אילנית אימבר, אפוטרופוס, אפרת ונקרט, בית משפט לנוער, יוסי נקר, מירי איבגי, סחר בילדים, פייסבוק

קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהלת מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

מדף פייסבוק של עו"ד יוסי נקר על משחקי השקרים בבית משפט לנוער בין הגורמים השונים לסחר בילדים.

אז אחרי שדיברנו אתמול על הסימביוזה בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית שהיתה נהוגה בתקופה של פרופסור יהודה היס, נדבר היום על הסימביוזה בין הרווחה לאפוטרופסים לדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי להגן כביכול על האינטרסים של הילד/ה/נער/ה.

סיפור אמיתי טרי מאתמול. תשפטו אתם.

בחודש ספטמבר האחרון החלה להעיד, בבית המשפט לנוער, פקידת הסעד לשעבר של טבריה (עכשיו היא מנהלת מרכז חירום באשקלון) הגב' מירי יבגי. מירי יבגי היתה מעורבת בהוצאת הילדים ולכן היא זומנה להעיד מטעם הרווחה ואף הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הרווחה. לא סתם הדגשתי פעמיים שהיא באה להעיד מטעם הרווחה.

למרות שמירי יבגי הגישה תצהיר עדות ראשית ביקשה באת כח הרווחה (דווקא עורכת דין שאני מעריך – כדי לא לקלקל לה לא אזכיר את שמה) לחקור את מירי יבגי בחקירה ראשית. בסיומה של החקירה הראשית, החלה האפוטרופסית לדין, עו"ד אפרת ונקרט, לחקור "חקירה נגדית" את מירי יבגי. למה חקירה נגדית במרכאות- תבינו בהמשך.

בשל קוצר הזמן, ה"חקירה הנגדית" בדיון של חודש ספטמבר נפסקה באמצע. אתמול נערך דיון בו היתה אמורה עו"ד ונקרט להשלים את ה"חקירה הנגדית" של מירי יבגי ואז להתחיל החקירה הנגדית שלי, מטעם ההורים.

יש לציין כי בסיום הדיון בחודש ספטמבר 2015 לקחה גב' מירי יבגי את פרוטוקול הדיון. ביציאה, מחוץ לאולם, ניגשתי לגב' יבגי אמרתי לה שהיא עדיין במהלך חקירה נגדית ולכן היא לא יכולה לקבל עותק של הפרוטוקול. זה היה בנוכחות עורכת הדין של הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט, האפוטרופסית לדין. אני עצמי לקחתי מידיה של מירי יבגי את הפרוטוקול.

הגעתי אתמול, 24.12.15, לבית המשפט להמשך הדיון. הגעתי יחסית רגוע לאור העובדה שהדיון הוא בפני שופטת נוער שאני מעריך ומכבד, אילנית אימבר, והדיון אצלה מתנהל במקצועיות ובהגינות ולא כמו אצל חלק אחר של שופטי הנוער.

ומה רואות עיני? לפני הכניסה לאולם יושבות מירי יבגי והאפוטרופסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומשוחחות בדיסקרטיות ומירי יבגי עצמה רושמת לה דברים שמכתיבה לה אפרת ונקרט.

נכנסנו לאולם והחל הדיון. השופטת אימבר קוראת למירי יבגי לדוכן העדים להמשך חקירתה והיא מזהירה אותה בטרם עו"ד אפרת ונקרט ממשיכה לחקור.

קמתי ואמרתי שזה יהיה מגוחך להתיר לעו"ד ונקרט להמשיך לחקור בחקירה את הגב' יבגי כי מקובל שאדם שנמצא במהלך חקירה נגדית לא משוחח עם הצד השני ועורכי הדין . אמרתי שלא ראוי שעו"ד נקרט תשב עם העדה שהיא חוקרת אותה חקירה נגדית שניה לפני שהיא נכנסת לחקירה בבית המשפט.

בתגובה אמרה עו"ד ונקרט (לקרוא ולא להאמין): "החקירה הזו יכולה להיות נגדית אבל היא ראשית. אני בקשר עם הגב' יבגי סביב התיק הזה הרבה מאד שנים. קראתי את התצהיר שלה. זה לא פעם ראשונה שאני משוחחת איתה על התצהיר וגם אמרתי לה איזה שאלות אשאל אותה, לפחות חלקית. מבחינת חברי, הגב' יבגי היא עדה של הצד שכנגד. היות ואני לא רואה שיש פה צד שכנגד, אני באה מטעם הילדים. אני חושבת שאני יודעת איפה אני עומדת. אכן שוחחתי איתה לפני כן. אכן שוחחתי איתה עכשיו לפני הכניסה לדיון וכן התייחסתי לשאלות שאני הולכת לשאול אותה".

