אשדוד, ועדה לזכויות הילד, יחיאל לסרי, לשכת הרווחה אשדוד, עיריית אשדוד, רונית צור

אשדוד – עיר מוכת ילדים בסיכון – ביקור הוועדה לזכויות הילד

יוני 2010 – פקידת הסעד רונית צור - מנהלת לשכת הרווחה אשדודכ- 15% מכלל ילדי העיר אשדוד מוגדרים ילדים בסיכון (סה”כ 10,386 ילדים). זהו הנתון שקיבלו חברי הועדה לזכויות הילד בביקור בעיר אשדוד.

ראש עיריית אשדוד ד”ר יחיאל לסרי סיפר על התכניות המגוונות שעיריית אשדוד מפעילה ומסבסדת עבור הילדים בסיכון בכלל והילדים המעורבים בפלילים בפרט. עיריית אשדוד משתתפת בסה”כ 70,000 ש”ח במימון חוגים לילדים ולמשפחות נזקקות.
העירייה כמקובל הציגה צרור של פרויקטים לנוער בסיכון: "גלשן" , "בית רשת" , "בית חם" , "נוער חרדי". אך בשורה התחתונה העיר מוכת ילדים בסיכון ומידי פעם עולה פרשה קשה על מחדלי העירייה בטיפול בילדים בסיכון.

נתון חשוב אשר לא הוצג בביקור הוא כמה ילדים מוציאה לשכת הרווחה באשדוד (בראשות רונית צור) מבתיהם עקב מחדלי העירייה בשיקום המשפחות, ומה עולה בגורל הילדים והמשפחות.

להלן הודעה לתקשורת של הוועדה לזכויות הילד אודות הביקור באשדוד:

סיכום סיור הוועדה לזכויות הילד באשדוד

התפרסמה בתאריך: 03/06/2010

הוועדה לזכויות הילד בראשותו של חה”כ דני דנון סיירה בשירותים לילדים בסיכון באשדוד,
ביום חמישי, כ”א בסיוון התש”ע, (3.6.2010).
בסיור השתתפו חה”כ דני דנון, ראשי אגפים בעיריית אשדוד ואנשי מקצוע. הסיור נערך בשיתוף עם הוועדה לקידום מעמד הילד בעיריית אשדוד.

הוועדה נפגשה עם ד”ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, שסקר את מדיניות העירייה בטיפול בילדי אשדוד בכלל ובילדים בסיכון בפרט. מסקירתו עלו הנתונים שלהלן:
1. אוכלוסיית העיר אשדוד מונה 227,000 תושבים.
2. 31% מכלל תושבי העיר הם ילדים – סה”כ 69,173 ילדים.
3. 38,000 איש מטופלים בשירותי הרווחה, ומהם 12,300 ילדים.
– העיר מדורגת באשכול סוציו-אקונומי מס` 5 מתוך 9 אשכולות הלמ”ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
– 32.6% מכלל תושבי העיר הם עולים (76,000 איש), ומהם 17.6% מטופלים על-ידי שירותי הרווחה.
– כ- 15% מכלל ילדי העיר מוגדרים ילדים בסיכון (סה”כ 10,386 ילדים),ובהם 2,284 ילדי עולים ו-2,181 ילדים מהמגזר החרדי.
תחומי הסיכון העיקריים הם בעיות בהורות ובטיפול בילד, בעיות בתפקוד הרגשי/ חברתי או ההתפתחותי/ לימודי.
– עיריית אשדוד מקנה שירות דנטאלי ל-38,000 אלף ילדי העיר, ממסגרת טרום-חובה ועד כיתה ט` בעלות סימלית של 30 ש”ח לשנה.

ד”ר יחיאל לסרי סיפר על התוכניות המגוונות שעיריית אשדוד מפעילה ומסבסדת עבור הילדים בסיכון בכלל והילדים המעורבים בפלילים בפרט. עיריית אשדוד משתתפת בסה”כ 70,000 ש”ח במימון חוגים לילדים ולמשפחות נזקקות. בזכות מעורבות זו 75% מכלל ילדי אשדוד משתתפים בחוג אחד לפחות.

