אלימות עובדים סוציאליים, אלימות שוטרים, הוצאת ילדים מהבית, חדשות, פייסבוק, פייסבוק יוסי נקר

שוטרים מנטרלים אישה "להכשיר" הקרקע לקחת ממנה ילדיה

מאי 2018 – הוידאו מדף פייסבוק יוסי נקר.
הנוקשות והתוקפנות של העובדות הסוציאליות נגד הורים להוציא הילדים מהבית לתעשיות האימוץ האומנה והפנימיות. מי כמו העובדות הסוציאליות מכירות את המצב הסוציואקונומי של אותה אישה והן משתמשות בזה באלימות נגדה כדי לקחת ממנה את ילדיה.
האישה עכשיו תועבר לידיה של הפרקליטות אשר לא יחוסו עליה באלימות מילולית והטלת עונשים כבדים. מן הסתם ימצאו איזה פרקליטה צעירה שלא רואה אנשים ממטר כדי להרשיע אותה, שכל מה שמעניין אותה זה משכורת טובה וקריירה מקצועית.
ילדיה של אותה אישה יוכנסו לתעשיית משרד הרווחה, תעשיית אבחונים, תיוגים, סמים פסיכיאטריים, מוסדות רוווחה ועוד. הרבה כסף יזרום עכשיו בין גורמי רווחה ו"מקצוע" שונים בשם טובת הילד.

מדף הפייסבוק יוסי נקר
(לפתוח רמקולים)
ביום 17.5.18 בצהריים הוצאו שלושה קטינים מאם בהליך לא תקין בעליל שהוביל להתנהלות אלימה של שוטרי משטרת ישראל כלפי האם בחסות הרווחה, ללא כל רחמים.
למעשה האם לא זומנה כדין לדיון בית המשפט. באופן מכוון לא טרחו להודיע לי על הדיון, לא הרווחה, לא האפוטרופוס לדין ולא בית המשפט בשעה שידעו שאני מייצג
הדבר הכי מרגיז הוא שבעוד שבני הציבור קבלו בפני השוטרים על האלימות המוגזמת, פקידת הסעד שתקה.
להלן תצהיר האם המדבר בעד עצמו.
תצהיר
אני, החתומה מטה, XXXX ת"ז XXXX , לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהירה בזאת ובכתב כדלקמן:
1. אני המשיבה בתיק צב"נ XXXX .
2. אני רוצה לציין כי אני לא קיבלתי שום זימון לדיון בית משפט ביום 17.5.18 לשעה 09:30 או לשעה נדחית.
3. אני מדגישה שגם ביום 16.5.18 לא פנו אלי ולא הודיעו לי על דיון ביום 17.5.18. גם בקשת נזקקות שניטען כי הוגשה לא נמסרה לי.
4. ביום 17.5.18 בסמוך לשעה 12:00 בצהרים, בשעה שאני בביתי ברח' XXXX, דפקו על הדלת בחוזקה. ראיתי בעינית שני שוטרים. הם אמרו לי מעבר לדלת שהם באו לקחת אותי לבית משפט. לא נאמר לי מדוע עלי ללכת לבית משפט. אני אמרתי להם שצריך לשלוח לי זימון בצורה מסודרת כדי שאני אגיע לבית המשפט ולכן אני לא מתכוונת להגיע איתם לבית המשפט.
5. אני רוצה לציין כי אני לא איימתי על אף אחד בסכין ולא פתחתי את הדלת. גם לאחר מכן במשטרה לא נחקרתי על איום בסכין למעשה לא נחקרתי בכלל במשטרה.
6. בשלב מסוים השוטרים עזבו את דלת דירתי.
7. בשעה 13:17 ירדתי מדירתי במטרה ללכת לאסוף את בני XXXX בן 6 מגן הילדים (וזאת לאחר שקיבלתי טלפון מXXXX, בת דודתי, שהיתה אמורה לאסוף את XXXX וXXX, לפיו הגיעו שוטרים ועובדת סוציאלית לגן של XXXX. אני מתפלאת על כך).
8. ליד הבית חיכו לי שני שוטרים. הם פנו אלי ואמרו לי שאני צריכה להצטרף אליהם לתחנת המשטרה. הם לא אמרו לי שאני צריכה להגיע לבית משפט. אמרתי שאני בדרכי להביא את בני מהגן ואז הם התקרבו אלי וניסו לתפוס אותי ומיד אזקו אותי באלימות כאשר ידיי מאחורי הגב ואזקו גם את רגליי. אני הופלתי על הארץ. גופי שופשף באספלט. הושארתי על האספלט עשר דקות כשאני שוכבת על הבטן, כאשר שוטר אחד, כשאני כבר אזוקה בידיי וברגליי, שם את ברכו על גבי והשוטר השני מחזיק את רגליי.
9. אני מודה כי בכל אותו זמן אני צעקתי מכאבים. אני ביקשתי מהשכנים שצפו שיצלמו את האלימות נגדי.
10. השוטרים חיכו לניידת נוספת, והגיעו שני שוטרים נוספים. אחד מהם עלה ביחד עם העובדת הסוציאלית XXXXX לביתי לאחר שהמפתחות נחטפו מידי כאשר נאזקתי. לא ברור לי באיזה זכות נכנסה העובדת הסוציאלית עם השוטר לבית שלי. כנראה הם רצו לצלם תמונות של הבית.
11. לאחר עשר דקות על הבטן כשאני אזוקה הורמתי על ידי שני השוטרים, שמו אותי ברכב והובילו אותי לתחנת המשטרה.
12. בסמוך לשעה 16:00 שוחררתי מבלי שנחקרתי וגם המשטרה לא סברה שאני במצב נפשי הדורש בדיקה פסיכיאטרית.
13. אבקש לציין כי עו"ד נקר מסר לי מפיה של עו"ד XXXX כי הדיון בבית המשפט החל רק לאחר השעה 14:00, כך שכאשר נעצרתי כלל לא היתה כוונה להביא אותי לדיון.
14. אני משערת שכאשר נעצרתי היתה כוונה להרחיק אותי מהאיזור על מנת שיהיה קל לקחת את הילדים.
15. אני לא במצב פסיכוטי. לא הייתי במצב פסיכוטי. עד לדיון אגיש אישור על כך. הילדים כולם תפקדו והלכו לבית הספר ולגנים.
16. לא ברור לי איך בית משפט ומערכת רווחה מאמינים לאדם ש____________.
17. אציין כי עו"ד נקר מסר לי מפיה של XXX כי כביכול נתתי הוראה לרווחה לא לערב את אימי. אין זה נכון. כאשר פנו אלי ביום 26.4.18 אני אמרתי לרווחה לפנות לעורך הדין שלי.
18. אורח חיי הוא חרדי. לצערי לא קיבלו את ילדי למסגרת של ___. אורח חיי לא תואם את זה של בית הספר.
19. אני לא הזנחתי את ילדיי. ________________.
20. אבקש לציין כי בשעה שאני יושבת אצל בא כוחי ביום 18.5.18 בשעה 13:54 התקשרה עו"ס XXX אלי ממספר חסום. נתתי לה לדבר עם בא כוחי ששאל אותה מדוע לא פנו אליו לפני הדיון. עו"ס XXX השיבה לו: "לא ידוע לנו שאתה מייצג את האמא. היה תיק והסתיים".
21. אני טוענת שזו חוצפה גדולה לא להודיע לבא כוחי על הדיון בשעה שיפוי כח נמסר לרווחה. למען הדיוק הוא נמסר לXXXX כבר ביום 15.1.18 בהודעת ווטסאפ עם צילום תעודת הזהות שלי.
22. אבקש לציין כי המשטרה לא מסרה לי את הפרוטוקול של הדיון ונאמר לבא כוחי שהיא היתה אמורה לעשות כן.
23. הנני מצהירה כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן תצהירי לעיל אמת.
_________________
XXXX
המצהירה
א י ש ו ר
אני, יוסי נקר, עו"ד מיקנעם עילית מאשר בזה כי ביום 18 מאי, 2016 הופיעה בפני XXXX ת"ז XXXX, ולאחר שהזהרתיה כי עליה להצהיר את האמת אחרת תהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק, אישרה את נכונות הצהרתה וחתמה עליה בפני.
__________
יוסי נקר, עו"ד

איתמר לוין, אלימות שוטרים, חדשות, משטרה, משטרת ישראל, תביעת נזיקין, תביעת נזיקין נגד משטרת ישראל

23.7 מיליון שקל – הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2017

27.06.2017 , איתמר לוין , news1 – המשטרה שילמה אשתקד פיצויים ב-23.7 מיליון שקלים. זינוק של 51% ביחס לפיצויים ששולמו בשנת 2015 הסכומים הגדולים ביותר – שהגיעו למיליוני שקלים בתיק – שולמו בשל מחדלים קשים בתקופתו של דנינו.

להורדה / צפיה בדו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016 הקלק כאן

משטרת ישראל שילמה אשתקד 23.7 מיליון שקל בתיקי נזיקין – עלייה של 51% לעומת השנה הקודמת והסכום הגבוה ביותר ששילמה מאז 2012. כך מגלה דוח הנזיקין של המשטרה, ששוחרר לפרסום לבקשתו של עו"ד פיני פישלר. בדיקת News1 מעלה, כי הסכומים הגדולים ביותר שולמו בשל מחדלים קשים בתקופה בה שימש יוחנן דנינו כמפכ"ל. ככל הידוע, באף אחד מן המקרים לא פעלה המשטרה כדי לגבות מהשוטרים המעורבים את הסכומים ששולמו מקופת הציבור.

בחלוקה לפי מחוזות, "מוביל" מחוז דרום שבשל פעולותיו שולמו 6.6 מיליון שקל. אחריו: מחוז חוף (2.8 מיליון שקל), מחוז צפון (2.4 מיליון שקל), משמר הגבול (2.2 מיליון שקל), לשכת ראש אג"מ (2 מיליון שקל), מחוז תל אביב (2 מיליון שקל), מחוז ירושלים (1.6 מיליון שקל) ולשכת ראש אח"מ (1.1 מיליון שקל).

הסכום הגבוה ביותר, 4.9 מיליון שקל, שולם לאמן של שתי פעוטות שנרצחו בידי אביהן (בעלה לשעבר) במאי 2013. תחנת משטרת ערד התעלמה מפנייתה של האם בדבר הסכנה בה מצויות הילדות, שבאה חמישה ימים בלבד לפני הרצח. ועדת בדיקה של המשטרה קבעה שהטיפול בתלונה נעשה בניגוד לנהלים ומפקד התחנה הודח.

מקרה בולט נוסף היה של האחים חגי פליסיאן ובני פליסיאן, שהואשמו ברצח בבר-נוער בשל עדות שקר שמסר עד המדינה. האחים דרשו 20 מיליון שקל, ובתום מו"מ שילמו להם המשטרה והפרקליטות – בחלקים שווים – 2.2 מיליון שקל. פרשה זו התרחשה בשנת 2013.

אבשלום אבשלומוב קיבל מהמשטרה מיליון שקל, לאחר שנעצר בשנת 2012 בטענה לאלימות כלפי אשתו, קפץ מהקומה השלישית בתחנת המשטרה ונותר נכה. לואי אלעוברה הועמד לדין בשנת 2013 בידי התביעה המשטרתית באשמת שורה של פריצות, הודה במסגרת הסדר טיעון – ורק מאוחר יותר נתפס הפורץ האמיתי; אלעוברה קיבל פיצוי של 800,000 שקל.

לצד זאת, נדחו תביעות רבות שהוגשו נגד המשטרה. בין אלו הנזכרות בדוח: תביעה בעקבות הירצחה בטעות של מרגריטה לאוטין בחוף בת ים, תביעה על מפגעי תעבורה באילת, תביעה על לשון הרע בשל המלצה לשלילת רשיון נשק, וקבלת ערעור של המשטרה על חיובה לפצות אדם שנורה בידי שוטר שחשד בו שהוא עומד לזרוק בקבוק תבערה.

דו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033

Document-page-034

Document-page-035Document-page-036

 

אלימות שוטרים, אשפוז בכפייה, אשפוז כפוי, אשפוז פסיכיאטרי, אשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך, חדשות, תביעה נגד משטרת ישראל, תביעת נזיקין

המשטרה תקפה וכפתה אשפוז על פגועת נפש – המדינה תפצה

אלימות שוטרים
אלימות שוטרים

המשטרה כפתה אשפוז על פגועת נפש – המדינה תפצה , עו"ד אריאל לוין , 25.04.17 , ynet

אישה שנלקחה בכוח למוסד פסיכיאטרי הוכרחה על ידי שוטרים לחתום על טופס הסכמה לאשפוז. בית המשפט קבע שהמדינה תשלם לה 20 אלף שקל

לקריאת / הורדת פסק הדין הקלק כאן

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-20 אלף שקל אישה שנלקחה על ידי המשטרה בכפייה לאשפוז פסיכיאטרי, שבו שהתה לבסוף במשך חודש וחצי. השופט אורי גולדקורן קבע שהאשפוז בוצע בניגוד לדין.

באוגוסט 2011 הזעיקה אישה את המשטרה וביקשה שיעצרו את אחותה וייקחו אותה לאשפוז פסיכיאטרי. היא התלוננה שאחותה משתוללת ותוקפת אותה וסיפרה שהיא סובלת מפגיעה נפשית ומחשבות שווא, אך מסרבת ליטול את התרופות שלה. שלושת השוטרים שהגיעו לדירת אמן, שם הסתתרה התובעת, עצרו אותה ובהמשך לקחו אותה לבית חולים פסיכיאטרי, שם היא הוחתמה על טופס הסכמה ואושפזה במחלקה סגורה.

בתביעה שהגישה נגד המדינה לפני כשלוש שנים היא דרשה פיצוי של 100 אלף שקל על כליאת שווא ותקיפה. לדבריה, באותה תקופה אחותה הפצירה בה כמה פעמים לפנות לטיפול פסיכיאטרי אך היא סירבה כי פחדה. היא הוסיפה שהשוטרים החליטו על דעת עצמם לקחת אותה בניגוד לרצונה למוסד מבלי שהייתה בידיהם הוראת אשפוז מפסיכיאטר מחוזי כנדרש בחוק.

עוד טענה התובעת שבמהלך המעצר היכו אותה השוטרים בידיהם וברגליהם וגרמו לה לשברים בצלעות. בנוסף, לאחר שאזקו אותה היא הוכנסה לניידת והוסעה למוסד הפסיכיאטרי ושם הכריחו אותה השוטרים לחתום על טופס ההסכמה לאשפוז.

המדינה טענה מנגד שכשהשוטרים הגיעו לדירה סירבה התובעת להתלוות אליהם, השתוללה ואיימה על אחד מהם שתהרוג אותו. לנוכח התנגדותה ניסה השוטר לכבול אותה אך היא הגיבה באלימות והיה צורך להפעיל כלפיה כוח סביר כדי להכניסה לניידת. כמו כן, נטען, בתחנת המשטרה סירבה התובעת לשתף פעולה עם החוקרים, לא השיבה לשאלות, לא יצרה קשר עין ורק ישבה כפופה עם ידיה על ראשה, ולכן נלקחה על ידם למיון פסיכיאטרי.

כליאת שווא

השופט אורי גולדקורן קבע שמעצר התובעת היה לא חוקי מאחר שהשוטרים לא הודיעו לה מה סיבת מעצרה. עם זאת, הוא הוסיף שאם זה היה הפגם היחיד לא היה בסיס לפסיקת פיצויים.
נקבע שאשפוזה הכפוי של התובעת נעשה שלא כדין, שכן הקצין התורן החליט להעביר אותה למוסד על דעת עצמו ועל בסיס התרשמותו הבלתי מקצועית שמדובר ב"חולת נפש", מבלי שפנה קודם לכן לפסיכיאטר המחוזי או לבית המשפט כנדרש. בנוסף, במוסד עצמו היא אולצה על ידי השוטרים לחתום על הסכמה לאשפוז תוך שהם מאיימים עליה במעצר.

השופט גולדקורן הוסיף שבעקבות האירועים אושפזה התובעת לתקופה משמעותית של כחודש וחצי. לדבריו, אף אם הייתה לכך הצדקה רפואית, התובעת זכאית לפיצוי מאחר שהאשפוז נעשה בניגוד לדין.

בסופו של דבר חויבה המדינה לפצות את התובעת ב-20 אלף שקל על כליאת שווא בתוספת שכר טרחת עו"ד של 4,000 שקל

המשטרה כפתה אשפוז על פגועת נפש - המדינה תפצה , עו"ד אריאל לוין , 25.04.17 , ynet
אלימות שוטרים, המחלקה לחקירות שוטרים, חדשות, טיוח אלימות שוטרים, טיוח תלונה נגד שוטר, מבקר המדינה, מח"ש, רועי ינובסקי, תלונה נגד שוטר

מבקר המדינה: מח"ש כושל בטיפול באלפי תלונות נגד שוטרים מידי שנה

אלימות שוטרים
אלימות שוטרים

5.4.2017 – רועי ינובסקי , ynet –

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (ד'), מצא ליקויים חמורים בטיפול המשטרה והמחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות (מח"ש) במקרי אלימות. על פי בדיקת המבקר יש כשל מבני ומערכתי בהליכי המשמעת שנערכים במשטרה, ובהעברת המידע וחומרי החקירה בין מח"ש למשטרה. כשל זה גרם לכך שאלפי מקרי אלימות של שוטרים לא טופלו במישור המשמעתי במשטרה, ומקרים רבים אחרים לא טופלו כראוי במח"ש. על פי הדו"ח, גם במקרים בהם התקיים הליך משמעתי במשטרה – הוא לא היה משמעותי. העונשים שניתנו לשוטרים היו קלים עד שוליים, והם המשיכו לשרת בתפקידיהם ללא מעקב אחר תיק עבירות המשמעת שלהם.

להורדת דו"ח מבקר המדינה על מח"ש הקלק כאן

על פי הדו"ח, בעשור האחרון חלה ירידה דרסטית ומתמשכת במספר כתבי האישום המשמעתיים שהגישה המשטרה בגין מקרי אלימות שוטרים. בעוד שבשנת 2006 הוגשו 86 כתבי אישום, בשנת 2007 הוגשו 63, ב-2014 הוגשו 14 כתבי אישום בלבד ובשנת 2015 רק שבעה כתבי אישום. "מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד, ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי", נכתב בדו"ח. "בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול, בעיקר במישור הפיקודי".

 

בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל


תעוד התקיפה של השוטר משה כהן

המשטרה ממשיכה לטייח אלימות השוטרים (הערת מנהלי האתר)
המשטרה טענה בתשובתה למבקר כי נתונים אלה הם תוצאה של הצלחת פעילות חינוכית רבת שנים של המשטרה, אולם המבקר לא קיבל נימוק זה. הוא הבהיר בדו"ח כי נראה שהמשטרה סבורה שאלימות שוטרים היא תופעה שולית, אולם "דבר זה לא מתיישב עם מספר התלונות המוגשות ומסקרי דעת קהל".

עובד בסופר יהודה שהוכה ע"י שוטרים (צילום: אבי חי)


בשל ריבוי תלונות וחקירות משטרתיות בהם עולות טענות לאלימות שוטרים, במח"ש נוהגים לבצע הליך בדיקה מקדמית, לפני חקירה באזהרה של השוטר. הליך זה נעשה בשל הרף הפלילי הגבוה להעמדה לדין. המבקר ניתח את נתוני התיקים שנפתחו במח"ש ב-2015 ומצא כי מתוך 6,320 שנפתחו, שני-שלישים (4,241) נבדקו בשל תלונות שהוגשו ואילו שליש (2,079) בשל חומר משטרתי שהעלה חשד סביר לבדיקה, כולל טענות של אזרחים לשימוש בכוח מופרז בידי שוטרים.
"לא ידענו איפה המתלונן גר"

המבקר מצא כי כשליש מהתיקים נגנזו ללא טיפול בהיעדר תלונה של המתלונן. המבקר ציין כי מח"ש אינה עושה מאמצים כדי לאתר את המתלונן או להבהיר לו כי עליו להגיש תלונה, מה שגורם לתיקים רבים להיגנז – לעתים ללא הצדקה. תיקים אלה גם לא מוחזרים למחלקת המשמעת של המשטרה לבדיקה אם יש מקום להעמיד לדין משמעתי.

בדו"ח המבקר יש שתי דוגמאות לסגירת תיקים לא מוצדקת. הראשונה היא של אזרח שנחקר במשטרה וטען כי שוטרים הפעילו נגדו אלימות. החומר הועבר למח"ש אולם בהיעדר תלונה התיק נסגר בחלוף 30 יום. לימים פנה פרקליטו של המתלונן למח"ש בבקשה לקבל את התיק, וקיבל תשובה ממתמחה במח"ש כי לא הייתה במחלקה את כתובתו המדויקת של המתלונן, ולכן לא נשלחה אליו פנייה לבוא ולמסור את גרסתו.

מח"ש טייח תלונה של אזרח כי קצין משטרה היכה בראשו במוט ברזל  (הערת מנהלי האתר)

דוגמה נוספת הייתה של נחקר שטען שקצין מודיעין חבט בראשו במוט ברזל. בשל כך הוא פונה לבית החולים בידי שני שוטרים והמעשים תועדו לכאורה בסרטון וידאו. מתמחה במח"ש הורה להשאיר את התיק במסלול המנהלי ולשלוח מכתב למתלונן, ובחלוף המועד שנקבע במכתב התיק נסגר. המבקר גם ציין כי אין ניתוח של סוגי העבירות ומאפייני המתלוננים, שאינם מובאים בחשבון בניתוח הנתונים.

 

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)
 

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)

תיקים לא הוחזרו למשטרה

על פי דו"ח המבקר, כ-3,000 תיקים נסגרו ב-2016 במח"ש לאחר בדיקה שהעלתה שהמקרה לא חוצה את הרף הפלילי ומצדיק חקירה באזהרה. חומרי החקירה מתיקים אלה לא הועברו למשטרה לבדיקה האם יש בסיס לבדיקה משמעתית של העבירה. גם בתיקים בהם נחקרו שוטרים באזהרה (640 בשנת 2016), רק במעט מקרים בהם מח"ש סגרה את התיק הועבר החומר למשטרה לשם בחינת ושקילת נקיטת אמצעים משמעתיים. על פי המבקר, מח"ש העבירה למשטרה 23 תיקים בלבד, שהם כשישה אחוזים מן התיקים שמח"ש חקרה באזהרה וסגרה.

"המשטרה לא יכולה להפיק מהם תועלת ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים, אלא פיקודיים, מנהליים ואף באמצעי הדרכה", נכתב בדו"ח. "במשטרה ובמח"ש לא יושם הסיכום לפיו תיקים גבוליים שנסגרו מחוסר ראיות יועברו לבדיקת מחלקת המשמעת".

כתבי אישום נגד שוטרים בגין שימוש בכוח

המבקר מצא כי גם התיקים שחומריהם כן הגיעו ממח"ש למחלקת המשמעת של המשטרה, לא טופלו כראוי וחלקם 'נפלו בין הכיסאות'. למחלקת המשמעת יש שיקול דעת בהחלטה מה לעשות עם החומרים. היא יכולה להחליט על העמדה לדין בבית הדין למשמעת, אולם גם על שפיטה בפני דן יחיד, הערת מפקד או הדרכת מפקד. המבקר מצא כי למרות שמספר התיקים שהגיעו למחלקת המשמעת עלה ב-50 אחוז ב-2015 ביחס לשנה הקודמת, חלקם הגדול טופלו בהליכי משמעת קלים יחסית, לפני המפקדים ולא לפני בית דין משמעתי, ולעתים הסתיימו בנזיפות או הערות מפקד.

הדרכה במקום העמדה לדין

בדו"ח המבקר מוזכר מקרה שבו מח"ש המליצה להעמיד לדין משמעתי שוטר ששיקר בדוכן העדים ואילו מחלקת המשמעת הסתפקה בהליך של הדרכה. גם תיקים אחרים בהם שוטרים לא דיווחו אמת עברו להערת מפקד. בשנת 2015 גדל ב-53 אחוז מספר התיקים במחלקת המשמעת שהופנו למסלול הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), ואילו מספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד גדל ב-566 אחוז (40 לעומת שישה ב-2014)

על פי נתוני המשטרה רק תשעה שוטרים פוטרו בשל עבירות אלימות בשנת 2015, שלושה ב-2014 ושלושה ב-2013. נמצא כי ברוב המקרים החליטה המשטרה שלא להשעות מתפקידם שוטרים שהוגשו נגדם כתבי אישום. יתר על כן, נמצא ששוטרים שהורשעו בפלילים הושארו בתפקידם בנימוק שיוגש ערעור על ההרשעה. נמצא גם כי בשנים 2014 ו-2015 הוצאו בכל שנה 51 שוטרים לחופשה כפויה, אולם בעוד שהחוק קובע שחופשה כפויה שבה שוטרים מקבלים משכורת (שלא על חשבון ימי חופשה) לא תעלה על 30 ימי עבודה לנגד ו-60 לקצין – שליש מהשוטרים הוצאו לחופשה כפויה של יותר מחצי שנה ורבע ליותר משלושה חודשים.

נקודה נוספת שהעלה המבקר נוגעת לאי מעקב של מפקדי המשטרה ומחלקת המשמעת אחר שוטרים 'בעייתיים', עם עבירות משמעת חוזרות. כך למשל ציין המבקר כי בשנת 2016 נחשד שוטר כי קשר קשרים עם נשים שפנו לתחנה שבה עבד והוא פוטר. בדיקת עברו המשמעתי מעלה כי ב-2003 הוא הורשע בבית הדין למשמעת בגין שימוש בכוח וננזף. כמו כן נזקפו לחובתו שבע הרשעות בגיליונות שפיטה (דן יחיד), שתי הרשעות בתיקי תעבורה, הרשעה בעבירת נזק לרכוש וכן 22 תלונות ציבור על התנהגות שאינה הולמת שוטר. בנוסף נפתחו לו 21 תיקים במח"ש בגין שימוש בכוח. כל התלונות והתיקים נסגרות בעילות שונות.

פלייליסט – אלימות שוטרים

איתמר לוין, אלימות שוטרים, הסנגוריה הציבורית, טיוח תלונה נגד שוטר, תלונה נגד שוטר

מח"ש – עלה תאנה לאלימות שוטרים

הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית 2015 – תלונות על אלימות שוטרים אינן נחקרות , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2015

חקירה של ממש – רק בשליש מהמקרים; כתבי אישום – רק ב-8% מהתלונות הסניגוריה מזהירה: שוטרים עלול לחשוב שמותר להם להיות אלימים

הסניגוריה הציבורית: דוח פעילות לשנת 2015 / דין וחשבון

"קיים פער משמעותי ביותר ומטריד למדי, בין השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונותיהם של אזרחים על אלימות שוטרים, לעומת השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במצב ההפוך שבו נטען לאלימות אזרחים כלפי שוטרים", אומרת הסניגוריה הציבורית (יום א', 4.9.16) בדוח השנתי שלה. בשנת 2015 נפתחו 2,425 תיקים נגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטר, ו-1,451 תיקים נוספים בגין תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות.

לעומת זאת, תלונות רבות המוגשות למח"ש אינן נחקרות. למעשה, חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה. בשנה שעברה ערכה מח"ש חקירה ב-640 תיקים בלבד, כאשר ב-1,817 תלונות נוספות לא נערכה כלל חקירה או שנערכה בדיקה ראשונית (שטיבה לא הוברר) שלא הבשילה כדי חקירה של ממש. מתוך תלונות אלה, ב-102 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב-85 תיקים הוחלט או הומלץ על העמדתם לדין משמעתי.

הסניגוריה העבירה אשתקד למח"ש 304 תלונות שעניינן טענות לאלימות שוטרים. 182 תלונות נגנזו מעילות שונות (מרביתן מבלי שהתקיימה כלל חקירה), ורק בשש תלונות התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי. הסניגוריה סבורה, כי יש צורך בטיפול מערכתי יסודי ומקיף בהתמודדות עם מקרים של אלימות פסולה מצד שוטרים כלפי אזרחים.

"הרושם המצטבר בסניגוריה הציבורית הוא שכאשר מדובר בתלונות הנוגעות לאלימות משטרתית, שיעור התלונות שנחקרו וכן שיעור התלונות שהסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי הוא נמוך מהממוצע הכללי. הסניגוריה הציבורית מבינה את הקשיים שיכולים להיות כרוכים בבירור שכזה, ואולם יש להיזהר ממסר בעייתי כפול שעלול לעבור כתוצאה מאי מיצוי החקירה.

"באותם מקרים בהם אכן הייתה אלימות משטרתית, המסר לשוטר שהיה מעורב באותה אלימות ולא ננקט נגדו כל הליך עלול להיות, שהדבר לא נתפס כחמור ושהוא יכול להמשיך לנהוג באלימות. מבחינתו של האזרח שננקטה נגדו אלימות, הדבר יכול להביא לאובדן האמון במשטרה ובמערכות השלטון", אומרת הסניגוריה.

השוטר אופיר נוימן מתחנת זבולון לא אוהב שמצלמים אותו

 

הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית 2015 - תלונות על אלימות שוטרים אינן נחקרות , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2015
אופיר נוימן, אלימות שוטרים, פייסבוק, צילום שוטרים, תחנת משטרה זבולון

השוטר אופיר נוימן מתחנת זבולון לא אוהב שמצלמים אותו

ספטמבר 2016 – מתוך סטטוס פייסבוק של מוטי לייבל –  אופיר הוזמן לאירוע שבו אבא – זכאי לקחת את הילדים שלו על פי דין! אבל לאופיר נוימן מפריע שמצלמים אותו… אז לא מספיק שהוא דוחף באגרסיביות את האבא ומנסה לגרום לו בכוחניות להפסיק לצלם אלא מפעיל את שרירי המדים שלו ומעכב את האבא לתחנת זבולון ולא משחרר אותו עד שבא בן משפחה לחתום.

אלימות שוטרים, יוצאי אתיופיה, רוני אלשייך

רוני אלשייך מפכ"ל המשטרה מסביר מדוע המשטרה אלימה כלפי יוצאי אתיופיה

אוגוסט 2016 – רוני אלשייך מפכ"ל המשטרה מנסה להסביר אלימות משטרת ישראל נגד יוצאי אתיופיה ומסביר כי אלימות זאת הייתה במהלך השנים נגד כל גלי העליה לא רק מאתיופיה. אלשייך נתן לדוגמא עליות מתימן, מרוקו, אזבקיסטן, …