בעקבות כך החליטה השופטת בחוכמתה: כי יש טעם לפגם בקיום שיחה בנוגע לתצהיר קודם למועד החקירה. השופטת התירה את החקירה של גב' ונקרט את גב' יבגי אך קבעה כי במסגרת הסיכומים יינתן משקל ראוי למשקל הדברים. לדברי השופטת עסקינן בשיטה אדוורסרית והשאלות צריכות להישאר בזמן אמת וכך גם צריכות להישמע התשובות, ללא כל תיאום מראש, שאחרת אין טעם כלל בחקירה.

ואז התחילה אפרת ונקרט את ה"חקירה הנגדית" שלה את גב' יבגי. היה ברור שמדובר בהצגה מתוכננת מראש. אבל זו בדרך כלל ההצגה הרגילה כאשר האפוטרופסים לדין חוקרים את עדי הרווחה.

בסיום ה"חקירה" של עו"ד ונקרט התחלתי אני לחקור. שאלתי בתחילה את מירי יבגי אם היא זוכרת שלאחר הדיון הקודם לקחתי לה את הפרוטוקול מידיה ואמרתי לה שאסור לה לקחת אותו. היא אשרה שכן אבל טענה שמי שאמר לה שאסור לקחת את הפרוטוקול זה באת כח הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט. אז קמה עו"ד אפרת ונקרט ואמרה שהיא לא זוכרת התנהלות סביב הפרוטוקול. בעקבות הצהרתה של עו"ד ונקרט תיקנה גב' יבגי את תשובתה משניה אחת לפני ואמרה "אני חושבת שלא היית", בהתייחסה לעו"ד ונקרט. ואז שוב קמה עו"ד ונקרט, שהבינה שהחרב מתהדקת לצווארה, ואמרה: "אתמול בלילה גב' יבגי יצרה איתי קשר וביקשה את החלק שלה בפרוטוקול כדי לרענן את זכרונה לגבי העדות היום, והעברתי לה. אם הייתי זוכרת שהייתה התנהלות סביב העניין הזה, לא הייתי עושה זאת. בכל אופן העברתי לה רק את החלק של עדותה.

המשכתי לחקור ואז חזרתי ושאלתי את גב' יבגי איך קרה הדבר שבכל זאת אחרי הדיון הקודם ולמרות שהבהרתי לה שאסור לה לקבל את הפרוטוקול היא ביקשה את הפרוטוקול. גב' יבגי ענתה שהיא לא זוכרת כי עברו ארבעה חודשים מאז.

המדהים בסיפור שאפוטרופסית לדין רואה עצמה כחלק מהרווחה, מתדרכת בעצמה את עדי הרווחה ובסופו של יום מועלת בתפקידה.

כן, עו"ד אפרת ונקרט, את יכולה לתבוע אותי. תצטרפי לתור.

החלטתי לפרסם את הדברים משום שזכות הציבור לדעת על התנהלות שערוריתית של ממלאי תפקיד ציבורי גוברת. כל האחריות עלי.

דצמבר 2015 – קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

אילנית אימבר, בית משפט לנוער, כלא אופק, מדיניות משרד הרווחה, רשות חסות הנוער

בני ערובה לתוספת תקנים ותקציבים למשרד הרווחה: הקטין איקס – במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום

בני ערובה של משרד הרווחה
בני ערובה של משרד הרווחה

הכתבה הקטין איקס || במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום , אלי אשכנזי , 08.01.2014 , הארץ

כמעט חצי שנה הוחזק נער בן 17 (קטין X) בהפרדה מוחלטת בכלא אופק, כי המעונות הנעולים מלאים. כמוהו יש עוד רבים מדי שנה, שנכלאים כי אין איפה לשקם אותם

ד', נער בן 17 שהורשע בתקיפת שוטרים, שהה חמישה חודשים במעצר בתנאי הפרדה בכלא "אופק" המיועד לקטינים. כמעט חצי שנה היה סגור בתאו 23 שעות ביום, ללא מגע עם אסירים אחרים – רק כי לא נמצא עבורו מקום במעון נעול.