עיריית אשדוד מפעילה ”מרכז להורות משמעותית”, שמטרתו לחזק הורים בתפקידם ולטפח את ערכי המשפחה. המרכז מארגן סדנאות לקבוצות הורים, מפגשי הדרכה אישיים בבית, הרצאות ועוד.

חה”כ דני דנון, יושב-ראש הוועדה, בירך על העשייה העניפה של עיריית אשדוד למען ילדיה ואמר כי עשייה זו מונעת הידרדרות של הנוער לפשיעה ומחזקת את העיר כולה. ”החוזק של חברה הוא ביחס לחלש”, אמר.

1. סיור בפרויקט ”גלשן” לטיפול בנוער נושר

הוועדה נפגשה עם אנשי המקצוע המפעילים את פרויקט ”גלשן” לטיפול בנוער הנושר ממערכת החינוך. הפרויקט הוא חלק מהמחלקה לקידום נוער בעירייה.

גב` רימה גלקין, מנהלת המחלקה למניעת נשירה וקידום נוער הציגה את חזונה להתמודדות עם נשירת בני-נוער. ואמרה כי הטיפול בנוער נושר נעשה על-ידי צוות מקצועי בשיתוף עם המשפחה ומתוך אמונה כי הנער או הנערה יכולים לחזור לספסל הלימודים אם רק יינתנו להם הכלים והתמיכה הרגשית שהם זקוקים להם.

הוועדה נפגשה עם נער שנשר ממערכת החינוך וחזר לספסל הלימודים ואף ניגש לבחינות הבגרות. הנער סיפר על הטיפול האישי שקיבל הן בתחום הלימודי והן בתחום האישי והמשפחתי.

2. סיור ב”בבית רשת” והצגת פרויקטים נוספים

א. ”בית רשת”:
בהמשך הסיור הגיעה הוועדה הגיעה ל”בית רשת” מרכז יום לנוער בסיכון השוכן ברובע ו` בעיר. הוועדה נפגשה עם צוות הבית ועם מנהליו מטעם העירייה. הבית קולט בני-נוער שנשרו ממערכת החינוך ולעיתים משוטטים ברחובות העיר ומידרדרים לפשיעה. הצוות קולט אותם גם בשעות הלילה (מקלט חירום זמני לבני-נוער שנמצאים ללא קורת גג) ומתחיל בתהליך שיקומי וטיפולי כדי להחזירם לספסל הלימודים, ולכוון אותם להתנהגות חיובית ולעצמאות.
צוות הבית ערוך –גם בלילה- לקליטת צעירים במצבים קשים מאוד, למשל ילדים שהותקפו מינית, לעיתים בתוך המשפחה, ונערות שהידרדרו לזנות.
הוועדה התרשמה מאוד מהמקצועיות של אנשי הצוות במקום.

ב. בית חם לנערות בסיכון:

לוועדה הוצג פרויקט בית חם לנערות בסיכון.בית זה נותן מענה טיפולי לנערות בסיכון ובו הן מקבלות ארוחה חמה, טיפול אישי והעשרה חברתית. המטרה העיקרית היא להעניק לנערה תחושה של ביטחון בסיסי, תקווה ואוטונומיה. תוך מתן אפשרות ליצירת קשר בטוח ועקבי עם דמויות מיטיבות, שיהיו מודל חיובי בחיי הנערה ויביאו לחיזוק תחושות התקווה והביטחון בקרבה.
במסגרת הפרויקט מופעלת תוכנית תה”ל – להכשרת הצעירים לתעסוקה, למשל: מזכירות רפואית, עבודה בבנקים ועוד.

ג. פרויקט נוח”ם לנוער חרידי

לוועדה הוצג פרוייקט ייחודי לנוער חרידי (שליש מאוכלוסיית העיר אשדוד חרדית).
הפרויקט מיועד לנערים בני 12- 16 שאינם משולבים במסגרת חינוכית והידרדרו לאלימות קשה. קרוב ל-50 בני נוער משולבים בפרויקט, ולזכותו רשומות הצלחות רבות.

