אימוץ, אימוץ סגור, הרהורים על משפחה וילדים

כך נקבעים מספרי ת.ז. של ילדים מאומצים בישראל

מקור: הרהורים על משפחה וילדים ב- ספ%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a5-%d7%a1%d7%92%d7%95%d7%a8טמבר 29, 2015

כאשר ילד בישראל נשלח לאימוץ, כל הפרטים שלו משתנים למעט תאריך הלידה שלו.

גם מספר ת.ז. של הילד משתנה.

בניגוד למה שחושבים, למספר ת.ז. החדש של הילד אין ספרה מיוחדת או מאפיין הייחודי לילדים מאומצים. זהו מספר רגיל לגמרי ללא שום קוד סודי או ספרת בקורת סודית.

בכדי להבין כיצד משתנה מספר ת.ז. נסביר קודם כיצד נקבע מספר ת.ז. של ילדים לא מאומצים.

כיצד נקבע מספר ת.ז. של ילד לא מאומץ

רשות האוכלוסין מעבירה לבתי החולים פנקסים ובהם 25 הודעות לידה. בכל הודעת לידה מודפס מספר זהות קבוע. מספרי זהות הם מספרים סידוריים עוקבים שרצים בזה אחר זה. כל בית חולים מקבל אספקת פנקסי הודעות לידה לפי מספר הלידות שהיו בו בשנה הקודמת.

כאשר נולד תינוק, בית החולים משלים בהודעת הלידה את הפרטים על הרך הנולד והוריו, כך שמי שנולד סמוך ללידה שלכם באותו בית החולים נושא כנראה מספר עוקב למספרכם.

בכפוף לחוק מרשם האוכלוסין, פרק ב', סעיף 6(א), הודעה על לידה מועברת ע"י בית החולים לרשות האוכלוסין לא יאוחר מ-10 ימים מיום הלידה, לצורך רישום פרטי התינוק והוריו במרשם האוכלוסין של משרד הפנים.

ספרת הבקורת במספר ת.ז.

הספרה התשיעית מימין במספר הזהות היא ספרת ביקורת, שהוצגה לראשונה בתחילת שנות ה-80. היא נקבעת באמצעות אלגוריתם שמבצע חישוב מתמטי של כל שמונה הספרות לפי נוסחה אחידה, וממנו מתקבלת ספרת הביקורת.

ספרת הביקורת נועדה לבדוק שאכן המספר הוא מספר ת.ז. ולא סתם מספר, על מנת שלא יהיה זיוף, שינוי או טעות של המספר. ספרת הביקורת מאפשרת למחשב להתריע במקרים שבהם הוקלד מספר זהות שגוי. האלגוריתם לחישוב ספרת הבקורת הינו גלוי לציבור ומובא בקישור הזה.

כיצד נקבע מספר ת.ז. של ילד מאומץ

לרשות האוכלוסין של משרד הפנים יש סניפים של לשכות אוכלוסין ברחבי הארץ. מבחינת הרשויות, אימוץ הוא כמו לידה מחדש, ולכן לצורך הענין, כל לשכת אוכלוסין מתנהלת ברישום מאומץ כמו בית חולים. לכל לשכת אוכלוסין מקומית מוקצית סדרה של מספרי ת.ז. עוקבים המיועדים לצורך רישום ילדים מאומצים. לסדרות אלו אין מאפיינים ייחודיים, והן דומות לכל מספר ת.ז. של ילדים שלא אומצו.

כאשר ההורים המאמצים מקבלים צו אימוץ, הם מגיעים ללשכת האוכלוסין המקומית במקום מגוריהם לצורך רישום הילד המאומץ במשרד הפנים. ההורים מגיעים ללשכה עם צו אימוץ עליו רשום שמו החדש של הילד, במידה והחליטו לשנות את השם המקורי (אם הילד לא אומץ מייד לאחר לידתו וניתן לו שם ע"י האם היולדת). ההורים המאמצים לא חייבים לשנות את השם המקורי של הילד, ואם החליטו להשאירו על כנו, שמו המקורי של הילד ייכתב בצו האימוץ.

לעומת זאת, מספר ת.ז. חייב להשתנות, ולכן עם הצגת המסמכים הנדרשים בלשכת האוכלוסין, משנה פקיד הרישום את ת.ז. של הילד, נותן לו מספר ת.ז. חדש מתוך רשימה שהוקצתה לו עבור ילדים מאומצים, וגורע את המספר הישן ממאגר מרשם האוכלוסין. פירוט על נוהל רישום ילדים מאומצים במשרד הפנים מובא בקובץ הזה.

לכן, מאומצים שלהם מספרי זהות מאותה סדרה הם מאומצים אשר הוריהם המאמצים מתגוררים באותו אזור ושייכים לאותה לשכת אוכלוסין.

תאריך לידה של הילד, כאמור, אינו משתנה לאחר האימוץ.

בעוד שבמספרי זהות עוקבים של ילדים לא מאומצים אנו נמצא שהם נולדו באותו יום או ביום העוקב ובאותו בית חולים, הרי שבמספרי זהות עוקבים של ילדים מאומצים אנו נמצא לרוב שהם לא נולדו באותו יום, וגם לא ביום העוקב ואפילו לא באותו חודש ולא באותה שנה, כי הילד המאומץ הבא בתור שנרשם באותה לשכת האוכלוסין וקיבל את המספר הבא בתור בסדרה, אומץ בגיל שונה מן הילד המאומץ הקודם לו שנרשם.

מודעות פרסומת
אימוץ, חטיפת ילדים לאימוץ, חטיפת תינוק לאימוץ, ילדי תימן, עדנה אדטו, פרשת ילדי תימן

"ילדי תימן" – סקופ של הרב אבידור הכהן

"ילדי תימן" – סקופ של הרב אבידור הכהן , עדנה אדטו , ידיעות אחרונות , 23.04.1996העיד אתמול אורי אבנרי, לשעבר עורך "העולם הזה" שחשף ב- 1967 לראשונה את פרשת מכירת הילדים.

הרב שמואל אבידור הכהן הוא המקור לכתבה הבלעדית של שבועון "העולם הזה" שפורסמה ב- 11 בינואר 1967 ובה דווח לראשונה על מכירת ילדי תימן לאימוץ למשפחות אשכנזיות בארה"ב תמורת 5,000 דולר לילד, סכום עתק באותם ימים.

לקריאת / הורדת הכתבה המלאה הקלק כאן

 

אימוץ, אימוץ סגור, בית משפט לענייני משפחה, ג'נוסייד, דנה ירקצי, הונאות השירות למען הילד, הונאות משרד הרווחה, השירות למען הילד, חדשות, חטיפת תינוק לאימוץ, חטיפת תינוק מבית חולים, פקידת אימוץ, פשעי השירות למען הילד, פשעי משרד הרווחה, פשעי פקידות אימוץ

"הדל שבהורים טוב בעיני הילד מהשופע שבמאמצים": בית המשפט ביטל אימוץ ילד שנחטף מאמו

משרד הרווחה חבורת נוכלים - שומר נפשו ירחק
משרד הרווחה חבורת נוכלים – שומר נפשו ירחק

"השירות למען הילד" גוף המופרע ומושחת של משרד הרווחה משום שאם ישנם משפחות אומנה מדוע לנתק את הילד לחלוטין ממשפחתו? התשובה לכך ברורה: מדובר בעובדות סוציאליות מופרעות ומושחתות הרואות את טובת המאמצים לנגד עיניהם.

"קשר הדם אומר את דברו": בית המשפט ביטל אימוץ ילד שנלקח מאמו , דנה ירקצי , וואלה חדשות , 30.01.2017

הילד, שנולד כשהוא מכור לסמים, הוצא עם לידתו ממשמורת אמו. אחרי שנגמלה, התנגדה האם להליך האימוץ אך לבסוף נקבע כי אינה מסוגלת לגדל את בנה. בשבוע שעבר התקבל ערעורה והוחלט לבטל את האימוץ

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של אם שבנה נלקח ממנה בטענה כי אינה כשירה לגדלו, והורה על ביטול פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שקבע כי הקטין יאומץ באימוץ סגור. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על התנהלות משרד הרווחה מול האם. בשנת 2013 נולד לא' תינוק מחוץ למסגרת הנישואין, לאב לא ידוע, כאשר הוא סובל מתסמונת גמילה מסמים, בעקבות שימושה של אמו בחומרים אסורים. מיד לאחר לידתו נלקח ממשמורתה של האם ומאז לא שב אליה. לאחר טיפול וגמילה בבית החולים הוא הועבר למשפחת אומנה והוכרז כקטין נזקק.

