אפוטרופסות, אתי דור, הוצאת ילדים מהבית, ירדנה נילמן, לשכת הרווחה גבעתיים, עובדת סוציאלית לחוק הנוער

עו"ס לחוק הנוער אתי דור עבדה במקביל בכפיפות לעו"ס עבריינית מורשעת במרמה וגזל האפוטרופסית ירדנה נילמן

אתי דור דוברובינסקי עו"ס לחוק הנוער מלשכת רווחה גבעתיים, עבדה במערכת מקבילה והיתה מעורבת במעשים בלתי תקינים ובלתי כשרים שאותם ביצעה, במקביל, תוך כדי עבודתה כפקידת סעד.

דצמבר 2010 – אתי דור עובדת ציבור עבדה במשרד הרווחה עיריית גבעתיים כעובדת סוציאלית לחוק הנוער והוציאה ילדים ממשמורת הוריהם. את הילדים שהיא הוציאה מהוריהם היא העבירה לחסותה של ירדנה נילמן שרותי אפוטרופוסות בע"מ, שהורשעה בגניבה שיטתית של 7.2 מיליון שקל מ-20 חוסים שהיא מונתה להיות האפוטרופוס שלהם, אתי דור עבדה בכפיפות לעו"ס הפושעת נילמן בעבודה מקבילה כהשלמת הכנסה.
הראיות שיוצגו להלן מלמדות על אופן התנהלותה הקלוקל של אתי דור – בתקופה ש"טיפלה" בלורי שם טוב כעובדת סוציאלית – שפעלה תוך ניגוד עניינים בעבודה פרטית באופן שנוגד את חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

אתי דור
מעדותה של אתי דור ביום 10.12.08 במשטרת ישראל עולה, כי היא נתנה ידה להפעלת "מערכת מקבילה" לשירותים שהיא עצמה סיפקה במסגרת תפקידה במשרד הרווחה.
"לקוחות" המערכת המקבילה, בהם אנשים קשיי יום וחסויים, הובאו/גויסו מלשכת הרווחה תוך ניגוד עניינים בולט ובלתי חוקי.
המשטרה בדקה ומצאה, כי בוצעו עוולות ועבירות פליליות נגד חלק מאותם לקוחות. אתי דור נטלה חלק בניהול ובטיפול באותם לקוחות, שהושגו כאמור ואף גויסו תוך ניצול מעמד ו/או קשרים של אתי דור בלשכות הרווחה.
חוק שירות המדינה קובע איסור לעבוד בעבודה פרטית:
"עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה, חייב להקדיש את כל תשומת לבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן, אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו.
אי מילוי הוראות אלו בעניין עבודה פרטית ועבודה נוספת היא עבירה על חוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963".
אתי דור עבדה במסגרת פרטית כהשלמת הכנסה באופן שנוגד את החוק וכך העידה פקידת הסעד ביום 10/12/08:
"אני עובדת סוציאלית. עבדתי בחברת ירדנה נילמן שרותי אפוטרופוסות בע"מ מספטמבר 2006 ועד 30/11/08.
הגעתי לעבוד אצל ירדנה דרך עובדת ברווחה בעיריית גבעתיים עובדת איתי קולגה, פקידת סעד לסדרי דין שהכירה את ירדנה במסגרת תפקידה, היות שהפנתה אליה חסויים באמצעות פנייה לבית משפט והמלצה עליה.
היא ידעה שאני מחפשת עבודה חלקית נוספת להשלמת הכנסה והיא שמעה שירדנה מחפשת עובדת סוציאלית במשרה חלקית והיא עשתה את הקשר ביננו.
אצל ירדנה במסגרת עבודתי כעובדת סוציאלית הייתי אמונה על החלק הטיפולי בעיקר במסגרת הטיפול בקטינים לאור הרקע המקצועי שלי.
תפקידי כלל קשר מול גורמי הרווחה, הפנימיות ושאר הגורמים הפנימיים, ביקור וקשר אצל החסויים, בניית תוכניות טיפול בעניינם ופיקוח שהם יקוימו.
אני עבדתי בחברה של ירדנה נילמן בימי שלישי ובימי שישי."
פקידת סעד שעובדת ב-2 עבודות מקבילות, אחת כעובדת ציבור בשירות המדינה והשניה כעובדת פרטית ובשני התפקידים הללו היא עוסקת עם אותם גורמים ובאותה עבודה זהה: לוקחת ילדים מההורים שלהם ומעבירה אותם לחסות עבודתה השניה.
אתי דור לא ביקשה וגם לא קיבלה היתר מהמדינה לעבודה נוספת "השלמת הכנסה", וגם אם הייתה פונה לבקש היתר לעבודה נוספת בקשתה הייתה נדחית מאחר ומדובר בניגוד עניינים מובהק.
בהמשך מעידה אתי דור:
"אני עבדתי מחוץ למשרד במרבית הזמן. נסיעות בפנימיות, ביקורים, פגישות בגורמים קהילתיים. פעם בכמה שבועות הייתי מגיעה למשרד של ירדנה לצורך עבודות משרדיות כמו: כתיבת מכתבים לגורמים טיפוליים וטלפוניים.
סוכם שאני פונה למרב בכל הבקשות המשרדיות וגם בעניינים הכספיים.
אני הייתי מעלה בפני מרב את הצרכים של החסויים הקטינים מבחינת הוצאות כספיות במסגרת ההוצאות השוטפות כמו ביגוד, הנהלה, תשלום לבית ספר חריג, הוצאות שוטפות מעבר למה שהפנימייה הייתה נותנת.
מרב הייתה אומרת לי אם יש כסף לקטין וכמה והייתה מעבירה אלי את הכסף במזומן במעטפת הפקדה של בנק.
הייתה כותבת לי את שם החסוי והסכום ואני הייתי מעבירה את זה או לפנימייה או רוכשת באופן ישיר את מצרכי החסוי ומעבירה לה את החשבונית.
כדוגמא במפגשים שעשיתי עם קטינה בשם הילה xx בחולון, בארומה בחולון, הייתי נופשת איתה משלמת מכיסי עבור דברים שקניתי עבורה, את הקבלות העברתי למרב והיא החזירה לי את הכספים."
כל מילה מיותרת. אתי דור שימשה כבלדרית של העברת כספים בתוך מעטפות בין התאגידים באופן תמוה ביותר. למרות שהעניין נחשף לפני 7 שנים בעדויות השונות של אתי דור במשטרה ובתי משפט. היא עובדת עד היום בעבודות אלו במשרד הרווחה ובעבודה מקבילה וממשיכה במעשיה.
ממשיכה ומעידה אתי דור:
"אין לי מושג כמה כסף יש בחשבונות של חסויים בהם טיפלתי. אני רק העליתי צורך לקבל כספים. ידעתי באופן כללי מה מקורות ההכנסה של החסויים."
אתי דור פעלה בחוסר מקצועיות מובהק בעניינה של לורי שם טוב, כשעבדה במסרת פרטית תמורת שלמונים, מבלי לגלות זאת למשרד הרווחה או שירות המדינה. העובדות הנ"ל מלמדות כי אתי דור פעלה באופן בלתי חוקי, תוך ניגוד עניינים ובכל מקרה – העובדות מלמדות כי מחמת מעשיה של אתי דור אין לה שם טוב. לורי שם טוב שייחסה לאתי דור שיקולים זרים והודעות כוזבות כנגדה במשטרה – צדקה.
עוד העידה אתי דור:
"התחלתי לשמוע שמועות שירדנה מואשמת בגניבות ובשלב מסוים שמעתי שאסור היה לירדנה לגעת בכספים של החסויים.
בשלב מסוים החלטתי על דעת עצמי והגעתי למשרד שהיה נטוש, הרמתי טלפונים ללשכות הרווחה והודעתי להם שאני לא יכולה לתת את השירות הנדרש לחסויים שבטיפולי מבחינה טיפולית ושיפנו לבקש מינוי של אפוטרופוס אחר, אין לי גישה לכספים ואני לא יכולה לתת להם."
אתי דור הסתירה פרשה זו מבית המשפט לענייני משפחה ומבית משפט שלום.
ובהמשך היא מעידה:
"לפני כחודש הועבר לי סכום חלקי לבנק עבור שכר של חודש אוקטובר.
פתאום מצאתי סכום בחשבון, אף אחד לא הודיע לי דבר, קיבלתי פחות מהסכום שהייתי אמורה לקבל. מספר החשבון שלי 460516/90 סניף לאומי גבעתיים 857 ע"ש אתי דור."
ולסיום, אתי דור פונה לעורך הדין המייצג את ירדנה נילמן שעשקה את החסויים ורוקנה להם את חשבונות הבנק שלהם וכך היא כותבת לו כשההדגשה במקור:
"אבקש להשאיר את שמי חסוי מפני כל פרסום (כולל פרוטוקול) וזאת מסיבות אישיות שלא קשורות לנדון".
מדוע אתי דור מבקשת להשאיר את שמה חסוי? ממה יש לה לחשוש? האם פחדה שבנציבות שירות המדינה ידעו שהיא עובדת שלא כדין בעבודה נוספת עליה לא קיבלה היתר? או שמא חששה שיעשו ביקורת בחשבון הבנק שלה?
אתי דור משבחת את ירדנה נילמן וכותבת עליה שהיא מסורה ובטיפול שלה היא שימשה תחליף ל"הורה". זה מעיד על המוסר של אתי דור ושל הגנבה, שנתפסה בגניבת 7,256,377 ש"ח ובמילים שבע מיליון מאתיים חמישים ושש אלף שלוש מאות שבעים ושבעה ש"ח, שרוקנה בשיטתיות את כל החשבונות של החסויים האומללים, שהואשמה בגניבה בידי מורשה (ריבוי עבירות), זיוף בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות).
בפרוטוקול הדיון בתיק ת"פ 46535-03-10 מיום 20/12/2010 הגיש ב"כ ירדנה נילמן את מכתבה של אתי דור כעדות אופי חיובית לנאשמת, עמ' 24 לפרוטוקול שורות 24-26, והמכתב מסומן נ/4.
אתי דור טענה בתביעת לשון הרע שהגישה:
"מדובר בפגיעה חמורה בעובדי ציבור שעושים מלאכתלם נאמנה, באחריות, ובמקצועיות בהתאם לחוק ולהחלטות בתי המשפט הנכבדים!"
כשקוראים את הדברים הללו, לאור עדותה של אתי דור ומכתבה בו היא מגנה על גנבה עבריינית מורשעת, לא נותר אלא לתהות על אובדן המוסר ואובדן הערכים במשרד הרווחה.
אתי דור היא עובדת סוציאלית לחוק הנוער בעלת סמכויות שיפוטיות כגון: הוצאת צווי חירום להוצאת ילדים מביתם ומשפחתם ללא אישור שופט. בתי משפט רואים את דבריה כסוף פסוק. אתי דור קובעת את מקום הימצאם של הילדים שהוציאה מביתם. עובדת זו עבדה בעבודה מקבילה אצל העבריינית המורשעת ירדנה נילמן, אשר הורשעה בגזילת כספי חסויים שהופנו אליה על ידי אתי דור. התנהלותה של אתי דור מדיפה שחיתות ופשיעה מאורגנת של רשויות הרווחה ותאגידי האפוטרופוסות, פנימיות ומרכזי חירום.
ברשות המערכת כל עדויות העובדים הסוציאליים שעבדו בעבודה מקבילה והעידו על כך במשטרה. הנ"ל יתפרסמו בנפרד.
לקריאת כתב האישום החמור נגד ירדנה נילמן הקליקו כאן:
אתי דור דוברובינסקי משמשת כיום (מרץ 2015) כעו"ס לחוק הנוער בלשכת רווחה רמת-גן.
עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה
עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה
עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה
מודעות פרסומת
אפוטרופסות, אתי דור, ירדנה נילמן, לשכת הרווחה גבעתיים, מרמה, סחר בחוסים

עו"ס לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי – ניגוד עניינים חמור גובל בפלילים וסחר בילדים

אתי דור דוברובינסקי - שקרים ומניפולציות לסחר בילדיםדצמבר 2010 – בעוד בית המשפט העליון החמיר בעונשה של עו"ד ירדנה נילמן, שהורשעה בגניבה שיטתית של 7.2 מיליון שקל מ-20 חוסים שהיא מונתה להיות האפוטרופוס שלהם, ובהם חסויים שסבלו מפרקינסון, דמנציה, מחלות נפש, תשישות ועוד. מתברר כי עובדת סוציאלית אתי דור דוברובינסקי מלשכת הרווחה גבעתיים עבדה אצלה במקביל לעבודתה ברווחה גבעתיים, ואף שיבחה אותה בפני בית המשפט.

אתי דור מרעילה בפיה נגד הורים וילדים כעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה גבעתיים, כדי לתלוש הילדים ממשמורת ההורים ולהעבירם למשמורת מעסיקתה העבריינית ירדנה נילמן אותה היא משבחת.
בעוד שופטי העליון כתבו על מעשיה של נילמן: "מדובר בגניבה חסרת בושה ע"י אפוטרופסית מחוסים ששמו בה את מבטחם; העונש – ‎‎‏אור מהבהב בפני כל אפוטרופוס השוקל דרך נלוזה"‏
 הרי שפקידת הסעד אתי דור שיבחה את נילמן וכתבה: "מהיכרותי המקצועית והאישית את ירדנה היא גילתה מסירות, דאגה וטיפול… ואף גלש לעתים לתחליף הורה"

מתברר כי ל"מקצועיות" של פקידת הסעד אתי דור אין אחיזה למציאות ולעובדות בשטח.

אתי דור ללא בושה מבקשת בפתח מכתב ההמלצה לנילמן "להשאיר את שמי חסוי מפני כל פרסום (כולל פרוטוקול)". מדובר בעובדת ציבור בעלת סמכויות שיפוטיות כגון הוצאת צווים להוצאת ילדים מרשות הוריהם. בקשתה לחיסיון שמה היא יריקה בפרצופו של הציבור המכבד את הצווים שהיא מוציאה.

להלן מכתב ההמלצה שכתבה פקידת הסעד אתי דור לעבריינית המורשעת מעסיקתה ירדנה נילמן.

מכתב ההמלצה שכתבה פקידת הסעד אתי דור לעבריינית המורשעת מעסיקתה ירדנה נילמן
מכתב ההמלצה שכתבה פקידת הסעד אתי דור לעבריינית המורשעת מעסיקתה ירדנה נילמן
העליון החמיר בעונשה של עו"ד נילמן שגנבה כ-7 מיליון שקל מחוסים – גלובס יוני 2013
אתי דור, אתי דור דוברוביניסקי, הונאות משרד הרווחה, לשכת הרווחה רמת גן, סחר בילדים, פקידת סעד לחוק הנוער

שקרים ומניפולציות לסחר בילדים – עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן

אתי דור דוברובינסקי - שקרים ומניפולציות לסחר בילדים
אתי דור – פיה נוטף רעל, שקרים ומניפולציות לסחר בילדים

מאי 2012 – פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ולא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו.

אתי דור דוברוביניסקיפקידת סעד לחוק הנוער מהווה דוגמא מובהקת להתנהלות פאשיסטית פוגענית ומניפולטיבית. התנהלותה של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי נגד האמא ל' וילדיה מאופיינת בהטרדות מאסיביות, שקרים ועלילות, הטעיות, והכשלות לאורך זמן, מה ששגור בפיה המרעיל של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי  כ"טובת הילד".

עדויות שקר – אתי דור העידה שקר בבית משפט ולא נתנה את הדין  – כשנשאל יו"ר איגוד העו"ס איציק פרי ע"י עו"ד רז משגב בעדותו בבית משפט מדוע לא ציין בתצהירו כי פקידת סעד לחוק הנוער אתי דור דוברוביניסקי שיקרה בבקשתה בעבר לצו הגנה ומדוע לא עשה מאומה בנדון, ענה כי זהו תפקידו של בית משפט. מדובר בבקשה שהגישה אתי דור לבית משפט ונתפסה על שקר חמור. פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי מעולם לא נתנה את הדין על מעשיה. מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. בישראל, נקבע בסעיף 237 לחוק העונשין שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים.

הטרדות מאסיביות באמצעות תלונות שווא במשטרה – פקידת סעד בהיותה מטפלת ומשגיחה על ילדים בצו בית משפט מחויבת להיות מעורבת ע"פ חוק העונשין סעיף 368ד.ז בכל תלונה במשטרה בעניינם. כנשאלה אתי דור בעדותה בבית משפט מה עלה בגורל מבול התלונות שהגישה במשטרה נגד האמא ל' בעניין ילדיה ענתה תשובה לקונית מתחמקת: "אין לי מושג מה קרה עם זה, כי אני עסוקה בצורכי הקטינים, והטיפול בהם. אין לי זמן." מדובר בהתנהגות בזויה ואלימה של פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי, היא חוטפת ילדים מאימם "בשם טובתם" מגישה מבול תלונות במשטרה נגד אימם, ואף לא טורחת לברר מה הניבו חקירות.
 המחוקק ייחס חשיבות עליונה למעורבות פקידת סעד בתלונות על תקיפת, הזנחת קטינים. פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי לא שרק שהגישה מבול תלונות נגד האמא והביאה להוצאת פתאומית של הילדים מביתם אלא לא טרחה לבדוק את תוצאות החקירה. התנהלותה של אתי דור דוברוביניסקי מדיפה ריח חריף של שיקולים זרים, סחר בילדים ובני אדם, מדון וזדון.

עלילות, חקירות ילדים מאסיביות שיעידו נגד אימן, שימוש בילדים נגד אימםפקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי השתמשה בילדיה של האמא ל' כדי להוציא אותם מחזקתה ולסחור בהם במסגרות הרווחה המופרטות (6 חודשים במרכז חירום, אבחונים וטיפולים שבסופם אינם רואים את אימם במשך 3 שנים עד עצם היום הזה). כן השתמשה בילדים להתחמק ממחויבותה לבדוק האם יש בסיס ראייתי מהמשטרה לעלילותיה ואמרה: "אין לי מושג מה קרה עם זה, כי אני עסוקה בצורכי הקטינים, והטיפול בהם. אין לי זמן.". וכן בכיוון הנגדי הציגה את האם כתוקפנית בפני חוקרי ילדים שהוציאו חקירות כדעתה.

האמא ל' יצאה ללא רבב מכל מבול התלונות במשטרה שהגישה נגדה פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי

פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי נכשלה בהגנה על הילדים (בלשון המעטה) והביאה לנתק בינם לבין אימם – לפני מעורבותה של אתי דור דוברוביניסקי עם וועדותיה השונות היה לילדים קשר טוב עם אימם ואביהם. כיום הילדים בנתק מאימם מזה כשלש שנים, האמא אישה עובדת ללא רבב. אתי דור דוברוביניסקי גרמה לעוגמת נפש לילדים בשל הרחקתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה לששה חודשים, והביאה להוצאות כלכליות של מאות אלפי שקלים להורים בערכאות משפטיות שונות. 

סוף דבר 
פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי לא בחלה השום אמצעי לנתק את האמא ל' מילדיה תוך שהיא רומסת את החוק והכללים. אתי דור דוברוביניסקי הסבה לאמא ל' נקיה מכל עברה, נזקים כלכליים ומזה שלש שנים היא אינה רואה את ילדיה. אתי דור דוברוביניסקי מצדיקה התנהגותה "בשם טובת הילדים" אולם בפועל מהנהגותה עולה צחנה מבאישה של סחר בילדים. אתי דור היא "בורג" במערכת משומנת לסחר בילדים ההורסת אלפי משפחות בכפייה ובהונאה מידי שנה

פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי מעידה על מחדליה בבית משפט
פקידת הסעד אתי דור דוברוביניסקי מעידה על מחדליה בבית משפט

פלייליסט – הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם



קישורים:

איגוד העובדים הסוציאליים, אתי דור, הונאות משרד הרווחה, ועדת אתיקה, פאשיזם, שיקולים זרים

איציק פרי – יו"ר איגוד העו"ס – עדות עילגת ומזלזלת בבית משפט

איציק פרי – עדות עילגת ומזלזלת

30 אפריל 2012 – איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הופיע להעיד בבית משפט שלום בתביעה ת"א 24514-10-09 שהוא מנהל כיו"ר האיגוד נגד נפגעים מרשויות הרווחה משום שלטענתו העובדים הסוציאליים חשים פגועים מהביקורת המופנת אליהם.

איציק פרי הציג בעדות עילגת ומזלזלת לבית משפט ולאזרח את הצד המכוער של המאפיינים הפאשיסטיים המובהקים בהם לוקים רשויות הרווחה: משקרים בבתי משפט, עובדים בצורה פרועה ללא ביקורת אך מקבלים גיבוי מלא מהממונים, אינם טורחים להציג עצמם בפני האזרח, חוסר מקצועיות, טיוח, מוסר כפול, נפוטיזם ועוד…

פקידת סעד אתי דור - שיקרה לבית משפט
פקידת סעד אתי דור – שיקרה לבית משפט

טיוח, ביזוי אתיקת עו"סים – איציק פרי מטייח שקרים בבית משפט של פקידת סעד לחוק הנוער אתי דור, מבזה אתיקת עובדים סוציאליים ומפקיר אזרחי מדינה לידיהם של פקידות הסעד (ראה פרוטוקול תמונות 1,2)
איציק פרי בהיותו יו"ר איגוד העו"ס גם ממונה על ועדת אתיקה. כשנשאל פרי ע"י עו"ד רז משגב מדוע לא ציין בתצהירו כי פקידת סעד לחוק הנוער אתי דור שיקרה בבקשתה בעבר לצו הגנה ומדוע לא עשה מאומה בנדון, ענה כי זהו תפקידו של בית משפט. איציק פרי לא רק התרשל בתפקידו כאחראי עליון על ועדת אתיקה של העו"ס, אלא גם מפקיר את אזרחי המדינה לידיהם של פקידי הסעד היכולים לעשות ככל העולה על רוחם בסמכויותיהם הסטטוטוריות הניתנות להם כנורמה מבתי משפט לענייני משפחה ונוער. אין פלא מדוע נתגלה פקיד סעד יוסי דיאמנט פדופיל אשר במשך 30 שנה עשה ככל העולה על רוחו בילדים ללא פיקוח או בקרה. פרט זה לגבי אמינות פקידת הסעד אתי דור היה משמעותי בשל העובדה שהיא תובעת ועדה במשפט. איציק פרי ניסה לזרות חול בעיני בית המשפט ולהסתיר חוסר אמינותה של פקידת הסעד אתי דור.
איציק פרי בהתנהגותו השקרית והמטייחת מראה ניגוד עניינים ושיקולים זרים מהיותו יו"ר איגוד העו"ס ודואג לאינטרסים של העו"ס תוך דריסה ברגל גסה אינטרסים מערכתיים של הפרט המשפחה והחברה.

ביזוי צו בית משפט, חוסר בושה – איציק פרי הפר צו חיסיון של בית משפט ופגע בפרטיות האמא ל' כדי לקדם אינטרסים של עובדים סוציאלים בתביעתו נגד האמא ל' (תמונה 2)
איציק פרי נשאל האם פנה לבית המשפט לקבל אישור להשתמש במסמך מדיון בדלתיים סגורות ענה פרי תשובה מזלזלת כי "לא זכר" שהדיון היה סגור, וזה לגיטימי לעשות כך בתירוצים שונים שהציג לתפיסתו.
איציק פרי ביזה צו בית משפט ואינו מתבייש או מביע חרטה על מעשיו אלא עונה כי "לא זכר" וזה לגיטימי בעיניו לעשות כן כאשר הוא מוצא לכך סיבה ראויה להבנתו.

זלזול – איציק פרי מופיע לדיון בבית משפט כעד, כעו"ס, כראש ארגון עו"ס ואין בידו ראיה או תעודה המעידה על מקצועו, תפקידו (ראה תמונה 3)

איציק פרי לא רק שאינו מכבד את אזרחי מדינת ישראל בכך שמטייח מחדלי העו"סים בהיותו אחראי ועדת אתיקה, אלא גם אינו מכבד כללים אלמנטרים בבית משפט כגון הזדהות ראויה במשרה, במקצוע…

 חוסר מקצועיות, שטחיות – איציק פרי אינו יודע נתונים בסיסיים בלב ליבה של העבודה הסוציאלית (ראה תמונה 4)
איציק פרי נשאל על כמות הילדים המוצאים מביתם ע"י עובדים סוציאליים ונשלחים לפנימיות, ולא ידע להשיב.
כיו"ר ארגון העו"ס המייחצן הוצאת ילדים מביתם וכאחרי על אתיקת עו"ס, מן הראוי כי איציק פרי ידע ידע מינימלי כגון כמה ילדים מוצאים מביתם, וכמה לפנימיות אלו תופעות חברתיות קשות ביותר שכל עובד סוציאלי איכותי אמור להתמודד עימן, מתברר כי לפרי אין שום ידע בנושאים אלו.

סוף דבר
התנהגותו של איציק פרי בבית המשפט נגד נפגעי הרווחה הנה תוצר של המדיניות הפאשיסטית בה נוקטים רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית כדי לקדם תעשיית הסחר בילדים. העובדים הסוציאליים מאוד קנאים ואלימים ואינם בוחלים בשום אמצעים נגד המבקרים אותם, החל מעלילות מעולם הפסיכיאטריה, ביורוקרטיה ותביעות בבתי משפט.


תמונות מסמכים מפרוטוקול עדותו של איציק פרי בבית משפט

איציק פרי טייח שקרי פקידת סעד אתי דור בבקשה לבית משפט
תמונה 1 – איציק פרי טייח שקרי פקידת סעד אתי דור בבקשה לבית משפט
איציק פרי הפר צו חיסיון של בית משפט
תמונה 2 – איציק פרי הפר צו חיסיון של בית משפט
איציק פרי תובע ומעיד בבית משפט ללא ראיה על מקצועות , תפקידו
תמונה 3 – איציק פרי תובע ומעיד בבית משפט ללא ראיה על מקצועות , תפקידו

חוסר מקצועיות - לאיציק פרי אין ידע על כמויות הוצאת ילדים מהבית על ידי עובדים סוציאליים
תמונה 4 – חוסר מקצועיות – לאיציק פרי אין ידע על כמויות הוצאת ילדים מהבית על ידי עובדים סוציאליים

קישורים:

איגוד העובדים הסוציאליים, אתי דור, משרד הרווחה, פקידת סעד לחוק הנוער, פשעי הרווחה

ציבור נפגעי משרד הרווחה מוזמן לדיון בבית משפט שלום ת"א, ביום 30.4.12, שעה 09:30 לפני השופטת חנה יינון בתיק: אתי דור דוברובינסקי פק"ס לחוק הנוער ואיגוד העובדים הסוציאליים נגד לורי שם טוב, התנועה למען עתיד ילדינו ומר יעקב בן יששכר

ציבור נפגעי משרד הרווחה מוזמן לדיון בבית משפט שלום ת"א, ביום 30.4.12, שעה 09:30 לפני השופטת חנה יינון בתיק: אתי דור דוברובינסקי פק"ס לחוק הנוער ואיגוד העובדים הסוציאליים נגד לורי שם טוב, התנועה למען עתיד ילדינו ומר יעקב בן יששכר

ציבור נפגעי משרד הרווחה מוזמן לדיון בבית משפט שלום ת"א, ביום 30.4.12, שעה 09:30 לפני השופטת חנה יינון

בתיק 24514-10-09: אתי דור דוברובינסקי פק"ס לחוק הנוער ואיגוד העובדים הסוציאליים נגד העיתונאים לורי שם טוב, יעקב בן יששכר והתנועה למען עתיד ילדינו.

הדיון פתוח לציבור נפגעי משרד הרווחה, שיתנו עדותם נגד פשעי משרד הרווחה בראשות יצחק פרי
אתי דור דוברובינסקי, פקידת סעד לחוק הנוער, חטפה את ילדיה של לורי שם טוב, בדמי ימיהם, בהיותם בני 4 ו- 6 שנים, מבית הספר וגן הילדים ושלחה אותם בכפיה למתקן חרום ויצ"ו הדסים אבן יהודה.
ילדיה של לורי שם טוב, עברו את התופת, ובתום ששה חודשי יסורים, חילצה האמא את ילדיה בזכות פרסומיה וצילומיה את פשעי משרד הרווחה.
אתי דור דוברובינסקי פקידת הסעד, העידה עדות שקר בבית משפט שלום, בפני השופטת אגי זהבה נגד לורי שם טוב.

הציבור מוזמן !
לפרטים:
לורי שם טוב 050-8846712
יעקב בן יששכר 052-4359933

אתי דור, הונאות משרד הרווחה, חקירות ילדים, מדיניות משרד הרווחה, מרב בטיטו, רחל שרביט

רמייה הונאות וטיוח חקירות ילדים – סמנכ"לית משרד הרווחה רחל שרביט

פקידת הסעד אתי דור מגבעתיים מטייחת חקירת תקיפת ילדים במרכז חירום ויצו הדסים באבן יהודהעל מנת לקיים את מערך הרווחה המרושע נדרשת יכולת לסגור תיקי חקירות התעללות בילדים באין מפריע הרחק מהביקורת הציבורית. סגירת תיקי מקרי התעללות בילדים נועדה לטייח מקרי התעללות במוסדות הכפייה של משרד הרווחה, פנימיות, מרכזי חירום, אומנה, אימוצים, הוסטלים ועוד.

פקידי סעד ועובדים סוציאליים מרשויות הרווחה עושים סלקציה גם במקרי חקירות ילדים במשפחות כדי להביא לטיפולן משפחות מוחלשות מהן קל להוציא בכפייה ילדים כדי לאכלס את הפנימיות ושאר מוסדות הכפייה ברווחה.
פקידי הסעד אינם בוחלים ברמייה, וטיוח בכל דבר ועניין.
כתבתה של מרב בטיטו, "ילדים מחוקים" ידיעות אחרונות 27.1.12 (7 ימים עמ' 21) – מקור לשכת רווחה גבעתיים, לשכת רווחה רמת גן – מידעון לאזרח
זו אחת מרשימות ההמתנה הנוראיות בישראל: כ- 1,400 מחכים שחוקרי ילדים של משרד הרווחה יגיעו אליהם. יש שם את הסיפורים הקשים ביותר במדינה: מכות, התעללויות, פגיעות מיניות.
עדויות של אנשי רווחה שהגיעו ל"7 ימים" טוענות שכדי לצמצם את המספר הזה החליטו במשרד לעשות מעשה – פשוט להמליץ על ביטול חקירות בכ- 170 תיקים שטרם טופלו.
בין החקירות שהומלץ לבטלן: ילדה בת שמונה שהוריה היכו אותה ברחוב; בת 11 שהזעיקה משטרה כי אמה מכה את שני אחיה הקטנים; ותלונה על גבר שמכה את זוגתו ובנה בן החמש.

בינואר 2011, שנה שעברה צילצל אזרח נסער למוקד 100 של המשטרה. אני רואה זוג מבוגרים, גבר ואישה, מכים ילדה, הוא דיווח. הם מכים אותה ומנסים להכניסה בכוח לג'יפ, ככה, באמצע הרחוב. המודיע מסר פרטים על מיקום האירוע – יישוב במרכז הארץ – וניידת הוזנקה בבהילות למקום. בסדר העדיפויות המשטרתי של הטיפול בקריאות אזרחים, מקרים המכונים "אירועי אלמ"ב" (אלימות במשפחה) ממוקמים גבוה מאוד, ובצדק רב. הניסיון מוכיח כי מקרים כאלו עלולים להיות רק קצה הקרחון. גבוהים הסיכויים כי ילד או ילדה המוכים על ידי הורה באמצע הרחוב חיים בגיהינום, אולי אפילו עד כדי סכנה לחייהם.
הג'יפ אותר, ובתוכו זוג הורים וילדה כבת שמונה. השוטרים שוחחו עם הילדה בנפרד מהוריה ודיווחו כי סיפרה להם שהיא מפחדת מאבא ואמא. גם עדותו של האזרח הטוב תועדה. במקרים כאלו אמור להיכנס לתמונה חוקר ילדים: איש מקצוע שתחום התמחותו הוא בחינה מדוקדקת של מציאות חיי הילד שחווה התעללות. בישראל קיימים 100 תקנים למשרה זו (רק 85 מתוכם מאוישים), כולם עובדי משרד הרווחה.
חוקרי הילדים הינם בעלי הסמכות היחידים בישראל לבצע חקירות ילדים עד גיל 14.
לאחר שחוקרי הילדים מגבשים המלצות, התיק מוחזר למשטרה ולפרקליטות, שם מחליטים מה יהיה המשך הטיפול בילד: האם יש צורך בהתערבות משטרתית נגד המתעלל? האם הילד יופנה לגורמי רווחה? האם יוצא מביתו?
בתוך התהליך העדין הזה, המלצתם של חוקרי הילדים היא הרת גורל. בעבירות אלימות בתוך המשפחה, למשל, הילד שעבר התעללות הוא העד היחיד המסוגל להצביע על האשם. אם מסיבה כלשהי לא מתקיימת חקירת ילדים על ידי חוקר מוסמך, במקרים רבים התיק המשטרתי פשוט נסגר.
גם תיק הילדה מהג'יפ הועבר על ידי המשטרה לחוקר ילדים במחוז מרכז. אלא שאם בת השמונה עדיין זקוקה למלאך מושיע שישמע את זעקתה, היא צפויה להמתין עד בוש. מלאך כזה לא יגיע. על פי עדויות שהגיעו ל"7 ימים", החקירה הזו, כמו גם כ- 170 תיקי חקירות ילדים נוספים – פשוט קיבלו "המלצה לאי ביצוע חקירה", או בז'רגון הפנימי של חוקרי הילדים, "ביטול חקירה".
לא משום שהחוקרים הגיעו למסקנה שחייהם של אותם ילדים מאושרים ונורמטיביים לחלוטין. כלל וכלל לא. החקירות בתיקים הללו אפילו לא החלו – וכבר קיבלו המלצה לביטול, בהוראה מצמרת משרד הרווחה, וליתר דיוק בהוראת סמנכ"לית המשרד, רחל שרביט.
המשמעות היא שברבים מהמקרים הללו, גם המשטרה תיאלץ לסגור את התיק.
ומדוע החליטו במשרד להמליץ על אי ביצוע של כל כך הרבה חקירות ילדים? על פי עדויות של אנשי רווחה שהגיעו ל"7 ימים", הסיבה מקוממת: כדי לשפר את הסטטיסטיקה של המשרד. רשימת ההמתנה של הקטינים שחוקרי הילדים אמורים לטפל בהם זינקה בחודשים האחרונים לכ- 1,400. עכשיו יש כ- 170 חקירות פחות. מה קרה לאותם ילדים? כמה מהם ממשיכים לסבול? האם כמה מהם מצויים בסכנת חיים?
במשרד הרווחה דוחים על הסף את הטענות העולות בכתבה ומגדירים אותן "שיקריות וזדוניות". התגובה שלהם אחרת: במשרד גיבשו "תוכנית להתמודדות עם תור ההמתנה של חקירות ילדים". במסגרת זו נבחנו תיקים שטרם נחקרו, ובחלקם החליטו להמליץ על אי ביצוע חקירה. במשרד טוענים, כי "25 אחוז מהחקירות מוחזרות מדי שנה למשטרה, עוד בטרם החל כל טיפול, חלקן משיקולים טכניים וחלקן משיקולים מקצועיים".
על השאלות בכמה תיקים בדיוק המליצו על ביטול חקירה במסגרת אותה תוכנית וכמה מהם באמת בוטלו מ"שיקולים טכניים", העדיפו במשרד שלא להשיב.
גם את הנתון לגבי מספר חקירות הילדים שמתתינות עכשיו, אחרי ש"תוכנית ההתמודדות" יצאה לפועל, מעדיף משרד הרווחה לשמור לעצמו מסיבה כלשהי.