קישורים:

אשדוד, בתי ספר באשדוד, כתבי אישום, מנהל בית ספר, משרד החינוך, עיריית אשדוד, שמוליק חדד, תאונת פגע וברח

מנהלת בית הספר "קשת" באשדוד, זיוה גרופר, חשודה שדרסה ילדה בת שמונה ונמלטה מהזירה

המאמר "המנהלת שחשודה שדרסה בת 8 שבה לבית הספר" , שמוליק חדד , YNET , אוגוסט 2009

בני משפחתה של יסמין אבו רמדאן לא מבינים מדוע האשה החשודה בדריסתה תשוב מחר לנהל בית ספר. עורכת דינה של המנהלת מתעקשת: "מדובר בעניין תעבורתי פשוט"

מנהלת בית הספר "קשת" באשדוד, זיוה גרופר, חשודה שדרסה ילדה בת שמונה ונמלטה מהזירה. רשיון הנהיגה שלה נשלל ממנה, אך משום שטרם הוגש נגדה כתב אישום – לנהל בית ספר עדיין מותר לה. במשפחתה של הילדה שנדרסה, יסמין אבו רמדאן, הביעו תמיהה על כך שהאשה שעל-פי החשד הפקירה את בתם למות תשוב מחר לעבודתה. "אני לא מבין איך אשה כזו פותחת מחר שנת לימודים, לדעתי ילדי בית הספר שלה בסכנה", אמר דודה של הילדה, בג'ד אבו רמדאן.

מנהלת בית הספר "קשת" באשדוד, זיוה גרופר, חשודה שדרסה ילדה בת שמונה ונמלטה מהזירה

הילדה ממזרח ירושלים באה לבלות עם בני משפחתה בחוף לידו באשדוד לפני כשלושה שבועות, וביקשה לחצות את הכביש במעבר חצייה. שם נפגעה על ידי מכונית שבה נהגה לפי החשד גרופר. כתוצאה מהמכה נפגעה הילדה בראשה,

אך קמה והמשיכה בשארית כוחותיה אל עבר בני דודיה בחוף – שם התמוטטה. הקרובים הזעיקו ניידת טיפול נמרץ, שפינתה אותה לבית החולים תל השומר במצב קשה. בהמשך השתפר מצבה.

גרופר טענה כי הילדה היתה זו שפגעה בצידו הימני של רכבה. לדבריה, כאשר קמה לבדוק מה אירע ומה מצבה של הילדה , קמה הילדה ורצה מהמקום. גרופר עזבה את המקום ולטענת המשטרה החליפה בגדים התקלחה לפני שהסגירה את עצמה. עורכת דינה של גרופר, דפנה זאק, מתעקשת כי לא מדובר בתאונת "פגע וברח", אלא ב"עניין תעבורתי פשוט".

המשפחה: איך היא יכולה לחנך?

רשיונה של גרופר נשלל לחודשיים ולאחרונה היא פנתה לבית המשפט באשדוד בדרישה להשיב לה אותו. מחר, כאשר ייכנסו התלמידים בשערי בית הספר, יתקיים דיון בעניין. הגשת כתב האישום מתעכבת, לאחר שהפרקליטות השיבה את חומר החקירה למשטרה לצורך השלמות.

לדברי הפרקליטה זאק עדיין לא ברור אם ומתי הוא יוגש. במערכת החינוך באשדוד לא יודעים איך להתמודד עם הפרשה, בצל העובדה שלא הוגש כתב אישום והחקירה לא הושלמה.

לדברי דודהּ של יסמין בת השמונה, היא אמנם מתאוששת, אך עדיין סובלת מבעיות רבות . "יש לה כאבי ראש והמון פחדים. מחר היא צריכה ללכת לבית הספר וברור שנלווה אותה עד לכיתה. מאז התאונה היא מפחדת ללכת לבד. שמעתי שהמנהלת ממשיכה לנהל ואני המום. אשה כזו שפוגעת בילדה וממשיכה לנסוע לא יכולה להיות מנהלת ולא מורה. אין לה אחריות. איך היא יכולה לחנך עכשיו?"