בינואר 2015 החלו הליכי אימוץ בעניינו של הקטין בבית המשפט לענייני משפחה. האם, שיוצגה על ידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, התנגדה לאימוץ. בתום הליך ארוך ומייגע שבו נתקבלו תסקירים, חוות דעת למסוגלות הורית והליך הוכחות, ניתן פסק דין שקבע כי הילד יאומץ באימוץ סגור, וכי האם אינה מסוגלת לגדל את ילדה ואין צפי לשינוי או שיקום עתידיים. זאת, על אף עזרה כלכלית וטיפולית שקיבלה מרשויות הסעד. עוד נקבע כי אין לאפשר קשר כלשהו בין הילד לאמו.

האם ערערה על ההחלטה בעזרת עו"ד ליאת קוזקוב מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, עד אשר הדיון הגיע לבית המשפט המחוזי. בערעור קבלה האם על התעלמות בית המשפט מכך שלא ניתנה לה מעולם הזדמנות אמתית לבחינת כשירותה לשמש כאם לפעוט. בנוסף, טענה כי התנהלות שירותי הרווחה הייתה זריזה ומכוונת מטרה – הליך קלט חירום, אומנה בתוך שלושה חודשים מרגע הלידה, והליכי אימוץ בתוך חודשים ספורים נוספים – תוך צמצום הקשר בינה לבין בנה. לדבריה, כל אלה לא הותירו לה סיכוי להתמודד אל מול משפחת האומנה המגדלת את הקטין ברציפות מאז היותו כבן שלוש, או אפשרות לייצר קשר משמעותי עם בנה.

פקידת אימוץ אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץהאם, שבינתיים נגמלה מסמים, עברה שיקום, מצאה עבודה ובבדיקות שנערכו לה לא נמצאו חומרים אסורים בגופה. היא עשתה מאמצים לקיים את הוראות השופטים על פי התסקירים השונים שהוגשו לכל אורך התיק, אך לא באמת זכתה להכיר את בנה משום שפגשה אותו פעם בשבוע.

טענת האם בערעורה הייתה כי שירותי הרווחה לא עמדו בדרישות כדי להוכיח את נכונותו של סעיף א' לחוק האימוץ, שקובע כי ילד יימסר לאימוץ רק במקרים חריגים ובהם תמיכה בהורה לא תסייע. לדבריה, במקרה זה תמיכה הייתה אכן מסייעת. בתגובה קבע בית המשפט כי כל ילד רוצה את הוריו האמתיים. לפי ההחלטה, אפשר להחזיר את הפעוט למסלול נוער, שבמסגרתו אמו תראה אותו לעיתים קרובות יותר, והקשר ביניהם יתחזק עד שתוכל לקבל אותו בחזרה למשמורתה.

"הדל שבהורים טוב בעיני הילד מהשופע שבמאמצים"

בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר, קיבל בית המשפט המחוזי פה אחד את טענות האם המערערת והורה על ביטול פסק הדין המורה על אימוץ הקטין ולא על צמצום תוצאות האימוץ בלבד. בנוסף הורה בית המשפט על השבת התיק להמשך טיפול בבית המשפט לנוער, שם תוכן תכנית מעטפת מכילה ומיטיבה לילד, לפיה תגדל בהדרגה תדירות המפגשים בין האם לקטין, בתחילה לפעמיים בשבוע, למשך שעה וחצי, ובהמשך ליותר. זאת, על מנת ליצור אופק לחזרתו של הקטין באופן הדרגתי לחיק אמו.

בית המשפט ביקר את התנהלות משרד הרווחה וקבע כי "רק במקרה קיצוני בו אין אפשרות לשנות את המצב, תתהווה עילת אימוץ, כאשר נקודת המבט באשר למסוגלות נבחנת מבעד לעדשת ההורה ה'מסתייע' ולא ההורה ה'עצמאי'. ההורה הביולוגי אינו צריך להוכיח את מסוגלותו ההורית, אלא היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הרווחה הם שצריכים להוכיח את היעדרה, וכן להוכיח כי לא קיים סיכוי לשיפור ושינוי עתידי".

עוד נאמר כי "קשר הדם ושלטונו של הטבע אומרים את דברים. ואמנם, בהעדר חשש לפגיעה בילד, הרי הדל שבהורים טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים". בנוסף, לדברי בית המשפט לא ניתנה לאם הדרכה הורית, נציגי הרווחה שמו דגש אך ורק על הפן השלילי של הביקורים והיו אי דיוקים בתסקיר שהוגש לבית המשפט בכל הנוגע לאפיון הביקורים של האם עם הקטין במרכז הקשר.

לדברי עו"ד שני שדה, הממונה הארצית על תחום האימוץ במשרד, "פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוא ציון דרך בתחום דיני האימוץ, ומדגיש מחדש כי נטל הראייה מונח לפתחם של שירותי הרווחה להוכיח כי ההורים אינם כשרים לגדל את ילדם ואף לא יהיו כן בעתיד. זאת ועוד, חלה חובה על הרשויות לתת, ולוודא כי ניתנה, עזרה כלכלית וטיפולית סבירה להורה, בטרם נקבעו מסמרות באשר להוצאתו לצמיתות של הילד ממשמורתו". עוד הוסיפה כי "בית המשפט חוזר שוב על אמירותיו בדבר חשיבות הקשר בין הורים לילדיהם, ועל זכות היסוד שלהם לגדלם, למעט במקרים קיצוניים. עוד ייאמר כי אין זה התיק הראשון בו הצליח הייצוג מטעם הסיוע המשפטי להביא להחלטה אחרת מן המצופה, ולהותיר קיומו של קשר בין ההורים הביולוגיים לילדם. הסיוע המשפטי מודע לכובד האחריות המוטל עליו בסיוע להורים בשעתם הקשה כשילדם נלקח מהם, ופועל כל העת למתן ייצוג מקצועי ואיכותי להורים, תוך התחשבות במצבם הרגיש והפגיע במהלך המשפט".

אילת נגב, אימוץ, הונאות משרד הרווחה, חטיפת ילדים לאימוץ, פשעי משרד הרווחה, רונית ארוש

בסך הכל רציתי לראות את הילדים שלי

משרד הרווחה - אלימות וכוח ללא עילה פלילית
משרד הרווחה – אלימות וכוח ללא עילה פלילית

בסך הכל רציתי לראות את הילדים שלי , אילת רגב, ידיעות אחרונות , 19.10.1990

לפני שנה התפרסם ב- "7 ימים" סיפורה של אורלי (רונית ארוש), ששני ילדיה הופקעו ממנה ונמסרו לאימוץ בניגוד לרצונה. ניסיונותיה להחזיר את הילדים נכשלו בכל הערכאות המשפטיות. בשנה שחלפה בעבודת בילוש ובכיתות רגליים גילתה אורלי את ביתם החדש של ילדיה. ליד הבית עצרה אותה המשטרה. אורלי (רונית ארוש): "הילדים יודעים שלא ויתרתי עליהם. אני מקווה שעוד יחזרו אליי".

לקריאת / הורדת הכתבה השלמה בקובץ pdf הקלק כאן 

 רונית ארוש וילדיה שנחטפו מעידים על פשעי משרד הרווחה

בסך הכל רציתי לראות את הילדים שלי , אילת רגב, ידיעות אחרונות , 19.10.1990

בסך הכל רציתי לראות את הילדים שלי , אילת רגב, ידיעות אחרונות , 19.10.1990

בסך הכל רציתי לראות את הילדים שלי , אילת רגב, ידיעות אחרונות , 19.10.1990

איור, איור אימוץ, איורים, איורים משרד הרווחה, אילת נגב, אימוץ, חטיפת ילדים לאימוץ, רונית ארוש

משרד הרווחה חטף את ילדיה של רונית ארוש לאימוץ סגור

השירות למען הילד מחק את הזהות שלי

לקחו לי את הילדים , אילת נגב , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 04.08.1989

בפעם האחרונה ראתה אורלי (רונית ארוש) את ילדיה לפני שנתיים. כשבאה לביקור בפנימיה בה שהו, התברר לה שהם נלקחו לאימוץ. הכל חוקי, לכולם היו כוונות טובות, רק שאורלי לא הבינה שהיא עלולה להפסיד את הילדים.

הצוואר כואב לה. כשהיא הולכת ברחוב או נוסעת באוטובוס, היא נוהגת לסובב את הראש ימינה ושמאלה ולבלוש סביב. עניניה סורקות את הסביבה, מחפשות אחר ילדה וילד בגיל בית ספר עממי. במחשבה שניה היא אומרת, שבודאי לא מרשים להם לצאת לבדם, ולכן אין ספק שהם מלווים במבוגר…

להורדת / קריאת הכתבה המלאה הקלק כאן

רונית ארוש וילדיה שנחטפו מעידים על פשעי משרד הרווחה

 

לקחו לי את הילדים , אילת נגב , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 04.08.1989

 

לקחו לי את הילדים , אילת נגב , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 04.08.1989

 

לקחו לי את הילדים , אילת נגב , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 04.08.1989

 

לקחו לי את הילדים , אילת נגב , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 04.08.1989
אימוץ, חטיפת תינוק לאימוץ

ההורים נצחו – הילד לא ישלח לאימוץ

ההורים נצחו – הילד לא ישלח לאימוץ ,  23.05.2008 , מיכל גולדברג , ידיעות אחרונות

יומיים אחרי שנולד החליטו רשויות הרווחה: יש למסור את הילד לאימוץ. אבל אימו החליטה להילחם. אתמול, כשהוא כבר בן שנתיים וחצי, קבע בית המשפט העליון בהחלטה נדירה: האימוץ מבוטל – הילד חוזר לאימו.

אף ששתי ערכאות משפטיות קבעו שבנה בן השנתיים יישלח לאימוץ – החליטה אימו להילחם. אתמול נעתר בית המשפט העליון לבקשתה ובצעד נדיר קבע: האימוץ יבוטל, והילד יחזור לחזקתה.

 להורדת / קריאת הכתבה המלאה בקובץ pdf הקלק כאן

ההורים נצחו - הילד לא ישלח לאימוץ ,  23.05.2008 , מיכל גולדברג , ידיעות אחרונות

אימוץ, אימוץ פתוח, אספה פלד, הפסקת הסדרי ראיה, חטיפת תינוק לאימוץ, משפחת אומנה

תשכחי אמא – אימוץ סגור לאחר 5 שנים קשר עם הילדה

השירות למען הילד - ניתוק ילדים מאימהות
השירות למען הילד – ניתוק ילדים מאימהות

פקידות אימוץ משתמשות ברמיה באמהות כדי לשלוח ילדיהם לאימוץ סגור.

תשכחי מאמא , ידיעות אחרונות , 12.05.2006 , 7 ימים , אספה פלד, איור רות גווילי

רגע לפני שויתרה סופית על האימהות, י' הפתיעה את המערכת. היא הצליחה להיגמל מסמים ולהחלץ מהזנות ורוצה לגדל את בתה. מאוחר מידי מבחינת רשויות הרווחה. אחרי שהרשו להן לשמור על קשר במשך 5 שנים, עכשיו נגזרה עליהן התנתקות. י' נלחמת על "אימוץ פתוח", הליך שצובר תאוצה במדינות המערב, ובית המשפט יכריע מהי טובת הילדה. בגיל חמש, לסיפור הזה כבר לא יהיה סוף טוב.

לקריאת / הורדת הכתבה הקלק כאן