ד' אינו היחיד. בישראל פועלים כיום שלושה מעונות לבנים – בהם 92 מקומות, ושלושה מעונות לבנות – בהם 120 מקומות. 212 מיטות בסך הכל – מול רשימת המתנה של כמעט 400 נערים ונערות.

השבוע שוחרר ד'. עקב התנאים הקשים בהם נכלא, הקלה עמו שופטת בית המשפט לנוער בנצרת, אילנית אימבר, וגזרה עליו מאסר אשר חפף לתקופת המעצר שכבר ריצה. בגזר הדין מתחה השופטת ביקורת על התנהלות הרשויות וקבעה כי ד', שנסיבות חייו קשות ביותר, שהה "במעצר של ממש, בתנאים קשים מנשוא, בבידוד". לדבריה, "אין שום סיבה להטיל על כתפיו את תחלואי המערכת בעניינם של קטינים בכלל ובעניינו בפרט".

מגזר דינו של ד' עולה כי באמצע השנה שעברה הוא שהה חודש במעצר בכלא "צלמון", בגין פריצה וגניבה. כבר אז הומלץ כי ישהה במעון נעול – המשמש למגורים או משמורת של קטינים מחוץ למשפחתם, וחופש המוחזקים בו מוגבל – אך לא נמצא עבורו מקום.

הפעם הואשם ד' בשני מקרים של תקיפת שוטרים, שבאו לעצור אותו לאחר שהפר תנאי מעצר הבית שלו. במקרה הראשון דחף שוטרת ונמלט, ובהמשך אותו היום התיז גז מדמיע בפני שוטר ואיים על שני שוטרים בסכין יפנית. שוב הוא היה אמור לשהות במעון נעול, אך שוב לא נמצאה מיטה פנויה. לפיכך, שהה מאז אוגוסט במעצר בכלא אופק, ובשל ניסיונות אובדניים בעברו הוחזק בתנאי הפרדה.

עורכת הדין לירון מלכה, שיצגה את ד' מטעם הסנגוריה הציבורית, ביקשה מבית המשפט להכיר בנסיבות חייו ובצרכיו המיוחדים: נער שגדל בבית רווי אלימות, ונקלע לסכסוך מכוער בין הוריו שהתגרשו, לפני שנזנח, בין היתר, בשל מאסר אביו. גם שירות המבחן המליץ על טיפול, ולא על ענישה, אך ציין כי לעת עתה אין מקומות פנויים במוסדות המתאימים. השופטת קיבלה את טענות ההגנה, וקבעה כי מהתהליך השיקומי של ד' "עולה תמונה עגומה של מי שנפל כבר מגיל קטן בין הכסאות, מצב שיכול היה להימנע הן על ידי הוריו והן על ידי הרשויות המטפלות בעניינו".

בגזר דינה פרשה השופטת את נסיבות חייו של הנער: "חיים קשים מאוד, רוויי עצב ואלימות, הזנחה והתעללות, נדודים ושוטטות, שגרמו בסופו של דבר לקטין לסחוב על גבו עול כבד בדמות קושי רגשי ונפשי עצום. במלים פשוטות עד כדי כאב הוא טרם זכה להיות אדם שמח ומשמעותי בעיני מבוגר, כפי שמגיע לכל אדם להיות". השופטת כתבה כי "ילדותו אבדה לבלי שוב" והוסיפה כי "הוא מבין שרק על ידי מעשי אלימות קיצוניים ומחוות אובדניות יזכה לתשומת לב, לא משנה מאיזה סוג". השופטת גם לקחה בחשבון את "גילו המנטלי" של הנער. אנשי מקצוע שבחנו אותו מצאו כי הוא רחוק מאוד מגיל הבגרות ומתנהג באופן ילדותי.

מלבד עונש המאסר בפועל, הוטלו על ד' שלושה חודשי מאסר על תנאי במקרה שיעבור בשנתיים הקרובות עבירות רכוש או אלימות. עוד נקבע כי מיום שחרורו יהיה נתון בצו מבחן למשך שישה חודשים. בתקופה זו יסייע שירות המבחן לד' באיתור "ידיד בית המשפט" שיעזור לו להשתקם, לאתר מקום מגורים קבוע, למצוא עבודה ולקבל סיוע רגשי וטיפול רפואי לשיניו. "בעבודה משותפת של כל רשויות הטיפול ניתן יהיה להציל את שארית תקופת קטינותו", ציינה השופטת.