כתב אישום – באפריל 2010 הגישה פרקליטות מחוז דרום כתב אישום לבית המשפט לתעבורה נגד זיוה גרופר, מנהלת בית הספר היסודי קשת בעיר אשדוד.
גרופר מואשמת בגרימת נזק לאדם ובעזיבת מקום תאונה, זאת לאחר שפגעה ברכבה הפרטי בילדה בת שמונה בחודש אוגוסט האחרון ולא עצרה על מנת להגיש עזרה.
באגף התנועה במרחב לכיש נחקר חשד לתאונת פגע וברח אך בסופו של דבר הוחלט שלא להאשים את המנהלת בכך לאור העובדה שהילדה שנפצעה לא נותרה שרועה על הכביש. על פי כתב האישום, כאשר נהגה גרופר ברכבה החלה הילדה לחצות את הכביש במעבר חצייה אך גרופר פגעה בה בטרם הספיקה להגיע למדרכה

קישורים:

אשדוד, בית חולים פסיכיאטרי, טיפול פסיכיאטרי, פנימיה טיפולית, רווחה

סיפורו של ילד שלשכת הרווחה אשדוד החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי נס ציונה

מדובר בילד מאשדוד אשר הוחלט ע"י הרווחה להוציאו מהקהילה ומביתו לטיפול פסיכיאטרי, ללא שיתוף ההורים. לאחר ששהה ללא הועיל בבית חולים פסיכיאטרי בנס ציונה, הוחזר לביתו. פקידת הסעד החליטה שוב להוציא את הילד מהבית לפנימיה טיפולית. לשכת הרווחה אשדוד מתחמקת מלסייע לילד בתוך הקהילה, ועושה כל שביכולתה להוציא את הילד מביתו ומשפחתו.
להלן קטע מפרוטוקול של ועדת פניות הציבור של הכנסת בישיבה בנושא "אשפוז קטינים בבתי חולים פסיכיאטריים" (מיום 21 בינואר 2008)
.
הרשות המקומית מתעלמת מבעיית הילד
אמו של הילד מספרת בועדה (אמא ב'):
"אני מאשדוד אמא לארבעה. הבן שלי למד כל השנים בבית ספר רגיל, כיום הוא בן 16. חודש לפני סיום הלימודים, פנתה היועצת של בית הספר לרווחה ללא ידיעתי. הרווחה שלחו אליי מכתב, לא ידעתי במה מדובר בכלל.

