אלימות ביורוקרטית, אלימות עובדים סוציאליים, אסתר הרצוג, נפגעי משרד הרווחה

רווחה עם מקסימום כוח ואפס חמלה – רשויות הרווחה סותמות פיהם נפגעי מדיניות הרווחה

רווחה עם מקסימום כוח ואפס חמלה , אסתר הרצוג , ynet , פורסם: 22.06.09

את חוסר האונים של אשה דלת אמצעים מול עוצמה חסרת רסן של שירותי הרווחה, הייתה עיתונות טובה חייבת לחשוף. אך היא מתבטלת בחידלון נוכח השלטון הדורסני

בסוף השבוע האחרון דווח על "תקיפת עובדת סוציאלית ואיומים על עובדות נוספות". בכתבה הציגו את העובדות הסוציאליות כ"קורבנות", ואת ה"מטופלת" כאשה אכזרית ומסוכנת, שאף הסתייעה ב"מספר נשים" ש"המתינו לקורבנותיהן". הסיפור הוצג כעובדה מוגמרת: אין "חשד" לתקיפה, אלא "תקיפה" בפועל, וחמור מכל: אין צד שני. הסיפור חד-צדדי ובו גרסת מחלקת הרווחה, עובדותיו, מנהל המחלקה והנהלת העירייה בלבד. אין פתחון פה לאם, שהיא כנראה יותר פושעת מאחד כמו יגאל עמיר, שזכה לבמה תקשורתית נרחבת. אין פתחון פה ל"נשים" שהפגינו נגד החלטות והתנהלות פקידות הסעד במחלקה ביחס ל"מטופלת" ה"תוקפת". יש רק קול אחד: קולו של ממסד הרווחה והדי מערכות התמיכה השלטוניות: המשטרה והנהלת העירייה.

קל מאוד להימנע מפרסום תגובת ה"תוקפת". מי היא בסך הכל? אשה ענייה, חסרת אמצעים וקשרים. היא "מטופלת" של מערכת הרווחה.

קשה להבין כמה עיוות, כמה אטימות וכמה חוסר הגינות יכולים לבוא כך לידי ביטוי אם לא מכירים את העובדות. אין להתפלא על כך שהרושם המתקבל הוא של אכזריות בלתי נתפשת של "מטופלת", הגומלת בטובה תחת רעה למי שכל פשען הוא שביקשו לטפל בה, כלומר לסייע לה, כלומר להיטיב עמה.

ההצגה המגמתית והמעוותת תשיג, ככל הנראה, את המצופה ממנה: בית המשפט כבר יידע מה שהוא צריך לדעת: מדובר באשה שיש להרחיק מהציבור, מפקידיו ובהכרח גם מילדיה, שהרי חזקה עליה שלא תהסס לתקוף גם את ילדיה ולא רק את הפקידים ה"מיטיבים" עמה.

הציבור לא יידע שבן-זוגה לשעבר של האשה היה אלים כלפיה, וכי יש לו רקורד מרשים של פשיעה בעבר ובהווה, שהוא ישב בכלא 9 שנים, בין השאר על "מעשי סחיטה בכוח, גרימת חבלה של ממש ותקיפה". ואיך יידעו מי שמניחים שפקידי הסעד דואגים לילדים שהוריהם מתעללים בהם, כי פקידת הסעד התפרצה לביתה של האשה בשעת לילה מאוחרת בליווי שוטר, תוך שהיא משקרת לה בטענה שבאה לבד ואין בכוונתה לקחת את ילדיה, בעוד שהיא לוקחת אותם ומעבירה אותם למרכז חירום?!

את הטיפול ה"מקצועי" והאלים היא ביססה על תלונות שהגבר הגיש נגד אשתו לשעבר על אלימות כלפי הילדים. אך 22 התלונות נסגרו כולן על ידי המשטרה ו"לא נמצאה אשמה פלילית" במעשיה ועד היום לא הוגש כל כתב אישום נגדה. האם אפשר שפקידי הסעד פוחדים מהאבא האלים ומעדיפים לקחת, כדרישתו, את הילדים מחזקת אמם?

ואני תוהה מי מבין הקוראים לא היה עלול לאבד את קור הרוח והשליטה העצמית כשהוא או היא עומדים מול סוללת פקידי רווחה ועמיתיהם: יועצים, פסיכולוגים ועוד, המחליטים לקחת את ילדיהם מהם, על לא עוול בכפם? כאשר פוגעים ביקר להם מכל? כאשר מרחיקים את ילדיהם לחזקת אביהם הפושע או למוסד? מי היה מסוגל לשמוע את הקביעה המזעזעת והנחרצת של פקידת סעד כשהיא מגובה בקבוצה רבת כוח בתוך החדר, ובהיררכיה של משרד הרווחה, במערכות ממסד כוחניות כמו בית משפט, משטרה ורשות מקומית? שיקומו מי שלא היו מאבדים את קור רוחם עד כדי בכי מר, תחנונים והתפרצות מול אנשים שאטמו את ליבם ובלא טיפת חמלה ובחסות מערכות כוח אימתניות מחסלים את קיומם כהורים וכבני אנוש בעלי רגשות עמוקים לילדיהם.

את חוסר האונים המוחלט של אשה דלת אמצעים ושל ילדיה הקטנים, מול עוצמה חסרת רסן, הייתה עיתונות טובה חייבת לחשוף. אך היא מתבטלת בחידלון ובעליבות מול פקידות הרווחה ומביאה את גרסתו של שלטון דורסני, ושיילכו הילדים ואמם לעזאזל.

כך יכול ממסד הרווחה האלים להפקיר נשים וילדים לידי גברים אלימים ולהפוך ילדים ל"ילדי מוסדות". כך קורה כאשר "כלב השמירה" של הדמוקרטיה והצדק מציג את הממסד האלים כקורבן ואת האזרחים הנרדפים כפושעים. והציבור? הוא יוכל להמשיך לישון בשקט כשהוא מאמין לגרסאות המסופקות לו בדיווחים מ"טעם" ולהתעלם ממציאות יומיומית ונרחבת, שבתוכה נדרסים ונחמסים החלשים בחברה.

פרופ' אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת

קישורים:

 שר הרווחה מאיר כהן – דרכי רמיה ואיומים בטיפול בתלונות פשעי משרדומשרד הרווחה לא רק מזלזל בפונים אליו באשר לתפקודם של עובדים סוציאליים ופקידי סעד ברשויות המקומיות אלא גם מעליל ומאיים על הפונים. מדיניותו התוקפנית של שר הרווחה מאיר כהן הנה לא להתייחס לסעיפי הפניה ולגופם של דברים אלא להכפיש לאיים וגם לממש את האיומים בדרך של ניתוק ילדים מהוריהם, והצבת הילדים במכלאות משרד הרווחה המופרטות. להלן אב המתאר את האלימות של שר הרווחה מאיר כהן ואנשי משרדו נגדו ונגד ילדיו עקב פניה בעניינם…

שר הרווחה מאיר כהן – כתבת תדמית לטיוח פשעי משרדו – ספטמבר 2013 – ברקע פרשת לשכת הרווחה ירושלים שכפתה אמא קשת יום "טיפולים אינטנסיביים" וגרמה לקריסת המשפחה. פורסם בעמוד שלם בעיתון כתבת יחצנות לשר הרווחה מאיר כהן להסיט מהעיקר…

שר הרווחה מאיר כהן שקרים וטיוחים לסחר בילדים – רשת ב – אוגוסט 2013 – שר הרווחה מאיר כהן בראיון מטייח כמויות ומספרים של ילדים המוצאים מביתם לפנימיות הרווחה וטוען כי מדובר בכ- 10,000 ילדים בפנימיות בעוד יש כ- 40,000 , מאיר כהן מטייח ומציג תמונה ורודה של מצבם בפנימיות בעוד יש ילדים החווים התעללות קשה בפנימיות המופרטות ובמשפחות אומנה של משרד הרווחה

אימוץ, אלימות ביורוקרטית, בית משפט עליון, משפחת אומנה, סחר בילדים, עיתון דבר

בית המשפט העליון מזהיר מפני שימוש מופרז בחוק האימוץ – עיתון "דבר" שנות השמונים

אוקטובר 2013  – תאוותם של רשויות הרווחה לסחר בילדים במסגרות שונות ניכרה מאז ומעולם, החל מחטיפת תינוקות מבתי חולים ומחנות עולים בשנות החמישים ועד ימינו אנו. בשלב הראשון רשויות הרווחה מגדירות מגזר אוכלוסיה על רקע אתני, מוצא, מצב אישי, כלכלי, כגון יוצאי אתיופיה, יוצאי חבר העמים, חד הוריות, משפחות מרובות ילדים ועוד. בשלב השני הן סוחרות בילדים בבתי משפט למשפחה ובתי משפט לנוער בדלתיים סגורות ללא ראיות. מסגרות הסחר הן פנימיות, אומנה, אימוצים וכדו'. רשויות הרווחה משתמשות ב"מאבחנים" ו"ומטפלים" לתייג את הפרט והמשפחה כדי שיוכלו לסחור בהם.

להלן דוגמא לכתבה משנות השמונים בה בית המשפט העליון מזהיר מפני שימוש מופרז בחוק האימוץ. השופטים מתחו ביקורת קשה על ריבוי ההליכים במשפטי אימוץ, על טלטול ילדים קטינים ממשפחה אומנת לרעותה בעת הדיון המשפטי, ועל העובדה שאין ממנים עורכי דין להורים הטבעיים בעת משפטי האימוץ. באותה תקופה שימש שמואל בוקובסקי הידוע רשלנותו ואכזריותו בענייני רווחה ככסגן היועץ המשפטי למשרד העבודה והרווחה ואחראי על נושאי הרווחה, ויהודית שטופמן שימשה כיועצת משפטית במשרד העבודה והרווחה.

להלן המאמר עיתון "דבר" – יום חמישי, 9 בנובמבר 1978 , עמוד 6 – בית המשפט העליון מזהיר מפני שימוש מופרז בחוק האימוץ

קישורים:

מדיניות משרד הרווחה המופקרת: רעות – סרט דוקומנטרי על כשלון והתעללות רשויות הרווחה בילדה מאומצת בטיפולם – הכתבה: לקראת שידור: רעות , אורית הראל, 27.07.11 , מערכת מוטק'ה – סרטה התיעודי של סיגל עמנואל "רעות" (היא דלית מספרה של מילי מאסס "בשם טובת הילד") מציג בפסיפס של עדויות את סיפורה המצמרר של רעות איש-שלום, שחיפשה לעצמה בית ובסופו של דבר נרצחה בבית – מקור עוצמתו של הסרט "רעות" של סיגל עמנואל הוא בסיפור המצמרר שהוא מציג. הסרט התיעודי, שיוקרן ביום ד' (27.7) בערוץ יס דוקו בלוויין, מביא את סיפור חייה הקצרים והקשים, עד למותה האלים בגיל 21, של רעות איש-שלום. יש בסיפור הזה כל האלמנטים שאיתם אפשר היה בקלות לגלוש בסרט למחוזות מלודרמטיים דומעים-רגשניים: ילדות בצל אלימות וניכור, הזנחה, מוסדות, סמים, חיים ברחובות, אימוץ, מאבקים משפטיים, נישואים שלא מאהבה, יהודייה בכפר ערבי, שלוש לידות ורצח…

חה"כ פנינה תמנו שטה על בקשת משרד הרווחה מהעליון לעיון נוסף בפרשת "הנסיך החטוף"  – אוקטובר 2013 – דף פייסבוק של חה"כ פנינה תמנו שטה – על פרשת "הנסיך החטוף" פעוט מיוצאי אתיופיה שנחטף ממשפחתו ע"י משרד הרווחה מיד לאחר לידתו. הוא הלך לישון לבד במשך למעלה משנה בבית ילדים, בלי יד מלטפת, בלי חום של משפחה- למרות שהכל היה נמנע! שבת שעברה הופיעה כתבה בידיעות על ״משפט שלמה של ילד ממוצא אתיופי״– אני מלווה את המשפחה כבר 4 חודשים, היה לי קשה עם הכתבה, אני מודה…

"הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת" – מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים. חברים יקרים, כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

פרשת כליאת דודו דהאן במעון מקי"ם – פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה לסחר בילדים – המאמר פרשת מעון מקי"ם אוגוסט 2012 – דודו דהאן נולד לאמו, ליליאן ביום 29/12/69 בביה"ח בתר בחיפה. -לאם היולדת נמסר לדבריה לאחר הלידה הקשה שעברה על ידי ד"ר מרגלית כי הוולד מת והיא שולחה לביתה לאחר שלושה ימים בביה"ח…

אורית בובליל, אלימות ביורוקרטית, אלימות משרד הרווחה, הסדרי ראיה, לשכת הרווחה כוכב יאיר

אלימות לשכת הרווחה כוכב יאיר – עו"ס לחוק הנוער אורית בובליל נגד הורים גרושים – אב לא החזיר בתו לבני משפחת האם הנמצאת בחו"ל – נעצר ל- 2 ימים

לשכת הרווחה רעננה - עובדת סוציאלית לחוק הנוער אורית בובליל - אלימות ביורוקרטית נגד הורים וילדים
זוהמה ודברי בלע נגד אב ובנותיו – "הערכות סוציאליות"
מתוסבכות ופנטזיונריות

דברי בלע וזוהמה מפיה של עובדת סוציאלית אורית בובליל עם "הערכות סוציאליות" מתוסבכות ופנטזיונריות מלשכת הרווחה כוכב יאיר הביאה למעצר שווא של אב למשך כל יום כיפור. ספטמבר 2013 – אב גרוש הנמצא בסכסוך משמורת על ילדיו לא החזיר את בנותיו לבני משפחת האם השוהה בחופשה בחו"ל, ונעצר ל- 2 ימים (ערב יום כיפורים) על הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 א' לחוק.

לדברי עו"ד ליאור לב, סניגורו של האבא, מדובר בעבירת עוון שאינה מגלה עילת מעצר. מדובר במעצר שווא של האבא, שכן משמורת ניתנה בידי האם ששוהה כעת בחו"ל ולא בידי משפחת האם. עו"ד לב שהגיע הערב (15.9.13) לבימ"ש לעניני משפחה ראשל"צ לדון על שחרור האבא מהמעצר מסר, כי הוא בטוח שהשופט ישחרר את מרשו ויקבע כי מדובר בהליך בלתי חוקי של מעצר שווא.
התובע טען בפני לורי שם טוב ומר בן יששכר, כי אם האבא ישוחרר, משמורת הילדים עלולה לעבור לידיו שכן האמא שוהה בחו"ל, ולכן הם מעדיפים להשאיר את האבא במעצר עד שהאמא תחזור מחו"ל. שיקול זה הינו זר לחלוטין על פי חוק העונשין והכללים המקובלים למעצר, משום שאין קשר בין מעצר למשמורת ילדים.
אל הדיון הלילי הגיעו עשרות הורים המשתייכים לארגון א' זה אבא, התנועה למען עתיד ילדינו וערוץ 10, שמגלים עניין רב בנושא, שכן אם ימשך מעצר השווא, המשמעות הינה כי כל הורה אשר לא החזיר את ילדיו בתום הסדרי הראיה בזמן, עלול למצוא עצמו במעצר ממושך משיקולים זרים כאלו ואחרים.

*** השופט החליט לשחרר את האבא ממעצר וקבע בהחלטתו כי באולם קיימת נוכחות חברתית רבה של תומכים באבא.

תגובת האבא צ.ר.:

צ' חברים יקרים.

אין לי מילים להודות על התמיכה המדהימה לה זכיתי

.לא היה לי מושג על שמתארגן.

כאשר הובאתי לאולם, ולראשונה קלטתי את מבטו של חברנו אמיר שיפרמן, המחשבה הראשונה שחלפה בראשי, באופן אינסטינקטיבי, הייתה כי הוא ככל הנראה נמצא שם דרך מקרה.

אך כאשר הבחנתי בעוד חבר, ועוד אחד ועוד אחד, וכולם עם חולצות הלוגו "א' זה אבא" דימיתי כי אני חולם, אך אט אט חילחלה להכרתי ההבנה כי כולם נמצאים כאן למעני.

ויודגש, לבד מאשר את אמיר שיפרמן, כל שאר החברים היו זרים לי לגמרי.

אין לתאר את עוצמת ההרגשה בידיעה כי קבוצה נכבדה כזו של אנשים זרים לי לגמרי עזבה הכול ובאה לתמוך בחבר לצרה באישון לילה ובמוצאי יום הכיפורים (מה עוד שבהמשך הוברר לי כי אלו הנוכחים באולם הינם רק קצה הקרחון וכי מחוץ לאולם ממתינים עוד עשרות חברים!).

אין כל ספק כי תמיכתכם ונוכחותם הייתה לה השפעה אדירה על כב' השופט ועשתה את שלה.

יישר כוח!!!

תודה רבה ענקית לכולם!!!

כולי תקווה כי לא יהיה בכך צורך, אך ובאם חלילה מי מחברנו ימצא עצמו זקוק לתמיכה כזו או אחרת, הרי שאני הנני הראשון המחויב להיות שם לתמוך ולסייע.

תודה ענקית כמובן גם לחברנו עו"ד ליאור לב, אשר למרות וטרם זכה לראות ממני אגורה שחוקה אחת בתמורה לסיועו בכלל מאבקיי המשפטיים, הרי שמגויס הוא לסייע לי בכל דרך שבידו, ונוכחותו וטיפולו גם בהליך זה עשו את שלהם.

למעוניינים, תקציר האירועים: בתי הצעירה, בת 8.4 כיום, מוחזקת כבת ערובה ע"י אימה, ובתמיכת פושעות הרווחה. ה

אם מונעת מזה למעלה ממחצית השנה מהילדה כל קשר עימי ו/או עם שני אחיה המתגוררים עימי.

בשבוע האחרון שהתה האם בחו"ל לרגל עסקיה, ולמרות זאת סירבה לאפשר לילדה לשהות איתי ועם אחיה, והפקידה את הילדה אצל זרים ואצל סבתה.

הילדה, מיוזמתה, יצרה קשר עם אחד מאחיה, יידעה אותו על כי אמורה היא לשהות אצל סבתה, ותיאמה אתו בריחה ממנה!

מן המובן כי לאחר שברחה ביקשה ממני לאסוף אותה.ועל כך, ועל כך בלבד, משטרת ישראל העמידה מחוז שלם על הרגליים במאמצים לאיתורי.

לאחר שנודע לי על סד"כ הכוחות המחפשים אחריי, יצרתי מיוזמתי קשר עם מפקד תחנת המשטרה המקומית והסגרתי עצמי עם הילדים שלושתם.ועל כך נעצרתי למשך יום הכיפורים.

מצ"ב כאן מקטע מפרוטוקול הדיון בו מתייחס כב' השופט הן לטענותיה המגוחכות של העו"ס ביחס ל"מסוכנותי" לכאורה, והן ביחס לחשיבותה של תמיכתכם בי בעצם נוכחותכם באולם ביהמ"ש.

לסיום, ובאם מי מכם המעוניין לחוש באיזה אב המדובר ומיהם אותם ילדים/אחים ביניהם הפרידה עו"ס זו, הרי שמוזמן הוא להציץ ולסקור תמונותיי כאן בפרופיל הפייסבוק שלי.

יישר כוח!

תודה רבה ובוקר טוב.

בית המשפט קבע כי עו"ס אורית בובליל, בחרה לפעול בניגוד לדין בתסקירה ולא היתה קיימת עילת מעצר:
"אין חולק כי לחשוד אין עבר פלילי. עיקר הבקשה נסמכת על הודעתה של הגב' בובליל שהינה עו"ס לחוק הנוער, אשר לטענתה יכול החשוד לפגוע בקטינה, באמה ובגורמי הטיפול. לטענת הגב' בובליל, הסיכון הנובע מהחשוד מאחר והוא ללא מקורות הכנסה, ללא רשת תמיכה ומוכן ללכת עם עמדתו עד הסוף ואינו משתף פעולה עם גורמי הרווחה.
דלות אמצעים, ככל שיש כזו, אינה סיבה למעצר. באשר לרשת חברתית תומכת, הרי שאולם בית המשפט מלא בחברים המוכנים לערוב לחשוד ולפקח עליו וכך גם אחיו. משכך, דומה שרשת חברתית מסייעת תומכת קיימת.
גם אם החשוד אינו משתף פעולה עם גורמי הרווחה וסבור שעמדתו היא הנכונה, הרי שעד היום, את המחלוקות שיש לו עם אותם גורמים, הוא תעל למאבק משפטי. זכותו של אדם לסבור שהוא צודק ולא להסכים עם הגורמים המטפלים. התוצאה של חוסר שיתוף פעולה עם גורמים האמורים לטפל בקטינים, אינה מעצר.
לא זו אף זו, כאשר התבקש החשוד להביא את הקטינה לתחנת המשטרה, הוא עשה כן לאלתר. הסנגור המלומד ביקש לשאול את נציג המשטרה אם הקטינה ביקשה להישאר עם אביה ולא לחזור לבית הסבתא או האם. נציג המשטרה הודיע שהקטינה לא נשאלה דבר בעניין זה וכי הדבר אינו מעלה ואינו מוריד מבחינת האישומים התלויים ועומדים נגד החשוד. יתכן שמבחינת האישומים, אין חשיבות לשאלה אם הקטינה מבקשת להיות במשמורת האב. אולם יש לכך חשיבות בכל הנוגע לשאלת המסוכנות."
ארגון א' זה אבא - ילדים לא מתגרשים מאבא - מתייצבים לתמוך באבא הנמצא במעצר שווא

ארגון א' זה אבא – ילדים לא מתגרשים מאבא – מתייצבים לתמוך באבא הנמצא במעצר שווא
P1010461
משמרות מחאה א' זה אבא – ילדים לא מתגרשים מהורים
  

קישורים:
סגנון הטומאה של סימונה שטיימנץ – פקידת סעד ראשית לסדרי דין נגד מוסד המשפחה – יוני 2103 – אחד הכלים המרושעים של עובדת סוציאלית לדיכוי והרס הקשר המשפחתי הוא התשה בירוקרטית בבתי משפט המסבות למשפחה נזקים נפשיים, פיסיים וכלכליים. פקידת סעד סימונה שטיימנץ משתמשת ב"יעילות" מרושעת בכלי מזוהם זה נגד האמא ל' שאינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה 4 וחצי שנים, ואת בנה בן ה-8 מזה כשנתיים שעה בשבוע במרכז קשר כשנתיים לאחר שלא ראתה אותו שנתיים…

סימונה שטיימנץ מבליטה ישבנה בפרהסיה – פינק פלויד "חזירים" – פברואר 2013 – פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיימנץ, אשר שופטי בתי משפט לענייני משפחה רואים בהבלי פיה סוף פסוק מבליטה בעזות ישבנה בפרהסיה בתמונה עם עמיתותיה פקידות סעד ועובדות סוציאליות. פקידת הסעד סימונה שטיינמץ הנה סמכות מקצועית סטטוטורית בענייני משפחה הכולל ניתוק ילדים מביתם ומשפחתם, ללא ראיות, בדלתיים סגורות, כליאת קשישים בבתי אבות תוך נישולם מרכושם לאפוטרופסים בניגוד לרצונם ורצון משפחתם. סימונה שטיינמנץ לא ישמה המלצות ממסקנות חמורות של ועדת סלונים נבו שחשף ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה

גיא שמיר קורא לסימונה שטינמיץ להחזיר את הילדים החטופים – דצמבר 2012 – פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטינמיץ מנחה מקצועית של פקידות סעד לסדרי דין העובדות ברשויות המקומיות בענייני משפחה בקהילה. מדובר בפקידות העובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות, בדיוני בתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות. זוהי שיטת עבודה מתואמת בין צמרת משרד הרווחה והרשות השופטת ומהווה קרקע פוריה לשחיתות וגזל אזרחים מוחלשים…

אלימות ביורוקרטית, בית משפט לענייני משפחה, האמא ל', הסדרי ראיה, מדיניות משרד הרווחה, סימונה שטיינמץ

סגנון הטומאה של סימונה שטיימנץ – פקידת סעד ראשית לסדרי דין נגד מוסד המשפחה

יוני 2103 – אחד הכלים המרושעים של עובדת סוציאלית לדיכוי והרס הקשר המשפחתי הוא התשה בירוקרטית בבתי משפט המסבות למשפחה נזקים נפשיים, פיסיים וכלכליים.
פקידת סעד סימונה שטיימנץ משתמשת ב"יעילות" מרושעת בכלי מזוהם זה נגד האמא ל' שאינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה 4 וחצי שנים, ואת בנה בן ה-8 מזה כשנתיים שעה בשבוע במרכז קשר כשנתיים לאחר שלא ראתה אותו שנתיים.
האמא ל' אשה עובדת ללא רבב נאלצת להשקיע משאבים נפשיים וכלכליים רבים כדי לממש את זכויות ילדיה וזכותה הטבעיים להיפגש. אולם סימונה שטינמץ ברשעות בלתי נדלת מנצלת את סמכויותיה לרעה כדי להרוס את הקשר המשפחתי בין האם לילדיה.

להלן מכתב בו מציגה סימונה שטימנץ מקצת ההליכים הבירוקרטיים המתישים שהשיתה ברשעותה ובאכזריותה על האם וילדיה כדי שלא יוכלו להיפגש: 2 תיקים בבתי משפט לענייני משפחה ועוד החלטות רבות אחרות, ערעור בית משפט מחוזי, עתירה לבג"צ, ערעור לעליון, ועדת תסקירים, ועוד היד נטויה.

התנהגותה הברוטלית של סימונה שטימנץ נובעת מרצונה של האמא ל' לראות את ילדיה בניגוד לתסביך המקובל של פקידות הסעד בו לתפיסתן הן יכולות לנתק ילדים מהוריהם ללא סיבה אובייקטיבית כלשהי.

התנהגותה המלוכלכת של סימונה שטימנץ נובעת מהעדר חקיקה מכוונת ע"י משרד הרווחה לחוק זכויות הילד, הנובעת מרצונן של פקידות הסעד להמשיך לסחור בילדים.

התנהגותה המרושעת של סימונה שטימנץ נגד האמא ל'  וילדיה, תכליתה לטייח פשעי משרד הרווחה ועמיתיה העובדות הסוציאליות (לרבות עו"ס אתי דור דובריבינסקי) שניתקו את ילדיה של האמא ל' ממנה במפתיע, תוקפנות, רמיה, וללא סמכות (לרבות שופטת נוער רות בן חנוך) למרכז חירום למשך 6 חודשים של אבחונים מטופשים שלא הניבו מאומה אלא גרמו נזקים.

סימונה שטימנץ - בירוקרטיה להרס הקשר המשפחתי
סימונה שטימנץ – טיוח פשעי משרד הרווחה בהתעללות ביורוקרטית

קישורים:

הנוקשות האטימות והסתרת הפנים של בג"צ כלפי המוחלשים – בג"צ תחת פקידי סעד – פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן, רובינשטיין – מרץ 2010 – מה קורה בוקר אחד כשפקידת הסעד לחוק הנוער "סבורה" כי ילדיך בסיכון, לוקחת אותם ממך למקום חסוי, לא מאפשרת לך לראותם מעל שנתיים מאחר והיא "סבורה" כי המפגשים לא עולים יפה, ודורשת כי תעבור אבחון וטיפול אצל מטפל שהיא תקבע (ואתה תשלם כמובן הרבה כסף), ואין לה בדל ראיה נגדך, ובתי משפט לנוער רואים המלצותיה כסוף פסוק (חותמת גומי)…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – האמא ל' שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר וטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד". מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

עיריית רמת גן – אגף הרווחה – אבחון קליני לבדיקת מצב ילדים ואינטראקציה ביניהם לבין הוריהם – התנכלות אגף שירותים חברתיים בעיריית רמת גן לאמא הרוצה לפגוש את ילדיה – יולי 2010 – מדובר באם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום שם שהו כחצי שנה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער סברה כי הילדים בסיכון. האם ל' אישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורית, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

סיפורה של האמא ל' ששירותי הרווחה מונעים ממנה לראות את ילדיה – דצמבר 2009 – סיפורה של מירי (האמא ל'), אם חד הורית לשני ילדים בני 4 ו-6 שפקידות הסעד של לשכת הרווחה בעירייה מונעות ממנה לראות את ילדיה. מירי מספרת על שני מפגשים מרגשים עם ילדיה במרכז קשר תחת עיניהם הפקוחה, וידם הקשה של פקידי שירותי הרווחה…

איגוד העובדים הסוציאליים, אלימות ביורוקרטית, אריה אהרון, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פאשיזם, פיטורין

אריה אהרון – עובד סוציאלי מנהל מחוז באיגוד העו"ס – סמנכ"ל בלמ"ס מפטר עובדת

נובמבר 2012 – השיטות המזוהמות של אריה אהרון העובד הסוציאלי, מנהל תפעול סוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפטר עובדת.
אריה אהרון משמש גם באיגוד העובדים הסוציאליים כמנהל מחוז, עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם בדיונים בדלתיים סגורות בבתי משפט לנוער ללא ראיות.
אריה אהרון נוהג בלמ"ס כבשלו ומפטר עובדת בשיחת טלפון לא מזוהה, מבלי לתת הסבר או סיבה, באמצעות מנהלת משאבי אנוש אליסה. אריה אהרון מבזה בהתנהגותו את חוק יסוד חופש העיסוק, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נהלי הל"ס התקשי"ר ועוד.
אריה אהרון באמצעות ה"כישורים" הסוציאליים המלוכלכים שרכש כעובד סוציאלי מפטר את העובדת בדרך הפוגענית שיותר שהוא מסוגל.

קישורים:

אריה אהרון – מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה

אוקטובר 2012 – אריה אהרון מנהל אגף תפעול – יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון משמש גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסכון.

למ"ס או חמאס – השאלונים החודרניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לבתי האזרחים והמחייבים אותם למלא שאלונים עבי כרס על חייהם, ופרטיותם, ולא יעצרו. השאלונים משמשים במלואם את כל משרדי הממשלה: רווחה, פנים, אוצר, רשות המיסים, מוסד לביטוח לאומי, ועוד. לעתים משרד מסוים יכול להזמין שאלון על אדם מסוים…

אלימות ביורוקרטית, אלימות עובדים סוציאליים, מדיניות משרד הרווחה, פלייליסט, פקידת סעד

פלייליסט – אזרחים מספרים על התוקפנות והאלימות של רשויות הרווחה

פלייליסט (סדרת סרטונים) בו אזרחים המספרים על התוקפנות והאלימות של רשויות הרווחה
.

.
קישורים:

איומים, אלימות ביורוקרטית, בית משפט מחוזי, סחיטה, עפרה סלומון-צ'רניאק, שיבוש הליכי משפט

היועמ"ש בודק תלונה נגד השופטת עפרה סלומון צ'רניאק בחשד לסחיטה ואיומים

הכתבה היועמ"ש בודק תלונה נגד השופטת צ'רניאק בחשד לסחיטה ואיומים , יואב יצחק , news1, מרץ 2011

על-פי החשד, איימה השופט צ'רניאק על חתנה לבל יגיש הליך משפטי נגד בתה; וכשהגיש – דרשה ממנו לבטלו כמו-כן לחצה על המשטרה להעמידו לדין היועמ"ש בודק חשד לפיו פעלה השופטת בדרך של שיבוש הליכי משפט, סחיטה באיומים ותקיפה
.


.
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בודק תלונה שהוגשה נגד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עפרה סלומון-צ'רניאק, בחשד שביצעה שורה של עבירות פליליות בעניין הנוגע לבתה ולחתנה.

על-אף שהראיות החמורות הוגשו ליועמ"ש לפני חודשים רבים, ולמרות שמדובר בשופטת בכירה שבידה הכוח להכריע מדי יום גורלות של נתבעים/נאשמים, נמנע היועמ"ש ממיצוי הדין עם צ'רניאק באופן מהיר.

על-פי החשד, איימה השופטת צ'רניאק על חתנה לבל יגיש הליך משפטי נגד בתה. על-פי התלונה, לאחר שפתח בהליך משפטי בביתה דין הרבני, פעלה השופטת בדרך של שיבוש הליכי משפט, סחיטה באיומים ותקיפה. השופטת צ'רניאק מכחישה את כל החשדות נגדה. המידע בפרשה (למעט שמה של השופטת) נחשף בערוץ 1 על-ידי העיתונאי דודי ניסים.

הפרשה החלה לפני כשנתיים. חתנה החל בהליכים אך נתקל בהתנגדות קשה מצד השופטת. זו זעמה על עצם הגשת ההליכים נגד בתה ודרשה מחתנה למחוק את התביעה. לדברי החתן-התובע, השופטת איימה עליו שאם לא יעלים את התביעה מהעולם, היא תראה את התביעה לכל בני משפחתו. השופטת ניצלה את מעמדה כדי להלך אימים על חתנה.

לדברי התובע, מאוחר יותר הוא מצא עצמו מוזמן לחקירה במשטרת ישראל, ושם הוטחו בו האשמות שלא היו ולא נבראו. בסופה של החקירה שאל החוקר את החתן: "כיצד הסתבכת עם בת של שופטת בית משפט מחוזי".

המהלך הזה של התלונה למשטרה, אומר החתן, פתח לדבריו את הפתח לרעייתו לשעבר לגשת לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל סעד משפטי במסגרת זו. בהמשך, אמר, הוגש נגדי כתב אישום בגין עבירות של אלימות במשפחה, לכאורה. מאוחר יותר, אומר החתן, ולאחר שהושג הסדר פירוד בין בני הזוג, שקלה התביעה לחזור בה מכתב האישום, אך השופטת צ'רניאק פנתה בשיחת טלפון את ראש מדור התביעות, עו"ד מירית בן מיור, נזפה בה במשך כעשרים דקות ובסופה של אותה שיחה נאלצה בן מיור להודיע לבית המשפט שאין למחוק את כתב האישום אלא לקבוע מועד להוכחות.