לאחר גזר הדין אמרה עורכת הדין ל"הארץ" כי "הנער זקוק לליווי, לתמיכה ולחיזוק. צריך שתהיה לו קרן אור". לדבריה "היה צורך לגבש לו 'סל שירותים' מקיף כקטין נזקק. הוא לא קיבל טיפול בזמן הנכון. אם היה זוכה לכך הוא לא היה מגיע למקום בו הוא נמצא היום".

האו"ם: הפרדת קטינים משולה לעינוי

לפי דו"ח של הסנגוריה הציבורית, שפורסם בספטמבר 2012, באותה תקופה הוחזקו 12 אסירים קטינים בהפרדה בכלא אופק. שניים מהם הוחזקו כך מעל לחצי שנה. כמו כן, שניים מהם הוחזקו בהפרדה זוגית, כלומר באותו התא, בעוד כל העשרה האחרים הוחזקו לבדם – כמו ד'. חצר הכלא, בה הותר לד' לטייל למשך שעה ביום, תוארה כ"חצר נפרדת וקטנה, המוקפת מכל צדדיה בחומות בטון גבוהות ואפורות". עוד נכתב כי "הקטינים המוחזקים באגף ההפרדה אינם משתתפים כלל בפעילויות החינוך והפנאי בבית הסוהר".

לגבי ההשלכות הנפשיות של החזקת קטינים בהפרדה, נכתב בדו"ח כי "מחקרים רבים בעולם מצביעים על כך ששהייה בתנאי בידוד והפרדה היא הרסנית עבור קטינים. היא מובילה להגברת שיעור המקרים של דיכאון ופגיעה עצמית". המסמך של הסנגוריה הציבורית אף מצטט דו"ח של האו"ם, בו נקבע כי "החזקת אסירים קטינים בתנאי הפרדה משולה לעינויים או ליחס אכזרי ובלתי אנושי".

בעוד קשה שלא להזדעזע מתנאי מעצרו של ד', הרי שהבעיה הרחבה יותר היא זו שבעטיה נשלח לכלא – ולא למסגרת מתאימה יותר. לפי מדיניות משרד הרווחה, קטינים שמתנהלים נגדם הליכים משפטיים ישהו בחלופת מעצר, כגון מעצר בית או מעונות שיקומיים. עם זאת, במקרה שפתרון כזה אינו אפשרי – לדוגמה אצל קטין בעל נטייה לברוח – עולה הפתרון של מעון נעול.

המעונות הם מסגרת שמפעילה רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, ונשלחים אליהם בני נוער במצבי סיכון ומצוקה, ובכלל זה נוער עברייני. הם מוגדרים כמסגרת חינוכית־טיפולית, ולא כמסגרת ענישה, ונערים נשלחים אליהם בצו בית משפט. אלא שמספר המיטות, כאמור, קטן בהרבה ממספר הקטינים הממתינים.

שופטים: המצב לא מתקבל על הדעת

לפי דו"ח של מרכז המידע של הכנסת מאפריל האחרון, בישראל יש כיום 212 מקומות בשישה מעונות. ברשימת ההמתנה יש כ־200 נערים, ובין 180 ל–190 נערות. בדיון שנערך עוד ב–2010 בוועדה לזכויות הילד, אמרה נציגת הנהלת בתי המשפט אמרה כי "בשל מצוקת ההשמה, שופטים נוטים שלא להוציא צווי מעון נעול שאי אפשר ליישמם, ונאלצים להשאיר קטינים במעצר עד תום ההליכים או לשחרר אותם ממעצר בלי לתת להם פתרון חלופי". המשמעות: ייתכן שבפועל מספר הנערים והנערות שהיו אמורים להישלח למעונות גדול בהרבה – אולם בשל המחסור במיטות פנויות, השופטים בוחרים מראש בפתרונות חלופיים.

השופטת אימבר, שכתבה את גזר דינו של ד', התייחסה בפסק הדין לבעיה. היא ציינה כי התקציבים והכלים המצויים בידיהם של המטפלים "לוקים בחסר רב". בשנים האחרונות התייחסו בתי המשפט ביותר מ־20 מקרים למחסור החמור. כך, למשל, ב–2011 כתבת שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות כי "מצוקת המקום במעונות הנעולים בישראל היא בעיה כאובה ומוכרת, ויש להצטער על כך שפתרונה מתמהמה, אף כי בית משפט זה עמד ושב ועמד בעבר על הפער הקיים בין מספר המקומות הפנויים במעונות אלה לבין צרכי ההשמה בפועל, ועל כך שמצב דברים זה חוטא לעקרונות יסוד שהתווה המחוקק בעניין ענישת קטינים".

במקרה אחר, השופטת עדנה ארבל שחררה למעצר בית נער שנחשד בעבירת שוד חמורה, עד שיימצא לו מקום במעון נעול. "עניין לנו במצב בלתי מתקבל על הדעת, שלא ניתן להשלים איתו", כתבה ארבל בהחלטתה. "מצב בו נער, שסיכוייו להשתקם ולהפוך לאזרח מן השורה עדיין נראים טובים, ומוסכם על הכל כי המקום הראוי לו לעת הזו הוא מעון נעול שיהווה עבורו מסגרת חינוכית ושיקומית מתאימה, אך האפשרות להגיע למסגרת זו נמנעת ממנו בשל מחסור במקומות פנויים במעון. בית משפט זה התריע על המצב שוב ושוב, וקרא פעמים רבות לגורמים המוסמכים לעשות כל שניתן ומבלי להתמהמה, ולהביא לשינויו של מצב מקומם זה".

גם השופט אליקים רובינשטיין, שהורה להחזיר תיק לבחינה מחודשת בהתאם לחלופות המעצר שיוצעו לנער, נקט בביקורת קשה: "עלי לחזור במפגיע על דברים שאמר בית משפט זה לא אחת ולא שתיים, כמעט בתחינה כלפי רשויות המדינה, כי יש צורך בתוספת מקומות במעונות הנעולים, בחינת הצלת נפשות".

440 מיטות בתוך שלוש שנים

מבקר המדינה כבר דן פעמיים במצוקתם של הנערים הממתינים למקום במעון נעול – ב–2000 וב–2008. הוא מצא כי המחסור במיטות "מקשה מאוד על המעונות לעצור את תהליך הידרדרותם של מתבגרים שנתונים במשבר עמוק, ומקטין את הסיכוי לשקמם".

לפני חודשיים דנה בנושא הוועדה לזכויות הילד בכנסת, בראשות ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו). בישיבה אמרה טלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, כי משרד האוצר כבר היקצה תקציב לתוכנית בינוי שאמורה להביא את מספר המיטות במעונות הנעולים ל–444, לעומת 212 בלבד כיום, בתוך שלוש שנים. לפי משרד הרווחה רק התוספת תהיה של 440 מיטות, כך שמספרן הכולל יגיע לכ–650.

יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, העיר בדיון כי יש לתת את הדעת גם על "התנאים הבלתי נסבלים במעונות", ועל הצורך בהעסקת כוח אדם איכותי שיתוגמל כראוי. "כל עוד לא נשפר את מערך השכר ואת תנאי העבודה של המדריכים במקומות האלה", אמר קדמן, "דבר שיאפשר לקלוט אנשים ברמה טובה, נצטרך להסתמך רק על זה שחלק ניכר מהאנשים שם הם פשוט מלאכים וחצי מתנדבים".

לדברי עו"ד רחל דניאלי, הממונה על תחום נוער בסנגוריה הציבורית, "הבעיה אף חמורה יותר, משום שגם מעונות נעולים הם לא הפתרון המתבקש בחלק גדול מהמקרים. נערים כמו במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט בנצרת צריכים להיות במוסד שיקומי, אבל אין מוסד כזה בישראל. לכן המעונות הנעולים מתמלאים בקטינים צעירים מאוד עם בעיות נפשיות ופסיכיאטריות, שהמקום המתאים להם הוא בכלל מעון בעל אוריינטציה של שיקום נפשי ופסיכיאטרי. מעון נעול הוא לא הפתרון האידיאלי עבורם".

דניאלי הוסיפה כי "לפני כשנה נפתח מעון כזה, אך הוא נסגר אחרי 8 חודשים בלבד". כפי שעלה בדיון בוועדה לזכויות הילד, המעון נסגר בלחץ השכנים. מאז נעשים מאמצים למצוא לו מקום חדש, אולם ללא הצלחה.

בעוד על הפרק עומדים פתרונות שונים, כגון תוכנית הבינוי שתארך שלוש שנים, נערים כמו ד' ממשיכים להישלח למסגרות לא מתאימות. רק בימים האחרונים, לדברי עו"ד דניאלי, ניתנו בבתי המשפט לנוער עוד שתי החלטות בהן לא שוחררו קטינים לחלופת מעצר, בשל היעדר מקום במעונות. הם לא יוכלו להמתין שלוש שנים.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "אכן יש מחסור במעונות נעולים. לנוכח מצב זה, מיד עם כניסתו לתפקיד החליט שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן, להעמיד את הרחבת המעונות בתנאי נעילה בסדר עדיפות עליון, ואף הגיע להסכמות בעניין עם משרד האוצר. משרדנו נערך בתוכנית תלת־שנתית לתוספת של 440 מקומות בתוך שלוש שנים. אנו תקווה כי בכך יינתן מענה לבני הנוער הממתינים. יש לציין כי חסות הנוער של משרד הרווחה מפעילה גם 3 חלופות מעצר, אליהם מופנים בני נוער שאינם יכולים לשהות בקרב משפחתם או קהילתם".

קישורים:

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח – נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים – "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי". – זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"…

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות – אוגוסט 2009 – במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד …

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 – בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

משרד הרווחה – ועד העובדים – ההנהלה – והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם" – בועדה שמינה רה"מ ושר הרווחה דאז אולמרט בשנת 2006 נמצאו כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד. "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה", נכתב בדו"ח, "לעומת חוסר הציות להוראות הממונים, קיים ציות יתר לוועד העובדים, גם כאשר הדבר פוגע בחוסים וסותר את החוק". … על רקע חולשת ההנהלה התעצם ועד העובדים (…) והפך לשחקן מרכזי הקובע את כללי המשחק. ועד העובדים נותן הנחיות לעובדים בתחומים מקצועיים שאינם מעניינו ואף סותרים את הוראות החוק, ומאיים על עובדים", נכתב בדו"ח. 

עדויות ממעון גילעם – "המדריך הפשיט אותי ונתן לי מכות רצח" , הארץ , נובמבר 2006 – המקלחות היו מקום פרוץ ופתוח. אני זוכר שתמיד היה שם קר… היו מקרים במקלחות… הפשיטו ילדים, שפכו עליהם מים קרים. בלילה המדריך היה מעדיף ללכת לישון. היו נועלים אותנו בחדרים. היינו נעולים בביתן כ-12 עד 20 נערים. בלילה אתה לא ישן. הפחד חזק. פחד מנערים שיפגעו בך, היו מקרים של דקירות סכין או חפצים חדים. הרבה פעמים חשבתי לברוח משם, אבל פחדתי להסתבך יותר" (א', נער שחסה בגיל-עם) – "הגעתי לגיל-עם בגיל 14 והייתי שם שנתיים. הייתי בהמון תקריות של אלימות. אלימות בין הנערים וגם אלימות של המדריכים נגד הנערים. אף אחד לא רצה להתלונן במשטרה… המדריכים נהגו לאיים. 'נפתח לך תיק'. מה היה הדבר הכי אלים שחוויתי? אחד המדריכים לקח נונצ'קו, לקח אותי לבידוד, הפשיט אותי והכניס לי מכות רצח. זה היה בחורף, נשארתי שם לבד, כל הלילה, עירום. הייתי ילד בן 14" (חוסה בגיל-עם)

ועדה שמינה אולמרט: כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה , הארץ נובמבר 2006 – מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד; בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים; המלצות לצעדים נגד חמישה מבכירי המשרד …

כמו חיות בג'ונגל – הכתבה כמו חיות בג'ונגל , אסתי אהרונוביץ , ניב חכלילי , הארץ , אוקטובר 2006 – בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני" (חוסה מגיל-עם)… הנוף הפסטורלי בדרך אל מעון גיל-עם, הממוקם בקרחת יער בין קרית אתא לשפרעם, מטעה. מאחורי החומות הגבוהות חוסים נערים שנשלחו לכאן בצו בית משפט, לאחר שרובם נפלטו מכל מוסד חינוכי אחר. על פי אתר האינטרנט של משרד הרווחה, המפעיל את המקום, מטרת המעון לתת מענה טיפולי לנערים הללו: לקדמם בתחום המקצועי, הטיפולי והחינוכי ולשלבם בחזרה בקהילה. המציאות שונה במקצת….