תלמיד טוב, שקט, יותר מדי שקט. בבית הספר התעללו בו ילדים נפשית ופיזית, כתוצאה מזה הוא נסגר, אבל המשיך ללכת כל יום לבית הספר, אפילו כשהיו שביתות הוא המשיך לבדוק אם יש לימודים, כי זה בית ספר שהוא גם בית ספר תיכון וגם חטיבת ביניים, שמראה על המוטיבציה של הילד. יש לו ציונים טובים, 5 יחידות באנגלית, ילד מאוד יצירתי, ילד מאוד חכם. בית הספר לא ניסה לעזור לו, למרות שהוא ראה שהוא נסגר, לא ניסו לתת שום עזרה. לאט לאט התחילו בכלל לא לתת לו, לא שולחן ולא כסא לילד הזה. הוא בא והיה יושב וכותב על הרגל. תלמיד טוב, אבל המשיך ללכת יום יום לבית הספר, למרות הפגיעה מצד התלמידים ומצד המורים. "
פקידת הסעד מוציאה את הילד מהבית למוסד פסיכיאטרי
"לקחתי פסיכולוג פרטי הביתה, שילמתי 1,000 שקלים כדי שיגידו לי מה יש לילד הזה. בסוף הוציאו אותו ואין לו תעודה של כיתה ט'. חודש לפני סיום לימודים הוציאו אותו מבית ספר, ישר לבית חולים פסיכיאטרי בנס ציונה. הילד הוא ילד טוב, לא אלים, ונוח לסביבה, יש לו עוד שלושה אחים. אם הוא היה ילד אלים, לא הייתי משאירה אותו בבית. הכניסו אותו למחלקה סגורה חצי שנה. זה ילד שלא היה בטיולים, לא יודע מה זה לצאת מהבית. ילד של בית, ילד טוב ירושלים כמו שאומרים.
הוא קיבל את זה מאוד קשה, זה ילד שיש לו קשיים. בבית הוא ילד רגיל ושמח, ומאוד חברתי וחברותי עם האחים שלו ועם המחשב, הוא מסביר להם והם מאוד אוהבים אותו. בחוץ, בגלל האלימות של הילדים שהחברה דחתה אותו, הוא נסגר. ילד כזה צריך להיות במוסד סגור? הוא הגיע לשם מכופף, שש פעמים בבתי משפט. אנחנו משפחה חמה, טובה. לא יודעים מה זה משטרה, לא יודעים מה זה בתי משפט."
.
פקידת הסעד מחליטה להוציא את הילד בשנית מהבית לפנימיה טיפולית"לפני שבוע פקידת סעד מגיע אליי עם שוטר, בדיוק בשעה שתיים כאשר אני מגיעה עם הילדים מהגן, ומבית הספר. הילד שלי בן חמש שואל אותי כל היום, אמא הנה משטרה. הוא חושב שכל יום באים אלי משטרה הביתה, על מה? כדי לחייב אותי לחתום להגיע לפנימייה. לאחר ששחררו אותו, חצי שנה לקח להם לחשוב שהילד הוא לא פסיכוטי. למרות שהאמא אומרת הילד לא פסיכוטי, הילד תלמיד טוב. למה אתם לוקחים לי אותו מהבית, הם אמרו לי זה לא הילד שלך, זה הילד של המדינה. למה?
למדתי פה, עשיתי צבא, הילד שלי שסחבתי אותו במשך תשעה חודשים בבטן, יגידו לי זה הילד לא שלי, כי יש לו איזושהי בעיה שאני רוצה לטפל בקהילה. אתם באים ולוקחים לי אותו בגניבה מהבית, מדוע ולמה? מכניסים אותו למוסד סגור עם ילדים סופר היפר-אקטיביים. כל יום הוא מתקשר אליי, מאיימים עליי עם סכינים, שישה אנשים בחדר דחוסים, מיטות אחד על השני, מקלחות עם מים קרים, הילד אומר אמא אני רעב, אוכל לא נתנו לי להביא לילד הזה, ילד בגובה של שתי מטר. הביאו לי משטרה והעיפו אותי, הגבילו אותי לבוא פעמיים בשבוע עם אבא, שהוא חולה, אחרי ניתוח של המעי הגס עוד מעט סרטני. איך זה? מאשדוד עם ששה אוטובוסים הייתי נוסעת, גם היום הגעתי עם אוטובוס, כי זה מאוד חשוב לי. איך מחזיקים ילד כזה בבית חולים במשך חצי שנה סתם? זה לא נתן לו כלום, ההיפך, סגר אותו יותר. "
.
הרווחה מסתירה מהמשפחה מסמכים כדי להכשיל
"עכשיו אני בטיפולים, משלמת מהכיס הפרטי שלי עבור אומנות רגשית עם מטפלת אישית, נותנת לו טיפולים בהידרו-תרפיה. את צריכה לראות את הילד הזה איך הוא מתפקד במים. עשו לי ועדת השמה ב-16 בדצמבר, עד היום לא נתנו לי את הפרוטוקול כדי שאוכל לערער תוך 21 ימים. למה מעלימים ממני פרוטוקול, שזכותי כאמא לערער על כך? למה רוצים להמשיך להוציא לי אותו מהבית ולשים אותו בפנימיה טיפולית, זאת אותה גברת בשינוי אדרת, כמו בבית חולים סגור. אני רוצה שהוא יהיה בתיכון רגיל, כמו שהוא היה כל השנים האלה בכיתה קטנה עם עזרה."
.
מתברר שהטיפול הפסיכיאטרי היה מיותר

"באו אליי הביתה, ואמרו לי שמאוד קשה לו מבחינה חברתית, אבל עד פסיכוזה, ועכשיו הוא על כדורים של פסיכוזה, לא הורידו לו. יש לי אבחון, שילמתי 4,000 שקלים, הבאתי פסיכיאטר, רק כך הצלחתי להוציא אותו שהוא לא פסיכוטי, אם לא, עד היום היה נשאר בבית חולים במחלקה סגורה, עם שלוש דלתות נעולות. למה? הוא הפסיד את כל הלימודים, עכשיו הוא בבית עם טיפולים שלי, אבל הוא לא בבית ספר. למה הוא לא בבית ספר הילד הזה? הוא תלמיד טוב עם הישגים טובים. "

בתי משפט – מאשרים אוטומטית החלטות הרווחה

סבא – י':
"מה שאומרים לשופטת, היא אומרת אמן. אתה רוצה חוות דעת, אתה הולך באופן פרטי, היא הכריחה אותו שהוא ילך לבית חולים, ובבית חולים ישימו לו בפה מה שהם רוצים, אז זה מה שיצא. במשך שישה חודשים לא יצא כלום, סתם היה זרוק עם כל מיני ילדים לא ברמה שלו. אין לי שום דבר נגד הילדים האלה, אבל הם מסכנים. אנחנו לא ידענו שהוא רופא שעבד שם. הוא עובד בגיאה, אנחנו שילמנו לו כסף. הוא רשם שהוא לא פסיכוטי ולא שום דבר, אם הוא יישאר שנתיים או שלוש לא יקרה שום דבר, כך הם רצו, רצו לעשות ניסוי שזה דבר חדש בשבילם. אבל ניסוי לא עושים כך, אם כבר היינו מסכימים גם לניסוי, שלא יהיו ילדים אחרים במצב כזה, אבל שומעים אותנו בכל מקרה."
מטרטרים את המשפחה
"אתה אפס מאופס, אתה מדבר לקירות. החליטו שהוא יגור בבית קמא, ויילך ללמוד בנצר סירני, את יודעת מה זה בקילומטראג'? בבוקר ייצא מבית קמה לנצר סירני, זאת התעללות. ".

עובדות סוציאליות מעלילות ומתנכלות להמשפחה
"אין שום זכויות. אתה אומר מלה, אז זורקים אותך. בחיים שלי אני לא זוכר שהייתי בבית המשפט. אמרתי שכל העובדות הסוציאליות הן משקרות. גם אתמול בטלויזיה ראינו שהכל שקר, רק לעשות את העבודה שלהם, הן משקרות. אפילו אמרו שאני הרבצתי לעובדת סוציאלית, ופתחו לי תיק במשטרה. את מכירה את אשדוד, את יודעת איפה המשטרה, עכשיו יש לי גם תיק במשטרה. למה? הרבצתי לעובדת סוציאלית? אם הייתי מרביץ באמת, היא היתה מביאה את כל העולם לשם. איך יכול להיות דבר כזה? בבית המשפט אותו דבר, העובדת הסוציאלית הולכת ביום, ובלילה מביאה שוטר. השוטר הזה אומר זה פלילי, המסכן לא יודע מה קורה, כאילו הרגתי מישהו. עצרו אותה באמצע הרחוב עם שלושה ילדים.
עצרו את בתי באמצע הרחוב עם הילדים, ראשית כל לקחתי את הילדים הצידה, איך עושים דבר כזה? איפה אנחנו חיים, באיזה עולם? אצל הקומוניסטים לא היה דבר כזה. אני בא משם, לא ראיתי ולא שמעתי דבר כזה. אני כבר 44 שנים בארץ, מעולם לא קרה לי דבר כזה. לא ידעתי מה זה רווחה. חשבתי שרווחה היא זאת שמטפלת במבוגרים, בזקנים. לא ידעתי שהם מסוגלים לעשות רק רע, זה רווחה?".

הרווחה מנצלת את תמימותה של המשפחה
אמא – ב':

"כשאמרנו שאנחנו רוצים לטפל בו, השופטת רשמה נזקקות, הם עבדו עלינו. נזקקות, העבירו אותו לרווחה. הרווחה הם ההורים שלו. "
הרווחה מתחמקת ומכשילה סיוע בקהילה
היו"ר סופה לנדבר:
עכשיו הילד חזר הביתה, למה הוא לא בבית הספר?
אמא – ב':
הרווחה נעלמה פתאום, אחרי חודשיים הם עושים לנו ועדת השמה.
סבא – י':
בבית החולים הם ראו שהם לא יכולים, יש להם שישה ילדים בחדר, הפסיכיאטר באשדוד במקום לטפל זורק את כולם לבית החולים. הרופא הוא סטג'ר, מה הוא יודע, הוא אמר שהמשפחה לא מעוניינת בטיפול. איפה נשמע דבר כזה. אנחנו לא מעוניינים בטיפול? אנחנו כן מעוניינים, אבל לא כך. רצינו את הכי טוב, הגענו עד לפרופ' הפטר. הוא רצה לטפל, נתן לו כבר טיפול, מהרווחה רדפו אחרינו עם טלפונים ועם פאקסים. ואלה הרימו ידיים, הם אמרו מה אנחנו צריכים צרות על הראש, אתם לא שייכים לאזור, והעיפו אותנו.
היו"ר סופה לנדבר:
למה הילד בבית כבר חודשיים?
אמא – ב':
לא רוצים לקבל אותו לבית הספר. אין תשובות. ועדת השמה אני רוצה תשובה, איפה הפרוטוקול? ממשרד החינוך אני רוצה שהילד ילמד בתיכון עם עזרה.
הילד מכור לסמים פסיכיאטרים מהטיפול הפסיכיאטרי שהתברר כמיותר 

אמיר משה – עמותת מגן לזכויות אנוש:

"לגמול את הילד מהסמים שנתנו לו, זה מהלך שהוא קשה. אני מדבר עם אנשים, זה פשוט קשה עד בלתי אפשרי לצאת מהתרופות שנתנו לו, ואם הוא לא פסיכוטי, אז סתם נתנו לו. "
סבא – י': "אני לא יכול להוריד אותם. " (התרופות)
אמא – ב': הלכנו לפסיכיאטרית בקופת חולים, היא אמרה לי שהיא עוד לא שמעה דבר כזה. היא גם דחתה אותי, לא רוצה לטפל בי. אז למי אני פונה?

"אז נכניס אותך למחלקה הסגורה" – בית חולים פסיכיאטרי לילדים – נס ציונה

נקודות:
  • הנער אושפז במוסד פסיכיאטרי, וקיבל סמים פסיכיאטרים שאליהם התמכר. לאחר חצי שנה נתברר כי הדיאגנוזה של הפסיכוזה שקבעו לו בתחילה לא היתה נכונה.
  • פקידת הסעד גרמה לנער אישפוז פסיכיאטרי קשה, עם הוצאה מביתו ומשפחתו, למוסד פסיכיאטרי עם עוד חמשה נערים אחרים בחדר, ללא שיתוף משפחת הנער בתהליך.
  • עיריית אשדוד הפקירה את הנער לטיפול מחוץ לקהילה שלא הועיל לנער, אלא גרם לו נזק נפשי ופיסי.
  • פקידי הרווחה התנכלו למשפחת הנער בתואנות שווא של תקיפה, ותלונות במשטרה.
  • שירותי הרווחה באשדוד התחמקו והכשילו כל אפשרות של טיפול בקהילה.
  • פקידי הרווחה לא נותנים למשפחה את המידע שברשותם אודות הנער.

קישורים: