אלימות מילולית, אלימות שופטים, הסתה נגד עצורים, חדשות, פרשת הבלוגרים, תלונה נגד שופט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – אלימות מילולית והסתה

מאי 2018 – השופט פירסם בהחלטתו על הנאשמת: "מעשים חמורים ביותר הבאים לידי ביטוי באלימות מילולית העומדת על רף חומרה גבוה" ובהמשך כתב השופט: "אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר" . הנאשמת עצורה מיום ה- 27.02.2017 וטרם נשמע עד היום (מאי 2018) הביטוי "אלימות מילולית". כמו כן בכתב האישום לא מופיע אישום אלימות מסוג כלשהו.

"לזכותו" של השופט יאמר שאין הוא היחיד שהתבטא באופן בוטה כנגד הנאשמת. בהחלטת שופט עליון אחר בעניינה הנאשמת הושוותה להבנתה ולהבנת אנשים רבים אחרים ומי יודע אולי גם להבנתם של אנשים חמומי מח ל"זונה אפיקורסית", כך גם מהחלטת שופט מחוזי אחר (הנציב הופנה לתלונות הרלוונטיות). גם בבקשת מעצר עד תום ההליכים בתיק הנדון הושוותה הנאשמת ל"זרה" (זונה אפיקורסית). מדובר באלימות מילולית בוטה, הטרדה מינית, ודברי הסתה נגד הנאשמת.
הדברים הבוטים כגון אלו של השופט הודלפו לתקשורת ע"י הפרקליטות והיח' החוקרת עוד קודם לכן בימי מעצר הימים טרם הגשת כתב האישום. ביטויים כגון: "טרור רשתי", "כנופיה שעבדה בלהכפיש אנשים" ועוד דברי רכילות הופיעו מידי יום בעיתונות המשודרת והכתובה כאילו החשודים אשמים, בעוד החשודים במעצר ימים ואינם יודעים על מה המדובר.

בתלונה צוין בנוסף התנהלות ההליך השיפוטי המצביעה על פגיעות מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות בנאשמים, בחשודים בתיק ובבני משפחותיהם בניגוד לחוק החל מיום המעצר הראשון:
1. ריבוי צווי חיפוש לקויים (ראה תלונות מספר 341/17 , 258/17, 320/17) למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין.
2. חיפושים בדברי מחשב ללא עדים בניגוד לחוק.
3. הארכת החזרת רכוש תפוס במעמד צד אחד בניגוד לחוק (ראה תלונות מס' 259/17, 830/17).
4. הפצת מסמכים אישיים של נאשמים, חשודים, ובני משפחותיהם שלא קשורים לתיק בחומר הראיות גלוי לעיני הנאשמים ובאי כוחם, כגון: תסקירי סעד אישיים, חוות דעת פסיכיאטריות אישיות, תצהירי בתי משפט לענייני משפחה ונוער, הסכם גירושים, ועוד. ראה דוגמא תצהיר אישי של פקידת סעד על הנאשמת ובני משפחתה שהופץ בחומר הראיות ואינו קשור לתיק הפלילי, ועוד רשימת מסמכים.
5. דחיות של חודשים בתחילת המשפט העיקרי ראה ת"פ 14615-04-17 החלטות מיום 10.09.2017 ומיום 11.03.2018 (מצורפות)
6. עיכובים של חודשים עקב אי הגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות.

