אי מיצוי זכויות, גמלת הבטחת הכנסה, ניצולי שואה

אי מיצוי זכות הבטחת הכנסה לניצול שואה – – מדו"ח נת"צ מס' 41 לשנת 2014 – פורסם יולי 2015

לא תמיד ניתן לסייע למתלוננים לקבל גמלאות למפרע, שכן החובה להגיש תביעה לגמלה מסוימת והמועד שממנו ואילך תשולם הגמלה קבועים בחוק, וככלל לא ניתן לחרוג מהנקבע בו. דוגמה לכך היא מקרהו של ניצול שואה קשיש שלא ידע כי הוא זכאי לגמלת השלמת הכנסה בסך כ 1,000- ש”ח כתוספת לקצבת הזקנה שלו, ולפיכך לא הגיש למוסד תביעה לגמלה זו. כשהגיש לבסוף את התביעה, לאחר כמה שנים, לא היה ניתן למרבה הצער לשלם לו את הגמלה למפרע, מכיוון שלפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ”א 1980- , הזכאות לגמלה זו נוצרת רק (814032) . מהחודש שבו מוגשת התביעה לקבלתה *

מאחר שמתלונות שבוררו במשך השנים עלה כי מדובר בתופעה רווחת שבה זכאים לגמלה אינם יודעים על זכותם זו, ועקב כך אינם מגישים תביעה לגמלה במועד, פנתה הנציבות למוסד על מנת שייתן את דעתו לצורך
לפעול לאיתור זכאים כאלה וליידע אותם בדבר זכאותם ובדבר הצורך להגיש תביעה במועד – כל זאת כדי למנוע פגיעה באוכלוסיות החלשות.

ואכן, בשנים האחרונות פועל המוסד למיצוי זכויות המבוטחים: הוא פונה ביזמתו למבוטחים כדי שיגישו תביעה לקבלת גמלה, משלם כמה גמלאות בלי לדרוש קודם הגשת תביעה לתשלומן ומקל את ההליכים
הביורוקרטיים להגשת תביעות. עם זאת, מבירור התלונות ומדוח הביקורת עלה כי המוסד אינו משתמש ביעילות במידע הרב והמקיף שבמאגרי המידע שלו להגדלת שיעור מיצוי הזכויות, וכי קיימים ליקויים
בהעברת מידע בין המוסד ובין גופים ציבוריים אחרים ובהסרת החסמים הביורוקרטיים למיצוי הזכויות.

* בדוח הביקורת צוין בין היתר כי בשנת 2013 לא שולמו כ 100- מיליון ש"ח לזכאים לקצבת אבטלה, וכי בשנת 2011 לא שולמו כ 35- מיליון ש"ח לזכאיות לגמלת דמי לידה.

מודעות פרסומת
אי מיצוי זכויות, עולים חדדשים, קצבת ילדים

אי מיצוי זכויות – זכאות עולים לקצבת ילדים – מדו"ח נת"צ מס' 41 לשנת 2014 – פורסם יולי 2015

תלונות רבות בנושא הגמלאות נסבות על אי-מיצוי זכויות (*). כדי לקבל גמלה יש להגיש למוסד תביעה לגמלה, אולם לא כל הזכאים לגמלה יודעים על זכותם זו, ובשל כך הם אינם מגישים תביעה לגמלה סמוך
למועד שבו נוצרה זכאותם. לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה 1995- , יש להגיש תביעה לגמלה בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה; אם הוגשה תביעה לאחר פרק זמן זה,
תשולם הגמלה רק שנה למפרע.

כך קרה בעניינה של מתלוננת שעלתה ארצה בספטמבר 2010 עם שני ילדיה. לטענתה, בשל אי-התמצאותה בחוקי המדינה ועקב קשיי שפה, היא לא הייתה מודעת לזכאותה לקצבת ילדים ממועד עלייתה ארצה,
ולכן הגישה תביעה לקצבת ילדים רק באוקטובר 2013 . המוסד אישר את זכאותה לקצבה מאוקטובר 2012 , כלומר שנה למפרע מהגשת התביעה.
הבירור העלה כי בדרך כלל משרד העלייה והקליטה מזין למערכות הממוחשבות של המוסד את פרטיהם של העולים החדשים וילדיהם מיד עם הגעתם ארצה, ולכן העולים אינם צריכים כלל להגיש למוסד תביעה
לקצבת ילדים. מאחר שהמתלוננת הגיעה לארץ כתיירת ורק לאחר מכן שינתה את מעמדה לעולה חדשה, לא הוזנו פרטי ילדיה למערכות המוסד, ולכן היה עליה להגיש תביעה לקצבת ילדים.
הנציבות העירה למוסד כי בנסיבות העניין הופלתה המתלוננת לרעה לעומת עולים חדשים אחרים, שאינם נדרשים להגיש תביעה לקצבת ילדים.

בעקבות הערת הנציבות, ומשהתברר למוסד כי המתלוננת הגישה בספטמבר 2011 תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, הוא החליט לראות במועד זה גם את המועד שבו הוגשה התביעה לקצבת הילדים. בהתאם לכך אישר המוסד את זכאותה של המתלוננת לקצבת ילדים מספטמבר 2010 , כלומר שנה למפרע ממועד הגשת התביעה לגמלת הבטחת הכנסה,  ושילם לה קצבה בסך 10,967 ש”ח. ( 810013)

(*) על אי-מיצוי של זכויות ובהן הזכות לגמלה, ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 65 ג ( 2015 ), בפרק “אי-מיצוי של זכויות חברתיות”, עמ’ 46-3(להלן – דוח הביקורת)