אדוה דדון, אפוטרופוס, גזל, גזל חסרי ישע, הונאות תאגידי אפוטרופסות, חדשות, עושק, עושק מטופל, קשיש, קשישים, תאגידי אפוטרופסות

אפוטרופוס במינוי בית משפט לענייני משפחה

מטפלים ללא בושה – החלק השני , מקו , אדוה דדון | החדשות | פורסם 04/06/18
מטפלים חסרי בושה – החלק השני: המדינה ממנה אפוטרופסים שיסייעו לקשישים ולחסרי ישע לנהל את חייהם. כך אפוטרופסית אחת כזו ניצלה לכאורה את תפקידה, הפכה להיות מוטבת בצוואה של האיש שהיה תחת חסותה וניסתה להשתלט על חלק מרכושו. וזה לא המקרה היחיד.

אורלי וילנאי, אפוטרופוס, אפוטרופוס כללי, גזל, גזל חסרי ישע, עושק, שלמה שחר, תאגידי אפוטרופסות

האפוטרופוס הכללי: מנהלי החשבונות של חסרי הישע גונבים את כספם

האפוטרופוס הכללי: מנהלי החשבונות של חסרי הישע גונבים את כספם, אורלי וילנאי , הארץ , 30.06.2009

חשדות למעילות ענק התגלו לאחרונה בשני תאגידי אפוטרופסות. ספק אם הקורבנות, רובם בערוב ימיהם, יזכו לקבל ולו מעט מכספם בחזרה

מעצרה של מנהלת תאגיד האפוטרופסות "קרן דורי דורות", אתי לוי, בשבוע שעבר, לא הפתיע את אנשי לשכת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. חודשים ארוכים ניהלו נגדה אנשי האפוטרופוס והמשטרה חקירה סמויה, שבסופה התגלו ממצאים לפיהם מעלה בכספי החסויים שהיו באחריותה בהיקף של מיליוני שקלים. מדובר באנשים שאינם מסוגלים לנהל את כספם לבד, וזקוקים לאפוטרופוס.

דפוס הפעולה של לוי נראה להם מוכר. קצת יותר משנה לפני כן, במארס 2008, נעצרה מנהלת תאגיד אפוטרופסות נוסף לטיפול בחסויים. ירדנה נילמן שמה, מנהלת "ירדנה נילמן שירותי אפוטרופסות בע"מ", שעל פי הממצאים מעלה בעשרה מיליון שקל מכספי החסויים. בין המעילות נמצא קשר הדוק: בטרם פתחה נילמן את תאגיד האפוטרופסות שלה היא ניהלה את "קרן דורי דורות", ואחרי שעזבה החליפה אותה לא אחרת מאשר אתי לוי שנעצרה, כאמור, בשבוע שעבר. לא רק זאת, אלא שאחרי שנילמן נתפסה והחברה שלה נסגרה, הועברו החסויים בהם טיפלה לחסותה של קרן דורי דורות שהחשדות למעילותיה התגלו רק עכשיו.

כמה מהחסויים נפלו קורבן לשתי המעילות. עכשיו מתברר כי ספק אם הקורבנות, רובם בערוב ימיהם, יזכו לקבל ולו מעט מכספם בחזרה. נילמן ניצלה את התמהמהות המשטרה וברחה מהארץ בנובמבר האחרון. היא לא מעולם הועמדה לדין. צווי עיקול הוטלו על הרכוש שהשאירה מאחור, אולם אין בו כדי לכסות ולו אחוז מהכסף שנעלם. על הכספים שנלקחו על פי החשד על ידי "קרן דורי דורות", ניתן יהיה לדבר רק אחרי הליך משפטי ארוך ומייגע וספק אם בסופו ייוותרו אותם חוסים בחיים.

אפוטרופוסית ירדנה נילמן – יקירת רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה

בישראל חיים כיום 40 אלף בני אדם המוגדרים "חסויים". רבע מהם נתונים לטיפולם של תאגידים פרטיים שקיבלו את אישור משרד הרווחה והמשפטים, היתר נתונים לחסותם של אנשים פרטיים, לרוב קרובי משפחה. 20 המפקחים במשרד האפוטרופוס הראשי אמורים לוודא שהתנהלות התאגידים תקינה. "בסדר גודל כזה של מספרים אין סיכוי שנוכל לבצע בדיקה פרטנית", אומר האפוטרופוס הכללי, עו"ד שלמה שחר. "כל אפוטרופוס צריך להגיש דו"ח חד שנתי לבדיקה על כל חסוי וכדי להשתלט הקמנו מאגר של יועצי מס שיוודאו את סבירות ההוצאות מחשבונו של החסוי". כך החלה להתגלות המעילה לכאורה של "קרן דורי דורות".

עד לפני עשר שנים טיפלה בחסויים בישראל רק "הקרן לטיפול בחסויים" של משרד המשפטים. אולם בשל בעיות התנהלות, הוחלט לפתוח את התחום לתאגידים פרטיים ולחלק ביניהם את החסויים. ההנהלה בקרן התחלפה והיום אין תלונות על התנהלותה, אולם תאגידים אחרים כבר נכנסו לתמונה.

לדברי סגנית האפוטרופוס הכללי, עו"ד סיגל יעקובי, המחשבה במשרד הרווחה, שביצע את השינוי, היתה שככל שיהיו יותר תאגידים שאחראים על פחות חסויים כך תהיה הביקורת קלה יותר. אולם התוצאה הפוכה. "יש לבצע חשיבה מחודשת להחמרת הקריטריונים", היא אומרת. "כיום לא צריך לעבור מכרז או ועדה, מספיק להציג ניסיון טיפול במבוגרים ולפעמים אפילו רק תואר עו"ד". כדי לשנות את המצב, כינס האפוטרופוס הכללי ועדה של משרד הרווחה והמשפטים. כל עוד פועלת הוועדה לא יונפקו מינויים חדשים לטיפול בחסויים.

במסגרת הפשיטה על משרדי "דורי דורות" מצאה המשטרה ארגז תכשיטים שהיו שייכים ככל הנראה לחוסות שמתו. בחשבוניות שהוגשו לאפוטרופוס הכללי דווחו שיפוצים בעשרות אלפי שקלים, אך בדיקה מהירה העלתה שבחלק מהמקרים לא בוצעו שיפוצים כלל. כך נעשה גם בדיווחים על טיפולי שיניים, הכספים נלקחו אבל החוסים לא קיבלו טיפול. "מדובר ברמת השפלות הנמוכה ביותר", סיכם עו"ד שחר, "אנו מתייחסים בחומרה למי שאמורים לדאוג לחיי חסרי הישע ולמעשה גונבים את כספם, נעשה הכל לשנות זאת".

 

האפוטרופוס הכללי, עו''ד שלמה שחר. גייס יועצי מס לבדיקת תקינות ניהול החשבונות
האפוטרופוס הכללי, עו"ד שלמה שחר. גייס יועצי מס לבדיקת תקינות ניהול החשבונות

פלייליסט – התעמרות והתעללות בקשישים ע"פ מדיניות משרד הרווחה

אפוטרופוס, המרכז הישראלי לאפוטרופסות, עמותת שפר, תאגידי אפוטרופסות

עמותת ש.פ.ר והמרכז הישראלי לאפוטרופסות גוזלים רכוש החסויים ומזניחים אותם – תחקיר

כך נזנח מי שלא יכול לדאוג לעצמו – תחקיר על פשעי תאגידי אפוטרופסות – שי גל | חדשות 2 | 03/01/15
בישראל יש היום כ-40 אלף איש שלא מסוגלים לדאוג לעצמם. כדי שיהיה מי שיתאם להם ביקור רופא, או אפילו כדי לשלם חשבון חשמל, קמו עמותות שמקבלות כסף כדי לשמש אפוטרופוסים. הבעיה היא שבהרבה מקרים, האנשים מוזנחים, וגרים בתת-תנאים. רק הכסף לעמותה ממשיך לזרום

;

בסוף שנות ה-90 התפתחה אצל שולמית בעיה נפשית. בתה ואחיה הקטן נשלחו למשפחה אומנת, ואת האחריות על שולמית העביר בית המשפט לעמותת ש.פ.ר, שתפקידה לנהל את חייהם של אלו שלא מסוגלים לעשות זאת. הרעיון בהקמת תאגידים אפוטרופסיים כמו עמותת ש.פ.ר הוא סוציאלי מיסודו – שהחברה תדאג למי שלא מסוגלים לדאוג לעצמם.

אלא ששולמית הוזנחה. מדירתה עלה עובש כמעט בכל פינה, חולדות התרוצצו ברחבי הבית, והיא נאלצה לישון על מזרון ארעי על הרצפה. 14 שנים הייתה תלויה שולמית בחסדיה של עמותת ש.פ.ר, עד שלפני שלושה חודשים, אחרי מאבק משפטי, עברה האפוטרופסות עליה מהעמותה לבת שלה, ולא תאמינו כמה מהר אפשר לשנות מציאות אם למישהו אכפת באמת.

בעקבות תלונות רבות על היחס של העמותה לאנשים שנמצאים תחת חסותה, החליטו במשרד המשפטים למנות ועדת בדיקה מיוחדת. הוועדה הגישה בשנת 2012 דוח חמור שבו נטען כי "חברי הוועד ועובדי העמותה כשלו בתפקידם כאחראים לשלומם ורווחתם של החסויים". מהממצאים עלו אף "חשדות כבדים למעילות בכספי החסויים וברכושם. הם פעלו בניגוד לחוק והפרו את חובת האמונים שלהם כלפי העמותה".

רגע לפני שננקטו נגד ש.פ.ר צעדים, החליטה ההנהלה הקודמת להתפטר והנהלה חדשה מונתה במקומה. אין מחלוקת שנעשו שינויים מהותיים במטרה לתקן את הליקויים, אבל הדרך ארוכה. המציאות הקשה ממשיכה לצוץ בעולם הזה שרובנו מעדיפים לא לראות.

מעמותת ש.פ.ר נמסר בתגובה: "לפני שנה וחצי הורה האפוטרופוס הכללי על החלפת חברי הוועד המנהל של העמותה. שינוי של תהליכים אורך זמן ואנו בעיצומה של תפנית. המקרים שהעליתם הינם מקרים בודדים מתוך מאות רבות של חסויים בטיפולנו ואין בהם כדי להעיד על הטיפול המסור של העמותה. בנוגע לאישה שגרה בבית מוזנח, מיד כשהובא הדבר לידיעת מנהלת האזור החדשה של העמותה היא דאגה לבקר בביתה של החסויה ולדאוג יחד עם בתה להסרת המפגעים. בנוגע למר אשטמקר: עניינו הובא לידיעת מנכ"ל העמותה רק שנה לאחר פטירתו. המנכ"ל סייע ככל יכולתו לבני המשפחה באיתור מקום קבורתו. בנוגע לעיכובים בטיפולי השיניים של החסויה: הם נבעו מהצורך למצוא מקור תקציבי למימון הטיפול".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לאור חשדות שהתעוררו אצל האפוטרופוס הכללי להתנהלות לא תקינה של עמותת ש.פ.ר, בוצעה במהלך שנת 2012 ביקורת. דוח הביקורת הצביע על שורה של ליקויים חמורים. בעקבות כך הוחלט לפעול להגשת בקשת פירוק כנגד העמותה וחברי ועד העמותה ומנהליה הוחלפו. גם כיום מוסיפות להתקבל תלונות על התנהלות עמותת ש.פ.ר והן נבדקות על ידי מערך הפיקוח על אפוטרופוסים באגף האפוטרופוס הכללי".

מבית החולים קרית שלמה, בעניין ראובן אשטמקר, נמסר בתגובה: לאחר ארבע שנים של טיפול מסור בבית החולים, חלה הרעה משמעותית במצבו והוא הועבר לבית החולים מאיר בכפר סבא להמשך טיפול. במהלך האישפוז שם נפטר. כפי שנמסר לנו, בית החולים העביר את המשך הטיפול לידי חברה המטפלת בסידורי הקבורה".

כך נזנח מי שלא יכול לדאוג לעצמו - תחקיר על פשעי תאגידי אפוטרופסות - שי גל | חדשות 2 | 03/01/15  

אילנית אימבר, אפוטרופוס, אפרת ונקרט, בית משפט לנוער, יוסי נקר, מירי איבגי, סחר בילדים, פייסבוק

קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהלת מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

מדף פייסבוק של עו"ד יוסי נקר על משחקי השקרים בבית משפט לנוער בין הגורמים השונים לסחר בילדים.

אז אחרי שדיברנו אתמול על הסימביוזה בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית שהיתה נהוגה בתקופה של פרופסור יהודה היס, נדבר היום על הסימביוזה בין הרווחה לאפוטרופסים לדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי להגן כביכול על האינטרסים של הילד/ה/נער/ה.

סיפור אמיתי טרי מאתמול. תשפטו אתם.

בחודש ספטמבר האחרון החלה להעיד, בבית המשפט לנוער, פקידת הסעד לשעבר של טבריה (עכשיו היא מנהלת מרכז חירום באשקלון) הגב' מירי יבגי. מירי יבגי היתה מעורבת בהוצאת הילדים ולכן היא זומנה להעיד מטעם הרווחה ואף הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הרווחה. לא סתם הדגשתי פעמיים שהיא באה להעיד מטעם הרווחה.

למרות שמירי יבגי הגישה תצהיר עדות ראשית ביקשה באת כח הרווחה (דווקא עורכת דין שאני מעריך – כדי לא לקלקל לה לא אזכיר את שמה) לחקור את מירי יבגי בחקירה ראשית. בסיומה של החקירה הראשית, החלה האפוטרופסית לדין, עו"ד אפרת ונקרט, לחקור "חקירה נגדית" את מירי יבגי. למה חקירה נגדית במרכאות- תבינו בהמשך.

בשל קוצר הזמן, ה"חקירה הנגדית" בדיון של חודש ספטמבר נפסקה באמצע. אתמול נערך דיון בו היתה אמורה עו"ד ונקרט להשלים את ה"חקירה הנגדית" של מירי יבגי ואז להתחיל החקירה הנגדית שלי, מטעם ההורים.

יש לציין כי בסיום הדיון בחודש ספטמבר 2015 לקחה גב' מירי יבגי את פרוטוקול הדיון. ביציאה, מחוץ לאולם, ניגשתי לגב' יבגי אמרתי לה שהיא עדיין במהלך חקירה נגדית ולכן היא לא יכולה לקבל עותק של הפרוטוקול. זה היה בנוכחות עורכת הדין של הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט, האפוטרופסית לדין. אני עצמי לקחתי מידיה של מירי יבגי את הפרוטוקול.

הגעתי אתמול, 24.12.15, לבית המשפט להמשך הדיון. הגעתי יחסית רגוע לאור העובדה שהדיון הוא בפני שופטת נוער שאני מעריך ומכבד, אילנית אימבר, והדיון אצלה מתנהל במקצועיות ובהגינות ולא כמו אצל חלק אחר של שופטי הנוער.

ומה רואות עיני? לפני הכניסה לאולם יושבות מירי יבגי והאפוטרופסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומשוחחות בדיסקרטיות ומירי יבגי עצמה רושמת לה דברים שמכתיבה לה אפרת ונקרט.

נכנסנו לאולם והחל הדיון. השופטת אימבר קוראת למירי יבגי לדוכן העדים להמשך חקירתה והיא מזהירה אותה בטרם עו"ד אפרת ונקרט ממשיכה לחקור.

קמתי ואמרתי שזה יהיה מגוחך להתיר לעו"ד ונקרט להמשיך לחקור בחקירה את הגב' יבגי כי מקובל שאדם שנמצא במהלך חקירה נגדית לא משוחח עם הצד השני ועורכי הדין . אמרתי שלא ראוי שעו"ד נקרט תשב עם העדה שהיא חוקרת אותה חקירה נגדית שניה לפני שהיא נכנסת לחקירה בבית המשפט.

בתגובה אמרה עו"ד ונקרט (לקרוא ולא להאמין): "החקירה הזו יכולה להיות נגדית אבל היא ראשית. אני בקשר עם הגב' יבגי סביב התיק הזה הרבה מאד שנים. קראתי את התצהיר שלה. זה לא פעם ראשונה שאני משוחחת איתה על התצהיר וגם אמרתי לה איזה שאלות אשאל אותה, לפחות חלקית. מבחינת חברי, הגב' יבגי היא עדה של הצד שכנגד. היות ואני לא רואה שיש פה צד שכנגד, אני באה מטעם הילדים. אני חושבת שאני יודעת איפה אני עומדת. אכן שוחחתי איתה לפני כן. אכן שוחחתי איתה עכשיו לפני הכניסה לדיון וכן התייחסתי לשאלות שאני הולכת לשאול אותה".

בעקבות כך החליטה השופטת בחוכמתה: כי יש טעם לפגם בקיום שיחה בנוגע לתצהיר קודם למועד החקירה. השופטת התירה את החקירה של גב' ונקרט את גב' יבגי אך קבעה כי במסגרת הסיכומים יינתן משקל ראוי למשקל הדברים. לדברי השופטת עסקינן בשיטה אדוורסרית והשאלות צריכות להישאר בזמן אמת וכך גם צריכות להישמע התשובות, ללא כל תיאום מראש, שאחרת אין טעם כלל בחקירה.

ואז התחילה אפרת ונקרט את ה"חקירה הנגדית" שלה את גב' יבגי. היה ברור שמדובר בהצגה מתוכננת מראש. אבל זו בדרך כלל ההצגה הרגילה כאשר האפוטרופסים לדין חוקרים את עדי הרווחה.

בסיום ה"חקירה" של עו"ד ונקרט התחלתי אני לחקור. שאלתי בתחילה את מירי יבגי אם היא זוכרת שלאחר הדיון הקודם לקחתי לה את הפרוטוקול מידיה ואמרתי לה שאסור לה לקחת אותו. היא אשרה שכן אבל טענה שמי שאמר לה שאסור לקחת את הפרוטוקול זה באת כח הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט. אז קמה עו"ד אפרת ונקרט ואמרה שהיא לא זוכרת התנהלות סביב הפרוטוקול. בעקבות הצהרתה של עו"ד ונקרט תיקנה גב' יבגי את תשובתה משניה אחת לפני ואמרה "אני חושבת שלא היית", בהתייחסה לעו"ד ונקרט. ואז שוב קמה עו"ד ונקרט, שהבינה שהחרב מתהדקת לצווארה, ואמרה: "אתמול בלילה גב' יבגי יצרה איתי קשר וביקשה את החלק שלה בפרוטוקול כדי לרענן את זכרונה לגבי העדות היום, והעברתי לה. אם הייתי זוכרת שהייתה התנהלות סביב העניין הזה, לא הייתי עושה זאת. בכל אופן העברתי לה רק את החלק של עדותה.

המשכתי לחקור ואז חזרתי ושאלתי את גב' יבגי איך קרה הדבר שבכל זאת אחרי הדיון הקודם ולמרות שהבהרתי לה שאסור לה לקבל את הפרוטוקול היא ביקשה את הפרוטוקול. גב' יבגי ענתה שהיא לא זוכרת כי עברו ארבעה חודשים מאז.

המדהים בסיפור שאפוטרופסית לדין רואה עצמה כחלק מהרווחה, מתדרכת בעצמה את עדי הרווחה ובסופו של יום מועלת בתפקידה.

כן, עו"ד אפרת ונקרט, את יכולה לתבוע אותי. תצטרפי לתור.

החלטתי לפרסם את הדברים משום שזכות הציבור לדעת על התנהלות שערוריתית של ממלאי תפקיד ציבורי גוברת. כל האחריות עלי.

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

אמיר שוורץ, אפוטרופוס, אקים אפוטרופסות, בית משפט לענייני משפחה, יזהר דמארי, רונית וינגרטן, תמר סנונית פורר

תמר סנונית פורר – דרכי רמיה לסחר בחוסים בתאגידי אפוטרופסות

שופטת תמר סנונית פורר - התעלמות מהעיקר והעצמת הטפל - ניהול משפט לקוי

יולי 2014 – בית משפט לענייני משפחה רמת גן – שופטת תמר סנונית פורר – א"פ 03-10
שופטת לענייני משפחה תמר סנונית פורר נדרשה להכריע מי ימונה אפוטרופוס לחסוי, אביו או תאגיד אפוטרופסות "אקים אפוטרופסות". תחילתו של התיק ממרץ 2010 שבו הועברה האפוטרופסות מהאב לתאגיד עקב דיווחים וטענות של לשכת הרווחה בני ברק נגד האב.

החלטתה של תמר סננית פורר כפי שיפורט להלן רוויה אנטיגוניזם, הבלים ודברי בלע נגד האב מאידך "שתתה" סנונית את הבלי פיהם של ב.כ יועץ משפטי רווחה עו"ד רונית וינגרטן ומנהל "אקים אפוטרופסות"  יזהר דמארי.

ניתן להבחין במספר ליקויים ומחדלים בתפיסת עולמה והחלטתה של סנונית בתיק:

התעלמות והתנערות ממחדלים מערכתיים בנושא אפוטרופסות – סנונית כותבת בסעיף 6 בהחלטה: "האב מנסה להפוך את התיק לדיון עקרוני… לפלטפורמה שאין בינה לבין ההכרעה וטבתו של החסוי דבר לרבות סוגיות עקרוניות כנגד שירותי הרווחה, ב.כ היועץ המשפטי, אקים, הגורמים המטפלים בבן ועוד. טיעונים אלה אין להם מקום ככל שהם לא נוגעים לחסוי"  – תפיסתה של סנונית אינה מובנת האם הגורמים המטפלים בחסוי אין להן נגיעה לחסוי. האם לאקים אפוטרופסות האחראי על הגורמים המטפלים אין נגיעה לחסוי, או לב.כ היועץ המשפטי רונית וינגרטן המקטרגת נגד החסוי ואביו באולם הדיונים אין נגיעה לחסוי? האם לשירותי הרווחה אין נגיעה לחסוי?
 
מדובר בהתנהלות אטומה מזלזלת נגד אב החרד לגורל בנו. סנונית מנצלת בבוטות את הדלתיים הסגורות של הדיון ואינה מנמקת מדוע היא פוסלת טענות האב אודות רשויות הרווחה , אקים אפוטרופסות, הגורמים המטפלים בבנו ועוד. חובה על שופט לשמוע טענות האב במלואן ולחייב את כל הגורמים להתייחס אליהם הואיל ומדובר בענייני נפשות וטענות של אב שאין עוררין כי הוא אוהב את בנו ודואג לו.

שימוש בדרך רמיה בסיסמא הנבובה: "אי שיתוף פעולה" – סנונית מטילה בדרך רמיה את האחריות על האב בדבר "אי שיתוף פעולה" עם האפוטרופוס ורשויות הרווחה בעוד ששיתוף פעולה הוא דבר הדדי שכישלון בו הוא באחריות השני הצדדים. וכך כותבת סנונית בסעיף 7 בהחלטה: "נעשו מאמצים עצומים התיק מצד האפוטרופוס שמונה ומצד רשויות הרווחה דווקא לקרב את האב ולשתף עמו פעולה… אולם כל הניסיונות הללו לא צלחו" – במקום להציג אירוע עובדתי חמור כזה או אחר בהתנהגות האב מקטרגת סנונית דברי בלע כלליים בעלמא להשחיר את האב כבר בפתח דבריה. – התנהלותה של סנונית פוגעת באמינות ההליך השיפוטי בתיק ומדיפה ריח משוא פנים.

התעסקות בעניינים זניחים חסרי משמעות להשחיר פני האב –  סנונית מרעילה נגד האב בסעיף 15 בהחלטה: "לעומת זאת לגבי האב… עולות שוב טענות לגבי שיתוף הפעולה עימו… קיבלנו מספר דיווחים… כי מספר פעמים התקבלו דיווחים… על חזרה מאוחרת מאוד מחופשות ללא הודעה מראש… וכן איחור בחזרה מבילוי משותף באמצע השבוע…"  – מדובר בהתעסקות בזוטות על סמך דיווחים על דיווחים. במקום להוכיח את המוסדות המטפלים לא להתעסק בדברים בטלים ולשתף פעולה עם האב בחרה סנונית להשחיר את פני האב משום שהחזיר את בנו מאוחר למוסד. סנונית נוקטת בדרך השפלה, והתעמרות בחסוי ובכל משפחתו העושים ככל יכולתם להנעים ולהיטיב עם בנם יקירם הרחוק מהם. התנהגותה של סנונית מדיפה ריח שררה ושיקולים אפלים נגד החסוי ומשפחתו.

רונית וינגרטן - לשכה משפטית משרד הרווחה - מרעילה ומעלילה נגד ילדים ומשפחות ומתנערת מאחריותהתעלמות מרשלנות ורמיה של ב.כ. יועץ משפטי רוני וינגרטן – טוענת יועצת משפטית משרד הרווחה רונית וינגרטן: "אני לא מכירה את אמיר שוורץ ומעולם לא דיברתי איתו". (ראה פרוטוקול עמ' 24) – מדובר ברמיה הרי רוונית וינגרטן פקידה בכירה במשרד הרווחה ופקיד סעד ראשי אמיר שוורץ גם הוא פקיד בכיר מושחת, אשר כל צמרת משרד הרווחה הכירו אותו סעדו עימו ארוחות צהרים בחדר אוכל במשרד הרווחה, יושבים באותה קומת משרדים, מבלים ימי כיף יחד, כיצד טוענת רונית וינגרטן כי אינה מכירה את אמיר שוורץ שהודח משום שניהל ענייניו הפרטיים בענייני רווחה תוך כדי עבודה. לאמיר שווץ אינטרס מובהק להשאיר חוסים במוסדות משום שהוא בעל עסק המנהל מוסדות לחוסים. טענתה של רונית וינגרטן כי אינה מכירה את אמיר שוורץ אינה הגיונית ומדיפה ריח רמיה רשלנות וטיוח פשעיו של אמיר שוורץ נגד חוסים. התעלמותה של סנונית מדבריה של וינגרטן מצביעה על חוסר מקעויות, שיטחיות ומשוא פנים.

התעלמות מדברי תוכחה חמורים של ב.כ. האב עו"ד ורוניקה ברומברג ב"כ האב והחסוי, בפרוטוקול הדיון מיום 2/7/14:
"אני הצטרפתי לייצוג מלפני מספר שנים. אני מלווה את המשפחה שנים רבות והייתי נוכחת בדיונים.
צר לי שבית המשפט בא בדעה קדומה. מדובר בדיני נפשות.

חשוב לי לסבר את אזנו של ביהמ"ש. פקיד הסעד הראשי ואני הופעתי מולו שנים על גבי שנים, מאז ועד היום פקיד הסעד הוא נגד המשפחה, אני מלווה את המשפחה שנים.
לא הבנתי מה העניין האישי שיש לו עם המשפחה, איך הוא בא אישית להיפגש עימו. הוא עשה את הילד סכיזופרני, לא ברור ולא ידוע אם היתה לו אבחנה כזאת.
יש טענות פליליות כלפי משרד הרווחה ואנו נגיש גם תביעה נזיקית קשה. אני מלווה את המשפחה שנים.
מולי פקיד הסעד שיקר וכל פעם הייתה תקווה שהילד חוזר.
אני מבקשת שהאפוטרופוסות תעבור לאבא. אם יהיה מומחה בהסכמת הרווחה והוא יבדוק ויתן חוות דעת לגבי מסוגלות הורית והייתה בהסכמה מומחית ולא היה כזה דבר, מר אמיר שוורץ שיקר לי בעיניים.
אני מבקשת שהאפוטרופוסות תחזור לאבא. האבא לא נגד התרופות. האב רוצה אבחנה מדויקת מה קורה לבנו.
הפרופ' קבע שיש לו פיגור גבולי וזה לא סכיזופרניה. אני הייתי בתוכנית של רפי גינת, הרביצו לילד שם והתוכנית היתה מאוד "צועקת" והאב לא מתנגד לתרופות. אמרו שהאפוטרופוסות תהיה משותפת ואז יעבירו.
כל פעם יש הסלמה לפני תסקיר. יש טענות מצד הפנימיה שהוא לא מחזיר את הילד בזמן. הם המציאו את האיחורים בוודאות. זה לא מהותי. אם הם כותבים שהתרופות הוחזרו כנראה שהוא לא ראה אותם, זה לא הוזכר.
אמיר שוורץ הוא הרס את הילדים הללו ואחד מהם זה הילד של xxx, זה פשע."

סנונית מתעלמת בזלזול מדבריה הקשים של עו"ד ורוניקה על העוול שנגרם לחסוי ומשפחתו. סונית מצטטת את הדברים הקשים בסעיף 24 בהחלטה ומגיבה בלקוניות: "בנסיבות הללו וכאשר הדברים מהדיון מדברים בעד עצמם – האב עצמו לא איפשר כל אפשרות למיניו ביחד או במשותף עם האפוטרופוס שמונה באופן זמני…" קשה להבין את הליך הסקת המסקנות של סנונית מאחר ואינה מפרטת אולם התעלמותה של סנונית מדבריה הקשים של עו"ד ורוניקה, ומטענות ההגנה, מצביעים על ניהול לקוי של המשפט. ניתן לומר כי החלטתה של סנונית לקויה משום שאינה מנמקת את המסקנות המעוותות אליהן מגיעה בסוף ההחלטה לתת מינוי אפוטרופוסות קבוע לאקים אפוטרופסות.

סוף דבר

תמר סנונית פורר נוקטת בדרך רמיה להשחיר פניו של אב המבקש להחזיר אפוטרופסות על בנו. סנונית מתבססת מדיווחים של דיווחים שקריים אשר במהותם מצביעים על אירועים זניחים כגון החרת החסוי באיחור למוסד. סנונית מתעלמת מדברי רמיה ורשלנות של גורמי הרווחה כגון דבריה של עו"ד רונית וינגרטן ב.כ הרווחה כי אינה מכירה את פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ, ומתעלמת מדבריה החמורים של ב.כ האב נגד הרווחה וכן מקו ההגנה.
 השופטת תמר שנונית פורר מנהלת את המשפט באופן לקוי מתעלמת מהעיקר ומעצימה את הטפל.
התנהגותה הלקויה של סנונית מהווה קרקע פוריה לשחיתות. סנונית פוגעת באמון הציבור בבית המשפט ומבזה את אולם הדיונים שהקצה עבורה האזרח לנהל את המשפט.

יזהר דמארי – עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי

אמיר שוורץ, אפוטרופוס, אקים אפוטרופסות, בית משפט לענייני משפחה, ורוניקה ברומברג, רונית וינגרטן, תמר סנונית פורר

תמר סנונית פורר בימ"ש לענייני משפחה ר"ג – פשעים בדלתיים סגורות – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה

אוגוסט 2014 – הדלתיים הסגורות של בית המשפט לענייני משפחה גרמו לשופטת תמר סנונית פורר להתנהג כחותמת גומי לתסקיר משרד הרווחה ולייתר את תפקידה כשופטת ופוסקת בתיק. לו היה מדובר בכסף שנגזל מהחוסה, ניחא. במקרה שלפנינו נגרמים לחוסה נזקים בלתי ניתנים לריפוי.

החוסה בחור צעיר לוקה בפיגור קל "אובחן" על ידי פקיד סעד כסכיזופרן! אתם קוראים נכון.
פקיד הסעד אמיר שוורץ "איבחן" את החוסה בשנת 2010 כסכיזופרן ובהתאם לכך, הולעט החוסה בסמים פסיכיאטריים במוסד אקי"ם השייך לאותו פקיד הסעד – אמיר שוורץ,  עבריין מורשע בתיק בד"מ 121/13 ופוטר משירות המדינה בינואר 2014. פסק הדין נגד אמיר שוורץ בקישור מטה.
רק מטעם זה, היה על השופטת סנונית פורר לבטל את האפוטרופוסות שניתנה לאקי"ם אפוטרופוסות או לחלופין לנקוט במשנה זהירות ולהחליף את האפוטרופוסות. המידע הנ"ל לא שינה לשופטת מאום. והיא כתבה פסק דין חסר חמלה כשהיא משכתבת את התסקיר כפסק דין.
מדובר בבחור צעיר הסובל מפיגור קל שרשויות הרווחה כפו עצמם עליו ועל משפחתו ומשנת 2010 עושים הכל למרר את חייו וחיי הוריו. ההורים נלחמים לגדל את בנם בכוחות עצמם, לשווא.
פקידות הסעד חברו ביחד עם פק"ס אמיר שוורץ הבעלים של אקי"ם אפוטרופוסות (עבד כפקיד סעד בשירות המדינה ובמקביל ניהל עמותות פרטיות של חוסים בניגוד לחוק ובניגוד להוראות התקשי"ר של עובדי המדינה) להוציא את הבן ממשמורת ההורים, ולשלוח אותו למוסד אקי"ם.
פקידות הסעד תוך תחבולה ותרמית הוציאו תסקירים שקריים ומסולפים נגד הבן ומשפחתו, שם תיארו הזנחה של הבן. המשפחה לא קיבלה העתק מהתסקירים שנשלחו לבימ"ש לענייני משפחה שהוציא צווים במעמד צד אחד מבלי ליידע את המשפחה. בכך ביצעו מחטף.
אמיר שוורץ הבעלים של אקי"ם אפוטרופוסות פעל מתוך חמדנות ותאוות בצע לשמן ואילו פקידות הסעד פעלו מתוך תחושת נקם, מאחר והאב תקף אותן בחריפות על התנהלותן ופעל להדיחן מעבודתן.
תחבולה ותרמית
עו"ד ורוניקה ברומברג ב"כ האב והחסוי, בפרוטוקול הדיון מיום 2/7/14:
"אני הצטרפתי לייצוג מלפני מספר שנים. אני מלווה את המשפחה שנים רבות והייתי נוכחת בדיונים.
צר לי שבית המשפט בא בדעה קדומה. מדובר בדיני נפשות.
חשוב לי לסבר את אזנו של ביהמ"ש. פקיד הסעד הראשי ואני הופעתי מולו שנים על גבי שנים, מאז ועד היום פקיד הסעד הוא נגד המשפחה, אני מלווה את המשפחה שנים.
לא הבנתי מה העניין האישי שיש לו עם המשפחה, איך הוא בא אישית להיפגש עימו. הוא עשה את הילד סכיזופרני, לא ברור ולא ידוע אם היתה לו אבחנה כזאת.
יש טענות פליליות כלפי משרד הרווחה ואנו נגיש גם תביעה נזיקית קשה. אני מלווה את המשפחה שנים.
מולי פקיד הסעד שיקר וכל פעם הייתה תקווה שהילד חוזר.
אני מבקשת שהאפוטרופוסות תעבור לאבא. אם יהיה מומחה בהסכמת הרווחה והוא יבדוק ויתן חוות דעת לגבי מסוגלות הורית והייתה בהסכמה מומחית ולא היה כזה דבר, מר אמיר שוורץ שיקר לי בעיניים.
אני מבקשת שהאפוטרופוסות תחזור לאבא. האבא לא נגד התרופות. האב רוצה אבחנה מדויקת מה קורה לבנו.
הפרופ' קבע שיש לו פיגור גבולי וזה לא סכיזופרניה. אני הייתי בתוכנית של רפי גינת, הרביצו לילד שם והתוכנית היתה מאוד "צועקת" והאב לא מתנגד לתרופות. אמרו שהאפוטרופוסות תהיה משותפת ואז יעבירו.
כל פעם יש הסלמה לפני תסקיר. יש טענות מצד הפנימיה שהוא לא מחזיר את הילד בזמן. הם המציאו את האיחורים בוודאות. זה לא מהותי. אם הם כותבים שהתרופות הוחזרו כנראה שהוא לא ראה אותם, זה לא הוזכר.
אמיר שוורץ הוא הרס את הילדים הללו ואחד מהם זה הילד של xxx, זה פשע."
אקי"ם אפוטרופוסות ופקידות הסעד  במעשיהן הזדוניים והשפלים, לפני כתיבת תסקיר נוהגות להסלים את המצב של החוסה ולגרום לאב עוגמת נפש כמו בידוק משפיל טרם כניסה למוסד, כדי למנוע מהאב לבקר את בנו במוסד.
הבן קשור מאוד לאביו וסומך עליו, והאב מטפל בבנו ברגישות, רוך ואהבה.
עו"ד רונית וינגרטן משקרת בלי בושה – ב"כ היועמ"ש משרד הרווחה

"אני לא מכירה את אמיר שוורץ ומעולם לא דיברתי איתו".

מדובר בשקר נתעב. רונית וינגרטן עובדת שנים רבות בעיריית רמת-גן וקשורה בקשרים הדוקים עם העמותה של אמיר שוורץ אקי"ם אפוטרופוסות, אליה נוהגת עיריית רמת גן לשלוח חסויים. רונית וינגרטן וחברה אמיר שוורץ  השתלמו בכנסים של משרד הרווחה המתקיימים חדשות לבקרים (תמונות יועלו בהמשך לרשת).
אמיר שוורץ מנהל מוסד אקי"ם השתמש בחסויים כסחורה לרשת העמותות שהקים, ואליהם נשלחו מטעם עיריית רמת גן.
עו"ד רונית וינגרטן ידועה בהיותה שקרנית מניפולטיבית הפועלת להטלת מכשולים בירוקרטיים כלפי האזרח. כפי שהעידה במהלך הדיון היא נתפסה לקטנות, כמו איחור של שעתיים בהחזרת החוסה למוסד בו הוא שוהה.
בשיא חוצפתה העזה ללהג דברי שיטנה נגד האב:

"הדבר לא נכון לחסוי הקרבה הזו".

יתכן כי וינגרטן גדלה במוסד, רק כך ניתן להסביר את אטימותה ושיטמתה כלפי האהבה שמרעיף האב על בנו יחידו.
לקינוח מסיימת וינגרטן:

"אין לי דרך נוספת להגיב לטענות חבריי".

אכן לא היה כל צורך, השופטת חותמת הגומי של משרד הרווחה, כתבה פסק דין הנוגד את כבוד המשפחה וחירותה.
האב העלה טענות קשות נגד משרד הרווחה שראוי היה, כי בית המשפט יבדוק אותם , לאור הראיות שהציג על ידי באי כוחו עו"ד רחמים גדי (סיוע משפטי) ועו"ד ורוניקה ברומברג (פרו-בונו), מהם עולה כי "האיבחון" שבוצע לבנו אינו נכון.
  1. הבן מאובחן בפיגור סביר, ואילו משרד הרווחה קבע כי הבן סכיזופרן, עובדה שאין לה תימוכין במסמכים רפואיים. רק מטעם זה, ראוי היה לקבל את טענות האב, כי "הטיפול" של משרד הרווחה לוקה בחוסר סבירות קיצונית.
  2. המוסד אליו נשלח בכפיה הבן אקי"ם אפוטרופוסות, סוקר בכתבות תחקיר מחרידות שכתוצאה מהן פוטר אמיר שוורץ מתפקידו כפקיד סעד בשירות המדינה. גם מטעם זה, ראוי היה לקבל את טענות האב, כי "טיפול" משרד הרווחה לוקה בחוסר סבירות קיצונית.
  3. התסקיר המסולף שנכתב נגד האב הכיל טענות הזויות כמו "איחור של שעתיים בהחזרת הבן למוסד" וטענות ספוקלטיביות של "אי מתן כדורים" – הינן טענות סברה שאין להן מקום במשפט הישראלי והן בלתי מבוססות.
סנונית פורר, בפסק דינה:
"8. מבקש האב להפוך את התיק לתיק עקרוני בו יכריע בימ"ש בעניינים שלא רק שאינם בסמכותו, אלא עניינים שאין בינם לבין האפוטרופ' על בנו, דבר".
בכך פטרה עצמה השופטת מלדון בטענותיו הקשות של האב כלפי המוסד בו שוהה הבן וכלפי משרד הרווחה. יובהר, כי הסמכות כן נתונה לבית המשפט לבדוק טענות קשות על גורל הבן המצוי במוסד אליו נשלח בצו בית המשפט ומהות הדיון היא העברת האפוטרופוסות לידי האב – אם לבית המשפט אין סמכות לדון בכך, למי כן???
"עקרון עשיית הצדק וחשיפת האמת", נובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מדובר בעקרון על, אשר חובה על בית המשפט לפעול על פיו. חשיפת האמת הינה נשמת אפה של מערכת המשפט. היא בסיס הלגיטימיזציה האזרחית, הציבורית והמשפטית, אשר לאורם פועלת מערכת בתי המשפט.
טענת השופטת מעוותת, מיתממת ומפקירה את החסוי לגורלו ומאפשרת למוסד להמשיך ולפגוע בחוסה במוסד ללא פיקוח. התפקיד של שופט ובמיוחד שופט לענייני משפחה לשמש מגן כלפי חסויים ועשוקים שגורלם התאכזר אליהם.
התופעה המזעזעת המוכרת לכל מי שמצוי בתחום הרווחה. משרד הרווחה נוהג לכתוב תסקירים שקריים, משוכתבים ממשפחה למשפחה כשההבדל היחידי הוא שמות הקורבנות היעודיים המתחלפים. המעטים שפונים לעזרת בימ"ש לענייני משפחה נתקלים בשופטים המוציאים להם את נשמתם ומשמשים חותמות גומי של משרד הרווחה.
מדובר בפשע של ממש. מההורים נשללת הזכות להורות.
האמת העגומה, שתסקירי משרד הרווחה מתקבלים כפסק דין והשופטת היא מריונטה של פקידות הסעד ופועלת בידיים כבולות. כמה עצוב שמאז קום המדינה ועד ימינו הצדק נעשה כל כך דלוח.
אנשים עם מוגבלויות, אפוטרופוס, אפוטרופסות, חסוי, כשרות משפטית, פסול דין

אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות

אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות – מאמר מארגון בזכות

רקע

הגבלת כשרותו המשפטית של אדם ומינוי אפוטרופוס עליו מהווה פגיעה קשה בזכותו של האדם לאוטונומיה אישית ולחירות. מינוי האפוטרופוס מצמצם את העצמאות של האדם ופוגע ביכולת שלו לקבל החלטות על חייו, לבטא את שאיפותיו, לבחור בחירות עצמאיות והכל על פי רצונו. עם זאת, בעיני החוק, ישנם מצבים בהם אנשים אינם יכולים לדאוג לעניינם ועל כן הם זקוקים לאפוטרופוס.

עמדת 'בזכות' היא כי כל אדם זכאי לאוטונומיה אישית מלאה על חייו. במקרים בהם אדם זקוק לסיוע כדי לקבל החלטות בנוגע לחייו הרי שיש להעדיף חלופות מתונות יותר ופוגעניות פחות בכדי לסייע לו, כגון מתן סיוע וייעוץ אישי וכן באמצעות הנגשה. במקרים בהם אין מנוס מלמנות אפוטרופוס על המינוי להיות כמה שיותר מצומצם הן במשך המינוי והן בנושאים שתחת המינוי. לבסוף, גם כאשר מונה לאדם אפוטרופוס, יש לו זכויות רבות אשר על האפוטרופוס ועל הסביבה הרחבה יותר לכבד.

מטרת דף מידע זה הינו לתת כוח בידיך, אדם עם מוגבלות אשר מינו לו אפוטרופוס או שרוצים למנות לו אפוטרופוס, להבין את ההליך ואת זכויותיך בהליך. כמו כן דף מידע זה נועד לסייע לכם, קרובי המשפחה של אדם עם מוגבלות, לקבל החלטות אשר לא יפגעו יתר על המידה בחירות ובזכויות של קרובכם בעודכם מתלבטים על מינוי אפוטרופוס. בדף המידע נבקש להסביר מושגי יסוד בנוגע לאפוטרופסות, להכיר את השחקנים המרכזיים הרלוונטיים להליך מינוי האפוטרופוס, להסביר את המשמעות המשפטית של מינוי אפוטרופוס, להסביר את זכויותיו של האדם עם המוגבלות וכן כיצד ניתן .

מושגי יסוד:

כשרות משפטית – אדם עם כשרות משפטית הוא אדם אשר מכירים ביכולת שלו לבצע פעולות משפטיות ובעצם לקבל החלטות שדורשות הסכמה או הכרה של מישהו אחר. כך למשל רק אדם עם כשרות משפטית יכול לחתום על חוזה, לרכוש מוצר, לשכור דירה.

חסוי – אדם אשר בית המשפט מינה לו אפוטרופוס.

פסול דין – אדם ללא כשרות משפטית. בית המשפט רשאי להכריז על אדם כי הוא פסול דין אם האדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו בשל מחלת נפש או ליקוי בשכלו. בפועל בית המשפט כמעט ולא מכריז הכרזה כזו.

מה ההבדל בין חסוי לפסול דין?

מה שונה – לחסוי יש כשרות משפטית מלאה ולפסול דין אין כשרות משפטית.

מה דומה – גם לחסוי וגם לפסול דין ניתן למנות אפוטרופוס.

אפוטרופוס – אדם או גוף אשר מתמנה על ידי בית משפט לקבל החלטות עבור אדם אחר ולדאוג לענייניו.

אפוטרופוס טבעי – עד גיל 18 הוריו של האדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של האדם. על כן הם יכולים לקבל החלטות רבות על חייו. בהגיע אדם לגיל 18, פוקעת האפוטרופוסית הטבעית של ההורים ורק עם הגשת בקשה מיוחדת לבית המשפט לענייני משפחה ניתן למנות לאדם אפוטרופוס.

אפוטרופוס לעניינים אישיים (לענייני גוף) – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייניו האישיים של האדם. אפוטרופוס לעניינים אישיים אחראי על:
מקום מגורים
צרכים גופניים – ביגוד, אוכל ותזונה נכונה.
צרכים רפואיים – מעקב ודאגה למצב רפואי, לקיחת תרופות, מתן הסכמה או סירוב לביצוע טיפול רפואי.
תעסוקה – מציאת מסגרת תעסוקתית מתאימה, תנאי השכר.
מיצוי זכויות – מיצוי זכויות מול גופים אחרים כגון ביטוח לאומי או סל שיקום
פנאי – פיתוח תחומי עניין ועידוד פעילויות העשרה ופנאי
צרכים נפשיים, חברתיים ורוחניים – כגון השתלבות בקהילה, התמודדות עם מצוקה נפשית, שמירת הקשר עם המשפחה.

אפוטרופוס לענייני רכוש – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייני הרכוש של האדם, ובהם:
ניהול חשבון הבנק והנכסים של האדם
מיצוי זכויות כספיות של האדם (כגון הגשת תביעה כלכלית)
הגנה מפני ניצול כלכלי
פיתוח היכולת של האדם להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית
אישור הוצאות לצרך שיפור רווחת האדם

אפוטרופוס לעניין מסוים – אפוטרופוס יכול להתמנות רק לעניין מסוים. דוגמאות:
אפוטרופוס לקבלת החלטה בנוגע לניתוח מסוים.
אפוטרופוס לכל הוצאה כספית שהיא מעל ל-5,000 ₪.
אפוטרופוס רק בנוגע למקום המגורים.

מיהם השחקנים המרכזיים

האדם עם המוגבלות – אנשים עם מוגבלות ואנשים זקנים הם 'קהל היעד' המרכזי לבקשות למינוי אפוטרופוס. למרות שלעיתים קרובות המוגבלות אינה משליכה על התפקוד ועל היכולת של האדם לקבל החלטות בעניינו, בכל זאת מרבים למנות אפוטרופוסים על אנשים עם מוגבלות. הדבר נובע מתפיסה פטרנליסטית בנוגע ליכולת של אנשים עם מוגבלות להיות עצמאיים ולקבל את האחריות המלאה על חייהם. אנשים רבים עם מוגבלות מגלים כי בגיל 18 הוגשה בעניינם בקשה למינוי אפוטרופוס.

הורי האדם ומשפחתו – עד גיל 18 הוריו של אדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. לעיתים קרובות הורים (או קרובי משפחה אחרים) הם שמגישים בקשה להתמנות כאפוטרופוסים על ילדיהם מתוך רצון כן ואמיתי להמשיך ולדאוג לעניינם. חלק מהקושי של אנשים להיאבק במינוי האפוטרופוס נובע מכך שמדובר במאבק באנשים הקרובים ביותר והיקרים ביותר בחייו של אדם. על פי רוב, במידה ובית המשפט החליט על מינוי אפוטרופוס הוא ייתן עדיפות למינוי מישהו מהמשפחה הישירה.

בית משפט לענייני משפחה – בית המשפט אשר עוסק בכל בקשה בנושא אפוטרופסות. ישנם 14 בתי משפט לענייני משפחה בארץ. אופי הדיונים בבתי משפט לענייני משפחה הוא פחות פורמאלי ממרבית בתי המשפט.

פקידת הסעד לסדרי דין– עובדת סוציאלית מטעם הרווחה אשר אחראית על הגשת תסקירים (דוחות) לבית המשפט לענייני משפחה עם המלצות מקצועיות בנוגע לשאלת האפוטרופסות. פקידת הסעד היא הזרוע הארוכה של בית המשפט, היא זו שנפגשת עם כל הגורמים הרלוונטיים (האדם עצמו, האפוטרופוס, קרובי המשפחה, גורמים טיפוליים) ובית המשפט נותן משקל מכריע להמלצות שלה.

גורמי הרווחה – במסגרת הקשר השוטף של גורמי הרווחה עם אנשים עם מוגבלות עשויה להתעורר שאלת האפוטרופסות. פעמים רבות העובדת הסוציאלית ברווחה פונה לבית המשפט בבקשה כי ימנה אפוטרופוס עבור אדם אשר לדעתה זקוק לאפוטרופוס. כמו כן, בכל הליך בנוגע לאפוטרופוס יהיה עורך דין של משרד הרווחה אשר ייצג את עמדת המדינה.

בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מטעם משרד הרווחה – עורכי דין מהמחלקה המשפטית של משרד הרווחה מייצגים בבתי משפט לענייני משפחה את המדינה בבקשות למינוי אפוטרופוס. היות ומדובר בעורך דין מטעם משרד הרווחה, עמדתו מושפעת בעיקר מעמדת גורמי הרווחה ופקידת הסעד לסדרי דין. בכל תיק המנוהל בבית משפט לענייני משפחה בנוגע לאפוטרופוס, אחד הצדדים יהיה משרד הרווחה באמצעות עורך דינו (השם הרשמי של המדינה בתיקים אלה הוא – בא כוח היועץ המשפטי לממשלה).

האפוטרופוס הכללי – גוף במשרד המשפטים אשר מפקח על תפקוד האפוטרופוסים.

אפוטרופוס חיצוני (שירותי אפוטרופסות) – ישנם חברות ועמותות אשר כל ייעודם הוא לספק שירותי אפוטרופסות. כאשר בית המשפט מתרשם כי אין מישהו בסביבה הקרובה של האדם אשר מתאים להיות אפוטרופוס או כאשר יש סכסוך משפחתי בנוגע לזהות האפוטרופוס, עשוי הוא למנות אפוטרופוס חיצוני. האפוטרופוסים החיצוניים הידועים והגדולים ביותר כיום הם: הקרן לטיפול בחסויים, ש.פ.ר, ואקי"ם אפוטרופסות.

מתי ימנו לי אפוטרופוס?

כאשר בית המשפט יתרשם כי אינך יכול לדאוג לחלק מעניינך או לכל עניינך, הוא עשוי להחליט על מינוי אפוטרופוס.

מהם החלופות למינוי אפוטרופוס?

אדם אשר מקבל סיוע מסביבתו ובעזרת סיוע זה הוא מצליח לדאוג לענייניו אינו חייב אפוטרופוס. עמדת בזכות היא כי על בית המשפט לקחת בחשבון את התמיכה והסיוע שיש לאדם במסגרת ההחלטה האם יש צורך במינוי אפוטרופוס.

כמו כן אם הסיבה המרכזית למינוי אפוטרופוס היא החשש מפני ניצול כלכלי, הרי שיש מספר פתרונות פשוטים אשר מצמצמים את הפגיעה באוטונומיה של האדם:
נכס – רישום הערת אזהרה בטאבו על הנכס כי לא תימכר ללא אישור בית משפט או אדם אחר.
חשבון בנק – הגבלת החשבון לחתימה נוספת, הגבלה של משיכת כספים.
כרטיס אשראי – הגבלתו לסכום מוגדר.

מהם פתרונות ביניים במסגרת מינוי אפוטרופסות?

אפוטרופסות לעניינים מוגבלים או נקודתיים – ניתן למנות אפוטרופוס רק לנושא ספציפי ובכך להותיר את האוטונומיה של האדם בכל יתר הנושאים. כך למשל ניתן למנות אפוטרופוס על כל סכום מעל 5,000 ₪ לחודש ובכך להותיר לאדם את חופש הפעולה לגבי 5,000 ₪ לחודש. כן ניתן למנות אפוטרופוס לעניין טיפול רפואי אך לא לגבי יתר הנושאים שבאחריות אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אפוטרופוס זמני – יש לשאוף למנות אפוטרופוס לתקופה המינימאלית ביותר. כך אדם עם מוגבלות נפשית שנמצא במשבר, עשוי להיות זקוק לאפוטרופוס רק לתקופת המשבר ועל כן חשוב לקבוע אפוטרופוס זמני.

את מי ממנה בית המשפט להיות אפוטרופוס:

בית המשפט ימנה מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם.
עדיפות ראשונה לאדם קרוב (משפחה או איש אמון).
ישנם מקרים בהם יתמנה אפוטרופוס חיצוני:
א) כאשר יש מחלוקת במשפחה לגבי המינוי.
ב) כאשר בית המשפט סבור כי האדם הקרוב אינו מתאים להיות אפוטרופוס .

ג) כאשר האדם מתנגד למינוי כל אדם קרוב.

ההליך המשפטי למינוי אפוטרופוס

מי רשאי לפנות בבקשה למנות אפוטרופוס?
בן זוג.
קרוב (הורים, ילדים, אחים, סבים ונכדים)
המדינה באמצעות לשכות הרווחה ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
האדם עם המוגבלות או בא כוחו.

מהו משך התהליך?

במקרים דחופים הוא עשוי לקחת יום אחד אבל ביתר המקרים, בשל העומס על מערכת המשפט ועל פקידות הסעד, התהליך יכול לקחת מספר לא מועט של חודשים.

מה כולל ההליך?
הגשת הבקשה:
א. בקשה בכתב עם נימוקים מדוע יש למנות אפוטרופוס.

ב. חוות דעת רפואית אשר צריכה להתייחס לשתי שאלות: האם החסוי יכול לדאוג לענייניו והאם הוא יכול להביע את רצונו לגבי זהות האפוטרופוס.

ג. תצהיר חתום על ידי עורך דין אשר מציין את פרטי כל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים וילדים מעל גיל 18) וכן מציין מי מסכים ומי מתנגד לבקשה.

ד. תשלום – הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה של כ-400 ₪. ניתן לבקש פטור מאגרה על סמך מצב כלכלי.
מינוי פקידת הסעד- על פי רוב ימנה שופט פקידת סעד לסדרי דין לבחון את הבקשה (למרות שיש מקרים בהם ניתן הצו ללא תסקיר). פקידת הסעד משוחחת עם האדם ועם כל מי שהיא מוצאת לנכון לדבר איתו (קרובי המשפחה, הגורמים המטפלים). ישנה חובה לשתף פעולה עם פקידת הסעד על פי חוק.
תסקיר פקידת הסעד- פקידת הסעד מגישה תסקיר ובו המלצותיה בנוגע לאפוטרופסות. היא יכולה לכלול המלצות שחורגות מהבקשה. כך למשל יכולה להיות בקשה למינוי אפוטרופוס לרכוש והיא תמליץ על מינוי אפוטרופוס גם לעניינים אישיים.

דיון – בית המשפט יקיים דיון במקרים בהם עולה מחלוקת בין הצדדים.
החלטה ומתן צו – בסוף ההליך מתקבלת החלטה של בית המשפט. בית המשפט יכול לתת צו למינוי אפוטרופוס על נושא מסוים, על כלל הנושאים, או להחליט שלא למנות אפוטרופוס.

איזה סיוע משפטי אני יכול לקבל?

עזרה במילוי טפסים – בחלק מבתי המשפט לענייני משפחה יש סטודנטים למשפטים שמסייעים למלא טפסים.
סיוע משפטי של משרד המשפטים – ישנו גוף במשרד המשפטים אשר בהתאם למבחני הכנסה וסיכויי הצלחה מעניק סיוע משפטי באמצעות עורכי דין.
ארגונים חברתיים –ישנם כמה ארגונים שמסייעים לאוכלוסיות שונות בנושא אפוטרופסות– יד ריבה, ידיד, סינגור קהילתי. אנו בארגון 'בזכות' נותנים סיוע משפטי באמצעות מתן מידע, ייעוץ, ליווי טלפוני ולעיתים אף ייצוג.

מהם הזכויות שלי בהליך למינוי אפוטרופוס עבורי?
הזכות להיות צד להליך – פעמים רבות ההליך מתנהל מעל ראשו של האדם מבלי שנותנים לו הזדמנות להיות חלק מההליך. חשוב להבהיר כי לכל אדם יש זכות להיות צד פעיל בהליך מינוי אפוטרופוס עבורו.
הזכות לעיין בתסקיר פקידת הסעד ולהגיב עליו – תסקיר פקידת הסעד אמור להימסר לצדדים ולצדדים יש זכות להגיב על התסקיר בפני בית המשפט.

שימו לב – פעמים רבות התסקיר לא נשלח לצדדים ולכן צריך לפנות ישירות לפקידת הסעד או למזכירות בית המשפט ולבקש העתק של התסקיר.

הזכות לדיון – בית המשפט חייב לשמוע את דעתו של האדם אשר שוקלים למנות לו אפוטרופוס, אם אותו אדם מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו. לצערנו פעמים רבות זכות זו אינה מיושמת.

שימו לב – אם נפתחה בבית המשפט לענייני משפחה בקשה בעניינך בנוגע לאפוטרופוס, ואתה רוצה שהשופט ישמע אותך תגיש בקשה בכתב לבית המשפט בה תבקש לקיים דיון בבקשה למינוי אפוטרופוס וכי תזומן לדיון. כך תוכל לוודא כי עמדתך תישמע ישירות על ידי השופט.

הרצון שלך צריך להילקח בחשבון בהחלטה – הרצון שלך חשוב בשני נושאים:
א. עצם מינוי האפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים שימנו לך אפוטרופוס לרכוש אך לא על הגוף.

ב. מי ממונה לאפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים למינוי אפוטרופוס אבל אתה רוצה שזה יהיה ידיד שלך ולא הוריך.

בית המשפט צריך להתחשב ברצונות שלך.

החובות של האפוטרופוס?

ישנו דף מידע מפורט של 'האפוטרופוס הכללי' שמסביר מהן החובות של האפוטרופוס. חפש באינטרנט תחת: "סל טיפול בחסויים – הנחיות לאפוטרופסים".

בקצרה נציין כי אפוטרופוס לא חייב במזונות של האדם אבל הוא כן אחראי על נושאים רבים אשר נמצאים תחת אחריותו בין אם בעניינים אישיים ובין אם בענייני רכוש.

היחסים בין האדם לבין האפוטרופוס שלו?

על פי החוק האפוטרופוס חייב לשמוע את דעת החסוי ואילו החסוי חייב למלא אחרי הוראות האפוטרופוס בנושאים שנמצאים תחת אחריותו.

במקרה של מחלוקת בין הצדדים – יכול האדם ו/או האפוטרופוס לפנות לבית המשפט ולבקש את התערבותו והכרעתו.

ביטול או החלפת אפוטרופסות

אדם אשר מינו לו אפוטרופוס יכול להגיש בקשה לבית המשפט לבטל את האפוטרופסות, לצמצם אותה או להחליף אותה.

דוגמאות:
אדם יכול לבקש כי תבוטל האפוטרופסות עליו וכי הוא יהיה עצמאי לחלוטין.
אדם יכול לבקש כי תצומצם האפוטרופסות עליו כך שהוא יישאר עם אפוטרופוס לרכוש אך ללא אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אדם יכול לבקש כי חבר קרוב יהיה אפוטרופוס שלו במקום קרוב משפחה.

איך מגישים בקשה כזו?

יש לגשת לבית משפט לענייני משפחה בו נתקבלה ההחלטה על מינוי האפוטרופוס ולהגיש בקשה. הבקשה יכולה להיות בכתב יד והיא צריכה להסביר למה לדעתך צריך לשנות את ההחלטה הקודמת של בית המשפט.

דוגמאות להנמקות:
לא נתנו לי להופיע בדיון בפעם הקודמת, אם בית המשפט היה רואה אותי הוא יכול היה להתרשם שאני לא זקוק לאפוטרופוס.
מאז ההחלטה הקודמת, המצב שלי השתנה, עברתי הליך שיקומי ואני יכול כעת לדאוג לחלק מהעניינים האלה בעצמי.
יכול להיות שאני זקוק לאפוטרופוס על הרכוש אבל אין סיבה שמישהו אחר יקבל החלטה על מקום המגורים שלי או על מקום העבודה שלי ולכן אני מבקש לבטל את האפוטרופוס לעניינים אישיים שלי.

שים לב – כדאי לצרף לבקשה חוות דעת של איש מקצוע (עובד סוציאלי או רופא כגון פסיכיאטר) שמסביר מדוע אתה יכול לדאוג לענייניך ואינך זקוק לאפוטרופוס.

לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט יבקש מפקידת הסעד להגיש תסקיר ומשלב זה התהליך דומה מאוד לתהליך בקשה למינוי אפוטרופוס.

מה תוקף הפעולות המשפטיות של אדם חסוי שמונה לו אפוטרופוס

כפי שציינו בסעיף ההגדרות יש הבדל בין חסוי לבין פסול דין. לחסוי יש כשרות משפטית. לכן גם אם ממנים לו אפוטרופוס נותרה לו הכשרות המשפטית. לכן פעולה משפטית שעושה חסוי – כגון חתימה על הוראת קבע או רכישת מכשיר אינה מבוטלת אוטומטית.

עם זאת ניתן להיעזר בדיני החוזים כדי לבטל פעולה משפטית אם ניתן לטעון לניצול כלכלי של האדם על ידי גורם אחר.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים מפקירה בשיטתיות מוחלשי החברה