אשפוז פסיכיאטרי, בידוד חוסים במוסדות פסיכיאטריים, בית חולים פסיכיאטרי, בית חולים שער מנשה, חדשות, מוסד פסיכיאטרי, עידו אפרתי

טיפול פסיכיאטרי בבית חולים שער מנשה – עשר שנים בבידוד

ועדה מקצועית תבחן מחדש את הטיפול בחולים פסיכיאטרים המאושפזים בבידוד ממושך , עידו אפרתי, 15.06.2017, הארץ
הוועדה שמינה משרד הבריאות תבדוק אפשרויות התערבות חדשות למען 11 החולים הפסיכיאטריים המורכבים ביותר אשר מאושפזים בבית החולים שער מנשה, כמה מהם במשך שנים ארוכות

ועדה מקצועית מיוחדת תבחן מחדש את הטיפול ב–11 החולים הפסיכיאטרים המאושפזים בבידוד ממושך בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה. בוועדה, שמונתה על ידי משרד הבריאות, חברים מנהלי בתי חולים פסיכיאטריים, רופאים פסיכיאטרים ומטפלים נוספים. הוועדה אמורה לבדוק דרכי התערבות חדשות למען החולים, הנחשבים למורכבים ביותר במערכת הפסיכיאטרית, ואף לדון באפשרות של סיום אשפוזם בבידוד והעברתם למחלקה או לבתי חולים אחרים.


בכתב המינוי של הוועדה נכתב כי "הייעוץ יינתן תוך בחינת משך ואופי הבידוד, תוכנית ההתערבות הקיימת לכל מטופל והכנת תוכנית התערבות כוללת ורב-ממדית הדרגתית – אשר תאפשר את העברת המטופלים המורכבים מהבידוד הממושך בו הם שוהים, בזמן קצר ככל שניתן". לצד זאת, מצוין כי ההעברה תיעשה תוך הימנעות מלקיחת סיכונים שאינם הכרחיים – כך שתימנע פגיעה אפשרית של המטופלים בעצמם, במטופלים אחרים ובאנשי הצוות. זאת, תוך התחשבות בקיומם והתאמתם של התנאים והמשאבים הנדרשים, למידת המסוכנות של המטופלים.

הוועדה, שהוקמה ביוזמת פורום מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים, באה בהמשך לבדיקה מקיפה שערכו גורמי מקצוע בחודש שעבר, לכל החולים המאושפזים בבידוד. בבדיקה הראשונה – שנערכה לבקשת איגוד הפסיכיאטריה בישראל, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות והנהלת שער מנשה – השתתפו 18 רופאים, שישה פסיכיאטרים מחוזיים ו–12 פסיכיאטרים מומחים. הם העריכו את מצבם של כל המאושפזים בבידוד, ופרסמו דו"ח מסקנות מפורט לגבי כל אחד מהם, שהוגש להנהלת משרד הבריאות.

מתוך כ-20 אלף אשפוזים פסיכיאטריים בשנה, קבוצת החולים בבידוד ממושך מצומצמת ומונה כיום 11 חולים בבידוד קבוע או מזדמן, בהם גם כאלה השוהים כעשר שנים בבידוד — כולם בבית החולים בשער מנשה. האגף לביטחון מרבי במוסד, שהוקם בשנת 1997, כולל כ-130 מטופלים, בארבע מחלקות, שמצויות במתחם מאובטח היטב. הוא שוכן בלבו של מרכז בריאות הנפש שער מנשה, הכולל עוד מגוון מחלקות אשפוז ומרפאות – והוא כיום מוסד בריאות הנפש הגדול בארץ. כשני שלישים מהמטופלים באגף לביטחון מרבי נמצאים בו בצו בית משפט, והיתר בהוראת פסיכיאטר מחוזי. רובם המכריע של המטופלים סובלים מסכיזופרניה על גווניה השונים, בדגש על סכיזופרניה פרנואידית ומאניה־דיפרסיה, שמאופיינות במחשבות רדיפה, מחשבות שווא, שיגעון גדלות ואובססיות. אלו מובילות לעתים להתפרצויות אלימות בלתי נשלטות. החולים במצב הקשה ביותר נמצאים בבידוד.

בכל מחלקה יש שלושה חדרי בידוד, שבהם נמצאים המטופלים לפרקי זמן שונים שיכולים לנוע בין שעות ספורות, כמה שבועות ובמקרים מסוימים אף שנים. גודלו של כל חדר בידוד הוא כ–16 מטרים רבועים, והוא מכיל חלון מסורג גדול הפונה אל החצר ושתי מיטות מקובעות לרצפה. בחלקו העליון של אחד הקירות מוצבים שני רמקולים ומקרן שבהם ניתן להשמיע מוזיקה או להקרין סרט למטופל. החדר מפוקח דרך קבע במצלמה. מחוץ לחדר יש מבואה צרה, יחידת שירותים ומקלחת.

החולים יוצאים מחדרי הבידוד אל מבואת המחלקה או החצר כשהם מלווים בארבעה, ובמקרים קיצוניים אף בעשרה, אנשי צוות מחשש להתפרצויות אלימות. לפי גורמי מקצוע, הקושי טמון לא רק באלימות אלא באימפולסיביות של החולים, שבהתקף פרנויה עשויים לפגוע בסביבתם מאוד.

מפני שמדובר בקבוצת חולים מורכבת כל כך, לפחות חלק מגורמי המקצוע סבורים שטווח הפתרונות שניתן להציע מוגבל, ונע בין שינוי הטיפול התרופתי לשיפור איכות חייהם בבידוד, באמצעות שדרוג מבני הבידוד או בניית חצר פרטית. פתרון אחר, שהוא כיום ההצעה המועדפת, בניסיון לצמצם הגבלות מכאניות של מטופלים, הוא תוספת של אנשי צוות, והכשרות בתחום של מניעת הסלמה (דה-אסקלציה), שעשויות לסייע ברוב בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל. במקרה של החולים בבידוד, הערכות גורמי מקצוע גורסות כי גם שיטות כאלה לא יוכלו להביא להוצאתם הקבועה מבידוד, אך הן עשויות להעניק לצוות כלי התמודדות טובים יותר, כאשר הם מלווים את החולים אל מחוץ לחדר. תובנות אלה מוכרות זה כבר בקרב גורמי המקצוע ובמשרד הבריאות, ולביצוען נדרשים משאבים כספיים.

אוטיזם, אשפוז פסיכיאטרי, בית חולים שער מנשה, התעללות אקוסטית, התעללות בחוסים, חדשות, מוסד פסיכיאטרי, משרד הבריאות, סדר יום עם קרן נויבך, פשעי משרד הבריאות, קרן נויבך, רן רזניק

8 חודשים מבודד בשער מנשה

יוני 2017 – סדר יום עם קרן נויבך – בן 35, קוראים לו נועם, הוא עם פיגור ובעיות אורגניות ומזה שמונה חודשים הוא מוחזק בבידוד מוחלט, מאחורי הסורגים, במחלקה לביטחון מירבי בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי שער מנשה. 8 חודשים, אדם עם פיגור, בחדר שאין בו כלום. בלי שום טיפול, בלי שום גירוי, בלי שום מגע אנושי חומל או אוהב.

על פי עדויות שהגיעו לידי מערכת סדר יום והעיתונאי רן רזניק ועל פי תלונות המשפחה של נועם, לבית החולים שער מנשה, האשפוז בבידוד הוא בתנאים קשים ובלתי אנושיים. לא רק שהוא לא הביא לשיפור במצבו של נועם, הוא גרם והביא להחמרה במצבו הנפשי והגופני, הקשה ממילא. על פי העדויות והתלונות שהגיעו אלינו, נועם מוזנח פיסית ומושפל באופן קבוע על ידי הצוות הרפואי והסיעודי. דוגמא קטנה, בשבוע שעבר, אחד מבני משפחתו של נועם הביא לו ספינר, משחק הילדים הפופלרי, הצוות מיד החרים לו את המשחק. דוגמא נוספת, התקינו בחדרו של נועם מקרן טלוויזה, אבל הצוות פשוט מפעיל אותו בווליום חזק במשך כל שעות היום וכל תחנוניו של נועם להנמיך את הווליום לא עוזרים. יכול להיות שמישהו לא רוצה לשמוע את נועם?

איפה שר הבריאות יעקב ליצמן? איפה מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב? רק לפני שבועיים סיפרנו בחגיגיות על המלצות הוועדה לצמצום הקשירות והבידודים שאמורות לעשות מהפכה ביחס למטופלי נפש, אבל על פי מידע שהגיע לידנו, רופאים בכירים בבית החולים שער מנשה אמרו לבני משפחה של מטופלים שמוחזקים בבידוד שם, שהמלצות הדו"ח של משרד הבריאות כלל לא נוגעות אליהם וכלל לא מחייבות אותם. האם בית החולים שער מנשה הוא מחוץ לתחום עבור ליצמן? אין לו סמכות שם? האם יכול להיות שהרופאים בשער מנשה מטעים את בני המשפחה כדי להלך עליהם אימים? איך יכול להיות שבישראל 2017 מוחזקים 9 אנשים, חולים! לא פושעים, בבידוד אכזרי חלקם חודשים, חלקם שנים ואף אחד לא מפסיק את זה.

אלימות שוטרים, אשפוז בכפייה, אשפוז כפוי, אשפוז פסיכיאטרי, אשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך, חדשות, תביעה נגד משטרת ישראל, תביעת נזיקין

המשטרה תקפה וכפתה אשפוז על פגועת נפש – המדינה תפצה

אלימות שוטרים
אלימות שוטרים

המשטרה כפתה אשפוז על פגועת נפש – המדינה תפצה , עו"ד אריאל לוין , 25.04.17 , ynet

אישה שנלקחה בכוח למוסד פסיכיאטרי הוכרחה על ידי שוטרים לחתום על טופס הסכמה לאשפוז. בית המשפט קבע שהמדינה תשלם לה 20 אלף שקל

לקריאת / הורדת פסק הדין הקלק כאן

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-20 אלף שקל אישה שנלקחה על ידי המשטרה בכפייה לאשפוז פסיכיאטרי, שבו שהתה לבסוף במשך חודש וחצי. השופט אורי גולדקורן קבע שהאשפוז בוצע בניגוד לדין.

באוגוסט 2011 הזעיקה אישה את המשטרה וביקשה שיעצרו את אחותה וייקחו אותה לאשפוז פסיכיאטרי. היא התלוננה שאחותה משתוללת ותוקפת אותה וסיפרה שהיא סובלת מפגיעה נפשית ומחשבות שווא, אך מסרבת ליטול את התרופות שלה. שלושת השוטרים שהגיעו לדירת אמן, שם הסתתרה התובעת, עצרו אותה ובהמשך לקחו אותה לבית חולים פסיכיאטרי, שם היא הוחתמה על טופס הסכמה ואושפזה במחלקה סגורה.

בתביעה שהגישה נגד המדינה לפני כשלוש שנים היא דרשה פיצוי של 100 אלף שקל על כליאת שווא ותקיפה. לדבריה, באותה תקופה אחותה הפצירה בה כמה פעמים לפנות לטיפול פסיכיאטרי אך היא סירבה כי פחדה. היא הוסיפה שהשוטרים החליטו על דעת עצמם לקחת אותה בניגוד לרצונה למוסד מבלי שהייתה בידיהם הוראת אשפוז מפסיכיאטר מחוזי כנדרש בחוק.

עוד טענה התובעת שבמהלך המעצר היכו אותה השוטרים בידיהם וברגליהם וגרמו לה לשברים בצלעות. בנוסף, לאחר שאזקו אותה היא הוכנסה לניידת והוסעה למוסד הפסיכיאטרי ושם הכריחו אותה השוטרים לחתום על טופס ההסכמה לאשפוז.

המדינה טענה מנגד שכשהשוטרים הגיעו לדירה סירבה התובעת להתלוות אליהם, השתוללה ואיימה על אחד מהם שתהרוג אותו. לנוכח התנגדותה ניסה השוטר לכבול אותה אך היא הגיבה באלימות והיה צורך להפעיל כלפיה כוח סביר כדי להכניסה לניידת. כמו כן, נטען, בתחנת המשטרה סירבה התובעת לשתף פעולה עם החוקרים, לא השיבה לשאלות, לא יצרה קשר עין ורק ישבה כפופה עם ידיה על ראשה, ולכן נלקחה על ידם למיון פסיכיאטרי.

כליאת שווא

השופט אורי גולדקורן קבע שמעצר התובעת היה לא חוקי מאחר שהשוטרים לא הודיעו לה מה סיבת מעצרה. עם זאת, הוא הוסיף שאם זה היה הפגם היחיד לא היה בסיס לפסיקת פיצויים.
נקבע שאשפוזה הכפוי של התובעת נעשה שלא כדין, שכן הקצין התורן החליט להעביר אותה למוסד על דעת עצמו ועל בסיס התרשמותו הבלתי מקצועית שמדובר ב"חולת נפש", מבלי שפנה קודם לכן לפסיכיאטר המחוזי או לבית המשפט כנדרש. בנוסף, במוסד עצמו היא אולצה על ידי השוטרים לחתום על הסכמה לאשפוז תוך שהם מאיימים עליה במעצר.

השופט גולדקורן הוסיף שבעקבות האירועים אושפזה התובעת לתקופה משמעותית של כחודש וחצי. לדבריו, אף אם הייתה לכך הצדקה רפואית, התובעת זכאית לפיצוי מאחר שהאשפוז נעשה בניגוד לדין.

בסופו של דבר חויבה המדינה לפצות את התובעת ב-20 אלף שקל על כליאת שווא בתוספת שכר טרחת עו"ד של 4,000 שקל

המשטרה כפתה אשפוז על פגועת נפש - המדינה תפצה , עו"ד אריאל לוין , 25.04.17 , ynet
אשפוז פסיכיאטרי, הוועדה לצמצום קשירות, חדשות, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכיאטרי בכפייה, קשירות, קשירות מאושפזים

קשירת מאושפזים – עניין של כסף

כששלושה עובדים אחראים לשלומם של כ-40 חולים במשמרת לילה, אי־אפשר להימנע מקשירת מטופליםהוועדה לצמצום הקשירות בבתי החולים הפסיכיאטריים שהקים משרד הבריאות נמצאת בימים אלה בעיצומו של תהליך לגיבוש מסקנותיה. הוועדה בראשות ד"ר בועז לב הוקמה במטרה לבחון מתווה שיוסכם עם כל הצדדים במערך בריאות הנפש, ושיאפשר את צמצום הקשירות במחלקות פסיכיאטריות ככל הניתן.

אישפוז פסיכיאטרי - קשירות, נזעי חשמל וסמים פסיכיאטריים
קשירת מאושפזים ככלי לקבל כסף

באחרונה מערך הפסיכיאטריה נקט מהלך אמיץ והביא לצמצום משמעותי בקשירות בשיעור של כ–50%–80%. לשם כך, מנהלי חלק מבתי החולים הסכימו להגדיל את הגירעון הקיים, והרופאים, האחיות, והמטפלים הסיעודיים הסכימו להגדיל את העומס שכבר קיים על כתפיהם ולהוסיף בכל שבוע בין משמרת לשתיים לכל עובד. משמרת במחלקה פסיכיאטרית סגורה אינה דומה למשמרת בכל מחלקה רפואית: חוסר תשומת לב — ולו הקטן ביותר — עלול להוביל לניסיון התאבדות של חולה השרוי בדיכאון, או לאירוע אלים על ידי חולה הסובל מסכיזופרניה.

את הפתרון הזמני למצוקה הקשה בבריאות הנפש מספק כיום הצוות המטפל, כחלק מהרצון הכנה לפעול באופן המיטבי עם המטופלים — אך זה משול למתן פלסטר לחולה סופני. הפתרון לצמצום הקשירות במחלקות הפסיכיאטריות לא יכול לבוא על גבם של הרופאים והאחיות. זהו לא פתרון לטווח ארוך ואנחנו לא ניתן לו להיות.

הרפואה הפסיכיאטרית משוועת לצמצום קשירות החולים ככל הניתן, אבל זה חייב להתבצע לצד מתן אלטרנטיבה חלופית מתאימה. קשירה היא אחד מכלי העזר הבודדים שיש בידינו כדי להתמודד עם מצבי אלימות מסוכנים של מטופלים. אחת האלטרנטיבות לקשירה, שיאפשרו להרגיע את החולה ולמנוע ממנו מלפגוע ביתר המטופלים במחלקה, היא להשגיח עליו באופן צמוד 24/7. כשהמציאות הישראלית מכתיבה שבמחלקה פסיכיאטרית במשמרת לילה יעבדו רק שני אנשי צוות על כ–40 אנשים שחולים בנפשם, האלטרנטיבה הזו הופכת לבלתי־אפשרית.

לעומת זאת, במערב המציאות שונה לגמרי. לשם השוואה, ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ב–2013 היתה כ–7.6% מהתמ"ג, וחלקה של בריאות הנפש מתוכה היה כ–2.5% עד 3%. במדינות OECD טווח ההוצאה על שירותי בריאות הנפש נע בין 5% ל–18%. התקצוב הדל לבריאות הנפש בא לידי ביטוי בצפיפות — שמובילה להתפתחות של מצבי אלימות בקרב מטופלים.

קשירת מאושפזים לקבל תוספת תקציב
קשירת מאושפזים לקבל תוספת תקציב

ההשפעה המשמעותית השנייה על המערכת הוא המחסור החמור בכוח אדם מטפל ורפואי. במחלקה פסיכיאטרית סגורה בישראל, המכילה כ–40 חולים בממוצע, עובדים כשני אנשי סיעוד במשמרת לילה, כשלושה אנשי צוות במשמרת ערב, ורופא תורן אחד בלבד האמון על שלומם של כ–250 מטופלים פסיכיאטרים. לעומת זאת, בבריטניה, שבה מערכת בריאות הנפש הצליחה לצמצם משמעותית את קשירות המטופלים, התקציבים מעוררי השראה. מחלקה פסיכיאטרית בממלכה המאוחדת מכילה רק כ–20 חולים, וצוות טיפולי ורפואי הגדול פי שניים מזה שבישראל.

לצד המצוקות הקשות, התוכנית שבה מתפאר משרד הבריאות לחילוץ מערך הפסיכיאטריה ממצוקתו הוא כלעג לרש. על פי הצהרת מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, יתווספו במסגרת תקציב המדינה הבא בין היתר: איש צוות אחד לכל מחלקה סגורה — אף שיממה מורכבת משלוש משמרות, ויש צורך בתוספת של שני אנשי צוות בכל אחת מהן; 150 תקנים של סטודנטים לצורך הפעלה בשעות הפנאי — תוספת חשובה, אך כזו שלא יכולה להוות תחליף לעובדת סוציאלית מנוסה, מרפא בעיסוק או איש שיקום; ו–140 מיליון שקל לשיפור ותוספת לבינוי — סכום קטן מדי שיספיק לבניית מחלקה אחת בכל רחבי הארץ.

על מנת להביא לשינוי אמיתי במערך הפסיכיאטרי, לצמצם או אפילו להפסיק לחלוטין קשירות של חולים אלימים, לשמור על ביטחונם של המטופלים ושל הצוות המטפל במחלקות הפסיכיאטריות — על מקבלי ההחלטות להבין שאין מנוס מלהשקיע את התקציבים הנדרשים להגדלה משמעותית של כוח אדם איכותי ולתוספת ושיפור של תשתיות.

מערך בריאות הנפש מטפל בכל תחלואות הנפש שמהם מרביתנו מפחדים, כמו סכיזופרניה, דיכאון, חרדות, הפרעות אכילה, התמכרויות ואי־שליטה בדחפים. אחד מכל שלושה אנשים בישראל יזדקק לטיפול פסיכיאטרי לפחות פעם אחת בחייו. הפרעות הנפש אינן תופעה רחוקה, היא חלק מחייו של כל אחד מאיתנו. מגיע לנו לחיות בחברה שעוטפת את החולים הפסיכיאטרים שלה, שמגנה עליהם, ומעודדת אותם לקבל טיפול נפשי מתאים — כי יום אחד זה יכול להיות מישהו מאתנו.

הכותב הוא יו"ר הנבחר באיגוד הפסיכיאטריה, ההסתדרות הרפואית

אשפוז בכפייה, אשפוז כפוי, אשפוז פסיכיאטרי, אשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך, הסנגוריה הציבורית

מאושפזים בעל כורחם

מאושפזים בעל כורחם , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות , 28.01.2001

דוח חמור של הסניגוריה הציבורית חושף את הקלות הבלתי נסבלת של האשפוז בכפייה: ועדות רפואיות מחליטות על משך השהות בבתי חולים פסיכיאטריים בלי להתחשב תמיד בזכותם של המאושפזים להשמיע את דעתם בעניין. הגיע הזמן שמישהו ישמע את קולם המושתק של האנשים האלה, אומרים כותבי הדוח.

ר' בן 30 אושפז בשנים האחרונות מספר פעמים בבתי חולים פסיכיאטריים. האבחנה: פארנויה. ר' אושפז בניגוד לרצונו בעקבות תלונות חוזרות ונשנות שהגישו נגדו למשטרה בני משפחתו. איש לא הקשיב לו כאשר טען, כי הוא אינו לוקה בנפשו.

ר' לא לבד. כ- 4000 איש בישראל נשלחים מידי שנה לאשפוז כפוי בבתי חולים פסיכיאטריים. במקרים רבים הדבר קורה בעקבות תלונות שהגישו בני משפחה, שכנים, מעסיקים ואפילו יריבים עסקיים. התהליך אינו מסובך: אלמוני מתלונן במשטרה על פלוני, וזו עוצרת לחקירה את האדם שנגדו התלונה הוגשה. תוך 24 שעות מוגשת לבית המשפט בקשה להסתכלות פסיכיאטרית.

בית המשפט, על פי שיקול דעתו, רשאי לצוות על הסתכלות. תוצאותיה יכריעו האם העצור יישלח לאשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי, או יחזור להיות אדם חופשי. בבית החולים ייפגש המאושפז עם הרשות שתחליט לכמה זמן תישלל חירותו: הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית…

לקריאת / הורדת הכתבה המלאה הקלק כאן

מאושפזים בעל כורחם , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות , 28.01.2001
מאושפזים בעל כורחם , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות , 28.01.2001

 

אבחון פסיכיאטרי, אשפוז פסיכיאטרי, רחל סופר

אדם קם בבוקר ומגלה שהוא פסיכי

 אדם קם בבוקר ומגלה שהוא פסיכי , ידיעות אחרונות , רחל סופר , 28.01.1996

סיכסוך פעוט בין שכנים או קרובי משפחה עלול להסתיים בזימון לבדיקה פסיכיאטרית, או אפילו לאשפוז כפוי בבית חולים לחולי נפש. באחרונה החליט שר הבריאות בצעד נדיר, לשלול את רשיונו של אחד הפסיכיאטרים הבכירים בישראל. ההחלטה אומנם לא מומשה, עקב ערעור לבג"צ, אך פרטי הפרשה מעידים על ליקויים חמורים במערכת האבחון הפסיכיאטרי: אנשים בריאים לחלוטין יכולים לקבל חוות דעת שהם בלתי שפויים. האגודה לזכויות האזרח: "אסור שהסמכות לאשפוז כפוי תישאר רק בידי פסיכיאטרים מחוזיים".

להורדת / קריאת הכתבה המלאה הקלק כאן

 אדם קם בבוקר ומגלה שהוא פסיכי , ידיעות אחרונות , רחל סופר , 28.01.1996
 אדם קם בבוקר ומגלה שהוא פסיכי , ידיעות אחרונות , רחל סופר , 28.01.1996
אשפוז פסיכיאטרי, טיפול תרופתי, יהודה קורן, עמותת מגן לזכויות אנוש

"במשך שעות ארוכות התבוססה בתי בצרכיה בעודה קשורה בבידוד תוך התעלמות בוטה מצד צוות המחלקה ומנהליה"

זוועה בבית חולים פסיכיאטרי קשירות ובידוד תוך כדי התבוססות בצרכיה, הודעה מאת עמותת מגן זכויות אנוש

"במשך שעות ארוכות התבוססה בתי בצרכיה בעודה קשורה בבידוד תוך התעלמות בוטה מצד צוות המחלקה ומנהליה"

האם הגישה שלוש קובלנות לרשויות כנגד שלושה פסיכיאטרים, ואחת כנגד צוות מחלקה סגורה בטענה לשורת מעשי התעללות חמורים בביתה

ארבעת הקובלנות, שהוגשו בסיוע עמותת "מגן לזכויות אנוש" נוגעות למקרה טראגי של צעירה ירושלמית עם עבר פסיכיאטרי, שנכנסה להריון וילדה בן. הוריה לא הצליחו לקבל מידי הרווחה את החסות עליו, וזה נלקח ממנה מיד לאחר הלידה מבלי שהותר לאיש מהם לבקרו כלל ואפילו לא לצפות בו בתינוקיה.

בהמשך להתרחשות זו הייתה האם עדה להתעללות גופנית ונפשית כלפי ביתה שהובילה להידרדרות מאד קשה במצבה של הבת, ללא קשר למצבה הטוב והיציב לפני ההיריון ובמהלכו.

זה התחיל מהפסיכיאטר של בית החולים שבו אושפזה עם רעלת הריון כדי ללדת. זה סירב לתת לה את הזריקה הפסיכיאטרית הקבועה שנטלה, וכך גרם על פי תלונת האם להידרדרות במצבה. בנוסף טען אותו פסיכיאטר שהמטופלת ניסתה להתאבד בקפיצה ממיטת בית החולים, טענה שהאם שוללת ורואה אותה כמגוחכת, והשתמש בטענה זו כדי להורות לאשפז אותה בכפייה מיד לאחר הלידה במחלקה סגורה. הבת השתחררה משם בתוך ימים ספורים לאחר שהועדה הפסיכיאטרית הראשונה מצאה היעדר מסוכנות.

זה המשיך עם הפסיכיאטרית הקבועה של הבת, שלאחר צאתה מהאשפוז לא רק שהגבירה את מינון הזריקה שנטלה, אלא גם הוסיפה לה מינון מוגבר של תרופה נוספת. לטענת האם, במשך חודשיים הלך והחמיר הטיפול הזה את מצבה של ביתה וגרם לה להזיות. למרות שאלה היו חמורות, התייצבה הבת בעצמה לילה אחד במחלקה פסיכיאטרית באחד מבתי החולים בבקשה להתאשפז מרצון כדי לאזן את התרופות. הבחורה הועברה למחלקה סגורה במרכז פסיכיאטרי אחר בירושלים, שבו התעלמו מתצפיותיה של האם, ורק הגבירו עוד יותר את כמות הזריקות והתרופות במידה כל כך רבה שאפילו הפסיכיאטרית במחלקה אמרה ש"אין כבר מקום נוסף בישבנה לזריקה אחת נוספת". ביתה החלה מתנודדת מצד לצד והאם הייתה עדה באחד מביקוריה לכך שביתה איבדה את הכרתה לפחות שלוש פעמים. האם, שהתריעה מספר פעמים על השימוש המופרז בתרופות הורחקה מן המחלקה וכעונש לא הותר לה לפגוש את ביתה. הבת שהתה בבידוד במשך חודש ובכל פעם שמחתה על כך בבכי וצעקות הייתה נקשרת למיטתה. גופה היה חבול ומלא שטפי דם, פניה נפוחות, ריר נזל מפניה, האגודל שלה היה מלא מוגלה ולא טופל עד שהאם לא התלוננה. הסתובבה במשך ימים בנעלי בית רטובות כיון שלא דאגו להסיר אותן כאשר התקלחה.

באחד מביקורי האם ניגשה אליה הבת כשאור בעיניה. האח הראשי במחלקה הגיח בהפתעה מאחורי האם, תפס את הבת בשתי ידיה, דחף אותה לתא הבידוד ואף נתן לה מול עיני האם זריקה "כיון שהיא ב"היי". הבת, שכמובן כעסה על כך, בכתה ודפקה בדלת, ואז נכנסו אחים נוספים וקשרו אותה. בביקור אחר סיפרה הבת לאמה שנקשרה למשך שעות רבות, ושלמרות זעקותיה לא אפשרו לה לצאת לעשות את צרכיה, ונאלצה להתבוסס בהם בתוך החדר הסגור במשך שעות ארוכות מבלי שאיש במחלקה יטרח לנקות אותה.

יהודה קורן, דובר עמותת 'מגן לזכויות אנוש' אומר שקשה לדמיין את הסבל שמרגיש אדם שנמצא במצב פסיכוטי, וקשה לעכל את הסבל של להיות מורעל בכמויות עצומות של סמים מטשטשים משום כך יש להתייחס בחומרה יתרה לפסיכיאטרים ולצוותי מחלקות פסיכיאטריות כאשר הם עושים את הגרוע מכל: מתעללים בבעלי מוגבלויות נפשיות, והופכים את חייהם לגיהינום עלי אדמות. בימים אלה עדיין מצויה הבת באשפוז באותה מחלקה. האם מרגישה חסרת אונים בניסיונותיה להוציאה משם במצב שאליה הוביל אותה הטיפול הכושל והמתעלל שהיא מקבלת. נודה מאד לכל מי שיוכל להפיץ את המידע הזה כדי להבהיר לציבור ולרשויות שאין מנוס לשים פיקוח חיצוני מעל לפסיכיאטרים במחלקות הסגורות כדי לבחון באופן הולם את השירות שהם מספקים למטופליהם.

בברכה,
יהודה קורן,
דובר עמותת 'מגן לזכויות אנוש'
052-3350928
Yodak8@gmail.com
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית