אלימות בירוקרטית, הסנגוריה הציבורית, כללי, לורי שם טוב, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: דחיית בקשת תרגום חומרי חקירה בתואנה שנדרש אישור הסנגוריה הציבורית

28.03.2019 – המכשולים הפרוצדורליים של בית המשפט והפרקליטות לכבול ידי ההגנה בפרשת הבלוגרים.
השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע אימצו נוהל שבו ייאסר על כל אחד מהנאשמים להגיש בקשה לבית המשפט ללא אישור סנגורו מהסנגוריה הציבורית.
נוהל זה מגביל באופן משמעותי את יכולת ההגנה של הנאשמים מאחר והסנגורים כפופים לסנגוריה ולא ללקוח, הנאשם, וכך יכולת ההגנה מוגבלת הן מבחינת המדיניות המגבילה של "הצוות הפנימי" בסנגוריה והן מבחינת השכר שהסנגור מקבל מהסנגוריה.

התוצאה היא יכולת מוגבלת של ההגנה לקבל חומרי חקירה ופגיעה בזכות הטיעון בבית המשפט ופניה לערכאות.

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

דחיית בקשה 242 לתרגום חומרי חקירה_page-0001
החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.
אלימות בירוקרטית, כללי, לורי שם טוב, פרקליטות המדינה, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: הערמת קשיים בירוקרטים מפרקליטות המדינה נגד הנאשמים

26.11.2018 – בקשה פעוטה לקבלת מסמכי חומר חקירה מתורגמים לשפה העברית הואיל והנאשמת 1 אינה בקיאה בשפה האנגלית נענת בתשובה מתחמקת:
"החומרים שתרגומם נדרש, תורגמו על ידי חברת תרגום וזה הועבר לידי ההגנה באמצעות הדוא"ל בתאריך 06.12.2017 בין היתר לעו"ד רבינוביץ' אשר ייצג את המבקשת באותה עת".

במקום לשלוח ישירות המסמכים המתורגמים לידי המבקשת העצורה מזה כ- 22 חודשים ללא אמצעי תקשורת דיגיטלים עם העולם החיצון, החליטו בפרקליטות המדינה להפנות את המבקשת לעו"ד רבינוביץ' שאינו ייצג אותה מזה כ- 4 חודשים.

מצורף צילום הבקשה ותשובת הפרקליטות

Document-page-001Document-page-002
אלימות בירוקרטית, כללי, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים, רשלנות פושעת

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – רשלנות, אלימות בירוקרטית

ספטמבר 2018 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות מחוז תל אביב בגין רשלנות ואלימות בירוקרטית. בתאריך 22.08.2018 הומצאה בקשה לפרקליטות מחוז תל אביב (המשיבה) שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בתאריך 04.09.2018 שלח השופט הימן החלטה (מצורפת) לפרקליטות מחוז תל אביב ובה רשם: "המשיבה טרם הגיבה לבקשה, המזכירות תפנה לנציגת המשיבה עו"ד XXX ותברר מדוע טרם התייחסה לבקשה". ביום 06.08.2018 הגיבה פרקליטות מחוז תל אביב (ראה נספח) וכתבה כי היא "מתנצלת על כך שלא הגיבה עד היום, בשגגה, לא שמה לב המשיבה לכך שבית המשפט הנכבד הורה לה להגיב על בקשה זו". בהמשך הגיבה הפרקליטות בלקוניות ובסוף המסמך כתבה בסעיף 7 כי: "תשלים טיעוניה בעל פה בדיון שנקבע על ידי בית המשפט הנכבד ליום 20.9.2018".
בתלונה צוין כי אין זו הפעם הראשונה בה נוהגת פרקליטות מחוז תל אביב ברשלנות פושעת ואלימות תוך פגיעה בזכויותיהם וכבודם של נאשמים. הנציב הופנה לתלונה (מצורף הבירור) . באירוע זה פגעה באופן מרובה ושיטתי פרקליטות מחוז תל אביב באופן חמור בפרטיותה של הגב' שם טוב, ולמעשה התירה את דמה כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי פרקליטות מחוז תל אביב ממשיכה בהתנהגותה האלימה בדרך של אלימות בירוקרטית נגד הגב' שם טוב על ידי דחיות ועיכובים למיניהם לרגע האחרון למתן תגובות. בעניין זה יצוין כי אלימותה הבירוקרטית של פרקליטות מחוז תל אביב הבאה לידי ביטוי בעבר בדרך של מסירת חומר הראיות לידי באי כוח הנאשמים בעיכוב של חצי שנה ועדיין לא הוגש חומר הראיות במלואו עד עצם היום הזה.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בידיעת שרת המשפטים איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה.
מצורפים צילומים:
1. תזכורת השופט להגיב לבקשה.
2. תגובה לקונית של הפרקליטות באיחור
3. בירור תלונה נגד הפרקליטות על פגיעה חמורה בפרטיות.

תגובה לקונית פרקליטות 1
תזכורת השופט לפרקליטות מחוז תל אביב להגיב לבקשה
תגובה לקונית פרקליטות 1
תגובה לקונית פרקליטות מחוז תל אביב

תגובה לקונית פרקליטות 2

 

Document-page-001
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות
Document-page-002
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות
Document-page-003
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות

 

אלימות בירוקרטית, אלימות רגשית, אלימות שופטים, כללי, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – פגיעה בזכות לחירות, אלימות בירוקרטית ורגשית

23.08.2018 – מדובר בבקשה דחופה שהגישה עצירה בפרשת הבלוגרים בתקופת הפגרה של בתי המשפט ועניינה מעצרה ופגיעה בחירות.
השופט מסר הבקשה לתגובת הפרקליטות ולתגובת בא כוחה שאינו מייצג בבקשה זו מבלי לציין מועד יעד לתגובתם.
השופט שהינו שופט ותיק ומנוסה המודע לחשיבות ודחיפות עניינים אלו, לא טרח לכתוב את תאריך היעד לתגובת המשיבים כמתבקש בבקשות כאלו. בתלונה נטען כי נוצר הרושם כי השופט מנסה לעכב ההליך בדרך של התעללות בירוקרטית ורגשית בעצירה העצורה מזה כשנה וחצי.

התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורף צילום תגובת השופט.

Document-page-001
החלטת השופט לתגובת המשיבים ללא תאריך יעד לבקשה דחופה
אלימות בירוקרטית, דנה ירקצי, האגודה לזכויות האזרח, הונאות משרד הרווחה, הוצאת ילד מהבית, הוצאת ילדים מהבית, ועדת החלטה, חדשות, ייצוג משפטי, משכית בנדל, פשעי משרד הרווחה

משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו

שר הרווחה חיים כץ
שר הרווחה חיים כץ

משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו , דנה ירקצי , 05 בפברואר 2017,  וואלה news

המשרד הקשיח את ההנחיות וקבע כי מעתה לא יקבלו ההורים ייצוג משפטי בוועדה, שכן לטענתו לא מדובר בגוף משפטי. ההחלטה הוקפאה בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח, אך עדיין צפויה לצאת לפועל ולפי עדויות שונות יישומה כבר החל. "מדובר בפגיעה קשה בזכויות אדם"

משרד הרווחה החליט להקשיח את הנחיותיו, והורה שלא לאפשר לעורכי דין להיכנס לוועדות ההחלטה של המשרד בעניין הוצאת ילדים ממשמרות הוריהם. ההחלטה, שהתקבלה בחודש שעבר, ניתנה לאחר עתירה של האגודה לזכויות האזרח, שאליה הצטרפה לשכת עורכי הדין, שדרשה לעגן בחקיקה את פעולת הוועדות ולחוקק חוק שיקנה הגנות משמעותיות לזכויות של ההורים בתהליך, ובכלל זה לאפשר להם ייצוג משפטי בכל שלב. לפי הנוהל הקיים, עורכי הדין מורשים לעיתים להיכנס אל הוועדות כמשקיפים. הנוהל החדש קובע כי "עורך הדין המייצג את המשפחה לא ישתתף בדיון בוועדה, בין אם מדובר בדיון בהרכב רגיל ובין אם בדיון בהרכב חדש ומורחב". הנוהל יכנס לתוקף רק ב-1 במרץ, אך עדויות שונות מראות כי בפועל לשכות הרווחה כבר החלו ליישמו, והן מונעות כניסת עורכי הדין לוועדות. משרד הרווחה טוען כי הוועדות הן גוף טיפולי ואינן גוף משפטי המקבל החלטות, ולכן אין להתיר נוכחות של עורך דין בוועדה.

האגודה לזכויות האזרח התעקשה שלא למחוק את העתירה למרות בקשת משרד הרווחה לבטל את הדיון בנושא. בדיון, המדינה הסכימה לדרישת האגודה לעגן את פעולת הוועדות בחקיקה ולפרסם תסקיר בעוד שנה, אולם היא עומדת על החלטתה שלא לאפשר ייצוג בוועדות. עם זאת, הסכימה המדינה בשלב זה להקפיא את החלטת משרד הרווחה בנוגע לנוכחות עורכי הדין ולהותיר את המצב הקיים על כנו עד לעיגון בחקיקה.

הוראת משרד הרווחה על איסור ייצוג הורים בדיון על לקיחת הילד, בחתימת אלין אלול מ
הוראת משרד הרווחה על איסור ייצוג הורים בדיון על לקיחת הילד, בחתימת אלין אלול מ"מ מנכ"ל משרד הרווחה

בדוח המרכז למחקר ומידע של הכנסת שפורסם בוואלה! NEWS בחודש דצמבר האחרון עלה כי מרביתם המכריע של ההורים לא מיוצגים על ידי עורכי דין – לא בוועדות החלטה ולא בבית המשפט לנוער, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם. כמו כן, מנתוני האגף לסיוע משפטי עולה כי רק 370 הורים יוצגו בידי הסיוע בשנת 2015.

על פי נתוני דוח המרכז למחקר ומידע, 6,040 ילדים שהו בשנה שעברה במסגרות חוץ-ביתיות לאחר שהוצאו ממשמורת הוריהם בצו . הדוח מציין כי במהלך שנת 2015 הוצאו 1,040 ילדים ממשורת על פי צו ונשלחו למרכזי חירום ילדים, משפחות אומנה, פנימיות ופתרונות נוספים עבורם. 869 מהם הוצאו באמצעות צווי חירום שאינם דורשים את הסכמת האחראים על הילד, לעיתים תוך שימוש בכוח.

"לכל אדם יש זכות להיות מיוצג מול רשות של המדינה"

משכית בנדל, ראש תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח, אמרה כי "המצב הקיים במסגרתו המשפחות המודרות, המוחלשות והעניות ביותר מתמודדות עם מערכת הרווחה בנוגע לעתיד ילדיהם ולזכותם לגדלם בכוחות עצמם לבדן וללא ייעוץ משפטי מהווה פגיעה קשה בזכויות אדם". לדבריה, "לכל אדם יש זכות להיות מיוצג מול רשות של המדינה. אנו דורשים ממשרד הרווחה לאפשר ייצוג משפטי בכל שלב של ההליך, כחוק. סלע המחלוקת המרכזי הוא מניעת ייצוג משפטי להורים בוועדות, מדיניות משרד הרווחה אינה חוקית, ויש לשנות אותה לאלתר".

ד"ר רונן דליהו, עו"ד ויושב ראש הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין, הוסיף: "האגודה לזכויות האזרח הגישה בצדק עתירה ואנחנו, לשכת עורכי הדין והפורום הארצי לדיני משפחה בראשותי ובראשות עו"ד שלומי באשי, הגשנו בקשה להצטרף לעתירה. לפי עמדתנו, ועדת החלטה היא לא הליך טיפולי בלבד, הוא הליך שנקבעות בו גורלות, מתקבלות החלטות. בסופו של דבר, ההחלטות האלה מועברות לבית המשפט, בהרבה מהמקרים בתי המשפט מאמצים אותן ולכן מאוד חשוב שהצדדים יהיו מיוצגים, יהיה להם פתחון פה".

"יש הרבה אוכלוסיות מוחלשות, עולים חדשים, אנשים שלא יכולים לשכור עורכי דין ולכן חשוב שיהיה ייצוג בתוך הוועדות האלה", הוסיף דליהו. "יותר מזה, יש חוקים שעל פי החלטות הוועדה יש אפשרות להביא עו"ד ויש כאלה שלא. צריך ליישר קו ולתת ייצוג בכל הוועדות, אבל ההחלטה האחרונה היא גרועה מאוד, כי זה מקפח זכות יסוד של אנשים להיות מיוצגים".

פלייליסט ועדות החלטה

אלימות בירוקרטית, מרחב מוריה, משוא פנים, קרן מילר, תלונה נגד שופט

קרן מילר תלונה בגין משוא פנים וטיוח סדרי דין לטובת משטרת ישראל

קרן מילר תלונה בגין משוא פנים וטיוח סדרי דין לטובת משטרת ישראל
קרן מילר תלונה בגין משוא פנים וטיוח סדרי דין לטובת משטרת ישראל

דצמבר 2016 – תלונה נגד השופטת קרן מילר

קרן מילר, שופטת בית משפט שלום ירושלים, פעלה במשוא פנים ורמייה לטובת משטרת ישראל נגד העיתונאית לורי שם טוב. מדובר בשיטות מניפולטיביות שמטרתם להתיש ביורוקרטית את האזרח, מול גופים עתירי כוח כגון משטרת ישראל.

השופטת התבקשה להוציא החלטה להשבת ציוד שנתפס על ידי משטרת מוריה, ונמצא ברשותם מעל חצי שנה, על המדף. לאחר שהמשטרה לא הגיבה על הבקשה, השופטת הוציאה החלטה להשיב את הציוד בתאריך היעד 20/12/16. לאחר שהשופטת הוציאה החלטה, בניגוד לרצונה של המשטרה, החליטה המשטרה להגיב, כמובן באיחור, לאחר המועד שנקבע ולאחר מתן החלטת השופטת.

השופטת קרן מילר בתגובה, סילפה את עובדות האירוע, וכתבה בהחלטתה "שהתגובה של המשטרה לא נסרקה בזמן". בעוד שלמעשה תגובת המשטרה נכתבה לאחר ההחלטה. אין מדובר פה בטעות, אלא בדרכי רמייה מניפולטיביות מקובלות בסביבתה של השופטת קרן מילר, עם גורמים עתירי כוח כגון המשטרה, נגד האזרח, כדי לספק את רצונם של גופים אלו, עתירי הכוח.

אפשר לומר, שהשופטת הינה חותמת גומי של משטרת ישראל, ואף יתרה מכך, חותמת גומי עקומה, שמוציאה דברי סילופין מפיה. בנוסף, התנהגותה של השופטת גורמת לסירבול בירוקרטי והתשה בירוקרטית נגד האזרח, שנגזל זמן יקר מזמנו וכסף.

ניתן להוסיף גם שהתנהגותה של השופטת קרן מילר חסרת אנושיות, משום שהאזרח משקיע מזמנו היקר בעוד השופטת מילר והפקידים הקלוקלים ממשטרת ישראל שעסקו בעניין, מקבלים שכר ממשלם המסים והאזרחים, ותמורת זה יורקים עליהם אלימות ביורוקרטית וסרבול.

להלן התלונה שהוגשה נגד השופטת ושתידחה גם היא על ידי הנתל"ש, שהוא חלק בלתי נפרד מהתעללות באזרח.

להלן התלונה:

לכבוד נציבות תלונות הציבור על שופטים

נכבדיי,

הנדון: תלונה נגד השופטת קרן מילר ביהמ"ש שלום ירושלים

תיק ה"ת 9959-06-16

1. ביום 5/12/16 הגשתי בקשה בתיק ה"ת 9959-06-16 להחזרת תפוס.

2. ביום 11/12/16 ניתנה החלטה על ידי השופטת קרן מילר, ביהמ"ש שלום ירושלים: "לתגובת המשיבה עד ליום 19.11.2016". הבקשה ועל גביה ההחלטה מצ"ב מסומנת "א".

3. משטרת ירושלים שהיא המשיבה, לא הגיבה, ולכן ביום 20/12/16 ניתנה החלטה של השופטת קרן מילר: "בהעדר תגובה מטעם המשיבה יוחזר התפוס כמבוקש".

4. ביום 21/12/16 התקשרתי למשטרת מרחב מוריה, וביקשתי לתאם מועד לקבל את כונן המחשב שלי, התפוס המוחזק בידי משטרת מוריה. ממשטרת מוריה ביקשו ממני לשלוח את החלטת השופטת. ההחלטה נשלחה אליהם, על פי בקשתם. משקיבלו במשטרת מוריה את החלטת בית המשפט, מסרו לי כי הם לא מתכוונים להחזיר לי את כונן המחשב התפוס הנמצא ברשותם, וכי הם שולחים תגובה לבית המשפט, ושאקרא בנט המשפט את תגובתם.

5. תגובת המשטרה נשלחה בנט המשפט בכתב יד ביום 21/12/16 על גבי החלטת השופטת קרן מילר. בתגובת המשטרה הם מסרבים להחזיר לי את התפוס. התגובה מצ"ב מסומנת "ב", וניתן לראות כי התאריך שפוקסס על ידי המשטרה מוטבע "21-12-16 שעה 14:23".

6. ברגע שהמשטרה הגיבה ביום 21/12/16, השופטת קרן מילר חזרה בה מההחלטה שנתנה ביום 20/12/16, וקבעה על גבי ההחלטה שלה בנייר שאני העברתי למשטרה: "נראה כי בשל טעות תגובת המשיבה לא נסרקה לתיק ולא הוצגה בפני. לאחר עיון בתגובה אני מבטלת את החלטתי מיום 20.12.2016 וקובעת דיון בבקשה ליום 26.12.2016 שעה 8:30".

7. הנני מלינה, כי השופטת קרן מילר, נהגה בחוסר תום לב, כשביטלה את ההחלטה שנתנה ביום 20/12/16, וקבעה כי תגובת המשטרה לא נסרקה בשל טעות. מדובר בטענה כוזבת של השופטת, שכן תגובת המשטרה נשלחה לבית המשפט רק ביום 21/12/16 בעת שביקשתי לתאם מועד לקבל את התפוס שלי, ונסרקה על גבי מסמך שלי שנשלח אליה מהפקס' שלי המופיע בהחלטה 03-7327557, בתחתית העמוד. ראו נספח "ב".

8. התנהלות השופטת קרן מילר פוגעת קשות באמון הציבור במערכת המשפט. אין השופטת רשאית לשמש ערכאת ערעור על עצמה, ומתי שמתחשק למשטרה להגיב, אז השופטת מיד נעתרת לדרישות המשטרה "כמבוקש".

9. ויודגש, אין בתיק זה שום סיבה לקבוע דיון, להחזרת תפוס, שכן עמדת המשטרה שניתנה לאחר מתן ההחלטה כבר הובררה ועל כן השופטת קבעה דיון למראית עין.

10. המשטרה לא טורחת להתנצל או להסביר מדוע אינה מגישה תגובות בזמן, והשופטת מתייחסת בסלחנות להתנהלות המשטרה ותירצה בכזב את ביטול ההחלטה שנתנה יום קודם לכן.

11. התנהלותה של השופטת קרן מילר, פוגעת אנושות באמון הציבור במערכת המשפט.

12. הנני מבקשת שתבדקו את התלונה שלי על החלטת השופטת קרן מילר נשוא נספחים א' ו- ב'.

13. נא טיפולכם בתלונתי.

בכבוד רב,

תלונה נגד השופטת קרן מילר

תלונה נגד השופטת קרן מילר

איתמר לוין, אלימות בירוקרטית, אלימות פרקליטים, אפרת שדה, פרקליטות

אפרת שדה – דיוקן פרקליטה מורעלת

ביקורת חסרת תקדים על עו"ד אפרת שדה: ניסתה למנוע בכל דרך מהנאשם להציג ראיות מזכות, הילכה אימים על עדי הגנה ואף מסרה תשובה כוזבת 

איתמר לוין, news1 , 12.08.2016

עו"ד אפרת שדה מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ניסתה לפגוע בזכותו של נאשם להליך הוגן. זוהי קביעתה החמורה וכנראה חסרת התקדים של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, טלי חימוביץ.

לצפייה בהחלטת השופטת טלי חימוביץ הקלק כאן

חימוביץ זיכתה (יום ה', 11.8.16) את טספהמריים זרו בהרי, מהגר מאריתריאה, מאשמת חבלה בכוונה מחמירה, לאחר שקבעה שלא הוכח שהוא אשר פגע קשות במהגר אחר. חימוביץ מותחת ביקורת חריפה במיוחד הן על מחדלי החקירה של המשטרה והן על הדרך בה התנהגה שדה במהלך המשפט. היא הורתה להעביר את פסק דינה לעיונו של פרקליט המחוז, מומי למברגר.

לדברי חימוביץ, התנהגותה של שדה "מעוררת אי-נוחות גדולה. לכל אורך ההליך התנגדה התובעת בתוקף לכל בקשה שהגישה ההגנה, והקפידה קלה כבחמורה בכל עניין של פרוצדורה, זניח ככל שיהיה. גם כאשר ניתן היה לגלות מעט נדיבות, או למצוא דרך ביניים של פשרה, לא הסכימה התובעת לאף מהלך שהיה בו כדי לסייע לנאשם, ולו במעט, להוכיח את חפותו. התחושה הכללית הייתה, כי בא-כוח המאשימה מנסה לשבש את הגנת הנאשם ולמנוע ממנו לאתר ולהציג ראיות מזכות".

"באופן בלתי ראוי לחלוטין"

בנקודה זו מפנה חימוביץ להחלטתה בדיון שהתקיים ב-9.3.16. שדה ביקשה שלא לאפשר לסניגורית, עו"ד אורלי פרייזלר, להכניס לאולם עד כדי שיזהה עד אחר. חימוביץ אמרה לה: "התפקיד של התביעה זה לא לנסות לשבש את הגנת הנאשם. התפקיד של התביעה הוא להגן על האינטרס הציבורי, והאינטרס הציבורי הוא בין היתר שהעד הזה, שזו ההזדמנות היחידה שיש לנו לראות אותו ולדבר איתו, יזהה את הבן-אדם, אם הוא מכיר אותו או לא. אני לא מבינה איך אנחנו יכולים לחכות בשביל זה לפרשת הגנה.

"אני לא מבינה איך זה מפריע משהו לגבירתי. חוץ מאשר להפריע להגנת הנאשם, אני לא רואה שום סיבה. אני דוחה את ההתנגדות ואני גם מבקשת שגבירתי תקח לתשומת ליבה, כי זה לא פעם ראשונה שאני שמה לב לזה". חימוביץ התירה את שאלת הסניגורית, אך שדה התערבה: "רק שהעד ייצא לאחר מכן מהאולם". חימוביץ הגיבה: "סליחה, אני אחליט אם הוא ייצא או לא ייצא".

בפסק הדין מתייחסת חימוביץ לתקרית זו באומרה, כי שדה התנגדה "באופן בלתי ראוי לחלוטין". בהתנגדותה לא היה כל ממש מבחינה משפטית, והיא גם הייתה בלתי הוגנת, שכן היה ידוע שעד התביעה עומד להיות מגורש מהארץ בתוך ימים אחדים – כך שלא ניתן לדחות את זיהויו עד לפרשת ההגנה.

חימוביץ ממשיכה ומתארת כיצד סירבה שדה לאפשר לפרייזלר לעיין בתיק החקירה נגד מי שלטענת ההגנה הוא שהיכה את המתלונן, בנימוק שבחומר החקירה שבו אין כדי לסייע להגנתו של הברי. היה זה נימוק כוזב: "לאחר שנחשפתי בעצמי לחומר החקירה בתיק האחר, הסתבר לי, כי בתיק חומר חקירה בעל רלוונטיות רבה להגנת הנאשם", אומרת חימוביץ. "לטעמי, כל תובע סביר היה מאפשר להגנה לעיין בתיק, או בחלקים ממנו, ולא מסתתר תחת טענות פרוצדורה, רק כדי לשים מכשול בפני הגנת הנאשם". בשולי הדברים מורה חימוביץ ללמברגר לבדוק מדוע תיק זה נסגר מחוסר ראיות, למרות שלדעתה יש בו די ראיות כדי להעמיד לדין את אותו חשוד על התקיפה שיוחסה להברי.

"תובע סביר היה מסכים"

עוד אומרת חימוביץ, כי שדה התנגדה לבקשתה של פרייזלר לקבל מסמכים מהמשטרה, "מסמכים שעל פניהם לא מעוררים כל בעיה, לבד מחשיפת העובדה, כי לא בוצעו צעדי החקירה המתבקשים מאירוע כה חמור. מדובר במסמכים טכניים, ולמרות זאת נזקקנו לדיונים ארוכים ולהתנגדויות מייגעות, מקום שתובע סביר היה מסכים להן על אתר".

חימוביץ מתייחסת גם לדוח פעולה של שוטר, שלכל הדעות היה אמור להיכלל בחומר החקירה וכנראה בטעות לא הועבר להגנה. אבל "במקום להתנצל על כך שהמסמך לא נכלל בחומר החקירה, הערימה התובעת קשיים על ההגנה בדרכה לקבלת המזכר ולהצגתו בפני העד". ואילו על התנגדותה של שדה לשאלה בנוגע למצלמות האבטחה העירוניות, אומרת חימוביץ, כי מעבר לכך שלא היה לה כל יסוד משפטי, "היא מלמדת במובהק על הלך הרוח של המאשימה בתיק זה, ועל הניסיון למנוע בכל דרך מראיות מזכות לבוא בשערי בית המשפט".

שדה גם התנגדה לבקשתה של פרייזלר להבטיח שלא תעצור מסתננים שהם עדי הגנה, וכאשר העיד אחד מהם – ביקשה שדה לראות את אישור השהייה שלו. צעד זה "לא יכול להתפרש אלא כניסיון להלך אימים על העד ועל עדים פוטנציאליים", קובעת חימוביץ, המציינת גם ששדה נמנעה מבקשה דומה כאשר העידו מסתננים כעדי תביעה.

עוד מציינת חימוביץ את טענתה של שדה לפיה יש לייחס משקל מופחת לשלוש ראיות לזכותו של הברי – כאשר מדובר היה בעדויות של התביעה עצמה (עדויות של שני שוטרים וראיות מז"פ). חימוביץ מסכמת: "יש להצטער על כך שנציגת המדינה בוחרת לנהוג כך, בפרט כאשר מדובר באדם שמקורו בקבוצת אוכלוסייה מוחלשת, שממילא מתקשה להגן על עצמו בשל קשיי שפה ותרבות".

"קשר בין המעורבים לטיב החקירה"

כאמור, בפיה של חימוביץ גם ביקורת נוקבת על מחדלי החקירה של המשטרה, שכלל לא חקרה את התקיפה עד שמצבו של המתלונן התדרדר והוא נכנס לתרדמת. גם אז, הנחתה המשטרה את אחיו של המתלונן לאתר את התוקף במקום לעשות זאת בעצמה, והחלה בחקירה רק לאחר שהאח זיהה את הברי כתוקף. הלה טען שהתוקף היה אדם אחר, הבטב היילה. המשטרה ביקשה מהאחרון להגיע לחקירה, אך הוא לא עשה זאת. המשטרה גם המתינה חודש בטרם מימשה צו שקיבלה להוצאת נתוני תקשורת של היילה.

היילה אותר רק לאחר שהברי נעצר עד תום ההליכים, אך שוחרר ללא כל בירור. כאשר ניסתה המשטרה לאתרו שוב, נמסר לה שהוא במתקן חולות – והיא לא בדקה זאת. רק חודשיים מאוחר יותר, בעיצומו של המשטרה, נודע למשטרה במקרה שהיילה עצור במתקן סהרונים והוא הובא לעדות.

"אם אכנה את חקירת המשטרה 'רשלנית', אחטא לאמת", כותבת חימוביץ. "האמת היא, שהמשטרה הפרה את חובתה הבסיסית ונמנעה מחקירת אירוע אלימות קשה, עד שלב מאוחר ביותר כשכבר לא נותרה בידה ברירה. בכך גרמה לנזק ראייתי ולפגיעה בזכויותיהם של המתלונן והנאשם. גם כשהואילה המשטרה לפתוח בחקירת האירוע, עשתה זאת בחוסר חשק תוך גרירת רגליים, עד כי לא ניתן להשתחרר מהרושם כי קיים קשר בין זהות המעורבים בפרשה – עובדים זרים אפריקנים – לבין טיב החקירה".

חימוביץ מונה בזה אחר זה את המחדלים, על פני מספר עמודים, ואומרת שחלקם אף זיהמו את התיק. בין היתר התברר, כי הייתה זו שדה אשר הורתה לחוקרים שלא לחקור את היילה כחשוד, ואלמלא הוראה זאת – כך היה נחקר. דומה ש"לא היה באמת רצון מצד המדינה לתת מקום לגירסה אחרת, למעט הגירסה המרשיעה אותה הציגה", סבורה חימוביץ.

היא מסכמת: "חקירת המשטרה את האירוע, לאו חקירה היא, ופגעה בזכויותיהם של כל המעורבים. הפגיעה האנושה בראיות, בסמוך לאירוע, ולאחר מכן החקירה השטחית ובפרט ההימנעות מלרדת לחקר גירסת ההגנה, לא עשתה צדק עם המעורבים בתיק".