כל דברי הסתה אלו, פגיעות חמורות בפרטיותה של הנאשמת ובני משפחתה, צווי חיפוש ללא תיק בית משפט, חיפוש במחשב ללא עדים כחוק, ועוד אינספור עבירות חמורות אחרות, הכל מגובה במסמכים ואסמכתאות. העבירות המרובות שנעשו נגד הנאשמים ובני משפחתם ע"י מערכת המשפט, והפרקליטות גבוה לאין שיעור שההאשמות נגדם.
בנסיבות אלו אין זה ראוי תוספת התבטאויות מכפישות, במיוחד שהם יוצאים מפיו של שופט בית משפט עליון, ורובם ככולם בעלמא ע"פ הלכת "הניצוץ הראייתי" וכדומה.
בשולי הדברים צוינה עוד אמירה בעלמא של השופט בעמוד האחרון בהחלטתו: "נראה לי כי ההליך השיפוטי נכנס למסלולו…" ובכך דרס בשיטת "הנראה לי" את זכותה ע"פ חוק של הנאשמת לעיין בחומרי החקירה בזמן סביר.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורפת תמונה קטע מהחלטת השופט שבו הוא משתמש בביטוי אלימות מילולית לאחר שהנאשמת מעל שנה במעצר וטרם נעשה שימוש בביטוי זה נגדה.

אלימות מילולית
קטע מהחלטת השופט שבו הוא משתמש בביטוי אלימות מילולית לאחר שהנאשמת מעל שנה במעצר וטרם נעשה שימוש בביטוי זה נגדה
אלימות מילולית, אלימות שופטים, הלכות נציבות תלונות הציבור על שופטים, חדשות, פרשת הבלוגרים, תלונה נגד שופט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – קוצר רוח ואלימות מילולית כלפי נאשמת

אפריל 2018 – בתחילת הדיון הודיע נציג שב"ס כי הנאשמת "סירבה להיכבל ברגליה על מנת להגיע לאולם" (ראה תמונה מצורפת). השופט החליט מיד להתחיל הדיון בלעדיה מבלי שניסה לברר עמדתה או עמדת בא כוחה.
בהמשך הדיון טען בא כוחה של הנאשמת כי בכתב האישום לא מופיעים עדי תביעה ביחס לאישום כלשהו (ראה תמונה מצורפת). השופט השיב בביטול תשובה בסגנון: "אתם שוברים את הכלים, גם להם (לפרקליטות) מותר לשבור את הכלים" (לא מופיע בפרוטוקול). צוין בתלונה כי בדיון קודם אמר השופט שהוא יכול "להתקיל" את הנאשמים ובאי כוחם בעדי תביעה ומסמכים במידה ולא יתנו מענה כפני שהוא מצפה.
מן הראוי היה כי השופט היה שומע את תגובתה של הנאשמת באמצעות בא כוחה, או תגובת בא כוחה, ובמידת הצורך שולח את בא כוחה לברר מדוע אינה עולה לדיון מתא המעצר במרתפי בתי המשפט. בנוסף אין זה הולם וראוי כי שופט ישתמש בביטויי סלנג כגון: "מותר להם (לפרקליטות) לשבור את הכלים" או "מותר לי להתקיל אתכם", בתוך אולם בית המשפט. התבטאויותיו אלה של השופט אינן רשומות בפרוטוקול.
בתלונה נטען כי מדובר בשופט אשר עתיד לחרוץ את גורלה של הנאשמת ואינו חוסך בביטויים לא ראויים כאשר אינה פועלת ע"פ ציפיותיו ואינו טורח לבדוק מדוע. הנאשמת לעומת זאת אינה מקבלת יומה בבית המשפט.

מצורפים:
קטע פרוטוקול שבו נציג שב"ס מודיע שהנאשמת לא רוצה לעלות לדיון אזוקה והשופט מחליט להתחיל הדיון בלעדיה.
קטע פרוטוקול שבו בא כוח הנאשמת אומר שאינו מקבל רשימת עדים מהפרקליטות לדיון הקרוב.

 

בא כוח מבקש לדעת מהו האישום ומיהם העדים

השופט מחליט לקיים דיון בעניין הנאשמת בהעדרה מבלי לברר דעתה

אלימות מילולית, אלימות שופטים, חדשות, תלונה נגד שופט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט בכיר – אלימות מילולית וגסות רוח נגד עציר

18.04.2018 – בדיון שהתקיים אמר השופט בתחילת הדיון כי הודיעו לו מהליווי כי העציר לא מוכן לעלות לדיון ואין בכוונתו לנהל הדיון ע"פ הגחמות שלו. השופט השתמש בביטוי "הגחמות שלו". בהמשך הדיון הגיע העציר. במהלך הדיון ניסה העציר לדבר ולומר דבריו. השופט השתיק אותו ואמר בבוטות: "אתה שותק העו"ד מדבר". השופט לא איפשר לעציר לומר דבריו במהלך הדיון. האמירות המעליבות של השופט לא מופיעות בפרוטוקול.

האמירות המעליבות של השופט מועצמות שבעתיים לאלימות מילולית וגסות רוח נוכח שנאמרו מול קהל ונוכח המעמד בו נמצא העציר כנאשם שלא מתאפשר לו לדבר מול שופט בעל סמכות על חירותו וזכויותיו כאדם.

בנוסף המשתמע מדברי השופט מול הקהל כי לעציר יש גחמות פוגע בשמו. להזכיר דברי כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים

אלימות מילולית, אלימות שופטים, חדשות, פרשת הבלוגרים

תלונה נגד שופט בפרשת הבלוגרים – התבטאות פוגענית ומסכנת

17.04.2018 – תלונה הוגשה נגד שופט על התבטאות בהחלטה כי המשפט העיקרי של פרשת הבלוגרים מתנהל באופן "יעיל". השופט כתב "ראוי לציין כי על אף היקפו החריג של התיק, מתנהל המשפט באופן יעיל לפי תכנית משפט רצופה…" השופט לא ברר עמדת הנאשמים ובאי כוחם טרם הביע עמדתו זו על המשפט העיקרי.

התנהלות המשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים מצביעה על פגיעות מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות בנאשמים, בחשודים בתיק ובבני משפחותיהם בניגוד לחוק החל מיום המעצר הראשון:
– ריבוי צווי חיפוש לקויים, למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין.
– חיפושים בדברי מחשב ללא עדים בניגוד לחוק.
– הארכת החזקת רכוש תפוס במעמד צד אחד בניגוד לחוק.
– מסמכים אישיים של כל אחד מהנאשמים, חשודים, ובני משפחותיהם שלא קשורים לתיק בחומר הראיות גלויים לעיני הנאשמים ובאי כוחם, כגון: תסקירי סעד אישיים, חוות דעת פסיכיאטריות אישיות, תצהירי בתי משפט לענייני משפחה ונוער, הסכם גירושים, ועוד.
– דחיות של חודשים בתחילת המשפט העיקרי.
– עיכובים של חודשים עקב אי הגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות.

עוד נרשם בתלונה כי אמירתו של השופט כי המשפט מתנהל באופן יעיל ללא שמיעת עמדת הנאשמים או באי כוחם נוכח הפגיעה בפרטיותם של חשודים, נאשמים ובני משפחותיהם מעודדת הפקרות, פורענות נגדם ופגיעה בנפשם. להזכיר דברי כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

ת1
תמונה: קטע מהחלטת השופט בו הוא כותב כי המשפט העיקרי מתנהל באופן יעיל.
אלימות מילולית, אלימות שופטים, בית המשפט העליון, הסתה, חדשות, לשון הרע, נעם סולברג, פרשת הבלוגרים

למה התכוון כב' השופט נעם סולברג בציטוט "שִׂפְתֵי זָרָה"?

למה התכוון כב' השופט נעם סולברג בציטוט "שִׂפְתֵי זָרָה" בהחלטתו נגד עצורה כשבוע מה- 3.3.2017 מהי "זרה" ומהו דינה?

03.03.2017 – בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם חשודה. החשודה במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו נגד החשודה ציטט פסוק מספר משלי וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד) . למה התכוון כבוד השופט נעם סולברג בציטוט שכתב בערר העצורה 7 ימים?

אלימות מילולית, אלימות ממסדית, אלימות שופטים, בית משפט לנוער, דלתיים סגורות, הוצאת ילדים מהבית, התקף פסיכוטי, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות

טובה פרי – דיוקנו של שופט בית משפט לנוער בדלתיים סגורות

ינואר 2017 – פשעים נגד האנושיות נוסח בתי משפט במדינת ישראל – שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת באמוק על הורים ובאי כוחם. טובה פרי משפילה את ההורים ברגעים הכי קשים בחייהם בו הם מנסים להגן על ילדיהם שלא להוציאם מהבית למוסדות משרד הרווחה. טובה פרי מגרשת בצרחות את ההורים ובאי כוחם מאולם בית המשפט.

בתי משפט לנוער - חותמות גומי של פקידות סעד
תסקיר סעד מאושר ע"י בית משפט לנוער – אילוסטרציה
אביטל מולד, אלימות שופטים, בית משפט לנוער, הכרזת נזקקות, חותמת גומי, מיטל רוזנבלום, רשלנות שופטים

אביטל מולד – קביעת נזקקות כלאחר יד לנער בן 17 משום שאינו גר בבית הוריו

אביטל מולד - התנהגות פרועה מאחורי דלתיים סגורות

אביטל מולד: התנהגות מופרעת – הכרזת נזקקות על קטין כלאחר יד, תוך הכתמתו והכתמת הוריו ללא הנמקה לאיזה סעיף החוק, וסיכון עתיד הקטין ומשפחתו.

דצמבר 2016 – במדינת ישראל חיים עשרות אלפי קטינים מחוץ לבתיהם: בישיבות הסדר, אולפנה, פנימיות של משרד החינוך, פנימיות צבאיות ועוד. לתפיסתה של שופטת אביטל מולד יש להכריזם כנזקקים (העברת לחסות משרד הרווחה). כך כתב שופטת הנוער אביטל מולד בהחלטתה:
"מצב שבו נמצא קטין במקום שאינו ביתם של אחד מהוריו, מצריך הסדרה לפי חוק. זאת בשל הצורך להעניק לקטין יציבות ולמנוע מצב בו יעבור מבית אחד למשנהו והן בשל הצורך להעמיק את הקשר עם הקטין ועם המשפחה שאחראית על הקטין ולדאוג למעטפת טיפולית אשר תיתן מענה לצרכיו" (ראה החלטת ערכאת ערעור כב' השופט משה דרורי)

שופט המחוזי משה דרורי דחה את תפיסתה הפטרנליסטית של שופטת הנוער אביטל מולד וקבע:
"בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.
"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו – יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

דרורי הוסיף: " קשה להבין כיצד יועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה (נטאלי בן ארי) מהין לומר כי האם הינה מישהו שאינו מסוגל לטפל בקטין או מזניחה את הטיפול בו או את ההשגחה בו. אין חולק כי האם טיפלה בילד שנים רבות. היא כיבדה את רצונו של הילד כשהגיע חגיל 15-16 לעבור ולגור עם אביו, ולאחר מכן לגור עם סבו ובסבתו.

סוף דבר

אביטל מולד שימשה חותמת גומי לתפיסות חולניות בענייני נזקקות של פקידת הסעד מיטל רוזנבלום לשכת הרווחה ירושלים. ע"פ תפיסתן של אביטל מולד ומיטל רוזנבלום יש להחיל נזקקות על כל ילד שאינו גר עם הוריו גם אם מצבות טוב מאוד כמו המקרה בדיון. אביטל מולד נימקה ברשלנות מדוע קבעה נזקקות ולא ציינה ע"פ איזה סעיף בחוק קבעה. אביטל מולד פעלה בזלזול ורמיה הואיל וקביעת נזקקות לקטין הנו ארוע קשה המותיר צלקות לשנים רבות לכל המשפחה ואין לקבוע נזקקות כלאחר יד כפי שקבעה אביטל מולד.