"היינו המומים"

תחילת אוקטובר האחרון (10/11). יו"ר הכנסת רובי ריבלין עולה לשידור בגל"צ. בחודשים שלפני כן לחם ח"כ ריבלין כדי להוסיף תקנים של חוקרי ילדים. הוא הצליח, ולמערך העמוס התווספו עוד 22 תקנים. זה היה אמור לצמצם מאוד את רשימת ההמתנה הנוראית הזו, אך זה לא קרה. איך יכול להיות, תמה המראיין רינו צרור, שהתקנים נוספו – אבל כ- 1,400 קטינים עדיין ממתינים שחוקר ילדים יגיע אליהם?
ריבלין הבטיח שאחרי החגים יערוך בירור מקיף. "מה שהדגיא מאוד את בכירי המשרד הוא מספר הילדים הממתינים לחקירה, אומרת איריס (שם בדוי), שהיתה בכירה במשרד הרווחה עד לאחרונה, ובעלת נסיון רב בתחום חקירות ילדים. "בכל פעם שעלה בתקשורת הדיון על מאות ילדים שעברו התעללות וממתינים לתורם להיחקר, הרגשתי שהם נכנסו ללחץ נוראי מהאופן שבו רואים אותנו בציבור."
על פי עדויות אנשי רווחה, כפי הנראה הפעם היה הלחץ גדול במיוחד. "גם במשרד חוקרי הילדים במחוז מרכז שמעו את דבריו של ריבלין", נזכרת איריס, "וממש באותו היום התקשרה לשם רונית צור, מפקחת ארצית על חקירות ילדים.


רונית צור דיברה עם עובדת במשרד הרווחה והורתה לה להוציא תיקי חקירות שנמצאים בהמתנה מחודש ינואר ועד יוני 2011. היא אמרה לה: "אלו חקירות ישנות, נעשה ועדה ונראה איזו חקירה אפשר לבטל".

היינו המומים. מדובר במאות ילדים שהחוקרים אמורים לתחקר אותם, מה זאת אומר לבטל? הילדים האלו מחכים לנו!
במחוז מרכז מתנהלות כ- 50 אחוז מכלל חקירות הילדים בישראל. עד לעזיבתה, איריס הכירה היטב את הנעשה שם. לדבריה, מעולם לא נתקלה במקרה שבו מחליטים לסגור תיקים בכמויות ובבהילות כאלו. וגם לא בדרך שתתואר כאן.
כשבדקו במשרד כמה תיקים מהחודשים הללו טרם נחקרו, התברר שמדובר ביותר מ- 500. "בלתי אפשרי לצמצם מספר כזה", אומרת איריס. "מצד שני הלחץ היה גדול, ריבלין התחייב שמיד אחרי החגים הוא אישית יבדוק איך מספר הילדים נמצא בעליה מתמדת ובמשרד רצו לצמצם ככל האפשר את המספרים עוד לפני כן. הכל קרה באווירה של בהילות נוראית. אף אחד לא דיבר עם חוקרי הילדים, אף אחד לא התייעץ או ביקש את דעתם. יום אחד הם הגיעו למשרד וראו עשרות תיקים נלקחים".
התיקים נשלחו ל"מרכז ההגנה", שנמצא בתל השומר. מדובר בגוף חשוב שפעילותו מבורכת, המאגד תחת קורת גג אחת גורמי חקירה וטיפול בקטינים שעברו התעללות. עם זאת, לפחות במחוז תל איב, כך מעידים אנשי רווחה, מעולם לא הוצאו בבת אחת כל כך הרבה תיקים לגורם חיצוני.
שאלנו את משרד הרווחה כמה תיקים הועברו למרכז ההגנה, בכמה מהם הוחלט להמליץ על אי ביצוע חקירה ומי היו האנשים שהחליטו על כך.
במשרד הרווחה העדיפו לא לענות על השאלות הללו.
במקום זאת, בחרו להטיל את האשמה על חוקרי הילדים של מחוז תל אביב, שהם לדברי דוברת משרד הרווחה, "היחידים שלא עומדים במעמסת החקירות לחוקר", ואפילו, לטענת הדוברת, גורמים "פגיעה חמורה בילדים קורבנות התעללות".
לא ברור כמה המלצות לאי ביצוע חקירה יצאו ממרכז ההגנה, אבל איריס מעריכה שבסופו של דבר מדובר בכמה תיקים בודדים בלבד, רובם בתואנה שעבר זמן רב מאז האירוע. "נראה לי שאחרי שביטלו תיקים אחרים, הם הבינו שיש גבול".
בינתיים, במשרד הרווחה ביפו געשו הרוחות. "כל תלונה כזו היא עולם ומלואו של ילד סובל", אומרת איריס, "ילד שמחכה שנגיע אליו, שנשמע אותו, שנדאג להביא לדין את מי שהתעלל בו".
מה שהם עדיין לא ידעו בשלב זה היה שהתיקים הללו היו רק ההתחלה.

כל תיק, זה ילד

זה היה עוד בוקר שגרתי של סוף אוקטובר 2011 השנה במשרד חוקרי הילדים של מחוז מרכז ביפו. לפתע נכנסה למשרד אורחת בלתי צפויה: רחל שרביט, סמנכ"לית משרד הרווחה בכבודה ובעצמה.

"היא אמרה שלום, ניגשה לפקידה וביקשה ממנה להוציא מהארון תיקי חקירות של ילדים הנמצאים בהמתנה", מספרת איריס. "לא הבנו במה זכינו לביקור הזה. שרביט התיישבה החלה להרים טלפונים לפקידי סעד, ואמרה להם: 'המדריכות (חוקרות הילדים הבכירות, שאחראיות על חלוקת התיקים – מ"ב) עמוסות כרגע, אז אני עוזרת להן ובודקת אם יש עדיין צורך בחקירה זו וזו".
וחוקרי הילדים?
"היו המומים. בכל השנים שעבדתי ברווחה, מעולם לא קרה שדמות בכירה כל כך התיישבה במשרד והתחילה לעשות טלפונים כאחרון חוקרי הילדים".
על פי העדויות, ביקורה של שרביט נמשך כמחצית השעה. איריס: "היא אמרה לרונית צור (כאמור, מפקחת ארצית על חקירות ילדים – מ"ב): 'הנה, תראי. ישבתי והצלחתי בתוך זמן קצר לבטל ארבעה תיקים, אין סיבה שאתם לא תצליחו לעשות יותר מזה. עכשיו תושיבי את המדריכות שלך שיעשו אותו הדבר'".
לדברי בכירה במשרד הרווחה, חוקרי ילדים במחוז אכן קיבלו שיחת טלפון מרונית צור. "היא התקשרה ואמרה: יש הרבה חקירות שמחכות המון זמן, לא בטוח שצריך לחקור אותן. תעברו על זה ותתחילו להוציא ביטולים. זה ישן, וילדים כל כך הרבה זמן אחרי ההתעללות כבר לא זוכרים את הפרטים. היינו מזועזעים.
אתם נותנים לילדים הללו לחכות כל כך הרבה זמן, ואז אתם מבטלים את החקירות בגלל גורם ההמתנה הארוך שאתם אשמים בו?"
מה ענו לה החוקרים?
"הם פשוט סירבו".
הסמנכ"לית רחל שרביט, בשיחה עם "7 ימים", שיקרה וטענה כי לא המליצה אישית על ביטול ארבע חקירות. אלא שלידי "7 ימים" הגיעו ארבעת המסמכים, שכותרתם "אי ביצוע חקירת ילדים", ובהם נכתב כי "בהנחיית סמנכ"לית המשרד רחל שרביט" לא תתבצע החקירה. על המסמכים חתומה פקידת המשרד ביפו.
ואלו הסיפורים מאחורי ארבעת התיקים שבהם הנחתה הסמנכ"לית על אי ביצוע חקירה. בכל ארבעת המקרים לא מובא נימוק להמלצה על אי ביצוע חקירה, אלא נכתב רק כי הוחלט על כך לאחר "שיחה עם פקידת הסעד".
* התיק הראשון: מודיע אנונימי התקשר ומסר שראה הודעת אס אמס אס שבה כתבה ילדה בת 12 כי אמה מכה אותה ויש עליה סימנים כחולים, וזו לא הפעם הראשונה.
* התיק השני: תלונה שלפיה גבר פוגע בבנה של זוגתו, ילד בן חמש, וגם באישה עצמה.
* התיק השלישי: אביו של ילד בן שבע התלונן כי בן זוגה של האם מכה את בנו. האב סיפר בעדותו במשטרה כי גם האם היכתה בעבר את הילד.
* התיק הרביעי: התלונה שהוצגה בתחילת הכתבה, על ההורים שהיכו את בתם בת השמונה ברחוב.
איריס, מה עושה לך ביטול של כזה תיק, למשל?
"מדיר שינה מעיניי. היא לא היתה שם! היא לא דיברה איתם! אדם שמכה את ילדו בפרהסיה, אני לא רוצה לחשוב מה הוא עושה מאחורי דלתות סגורות. כבוד השופט אהרן ברק כתב בדיוק על תיק כזה באחד מפסקי הדין שלו: 'אם אתה מעז לעשות דבר כזה בציבור, מה קורה בבית?'"

בארגזים, דרומה

עברו עוד כמה ימים, והסמנכ"לית רחל שרביט שוב הגיעה למשרד ביפו, הפעם בליווי עובד תחזוקה. איריס: "הפועל הגיעה עם עגלה גדולה וכמה ארגזים. הם אספו את כל הקלסרים והעמיסו אותם על הרכב של רחל שרביט".

התיקים, כולם של חקירו ילדים שהמתינו מחודשים קודמים, הועברו למחוז דרום.
משימת בחינת התיקים וההחלטה באילו מהם יומלץ על אי ביצוע חקירה – כזכור, אותה משימה שבמחוז תל אביב סירבו לבצע – הוטלה על חוקרת ילדים בכירה במחוז דרום.
במשרד ביפו התבוננו חוקרי הילדים כיצד מרוקנים הארונות, המדפים וכמעט כל קלסרי החקירות מועברים דרומה, ברכבה של שרביט.
בכירה במשרד הרווחה: "כשאחד מחוקרי הילדים העז למחות על כך, נאמר לו: 'הייתם מאוד עמוסים, אז ביקשנו מהחוקרת ממחוז דרום שתעזור לנו רק למיין מה כדאי לחקור ומה לסגור'. כשהם שאלו למה ממליצים לבטל תיקים שטרם נחקרו, אף אחד לא התייחס אליהם. הרי הם רק חוקרי ילדים".
מתוך מאות התיקים שהגיעו למחוז דרום, כ- 150 קיבלו המלצה על ביטול חקירה. המספר 150, נציין, הוא על פי הערכתה של איריס.
שאלנו, כמובן את משרד הרווחה בדיוק כמה המלצות כאלו לביטול חקירות התקבלו.
במשרד העדיפו שלא להשיב על השאלה הרגישה הזו. במקום זאת, מסרו כי "המהלך שביצעו רחל שרביט והחוקרת מהדרום אינו גחמה שלהן או המצאה שלהן – מדובר בהליך שאותו מבצעים באופן רגיל ויום יומי כל חוקרי הילדים עצמם.
איריס טוענת, כי מעולם לא הוצאו בבת אחת מאות תיקים, ברכבה של הסמנכ"לית, והועברו למחוז אחר. גם ראשי משרד הרווחה מאשרים כי צעד כזה מעולם לא ננקט קודם לכן. לשאלת "7 ימים", ענתה רחל שרביט: "זו אכן הפעם הראשונה שאנו עושים מהלך כזה. תמיד יש פעם ראשונה".
והכי חשוב: לטענת איריס – כאמור, בעלת נסיון רב ועשיר בתחום חקירות ילדים – בתיקים רבים מאלו שנשלחו לדרום היא עצמה לא היתה מקבלת החלטה להמליץ על ביטול חקירה. "7 ימים העביר לדוברת המשרד שאלה על כך: "האם אתם מחזיקים עדיין בטענה כי כל חקירות הילדים שבוטלו במסגרת מהלך זה היו צריכות להיות מבוטלות?"

המשרד העדיף שלא לענות.

"אגרוף לבטן"

לפני שבועות ספורים, הגיעה הפרשה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, יושבת ראש השדולה לטיפול בילדים ובני נוער בסיכון.
לוי אבקסיס שמעה לראשונה על השתלשלות האירועים ואף עיינה בחלק מהתיקים.
לוי אבקסיס החליטה לכנס בדחיפות את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, שבה היא חברה. הדיון בנושא היה טעון.
"אני חייבת להגיד לך, אדוני יושב הראש", פתחה ח"כ לוי אבקסיס, "הדברים שאליהם נחשפתי… בתיקים מסויימים ולא בסמכות כדי לנסות ולצמצם, כדי שאפשר יהיה אולי להציע לשר החדש שרוצה לטפל בנושא הזה, להראות לו: הנה, עשינו כמה דברים, יש פחות תיקים. העניין היה ליצור מציאות וירטואלית באמצע יום".
לוי אבקסיס המשיכה לתאר את אשר אירע במשרד חקירות הילדים: "קיבלנו עדויות על כך שרוקנו ארונות שלמים מקלסרים שבהם יש המלצות לחקירות ילדים. חלק מן התיקים האלו הועברו, אולי לשם חתימת גומי. כשגילינו מה קרה לאחר מכן, ביותר מ- 100 תיקים פתאום היתה המלצה לבטל חקירות, בטענה ש'הן כבר לא רלוונטיות'. אם היה פה משהו קשה, סביר להניח שהילדה כבר יתה מתה. אלוהים ישמור, אלה התירוצים. זה גם לא עומד יד ביד עם הנושא של המלצה לסגירת חקירה".

לדיון הגיעה החוקרת ממחוז דרום, שהמליצה על רוב ביטולי החקירות בפרשה. "אני יודעת", פנתה אליה לוי אבקסיס, "אותך הביאו לכאן ממחוז דרום, היחידה שהסכימה לעשות את עבודתם של האחרים. אלי זרמו חלק מן התיקים, שנלקחו בגניבה או באיזושהי צורה כמו במשטרים אפלים, כדי להראות שמטפלים בדברים". גם הסמנכ"לית רחל שרביט היתה שם בישיבת הוועדה. "כך מתנהלים אצלכם במשרד. את שותפה לכל המחדל הזה, גבירתי", הטיחה בה לוי אבקסיס. "אמרת לי: 'לא היה ולא נברא', אמרת שלא תהיה שום חתימה שלכם לסגור תיקים, אבל במו עיניי ראיתי זאת. לכן כל מילה שלך שאת מפנה אלי לא נלקחת כאמת צרופה, מצטערת להגיד לך. כאשר אני נתקלתי בכתב ידך על תיקים מסויימים… כשאת אומרת, 'כבר לא רלוונטי, לסגור את התיק' כי הוא ישן, בלי לבדוק מה מצבה של הילדה, אז אני מצטערת, אינני מאמינה לך עוד. נקודה".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס החליטה לפנות למבקר המדינה כדי שיבדוק את הפרשה. "מתוך עדויות, תלונות ומסמכים שהגיעו למשרדי על ידי גורמים שונים, נחשפתי לחומרים שיש בהם כדי להטיל צל כבד על התנהלותם של עובדי המשרד", כתבה בפנייתה למשרד המבקר. "עדויות ומסמכים אלה חשפו לנגד עיניי התנהלות מסוכנת המעלה תהיות רבות. בין יתר הדברים, עדויות בדבר ריקון ארונות וקלסרים עם המלצות לחקירות ילדים".
"בנוסף לכך", ממשיכה לוי אבקסיס, "הגיעו לידיי עדויות בדבר ילדים שהמתינו לחקירתם במשך כמה חודשים, אולם בחלק מן המקרים יצאה הוראה מפורשת, לכאורה על ידי בכירים במשרד, המבקשת לבטלם עקב עילות מופרכות כגון התיישנות או חוסר ענין לציבור".

אציין כי לפי עדויות אלה, השימוש בעילות אלו הינו תכוף, ולא בהכרח צודק. תחושתי היא כי הדברים נעשים שלא כדין ולא בסמכות".
.

מדיניות משרד הרווחה לטיפול והשגחה על ילדים בצו בית משפט לנוער, בפנימיות הרווחה ועמותות


.
קישורים:

אתי דור, הוצאת ילדים מהבית, ועדת החלטה, לשכת הרווחה גבעתיים, פקידת סעד לחוק הנוער

האם התחננה וזעקה – ועדת ההחלטה בעיריית גבעתיים החליטה בקור רוח לקחת ממנה את ילדיה

במדינת ישראל ישנן כ-200 ועדות החלטה הפזורות ברשויות המקומיות ברחבי הארץ. בעשרים השנים האחרונות הפנה השרות לילד ולנוער של משרד הרווחה מדי שנה בין 8,000 ל- 10,000 ילדים לסידור חוץ ביתי.
הדיונים בוועדות אלו אלו מתקיימים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית. הבסיס לקבלת החלטות בוועדות אלו הוא חוות הדעת על בסיס התרשמותית של פקיד הסעד. במשרד הרווחה מודים כי בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמת גומי של פקידות הסעד.
.

.
ועדות אלו מקבלות החלטות גורליות על הורים מסורים ללא ראיות, או הרשעה פלילית, בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית. פקידי הרווחה מנצלים את החיסיון החד צדדי מלתת הסברים על החלטותיהם חסרות ההיגיון. ילדים נלקחים מהוריהם ומביתם למסגרות ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה הפועלים מזה שנים רבות ללא פיקוח ומעקב.
חוות דעת של משתתפים מהעבר בוועדות החלטה

עגמת נפש
יועצת חינוכית: "כיועצת חינוכית, נוכחתי בוועדות החלטה שהחליטו בשרירות לב להוציא ילדים מחזקת האם, בגלל שלאם היתה הכנסה נמוכה ותנאי החיים היו קשים. במקום לקרוע את הבת מאמה, עדיף היה לתת לאם תמיכה וסיוע ולשפר את תנאי חייה, דבר שהיה עולה למדינה הרבה פחות מאשר לממן מוסד, ומצד שני לא היתה נגרמת עגמת נפש וטראומה לאם ולבת".
.
איומים
אמא שעמדה לבדה מול חברי הוועדה: "בועדת ההחלטה 15 אנשים מהרווחה אני הייתי לבד מול כולם פקידות הסעד. צעקו עלי ואיימו לקחת את כל ילדי, ואם לא אעזוב יקחו את ילדי אחד אחד. … והעו"ס החתים אותי באיומים כי אם לא אחתום לא אקבל עזרה לילדה, בעודו מסתיר ממני את המסמך השלם והתסקיר לא ניתן לי מעולם ולא העתק ממנו".
.
לא מסוגלים לטפל בבעיה
אם לילד בן 11: "כל כך הרבה אנשי מקצוע, ובעצם לא יכולים לטפל בבעיה של ילד בן אחת-עשרה ובאבא שלו."
.
מפגשים טראומטיים
במאמר "מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות?" כותבת פרופ. אסתר הרצוג YNET: "בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עוינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא 'לטובת הקטין'. בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאליים".
.
שיקולים זרים, הונאה, הרס -("יתומי הרווחה" – מרב בטיטו – ידיעות אחרונות, פברואר 2008)

"להוציא ילד בגיל חמש או שש מחוץ לבית זה הדבר ההרסני ביותר , ואם הוא שגוי אלף פסיכיאטרים לא יעזרו אחר כך". אומר אודי (שם בדוי) פקיד סעד בכיר שפרש מתפקידו לאחר כ- 20 שנה בעקבות חילוקי דעות עם הממונים עליו. במסגרת תפקידו היה אחראי על 15 פקידי סעד. אחת התלונות נגדו, הוא מספר הייתה שאינו מוציא מספיק צווים (צווי אשפוז, בדיקה, השגחה, חירום) באזור עליו היה ממונה. "הרגשתי כי המדד לעבודתי הפך להיות מספר הצווים שהוצאתי ביחס למספר האנשים בהם טיפלתי ולא איכות העבודה. עד לפני כעשר שנים עבדנו בשכנוע, בהסברה, ובטיפול. בהנחה שכפייה לא תקדם אף אחד. היום המדיניות היא כוחנית הרבה יותר ובמוצהר. זה לא שהחל גידול במספר הילדים המוכים, או במספר ההורים שאינם מטפלים כראוי בילדיהם. לא! תבדקי בכל מדינה מערבית המספרים דומים . פשוט מוציאים יותר צווים. אף אחד כאן לא גדל על עצים באי בודד, למה אתם ממהרים להוציא את הילד ולשלוח אותו לפנימייה? מה הוא אשם? שם הוא לא יהיה במצוקה?


קישורים: