ביורוקרטיה, נפגעי עבודה, קצבת הבטחת הכנסה, קצבת נכות כללית

לשכת הרווחה נתניה וסניף ביטוח לאומי – ביורוקרטיה וחוסר מעש מול נפגע עבודה ומשפחתו

לשכת הרווחה נתניה וסניף ביטוח לאומי – ביורוקרטיה וחוסר מעש מול נפגע עבודה ומשפחתו

הכתבה מחכים שנתיים לביטוח לאומי: "המקרר שלנו ריק" , מרינה גולן , דצמבר 2012 ,mynet

מזה שנתיים מחכה אבי גבריאל (50) מנתניה, שעזב את מקום עבודתו בגלל מצבו הרפואי, לקיצבה מהביטוח הלאומי. המשפחה בעלת שש הנפשות נאלצת להתקיים מ-4,000 שקלים בחודש. הביטוח הלאומי: "תביעתו מורכבת מאוד"

שנתיים עברו מאז שאבי גבריאל בן 50, אב לארבעה ילדים מנתניה, עזב את מקום עבודתו. הוא עבד במשך 23 שנים בחברה שמייצרת מצברים, וכתוצאה מהחשיפה לחומרים רעילים מצבו הבריאותי הידרדר. לאחר שרופא תעסוקתי קבע כי על גבריאל להפסיק לעבוד, הוא פנה לביטוח לאומי בבקשה להעניק לו סיוע כספי, אך ההחלטה בעניינו מתעכבת, ובינתיים מצבם של גבריאל ומשפחתו ממשיך להידרדר.

בנוסף לבעיות הרפואיות, מתמודדת המשפחה עם מצב כללי קשה. "המקרר בבית ההורים שלי רוב הזמן ריק", מספרת יפית, בתו הבכורה של גבריאל. "בתחילת השנה לאמא שלי לא היה כסף לשלם לגן של אחי הקטן ואמרו לה שאין טעם לרשום אותו לשנה הבאה, עד שהחוב לא יוסדר.

"פעם היינו משפחה רגילה, שלא היה חסר לה כלום. קיבלנו מההורים שלנו את כל מה שצריך. היום אמא שלי עוברת ממכולת למכולת כדי לרשום על החשבון מצרכים בסיסיים שהיא חייבת לקנות והיא בוכה כי אין לה ממה להכין ארוחת שבת. אני לא יודעת עוד כמה זמן אבא שלי יחזיק מעמד. מאדם שמח ואופטימי הוא הפך לשבר כלי שאינו מסוגל לפרנס את משפחתו".

לפני כשנתיים, כאמור, מצבו הרפואי של גבריאל החל להידרדר. זה התחיל מכאבים במפרקים ועבר לכאבים בעצמות. אחרי זה נפגעו גם ראייתו ושמיעתו. גבריאל פנה לרופאים שונים, אך אף אחד לא ידע להסביר מה קורה לו.

בחודש דצמבר 2010 קבעה רופאה תעסוקתית כי גבריאל אינו יכול להמשיך ולעבוד עקב מצבו הרפואי. לאור המלצה זו הוא פנה להנהלת המפעל שבו עבד יותר מ-23 שנה והודיע על רצונו להתפטר. לאחר פיטוריו החל גבריאל לחתום אבטלה ובמקביל גם פנה אל המוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות כללית.

"הפגיעות שמהן סובל גבריאל מצדיקות נכות כללית המזכה בקיצבה חודשית, וזה בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי לנפגעי העבודה", הסביר עו"ד מיכאל סימניאן, המייצג אותו. "גבריאל אינו מסוגל לעבוד כי הוא סובל מבעיות נשימה קשות, כאבים בלתי פוסקים באיברים פנימיים ולחץ דם גבוה".

למרות כל אלה, הוועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה לגבריאל רק 40 אחוזי נכות, שאינם מזכים אותו בסיוע כספי. בחודש מאי השנה פנה גבריאל באמצעות עו"ד סימניאין לביטוח לאומי, בתביעה להכרה בו כנפגע עבודה.

מכיוון שמדובר בתביעה המתייחסת למחלות מקצוע אשר נגרמות מחשיפה ממושכת לחומרים רעילים, ביטוח לאומי מקיים חקירה מול המעסיק ומול האדם שטוען לנכות. במקרה של גבריאל החקירה הסתיימה כבר בחודש אוגוסט השנה, אך ההחלטה כאמור טרם התקבלה.

"חיפשנו אפשרות נוספת ופנינו לביטוח לאומי בבקשה לאפשר לגבריאל לקבל תשלום הבטחת הכנסה עד לקבלת ההחלטה", הסביר עו"ד סמניאן . "אך גם שם נתקלנו באטימות. התברר שגבריאל אינו עונה לקריטריונים להבטחת הכנסה, מכיוון שאשתו מרוויחה 4,000 שקלים בחודש".

"בגלל כל הסחבת של הביטוח הלאומי, היכולת הכלכלית והנפשית של ההורים שלי כבר הגיעה לקיצה", אמרה יפית גבריאל. "אבא שלי במצב קשה ולאחרונה הוא החל להסתגר בבית ולא מוכן לדבר עם אף אחד. מאבא אוהב ודואג, הוא הפך לאדם אפאתי ודיכאוני.

"האחים שלי הקטנים לא מבינים מה קורה. אמא ואבא לא יכולים לקנות להם כלום, אפילו לא את הדברים הכי בסיסיים, והם לא רגילים לזה. בגן של אחי הקטן נוצר חוב של אלפי שקלים ואמא שלי נאלצה ללכת לבנק ולהשפיל את עצמה כדי לקבל את ההלוואה, אחרת היו זורקים את אחי מהגן. המשפחה שלנו לא רגילה לחיות בחובות".

מהביטוח הלאומי נמסר: "תביעתו של גבריאל לדמי פגיעה מורכבת מאוד בשל הפגיעות המרובות אותן ציין בתביעתו, הטיפול בה נמשך גם בימים אלה. ב-2.12.12 נשלחה אליו בקשה להמצאת אישור מרופא תעסוקה לאלו חומרים נחשף בעבודתו, אישורי מעסיק – בדיקת מפלסי רעש בתחנות בהן עבד ובדיקת שמיעה עדכנית שביצע.
"בכל מקרה הטיפול אמור להימשך, מכיוון שמדובר במחלות מקצוע מרובות וגם אם יוכרו הוא יופנה לוועדה רפואית על מנת לקבוע אחוזי נכות מעבודה. גבריאל הגיש תביעה להבטחת הכנסה ונדחה בשל הכנסות בת זוגו".

מודעות פרסומת
ביורוקרטיה, גמלת הבטחת הכנסה, נפגעי עבודה, קצבת הבטחת הכנסה, קצבת נכות כללית

לשכת הרווחה נתניה וסניף ביטוח לאומי – ביורוקרטיה וחוסר מעש מול נפגע עבודה ומשפחתו

לשכת הרווחה נתניה וסניף ביטוח לאומי – ביורוקרטיה וחוסר מעש מול נפגע עבודה ומשפחתו

הכתבה מחכים שנתיים לביטוח לאומי: "המקרר שלנו ריק" , מרינה גולן , דצמבר 2012 ,mynet

מזה שנתיים מחכה אבי גבריאל (50) מנתניה, שעזב את מקום עבודתו בגלל מצבו הרפואי, לקיצבה מהביטוח הלאומי. המשפחה בעלת שש הנפשות נאלצת להתקיים מ-4,000 שקלים בחודש. הביטוח הלאומי: "תביעתו מורכבת מאוד"

שנתיים עברו מאז שאבי גבריאל בן 50, אב לארבעה ילדים מנתניה, עזב את מקום עבודתו. הוא עבד במשך 23 שנים בחברה שמייצרת מצברים, וכתוצאה מהחשיפה לחומרים רעילים מצבו הבריאותי הידרדר. לאחר שרופא תעסוקתי קבע כי על גבריאל להפסיק לעבוד, הוא פנה לביטוח לאומי בבקשה להעניק לו סיוע כספי, אך ההחלטה בעניינו מתעכבת, ובינתיים מצבם של גבריאל ומשפחתו ממשיך להידרדר.

בנוסף לבעיות הרפואיות, מתמודדת המשפחה עם מצב כללי קשה. "המקרר בבית ההורים שלי רוב הזמן ריק", מספרת יפית, בתו הבכורה של גבריאל. "בתחילת השנה לאמא שלי לא היה כסף לשלם לגן של אחי הקטן ואמרו לה שאין טעם לרשום אותו לשנה הבאה, עד שהחוב לא יוסדר.

"פעם היינו משפחה רגילה, שלא היה חסר לה כלום. קיבלנו מההורים שלנו את כל מה שצריך. היום אמא שלי עוברת ממכולת למכולת כדי לרשום על החשבון מצרכים בסיסיים שהיא חייבת לקנות והיא בוכה כי אין לה ממה להכין ארוחת שבת. אני לא יודעת עוד כמה זמן אבא שלי יחזיק מעמד. מאדם שמח ואופטימי הוא הפך לשבר כלי שאינו מסוגל לפרנס את משפחתו".

לפני כשנתיים, כאמור, מצבו הרפואי של גבריאל החל להידרדר. זה התחיל מכאבים במפרקים ועבר לכאבים בעצמות. אחרי זה נפגעו גם ראייתו ושמיעתו. גבריאל פנה לרופאים שונים, אך אף אחד לא ידע להסביר מה קורה לו.

בחודש דצמבר 2010 קבעה רופאה תעסוקתית כי גבריאל אינו יכול להמשיך ולעבוד עקב מצבו הרפואי. לאור המלצה זו הוא פנה להנהלת המפעל שבו עבד יותר מ-23 שנה והודיע על רצונו להתפטר. לאחר פיטוריו החל גבריאל לחתום אבטלה ובמקביל גם פנה אל המוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות כללית.

"הפגיעות שמהן סובל גבריאל מצדיקות נכות כללית המזכה בקיצבה חודשית, וזה בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי לנפגעי העבודה", הסביר עו"ד מיכאל סימניאן, המייצג אותו. "גבריאל אינו מסוגל לעבוד כי הוא סובל מבעיות נשימה קשות, כאבים בלתי פוסקים באיברים פנימיים ולחץ דם גבוה".

למרות כל אלה, הוועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה לגבריאל רק 40 אחוזי נכות, שאינם מזכים אותו בסיוע כספי. בחודש מאי השנה פנה גבריאל באמצעות עו"ד סימניאין לביטוח לאומי, בתביעה להכרה בו כנפגע עבודה.

מכיוון שמדובר בתביעה המתייחסת למחלות מקצוע אשר נגרמות מחשיפה ממושכת לחומרים רעילים, ביטוח לאומי מקיים חקירה מול המעסיק ומול האדם שטוען לנכות. במקרה של גבריאל החקירה הסתיימה כבר בחודש אוגוסט השנה, אך ההחלטה כאמור טרם התקבלה.

"חיפשנו אפשרות נוספת ופנינו לביטוח לאומי בבקשה לאפשר לגבריאל לקבל תשלום הבטחת הכנסה עד לקבלת ההחלטה", הסביר עו"ד סמניאן . "אך גם שם נתקלנו באטימות. התברר שגבריאל אינו עונה לקריטריונים להבטחת הכנסה, מכיוון שאשתו מרוויחה 4,000 שקלים בחודש".

"בגלל כל הסחבת של הביטוח הלאומי, היכולת הכלכלית והנפשית של ההורים שלי כבר הגיעה לקיצה", אמרה יפית גבריאל. "אבא שלי במצב קשה ולאחרונה הוא החל להסתגר בבית ולא מוכן לדבר עם אף אחד. מאבא אוהב ודואג, הוא הפך לאדם אפאתי ודיכאוני.

"האחים שלי הקטנים לא מבינים מה קורה. אמא ואבא לא יכולים לקנות להם כלום, אפילו לא את הדברים הכי בסיסיים, והם לא רגילים לזה. בגן של אחי הקטן נוצר חוב של אלפי שקלים ואמא שלי נאלצה ללכת לבנק ולהשפיל את עצמה כדי לקבל את ההלוואה, אחרת היו זורקים את אחי מהגן. המשפחה שלנו לא רגילה לחיות בחובות".

מהביטוח הלאומי נמסר: "תביעתו של גבריאל לדמי פגיעה מורכבת מאוד בשל הפגיעות המרובות אותן ציין בתביעתו, הטיפול בה נמשך גם בימים אלה. ב-2.12.12 נשלחה אליו בקשה להמצאת אישור מרופא תעסוקה לאלו חומרים נחשף בעבודתו, אישורי מעסיק – בדיקת מפלסי רעש בתחנות בהן עבד ובדיקת שמיעה עדכנית שביצע.
"בכל מקרה הטיפול אמור להימשך, מכיוון שמדובר במחלות מקצוע מרובות וגם אם יוכרו הוא יופנה לוועדה רפואית על מנת לקבוע אחוזי נכות מעבודה. גבריאל הגיש תביעה להבטחת הכנסה ונדחה בשל הכנסות בת זוגו".

בדיקה פסיכו דיאגנוסטית, בדיקה פסיכולוגית, ביורוקרטיה, בית דין לעבודה, הוצאות משפט, נפגעי פעולות איבה

מכשולים ביורוקרטיים ביטוח לאומי – הסתיר מנפגעת טרור מסמך בו השתמש לדחיית תביעתה

הכתבה ביטוח לאומי סרב במשך שנתיים לקבל מסמכים , שמעון בן עמי , zepo, נובמבר 2012

ביטוח לאומי סרב במשך שנתיים לאפשר למבוטחת לקבל לידיה העתק מן המסמכים אשר הוו בסיס לדחיית תביעתה


במסגרת בירור תביעתה כנפגעת טרור, הופנתה תושבת הצפון על ידי המוסד לביטוח לאומי לבדיקות פסיכולוגיות (פסיכו דיאגנוסטיות). לאור תוצאות הבדיקה, דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתה אך הסתיר מפניה ומפני עורכת דינה את מסמכי הבדיקה בנימוקים שונים. ד"ר כרמית טל, עורכת הדין המייצגת את האישה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה: "במדינה דמוקרטית, לא ייתכן שהמוסד לביטוח לאומי יסתיר מסמך בו השתמש להכרעה בתביעה". השבוע, בתום שנתיים של עיכוב, קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מפי כבוד השופטת עופרה ורבנר, כי על ביטוח לאומי לחשוף את המסמכים ולשלם לתובעת את הוצאות המשפט.

במסגרת דיון בתביעה שהגישה למוסד לביטוח לאומי הגיעה רינה (שם בדוי) לוועדה, שם התבקשה להיבחן בסדרת מבחנים פסיכולוגיים. באת כוחה של רינה, ד"ר כרמית טל, עורכת דין: "לצערנו, סימנו המבחנים את תחילת מסע הייסורים של מרשתי. לאחר שתביעתה נדחתה ביקשה מרשתי לקבל העתק מן המבחנים, שהוו הגורם המרכזי לדחיית התביעה, אך בקשתה לא נענתה. במהלך תביעה שהגשנו לבית הדין לעבודה הסכים בתחילה המוסד לביטוח לאומי לחשוף את המבחנים ולאפשר לה ולי, כעורכת הדין המייצגת אותה, לעיין בסיבות לדחיית תביעתה. חרף ההסכמה בחרו בביטוח לאומי שלא להעביר לידינו את התוצאות בטענה כי אסור לי, כעורכת הדין שלה, לעיין במסמכים אלה בהתבסס על תקנות הפסיכולוגים. בהליך משפטי נוסף הצגתי לבית הדין את העמדה שלנו כי המבחנים הפסיכו דיאגנוסטיים הם בבחינת רשומה רפואית ועל כן, מותר לי כעורכת הדין המייצגת אותה לקבל לידיי כל מסמך רפואי הנוגע לה, על מנת שאוכל לייצג אותה כראוי."

השבוע נדון העניין בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה שם נפסק כי על המוסד לביטוח לאומי לחשוף את מסמכי המבחנים וכי עורך דין מייצג יכול וצריך לקבל העתק מן המסמכים אשר הוו סיבה לדחיית התביעה של הלקוח שלו. בנוסף קבע בית הדין שבעקבות עיכוב המסמכים הזדקקה התובעת להליכים משפטיים נוספים ועל כן על הביטוח הלאומי לשלם לה את הוצאות המשפט.

"כנראה שהייתה למוסד לביטוח לאומי סיבה טובה לנסות ולהימנע מהעברת המסמכים וחשיפתם, אולם הדבר רק הפך את תביעתה של מרשתי לעיין במבחנים למוצדקת יותר. כעת, הודות לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה וכבוד השופטת עופרה ורבנר, תוכל מרשתי לעיין במסמכי המבחן ולשפוך קצת אור על ההחלטה לדחות את תביעתה. כולי תקווה שבעקבות פסיקה זו תימנע הישנות של מקרים דומים בעתיד", מסרה עו"ד טל.

אובדן כושר עבודה, אנשים עם מוגבלויות, ביורוקרטיה, הוועדה לפניות הציבור, ועדה רפואית, נכה

מול חומת הביורוקרטיה

הכתבה מול חומת הביורוקרטיה , ישראל היום , יולי 2011

מדי חודש מקבלת הוועדה לפניות הציבור בכנסת כ-200 תלונות מאזרחים שמחפשים מוצא אחרון • בראש הרשימה: ביטוח לאומי, הרשויות המקומיות וחברות הסלולר • יו"ר הוועדה, ח"כ מקלב: "נדהמתי מהאטימות של עובדי הציבור" גדעון אלון

יו"ר הוועדה לפניות הציבור, ח"כ מקלב

|

צילום: דודי ועקנין

רונית (השמות בכתבה בדויים), בתה בת ה-12 של רחל, סובלת מאוטיזם ומשיתוק מוחין קל. עד שנת 2009 היא הוכרה במוסד לביטוח לאומי כבעלת 50 אחוזי נכות וקיבלה קיצבה חודשית. לאחר שהוזמנה להופיע לפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, נקבע כי היא סובלת מבעיה התפתחותית-רגשית ואינה נמצאת על רצף האוטיזם. הקיצבה שלה הופסקה, והמשפחה הגישה ערר. "אמרנו להם שמשרד החינוך קבע שרונית בדרגה 3 על רצף האוטיזם אחרי שהצגנו בפניו את המסמכים הרפואיים", מספרת האם. "משרד הרווחה הכיר בה כאוטיסטית וגם קופת החולים, ורק המוסד לביטוח לאומי לא היה מוכן לאשר זאת. הם שאלו אותי: 'איך עד גיל 10 וחצי לא טענת שהיא אוטיסטית?'. מה בסך הכל ביקשתי? רק שיחזירו לי את הקיצבה שהופסקה". בסופו של דבר החליטה ועדת הערר לקבל את הבקשה ולהגדיל את אחוזי הנכות של רונית, אבל הביטוח הלאומי החליט לערער על ההחלטה בבית המשפט.

פרשה כואבת זו נחשפה בישיבת הוועדה לפניות הציבור של הכנסת בחודש מארס במהלך דיון מקיף על תפקוד הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), החליט להקדיש דיון מיוחד לנושא לנוכח התלונות הרבות שהגיעו ללשכתו מנכים ומבני משפחותיהם, שהתמרמרו על הביורוקרטיה, על הקשיחות ועל חוסר הרגישות והאמפתיה כלפי ציבור הפונים.
בישיבה נחשפו כמה מקרים אנושיים קשים, בין היתר של נכה 100 אחוז שנקבעו לו 50 אחוזי נכות בלבד על אובדן כושר עבודה, אף שהוא צמוד לכיסא גלגלים וידיו כמעט אינן מתפקדות; של אב שסיפר כי הביטוח הלאומי מסרב לחשוף בפניו פרוטוקול של ועדה רפואית, שביטלה את קיצבת הנכות שבנו היה זכאי לה עקב חירשותו; ושל חולה לב שעבר צנתורים רבים עקב חסימות באוטם שריר הלב, אינו מסוגל לעבוד זה שלוש שנים ונאלץ לחיות מקיצבה של 1,300 שקלים בלבד בשל סירובה של ועדה רפואית להכיר באי יכולתו לעבוד.
ח"כ מקלב אומר כי "התרשמתי שהמוסד לביטוח לאומי ממרר את חיי הנכים הפונים לוועדות הרפואיות כדי שיתייאשו ויוותרו על זכותם לקיצבה המגיעה להם בדין. קראתי לראשי הביטוח הלאומי לשנות את הגישה ולשים קץ לביורוקרטיה". גם ח"כים אחרים שהשתתפו בדיון השמיעו טענות קשות. ח"כ אילן גילאון (מרצ), הסובל בעצמו מנכות, אמר כי "כדי שאדם יקבל את זכויותיו מהביטוח הלאומי הוא צריך להיות מאכער, ואם אינו כזה עליו לקחת מומחה שייצג אותו, כי אחרת לא יידע מהן זכויותיו". ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) קבל על כך שלא מאפשרים לנכים המופיעים לפני הוועדות הרפואיות להיות מיוצגים על ידי עורכי דין. 
יחס מנוכר ורוע לב
לנציגי המוסד לביטוח לאומי לא היה הסבר ליחס המשפיל והמעליב כלפי הנכים ובני משפחותיהם. מנהלת אגף ועדות רפואיות בביטוח הלאומי, ירונה שלום, אמרה שמתקיימים כ-300 אלף דיונים בשנה בוועדות ולכן ייתכנו טעויות. שלומי מור מהלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי אמר בנימה מתנצלת: "תמיד יש מה לשפר. אנחנו תמיד עושים מאמצים לשפר את תפקודן של הוועדות הרפואיות".
מדי חודש מגיעות כ-200 פניות של אזרחים לוועדה לפניות הציבור בכנסת. הפונים קובלים על טיפול כושל, על יחס מנוכר ועל רוע לב מצד עובדי השירות הציבורי. חברי הוועדה כמעט אינם זוכים לסיקור תקשורתי (ואולי זו הסיבה שאינם מרבים להשתתף בישיבותיה), אף שהם משמשים ערוץ משמעותי בין האזרח לנותני השירות מטעם המדינה. "עיקר התלונות הן נגד המוסד לביטוח לאומי, אבל יש גם לא מעט תלונות נגד משרד התחבורה, משרד הבריאות, הרשויות המקומיות וחברות התקשורת", אומר ח"כ מקלב. "לעיתים אני נדהם ממימדי האטימות והאדישות של עובדי הציבור המופיעים לפני הוועדה".
גם ההוצאות הגבוהות הכרוכות בטיפול פסיכולוגי העסיקו את הוועדה לפניות הציבור לפני שבועות ספורים, בעקבות תלונות על המחירים הגבוהים שאנשים נאלצים לשלם (לעיתים כ-800 שקלים לפגישה). רותי מספרת כי היא נאלצת להוציא הון על ביקוריה עם בתה יעל אצל פסיכולוג, "במקום לתת לה כסף לרכישת דירה". בתה לקתה במחלה כרונית קשה שפגעה בתפקוד שלה, נכנסה בעקבות כך לדיכאון ונזקקה לטיפולים ממושכים. "אני מוציאה 3,200 שקלים בחודש ויותר מ-40 אלף שקלים בשנה על טיפולים פסיכולוגיים, כשהתעריף שלהם עוד נמוך יחסית: 400 שקלים ל-50 דקות", היא מספרת.
מנהל המרכז למשפחת הילד המיוחד "תעצומות", יעקב קצנלבוגן, אומר כי "הבעיה מחריפה כשמדובר במשפחות עם ילדים בעלי מוגבלויות – אז ההורים והאחים נזקקים לעיתים לטיפולים פסיכולוגיים כדי להמשיך לתפקד. עם זאת, הדבר כרוך בעלויות אדירות, דבר שמאלץ משפחות רבות לוותר על הטיפול שהן כה זקוקות לו". ח"כ מקלב אומר כי "שיעור הנזקקים לטיפולים פסיכולוגיים בקרב האוכלוסייה עומד על כ-30 אחוזים, כאשר מתוכם רבים אינם פונים לקבלת טיפול עקב המחיר. הבעיה נובעת מהיעדר מענה בתחום הפסיכולוגיה במערכת הבריאות הציבורית".

ביורוקרטיה, הוצאת ילדים מביתם, חוק אימוץ ילדים, יה, לשכת הרווחה חיפה, פקידת הסעד מוניק, רווחת הילד, תיק אימוץ

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק

נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק.

הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה.

כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד.
.

.
חוק לאימוץ ילדים – 1981 קובע ילדים מאומצים מגיל 18 זכאים על פי חוק האימוץ לפנות אל פקיד הסעד בבקשה לעיין בפנקס האימוצים. אבל במשרד הרווחה מאיזושהי סיבה מנסים לשכנע את דנה שלא תממש את זכותה.

דנה מספרת: "התקשרתי כמה פעמים, לא התייחסו אלי. התקשרתי עוד פעם, אחרי שלשה חודשים חזרו אלי, והיא אמרה לי לבוא לפגישה, שהיא כביכול פגישת היכרות".

אחרי שבועות ארוכים זכתה דנה סוף סוף להיפגש עם מוניק – פקידת הסעד מלשכת הרווחה בחיפה.

דנה: "היא הסבירה לי שלא כדאי לי לפתוח את התיק, שאולי ההורים שלי הם ככה, ואולי הם ככה, כמה שלא כדאי לי … נרקומנים בכלא, אולי הם מתו".

ניסיונות של צוות השידור של ערוץ 1 לפגוש את פקידת הסעד מוניק בלשכת הרווחה בחיפה עלו בתוהו, השומר קיבל הוראות לא לתת להם להיכנס, ושלח אותם לדרכם.

קישורים: