ביטוח לאומי, גמלת סיעוד, התעללות בירוקרטית, חדשות, יונה לייבזון, מבחן תלות ביטוח לאומי, ניצולי שואה, קשיש

ייסורים בדרך לסיוע מהביטוח הלאומי: "הושפלתי"

נדמה שמצבם של הקשישים בישראל רק הולך ומחריף, והם מוצאים את עצמם שוב ושוב נאבקים במדינה, שבמקום לעזור להם משפילה ומעבירה אותם ייסורים עד שיקבלו את שמגיע להם. בסדרת כתבות מיוחדת נספר על התחנות השונות שהקשישים וקרובי משפחותיהם עוברים כשהם מגיעים למצב סיעודי

יונה לייבזון | חדשות 2 | 31/07/17

בישראל חיים יותר מ-900 אלף בני 65 ומעלה, מתוכם 200 אלף קשישים סיעודיים. כ-90% מהם מטופלים בבית והיתר בבתי אבות. כשקשיש מגיע לגיל שבו אינו יכול לבצע לבד את הפעולות הבסיסיות, המקום הראשון שהוא ובני משפחתו פונים אליו הוא הביטוח לאומי, שם יקבעו האם מגיעה לו עזרה מהמדינה.

רחל, ניצולת שואה, נותרה לבדה בדירתה הקטנה בצפון. ילדיה עוזרים לה כמה שניתן, מבקרים מדי יום, אבל בסופו היא לבד, מתמודדת עם כל מה שגיל 90 מביא עימו. "אני בוכה המון, כל השנים לא נזכרתי כל כך הרבה במחנות כמו שעכשיו", היא מספרת.

"הגשנו בקשה להחמרה לביטוח הלאומי, לא ציפינו שישלחו אחות", מספר דוד (שם בדוי), בנה של רחל. "חשבנו שבגיל הזה כבר לא משפילים אנשים, אבל מתברר שטעינו. היא אמרה לי 'תראי לי איך את מתלבשת' ושאלה עוד כל מיני דברים אינטימיים. זה מאוד משפיל, בייחוד אדם כמו אימא שלי, שעברה את השואה עם השפלות שאי אפשר לתאר בכלל".

"הרגשתי השפלה, בכיתי אחר כך כמה ימים", תיארה רחל. "שאלו אותי איך היד בגבס, איך את לובשת גרביים, איך את סוגרת את הדלת. השפלה כזו שלא תיארתי לעצמי שזה הגיע לדברים כאלה".

הם לא הסתפקו רק בבדיקה של ביטוח לאומי שנקראת "מבחן תלות" ובו נדרש הקשיש להדגים אילו פעולות בסיסיות הוא יכול לבצע, וצרפו את חוות הדעת של הרופאה הגריאטרית מקופת החולים. בחוות הדעת נכתב: "המטופלת נמצאת בסיכון שנשארת לבד… זקוקה להשגחה 24 שעות, ועזרה רבה בתפקוד יום יומי".

אבל בביטוח הלאומי לא התרשמו, ולא נתנו לה את הסיוע המרבי. "ההבדל בין המסמכים לבין הביטוח הלאומי כאילו בדקו בן אדם אחר, כאילו לקחו בטעות מסמכים של מישהו אחר", אמר דוד. "לאיזה מצב אדם צריך להגיע כדי לקבל את שעות הסיוע? איך ייתכן שאישה בודדה אלמנה, ניצולת שואה בת 90, עיוורת, לא מקבלת את מה ש-50-60 שנה שילמה עבורו דמי ביטוח לאומי? למי כן מגיע?".

לא קיבלה את הסיוע. שמחה כהן

"אני לא מבינה את זה, מי יושב שם?", מוסיפה רחל. "מי מחליט את זה? למי כן מגיע?". רחל נותרה עם 9 שעות שבועיות בלבד שקיבלה מהביטוח הלאומי, וזה פשוט לא מספיק.

"אני אחרי גיל 90, אבל במה שנשאר לי אני רוצה ליהנות קצת", אומרת רחל. "לא להיות תקועה כל הזמן בבית וגם קצת עזרה. אני רוצה עוד קצת להמשיך כמו בן אדם. והביטוח הלאומי הורס לי את החיים".

"מוציאים לקשישים את הנשמה"

גם שמחה כהן בת ה-86 לא יכולה להישאר לבד. כבר שבע שנים היא לא יצאה מהבית, היא בקושי הולכת ומצבה הבריאותי רק מידרדר. היא ביקשה מהביטוח הלאומי עזרה נוספת, וגם ממנה, למרות מצבה, הם דרשו לעבור את אותן הבדיקות. ילדיה עושים תורנויות על הטיפול בה, וגם הם כבר אינם צעירים בעצמם.

גם מי שמקבל את כל זכויותיו בביטוח הלאומי נדרש לא פעם להתמודד עם השלב הבא: הביטוח הסיעודי. ביטוח שיש למיליוני אזרחים אבל גם כאן הדרך לקבל את הקצבה החודשית לא פשוטה. בכתבה הבאה בסדרה נראה איך למרות שמשלמים כל החיים בדיוק בשביל הרגע שנזדקק לכסף, בחברת הביטוח יעשו הכול כדי לא לשלם.

מודעות פרסומת
ביטוח לאומי, גוינומטר, ועדה רפואית, ועדה רפואית ביטוח לאומי, חדשות, מכשירי מדידה, נכות מעבודה, עו"ד ברוך בן פזי, פניות הציבור ביטוח לאומי, קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה

ועדות רפואיות ביטוח לאומי – כל רופא אמור להצטייד במכשיר מדידת טווח תנועת מפרק

מ1
מדידת טווח תנועת מרפק בעזרת גוינומטר

אפריל 2017 – טווח תנועת מפרקים כגון טווח תנועת מרפק, מפרק רגל, כתף הינם פרמטרים משמעותיים ומכריעים לקביעת אחוזי נכות רפואית של נפגע עבודה, נכות רפואית ועוד. ע"פ אחוזי הנכות נקבעת הגמלה של הנכה המשמעותית להמשך חייו.

מדוע אם כן רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?

שאלה זאת הופנתה לפניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ולהלן תשובתו של עו"ד ברוך בן פזי (להלן מכתב התשובה):

"באופן עקרוני כל רופא מומחה אמור לשאת עמו מכשיר מדידה מתקפל שניתן לשימוש בכל עת.

למרות זאת, מכיוון שמדובר ברופאים מומחים בתחום בעלי וותק וניסיון, הרי שעניין המדידה לצורך קביעת טווחי תנועה (במסגרת הוועדות), יכולה להתבצע גם במבט בוחן ללא המכשיר. דבר שלא אפשרי בקביעת התנועה לצורך ניתוחי או טיפול בו הקביעה חייבת להיות מדויקת ברמה של מעלה".

נשאלת השאלה מהי רמת הדיוק של מבט בוחן של רופאי ועדות הביטוח הלאומי? שהרי כל מעלה הנה משמעותית לקביעת אחוזי הנכות ולרמת חייו של הנכה. נתון זה לא סיפק עו"ד ברוך בן פזי משום שדיוק מבט בוחן של אדם סביר הנו בין 5 ל- 10 מעלות, ומכאן תוצאות שגויות של רופאי ועדות רפואיות המוסד לביטוח לאומי.

מכתב המוסד
תגובת עו"ד ברוך בן פזי פניות הציבור ביטוח לאומי – מדוע רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?
ביטוח לאומי, חדשות, יעקב מזרחי, מבקר המדינה, מינהל הגבייה ביטוח לאומי, צו הגנה חושפי שחיתויות, שחיתות ביטוח לאומי

מבקר המדינה העניק צו הגנה ליעקב מזרחי על חשיפת שחיתות בביטוח הלאומי

חדשות 2 – יונה לייבזון , פברואר 2017
מבקר המדינה קיבל את טענתו של יעקב מזרחי, עובד בביטוח לאומי, כי פוטר על רקע תלונות שהעביר לראשי המוסד על חשד לשחיתות. מדובר בפעם הראשונה שמבקר המדינה יוסף שפירא מוציא "צו הגנה" בביטוח הלאומי.

מזרחי, מנהל אגף הגבייה ממעסיקים במנהל הגבייה של הביטוח הלאומי, טען לאי סדרים במחלקה. הוא טען שהמדינה לא פעלה נגד מעסיקים ששילמו דמי ביטוח לאומי מופחתים ולא פעלה נגדם. עוד הוא טען כי אף מעורבת בעניין חברה חיצונית, שעובדת מול חברות שונות ורשויות, במטרה לעזור לעסקים להקטין את התשלום לביטוח הלאומי.

הפרשה הזו גם נבדקת ביחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה. המבקר קבע שמזרחי פוטר על רקע התלונות הללו והורה להחזירו לעבודה. מלשכתו של שר הרווחה חיים כץ, הממונה על הביטוח הלאומי, מסר כי הם הנחו את הביטוח הלאומי לפעול בהתאם למסקנותיו של המבקר.

ביטוח לאומי, ועדה רפואית, לי נעים, נפגעות תקיפה מינית

פסיכיאטר ביטוח לאומי קבע שהנאנסת לא עברה אונס ולכן לא תקבל קצבה

תיעוד מבפנים: פסיכיאטר מפקפק בעדות נאנסת – הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי אמורות לקבוע בין היתר את גובה הקצבה שמקבלים פגועי גוף ונפש על סמך ריאיונות שעורכים איתם. לאחת הוועדות האלו הגיעה ל', שעברה אונס על ידי רופא צבאי בזמן השירות. הרופא שנחשד באונס הודח מצה"ל בעסקת טיעון, אבל הפסיכיאטר בוועדה לא ממש האמין לנאנסת. כך זה נשמע
לי נעים | חדשות 2 | פורסם 26/10/16

ביטוח לאומי, ועדה רפואית, ועדה רפואית לעררים, ועדת ערר, חיים קליר

הטריק של רופאי הביטוח הלאומי לשופטים

הטריק של רופאי הביטוח הלאומי לשופטים , עו"ד חיים קליר , אוקטובר 2016

אם עשרה קבין של רשעות ירדו אל העולם, ללא ספק הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי נטלו תשעה מהם. מאות אלפי תלונות של נכים מיואשים על יחס מתנשא, מזלזל, לא מקצועי וחסר חמלה של רופאי הוועדות. עשרות וועדות ציבוריות. דיונים בוועדות הכנסת. דוחות מבקר המדינה. כל אלה לא הצליחו לשנות את יחס רופאי המוסד אל חסרי הישע. והנה מסתבר כי רופאי המוסד מגלים יחס מתנשא ומזלזל לא רק כלפי החולים, אלא גם כלפי השופטים. כדי למנוע מהשופטים למלא את תפקידם בערעורי הנכים הם משתמשים בטריק נפסד. מיד נראה.

להורדת פסק הדין – בית הדין האזורי לעבודה ערעור על ועדה רפואית לעררים של ביטוח לאומי  – ב"ל 6541-12-14

ג' בן ה- 39 סובל מאפילפסיה, ממחלת לב, מהגבלות בעמוד השדרה, מאבן בכליות ואלה רק חלק ממחלותיו. למרות כל מגבלותיו, רופאי הוועדה הרפואית לעררים קבעו כי הוא לא זכאי לקבל קצבת נכות כללית משום שלא איבד 50 אחוז מכושרו להשתכר (תנאי סף לקבלת הקצבה). במכתב הדחייה שנשלח אל ג' הרופאים מנו אחד לאחד את הליקויים שלו ולבסוף קבעו: "לדעת חברי הוועדה, על בסיס האבחון הרפואי ובהתחשב בגילו, השכלתו ועברו התעסוקתי הנכה מסוגל לעבודה במשרה מלאה".

ג' ערער לבית הדין לעבודה בנצרת. השופט ד"ר טל גולן הזכיר לנציג הביטוח הלאומי כי הוועדה הרפואית לעררים היא גוף מעין שיפוטי כי היא חורצת גורלות וזכויות. לכן רופאי הוועדה חייבים לנמק את החלטתם. הנימוקים דרושים כדי לאפשר לשופטים בערעור ללמוד על מהלך המחשבה שהביא להחלטת הרופאים. לכן לא די לקבוע שג' מסוגל לעבוד במשרה מלאה. קביעה כזו היא מסקנה כללית שניתן להעבירה ב"העתק הדבק" ממכתב דחייה אחד למשנהו ולא נימוק המאפשר לשופט למלא את תפקידו כשהוא דן בערעור על החלטה מסוימת.

אבל רופאי המוסד העידו על עצמם בפרוטוקול הוועדה כי הם קראו את המסמכים הרפואיים שהוגשו להם. הם פירטו בפרוטוקול את רשימת הליקויים של ג' והקפידו לציין כי הביאו את כל הגורמים הרלוונטיים בחשבון, השיב נציג המוסד לשופט.

הפרוטוקול אינו מלמד על כך שהוועדה קיימה דיון ארוך וממצה אלא נהפוך הוא, קבע השופט גולן. החלטת הוועדה כפי שהיא משתקפת מתוך הפרוטוקול היא מראית עין. היא נחזית כמנומקת אולם בפועל חסרה בה התייחסות אמתית לנסיבותיו האישיות של ג', לליקויים מהם הוא סובל ובמיוחד להשפעה המצטברת שלהם על כושר עבודתו. הוועדה לא קיימה כל דיון נפרד רציני באף אחד מהליקויים. כך למשל אין בפרוטוקול הוועדה כל הסבר כיצד משפיעה מחלת האפילפסיה, תכיפות ההתקפים וחומרתם על יכולתו של ג' לעבוד. באותו אופן אין בה כל עדות על דיון בהשלכות מחלת הלב על כושר העבודה ואף לא בהשפעה המצטברת של שני הליקויים, האפילפסיה והלב.

בקיצור, הפעם לא הצליח לרופאי הוועדה. השופט הבין כי הם ניסו למנוע ממנו אפשרות לבקר אותם. אולם בפועל גם לא נעשה דבר כדי שהשיטה תשתנה. השופט החזיר אל אותם רופאים את תיקו של ג' כדי שינמקו את החלטתם משום שלפי התרשמותו רופאי הוועדה אינם "נעולים בהחלטתם". המוסד חויב בתשלום הוצאות בסך 2,500 שקל בלבד. ג' יחזור לרופאי הוועדה וקשה לחשוד בהם שהם ישנו את החלטתם לאחר שייאלצו לנמק אותה. בקיצור "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". כמה עצוב. 25.10.2016

ביטוח לאומי, חברות הסיעוד, מטפל סיעודי, קשיש

משרד הרווחה וביטוח לאומי מפקירים קשישים לחסדיהם של חברות הסיעוד

מרץ 2016 – ביטוח לאומי ומשרד הרווחה האמון על המוסד אינם מפקחים על המטפלים הסיעודיים שהם שולחים אל הקשישים באמעות חברות הסיעוד, ובכך מפקירים את הקשישים לחסדיהם של מטפלים רוצחים ואנסים.

ביטוח לאומי, ביקור בית, בית דין אזורי לעבודה, גמלת השלמת הכנסה, חד הוריות, חוקר ביטוח לאומי

ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה

ביטוח לאומי: הנזקקת לא בבית? אז אין קצבה , ynet , אוגוסט 2014

בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו – 13165-09-12 – 13/08/2014  –  חוקר נשלח לביתה של אם לשלושה בלוד כדי לבדוק אם היא עדיין זכאית להשלמת הכנסה. כשאף אחד לא ענה לו, הוא החליט לשלול לה את הקצבה – מערכת PsakDin

חוקר מטעם ביטוח לאומי הגיע לביקור פתע בביתה של אם חד-הורית מלוד על מנת לבדוק אם היא עדיין זכאית לתשלומי הבטחת הכנסה. בדו"ח החקירה שלו, שבעקבותיו נשללה הגמלה מהאישה, כתב החוקר שהיא לא שיתפה עמו פעולה ולא פתחה לו את דלת ביתה. האישה נאלצה להיגרר להליך משפטי נגד הביטוח הלאומי, ורק בסופו קבע בית הדין כי היה מחדל בחקירה.

בפברואר 2012 הגיע חוקר מטעם ביטוח לאומי לביתה של אישה קשת יום, אם חד-הורית לשלושה המתגוררת בלוד. מאחר שאיש לא ענה לו בדירה, הסתמך החוקר על שיחה אקראית עם שכן שאמר לו שהאישה עזבה, ולפיכך נשללה זכאותה לקבל הבטחת הכנסה.

כשהתברר לה העניין פנתה האישה לביטוח לאומי והסבירה שבביתה התגלתה רטיבות ולכן עברה להתגורר אצל אמה למשך שבוע ימים. בשל כך, כעבור זמן מה נשלח החוקר לביקור שני, והפעם הוא טען שהאישה סירבה לפתוח לו את הדלת. על כן, ההחלטה לשלילת הבטחת ההכנסה של האישה נשארה על כנה.

בעקבות זאת הגישה האישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עו"ד איתן ליברמן. היא טענה שהחלטת הביטוח הלאומי פגעה קשות בה ובילדיה: נמנעה ממנה הכנסה משמעותית, היא נאלצה להוציא את ילדיה ממעונות, ובוטלו ההטבות שקיבלה כאם חד-הורית, בהן סיוע בשכר הדירה.

התובעת הכחישה שאי-פעם סירבה לפתוח את דלת ביתה בפני החוקר, והדגישה שגם אין כל היגיון שתעשה דבר כזה, משום שהיא וילדיה תלויים בגמלה וזקוקים לה. היא צירפה חוזה שכירות המוכיח כי היא אכן מתגוררת בדירה שעליה הצהירה. התובעת הסבירה שאפשר שהייתה שקועה בשינה עמוקה בעת הביקור השני ולא שמעה את הדפיקות בדלת, אך היא תמהה מדוע החוקר לא התקשר אליה לסלולרי.

החוקר מטעם ביטוח לאומי עמד על גרסתו שהתובעת סירבה לפתוח את דלת ביתה. לאחר שנשאל בעדותו מדוע לא התקשר לתובעת כדי לוודא שהיא נמצאת בבית, הוא השיב שאינו נוהג להתקשר לטלפונים סלולריים, כיוון שכך מבוטחים יכולים "לעבוד עליו" שאינם בבית. לדבריו, הוא בדרך כלל מתקשר לטלפונים נייחים, אבל לתובעת אין כזה.

השופטת הדס יהלום בחרה להעדיף את גרסתה של התובעת. טענתו שלפיה אינו נוהג להתקשר לסלולריים לא התקבלה, ונקבע כי זו לא סיבה מספקת למחדל בחקירתו.

לפי השופטת יהלום, אם החוקר היה מתקשר לתובעת, הוא יכול היה לוודא שהיא נמצאת בבית שעליו דיווחה או לאשש את טענותיו כי אינה מתגוררת שם. לנוכח חוזה השכירות שהמציאה התובעת, אישרה השופטת שהתובעת מתגוררת במקום שעליו שהצהירה.

השופטת ציינה בפסק הדין כי בסופו של דבר ביטוח לאומי אישר לתובעת את הגמלה ולכן לא ניתן סעד אופרטיבי. עם זאת, התביעה התקבלה וההחלטות שהסתמכו על דו"ח החוקר החסר – בוטלו.