט השלום. לפיכך עולה תהייה, האם הפרקליטות הביאה בחשבון סיכון זה.

בבקשת רשות הערעור טוענת המדינה, כי בפסק דינו של הרמלין היו שלוש טעויות קשות המצדיקות ערעור: הימנעותו מהלהעביר את התיק לבית משפט השלום, סירובו לאפשר להנהלת בתי המשפט להיות מיוצגת בידי עורך דין והטלת החבות על המדינה בשל איזוקה של שם-טוב. הבקשה הוגשה בידי עו"ד אהרון גל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

מכתב עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014  לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט
איתי הרמלין, אלימות בירוקרטית, בית משפט לתביעות קטנות, הנהלת בתי משפט, פרקליטות

כבוד השופט איתי הרמלין דחה בקשת פרקליטות המדינה לייצוג בבית משפט לתביעות קטנות נתבעת מאבטחת הנהלת בתי משפט

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות תל אביב – דחה בקשה של משרד המשפטים לייצוג על ידי עורך דין – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי משפט/חשב

פסק דין ת"ק 3758-06-14 איתי הרמלין לורי שם טוב נגד מדינת ישראל

החלטה של כבוד השופט איתי הרמלין, בו קיבל את טענותיה של לורי שם טוב, התובעת את מרינה אוסיפוב מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן, משרד המשפטים, הנהלת בתי משפט/חשב , בגין תקיפה, איזוק ומעצר שווא של אזרחית על ידי מאבטחת שלא הוסמכה לכך ושלא כדין. לורי שם טוב טענה לביצוע עוולה כלפיה של הפרת חובה חקוקה, מעצר שווא, נגישה, תקיפה וניצול לרעה של כוח המשרה.

משרד המשפטים הגיש תגובות עתירות דפים ונספחים בהם טען, כי הנתבעת מרינה אוסיפוב, מאבטחת בית משפט, זכאית לייצוג משפטי מטעם המדינה.
טענותיה של לורי שם טוב התקבלו על ידי כבוד השופט הרמלין, וכך נרשם בהחלטה:
"באופן פרדוקסלי הוגשה כאמור הבקשה לייצוג על ידי עורך דין כשהיא חתומה על ידי עורך דין. אם אין די בפרדוקס זה, הרי שעורך דין אריאל נתן, נימק את הבקשה לקבלת היתר יצוג בכך שלפי טענתו ממילא לפי הדין מותר יצוגה של המדינה על ידי עורך דין גם בבית המשפט לתביעות קטנות.
אף על פי שעורך דין אריאל נתן התעלם מהערתי על הפרדוקס הנעוץ בכך שבטרם אושרה בקשתו שהנתבעת תהיה מיוצגת על ידי עורך דין, הוא מגיש בשמה בקשות שונות.
אינני סבור כי לסמכות של היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בכל הליך משפטי רלבנטיות לשאלה הנדרשת להכרעה. סמכות זו אינה קשורה לייצוגו של צד להליך משפטי, אלא בהצטרפות של היועץ המשפטי לממשלה להליך כמביע עמדה נוספת (וחשובה).
אינני סבור גם שניתן לקבוע שההסדר באשר לייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות שלא על ידי עורך דין הוא דין כללי בעוד שההסדר באשר לייצוג המדינה על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה הוא דין מיוחד המסייג אותו.
נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה תומכות במיוחד בדחיית הבקשה לייצוג המדינה על ידי עורך דין בתיק זה.
מדובר במקרה מובהק שבו יצוג על ידי עורך דין יפגע בשוויון, כיוון שלצד השני אין כדאיות בשכירת שירותיו של עורך דין. מצב כזה בדיוק נועדו למנוע ההסדרים הקבועים בסעיף 63 לחוק בתי המשפט.
תביעה זו מתייחדת גם בזהותן של הנתבעות ובמיוחד זהותה של הנתבעת השנייה – הנהלת בתי המשפט. מראית פני הצדק מחייבת כי בתביעה נגד אנשי מערכת המשפט לא ינתן יתרון דיוני או אחר למי שנמנה על המערכת שבה מתנהל המשפט או למערכת עצמה, כשהיא צד להליך.
השורה התחתונה היא שאני דוחה את הבקשה לייצוג על ידי עורך דין."

 

להלן החלטת כבוד השופט איתי הרמלין

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008